נושא הדף: ספר
במדבר , פרק י: החצוצרות
מחבר: אראל
בלום
כתות יעד: ז–ט
בס"ד.
החצוצרות.
פרק
י'
פסוקים
א'
– י'
.
-
הקדוש
ברוך הוא מצווה
את משה לעשות חצוצרות :
לצורך
מה צריך חצוצרות ?
– נקרא
פסוקים א'
– ב'
.
-
איך
זה עובד ?
– נקרא
פסוקים ג'
– י'
. ונסכם
תוך כדי הקריאה את מטרות החצוצרות [בלבד]
:
|
מטרות |
הסימן |
|
א. |
תקיעה |
|
ב. |
תקיעה |
|
ג. |
תקיעה |
|
ד. |
|
|
ה. |
|
-
כיצד
ידעו להבדיל מי צריך להקהל או האם צריך
לנסוע ?
–
נקרא
ברש"
פסוק
ה' ופסוק
ז' ונסכם
בטבלה ….. -
מובן
מדוע צריך לתקוע כדי לאסוף את העדה או את
הנשיאים ,
או
למסע [שהיה
רק אחרי שמשה אמר לנסוע ]
.
אבל
מדוע צריך לתקוע במלחמה או על הקרבנות ?
נעיין
בדף המקורות ונמשיך על פי השאלות .
-
אחרי
לימוד הרמב"ם
נשאל :
מדוע
לא מספיק להתפלל בזמן המלחמה ?
נסביר
בעל פה על פי הכוזרי :
הכוזרי ה'
כז' : אמר החבר :
אמת ,
אבל רק בשעה שהמעשה הוא מן הנמנעות .
אולם האדם חפשי גם בתחום הרצון ,
גם בתחום המעשה .
יש לבוא אפוא בטענה על האדם המבקש להגיע לשכר הנגלה בלא מעשה נגלה .
על כן נאמר :
,והרעותם בחצצרות ונזכרתם לפני ה'
אלהיכם …
והיו לכם לזכרון "
ו"
זכרון תרועה"
, לא שהאלוה צריך לכך שיזכירו לו דבר או יפנו תשומת לבו לדבר ,
כי אם המצוות הן הצריכות להעשות בשלמות ,
למען תהיינה ראויות לגמול ,
– כשם שכונות התפילה יש לתת להן מבע על צד השלמות האפשרית בתחינה ובבקשה ,
כי רק אם יהיו הכונה והמעשה גם יחד שלמים כראוי יבוא הגמול עליהם .
אך לפי מנהג בני אדם דומה הדבר כאלו היה בתרועה בחצוצרות משום הזכרה ו"דברה תורה כלשון בני אדם"
. אולם אם יעשה המעשה בלא כונה או אם הכוונה לא תלוה מעשה תאבד התוחלת לשכר .
רק אם המעשה אינו בגדר האפשרות ,
יש תועלת מה בדבר אם ישמור האדם על הכוונה וינצל לפני אלהיו על העדר המעשה ,
כדרך שאנו מתודים בתפילתנו :
"ומפני חטאינו גלינו מארצנו"
וכן בתפילות אחרות .
1.
מה הם שני חלקי עבודת ה'
השלמה שעליה ראוי לקבל שכר ?
2.
מתי אפשר להסתפק רק בתפילה ?
3. הסבר את הפסוק "והרעותם בחצוצרות ונזכרתם
ליפני ה'
אלוקיכם…."
והיו לכם לזכרון".
וכי צריך להזכיר לה'?
ונסכם
: אדם
יכול לבחור גם במחשבה וגם בגוף ולכן הוא
חייב לתקן גם
את המחשבה וגם את
המעשים
ואז יוכל לקבל שכר גם גופני וגם רוחני ,
ואז
הוא יהיה אדם שלם .
סדר המסעות.
-
כשמגיע
אדם חשוב אנחנו מכבדים אותו בכך שאנחנו
מחכים לו כך שכשיגיע לא יצתרך לחכות לנו
. כיצד
יסעו המחנות כך שיהיה כבוד לכלי הקודש
שלא יצתרכו לחכות עד לבנין נמשכן אלא מיד
יכנסו למשכן ?
-
– נעיין
בפסוקים על פי רש"י
ורמב"ן
[מופיע
בהמשך דף זה ]
ונסכם
על הלוח על ידי ציור ואחר כך בכתב :
מחנה
דן
מחנה אפרים
הקהתים
וכלי הקדש
מחנה
ראובן
גרשון
ומררי עם המשכן
מחנה
יהודה
כיוון
הנסיעה :
לקראת
נסיעת המחנות :
1. דגל
מחנה יהודה נוסע .
2. א.
אהרון
ובניו מורידים את פרוכת המסך ומכסים בה
את הארון וכלי הקודש .
ב.
הלויים
מפרקים את המשכן עצמו וטוענים אותו על
העגלות .
3. בני
גרשון ומררי והמשכן נוסעים .
4. דגל
ראובן נוסע .
5. הקהתים
עם כלי הקודש נוסעים
6. דגל
מחנה דן נוסע ואחריו מחנה דן .
לקראת
החניה :
1. מגיעים
דגל יהודה .
2. מגיעים
גרשון ומררי ובונים
את המשכן .
3. מגיע
מחנה ראובן .
4. מגיעים
הקהתים ומכניסים את כלי הקדש למשכן
הבנוי .
וכך נשמר כבוד כלי המקדש שלא צריכים להמתין לכניסתם למשכן .
הרמב"ן
במדבר
פרק
י
'
פסוק
יז.
והורד
המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי.
משמעות
הכתובים בענין הזה,
כי
אחרי נסוע דגל יהודה יתחילו בפרוק המשכן,
ותחלת
פירוקו שיבא אהרן ובניו והורידו את פרכת
המסך וזהו שנאמר (לעיל
ד ה)
ובא
אהרן ובניו בנסוע המחנה והורידו וגו',
כלומר
בנסוע המחנה הראשון,
וכאשר
ישלימו לכסות הארון וכל כלי הקודש של משא
בני קהת יורידו הלוים המשכן כולו ויטענו
על העגלות ויסעו בני גרשון ובני מררי אחרי
דגל יהודה,
והארון
וכלי הקודש עומדים מכוסים ונתונים על
המוטות עד שנסע דגל ראובן:
ויהיה
פירוש ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך
המחנות (לעיל
ב יז),
שיסע
אהל מועד וכל מחנה הלוים בתוך המחנות
הנזכרות,
כי
הגרשונים והמררים נוסעים בין דגל יהודה
לדגל ראובן,
והקהתים
נוסעים בין דגל ראובן לדגל אפרים כאשר
יפרש עוד,
ויזכיר
הטעם שיקימו המשכן טרם בואם (פסוק
כא):
בס"ד.
החצוצרות.פרק
י'
פסוקים
א'
– י'
.
שאלות בקיאות:
1. מנה את חמשת תפקידי החצוצרות.
2. עיין בפסוקים וברש"י לפסוק ז'
בדיבור המתחיל :
"ובהקהיל את הקהל "
[בסופו]
וכתוב :
א.
כיצד ידעו שהעדה כולה צריכה לבוא לאוהל העדות ?
ב.
כיצד ידעו שהנשיאים צריכים לבוא למשה ?
ג.
כיצד ידעו שהמחנות צריכים לנסוע ?
[עיין גם רש"י לפסוק ה'
!!]
עיון :
מטרת החצוצרות .
א.
רמב"ם
הלכות
תעניות
פרק
א
הלכה
א. מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור שנאמר על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו:
הלכה
ב
ודבר זה מדרכי התשובה הוא שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם הטו וגו'
וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם:
הלכה
ג
.
אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים ותוסיף הצרה צרות אחרות הוא שכתוב בתורה והלכתם עמי בקרי והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהוא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי:
1. מה הוסיף הרמב"ם על המפורש בפסוקים?
2. מה הטעם לתקיעה בחצוצרות על פי הרמב"ם?
סוד בקשת משה מיתרו.
מה
מציע
משה
ליתרו
בהתחלה
?
ומדוע
מסרב
יתרו
לבא?
א. רמב"ן במדבר פרק י פסוק כט.
והנה משה חילה פניו ללכת עמהם ואמר לו סתם והטבנו לך,
והוא חשב שיתנו לו מן השלל כסף וזהב ובגדים וצאן ובקר ולא תהיה לו נחלה בתוכם,
ועל כן לא היה חפץ,
וענה כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך,
כי
שם
לי
נחלה
ונכסים
וכבוד.
במה
מנסה
משה
לשכנע
את
יתרו
בפעם
השניה
?
ואז
גם
מתברר
מדוע
הוא
מנסה
לשכנע
את
יתרו
לבא
עם
ישראל
?
ב.
המשך הרמב"ן :
אז אמר לו משה אל נא תעזב אתנו,
כי מדעתך המדבר תהיה
לנו
לעינים
בכבוש
הארצות
ותורנו
הדרך
אשר
נעלה
בה,
ומכל הטוב ההוא אשר ייטיב ה'
לנו נטיב לך,
רמז לתת
לו
אחוזה
בארץ
טובה בשכרו על טרחו ועזרתו אשר יעזרם בכבוש הארץ:
וברש"י פסוק לא
והיה
הטוב
ההוא
וגו'.
מה טובה הטיבו לו אמרו כשהיו ישראל מחלקין את הארץ היה דושנה של יריחו ת"ק אמה על ת"ק אמה והניחוהו מלחלוק אמרו מי שיבנה בית המקדש בחלקו הוא יטלנו ובין כך ובין כך נתנוהו לבני יתרו ליונדב בן רכב שנאמר ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים וגו'
(שופטים א):
ג.
רש"י: פסוק לא
אל
נא
תעזב. אין נא אלא לשון בקשה שלא
יאמרו
לא
נתגייר
יתרו
מחבה סבור היה שיש לגרים חלק בארץ עכשיו שראה שאין להם חלק הניחם והלך לו:
ד. ספורנו במדבר פרק י פסוק לא
אַל
נָא
תַּעֲזב
אתָנוּ.
יֵלְכוּ בָנֶיךָ לְפָחוֹת עִמָּנוּ.
כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנתֵנוּ בַּמִּדְבָּר.
וְאִם יַעַזְבוּנוּ גַּם בָּנֶיךָ,
תְּחַלְּלוּ
אֶת
ה'
בְּעֵינֵי
הָאֻמּוֹת,
שֶׁיּאמְרוּ
אִלּוּ
רָאָה
יִתְרוֹ
בָּהֶם
עִנְיַן
אֱלקִי
בֶּאֱמֶת
לא
הָיָה
עוֹזֵב
אוֹתָם
הוּא
וּבָנָיו.
1. במה דואג משה ליתרו ?
2. במה דואג משה לישראל ולה'
?
בס"ד.
סוד
בקשת משה מיתרו. פרק י'
פסוקים כט'
– לג'
.
-
יתרו
היה עם ישראל ועכשיו הוא רוצה לחזור לארצו
. אבל
משה מתעקש שיתרו ישאר עם ישראל .
-
מדוע
חשוב למשה שיתרו ישאר עם ישראל ? -
מדוע
מסרב יתרו בפעם הראשונה ?
-
מדוע
יתרו מסכים בכל זאת בפעם השניה ?
– מה
מבטיח משה ליתרו ?
נעיין
בדף
מקורות
ונסכם
במחברת
:
מה
מציע
משה
ליתרו
בהתחלה
?
ומדוע
מסרב
יתרו
לבא?
נעיין מקור א. רמב"ן במדבר פרק י פסוק כט.
במה
מנסה
משה
לשכנע
את
יתרו
בפעם
השניה
?
ואז
גם
מתברר
מדוע
הוא
מנסה
לשכנע
את
יתרו
לבא
עם
ישראל
?
נעיין מקור ב.
המשך הרמב"ן .
קבלת
אחוזה בארץ ישראל ארץ הקודש –
זו
סיבה טובה לבא עם ישראל .
-
אבל
לרש"י
יש הסבר אחר :
נעיין מקור ג.
למי
דואג
משה
לפי
הסבר
זה
? – ליתרו
. -
אבל
נראה שמאחורי דברי רש"י
מסתתר לא רק דאגה לשמו הטוב של יתרו אלא
דבר יותר משמעותי :
מה
יאמרו הדויים על כך שיתרו לא התגייר בגלל
אהבת ישראל ?
נעיין מקור ד .
– יש
גם בעיה של חילול ה'
אם
יתרו יעזוב וזו סיבה טובה לבקש מיתרו
שישאר .
בס"ד.
מסע הארון –מסע עד לימות המשיח.
-
מה אמר משה כשישראל התחילו לנסוע ?
ומה אמר משה כשהם חנו ?
ומדוע יש שני נונים הפוכים ליפני ואחרי פסוקים אלו ?
נעיין בפסוקים לג'
– לו'
.
-
מדוע
יש
שני
נונים
ליפני
ואחרי
פסוקים
אלו
?
נעיין בדף מקורות .
בס"ד.
מסע הארון –מסע עד לימות המשיח.
במדבר פרק י
לג
וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ
שְׁלשֶׁת יָמִים וַאֲרוֹן בְּרִית–ה' נסֵעַ
לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים
לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה:
לד
וַעֲנַן
ה' עֲלֵיהֶם
יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן–הַמַּחֲנֶה:
לה
וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרן וַיּאמֶר משֶׁה
קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ
איְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ
מִפָּנֶיךָ:
לו
וּבְנֻחֹה יאמַר שׁוּבָה ה' רִבֲבוֹת
אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל:
מדוע יש נונים הפוכים?
א. רש"י פסוק לה
ויהי
בנסוע הארון.
עשה
לו סימניות מלפניו ומלאחריו לומר שאין
זה מקומו ולמה נכתב כאן כדי להפסיק בין
פורענות לפורענות וכו'
כדאיתא
בכל כתבי הקדש (שבת
קטו):
-
רמב"ן במדבר פרק י
…ולשון
הגמרא שם,
פורענות
שנייה ויהי העם כמתאוננים (להלן
יא א),
פורענות
ראשונה דכתיב ויסעו מהר ה'
(פסוק
לג),
ואמר
רבי חנינא מלמד שסרו מאחרי ה'.
….
אבל
ענין המדרש הזה מצאו אותו באגדה,
שנסעו
מהר
סיני
בשמחה
כתינוק
הבורח
מבית
הספר,
אמרו
שמא ירבה ויתן לנו מצות,
וזהו
ויסעו מהר ה',
שהיה
מחשבתם להסיע עצמן משם מפני שהוא הר ה',
וזהו
פורענות ראשונה.
והפסיק,
שלא
יהיו שלש פורעניות סמוכות זו לזו ונמצאו
מוחזקים בפורענות.
וקרא
החטא
"פורענות" אע"פ
שלא אירע להם ממנו פורענות.
ושמא
אלמלא חטאם זה היה מכניסם לארץ מיד:
ב. מסכת שבת דף קטז/א
ר'
אומר לא מן השם הוא זה אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו .
רש"י מסכת שבת דף קטז/א
ז'
ספרי
תורה.
דפרשה
זו
ספר
לעצמו
נמצא שלמעלה ספר לעצמו [ושלמטה
ספר לעצמו]
הואיל
וזה מקומה נמצא ספר וידבר נחלק לג'
ספרים:
המיוחד ב"ספר החמישי".
ג. במדבר פרק י
לה
וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרן וַיּאמֶר משֶׁה
קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ
איְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ
מִפָּנֶיךָ:
לו
וּבְנֻחֹה יאמַר שׁוּבָה ה' רִבֲבוֹת
אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל:
רש"י במדבר פרק י
רבבות
אלפי ישראל. מגיד
שאין השכינה
שורה
בישראל פחותים משני אלפים ושתי רבבות:
ד.
רמב"ם הלכות מלכים פרק יב הלכה ד
לא
נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי
שישלטו על כל העולם ולא כדי שירדו בעכו"ם
ולא כדי שינשאו אותם העמים ולא כדי לאכול
ולשתות ולשמוח אלא כדי שיהיו פנויין בתורה
וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל כדי שיזכו
לחיי העולם הבא כמו שביארנו בהלכות תשובה:
הלכה ה
ובאותו
הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא
מלחמה
ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה
וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהיה עסק כל
העולם אלא לדעת
את
ה' בלבד
ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים
דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח
האדם שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה'
כמים
לים מכסים:
1. כיצד תסביר על פי הרמב"ם את העובדה שפרשתינו היא "ספר ביפני עצמו"
?
