תושב"ע, הלכה: הלכות שבת- מאגר שאלות בגרות

נושא
הדף:
הלכות
שבת,
מאגר
שאלות בגרות

לכיתות:
י–י"ב

מחבר
הדף:
שמעון
גולדמן,
אולפנת
להב"ה
קדומים

בישול

1. יאיר ודוד היו תורני מטבח בשבת בבסיס.
יאיר הוריד סיר מים רותחים מהאש, והכניס לתוכו

ביצים קשות כדי לחמם אותן.
דוד הוריד סיר מים רותחים מהאש, ושפך לתוכו קפה נמס

להכנת קפה לכל חיילי היחידה.

א. האם נהג יאיר כדין או לא? נמק.

ב.
האם נהג דוד כדין או לא? נמק.

2. בשבת הוריד מיכה הטבח את סיר המרק מהכיריים. להפתעתו גילה כי המרק אמנם מבושל,

אבל קר לגמרי.
קובי קצין הדת הציע לו להוציא חלק מהעופות החמים מהגריל ולשים אותם

בתוך סיר המרק,
כדי לחמם את המרק.

את התבנית עם העופות שנשארו עטף מיכה בנייר כסף , כיסה אותה מכל צדדיה בשמיכות כדי

לשמור על חום העופות, והניחן על השיש במטבח.

א.
האם ההצעה של קובי קצין הדת נכונה על פי ההלכה? נמק.

ב.
האם כיסוי התבנית,
כפי שעשה מיכה,
נכון על פי ההלכה? נמק.

3. בליל שבת רצתה תמר להוריד מפלטת השבת את סיר המרק לארוחת הלילה. בטעות,
הורידה

את סיר האוכל היחיד המיועד למחר והניחה אותו על השולחן. תמר עמדה מיד על הטעות

והתלבטה כיצד לנהוג.

א.
אילו תנאים צריכים להתקיים כדי שיהיה מותר לשים את הסיר בחזרה על האש בשבת

– לכתחילה ובדיעבד?

ב.
האם מותר לתמר להחזיר את הסיר לפלטה?
נמק.

4. חנה ומלכה בישלו מאכלים בחג השבועות. חנה הניחה סיר אוכל על כירת גז שהייתה מופעלת

כבר מערב החג,
ומלכה הניחה סיר אוכל על כירה חשמלית שהייתה מחוברת לחשמל כבר מערב

החג. שתיהן הגדילו את הלהבה כדי לזרז את הבישול.

א.
האם חנה ומלכה נהגו כהלכה,
כשהניחו ביום טוב אוכל לא מבושל על כירת גז

ועל כירה חשמלית?
נמק.

ב.
האם חנה ומלכה נהגו כהלכה כשהגדילו את האש כדי לזרז את הבישול? נמק.

5. בבית של יעל נהגו לבשל ביום טוב באמצעות תנור חשמלי הפועל על ידי תרמוסטט.

לאחר שהוציאו את התבשיל, סגרו את דלת התנור.

לכאורה יש מחלוקת בדבר אם מותר או אסור לסגור את דלת התנור הפועל על ידי תרמוסטט

לאחר הוצאת התבשיל ממנו.

א.
כתוב במה תלויה מחלוקת זו.

ב.
כתוב מה היא ההכרעה ההלכתית ומה הם הנימוקים להערכה זו.

מוקצה

1. במרפסת המטבח היו מונחות מחבת וקדרת בישול.
בשבת העבירה אותן שרה מהמרפסת לתוך

הבית, כי חששה שיינזקו מן הגשמים העזים שירדו באותו יום.

חיה העירה לשרה שלא נהגה כדין.

א.
האם שרה נהגה כדין כשהכניסה את המחבת לתוך הבית?
נמק.

ב.
האם שרה נהגה כדין כשהכניסה את קדרת הבישול לתוך הבית? נמק.

2. יאיר ראה בשבת עט זרוק ברחוב (במקום שיש עירוב).
יאיר התלבט אם מותר לו לקחת אותו

כדי לקיים מצוות השבת אבדה.

א.
האם מותר ליאיר לקחת את העט כדי להשיבו לבעליו או לא?
נמק.

ב.
אילו היה העט שלו, האם היה מותר לו לקחתו או לא?
נמק.

3. בשבת בבוקר נפלה על שולחן השבת תמונה יקרה, שהייתה תלויה על הקיר. בבואה לערוך את

שולחן השבת לסעודה,
נטלה לאה את התמונה מעל השולחן והחזירה אותה למקומה.

א.
האם נהגה לאה כהלכה או לא? נמק.

ב.
ציין שניים מסוגי המוקצה. כתוב הגדרה ודוגמה לכל סוג.

4. מכיוון שלבסיס הגיעו אורחים רבים,
פינה רועי בשבת את מחסן החירום, שהכיל שקי סוכר

ומעליהם שקי אורז,
וערך שם שולחנות לאורחים. כמו כן לנכרי שעזר לו בעבודה זו נתן רועי

אבקת כביסה, כדי שיחטא את ידיו לפני עריכת השולחנות.

א.
האם מותר היה לרועי לפנות בשבת את המחסן משקי האורז והסוכר שהיו בו?
נמק

ב.
האם מותר היה לרועי לתת בשבת את אבקת הכביסה לנכרי? נמק.

5. טלי גילתה בשבת בכיס המעיל שלה כסף שהונח שם עוד במוצאי השבת שעברה.

א.
האם הכיס, ולחלופין המעיל, נעשים בסיס לדבר האסור? נמק

ב.
כתוב שלושה מן התנאים הדרושים כדי שדבר מותר ייעשה בסיס לדבר האסור.

דיני פיקוח נפש

1. יואל עבר ליד בניני התאומים שקרסו והתנדב להשתתף בפינוי ההריסות בשבת,
אף–על–פי

שנאמר לו שאין כמעט סיכוי למצוא אנשים חיים בין ההריסות. גד חברו נמנע מלהשתתף

בפינוי ההריסות, מאחר שהעבודה יכלה להיעשות על ידי נכרים.

חגי מצא בשבת מעטפה עם אבקה. כיוון שחשד שמא יש בה חיידקי אנתרקס,
טלפן למשטרה

בשבת והודיע על כך.

א.
(1) האם מותר היה ליואל להשתתף בפינוי ההריסות בשבת, אף–על–פי שהיו סיכויים

קלושים ביותר למצוא שם אנשים חיים? נמק

(2)
האם גד נהג כהלכה כשנמנע מלהשתתף בפינוי ההריסות? נמק.

ב.
האם חגי נהג כהלכה כאשר טלפן למשטרה בשבת, אף–על–פי שהמעטפה הייתה

סגורה?
נמק

2. אביו של חיים הוגדר על–ידי רופאיו כחולה שנשקפת סכנה לחייו, וכל זעזוע נפשי עלול לסכן

את בריאותו. באחת השבתות ביקש אביו של חיים לראות את בנו שהתגורר בעיר אחרת.

לשם כך היה צורך להסיע את חיים לבית אביו ברכב.

א.
מה הבעיה ההלכתית במקרה זה?
כתוב את שני צדדי הבעיה.

ב.
מה ההלכה במקרה זה? פרט ונמק.

3. ישראל הובא בשבת לבית–חולים.
הרופאים שבדקו אותו היו חלוקים בדעתם: רופא אחד קבע

שישראל נמצא במצב סכנה ויש לחלל עליו את השבת,
ואילו רופא אחר קבע שישראל אינו

במצב סכנה ואין לחלל עליו את השבת.

א.
האם מותר לחלל עליו את השבת או לא? נמק.

ב.
במקרה שהחולה אומר על עצמו שהוא במצב של סכנה,
והרופא אומר שאין הוא במצב

של סכנה, האם מותר לחלל עליו את השבת או לא? נמק.

4. יוסף הוגדר על ידי הרופא כחולה שיש בו סכנה.
בשבת נזקקו בני הבית לבשל בשבילו אוכל.

נורית ודינה הדליקו ביחד את האש, וביחד הניחו עליה את הסיר.

שולי העירה להן שעדיף שרק אחת מהן תחלל את השבת בשביל החולה.

א.
האם נהגו נורית ודינה כהלכה?
נמק

ב.
האם מותר לתת לחולה שאין בו סכנה ממה שנותר מהאוכל של יוסף? פרט ונמק.

5. בשבת שלח הרופא את מיכה להביא שתי גלולות מבית–מרקחת קרוב, בעבור חולה הנתון

בסכנה.
הרוקח נתן לו מנה שלמה שכללה עשר גלולות. מיכה,
שנאלץ להעבירן דרך רחוב שאין

בו עירוב, התלבט אם לקחת את כל המנה ובה עשר הגלולות או להעביר רק שתי גלולות

הדרושות לחולה, על–פי הוראת הרופא.

א.
מהו השיקול ההלכתי לאסור על מיכה להעביר את כל המנה? נמק.

ב.
מהו השיקול ההלכתי להתיר למיכה להעביר את כל המנה?
נמק.

חולה שאין בו סכנה

1. חיים סבל מאסטמה (קצרת),
והיה זקוק לתרופות באופן קבוע,
כולל בשבתות.

באחת השבתות טלפן חיים לרופא המשפחה וביקש שיבוא לבקרו.
כמו–כן ביקש מהרופא

שיביא עמו כדורים להרגעת כאבים,
מאחר שהוא נתקף לפתע בכאב שיניים קל.

א.
האם מותר היה לחיים לקחת כדור נגד כאב השיניים או לא?
נמק.

ב.
האם מותר היה לחיים לטלפן לרופא בשבת כדי שיבוא לבקרו או לא? נמק.

האם יש הבדל בין שבת ליום–טוב לעניין זה?
נמק.

2. חיה הקפידה לחתוך גלולות תרופה לשני חלקים שווים ביום שישי לצורך השימוש בשבת.
כמו

כן נהגה לפורר גלולות ביום שישי לשימוש בשבת עבור בנה, שלא יכול לבלוע גלולות שלמות.

נחמה אמרה לה שאין צורך לעשות זאת,
מפני שאין בפעולות אלה משום איסורי שבת.

א.
בגלל איזה איסור הקפידה חיה לחתוך את הגלולות ביום שישי, ובגלל איזה איסור נהגה

לפורר את הגלולות ביום שישי?
בארי את האיסורים.

ב.
מדוע אין בפעולות אלה משום איסורי שבת,
כדברי נחמה?

3. בערב שבת שכח זיו להוציא מתוך נייר העטיפה את כדורי התרופה שהוא לוקח מדי יום ביומו.

בשבת הוא נאלץ לקרוע את נייר העטיפה במקום הכיתוב.

כמו כן, באותו שבת הוא שכח לחצות את הכדורים,
ונאלץ לחצות אותם בשבת.

א.
מהו הנימוק של האוסרים לקרוע בשבת את נייר העטיפה במקום הכיתוב כדי להשתמש

בתרופה,
ומהו הנימוק של המתירים לנהוג כך?

ב.
מה הוא האיסור לכאורה לחצות כדורים בשבת,
ומה הוא נימוק המתיר זאת?

4. דניאל הוגדר על ידי הרופא כחולה שאין בו סכנה.
ביום הראשון של חג הפסח,
כשתקפו אותו

כאבי בטן, הוא ביקש מאשתו להרתיח מים כדי למלא בהם בקבוק גומי, שיקל את כאביו.

א.
האם מותר להרתיח מים בחג לצורך זה?
נמק.

ב.
כיצד יש לנהוג לכתחילה ביום טוב במקרה כזה? נמק.

5. דליה ונירה היו בשבת תורניות בבית–חולים.
בתחום אחריותן היו חולים שאין בהם סכנה.

דליה הזריקה לחולים זריקות לתוך הווריד, ונירה הזריקה לחולים זריקות תת–עוריות.

כאמצעי חיטוי לפני ההזרקה השתמשה דליה באלכוהול נוזלי ששפכה על מקום הזריקה וניגבה

אותו בגזה, ואילו נירה השתמשה בצמר גפן שהיה ספוג באלכוהול מערב שבת.

א.
איזה סוג של זריקות מותר להזריק בשבת לחולה שאין בו סכנה,
ומדוע?

ב.
מי משתיהן נהגה כהלכה ומי נהגה שלא כהלכה בשימוש באמצעי החיטוי?
נמק.

6. האחות יעל נקראה בשבת להזריק זריקה לחולה שאין בו סכנה. יעל,
שנקראה בלא הכנה

מוקדמת,
נאלצה להרתיח את המזרק במים.
היא הזריקה את התרופה לווריד,
אף–על–פי

שהחולה ביקשה להזריק לה שלריר,
כפי שהייתה רגילה.

כמו כן, יעל מרחה לה משחה להרגעת הכאבים, אף–על–פי שהחולה ביקשה למרוח לה תרופה

נוזלית להרגעת הכאבים.

א.
מהי הדרך המותרת להרתחת המזרק?
נמק את כל השלבים המוצעים.

ב.
האם יעל נהגה כהלכה כאשר הזריקה לחולה לווריד במקום לשריר ומרחה לה משחה

במקום נוזל? נמק.

7. בשבת טיפלו גילה ודינה בחולים שאין בהם סכנה. כדי לשכך את כאבי החולים מרחה גילה

משחה על גופם.
דינה העדיפה להניח את המשחה ליד פלטה חשמלית, כדי להמס אותה לפני

שטיפלה באמצעותה בחולים.

א.
האם גילה נהגה כדין או לא? נמק.

ב.
איזה איסור יש לכאורה בהמסת המשחה, ומדוע העדיפה דינה להמס את

המשחה לפני השימוש בה?

קיצור שולחן ערוך

1. בערב שבת יצא עמיחי לתפילת מנחה בבית הכנסת, והגיע לשם כשעה לפני שקיעת החמה.

כאשר נכנס, שמע את החזן אומר "ברכו"
של תפילת ערבית,
וענה גם הוא על הקהל "ברוך ה'

המבורך לעולם ועד".

א.
האם נהג עמיחי כדין כאשר ענה לאמירת "ברכו"?
נמק

ב.
כיצד עליו לנהוג עתה בתפילת ערבית? נמק.

2. בתפילות השבת טעה חיים וחשב שאותו יום היה יום חול. הוא התחיל בברכת "אתה חונן",

ונזכר רק באמצע הברכה שהיה זה יום השבת.

יעקב,
שזכר שהיה זה יום שבת,
טעה בתפילת שחרית ואמר בתפילת העמידה "אתה"
במקום

"ישמח משה".

א.
(1) כיצד היה חיים צריך לנהוג בכל אחת מתפילות השבת?
נמק

(2)
האם היה הדין משתנה אילו אמר "אתה"
בלבד, ונזכר שהיום שבת?
נמק.

ב.
(1) כיצד היה יעקב צריך לנהוג בתפילת שחרית?
נמק

(2) האם היה הדין משתנה אילו טעות זו הייתה מתרחשת באחת מתפילות יום–טוב?
נמק

3. חנה טעתה בתפילת שחרית של שבת והתפללה תפילת חול.
היא עמדה על טעותה באמצע

ברכת "מודים".
סיימה את ברכת "מודים",
חזרה לראש התפילה והתפללה תפילת שבת.

א.
האם נהגה חנה נכון כאשר סיימה את ברכת "מודים",
לאחר שעמדה על טעותה? נמק.

ב.
האם נהגה חנה נכון כאשר חזרה לראש התפילה? נמק.

4. שי טעה בתפילת שבת ואמר ברכת "תכנת שבת" (של מוסף) במקום ברכת "אתה קידשת" (של

ערבית).

א.
כיצד שי צריך לנהוג כדי לתקן את טעותו? הבחן בין מצב שבו סיים את הברכה למצב שבו

לא סיים אותה,
ובין מצב שבו סיים את התפילה למצב שבו לא סיים אותה.
נמק את דבריך.

דוד טעה בתפילת שבת ואמר ברכת "אתה חונן" (של חול) במקום ברכת "ישמח משה" (של

תפילת שחרית של שבת).

ב.
כיצד דוד צריך לנהוג כדי לתקן את טעותו? הבחן בין מצב שבו סיים את הברכה למצב שבו

לא סיים אותה,
ובין מצב שבו סיים את התפילה למצב שבו לא סיים אותה.
נמק את דבריך.

5. אהרון שכח לומר "יעלה ויבוא" בתפילת מנחה של היום השני של ראש חודש, ונזכר בזה רק

בתפילת ערבית.

שמעון התפלל במנחה של שבת תפילת חול,
ונזכר בזה רק במוצאי שבת.

א.
מהי הבעיה המשותפת לשני מקרים אלה? באר ונמק.

ב.
כיצד יש לנהוג בנוגע לתפילת תשלומין בכל אחד ממקרים אלה?
נמק.

6. אלימלך שכח לעשות הבדלה במוצאי שבת, ונזכר בזה רק ביום רביעי.
לכן הוא עשה הבדלה

ביום רביעי, ובירך את כל ברכותיה.

א.
האם נהג אלימלך כשורה, כאשר הבדיל ביום רביעי ובירך את כל הברכות? נמק

גבריאל היה עסוק מאוד במוצאי שבת, ולכן דחה במזיד את ההבדלה למחרת. ביום ראשון

הוא עשה הבדלה ובירך את כל ברכותיה.

ב.
האם נהג גבריאל כשורה כאשר הבדיל ביום ראשון ובירך את כל הברכות? פרט ונמק.