מדריך למורה להוראת החוברת
גרבנזיא הדוהי :תאמ
:תאצוהב
משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי, האגף לתוכניות לימודים
אוניברסיטת בר אילן, פרויקט תושבע"פ מ"ד
משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי, האגף לתוכניות לימודים
אוניברסיטת בר אילן, פרויקט תושבע"פ מ"ד

|
מסכת סנהדרין עוסקת בעיקרה בסדרי המשפט בישראל. הנושאים הנידונים בה, על פי סדר הופעתם, הם: פרק א' – סוגי בתי הדין וסמכויות השיפוט שביד כל אחד מהם
המגמות הלימודיות והחינוכיות בהוראת מסכת "סנהדרין" רשימת נושאים דלעיל עלולה להרתיע את הלומד בן זמננו, בהיותה כוללת עניינים בלתי שגרתיים, עולם המשפט אינו זר לתלמיד מכל וכל. הוא קורא ושומע אודות פשעים ועל העונשים המוטלים לימוד מסכת סנהדרין אמור להסב את הנושאים הללו בתודעתו של התלמיד אל הקודש. הוא כל אלה אמורים להביא את התלמיד אל המסקנה, כי יש ליהדות מענה לכל המתרחש בעולמו לאורה של גישה זו נדריך את התלמיד שאף בזמננו, כאשר אין דיני נפשות נוהגים, יש לברר כל יש מקום לברר את ההבדל שבין הוראת נושאים אלו באמצעות מסכת "סנהדרין" לבין זה
שיטת הלימוד בחוברת "פרקי משנה – סנהדרין" הלימוד בחוברת "פרקי משנה – סנהדרין" נועד לתלמידים המתקשים בלימוד המשנה כסדרה, עצמה מודפסת, כשהיא מחולקת לפיסקאות ולשורות קצרות, ומעומדת באופן,– הנשמה הסבר קצר ככל האפשר. הביאור מתייחס ישירות ללשון המשנה, והיא מופיעה – רואיבה ודעונ ולא .הל רואיבבו הנשמב רמאנל תורוקמו רוריב ,הבחרה – םינויעה קטעים מן הגמרא על מסכת "סנהדרין", שיש בהם תוספת שראוי להביאה לפני מן התלמוד – ראשיי אל הנשמב דמלנהש ידכ ,הנשמב תועיפומה תוקולחמב הכלהה יקספ מן ההלכה – באזכור הראשון של שמו של תנא במסכת, נכתבה סקירה קצרה אודותיו, להעשרה – םישיא בסיסיים, החוזרים ונשנים פעמים רבות לאורך המסכת, נתבארו בנפרד, ולא במהלך – םיגשומ
|

|
נקודת המוצא ללימוד המסכת תהיה לימוד הפסוקים המצווים על מינוי שופטים, והבחנה מה בדיוק כוללים פסוקים אלה. התלמידים יבחינו כי מן הפסוקים לא ניתן להגדיר כמה שופטים יושבים בדין, וכי מספרם של אלה נקבע בתורה שבעל פה, בדרך דרשה. ההגיון אומר כי ככל שבית הדין כולל יותר דיינים, כך פסקי ההלכה שהוא יפסוק יהיו מדויקים המושג "סמיכה" הוא רב חשיבות, וכדאי להרחיב בו, אף להזכיר את פולמוס חידוש הסמיכה
בית דין של שלשה המושגים המרכזיים בפרק זה הם "דיני ממונות" – קבוצת הנושאים שעניינה כסף בלבד, והיא
'ב הנשמ תנא קמא אומר שמספר הדיינים הדנים בעונש מלקות הוא שלשה. רבי ישמעאל חולק עליו, עיבור השנה ועיבור החודש הם מושגים שהתלמידים מכירים ממסכת ראש השנה. במסכת ראש שאלות 6-4עוסקות בנושא זה: המולד הוא הרגע בו מתחדשת הלבנה. בין מולד למולד יש כ"ט שנת חמה היא השנה שיש בה 365ימים, והיא מתאימה ללוח הנוצרי שאנו משתמשים בו: חדשי ההבדל שבין שנת חמה ושנת לבנה, 11יום, הוא הגורם לצורך לעבר את השנה. אחת לשנתיים
'ג הנשמ משנה ג עוסקת במושגים מגוונים מתחום ההלכה, כאשר חלקם זר ורחוק מעולם המושגים של בכתה רגילה כדאי לעשות במושג אחד מן המשנה, וסביבו לבנות את השיעור: המושג "סמיכת למושג זה נצרף את דברי התלמוד המובאים בעמוד ,26על הגזירה שגזרו הרומאים שלא
בית דין של שבעים ואחד מבית דין של שלשה אנו עוברים לבית דין של שבעים ואחד, הוא בית הדין העליון ובעל הסמכות |
|
ההירארכיה של בתי הדין: בית דין של שבעים ואחד בית דין של עשרים ושלשה בית דין של שלשה |
|
משנה ה' דנה בסמכויות של בית הדין של שבעים ואחד. בשיחה מקדימה יכולים התלמידים לשער מהם השאלות המרכזיות בחיי העם, שצריך בית דין עליון כדי להחליט בהם: כאשר דנים שבט שלם, או נביא שקר, או כהן גדול, או החלטה לצאת למלחמה, או למנות בתי דין אחרים, נמוכים מהם. :תולאשל תורעה כהן גדול נדון בענייני ממונות ככל אדם אחר. רק אם עבר עבירה חמורה דינו בבית :2 הלאש ראה "עיונים" .2:5 הלאש
הלכות כהן גדול והלכות מלך – פרק ב משניות א-ב אנו מציעים ללמד את שתי המשניות כאחד, כאשר נקודת המוצא תהיה השוואה בין כהן גדול |
| כהן גדול | ךלמ | |
|---|---|---|
| האם הוא יכול להיות דיין? | ||
| האם הוא נדון בבית דין? | ||
| האם הוא חולץ או חולצים לאשתו? | ||
| האם הוא מייבם? |
|
בדינו של כהן גדול יהיה מוקד הלימוד המצווה לכבד את הכהן הגדול. בדינו של המלך נדגיש את הנושא של "לא דן ולא דנים אותו" – שזה תיאור של התדרדרות מצב המלוכה: אם המלך הוא כזה שאי אפשר לדון אותו, הרי שהוא מרגיש עצמו מעל לחוק. ואמנם המשנה מתארת את מלכי ישראל, שלא צייתו לדין. אבל מלכי יהודה צייתו לחוקים, ולכן הם דנים ודנים אותם. הסיפור על ינאי המלך, בעמוד ,41מתאר את ההחלטה שלא לדון מלכים. ינאי מתואר בסיפור סיכום הנושא יעסוק במעמדם של בעלי תפקידים, שהם חייבים בכל מצוות התורה ככל אדם, ואין
א"לבז – 'ג קרפ בפרק זה נעסוק בסדרי דין שהם במתכונת של בוררות. מוסד זה קיים גם היום, ויפה להרחיב כדי לתת למתדיינים הרגשה כי עניינם נדון ביושר, מופעל במקרים מסוימים הדין של זבל"א: כל התיאור שבמשנה מתייחס למקום בו יש כמה בתי דין, או שהדיין איננו מקצועי, אבל הוא נבחר בתי דין רבניים היום מפעילים דין בוררות הקיים לפי חוק המדינה. לפי חוק זה חותמים בעלי יפה יהיה לערוך בכתה "משפט" במקרה של חילוקי דעות. כל אחד מבעלי הדין יבחר דיין, שני
הפסולים לדון ולהעיר משנה ג' עוסקת בפסולי עדות. גם כאן נעמוד על העיקרון של הדברים: אדם שאינו נאמן, אינו מה משותף לרשימה של פסולי העדות? אלה הם אנשים שאינם חיים מעבודה, אלא מהימורים.
טפשמה ירדס משנה ו עוסקת בשני השלבים של סדרי המשפט: בדיקת העדים ופסיקת הדין. גם כאן כדאי מושג נוסף שהוא חשוב בהוראת המשנה: הודאה. אדם המודה שהוא חייב כסף, ועדים שמעו
בין דיני ממונות לדיני נפשות בפרק ד' אנו עוברים לעסוק בדיני נפשות. נושא זה עדין, ויש לעסוק בו בזהירות. בתורה קיים עיון במשנה בעמוד 56יראה את כל הדינים המייחדים את דיני נפשות. התלמידים יתבקשו הסיבה להבדלים ברורה: בדיני נפשות, כאשר מכבידים על בית הדין לדון לכף חובה, האיש לא
סדר ישיבת הסנהדרין משנה ג' ומשנה ד' מתארות את סדר הישיבה בבית הדין. העניין החשוב במשניות אלה הוא משימה מעניינת לתלמידים היא לצייר את סדר ישיבת בית הדין, את הסופרים ואת תלמידי
הזהרת העדים בדיני נפשות את משנה ה' ננצל כדי לעסוק בקדושת החיים. אדם אינו פרט אחד, שהוא חי או מת. אדם הוא מרכיב נוסף המראה את חשיבות האדם מופיע במשנה בהסבר על אדם הראשון, שנברא יחידי. ועניין נוסף: כל העולם כולו התפתח מאדם אחד. מכאן אפשר ליצור משוואה: |
| אדם = עולם |
|---|
|
ומכאן – כל המאבד נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, וכל המאבד נפש אחת מישראל, כאילו איבד עולם מלא. ומסקנה נוספת: השוני בין בני אדם מראה על גדולתו של הקב"ה: כל בני אדם מוצאם מאדם ולבסוף: אם כל אדם הוא עולם מלא, כל אדם צריך לומר "בשבילי נברא העולם". אין הכוונה
פסיקת הדין בדיני נפשות המשנה מתארת את התנהגות הדיינים בזמן פסק הדין. אין הם יכולים "לגמור את העבודה" בישיבת בית הדין למחרת הם חוזרים על דבריהם. וכאן דין מעניין: מי שאמר שהנאשם זכאי – מוקד ההוראה של משנה זו יהיה המשמעות של החיים, האחריות לחיי אדם, ומקומו של הדיין,
חידמו תיסמ בדינו של מסית ומדיח, נדגיש עיקרון אחד מרכזי: המסית מערער את יסוד קיומו של עם ישראל, מדוע מקבלים עדים כאלה? אנו מגיעים כאן לאחר העקרונות המרכזיים של קיומה של חברה: יש יש כאן איזון בין שני צרכים: הצורך במשפט צדק מצד אחד, והצורך לעצור את המסיתים מצד
בן סורר ומורה דין בן סורר עלול להבהיל את הילדים: ילד שהוריו לוקחים אותו לבית דין, ושם דנים אותו למוות על יסוד גמרא זו נלמד את המשנה, המדברת על עונשו של בן סורר, בגלל סופו הצפוי. אחר כך
זקן ממרה דינו של זקן ממרא יילמד גם הוא על בסיס המשמעות החינוכית של דין זה. המשנה מבחינה בין המשנה מתארת את הדרך בה הולכים הזקן וחבריו עד שהם מגיעים לבית הדין הגדול. כאשר מדוע עונש כל כך כבד על דרשה מקורית? גם כאן אנו מגיעים לעסוק ביסוד קיומו של עם ישראל: |

