חוברת בנושא טעמי הקורבנות

אוגוסט 2, 2026 · מאת איצקוביץ ישראל · דפי עבודה

‫‪zep‬‬
‫©‪Ÿ Äx§ T̈d‬‬

‫‪in£‬‬
‫©‪¥ rh‬‬

‫לה‬
‫עֹו ָ‬
‫כפרה על עשה ולאו‬

‫בעולה יש שני צדדים‪ ,‬מצד אחד הוא בא בנדבה‪ ,‬מאידך כולה כליל‪,‬‬
‫ולכן ע"כ שיש בו מזיד‪ ,‬אבל מ"מ לא על עבירות חמורות‪.‬‬
‫מהר"ל גור אריה ‪-‬ד"ה ונרצה לו‬

‫הניתק לעשה‪ ,‬תורת כהנים‬
‫ויקרא סי' ל"א‬
‫כפרה על הרהורי הלב‪.‬‬

‫‪mrh‬‬
‫‪oaxwd‬‬

‫בעולה מצאנו שהוא כולה כליל בהיות החטא של העולה חטא פנימי‪.‬‬
‫רמב"ן‪ -‬ויקרא א‪.‬ד‪.‬‬

‫ויקרא רבה ז‪.‬ג‪.‬‬
‫דורון ‪ -‬זבחים ז' ע"ב‪.‬‬

‫בתורה לא נכתבה על עולה "ונפש כי תחטא"‪ ,‬ולכן ע"כ שהוא דורון‬
‫רמב"ן ‪ -‬ויקרא א‪.‬ד‪.‬‬

‫לדבק לה'‬

‫ביטול לה'‬

‫‬

‫‪lilk‬‬

‫‬
‫‬

‫יסוד קרבן העולה מבוססת על מסירות נפש של יצחק‪ ,‬ועינינו דביקות בה'‪.‬‬
‫משך חכמה ‪ -‬ויקרא א‪.‬יא‪.‬‬
‫האדם הוא מלך על כל החיות‪ ,‬ולכן הוא עלול ח"ו להגיע לידי גאוה ח"ו ולכן‬
‫הוא מביא קרבן וסומך עליו ובזה הוא מראה שיש בידו הכוח לשלוט על‬
‫הבהמה‪ ,‬ומ"מ שורף כוח זה לה' ‪ -‬מהר"ל ‪ -‬הגש"פ דרוש לשבת הגדול‪.‬‬

‫כי בא על מזיד ‪ -‬מהר"ל‪) ,‬גור אריה ד"ה ונרצה לו(‬
‫כי בא על חטא פנימי ‪ -‬רמב"ן‪.‬‬
‫המחשבה הוא החלק הרוחני של האדם‪ ,‬לכן נדרש תיקון בשריפת כל גוף הקרבן והפיכתו לרוח‬
‫של"ה ‪ -‬ויקרא‪.‬‬

‫חטאת קודמת‬

‫‪dnicw‬‬

‫עולה הוי כעין דורון‪ ,‬ולכן קודם מרצים בחטאת‪ ,‬ואח"כ נותנים את המתנה‪.‬‬
‫זבחים ‪ -‬ז' ע"ב‪.‬‬

‫לעולה‬
‫עולת ע"ז קודמת‬

‫בע"ז מחשבה רעה הקב"ה מצרפה למעשה‪ – .‬מהר"ל ‪ -‬גור אריה במדבר‪,‬‬
‫ט"ו‪ .‬כ"ז (‬

‫לחטאת‬

‫‪oin‬‬
‫‪dndad‬‬

‫זכר‬

‫‪zwixf‬‬
‫‪mcd‬‬

‫למטה מחוט‬

‫‬

‫‬

‫הסיקרא‬

‫העולה באה על עבירות הנעשות במזיד‪ ,‬לכך מביאים זכר לומר שנעשה‬
‫בכוח גדול כמו זכר‪ -‬אלשיך הק' ויקרא‪ ,‬א‪,‬ג‪.‬‬
‫תכלית העולה לחבר את הרוחניות של האדם אל ה'‪ ,‬והרוחניות נמשלה‬
‫לזכר ‪ -‬אברבנאל‪ -‬הקדמה לפרשת ויקרא‪.‬‬

‫עולה מכפרת על מצוות עשה‪ ,‬והיא מעוררת את כוח המעשה‪ ,‬ולכן הכהן‬
‫עומד וזורק למחציתו התחתון‪ ,‬לומר לחוטא אתה עדיין רחוק‪ -‬רש"ר הירש‪.‬‬

‫‪zep‬‬
‫©‪Ÿ Äx§ T̈d‬‬

‫‪in£‬‬
‫©‪¥ rh‬‬

‫ּטאת‬
‫חָ‬
‫ַ‬
‫מי ששגג ועבר עבירה‬
‫בשוגג‪ ,‬אבל אנוס אינו‬
‫חייב חטאת‬
‫רמב"ם שגגות ה‪,‬ו‪.‬‬

‫‪aeig‬‬
‫‪oaxwd‬‬

‫במזיד אינו מביא‬
‫חטאת‬

‫למעלה מחוט‬

‫‪dwixf‬‬

‫הסיקרא‬

‫‪beq‬‬
‫‪dndad‬‬

‫נקבה‬

‫השוגג חוטא בקלות דעת‪ ,‬כי חובת האדם לבדוק ולפשפש מעשיו‬
‫שלא יבוא בהם שום מכשול ועון‪.‬‬
‫רש"ר הירש ‪ -‬ויקרא ד‪.‬ב‪.‬‬
‫מצב זה שאדם נכשל בשגגה בחטא שיש בה איסור כרת אינו מגיע‬
‫פתאום‪ ,‬על כרחך שאדם זה כבר עבר כמה וכמה עבירות עד‬
‫שהגיע למצב זה‪.‬‬
‫עמק דבר ‪ -‬ויקרא ד‪.‬כ‪.‬‬

‫כשהאדם חוטא בשגגה לא פגם לגמרי בנפש האלוקי שבו‪ ,‬ולכן‬
‫ע"י קרבן הוא יכול לתקן את המעוות‪ ,‬אבל אם חטא במזיד‪ ,‬פגם‬
‫מאוד‪ ,‬ואינו מועיל לתקן ע"י קרבן‪.‬‬
‫אור החיים ‪ -‬ויקרא ד‪.‬ב‪.‬‬

‫העוון שעליה התחייב קרבן חטאת חמורה מאוד )היות והוא‬
‫מחיובי כריתות( לכן כדי לתקן עוון זה מחויב אדם זהה לדעת‬
‫מדויק איזה עוון עבר ובאיזה מצב‪ ,‬לכן צריך לעמוד למעלה‬
‫ולבדוק במה קלקל‪.‬‬
‫רש"ר הירש ‪ -‬ויקרא א‪,‬ז‪.‬‬

‫חטאת באה על עבירה שנעשתה בשגגה‪ ,‬לכך מביאים נקבה לומר‬
‫שיש בעבירה זו תשישות כוח כנקבה‬
‫אלשיך הק' ‪ -‬ויקרא א‪.‬ג‪.‬‬

‫‪wxefe yakd b"r cner odkdy i"r miyrp mixa` zxhwd‬‬
‫‪.dkxrnd l` epnn‬‬
‫‪`nrha `tt axe iqei iax ewlgp a"r a"q sc migafa‬‬
‫ית על ֶֹת ָ‬
‫שר‬
‫יך הַ ּ ָב ָׂ‬
‫עש ָ‬
‫‪ְ :aizkc meyn l"q i"x .`zlin i`dc‬ו ָ ִׂ‬
‫ְוהַ ָ ּדם‪l"q `tt axe .dwixfa xya s` dwixfa mc dn ,‬‬
‫‪oia rwxw xie` yi wxefyk (mc aex) mc enky ywid iedc‬‬
‫‪jkle ,xie` jixv xyad zwixfa mb ,gafnd oial wxefd‬‬
‫‪.gafnl yakd oia xie` dide ,yakd b"r cnr‬‬

‫‪zep‬‬
‫©‪Ÿ Äx§ T̈d‬‬

‫‪in£‬‬
‫©‪¥ rh‬‬

‫ימית‬
‫ּטאת ּפנִ ִ‬
‫חָ‬
‫ַ‬

‫‪odk xt‬‬
‫‪giynd‬‬

‫מדוע לא נזכר‬
‫מחילה וסליחה‬

‫מדוע דווקא‬

‫‪zxiry‬‬
‫‪f"r‬‬

‫שעירה‬

‫התורה לא כתבה "ונסלח לו" כמו שכתבה בשאר החטאות‪ ,‬והיינו‬
‫בגלל שהכה"ג ברוב מעלת מדרגתו אינו נמחל לו בהבאת הקרבן‬
‫בלבד‪ ,‬וכדי שהחטא יעבור לו הוא צריך להוסיף ולהתחנן‪.‬‬
‫רמב"ן ‪ -‬ויקרא ד‪.‬ב‪.‬‬
‫הכה"ג עומד ומשמש לדוגמא לציבור מחמת גודל דרגתו‪ ,‬ולכן יש‬
‫לו קצת ממהות מחטאי הרבים בראותם מביא חטאת‪ ,‬ובזה אין‬
‫כפרה בקרבן בלבד‪.‬‬
‫כלי יקר ‪ -‬ויקרא ד‪,‬כ‪.‬‬

‫בדרך כלל כשנותן חטאת סתם הוא כבשה‪ ,‬וחטאת פנימית הוא‬
‫שעיר‪ ,‬אבל כאן היא שעירה‪ ,‬והטעם כי לעבור על ע"ז בשוגג‬
‫עוונו חמור מאוד‪ ,‬ולכן ע"י שיראו כולם את עוונו יגדל בושתו‬
‫ויכופר עוונו‪.‬‬
‫סוטה ‪ -‬ל"ב ע"ב‪.‬‬

‫‪mei ly xirye xt oia lcad yiy reci mcd zwixfa‬‬
‫‪lr (2 miycwd ycew (1 :zenewn 'ba `edy mixetikd‬‬
‫‪wx yi zinipt z`hg mzqae .adfd gafn (3 zkextd‬‬
‫‪.miycwd ycewl miqpkp oi`y oeikn ,miipy‬‬
‫`‪:epiide lcad cer yiy x`ean a"r g"p sc `neia la‬‬
‫‪`l` ,mcd z` zefdl ick zkextd l` ybip `l odkdy‬‬
‫‪oeikl dfd myne ,gafnd cil cnrp lkidd l` qpkpyk‬‬
‫‪dnn cnlp mixacd xewne ,gafnd lr dfd k"g`e ,zkextd‬‬
‫‪ְ :aezky‬ונָ ַתן הַ ּכהֵ ן ִמן‪-‬הַ ָ ּדם ַעל‪ַ -‬ק ְר ֹנות ִמזְ ּ ַבח ְקטֹ ֶרת הַ ּסַ ִּמים‬
‫מו ֵעד‪mcd zedfd zray dfn opitlie .‬‬
‫שר ְּבאהֶ ל ֹ‬
‫לִ ְפנֵי ה' אֲ ׁ ֶ‬
‫‪iptl cner envr odkdy `le (w"dw) 'd iptl cner gafnd‬‬
‫‪zkextd cil cnr k"dei ly xirye xta la` ,zkextd‬‬

‫‪zep‬‬
‫©‪Ÿ Äx§ T̈d‬‬

‫‪in£‬‬
‫©‪¥ rh‬‬

‫ׁשם‬
‫ָ‬

‫חטאים‬
‫חמורים‬

‫אשם מורה על עבירות חמורות אשר העושהו יתחייב להיות שמם ונאבד‪.‬‬
‫והטעם‪ :‬אשם גזילות ושפחה חרופה ונזיר = באין במזיד‪ .‬אשם מצורע =‬
‫מצורע חשיב כמת‪ .‬אשם מעילות = בעבור שהוא מקדשי ה'‪.‬‬
‫רמב"ן ‪ -‬ויקרא ה‪.‬ט"ו‪.‬‬

‫‪zedn‬‬
‫‪oaxwd‬‬
‫חטאים פחותים‬
‫מחטאת‬

‫ספק קל מוודאי‬

‫`‪my‬‬
‫‪ielz‬‬

‫ספק חמור‬
‫מוודאי‬

‫אשם עוונו פחותה מחטאת‪ ,‬בעבור שחטאת באה על עוונות שחייבים‬
‫עליהם כרת )באופן שעשה במזיד( אבל אשם אינו מחויב כרת במזיד‪,‬‬
‫ולכך ככל שהעבירה פחותה יותר‪ ,‬זכה שיוכל ליתן קרבן מהודר יותר‪,‬‬
‫לכך על אשם מביאים איל שהוא קרבן מהודר‪.‬‬
‫רמב"ם ‪ -‬מורה נבוכים ג‪ .‬מ"ו‪.‬‬

‫הרמב"ם לשיטתו שאשם פחות מוודאי‪ ,‬לכך הוא מבאר שכשהוא מסתפק‬
‫האם עבר עבירה או לא הוא מביא אשם‪ ,‬אבל לאחר שנודע לו על‬
‫העבירה שחטא הוא צריך להביא חטאת‪ ,‬כי במה שהקריב אשם לא‬
‫כיפר עדיין עוונו‬
‫רמב"ם ‪ -‬מורה נבוכים ג‪ .‬מ"ו‪.‬‬

‫העובר עבירה ויודע מעוונו‪ ,‬לבו שבור בקרבו‪ ,‬ולכן תשובותו מועלת‪,‬‬
‫ואינו צריך להביא אשם ודי לו בחטאתו )לשיטתו שחטאת פחות מאשם(‬
‫אבל מי שהוא מסתפק האם חטא או לא כשהוא מתוודה אינו מתוודה‬
‫בלב שלם‪ ,‬כי אומר לנפשו מי אומר שחטאתי‪ ,‬לכך חייביהו להביא‬
‫קרבן חמור כאשם כי ע"י יישבר לבו בקרבו‪.‬‬
‫רמב"ן ‪ -‬ויקרא ה‪ .‬ט"ז‪.‬‬
‫תלמידי רבינו יונה ‪ -‬ברכות א' ע"ע‪.‬‬
‫דרך האדם להקל לעצמו במקום ספק לומר עדיין אין וודאי בעבירה‪,‬‬
‫לכך החמירה התורה על הספק יותר מוודאי כדי שילמד האדם ממנו‬
‫לא להקל בספיקות‪.‬‬
‫חזקוני ‪ -‬ויקרא ה‪ .‬כד‪.‬‬

‫‪zep‬‬
‫©‪Ÿ Äx§ T̈d‬‬

‫‪in£‬‬
‫©‪¥ rh‬‬

‫מים‬
‫לִ‬
‫שָ‬
‫ְ‬

‫‪my‬‬
‫‪oaxwd‬‬

‫מביא‬
‫שלום‬

‫שלימות‬
‫לעולם‬

‫‪mrh‬‬
‫‪oaxwd‬‬

‫עבירות שבין‬
‫אדם לחבירו‬

‫הגוף‬

‫‪dnicw‬‬

‫בניגוד לעולה ולחטאת המסמלים פרישה מעייני עוה"ז‪ ,‬השלמים‬
‫מסמלים את החדרת הקדושה לתוך העוה"ז‪ ,‬ולכן לאחר שחיטת הזבח‬
‫הלחם מקודש )בתודה(‬
‫משך חכמה ‪ -‬שמות כ‪.‬יח‪.‬‬

‫לרצות על‬

‫קדושת‬

‫‪in‬‬
‫‪ozep‬‬

‫גם המזבח גם הכהנים וגם הבעלים מקבלים ממנה‬
‫מלבי"ם ‪ -‬ויקרא ג‪.‬א‪.‬‬

‫ישראל בלבד‬
‫רמב"ם ‪ -‬מעשה‬
‫הקרבנות ג‪ .‬כ‪.‬‬

‫לעולם השלמים‬
‫הם לאחר העולה‬
‫והחטאת‬

‫שלמים בא לרצות על העדר מידת השלום שבין אדם לחבירו‬
‫עמק דבר ‪ -‬שמות יח‪.‬ב‪.‬‬

‫קרבן שלמים הוא הקרבן היחידי שבה גם ההכהנים וגם הבעלים‬
‫מקבלים מבשר הקרבן‪ ,‬והיינו מפני שתפקיד הקרבן הוא על עבודת‬
‫קדושת האכילה‪.‬‬
‫פרי צדיק ‪ -‬ויקרא אות ח'‪.‬‬

‫עבודת ה' של קרבן עולה שעינינו פרישות מעוה"ז‪ ,‬מסוגל גם גוי להגיע‬
‫לזה‪ ,‬אבל עבודת ה' שהוא החדרת הקדושה בתוך העוה"ז אין הגוי‬
‫מסוגל להגיע‪ ,‬ורק ישראל יכול להגיע לזה‪.‬‬
‫ע"פ דברי ר' צדוק בישראל קדושים עמ' ‪.73‬‬

‫שלמים הוא עבודה מתוך שלימות‪ ,‬ואם ח"ו יש איזהו עוון אין מקום‬
‫לשלימות‪ ,‬לכך קודם מתקנים את העוון‪ ,‬ואח"כ באים השלמים‪.‬‬
‫ספורנו ‪ -‬ויקרא ח‪.‬ו‪.‬‬

‫‪zep‬‬
‫©‪Ÿ Äx§ T̈d‬‬

‫‪in£‬‬
‫©‪¥ rh‬‬

‫דה‬
‫ּתֹו ָ‬

‫יום‬

‫‪onf‬‬
‫‪dlik`d‬‬

‫ולילה‬

‫‪zenk‬‬
‫‪zelgd‬‬

‫‪40‬‬
‫חלות‬

‫הבדיל ה' שלמי תודה משאר שלמים‪ ,‬להיותם נאכלים יום ולילה‪ ,‬ולא כשלמים‬
‫הנאכלים שני ימים ולילה אחד‪ ,‬וטעם הדבר‪ :‬כדי לפרסם את הנס‪ ,‬וזאת כי מי‬
‫שמביא את התודה ורואה ששלמיו אינם נאכלים אין לו ברירה אלא לחפש עוד ועוד‬
‫אנשים שישתתפו עמו באכילת התודה‪ ,‬והם ישאלו לו על מה ולמה הביא קרבן זו‪,‬‬
‫ויאמר להם על הניסים והנפלאות שעשה עמו ה'‪ ,‬ומתוך כך יברכו גם הם וישבחו‬
‫אברבנאל ויקרא ז‪ .‬יא‪.‬‬
‫וירוממו את ה'‪ ,‬ונמצא שם ה' מתעלה ומתרומם‪.‬‬

‫תכלית הנדבה הוא שבא על הנס‪ ,‬כדי לפרסמו ולהדר את כבוד ה'‪ ,‬ולכן ריבה עליו‬
‫הכתוב לחמים הרבה כדי שירבה רעים בסעודה‪.‬‬
‫עמק דבר ‪ -‬ויקרא ז‪.‬י"ג‬

‫‬

‫כי מצה הוא לחם עוני ואינו נאכל יפה כמו החמץ‪.‬‬
‫עמק דבר ‪ -‬שם‪.‬‬

‫‪beq‬‬
‫‪zelgd‬‬

‫חמץ‬

‫ עניין הנס הוא גילוי השגחת ה' באופן הנגלה‪ ,‬ובתוך הטבע‪ ,‬ולכן מצווה להביא‬
‫חמץ שעינינו מורה על התערבות האדם בפעולת הלחם )במה שמחמצו( ולומר‬
‫שגם זו רק ע"י השגחה פרטית‪.‬‬
‫שפת אמת ‪ -‬צו‪ ,‬תר"ן‪.‬‬
‫ לאחר הנס שעשה עמו ה' צריך שיזבח את היצר הרע שלו לה'‪ ,‬והחמץ מורה על‬
‫היצר הרע‪.‬‬
‫מהר"ל ‪ -‬דרוש נאה‪.‬‬

‫‪zep‬‬
‫©‪Ÿ Äx§ T̈d‬‬

‫‪in£‬‬
‫©‪¥ rh‬‬

‫בה‬
‫דָ‬
‫ּמנָחֹות נְ ָ‬
‫ְ‬

‫‪zedn‬‬
‫‪oaxwd‬‬

‫הכנעה‬

‫דרגה ד'‬
‫של עולה‬

‫‪zebxcn‬‬
‫‪oaxwd‬‬

‫כאילו‬
‫הקריב‬
‫נפשו‬
‫כפרה‬

‫‪mrh‬‬
‫‪dgpnd‬‬

‫המנחה באה מצה‪ ,‬ולא חמץ‪ ,‬מפני שעניין המנחה "הכנעה"‪ ,‬וחמץ הוא גאווה‪.‬‬
‫מהר"ל ‪ -‬הגש"פ‪ ,‬דרוש לשבת הגדול‪.‬‬

‫העולה מחולקת לד' חלקים‪ :‬א( עולת בקר‪ .‬ב( עולת צאן‪ .‬ג( עולת העוף‪ .‬ד( מנחה‪.‬‬
‫רש"ר הירש ‪ -‬בראשית‪.‬‬

‫א"ר יצחק‪ :‬מפני מה נשתנית מנחה שנאמר בה נפש ? אמר הקב"ה מי דרכו להבי‬
‫מנחה ? עני ! ]דרכו להביא מנחה מפני שאין לו בהמות‪ -‬רש"י[ מעלה אני עליו‬
‫כאילו הקריב נפשו לה'‪.‬‬
‫מנחות ‪ -‬ק"ד‪. :‬‬
‫בזמן שבית המקדש היה קיים מביא מלוא קומצו סולת ומתכפר‪.‬‬
‫מגילה ‪ -‬ט"ז‪,‬א‪.‬‬

‫דורון‬

‫המנחה אינה באה על חטא‪ ,‬אלא הוי כדורון לה'‪.‬‬
‫מושב זקנים ‪ -‬פ' צו‪.‬‬

‫‪mrh‬‬
‫‪myl‬‬

‫היות וברובו‬
‫הוא נדבה‬

‫היות ורוב המנחות הם נדבה‪ ,‬לכך נקרא מנחה ע"ש שמנחה הוא מלשון נדבה‪.‬‬
‫חינוך ‪ -‬מצוות עשה קט"ז‬

‫החמץ נאסר‪ ,‬כי עניין הקרבן בזריזות גדולה‪ ,‬ולכן עבודה ע"י עיכוב או‬
‫‬
‫אברבנאל ‪ -‬ויקרא ב‪.‬‬
‫המתנה הוי פסול‪.‬‬

‫‪beq‬‬
‫‪dgpnd‬‬

‫מצה‬

‫בעשיית מצה אינו מעורב כוח האדם‪ ,‬אלא עירבוב קמח ומים בלבד‪ ,‬אבל‬
‫‬
‫בחמץ מעורב בו מעשה בני אדם‪ ,‬ולכן מנחה שעינינו קירוב לה' אסור לאדם‬
‫עמק דבר ‪ -‬ויקררא ב‪ ,‬י"א‪.‬‬
‫להתקרב יותר מדאי‪.‬‬
‫החמץ רומז ליצר הרע‪ ,‬ולכן בעבודת ה' צריך להתרחק ממנו לגמרי‪.‬‬
‫‬
‫מהר"ל ‪ -‬דרוש נאה‪.‬‬
‫מטרת המנחה לשבור לב המביאו‪ ,‬וחמץ הוא תופח למעלה‪ ,‬שהוא פעולה‬
‫‬
‫מדרש לקח טוב‬
‫הפוכה מהמטרה‪.‬‬
‫צריך שיהיה הקומץ שלם ללא שום חיסרון‪ ,‬וממילא אם יתן שאור או דבש‬
‫‬
‫שהם דברים המטפיחים את הבצק‪ ,‬א"כ כשיעשה קמיצה‪ ,‬יהיה הקומץ חסר במקום‬
‫טור ‪ -‬ויקרא ב‪ .‬י"א‬
‫שטפח ונעשה נקבים‪.‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)