מדריך למורה להוראת הספר "פרקי משנה – פסחים"

בחוברת שלפנינו לקט משניות, העוסק בעניינים האמורים להיות קרובים ללב התלמיד, הווי אומר:
בדיקת חמץ, ביטולו ושריפתו והלכות ליל הסדר, שהן הלכות שיישומן מוכר לו, ואילו המשניות
המתארות את סדר הקרבת הפסח ואכילתו, שהן נושאות אופי סיפורי אף שהן עוסקות בקרבנות
שהם זרים לשגרת החיים של התלמיד בן זמננו האמורות למשוך את ליבו ולקרב את נושא
הקרבנות ועבודת בית המקדש למודעותו ולמטען חוויותיו.

שיטת הכתיבה והלימוד של הביאור, העיונים ושאר מדורי פירוש המשנה – דומה לזו שננקטה
ב"פרקי משנה – סנהדרין", וכפי שפורט ובואר במדריך למורה למסכת זו. במדור "מן ההלכה"
במסכת פסחים צוטטו ההלכות הנוגעות למעשה בזמן הזה מתוך "שלחן ערוך". נוסף לאלו ציטט
המדור "מן ההגדה", בפרק העשירי "ערבי פסחים", כדי להעמיד לפני התלמיד את אופן הופעתם
של הנהגות ליל הסדר ונוסח ההגדה בימינו, אחרי שהכיר את מקורותיהם במשנה, וכדי שיגלה את
השינויים שחלו בנוסח הנאמר מימות המשנה ועד ימינו.

הסבר המושגים הבסיסיים שולב במסכת "פסחים" תוך מהלך הסבר המשניות, ולא רוכז בסוף
החוברת, כפי שנעשה בביאור מסכת "סנהדרין".

דרכן של שאלות הניתנות לתלמידים לשיעורי בית או לעבודה בכתה, היא להסב את תשומת לבם
לנקודות העיקריות שיש לדלות מלימוד המשנה, בדרך שתהא מעניינת, עד כמה שניתן לעניין
תלמידים בשיעורי בית.

בנוסף לשאלות מן הסוג המקובל, בהן נדרש התלמיד לכתוב מידע, שנמסר לו במשנה או
בפירושה, מוצגים לפניו בחלק מן השאלות מצבים המתוארים כפי שהם אמורים להתרחש
במציאות של ימינו, ועליו ליישם בהם את הדין הנאמר במשנה במינוח של ימים עברו או במינוח
הלכתי. בדומה לכך הובא גם סיפור המכיל בתוכו טעויות לסיכום הלכות פסח שני (עמ' .)73

יש והתלמיד נדרש לחשיבה אודות טעם הדין שבמשנה (לדוגמא: מדוע ניתנת הזדמנות שנייה
להקרבת הפסח ב"פסח שני"?) או להסקת מסקנות ממנו (מדוע אין אומרים "מזמור לתודה"
בתפילת שחרית של ערב פסח ובחול המועד בעקבות לימוד משנה ה' בפרק א' האומרת שקרבן
תודה מכיל לחמי חמץ, ועל כן אין מקריבים אותו בפסח). שאלות אחרות מוקדשות לבירור
ההלכה, על פי הציטוטים המובאים בקטעי "מן ההלכה", ואלו תרגלנה את התלמיד לדיוק בלשון
הפוסקים. במקום שבו מביאה המשנה עומס פרטים, בפרט בנושאים השנויים במחלוקת התנאים,
מתבקש הלומד לערוך את האפשרויות השונות בטבלה מסכמת.

שאלות המסומנות ב-* מיועדות לתלמידים שרמת הבנתם גבוהה מן הרמה הבסיסית, והן
מתייחסות בדרך כלל לאמור בקטעי ה"עיונים".

מתייחסות להקדמה, "איסור חמץ בפסח".2 ,1 תולאש

מתייחסות לקטע "בדיקת חמץ" המופיע לפני נוסח המשנה.4 ,3 תולאש

– על בני משפחת נהורי לבדוק את החמץ בביתם בלילה שלפני נסיעתם לחופשה. 7 הלאש
זאת מכיוון שהם יוצאים מביתם תוך ל' יום שלפני פסח, וישובו רק אחרי ליל אור ל-י"ד בניסן. (על
פי "עיונים" – )2

– התשובה ב"עיונים" – .38 הלאש

– נר בעל פתילה אחת, ולא אבוקה על פי הטעמים המפורטים ב"עיונים" ,4ניתן 9 הלאש
לומר שפנס חשמלי כשר לבדיקת חמץ, והוא עונה על כל הבעיות הקיימות באבוקה.

– ה"שלחן ערוך" פסק כשיטה ג', שיטת בית הלל, לפי פירוש רב.11 הלאש

1 הלאש

– ה"שלחן ערוך" פסק בשיטת התוספות בביאור דברי חכמים.4 הלאש

– בדיקה שלאחר הפסח אינה נעשית לשם ביעור חמץ, אלא למניעת הכשלתו 5 הלאש
בחמץ, שעבר עליו הפסח

– 50דקות. היום הוא בן 10שעות של השעון המקובל, וכשנחלק אותן ל- 12שעות 2 הלאש
.תוקד 50 :ונייהד ,5/6 האצותה אהת – תוינמז

– היום מתחיל ב – 5.33ומסתיים ב – .5.36אורכו בשעות שעון הוא איפוא 12שעות 6 הלאש
ו – 3דקות, ולפיכך כל שעה זמנית היא שעת שעון אחת + 1/4דקה.

ג. ה"שלחן ערוך" פוסק כרבי יהודה.

– קרבן תודה מכיל עשר חלות חמץ, ועל כן אין מקריבים אותו בפסח. "מזמור 1 הלאש
לתודה" נאמר במקום הקרבת קרבן תודה, ולפיכך אין מקום לאמרו בפסח.

–5 הלאש

– המשנה מתירה לאכול חמץ כל עוד הוא מותר בהנאה, ואילו רבי יהודה אוסר 2 הלאש
לאכול חמץ בשעה החמישית, שבה הוא מותר בהנאה.

– אף שאנו נוהגים לבער את החמץ דווקא בשריפה, מעיקר הדין ניתן לבערו גם 6 הלאש
בדרכים אחרות, וכדעת חכמים במשנה.

– ה"שלחן ערוך" פוסק, שכאשר זורקים את החמץ לים אין צורך לפוררו ("או פוררו 7 הלאש
וזורה לרוח, או זורקו לים"). ה"משנה ברורה" מביא בשם האחרונים, שיש לפורר גם לפני
ההשלכה לים ולנהר.

– מכירת החמץ לגוי גורמת לכך שהחמץ שאיננו מבערים אותו לא יהיה חמץ, שעבר 4 הלאש
.חספה וילע

ב –5 הלאש

ג –6 הלאש

1 .ג 3 .ב 2 .א –1 הלאש

– 2 הלאש

– א. עדיין מותר לעשות מלאכה, מאחר שחצות היום טרם הגיע. 5 הלאש
ב. לא – ירוחם היה חייב לנהוג גם בעירו של יואל את המנהג המחמיר של המקום ממנו בא.

– ב. הלכות רבות: תקיעת שופר בראש השנה, נטילת ארבע המינים בסוכות ועוד.4 הלאש
ג. התשובה ב"עיונים" – .4
ד. מאחר שההלכה נפסקה כתנא קמא שבמשנה א', האומר, שההימנעות מעשיית מלאכה קודם
חצות היום היא מנהג בלבד, ולא איסור, אין מקום לקבוע הלכה במחלוקת בית שמאי ובית הלל,
שנאמרה על דעת חכמים, הסוברים, שאיסור המלאכה הוא איסור הלכתי ולא מנהג.

600.000 = אוביר 60 – 2 הלאש
.(תוילכ תוגוז אוביר 60) 2 x 600.000 = 1.200.000
12.000.000=( 1.200.000 x 10על כל פסח נמנו יותר מעשרה אנשים).
הווה אומר: באותה שנה אכלו מקרבנות הפסח למעלה מ- 12מיליון איש.

– הזריזות להיות באחת משתי הכתות הראשונות והזריזות בעשיית הקרבן עד כי 3 הלאש
מעולם לא קראו את ההלל בשלישית.

– ב. אף שיש מצבים, שהם כורח המציאות ומישהו חייב לבצעם, למרות אי הנעימות 4 הלאש
ופחיתות הכבוד שבכך זכות היא למי שנמלט מכך.

– יציאת מצרים היא מאורע משמעותי ביותר בציוני הדרך של עם ישראל, ואף אדם 4 הלאש
לא יכול לעבור שנה ללא הזכרתה ע"י קרבן פסח.

– התשובה ב"עיונים" – .11 הלאש

– ב'. הלכה כרבי עקיבא (ראה גם "עיונים" – )2 2 הלאש

– ב. "ויאמרו אליו – "נקוד על "איו" – המלאכים שאלו גם את שרה על אברהם: איו? 3 הלאש
היכן הוא? "וישקהו" – עשו לא 'נשק ליעקב בכל לבו.

תיקון הטעויות שבסיפור:
א. מרחק של 5ק"מ אינו "דרך רחוקה", אלא כ- 15ק"מ.
ב. בפסח שני אין איסור על הימצאות חמץ בבית.
ג. אין צורך לבדוק את קרבן פסח שני במשך ארבעה ימים קודם שחיטתו.
ד. משפחת חרותי אינם רשאים להקריב פסח שני, כי כבר הקריבו פסח בזמנו.
ה. נמרוד רשאי להקריב פסח שני, כי גם מי שלא הקריב פסח בזמנו במזיד, רשאי לתקן זאת.
ו. אין חובה להמתין עד אחרי הקרבת תמיד של בין הערביים בפסח שני.
.תותכ שלשב טחשנ וניא ינש חספ .ז
ח. אין מביאים קרבן חגיגה עם פסח שני.
.ריסב לשובמ אלו ילצ לכאנ ינש חספ .ט
י. אין אומרים הלל בשעת אכילת פסח שני.
יא. אין לשבור עצם של פסח שני.
יב. אין להותיר מבשרו.

– ב. אין צורך להתפלל מנחה פעמיים ביום. המושגים "מנחה גדולה" ו"מנחה קטנה" 3 הלאש
הם רק הגדרות לזמן, שבו בוחר האדם להתפלל תפילת מנחה. אין הבדל בין נוסח "מנחה גדולה"
לזה של "מנחה קטנה".בבתי הספר מעדיפים להתפלל "מנחה גדולה", מכיוון שמעוניינים
שהתפילה תיערך במסגרת בית הספר משיקולים חינוכיים בשעת "מנחה קטנה" התלמידים בדרך
כלל, אינם נמצאים, בבית הספר.

–1 הלאש
ב. יש ליטול ידים ללא ברכה לפני אכילת מאכל טבול במשקה; במקרה זה: הכרפס הטבול במי
מלח או בחומץ.(ע"פ "קטע מן התלמוד" – )9כאן יש מקום להבהיר לתלמידים, שאכן יש הנוהגים
כך במשך כל השנה, אך יש המקילים בדבר, ויש להם על מי שיסמוכו.
."הצחר" ,הדועסה ינפל .ג
ד. התשובה ב"קטע מן התלמוד" – .9

– אפילו. הגם שלחזרת יהא שימוש אחר בליל הסדר, למרור, מותר להשתמש בה 4 הלאש
גם לכרפס, כאשר אין ירק אחר.

– המרור; עיין ב"עיונים" – 2וראה שני פירושים נוספים.5 הלאש

– התשובה ב"עיונים" – .47 הלאש

– בקטע זה נאמר שניתן לשים בקערת הסדר אורז (במקום בו אנו מניחים זרוע או 9 הלאש
ביצה), ורבא אף עשה כך למעשה.

– כרפס; יחץ (לפי הפירוש השני ל"פרפרת הפת" שב"עיונים" – .)212 הלאש

– ב. בסיום "מגיד", אחרי ברכת "גאל ישראל".1 הלאש

– ראה "עיונים" – .2 2 הלאש

– בנוסח שבידינו אנו מוסיפים את הפסוקים, בהם מתוארת העובדה הכתובה 3 הלאש
.הנשמב

– א. אין מגביהים את הזרוע. ב. כדי שלא ייראה כאילו הזרוע היא קרבן פסח.4 הלאש

– ב. "ואותנו הוציא משם".5 הלאש

.ללה-6 הלאש

– ה'. אין כאן מקל ומחמיר, שהרי לדעת הכל אומרים את כל קטעי ההלל, 2 הלאש
והשאלה היא רק מתי הם ייאמרו – לפני הסעודה או אחריה.

– א. ברך, הלל. ב. רחצה, מוציא, מצה, מרור, כורך, שלחן עורך, צפון.1 הלאש

1-ד ;2-ג ;4-ב ;3-א – 2 הלאש

– ב. על שם הפרק "בצאת ישראל ממצרים".4 הלאש

– התשובה בקטע "מן ההלכה" – .36 הלאש

-א. "חסל סידור פסח"; יש קהילות המוסיפות פיוטים שונים. ב. אלו מנהגים 7 הלאש
מאוחרים, שלא היו מוכרים בימי התנאים.

– ד. בתשובה הנאמרת לבן החכם שבאר בעת הבנים. 2 הלאש

.א –3 הלאש

ד. לפי ההסבר הראשון – מקל; לפי ההסבר השני – מחמיר.