שמות פרק יא: מכת בכורות - דעת

נושא הדף: ספר
שמות, פרק יא: מכת
בכורות

מחבר: אראל
בלום

כתות יעד: ז–ט

בס"ד. פרק י"א . מכת בכורות.

השאלת הכלים.

נקרא
פסוק א'
– ג'
.

מדוע
השאילו עם ישראל כלים ולא החזירו אותם ?

נעיין
בדף .

מכת בכורות .

נקרא את
הפרק ונפרש בעזרת רש"י
.

פסוק
ד'
: כחצות–
רש"י
שלא יטעו והאצטגנינים.

פס'
ה': רש"י
: מי
ימות?

בכור
השפחה– גם
שעבדו בהם ושמחו
בצרתם.

בכור
השבי (לקמן
יב, כט)-
שלא
יאמר תבעה
יראתם–
(הע"ז
מגנת עליהם בגלל שהמצרים פגעו בהם–
והם
התפללו לע"ז)

בכור
בהמה–
אלוקיהם–
שעבדו
להם.

אשר
יפלא– יש
השגחה פרטית.

מה
לימד הקב"ה
במכת בכורות ?

סיכום
:

מכת בכורות היא שיא שלטון ה':
השלטון על החיים של בני אדם עצמם ובהם ה'
מבדיל בין הבכורות ובין העמים!

שאלות בקיאות על פרק י"א !

הסברים נוספים לעשרת המכות .

מדרש
תנחומא פרשת בא סימן ד.

ארז"ל
כטקסין של מלכים הביא הקב"ה
עליהן את המכות מלך בשר ודם כשמדינה
מורדת עליו משלח עליה לגיונות ומקיפים
אותה.
בתחלה
סוכר אמת המים שלהם חזרו מוטב,
ואם
לאו מביא עליהם קלאנים [עושי
קולות מפחידים ומרגיזים],
חזרו
מוטב ואם לאו יורה בהם חצים,
חזרו
הרי מוטב וא"ל
מביא עליהם ברבריים [חיות
רעות] ,
חזרו
מוטב,
וא"ל
מביא עליהם דורמוסיות [מגפות
(בשעת
המצור )],
חזרו
מוטב ואם לאו זורק בהם נפט,
חזרו
מוטב, ואם
לאו משליך עליהן אבני בליסטראות חזרו
מוטב ואם לאו מגרה בהן אוכלוסין הרבה,
חזרו
יפה, ואם
לאו אוסר אותן בבית האסורין,
חזרו
יפה, ואם
לאו הורג גדולים שבהם כך הקב"ה
בא על מצרים כטקסין של מלכים בתחלה סוכר
אמת המים שלהם שנא'
(תהלים
עט) ויהפך
לדם יאוריהם לא חזרו הביא עליהם קלאנים
אלו צפרדעים,
ר'
יוסי
בר חנינא אמר קרקורן היה קשה להם מהשחתם,
לא
חזרו ירה עליהם חצים אלו הכנים שנא'
ותהי
הכנם באדם ובבהמה היו נכנסים בגופם של
מצרים כחצים לא חזרו הביא עליהן ברבריים
זה ערוב שנא'
(שם
תהלים ע"ט ) ישלח
בם ערוב,
לא
חזרו הביא עליהם דורמוסיות זה הדבר והרג
את מקניהם,
לא
חזרו הביא עליהם נפט זה השחין,
שנאמר
ויהי שחין אבעבועות פורח באדם,
לא
חזרו השליך עליהם אבני בליסטראות זה הברד,
לא
חזרה גירה בהן אוכלוסין הרבה זה ארבה,
לא
חזרו חבשן בבית האסורים זה חשך שנאמר ויהי
חשך אפלה,
לא
חזרו הרג גדולים שבהם שנאמר וה'
הכה
כל בכור.

מדוע השוו חז"ל את המכות מצרים למלך בשר ודם ? והרי הקב"ה אינו בשר ודם .

תשובה : ללמד שכמו שמלך בשר ודם נלחם לאט ומאפשר לצד השני להכנע , כך הקב"ה אפשר למצרים להכנע , אבל הם לא נצלו זאת .

כל מה
שחשבו המצרים על ישראל הקב"ה
הביא עליהן,
חשבו
שיהיו שואבין מימיהן לפיכך ויהפך יאוריהם
לדם, חשבו
כדי שיהו טוענין פרגמטיהן הביא עליהם
צפרדעים והיתה משרפת אותן,
חשבו
להיות עושין להן בארץ,
הרחיש
את הארץ כנים,
חשבו
שיהו טוענין אותן כפדגוג שלח בהן ערוב
אריות זאבים נמרים ודובים ונשרים היה
למצרי חמשה בנים והיה נותנן לישראל להוציאן
לשוק בידו בא ארי נוטל אחד זאב נוטל אחד
דוב אחד נמר א'
נשר
א', היה
נכנס לתוך ביתו של מצרי לבדו אומר לו היכן
בני הוא אומר לו אעשה חשבון בא הארי נטל
אחד והזאב אחד הדוב אחד ונמר אחד ונשר א'
חשבו
כדי שיהיו רועין את מקניהם שלח בהן את
הדבר שנאמר הנה יד ה'
הויה
וגו', חשבו
כדי שיהיו מחמין להן חמין,
שלח
בהן את השחין,
חשבו
לסקלם באבנים,
הביא
עליהם את הברד,
חשבו
כדי שיהיו כורמיהן,
הביא
עליהם את הארבה ואכל אילנותיהן ויאכל את
כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ חשבו לחבוש
אותם בבית האסורין,
הביא
עליהן את החשך,
חשבו
להרוג אותם,
וה'
הכה
כל בכור,
חשבו
לשקע אותן במים,
ונער
פרעה וחילו בים סוף (תהלים
קלו), וכל
מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים
במצרים הוא עתיד להביא על אדום,
שנא'
(ישעיה
כג) כאשר
שמע למצרים יחילו כשמע צור…..

סיכום
:
חז"ל מסבירים שני הסברים לעשרת המכות :

א.
הקב"ה נתן את עשרת המכות כמו מלך בשר ודם שנלחם על עיר ונותן להם אפשרות לחזור בהם בין מכה למכה .כך הקב"ה אפשר למצרים לחזור בהם בין מכה למכה .

ב.
עשרת המכות הם מידה כנגד מידה .

בס"ד.
פרק יא'.
מכת בכורות .

השאלת הכלים .

רבינו בחיי שמות פרק יא'
פסוק ב.

וישאלו איש מאת רעהו.
אין שאלה זו כשאלה האמורה
בכלים שהיא שאלה על מנת להחזיר, אלא
צוה שישאלו מהם במתנה, והקב"ה
יתן להם חן בעיני המצריים ויתנו להם,
ואין זה גנבת דעת שיצוה בה
הקב"ה ח"ו,
אבל היה הדבר מותר להם,
שהרי העבודה שעשו להם אין
לה ערך ואין לשכר המלאכה ולשויה סוף
ותכלית והלא דין תורה הוא בעבד שעבד את
אדניו שבע שנים שהוא חייב בהענקה שנאמר
(דברים טו) וכי
תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם העניק
תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך . על
אחת כמה וכמה המצריים שהיתה אצלם עבודת
ישראל של רד"ו שנים.

ומה שהזכיר לשון רעהו ורעותה,
יראה לי שקודם מתן תורה היו
כל הבריות חברים כאחד אבל לאחר מתן תורה
שהחזיר הקב"ה את
התורה על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד
שקבלוה ישראל יצאו כל האומות מן האחוה
והריעות ונשאר השם הזה בעם ישראל בלבד
שנקראו אחים ורעים למקום הוא שכתוב (תהלים
קכב) למען אחי ורעי,
וזהו שדרשו רז"ל
(דברים כב) לכל
אבדת אחיך, אחיך ולא
גוי, וכן (שם
כג) לא תשיך לאחיך אחיך
ולא גוי:

שאלות
בעיון :

1. הסבר
מדוע צדקו ישראל שלא החזירו את הכלים
למצרים ?
[שני
הסברים]

2. מדוע
נקראים המצרים "רעים"
של
ישראל ?

שאלות
בבקיאות .

1. מה
צריכים ישראל לשאול מהמצרים ?
[ב']

2. כיצד
עזר הקב"ה
לישראל לקבל את הכסף והזהב ?
[ג']

3. אילו
בכורות ימותו ?

4. עיין
ברש"י
לפסוק ד'
: א.
מדוע
מתו הבכורות שבשבי ?

ב.
מדוע
מתו הבכורות של השפחות ?

ג.
מדוע
מתו בכורות הבהמות ?

5. איזו
צעקה תהיה במכת בכורות ?
[ו']

6. מה
עתידים עבדי פרעה לעשות אחרי מכת הבכורות
? [ח']

7. עיין
ברש"י
לפסוק ח'
: א.
למי
הכוונה ב"עבדיך"
?

ב.
מדוע
כינה משה את פרעה –
"עבדיך"
?