בס"ד
שם – נתנאל שטראוס
נושא –מבוא
והעשרה לגמרא מסכת "מכות"
– פתיחת
פרק שני
כיתות יעד – ט–י"ב
אל תאמר "סתאאם"
בירור הקשר הרעיוני בין העונש למעשה
בדרך כלל מקובל שהענשה חייבת להיות תוצאה של המעשה. היינו,
שחייב להיות קשר רעיוני בין העונש לבין המעשה.
כך, מבאר המדרש גם התרחשויות היסטוריות משמעותיות:
"ואעבור
עליך
ואראך"
(יחזקאל
טז,
ו),
לא
נאמר
אלא
על
כנסת
ישראל,
שהיא
שמחה
בהקב"ה.
כמו
שנאמר
(ישעיה
סא,
י):
"שוש
אשיש
בה'
תגל
נפשי
באלוהי"
והקב"ה
גם
כן
שמח
בה
שנאמר
(ישעיהו
סה,
יט):
"וגלתי
בירושלם
וששתי
בעמי".
וכי
מאחר
שישראל
חביבים
כל
כך,
למה
מסרם
ביד
אויבנו?
אמר
ר'
חנינא:
לפי
שכל
מידותיו
של
הקב"ה
מידה
כנגד
מידה.
בתחילה
קודם
שירדו
למצרים
היו
בני
האמהות
מבזין
בני
השפחות,
ולא
נהגו
בהם
מנהג
אחווה,
והיה
הדבר
קשה
מאד
בעיני
הקב"ה,
והייתה
רוח
הקודש
צווחת
ואומרת
(שיר
השירים
ד,
ז):
"כלך
יפה
רעיתי".
–
אמר
הקב"ה,
היאך
אעשה
להם
שיקבלו
בני
השפחות?
אורידם
למצרים
ויהיו
כולם
עבדים,
ובשעה
שאגאלם
אתן
להם
מצוות
פסח,
שיעסקו
בה
הם
ובניהם
ובני
בניהם,
ויאמרו
כולם:
עבדים
היינו
לפרעה
–
נמצאו
כולם,
– שווים.
וכל
כך
למה?
להודיע
גדולתו
ושבחו
של
הקב"ה
לכל
באי
עולם,
וידעו
לעשות
שלום
בין
בריותיו,
לכך
נקרא
שמו
שלום,
שנאמר,
שופטים
ו,
כח:
"ויקרא
לו
ה'
שלום".
אוצר
המדרשים
(אייזנשטיין)
עמוד
תפו
סכם:
לפי
מדרש
זה
מדוע
ירדו
ישראל
למצרים?
_________________________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בס"ד
המדרש
מזמין
אותנו
להבין
שרעיון
המידה
כנגד
מידה
איננו
רעיון
אנושי,
קטנוני,
אלא
בחינה
אלוקית
של
היכול
למדוד.
מהות ה'שלום'
היא היכולת להשלים את המציאות ולבחון אותה לעומקה.
היכן
מופיע
עוד
בתורה
"מידה
כנגד
מידה"?
_________________________________________________________
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
על יסוד ההנחות אלה, זועקת שאלת ה'מידה כנגד מידה' במי שהרג בשוגג!!!
גם פרטי הדין הנוגעים לעיר מקלט דורשים בירור: מה הקשר בין מות הכהן לבין סיום ה'גלות',
איך זה מתיישב עם 'מידה כנגד מידה'?!
* האם
עיר
מקלט
רלוונטית
גם
לימינו?
האם
יש
לרעיון
הזה
השפעה
גם
על
חיינו,
כיום?
עיר
מקלט
כמקום
לחשבון
ותיקון
הנפש
הפגומה
–
דבר
שהוביל
לרצח
אברהם
יהושע השיל מאפטא
מגדולי
רבני החסידות
1755
– 1825
נצר
לשושלת רבנים
ותיקה
מצד אביו ואמו.
נולד
בשנת תקט"ו
(1755)
לאביו
רבי שמואל,
רבה
של עיר–חדש.
עוד
בימי
נעוריו
רכש
לו
ידיעה
רחבה
בתורה
וכעדות
הצדיק
מדיז'ין
–
"התחילו עוד בילדותו אבריו לומר לו עתידות,
וביקש מהשי"ת שייקח ממנו רוח–הקודש זו".
היה גדול בתורה,
ומתשובותיו בהלכה מובאות בספרי הדור.
בחסידות היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק,
ושימש גם את רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
רבנותו הראשונה הייתה בקדלביסוב,
וכבר לשם נהרו רבים כדי לשמוע תורה מפיו.
משם עבר לרבנות אפטא,
ואם כי עיר זו הייתה חביבה עליו ביותר,
ועל כן נקרא שמה עליה,
קיבל בשנת תקס"ח את רבנות יאס (בבואו לשם המליץ עליה:
יאס –
ראשי–תיבות סוף ארץ ישראל).
התנהגותו הייתה מוזרה ומשונה,
ורק גדולי הצדיקים עמדו על טיבה האמיתי.
נטה לדבר בדרך ההגזמה וההפרזה על תופעות חיים וגם על עצמו,
הרבה באכילה ובשתייה.
כל אלה,
בצרוף חסידותו הקנאית ותקיפותו העזה,
הקנו לו מתנגדים קשים בעיר,
בייחוד בין חסידי חב"ד,
והוא נאלץ לעזבה.
הוא עבר למז'בוז'
– ערש החסידות.
כאן השתחרר מעול הרבנות והתמסר לעבודת ה'.
רבים למדו תורה מפיו,
ובתוכם גדולי תורה ובני עליה.
זכה להערצה רבה,
ומפורסם בייחוד כאוהב ישראל.
שני ספריו:
"אוהב ישראל"
ו"תורת אמת"
נדפסו אחר פטירתו.
נפטר במז'בוז'
בה'
ניסן תקפ"ה (1825)
וברגעיו האחרונים צווה שלא ירשמו שבחים על מצבתו רק שהיה אוהב ישראל.
את עבודתו המשיכו שני בניו:
רבי יצחק מאיר ורבי יוסף משה.
בס"ד
"אוהב
ישראל"
פ'
מסעי
"ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר"
גו'.
בהעיר לב להבין ולדעת יש לרמז בזה,
כי מצוה זו נוהגת בכל זמן כי התורה נצחית וע"כ אפילו בזמן הזה יש לה שייכות והוא תיקון למכה נפש בשגגה.
ר"ל מי ששגג בחטאים ועונות ומשחית את נפשו הוא יעשנה.
ר"ל שיעשה תיקון זה בקבלת עול מלכות שמים באהבה שלימה ובמסירות נפש גדול באמת בכל לבבו להש"י
בהששה תיבות שמע ישראל כו'.
והמה בחי'
שש ערי מקלט.
ועליהם תתנו מ"ב עיר,
הוא בחי'
פרשה א'
של ק"ש שהוא ואהבת שיש בה מ"ב תיבות.
והיינו קבלת אהבתו ית'
ותורתו בכל לב ונפש.
וע"י המסירות נפש באמת בכל לבבו לקבל עליו עול מלכות שמים.
וע"י קבלתו באמת אהבת הש"י בכל לבבו בזה נתכפר לו על שהכה את נפשו בשגגה.
… והש"י יזכנו לעבדו ולאהבה אותו ית'
באמת ובתמים ובדעת וכיה"ר אמן.
והבן כ"ז היטב:
סיכום
שיטה
זו:
אם
כן, עיקר
הענין
הוא
מסירות
נפש, הנכונות
לעזוב
הכל
כדי
לברר
את
שורשי
החיים.
להבין
שזה
לא
נפל
מהשמיים.
עיר
המקלט
היא
הנכונות
למסור
את
עצמך
לברור
נוקב
שעלול
להכריח
אותך
לעזוב
את
"המקום"
שבו
אתה
נמצא
עכשיו.
קלונימוס
קלמן הלוי אפשטין
מגדולי
רבני החסידות,חי
בקרקא, נפטר
1827.
נודע
כמקובל גדול,
תלמיד
מובהק ומעריץ גדול של רבי אלימלך מליז'נסק
ובספרו כתב עליו:
"העולם
היה שומם, עד
שבאו שני המאורות הגדולים לעולם:
הבעש"ט ואדמו"ר
רבנו אלימלך נבג"ע,
והם
פתחו שער לה'
צדיקים
יבואו בו".
על דבקותו
ברבו מספרים חסידים אגדות שונות.
אחת מהן
מוסרת, שפעם כשביקר על קבר רבו,
שכב
בפישוט ידים ורגלים כשעה ארוכה על הקבר,
ומרוב
דביקות כמעט שיצאה
נשמתו. רבי
קלונימוס הסתופף גם בצילם של רבי יחיאל
מיכל מזלוטשוב,
החוזה מלובלין,
ורבי
מנחם מנדיל מרימנוב.
ספרו
הגדול "מאור
ושמש" (כך
נקרא על ידי הגאון רבי אריה לייב ליפשיץ
מירוסלב, רבה
של וישנצא),
שנדפס לראשונה על ידי בנו
רבי אהרן (בשנת
תר"ב
בערך, חשומ"ד),
הוא
מהחשובים ביותר בספרי החסידות,
ונדפס
פעמים אחדות יחד עם התורה ומפרשים אחרים.
רבי קלונימוס קלמן נפטר
ביום א' תמוז
תקפ"ז
(1827). את
מקומו מילא בנו הנ"ל,
שרבי
שלמה מרדומסק,
בעל
"תפארת
שלמה" המליץ
עליו: "הארון
נושא את נושאיו".
"מאור ושמש"
פ'
מסעי
"ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנוס שמה הרוצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר"
וגו'.
יש לדקדק בזה אמאי יעשו דוקא שש ערי מקלט לא פחות ולא יותר?!
ועוד קשה שמשה הבדיל שלש ערי מקלט בעבר הירדן ואמרינן בגמרא שלא קלטו שבעבר הירדן עד שהבדילו גם בארץ ישראל.
קשה מה טעם לא קלטו שבעבר הירדן עד שהבדיל גם בארץ ישראל?!
ועוד יש לדקדק על מה דכתיב:
"ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר",
למה דוקא ארבעים ושתים עיר?!
ועוד מה חזר ואמר:
"כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר"
דנראה כמיותר.
ונראה בזה דצריך להבין מהיכן בא אל האדם שיבא
לידי
רציחה
חלילה
אפילו
בשוגג,
מסתמא אין זה עבירה ראשונה בידו ופתאום לא יבא לידי עון חמור כזה
אך
עבירה
גוררת
עבירה,
לכן אם רוצה לו לחזור בתשובה לשאול אל לבו מאין בא העבירה זו לידו ויפשפש במעשיו מה חטא קודם לזה עד שיתברר אצלו כל העבירות שעשה
עד
עבירה
ראשונה
שפגם
באיזה
מדה,
כי אם יפגום אדם באיזה מדה חלילה אפילו מעט מזעיר יכול לבא חלילה לידי רציחה כי עבירה גוררת עבירה.
והמדות אשר צריך האדם להתבונן בהם הם שש,
דהיינו אם חטא
באהבה
רעה חלילה שאוהב מה שאינו שלו על ידי זה יוכל לבא לידי רציחה מחמת שחומד את של חבירו והרגו,
וכן על ידי יראה שירא מאיזה אדם על ידי כן הורגו.
וכן על ידי התפארות כי הגאה אינו מסתפק בכל חללי דעלמא.
וכן על ידי שרוצה לנצח דוקא את חבירו.
וכן אם חבירו אינו רוצה להודות על דבריו.
וכן על ידי
תענוג כדאיתא במדרש שהנואף בא לידי רציחה.
נמצא אם פגם באיזה
מדה
מהשש
מדות
דהיינו
אהבה
יראה
תפארת
נצח
הוד
יסוד,
עבירה
גוררת
עבירה
עד
שמביא
אותו
לידי
רציחה
חלילה.
והמדה השביעית אינה מדה כי לית לה מגרמה כלל והיא בחינת נוקבא שמקבלת מהשש מדות.
על כן צריך הבעל תשובה להתבונן עד שיתברר אצלו באיזה מדה פגם.
וזאת אי אפשר עד שילך לצדיקי הדור כי לזה צריך התבודדות גדול ושקידה רבה,
לכן אי אפשר שיתברר לו עד שילך אצל צדיקי הדור וגם שם צריך להיות כמה עידן ועידנין,
ומחמת שהצדיק הוא עובד השי"ת אם ישב החוטא אצלו ימים רבים בהמשך הזמן יתברר אצלו על נכון כי על ידי הצדיק יבא לידי שכל,
כי הצדיק עובד ה'
כפי בחינתו ויתכן שהחוטא רוצה לשוב לבו מושכו לזה הצדיק שהוא עובד את ה'
במדה זו שפגם החוטא,
[הערה:
ועל פי זה,
אפשר להבין ענין הכהן או לכה"פ ענין תלמיד שגלה מגלין רבו עמו אחרת – מה טעם בגלות?!
] והיום יזכור את עצמו בזכירה זו ולמחר באחרת עד שיתברר אצלו באיזה מדה פגם ויוכל לבא לידי תשובה גמורה.
ולכן הבדילו שש ערי מקלט כנגד שש מדות .. ונתנו השש ערי מקלט ללוים,
כי הלוים היו צדיקים גדולים עובדי השם כל אחד ואחד לפי בחינתו שהיה עובד את השי"ת באיזה מדה.
ותיכף כשישים הרוצח אל לבו לשוב בתשובה היה לבו מושכו אל העיר אשר שם יושב הצדיק שעובד את הקב"ה במדה זו שהרוצח פגם בה ושם בהמשך הזמן היה יכול החוטא לתקן המדה אשר פגם בו.
ולאו דוקא שאם הרג בעבר הירדן היה צריך לנוס לעיר המקלט שבעבר הירדן או אם הרג בארץ ישראל היה צריך לנוס לערי המקלט אשר בארץ ישראל,
אלא כל אחד ואחד היה הולך למקום אשר שם יוכל לתקן המדה אשר פגם בה.
ומה שתלה הכתוב ישיבת הרוצח בערי מקלט עד מות הכהן הגדול כי אז מתעורר כל אחד ואחד לתשובה שלימה ומפשפש היטב במעשיו.
לכן כל זמן שלא הבדילו השלש ערים שבארץ ישראל אלו שבעבר הירדן לא היו קולטים מפני שעדיין לא נתקנו נגד כל השש מדות, ומה יעשה מי שפגם למשל שפגם במדת נצחון ועדיין לא הבדילו העיר אשר יוכל לתקן מדה זו.
וכל השש מדות יכולים לתקן על ידי שם של מ"ב והוא השם של א'נא ב'כח כנ"ל.
ושש תיבות הראשונות הם כנגד שש ערי המקלט וכל הקפיטל כולו הוא כנגד שנים וארבעים עיר.
וזהו ביאור הכתוב ואת הערים אשר תתנו ללוים שש ערי המקלט אשר תתנו לנוס שמה הרוצח,
כי שש ערי מקלט הם כנגד השש מדות וצוה הקב"ה לתת אותם ללוים שהם צדיקים גדולים וכאשר ישב שם הרוצח אצלם יתבונן היטב וישוב מכל העבירות שבידו עד אשר יתקן המדה שפגם בה.
ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר רומז לשם של מ"ב כנ"ל כי על ידי שם של מ"ב היו מתקנים השש מדות.
ואמר עוד הכתוב כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר כנגד י"ב צירופי הויות שעולה מספרם מ"ח וקל להבין:
*** ולסיום,
להעמקת
ההבנה
שעיר
מקלט
היא
המקום
שאליו
אני
בורח
לחפש
הגנה
מפני
'גאולת
דם'
של
האחר
או
החברה
או
אפילו
שלי
עצמי,
מומלץ
לעיין
בשיר
של
אהוד
בנאי:
עיר
מקלט
(אהוד
בנאי)
לפני
שהטפטוף יהפך למבול –
אני
חייב למצוא שער לא נעול
כי
שוב חזר אלי הבלוז –
חייב
לצאת,
חייב
לזוז
על
הכביש המתפתל בין עכו לצפת –
בטבריה
על המזח,
יורד
עד לאילת
נפלט,
נמלט,
מבקש
עיר מקלט –
נפלט,
נמלט,
מבקש
–
עיר
מקלט
באופק
נוצצים האורות הרחוקים –
לשם
אני אגיע בכוחותי האחרונים
ואת
חכי בפתח והדליקי את האור –
בן
אדם חוזר אלייך מן הכפור
קחי
אותי אל המזבח,
לפני
שאשבר –
ועד
שהאמת תצא אני בך אסתתר
כי
את,
כן
את,
תהיי
לי –
עיר
מקלט
כן
עד שהאמת תצא אני בך אסתתר –
עד
שהסופה תחלוף והקרח ישבר
עד
שמעיין זורם יפתח ויפכה –
עד
שהשופט יבוא ואותנו יזכה
את,
כן
את,
תהיי
לי –
עיר
מקלט