בס"ד
נושא:
דף
לימוד בחברותות – חנוכה ואמונה
מחבר:
יהודה
רוזנברג
כיתות
יעד: יסודי
דף לימוד בחברותות – חנוכה ואמונה – כיתות ה'
– ב'.
האם לעשות ברית מילה?
ויעבירו קול במחנה מטעם המלך (היווני)
לאמר כל איש ואיש אשר ישמור שבתות ה' ור"ח (וראש חודש) ומילה יומת.
ורבים מבני ישראל בימים ההם מסרו נפשם בעבור כבוד המקום ב"ה (ברוך הוא) ולא בטלו ברית אבותם. (ולא ויתרו על קיום המצווה).
ואשה אחת מבני הלוים מלתה את בנה לשמונה ימים בתופים ומחולות,
והיא עלתה על חומת ירושלים ובנה חתן דמים מהול בידה ותען ותאמר לפני ה': "למרות כל מה שאתה –
הקב"ה עושה לנו,
נמשיך להאמין בך,
ולקיים מצוות. גם אם נצטרך למות בשביל לקיים את המצווה".
והשליכה עצמה עם בנה מעל החומה וימותו שניהם.
וכמוה עשו רבים מבני ישראל ולא הפרו את ברית אבותם ואת קדוש ישראל יעריצו. (אוצר המדרשים (אייזנשטיין)
חנוכה עמוד 191).
היינו בערך 1000
יהודים.
משפחות שלמות, ילדים קטנים עם ההורים והסבים והסבתות.
ידענו כי אסור לנו לשמור שבת. ידענו שכל מי שיגלו שישמור שבת, מיד היוונים יהרגו אותו.
אנחנו מאוד רצינו לשמור שבת בכל מחיר.
החלטנו שיותר חשוב לשמוע בקול הקב"ה,
מאשר לשמוע בקול המלך היווני שלא מרשה לנו לשמור שבת.
אבל מה נעשה?
החלטנו להתחבא במערה ביער, ובתוכה לשמור שבת.
אבל החיילים היוונים גילו אותנו,
וצעקו לנו שנצא החוצה, ושנחלל את השבת,
שהם יראו שאנחנו אכן לא שומרים שבת.
החלטנו שלא להיכנע.
צעקנו לחיילים מתוך המערה: "הקב"ה ציווה אותנו לשמור את השבת, וזה מה שנעשה.
מה שהקב"ה אומר לנו לעשות, יותר חשוב לנו לעשות אותו,
ממה שאתם מצווים אותנו!!!".
כאשר החיילים הבינו כי היהודים מוכנים למות,
אבל לא מוכנים לחלל שבת,
היוונים לקחו עצים,
שמו אותם בפתע המערה, והדליקו אותם.
כל היהודים שהיו בתוך המערה מתו, אבל לא חיללו את השבת.
(על פי אוצר המדרשים (אייזנשטיין)
חנוכה עמוד 191).
היוונים הגיעו לבית המקדש. הם רצו להראות שכל מה שהיהודים מאמינים זה שטויות.
כדי להראות לכולם שהקב"ה כבר לא מסוגל לעשות כלום, הלך המפקד היווני שקראו לו נקנור, הרג המון יהודים,
ואחר כך נכנס לבית המקדש.
הוא לקח חזיר,
שחט אותו והקריב אותו על המזבח, ואת הדם שפך בתוך המקדש.
כאשר שמע זאת מתתיהו הכהן הגדול, כעס מאוד, והחליט להילחם ביוונים.
מה עשה? הכין חרב קטנה,
והחביא אותה מתחת לבגדים שלו.
הלך לבית המקדש,
ואמר לשומר להגיד שהוא רוצה לדבר עם נקנור – המפקד היווני,
כי הוא רוצה לעשות מה שהיוונים רוצים שהוא יעשה.
נקנור שמח מאוד,
ואמר שיכניסו את מתתיהו מיד למקדש.
כאשר נכנס, שאל אותו נקנור:
"למה באת?" . ענה לו מתתיהו "לעשות מה שתרצה שאעשה!". אמר לו נקנור:
אני רוצה שתקח חזיר, תשחט אותו במקדש,
ותקריב אותו על המזבח במקדש.
אם תעשה את זה, אדאג שילבישו אותך בבגדי מלכות,
וירכיבו אותך על סוס של המלך!".
ענה לו מתתיהו:
"אני מפחד שאם היהודים יראו שאני עושה את זה,
הם יהרגו אותי.
תגיד לכולם לצאת החוצה, ואז שנשאר רק שנינו בבית המקדש אעשה מה שביקשת".
מיד נקנור נתן פקודה להוציא את כולם החוצה, והוא נשאר לבד עם מתתיהו.
מתתיהו התחיל להתפלל בלב לקב"ה שיעזור לו לנצח את נקנור, כדי להראות לכל העולם שהקב"ה הוא האל האמתי, שיכול לנצח גם את היוונים.
אז מתתיהו שלף את החרב הקטנה שהחביא.
תקע אותה בנקנור,
והרג אותו.
(על פי אוצר המדרשים (אייזנשטיין)
חנוכה עמוד 189).
כאשר החשמונאים כבשו את בית המקדש, הם סגרו את הפתחים שהיוונים עשו בבית המקדש, וביקשו להדליק מנורה בבית המקדש.
הם מצאו רק כד קטן שהיה בו שמן טהור,
שהיה צריך להספיק רק ללילה אחד.
הם שמו את השמן במנורה שבנו מברזלים שמצאו במקדש.
(את המנורה מהזהב הם לא מצאו).
לאחר שהדליקו את האש במנורה,
הם בדקו אולי נשאר קצת שמן גם למחר? ואז הם גילו כי קרה נס, והכד התמלא מחדש בשמן.
כך במשך שמונה ימים, החשמונאים השתמשו בכל ערב בכל השמן שהיה בכד, ואחר כך גילו שהכד נתמלא בשמן מחדש.
(על פי אוצר המדרשים (אייזנשטיין)
חנוכה עמוד 192).
ציירו מה קרה לכד השמן לפי הסיפור הזה.
חנוכה שמח ולימוד פורה!
יהודה – רב בית הספר.