בס"ד כ"ז חשון התשס"ט
מחבר:
אלחנן אבטה –
עכו
מיועד לכיתה ט
נושא הדף:
גמרא,
בבא בתרא גף ג:
דף עזר לסוגיית בית כנסת דף ג:
אמר רב חסדא לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי איכא דאמרי משום פשיעותא ואיכא דאמרי משום צלויי מאי בינייהו איכא בינייהו דאיכא בי כנישתא אחריתי
מרימר ומר זוטרא סתרי ובנו בי קייטא בסיתווא ובנו בי סיתווא בקייטא א"ל רבינא לרב אשי גבו זוזי ומחתי מאי אמר ליה דילמא מיתרמי להו פדיון שבויים ויהבי להו שריגי ליבני והדרי הודרי ומחתי כשורי מאי א"ל זמנין דמתרמי להו פדיון שבויים מזבני ויהבי להו א"ה אפי'
בנו נמי אמר ליה דירתיה דאינשי לא מזבני
-
סמן בקטע הנ"ל סימני פיסוק (. נקודה , פסיק ? סימן שאלה :
נקודתיים) -
מה ההלכה שפוסק רב חסדא לגבי הריסת בית כנסת ישן ?
-
מהי "פשיעותא"
עפ"י רש"י? -
מהו "צלויי"
עפ"י רש"י? -
מהו ה"איכא ביינהו"
(המקרה המבדיל)
בין שתי הדעות?
(לפי הגרסה המקורית המופיעה בגמרא) -
לפי איזה משני הטעמים יהיה מותר להרוס בית כנסת ישן לפני בניית החדש כאשר יש בית כנסת נוסף באותו מקום ?
-
הסבר את מעשיהם של מרימר ומר זוטרא?
-
לאיזו שיטה מהווה סיפור זה ראיה?
הסבר! -
מהי שאלתו הראשונה של רבינא לרב אשי?
מהי תשובת רב אשי? -
מהי שאלתו השנייה של רבינא?
מהי התשובה כעת? -
מה מקשה על תשובה זו רבינא?
מהו תירוצו של רב אשי? -
לאיזו דעה מהווה דיונם של רבינא ורב אשי ראייה?
הסבר! -
קרא את דברי הרשב"א והסבר בלשונך!
'מרימר ומר זוטרא בנו בי קייטא בסיתוא ובי סיתוא בקייטא'
פירוש: דסבירא להו דמשום צלויי הוא וכיון דאיכא דוכתא לצלויי סתרי ובנו,
ורבינא דבעא מיניה מרב אשי גבו זוזי ומנחי מאי סבירא ליה כמאן דאמר משום פשיעותא.
-
רשב"א שלמה בן אברהם אדרת,
פוסק, ברצלונה 1235 –
1310תלמיד מובהק של רבינו יונה מגירונדא,
למד אצל רמב"ן ורבינו יצחק בר אברהם.
היו לו תלמידים רבים.
גדולי הפוסקים הכירו בערכו ושלחו אליו שאלות מארצות ספרד,
פורטוגאל,
איטליה,
צרפת,
אשכנז,
ואסיא הקטנה.
כתב גם שירה ועסק בקבלה.
למד פילוסופיה והטיל חרם על לומדי פילוסופיה לפני גיל 25.
האם פירוש זה תואם לתשובותיך (שאלות 8 ו12)?
-
ענה האם המשפט נכון או לא נכון?
לפי מ"ד "פשיעותא"
אסור להרוס ביכ"נ ישן אם לא נבנה עדיין חדש,
אעפ"י שיש בית כנסת אחר בעיר!
*רשות למתקדמים:
-
קרא את המשך פירוש הרשב"א וענה מהי קושיית הרשב"א על פירושו שלו?
" וקשה לי קצת היאך הזכיר שני ההפכים ביחד ולא אמר מרימר ומר זוטרא סברי הכי ורבינא ורב אשי סברי הכי דלפי פשטא הוה משמע
דליכא
פלוגתא
בינייהו?
וממשיך הרשב"א ומסביר:
ומתוך הדחק אני אומר כי שמא מה שאמרו משום פשיעותא לאו למימרא דחוששין דילמא פשעי ולא בנו כלל,
אלא דילמא פשעי ומתרשלי ואע"ג דאיכא דוכתא לצלויי כיון
דלאו
ביהכ"נ
קבוע
הוא
חיישינן אבל היכא דאיכא ביהכ"נ קבוע לא חיישינן.
והיינו דקאמר דאיכא דוכתא
לצלויי ולא קאמר דאיכא בי
כנישתא
אחריתי.
-
מהי ההגדרה של "פשיעותא"
לפי הרשב"א כעת? -
האם זה תואם לפירוש רש"י?
הסבר! -
היזכר שבגמרא ראינו שישנן שתי גרסאות ל'איכא ביינהו':
א.
"בי כנישתא אחריתי"
ב.
"דוכתא לצלויי"
לאיזו גרסה מתאים פירושו של הרשב"א?
ומסיים את דבריו הרשב"א:
והלכך הכא דאיכא בי כנישתא אחריתא אע"ג דבהאי מצלו בסיתוא ובהאי מצלו בקייטא,
לפשיעה דקצת ימים לא חיישינן כיון דהשתא מיהא איכא בי כנישתא אחרינא דמצלו בה כדרכייהו,
והיינו דקאמרינן עד דבני בי כנישתא אחריתי"
-
למסקנה,
לאיזו דעה מהווה סיפורם של מרימר ומר זוטרא ראייה? -
האם הרשב"א תירץ את קושייתו?
אם כן,
כיצד? -
לאור ההבנה המחודשת מהי "פשיעותא",
חזור כעת לשאלה 15 וענה מחדש!
עיין בדברי הרמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יא הלכה יב:
"אין סותרין בית הכנסת כדי לבנות אחר במקומו או במקום אחר,
אבל בונין אחר ואח"כ סותרין זה,
שמא יארע להם אונס ולא
יבנו"
-
מובן מדברי הרמב"ם כי פוסק לפי מ"ד "פשיעותא",
האם לדעתך מסכים הרמב"ם לפירוש הרשב"א להגדרה מהי "פשיעותא"?
בהצלחה רבה