נושא הדף: ספר
במדבר , פרק ה: שילוח
הטמאים
מחבר: אראל
בלום
כתות יעד: ז–ט
בס"ד .
שילוח הטמאים . פרק
ה' פסוקים
א' – ד'
.
-
בהמשך
הפרשה כמה נושאים ,
בע"ה
נעמוד על הקשר שביניהם בסיום הפרשה . -
הקב"ה
לימד על סידור המחנות ומונו הלויים
שמטפלים במשכן ,
אבל
יש אנשים שמטמאים את המחנה כשהם נמצאים
בו : כמו
שכתוב בפסוק ג'
: …"ולא
יטמאו את מחניהם אשר אני שוכן בתוכם "
. -
מי הם
המשולחים ?
נעיין
בפסוקים א'
– ד'
.
-
צרוע –
נגע
בעור .
זב
– מי
שיצא ממנו שכבת זרע .
טמא
לנפש – מי
שנגע במת .
-
מהיכן
משלחים אותם ? נעיין
ברש"י
פסוק ב' .
לוח
: צרוע
– נגע
בעור .
– מחוץ
לכל המחנות .
זב
– מי
שיצא ממנו שכבת זרע .
– מחוץ
למחנה לויה .
טמא
לנפש – מי
שנגע במת .
– מחוץ
למחנה שכינה .
הסבר
:
מחנה
לויים.
מחנה
שכינה –
בתוך
הקלעים.
מחנה
ישראל .
-
האם
דינים אלו שייכים גם לימינו ?
כיצד
זה מתבצע בימנו ?
נעיין
בשקף .ונצייר
עליו ע"פ
הרמב"ם
ור'
ברטנורה.[אני
אלמד אותם ליפני השיעור ע"פ
דף בסוף שיעור זה]
:
ירושלים שבתוך
החומות . – מחנה ישראל .
הר
הבית .
עזרת
ישראל
עזרת
נשים
מחנה
שכינה
מחנה
לוייה
החיל
.
מחנה
ישראל
נשאל :
לפי
הסבר זה :
1.
מהיכן משולח המצורע?
ע"פ
הלכה ב' :
"מחנה
ישראל שהוא מפתח ירושלים ולפנים …"
2.
מהיכן משולח הזבים והנידות?
ע"פ
הלכה ג'
: ומשלחין
זבין וזבות נדות ויולדות חוץ לשתי מחנות
שהוא חוץ להר הבית.
3. מהיכן משולחים טמאי המתים?
ע"פ
הרמב"ם
הלכה ב' : "…מחנה
שכינה שהוא מפתח עזרת ישראל ולפנים…"
רבינו
עובדיה מברטנורא [מסכת
כלים פרק א'
משנה
ח']
:
החיל
: לפנים
מחומת הר הבית היה כותל גבוהה עשרה טפחים
והוא נקרא סורג ,
ולפנים
ממנו החיל עשר אמות .
שאין
נכרים וטמאי מתים נכנסים לשם
: …. והאי
דטמאי מתים אין נכנסים מן החיל ולפנים ,
היינו
מדרבנן .
דמדאורייתא
אפילו בעזרת נשים שרו.
שכל
זה מחנה לוייה עד עזרת ישראל ששם שער
ניקנור.
4. מה עונשו של טמא שנכנס למקדש במזיד?
ע"פ
הלכה יב':
טמא
שנכנס למקדש במזיד ענוש כרת שנאמר ואם לא
יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו .
בשוגג
– מביא
קרבן עולה ויורד שנאמר "
או
נפש אשר תגע בכל דבר טמא "
ואין
חייבין כרת או קרבן אלא מעזרת ישראל ולפנים
או על תוספת העזרה שנתקדשה קדושה גמורה
כמו שביארנו:
6.
ומה היום האם אנחנו טמאי מתים ?
הלכה
יג' : ואי
זהו הטמא שחייב כרת על המקדש כל שנטמא
בטומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה שכבר
נתפרש בנזירות או
שיגע באדם או בכלים שנטמאו באותן הטומאות
שהנזיר מגלח עליהם שהרי
הוא שני לראשון שנגע במת או שנטמא בשאר
אבות הטומאות של תורה שיתפרשו במקומן:
-
הרחבה : מדוע
מנדים אותם ?
כתוב
בפסוק ב' :
…."ולא יטמאו
את מחניהם אשר אני שוכן בתוכם "
.
א.
לא
חייב להיות שעשו משהוא רע :
יש
חשבונות אלוקיים שאיננו יודעים אך המציאות
שלהם טמאה ופוגעת .
ב.
ע"פ
חז"ל
: צרעת
באה על לשון הרע [
לדוגמא
במרים ]
וצרעת
וזבות נגרמות על ידי מעילה [
רא"ע
פסוק ד' ]
אך העיקר
הוא שאין אנו יודעים את החשבונות של הקב"ה
ויש הנהגה אלוקית שנקראת "הנהגת
התיקון הכללי"
[עיין
דעת תבונות פרק שביעי ]
שאיננה
ע"פ
שכר ועונש .
בס"ד .
קדושת המקדש. פרק
ה' .
רמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק ג
הלכה א
מצות
עשה לשלח כל הטמאים מן
המקדש שנאמר
"וישלחו
מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש":
1. כיצד מתקיימת מצוות שילוח טמאים בימינו?
הלכה
ב
זה המחנה
האמור כאן הוא מחנה שכינה שהוא מפתח עזרת
ישראל ולפנים שומע אני שהמצורע והזב וטמא
מת שלשתן במקום אחד תלמוד
לאמר במצורע
"בדד
ישב מחוץ למחנה מושבו" זה
מחנה ישראל שהוא מפתח ירושלים ולפנים …
2. מהיכן משולח המצורע?
הלכה
ג
ומשלחין
זבין וזבות נדות ויולדות חוץ לשתי מחנות
שהוא חוץ להר הבית.
3. מהיכן משולח הזבים והנידות?
הלכה יב
טמא
שנכנס למקדש במזיד ענוש כרת שנאמר ואם לא
יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו .
בשוגג
– מביא
קרבן עולה ויורד שנאמר "
או
נפש אשר תגע בכל דבר טמא "
ואין
חייבין כרת או קרבן אלא מעזרת ישראל ולפנים
או על תוספת העזרה שנתקדשה קדושה גמורה
כמו שביארנו:
4. מה עונשו של טמא שנכנס למקדש במזיד?
5. להיכן בדיוק אסור לטמא להיכנס?
הלכה
יג
ואי זהו
הטמא שחייב כרת על המקדש כל שנטמא בטומאה
מן המת שהנזיר מגלח עליה שכבר נתפרש
בנזירות או
שיגע באדם או בכלים שנטמאו באותן הטומאות
שהנזיר מגלח עליהם שהרי
הוא שני לראשון שנגע במת או שנטמא בשאר
אבות הטומאות של תורה שיתפרשו במקומן:
6. איזה טמא חייב כרת על כניסה למקדש?
7. מדוע כולם נחשבים היום לטמאי מת ?
רבינו
עובדיה
מברטנורא
[מסכת
כלים
פרק
א'
משנה
ח']
:
החיל
: לפנים
מחומת הר הבית היה כותל גבוהה עשרה טפחים
והוא נקרא סורג ,
ולפנים
ממנו החיל עשר אמות .
שאין
נכרים וטמאי מתים נכנסים לשם
: אע"ג
דרבנן גזור על הנכרים שיהיו כזבים לכל
דבריהם ,
לענין
שילוח מחנות לא גזור עלייהו כטמאי מתים
. והאי
דטמאי מתים אין נכנסים מן החיל ולפנים ,
היינו
מדרבנן .
דמדאורייתא
אפילו בעזרת נשים שרו.
שכל
זה מחנה לוייה עד עזרת ישראל ששם שער
ניקנור.
8. להיכן אסור לטמאי מתים להכנס מדאורייתא ומדרבנן ?
גזל וגזל הגר .
פסוקים ה'
– ח'
.
-
הקדמה
: מי
נחשב שמעל בה'
, בלי
שלקח שנגע או לקח בכלל שום דבר קדוש ?
-
נקרא
את הפסוקים ה'
– ח'
. על
מה מדובר ?
פסוק
ז' :
"לאשר
אשם לו"
דהיינו
מדובר על מי שלקח מאדם!
–אם
כך מדוע נחשב שמעל
בה'
?
ועוד
: פסוק
ח' :
"ואין
לאיש גואל "
– מי
זה האיש שאין לו גואל ?
– הגר
! [רש"י
פסוק ח' ]
-
עכשיו
ברור מדוע הגזלן נקרא שמועל בה'
: מה
מרגיש הגר שבא להתקרב לה'
ולעם
ישראל ופתאום יהודי גוזל אותו ?
-
נעיין
בספורנו :
ספורנו במדבר פרק ה פסוק ו
לִמְעל
מַעַל בַּה'.
כְּבָר
בָּאָה הַקַּבָּלָה (בבא
קמא קט,
א)
שֶׁזֶּה
נֶאֱמַר עַל גֶּזֶל הַגֵּר,
כִּי
אָמְנָם הַגּוֹזֵל אוֹתוֹ מְחַלֵּל שֵׁם
אֱלקָיו בְּעֵינֵי הַגֵּר אֲשֶׁר בָּא
לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו.
וְלָכֵן
יִקָּרֵא מוֹעֵל בַּקּדֶשׁ,
וְחַיָּב
אָשָׁם כְּמִשְׁפַּט כָּל מוֹעֵל בּוֹ.
זה
חילול
ה'
– וזה
מעילה
בה'
– לוקחים
את
כבוד
ה'
!!
-
ועוד הסבר :
על מי
סומך אדם שמלווה בלי עדים ?
– על
כך שהלווה מאמין בה'
ולכן
לא יעז לרמות .
-
אם
כך מה קורה כשהלווה מכחש בהלואה ?
– הוא
מכחיש את מציאות ה'
! וזו
ודאי מעילה בה'
!! -
ניתן
לקרוא את רש"י
:
רש"י ויקרא פרק ה פסוק כא
נפש
כי תחטא.
(ת"כ)
אמר
ר"ע
מה ת"ל
ומעלה מעל בה'
לפי
שכל המלוה והלוה והנושא והנותן אינו עושה
אלא בעדים ובשטר לפיכך בזמן שהוא מכחש
מכחש בעדים ובשטר אבל
המפקיד אצל חבירו ואינו רוצה שתדע בו נשמה
אלא שלישי שביניהם
לפיכך כשהוא מכחש מכחש בשלישי שביניהם .
-
נסכם
על הלוח :
מי שגזל
ונשבע לשקר שלא גזל צריך :
א.
להתודות
על חטאו .
ב.
להשיב
את הגזל ובנוסך לכך חמישית .
ג.
ואם
הנגזל הוא גר שנפטר ואין למי להחזיר את
הגזלה –
מחזירים
אותה לכהן .
ד.
בנוסף
לכך – החוטא
מביא קרבן לכפרתו .
-
שאלות
לעבודה עצמית :
.מדוע הגוזל את הגר נקרא "מועל בה'"?
א.
על פי הספורנו .
ב.
על פי רש"י.
תהליך התשובה .
-
כשאנחנו
מתבוננים בתהליך של השב מגזל הגר אנחנו
יכולים לראות את עקרונות התשובה :
מה
הם ?
א.
להתודות
על חטאו .
ב.
להשיב
את הגזל .
-
כיצד
היא מצוות הוידוי ?
נקריא :
רמב"ם הלכות תשובה פרק א הלכה א
כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה ,
אם עבר אדם על אחת מהן ,
בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא ,
שנאמר :
"איש או אשה כי יעשו וגו'
והתודו את חטאתם אשר עשו" –
זה וידוי דברים .
וידוי
זה
מצות
עשה .
כיצד מתודין ?
אומר :
"אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה "
. וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח .
וכן בעלי חטאות ואשמות בעת שמביאין קרבנותיהן על שגגתן או על זדונן אין מתכפר להן בקרבנם עד שיעשו תשובה ויתודו וידוי דברים שנאמר והתודה אשר חטא עליה וכן כל מחוייבי מיתות בית דין ומחוייבי מלקות אין מתכפר להן במיתתן או בלקייתן עד שיעשו תשובה ויתודו וכן
החובל
בחבירו
והמזיק
ממונו
אף
על
פי
ששילם
לו
מה
שהוא
חייב
לו
אינו
מתכפר
עד
שיתודה
וישוב
מלעשות
כזה
לעולם
שנאמר
מכל
חטאות
האדם:
-
נסכם
על הלוח :
כל מי
שגזל מחברו או חבל בו כשרוצה לשוב בתשובה
חייב :
א.
להתודות
על חטאו –
לבקש
סליחה מה'
בדיבור
בפה .
ב.
להשיב
את הגזל .
-
ומה
הטעם לכך שצריך להתוודות דווקא בפה ?
ע"פ
הרב סולובייצ'יק
בספר "על
התשובה "
[מופיע
גם ב"עיונים
בספר במדבר של פרופ'
נחמה
לייבוביץ עמ'
57 ] :
א.
הדיבור
מבהיר לאדם את הרהוריו הבלתי ברורים
והמעורפלים ולא חד משמעיים .
ב.
הוידוי
מכריח את האדם לבטא בפועל שחטא ובכך להדגיש
את עוצמת החטא ולקחת אחריות ולהתמודד עם
פשעו .
הוספות .
עד
היכן צריך אדם לטרוח
כדי להשיב את הגזלה ?
מסכת בבא קמא דף קג/א
מתני'
הגוזל
את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו
אחריו למדי לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו אבל
נותן לשליח בית דין ואם מת יחזיר ליורשיו
.
בס"ד.
מתנות כהונה .
פסוקים ט'
– י'
.
ביכורים .
-
נקרא
את פסוק ט'
: מה
משמעות הפסוק ? נעיין
ברש"י
.
לוח
: וכל
תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקרבו לכהן
, לו
יהיה .
מדובר
על ביכורים
[שהרי
תרומה גדולה הכהן מבקש מישראל ולא ישראל
הולך לתת .
רש"י
: הביכורים
שייכים לכהן .
תרומה .
-
נקרא
את פסוק י'
: מה
משמעות הפסוק ? נעיין
ברש"י
.
לוח : "ואיש
את
קדשיו
לו
יהיו
איש
אשר
יתן
לכהן
לו
יהיה
.
"
רש"י
:
פשט
הפסוק : הישראל
קובע למי מהכהנים לתת את התרומה .
ע"פ
הדרש
:
מי
שמעקב ולא נותן את המעשרות [
הקודשים
] – לו
יהיה – בסוף
ישאר לו רק עשירית !
אבל מי
שנותן כראוי את המעשרות ,
לו
יהיה ממון הרבה !
הוספות.
מדוע
רש"י
הביא גם את הדרש ?
רשב"ם : כיוון
שסוף הפסוק מיותר .
בס"ד
. סוטה .
פסוקים יא'
– סוף .
להכין את הפרק עם רש"י .
-
נקרא
את הפרק ונסכם :
א.
אשה
שסטתה מדרכי צניעות [רש"י]
ב.
היא
נסתרה –
התייחדה
עם איש זר ויש על כך עדים .
ג.
בעלה
לט יודע אם היא נטמאה ועל זה אין עדים .
ד.
הכל
היה מרצונה החופשי .
ה.
הבעל
התרה באשתו שלא תתייחד .
ו.
האשה
מובאת לבית המקדש ואם היא לא מודה שנטמאה
היא עוברת תהליך מבזה כדי שתודה .
ז.
אם
עדיין לא הודתה היא מושקת במי סוטה –
ואם
מתברר שנטמאה –
היא
מתה בייסורים ואם לא נטמאה –
היא
זוכה לילדים מוצלחים .
-
מדוע
מתבזה האשה רק בגלל שבעלה חשד בה ?
כיוון
שהיא בוודאות התייחדה עם איש זר וזה איסור
!
-
מדוע
האשה נענשת בעונש כל כך חמור ?
א.
היא
לא הסכימה להודות .
ב.
נעיין
בדף מקורות :
מידה
כנגד מידה .
ג.
עניני
עריות הם דבר חמור שגורם להרס המשפחה
ובקשר הנפשי של בני הזוג .
וכן
פוגע בהמשכיות של עם ישראל .
-
מדוע
עונש הסוטה הוא דווקא כזה ?
נעיין
במסכת סוטה ….
-
מדוע
רק האשה נענשת ?
נעיין
בדף המקורות :
רמב"ם הלכות סוטה פרק ג'.
נסכם
: א.
גם
הנואף מת בזמן שהאשה מתה .
ב.
אם
בעלה חטא אין האשה נבדקת במים
.
-
ואם
לא חטאה ?
נעיין
בהמשך הרמב"ם
…..
-
האם
פרשת סוטה עוזרת לנשים ?
נעיין
ברמב"ן
….
הנס
הוא לטובת הנשים וכל ישראל שלא יהיו
ממזרים ולא ניאופים .
מיתוך
כך מובן מדוע דווקא האשה נבדקת כיוון
שהמטרה שלא יהיו
ממזרים שזה
דווקא מאשה נואפת .
תוספת
הרחבה
למורה
:
רמב"ם הלכות סוטה פרק ג'.
[הלכה
א ]כיצד
סדר השקאת סוטה הבעל בא לב"ד
שבעירו ואומר להן אשתי זו קנאתי לה עם
פלוני ונסתרה עמו ואלו הן עידי והרי היא
אומרת שהיא טהורה ואני רוצה להשקותה לבדוק
הדבר וב"ד
שומעין דברי העדים …ומשלחין
אותו לירושלים שאין משקין את הסוטה אלא
בב"ד
הגדול של שבעים זקנים במקדש:
[הלכה
ב]
הגיעו
לירושלים ב"ד
הגדול מושיבין אותה ביניהן ומאיימין עליה
שלא בפני בעלה ומפחידין אותה פחד גדול
שלא תשתה ואומרין לה בתי הרבה היין עושה
הרבה שחוק עושה הרבה ילדות עושה הרבה
שכנים רעים עושים אל תגרמי לשם הגדול
שנכתב בקדושה שימחה על המים ואומרין לה
בתי הרבה קדמוך ונשטפו ואנשים גדולים
ויקרים תקף יצרן עליהן ונכשלו …עד
שתודה ואם אמרה הן נטמאתי או איני שותה
יוצאה בלא כתובה והולכת לה:
[הלכה
ג]
עמדה
בדבורה שהיא טהורה מביאין אותה לשער מזרחי
של עזרה שהוא כנגד קדש הקדשים ומעלין אותה
ממקום למקום ומקיפין בה כדי לייגעה עד
שתקצר נפשה אולי תודה:
[הלכה
ז]
ואחר
כך משביעה הכהן בלשון שהיא מכרת ומודיעה
בלשונה שלא גרם לה אלא קינוי וסתירה שקנא
לה בעלה ונסתרה ואומר לה בלשון שהיא מכרת
אם לא שכב איש אותך ואם לא שטית טומאה תחת
אישך הנקי ממי המרים המאררים …והיא
אומרת אמן אמן בלשון שמכרת ומודיעה שהבטן
היא תלקה תחלה והירך בסוף כדי שלא להוציא
לעז על המים:
[הלכה
ח]
ואח"כ
מביא מגילה של עור טהור כמו ספר תורה וכותב
עליה בלשון הקדש …
וכותב
כל הדברים שהשביע אותה בהם אות באות מלה
במלה וכותב את השם ככתבו ואינו כותב אמן
אמן:
[הלכה
ט]
ואח"כ
מביא כלי חרש שלא נעשה בו מלאכה מעולם…ונותן
לתוכו מים חצי לוג מן הכיור ובחצי הלוג
שהיה במקדש היה מודדו ונכנס בו להיכל:
[הלכה
י]
ומקום
היה שם אמה על אמה לימין הנכנס ובו טבלא
של שיש וטבעת קבועה בה מגביה הטבלא ולוקח
עפר מקרקע המשכן ונותנו על פני המים כדי
שיראה על פני המים ונותן לתוכו דבר מר
כגון לענה וכיוצא בה שנאמר מי המרים ומוחק
לתוכן המגילה לשמה וימחוק יפה יפה עד שלא
ישאר במגילה רושם הניכר:
[הלכה
יא]
ואח"כ
כהן אחד בא אליה מכהני העזרה …ומגלה
שערה וסותר מחלפות ראשה כדי לנוולה ומביא
חבל מצרי כדי להזכירה מעשה מצרים שעשתה
…
[הלכה
טו]
ואח"כ
משקה אותה ואחר שתשתה לוקח כלי השרת שבו
המנחה ונותנו על ידיה וכהן מניח ידו תחתיה
ומניפה במזרח כשאר כל התנופות מוליך ומביא
ומעלה ומוריד ואחר כך מגיש המנחה לקרן
דרומית מערבית של מזבח כשאר מנחות של יחיד
וקומץ ומקטיר הקומץ והשאר נאכל לכהנים:
[הלכה
טז]
אם
טהורה היא יוצאה והולכת לה והרי היא מותרת
לבעלה ואם טמאה היא מיד פניה מוריקות
ועיניה בולטות והיא מתמלאה גידין גידין
והן אומרין הוציאוה (הוציאוה)
…והן
מוציאין אותה מעזרת נשים שהיא עומדת בה
ובטנה צבה בתחלה ואח"כ
תפול ירכה ותמות:
בס"ד.
אישה סוטה
פרק ה'
פסוקים יא'
– סוף.
שאלות
בקיאות
:
עיין
בפסוקים
יא'
– לא'
, ובפירוש
רבנו
אבן
עזרא
, וענה
:
1. איזו
אשה נחשבת אשה סוטה שמשקים אותה מי סוטה
? שלשה
תנאים ][יא'
– יד'
]
2. ממה
עשוי קרבן האשה ?
[טו']
3. מה
מכניס הכהן למים ?
כתוב
לפחות שני דברים .
[יז'
– כג'
]
4. מה
משביע הכהן את האשה ?
[יט'
– כב'
]
5. מה
קורה לאשה אם היא נטמאה ?
[כז
']
6. מה
קורה לאשה אם היא לא נטמאה ?
[כח'
]
מסכת סוטה דף ח/ב
מצינו
בסוטה שבמדה שמדדה בה מדדו לה היא עמדה
על פתח ביתה ליראות לו לפיכך כהן מעמידה
על שער נקנור ומראה קלונה לכל היא פרסה
לו סודרין נאין על ראשה לפיכך כהן נוטל
כפה מעל ראשה ומניחו תחת רגליה היא קשטה
לו פניה לפיכך פניה מוריקות היא כחלה לו
עיניה לפיכך עיניה בולטות היא קלעה לו את
שערה לפיכך כהן סותר את שערה….היא
האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל
בהמה היא השקתהו יין משובח בכוסות משובחים
לפיכך כהן משקה מים המרים במקידה של חרש
…דבר
אחר היא עשתה בסתר המקום פירסמה בגלוי
שנאמר תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל
(וגו')
1.
מה הכלל שלפיו נקבעו כל פירטי העונש של הסוטה ?
רמב"ם הלכות סוטה פרק ג'. [הלכה
יז]
באותה שעה שתמות היא ימות הנואף שהשקה על ידו בכל מקום שהוא
ויארע לו מאורעות שאירעו לה לצבות בטן
ולנפיל ירך וכל זה אם לא בא בעלה ביאה
אסורה מעולם אבל אם בעל בעילה של איסור אין המים בודקין את אשתו כמו שבארנו:
[הלכה
כב]
סוטה
ששתת והיתה טהורה ה"ז
מתחזקת ופניה מזהירות ואם היה בה חולי
יסור ותתעבר ותלד זכר ואם היה דרכה לילד
בקושי תלד במהרה היה דרכה לילד נקבות תלד
זכרים:
שאלות .
2.
מה קורה לנואף בזמן שהסוטה מתה ביסורים ?
3.
באיזה מקרה אין המים בודקין את האשה ?
רמב"ן במדבר פרק ה פסוק כ–כא
א.והנה
אין בכל משפטי התורה דבר תלוי בנס זולתי
הענין הזה,
שהוא
פלא ונס קבוע שיעשה בישראל בהיותם רובם
עושים רצונו של מקום,
כי
חפץ למען צדקו ליסר הנשים שלא תעשינה כזמת
יתר העמים,
ולנקות
ישראל מן הממזרות שיהיו ראויים להשרות
שכינה בתוכם.
ולפיכך
פסק הענין הזה משעה שנתקלקלו בעבירות,
כמו
שאמרו (סוטה
מז.)
משרבו
הנואפים פסקו מי סוטה…
ב.
ואין
הכתוב אומר שתהיינה הנשים הנואפות פטורות
מן העון בעבור שבעליהן נואפים,
רק
שלא יעשה בהן הנס הגדול הזה שהוא נעשה להם לכבודם ולהיותם עם קדוש,
והם
לא יבינו בטובה הזאת ולא יחפצו בה .
4. לטובת מי כל הלכות אשה סוטה ,על פי הרמב"ן?.
הסבר כיצד זה לטובתו ?
מדרש תנחומא נשא
מעשה
בשתי אחיות שהיו דומות זו לזו.
והיתה
אחת נשואה בעיר אחת,
ואחת
נשואה בעיר אחרת.
בקש
בעלה של אחת מהן לקנאות לה ולהשקותה מים
המרים בירושלים.
הלכה
לאותה העיר שהיתה אחותה נשואה שם.
אמרה
לה אחותה,
מה
ראית לבוא לכאן.
אמרה
לה,
בעלי
מבקש להשקות אותי מים המרים.
אמרה
לה אחותה,
אני
הולכת תחתיך ושותה.
אמרה
לה לכי.
לבשה
בגדי אחותה והלכה תחתיה ושתתה מי המרים
ונמצאת טהורה,
וחזרה
לבית אחותה.
יצאת
שמחה לקראתה,
חבקה
אותה ונשקה לה בפיה.
כיון
שנשקו זו לזו,
הריחה
במים המרים,
ומיד
מתה…
5. מה למדנו מהסיפור של שני אחיות?