* חשיפת המורים לאינטרנט כפלטפורמה למידע רלוונטי, עדכני ונגיש לצרכי העלאת איכות
ההוראה אם על ידי העשרה אישית, ואם על ידי חומרים איכותיים שפותחו על ידי אחרים.

* פיתוח חומרי למידה על ידי מורה הינו שיא של תהליך ההוראה, בה מטמיע המורה עד
תום פעילות בתחום תוכן נתון, מבין אותו היטב, ומגיש באופן הנגיש, המרתק והמעניין
ביותר את החומר, כמשימה לתלמיד. אם המורה עיכל עד תום, הבין ותיכנן משימה חזקה
שעבודתו בנושא זה בכיתה תהיה המשמעותית ביותר; כלומר מספר מרבי של תלמידים
.ותוא עימטיו ,אשונל רבחתי

במילים אחרות, אין טוב יותר למורה מארגון סביבה מאתגרת ומונחית היטב לפיתוח
חומרי למידה. יתרה מכך: מאגר עצום שכזה של פעילויות יעשיר מורה באשר הוא, בכל
.הנפי רשא

לאחר התרועות נחזור בקצרה על אחדים מהיבטי מהפכת תרבות המידע, המשפיעים כבר
עתה על ציבור המורים בפרט. אין ספק שדברים אלה נכונים לגבי כל אחד העוסק בתרבות
המידע בהיבטיה המודרניים, ויש כאלה בינינו שיפליגו ויאמרו: בהיבטיה הפוסט מודרניים.

תותיחנ .א

ים המידע, המגוון האינסופי של פיסות מידע רלוונטי לעיסוק ולתחום העניין, מדגישים
ביתר שאת את נחיתות המורה הבודד מול כל העולם, גם אם איש או גוף אינם מתכוונים
לכך. חשיפה מתמדת של המורה מול הצורך המשודר מכל פינה על אי התאמתו
הפרמננטית, והמציאות התובעת את התקדמותו המהירה – הם המסר של הממסד
והקהילה: אתה נחות. במילים אחרות, כוחניות בלתי מודעת מקבעת תלות פרמננטית של
מורה-ממסד, המוסווית בנוסח צורך מתמיד להתמודד עם עיסה של תפיסות ומיומנויות
מוזרות וזרות, בים של מידע המכפיל עצמו כל כך וכך.

כל אדם, המאויים תחת הכוונות הטובות בעולם, אינו מתפקד כפי יכולתו וכישוריו.
הפתרון הוא להציג את המידע ואמצעי התקשורת להגיע אליו כסביבה מאתגרת, משלימה,
אך ספק רב אם למדנו להציגה כך, וספק גדול יותר אם זה מוצג כך. סביבה מאתגרת היא
קודם כל מקום בו אין איום. להיפך. בסביבה שכזאת מרגישים נוח לעשות ולפעול על פי
בחירה והקשר, ובהחלט לא על פי "צורך" המוצג כצו השעה. בסביבה שכזאת המורה
מרגיש שהוא רצוי. אין כפיה של הטכנולוגיה למשל. להיפך. הטכנולוגיה משרתת אותו.
כיום לצערנו, זוכה המורה להבעת בוז סמויה במקרה הטוב, אם לא שמע על הגירסה
האחרונה של , WINDOWS 2002פורמט HTMLועוד מיני ביטויים בסנסקריט עתיקה,
כאשר הוא, רחמנא ליצלן, מסתפק בקיו-טכסט.

זהו טבעו של כל כור היתוך, הממיין את המיוחד והשונה כסיגים מיותרים שיש להתפטר
מהם, וכל הכאה על חטא בדיעבד לא תחזיר את הגלגל לאחור, שמטבעו הוא מתגלגל בכיוון
תודחאה רחא שופיחה .דחוימב תינסרה איה וז תודחא ,עדימה תוברת רשקהב .דבלב דחא
הוא תהליך של וויתור וכניעה למכנה המשותף לכולם. לא להתבלט. לא לטוב ולא לרע.
להתמזג בדשא, כמו כולם. מפגש, מטבעו, מחדש ומפרה, אך בתהליכי גיבוש והבניה
המתרחשים בזמן דגירה והבשלה ארוכים מאוד. מפגש חפוז, כמעט כפוי, עם כמות, שכל
תפקידה לרצות את כולם, משיג את ההיפך.

תרבות הרייטינג, כמכסחת לגובה דשא, היא דוגמה ממחישה. אין עמקות, אין התעמקות,
אין פריצה, אין הנאה צרופה מהתעסקות בפרטים, המתמזגים לתמונה בעלת רבדים שונים
– פרי יצירתיות שקולה, ממושכת, הססנית אך נוגעת בנימים הדקים והחבויים. פרי
יצירתיות שכזאת הוא מרכזי הצמיחה מהם בוקעים ענפים חדשים ורעננים.
מכנה משותף הוא פלקט רדוד-חפוז, שאינו מצמיח דבר. עלי פלאסטיק וולגריים, שהעצוב
מכל – הם עקרים, ללא מרכזי צמיחה והתחדשות.

דוקא החשיפה לחומרי למידה אחרים במסות ומגוון שלא הכרנו, עלול להשיג את ההיפך.
אם כולם עושים כך, אין סיבה להתאמץ ולדלות משאבי יצירתיות ואכפתיות לאיכות
החומר. יש בעצם כבר הכל, עם מסר ברור שזה המחצב האידיאלי למורה האידיאלי. מה
יועילו עוד מספר גרמים של יצירתיות אישית? יותר מכך: דווקא היצירתיים ביותר, המעיין
הקטן שמימיו, בסופו של דבר, משביחים את מי הים כולו ומרעננים אותו, ידומו לתמיד.
הלגיטימציה למיוחד ולשונה אובדת במי האוקינוס, ההופכים לעתים למי אפסיים.
ואם בתרבות הרייטינג עסקינן – אותו מונה המראה בגאוה כמה מבקרים באתר ( HITS
בלשון סנסקריט של טכנאי המידע) נעשה למדד האיכות. לא אתפלא אם יהיה מונה שכזה
על כל דף של מורה, ובכך למעשה תונצח תרבות הרייטינג כחותמת לאיכות, שעלולה להפוך
שכזאת גם ובמיוחד על ידי הרשויות.
המעריכים – ראו הוזהרתם!

"טכנאי המידע/ המידען" – מושג תמוה המושמע לעתים מזומנות – ומהנדסי ביטים חוטים
וסיליקון, משתלטים על תהליכי ההוראה והלמידה. בתהליך הטמעת תרבות המידע חלה
תזוזה מסוכנת, הסטת נקודת הכובד מתהליך הלמידה וההוראה המושתת על הכללת
האהבה והידע, לעבר הלוע של אל המידע, עתיר הכוח והעוצמה העכשוית. תהליך זה הרה
אסון, שרבים מתוכנו, במרוץ אחר פלאי הטכנולוגיה והרצון להראות ולהיראות IN
נשאבים לתוכו ללא תשומת לב ובקרה נאותה.

ולעצם עניין פעילות המורים בהכנסת חומרי למידה המפותחים על ידם לאתר אינטרנטי
:ראפתהל

.תיתועמשמ הארוהל המלשהו הנוכנה תוליעפה אוה ,הרומה ידי לע הדימל ירמוח חותיפ *
הטמעה, הבניה ותכנון מדוקדק של השיעור היא הערובה להצלחה.

* איסוף חומרי הלמידה מהמורים למחסן פרוץ לכל, גם אם נניח שאיכותם והקשרם הוא
הנכון והטוב ביותר, בעייתי ומכשיל בעליל. יש להזכיר בהקשר זה את תהליכי הכתיבה
הייעודיים למטרת האיסוף, האיסוף, המיון, ההערכה, הבקרה והצגת החומרים.
"וולגרזציה של הלמדנות", הזהירו המלומדים עוד בתחילת המאה ה- 16מפני הספרים
שהחלו להופיע "כמו חתולים בשק". "הם שבקושי יודעים לקרוא, ילמדו אותך את
קיקרו", קוננו והשוו את הדפוס לזונה שיש לגרשה מוונציה. (מביא דברים בשם אומרם
הספר "המגלים", מאת דניאל בורסטין, הוצ' כתר .)1990והנה, מאגרי מידע של חומרי
למידה שהוכנו על ידי מורים, בין היתר רק לשם כך, הופכים את ההוראה, שגם כך אינה
.הדימלה ירמוח לש היצזירגלוול ,המשל תונעוצקמו הרקוימ תינהנ

* המורה בעידן תרבות המידע מקבל את המסר: אל לך לטרוח, יש כאלה שעשו זאת
בשבילך. יותר מכך, אין סיכוי שתעשה משהו משמעותי, הרי כבר רבים לפניך חשבו טוב
יותר, מקצועי יותר, והכינו עבורך. לא יעבור זמן רב, והמורים יחויבו להשתמש אך ורק
באתר איקס מיקס דריקס על ידי סמכות כזו או אחרת, וכל זאת עם הכוונות הטובות
.םלועבש

* פעילות ההוראה, הכנת השיעור קודם השיעור, תוך הטמעה, הבניה ותכנון – נמוג.
הקלק בעכבר הפלאסטיק, והופ תוציא את השיעור הבא אל המדפסת או אל דיסקט, ומשם
אל הכיתה. הביזיון, הקורה לצערנו מסיבות שונות – שרוב אגב אינן תלויות במורה, בו
המורה פותח עמוד 53בספר הלימוד, או מוציא דף מוכן כבסיס לשיעור שלא הכין מראש,
.שממ לש הפיגמ ידכל לדגיו בחרתי

המרוץ אחר "תוכניות לימודים" והנגזר מהם – חומרי למידה "המאושר על ידי", יתפוס
ממדים של תעופה במהירות האור. אין מקום ליצירתיות, לחשיבה ולתכנון. הכל נתון
עצבל אוה תושעל הרומה לעש לכו ,הארוה לש תונבומ תויוליעפ התעמ תקפסמ תושרהו
.התיכב תאז

הדימל ירמוח חתפמ אוה הב ,רתויב תיתוכיאו תיתועמשמ הנדסב לעופה הרומש ,החנהה
איכותיים, ימשיך לעשות זאת גם מחוץ לסדנה, במהלך המשך חייו המקצועיים, אינה
משוללת יסוד. אחרת אנה אנו באים. ניתן למורה כלים חדשים המיטיבים עם עבודתו,
והוא יאמץ אותם לעד. לעומת זאת – מחסני פעילויות שכאלה, הניתנים לכל דיכפין, ימנעו
אימוץ דרכי עבודה בו המורה מפתח ומתכנן את השיעור הבא.

יצדקו הטוענים, שאין בעיה זו מוגבלת אך ורק לתרבות המידע המודרנית. כל חומר למידה
מתוכניות לימודים, בעצם, הנו חרב פיפיות, שניות פרדוקסלית: מעשיר ומגביל את
המורה בעת ובעונה אחת. התשובה לכך היא, שאף שזה כך, יש להבין יפה יפה את
אצומ תדוקנכ תינכדעה עדימה תוברת תויוליעפב קתע תועקשהב תוילילשה תויועמשמה
.רתוי הליעיו תלכשומ הלעפהל תינושאר

ללמד, להנחות ולהעניק למורה את כל כלי החשיבה והמקצוע לפיתוח חומרי לימודים
איכותיים ומשמעותיים ביותר – אמצעי חיוני. להסיט את מרכז הכובד מההוראה והלמידה
– השילוב העתיק בעולם של האהבה והמידע – להליך טכני של אחסון במחסני פעילויות
מאושרים כחוק, מביאים אותנו לפינה חדשה, או שמא לצרה חדשה.
בכל מקרה, עלינו להיות קשובים וזהירים להבטים המודרניים של תרבות המידע, בטרם
נדהר במהירות האור לפינות חדשות, אולי אף מרתקות, אך ודאי שלא אל מרחבים
.םיחותפ
אם כך הדבר, כיצד ייראה המורה בעידן המידע? הרי לא נסגור עקב כך מאגרים קיימים,
.תונווגמו תויתוכיא ,תורישע הדימל תויוליעפ ירגאמל עיגהל ונממ ענמנ אל יאדו
אם כך הדבר, היכן כל היתרונות שאנו מוצאים בתרבות המידע, בטכנולוגיות התקשוב
ובאחסון המידע?

אין התשובות מוחלטות, ודאי לא בהוראה ובלמידה. יש בנימוקים הנ"ל להטיל צל כבד על
פעילויות שכאלה. השאלה "טוב, אז מה אתה מציע" אינה תחליף לעילה להמשיך לדבוק
בגידולי הפרא של תרבות התקשוב. עידן המידע עדיין רק בראשיתו, וכל עידן ומציאות
חדשים מעניקים הקשרים חדשים שלא חשבנו עליהם עד כה, וטרם התרחשו.
"לא חשבנו עד כה" הנה נקודת מוצא מצוינת – חשיבה אמיצה ופתוחה כדי לקדם את
עידן תרבות המידע, ולא למצוא עצמנו בתוכו בלתי ערוכים, מותשים ומרוששים לאחר
מרוץ עיוור אחר טכנולוגיות ותפיסות, היפות כציפיות ומשאלות לב, אך טרם נבחנו בראייה
.תיתועמשמו הקימעמ