מסכת ברכות דף טו – לחלקה השני של סוגיית "הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו"

מהלך הסוגיא

גמרא

הסבר

1

משנה במגילה

תנן התם:

הכל כשרים לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן ורבי יהודה מכשיר בקטן

יש מחלוקת בין __________ לבין ________________ האם חש"ו כשרים לקרוא את המגילה.

הגמרא דנה לפי איזה תנא נשנית משנה זו:

2

שאלת הגמרא

מאן תנא חרש דיעבד נמי לא

כרגע הגמרא מניחה שכשהמשנה כותבת שחש"ו אינם כשרים לקרוא את המגילה, מדובר גם על ___________

ולכן שואלת:
_________________

___________________________

3

תשובת רב מתנה

(נסיון לטעון שהמשנה היא דברי __________)

אמר רב מתנה: רבי יוסי היא, דתנן:
הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא דברי ר' יהודה רבי יוסי אומר לא יצא

איזה דין מקביל במשנה ממסכת מגילה לדברי ר' יוסי במשנת "הקורא את שמע"?
____________________

מדוע?
____________________

4

שאלת הגמרא

(נסיון לטעון שהמשנה היא דברי ____________)

ממאי דרבי יוסי היא ודיעבד נמי לא? דילמא רבי יהודה היא ולכתחלה הוא דלא הא דיעבד שפיר דמי?

אולי לא בטוח שהמשנה במגילה מדברת גם על ________ ולכן היא דברי _________? אולי היא מדברת רק על ___________ אך _________ החרש כן מוציא ידי–חובה,
ואם כך – המשנה יכולה להסתדר עם דברי __________.

5

דחייה 1

(לא ייתכן שהמשנה היא דברי _________ ולכן היא חייבת להיות דברי _________)

לא ס"ד דקתני חרש דומיא דשוטה וקטן מה שוטה וקטן דיעבד נמי לא אף חרש דיעבד נמי לא

לא ניתן לומר ש _______________ ______________, כיון שדינו נאמר בצמוד לדינם של ____________ וכיון שברור שהם לא יכולים להוציא אפילו בדיעבד, כך גם ה __________.

6

הגמרא סותרת את דחייה-1

(ולכן כן אפשר לומר שהמשנה היא דברי ___________)

ודילמא הא כדאיתא והא כדאיתא?

אולי דינו של החרש צמוד לשוטה ולקטן רק בגלל הדין שלכתחילה שלושתם ___________להוציא ידי חובה, אבל ב ____________ לכל אחד מהם יש דין שונה?

7

דחייה 2

(לא ייתכן שהמשנה היא דברי _________ ולכן היא חייבת להיות דברי _________)

ומי מצית לאוקמה כרבי יהודה?! והא מדקתני סיפא רבי יהודה מכשיר בקטן מכלל דרישא לאו רבי יהודה היא

איך בכלל ניתן להעלות על הדעת שאת המשנה במגילה (את הרישא שלה) אומר ר' יהודה?!
הרי ________________ ___________________________

8

הגמרא סותרת את דחייה 2

(ולכן כן אפשר לומר שהמשנה היא דברי ___________)

ודילמא כולה ר' יהודה היא ותרי גווני קטן וחסורי מחסרא והכי קתני¹:

הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחש"ו בד"א בקטן שלא הגיע לחנוך אבל קטן שהגיע לחנוך אפילו לכתחילה כשר דברי רבי יהודה שרבי יהודה מכשיר בקטן

הגמרא משתמשת בכלי שנקרא:
"_______________________" שפירושו _____________________.

• סמן בקו תחתון את דברי המשנה המקורית

• סמן במרקר את ההוספה שמוסיפה הגמא במשנה המקורית

סיכום
ביניים–
המשנה במגילה היא כדעת רבי יהודה:

לכתחילה אינו כשר אך בדיעבד יוצאים ידי חובה בקריאתו וכך לגבי ק"ש.

9

הגמרא מקשה מברייתא על סיכום הביניים ודוחה אותו

(לא ייתכן שאת המשנה במגילה היא דברי ________ _________ ולכן היא חייבת להיות דברי _________)

במאי אוקימתא כר"י ודיעבד אין לכתחלה לא?

אלא הא דתני ר"י בריה דר' שמעון בן פזי:

חרש המדבר ואינו שומע תורם לכתחלה מני לא ר' יהודה ולא ר' יוסי אי ר' יהודה דיעבד אין לכתחלה לא אי ר' יוסי דיעבד נמי לא אלא מאי ר' יהודה ואפילו לכתחלה נמי

לא ייתכן שאת המשנה במגילה אומר ____________ כיון שאז הוא סובר שלכתחילה ___________ להשמיע לאזנו. ואם כך, אז אין אף תנא שמסתדר עם המשנה שהביא ר"י בן פזי.

לכן חייבים לומר שר' יהודה מתיר לקרוא __________ גם __________, ואז הוא מסתדר עם המשנה שמביא ר"י בן פזי, אבל לא עם המשנה ______________________ כי שם הדין הוא ש ______________ _________________.

10

הגמרא מקשה מברייתא שלא מסתדרת לפי אף אחת מהדעות

אלא הא דתניא: לא יברך אדם ברכת המזון בלבו ואם בירך יצא מני לא ר' יהודה ולא ר' יוסי אי רבי יהודה הא אמר אפי' לכתחלה נמי ואי ר' יוסי הא אמר אפי דיעבד נמי לא

הדין בברייתא הזו הוא ש _______ __________ ולכן אינה מסתדרת עם ר"י הסובר ש ________________וגם לא מסתדרת עם ר' יוסי הסובר ש ________________.

ואם תאמר שר"י סובר שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו, אז הברייתא של _____ _________ לא מסתדרת עם אף דעה.

11

תשובה סופית (א')

(הגמרא מביאה את דברי רבו של ____ ______________)

לעולם ר' יהודה היא (מי זאת "היא"?
__________________) ו (מצד שני) אפילו לכתחלה נמי ולא קשיא הא דידיה הא דרביה דתניא א"ר יהודה משום ר' אלעזר בן עזריה הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו שנאמר שמע ישראל.

אמר לו ר' מאיר הרי הוא אומר אשר אנכי מצוך היום על לבבך אחר כונת הלב הן הן הדברים

כלומר:

המשנה של __________________ היא דברי ר"י,
וזה לא סותר את העובדה שהוא מתיר לקרוא בשקט _____________.

זאת,
כיון שר"י דיבר פעמיים:

פעם אחת הביא את דעתו האישית, והיא ש _____________________

ופעם אחת הביא את דעת רבו, הסובר ש ____________________________
___________________________.

• צבע במרקר את כל דברי הברייתא.

• החיסרון בפתרון זה הוא _______ ________________________

12

תשובה סופית (ב')

השתא דאתית להכי אפי' תימא ר' יהודה כרביה ס"ל ולא קשיא הא ר' יהודה הא רבי מאיר

בברייתא בה מוזכרת דעתו של ראב"ע,
מוזכרת גם דעתו של ________ החולק עליו וסובר ש _________________.

אם כך, ניתן לומר שר"י סובר ש _____ __________________ וזו בעצם גם דעת __________, ואילו הדעה המקלה ביותר (הסוברת ש _________ _____________________) היא דברי _________________.

א"ר חסדא אמר רב שילא הלכה כרבי יהודה שאמר משום רבי אלעזר בן עזריה והלכה כרבי יהודה

ההלכה נפסקה כדעת ________________________
_______________________________________. המוזר בכך הוא ___________________________.

וצריכא

הגמרא מדגישה ש__________________________.

דאי אשמעינן הלכה כר' יהודה הוה אמינא אפילו לכתחלה קמ"ל הלכה כר' יהודה שאמר משום ר' אלעזר בן עזריה

ואי אשמעינן הלכה כרבי יהודה שאמר משום ר' אלעזר בן עזריה הוה אמינא צריך ואין לו תקנה קמ"ל הלכה כרבי יהודה

כיון ש:

אם היה כתוב רק שהלכה כר"י,
היינו יכולים לחשוב בטעות ש ____________________________.

ואם היה כתוב רק שהלכה כראב"ע,
היינו יכולים לחשוב בטעות ש ________________________________.

ולכן ___________________________________.