גמרא, מכות פרק ראשון: דפי עבודה

מחבר
–
נתנאל
שטראוס

נושא
הדפים
–
דפי
חזרה
על
פרק
ראשון
במסכת
מכות

כיתות
יעד
–
ט'
–
י"ב

משנה
– כיצד
העדים
נעשים
זוממים
(ב.)

העדויות בהם עדים זוממים לוקים ארבעים במקום לקיים בהם "כאשר זמם":

1. __________________________________________________________________

2. __________________________________________________________________

גמרא
"הא
כיצד" (ב.)
– משנה
"מעידים
אנו
את
איש
פלוני
שגירש"
(ג.)

נושא
– מצבים
בהם לא
מקיימים
בעדים
זוממים
"כאשר
זמם"

א. הטעם למיקום סוגיה זו בראש הפרק:

תמיהת הגמרא – __________________________________________________________

_______________________________________________________________________

החיזוק לתמיהה מהמשנה בדף ה.
– ______________________________________________

________________________________________________________________________

תוכן ה"סיפא"
של המשניות ב"סנהדרין"
– _________________________________________

________________________________________________________________________

עיין תוס ד"ה "ר"ל:

כיצד הדבר מתרץ את תמיהת הגמרא – ____________________________________________

________________________________________________________________________

ב. הטעם למלקות 40 ל"עדים זוממים" בעדות על בן גרושה /חלוצה בכהן:

הטעם לר' יהושע בן לוי – ____________________________________________________

מדוע לא ניתן לבודד את העונש רק לעדים – _________________________________________

________________________________________________________________________

הטעם לבר פדא – ___________________________________________________________

________________________________________________________________________

קושיית רבינא על כך – _______________________________________________________

הסיוע לקושיה מדין סקילה – __________________________________________________

________________________________________________________________________

מסקנת הגמרא – __________________________________________________________

ג. הטעם למלקות 40 ל"עדים זוממים" שמחייבים בעדותם גלות:

הטעם לר"ל – _____________________________________________________________

הטעם לר' יוחנן -____________________________________________________________

________________________________________________________________________

המסקנה ההפוכה הנלמדת מדבריו. פרט!
– _________________________________________

________________________________________________________________________

________________________________________________________________________

מסקנת הגמרא – ___________________________________________________________

ד. המקור לעונש המלקות ל"עדים זוממים שלא ניתן לבצע בהם "כאשר זמם":

"כִּי
יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְנִגְּשׁוּ
אֶל הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם וְהִצְדִּיקוּ
אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת
הָרָשָׁע:
וְהָיָה
אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ
הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי
רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר:"

1. מה לא מובן בלשון התורה שמחייב הסבר אחר לפשט הפסוקים ?
   ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
   

2. מהו ההסבר האחר שהגמרא מביאה

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

3. מה פירוש 'לאו שאין בו מעשה' , תן 3 דוגמאות .

___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

סיכום :

השאלה שמעלה עולא – _______________________________________________________

הקושיה המתעוררת מיד על דבריו – ______________________________________________

הסבר הקושיה – ___________________________________________________________

הרמז המובא מהפסוק – ______________________________________________________

________________________________________________________________________________________________________________________________________________

דחית הרמז– ______________________________________________________________

_______________________________________________________________________

הסבר הפסוק כך שיהווה רמז לסוגיתנו – __________________________________________

________________________________________________________________________________________________________________________________________________

אפשרות נוספת המובאת ללימוד דין מלקות – _______________________________________

________________________________________________________________________

דחיית אפשרות זו – _________________________________________________________

ה.
מצבים
שונים בהם
לא
מקיימים
בעדים
זוממים
"כאשר
זמם" (ב🙂

4 הדברים שנאמרו בעדים זוממים:

מדוע העדים לא משלמים את הכופר –

שומת כספי הכופר: לת"ק –

לר'
ישמעאל –

יסוד המחלוקת בניהם –

יסוד המחלוקת לרב פפא –

הטעם להערכת ת"ק –

הטעם להערכת ר'
ישמעאל –

העמדת ת"ק את "פדיון נפשו" –

מתי העדים נמכרים/לא נמכרים לעבד עברי (סברת רב המנונא)
–

שיטת רבא בעניין –

מדוע לר"ע הזוממים אינם משלמים עפ"י עצמם –

ההוכחה שתשלום הזוממים מוגדר כקנס לרבה –

ההוכחה שתשלום הזוממים מוגדר כקנס לרב נחמן –

הקושיה המתעוררת מדיבריהם –

תרוץ הגמרא –

• "אמר רב עד זומם משלם לפי חלקו"

משנה
"מעידים
… שגירש"
(ג.)
– משנה
"מעידים
… שהוא
חיב" (ג.)

נושא
– שומת
תשלום
לעד
המחייב
את חברו
לתת כתובה
לגרושתו
והוזם

המציאות שבמשנה –

האומדן המופיע במשנה –

דברי רב פפא,
הסבר –

משנה
"מעידים
אנו…שהוא
חייב" (ג.)
– משנה
"מעידים
אנו… שחיב
לחברו
מאתיים
זוז
(ד.)

נושא
– עדות
מוזמת
על משך
זמן
ההלוואה

המקרה המופיע במשנה –

אומדן הדין –

א.
דברי
רב
יהודה
בשם
שמואל
בעניין
שמיטת
כספים
בהלוואה
ארוכת
שנים:

• עיין תוס' ד"ה "איכא:

ההלכה לר"ת –

הסיוע לפסיקה מהמשנה –

לשון הפיוט ב"אזהרות"
–

כיצד הגיה ר"ת פיוט זה –

ב.
דברי
רב
יהודה
בשם
שמואל
בעניין
היחס
בין
ביטול
דין
לביטול
זכות
המופיעה
בתורה:

הדין שמביא שמואל בעניין שמיטת כספים –

הטעם לדין זה –

• עיין תוס' ד"ה "ושמואל":

הקושיה על השוואת שמואל –

הבסיס המשותף להשוואה –

הקושיה המובאת מדברי שמואל בדיני הונאה –

הדיוקים מלשון התנאי (בשמיטה ובאונאה) המובאים כתרוץ, נמק –

* תוקף
הלוואה
סתמית:

דין הלוואה סתמית –

שיטת רבה בעניין ונימוקו –

שיטת חביבי בעניין –

המקור לשיטת חביבי,הסבר –

ג.
דברי
רב
יהודה
בשם
רב
בעניין
פתיחת
בית
הצוואר
בשבת:

דברי רב יהודה,
הסבר –

קושיית רב כהנא על כך –

תרוץ רב יהודה –

ד.
דברי
רב
יהודה
בשם
רב
בעניין
פסילת
מקווה
בהוספת
מים
שאובים
שנשתנו/ לא
נשתנו
צבען:

דברי רב –

קושיית רב כהנא –

תרוץ רבא –

הקושיה מדברי רבי חייא –

תרוץ רבא –

המקרים המופיעים במשנה : 1.

2.

שיטת רבנן (עפ"י העמדת רבא)
–

שיטת ר' יוחנן (עפ"י העמדת רבא)
–

העמדת מחלוקת התנאים עפ"י האפשרות הראשונה של רב פפא –

העמדת רב במחלוקת זו (אפשרות ראשונה) –

העמדת רב את שיטת רבנן עפ"י האפשרות השניה של רב פפא –

במה מסכימים ובמה חולקים התנאים –

העמדת רב במחלוקת זו לרב פפא (אפשרות שניה) –

דברי רב יוסף –

תגובת אביי לכך –

תוכן דברי רב יוסף –

ה.
דברי
רב
יהודה
בשם
רב
בעניין
פסול
הטובל
במקום
ג' לוגין
שאובין:

דברי רב, הסבר –

באיזה מקום דבריו מתקיימים, הסבר –

המקרים המופיעים בתניא המסייעת:1.

2.

החידוש בטומאת ככר התרומה –

משנה
"מעידים
אנו… שחייב
לחברו
מאתיים
זוז" (ד.)
– משנה
"משלשין
בממון" (ה.)

נושא – הוספת דין מלקות לעדים זוממים (מציאות של לאו ללא מעשה)

המקור לאי חיוב המלקות לרבנן –

המקור לר"מ לחיוב מלקות למרות שמשלם (הלימוד של עולא)
–

דחיית הגמרא –

העמדת הגמרא את המקור הנ"ל –

הדין שמלבישים עליו את דברי עולא –

שיטת ר' יהודה בדין זה,
נמק –

שיטת ר"ע,
נמק –

ההשלכה מכך על דעת ר'
יהודה –

• ההוכחות
  למ"ד
  לוקה
  בנוסף
  לתשלום:

• לימוד
  הפסוקים
  לשיטות
  השונות:

משנה
"משלשין
בממון" (ה.)
– משנה
"אין
העדים" (ה.)

נושא
– חלוקת
העונש
של העדים
הזוממים

הכלל שבמשנה –

הדוגמאות הממחישות כלל זה:
1.

2.

המקור לאי חלוקת המלקות לאביי –

הסברה לאי חלוקת המלקות לרבא –

קושיית הגמרא על כך –

תרוץ הגמרא, הסבר –

משנה
"אין
העדים" (ה.)
– גברא
בר תשלומין
הוא (ה.)

נושא
– תוכן
העדות
שמזימה
את העדים

הכלל שבמשנה בעניין חלות דין עדים זוממים –

המקרה בו לא חל דין עדים זוממים –

המקרה בו חל דין עדים זוממים –

דין עדים שמזימים כתות רבות של עדים: לרבנן –

לר'
יהודה –

העקרונות הדומים המובאים בדין קנס:

האפשרות שהעדים משלמים –

האפשרות שהעדים אינם משלמים –

ר'
יהודה
אומר
איסטטית
(ה.)
– משנה
"אין
העדים
זוממים
נהרגים" (ה🙂

נושא
– עדים שמזימים כתות רבות של עדים על מקרה אחד

קושיית הגמרא על שיטת ר'
יהודה –

תרוץ ר'
אבהו –

הקושיה על תרוץ זה –

העמדת דעת ר'
יהודה ע"י רבא –

הקושיה הלשונית על העמדה זו –

• המקרה המופיע בגמרא –

שיטת ר"ל לגבי העדים השלישיים –

שיטת ר"א בעניין –

מה התרחש אצל ר'
יוחנן –

ניסיון העמדת ר"ל כר'
יהודה –

נסיון העמדת ר'
יוחנן כרבנן –

כיצד ר"ל יכול להסתדר גם עם רבנן –

כיצד ר'
יוחנן יכול להסתדר עם ר'
יהודה –

משנה
"אין
העדים
זוממים
נהרגים"
(ה🙂
–
משנה
"על
פי
שניים
עדים"
(ה🙂

נושא
–
זמן
ההזמה
לחייב
את
הזוממים
ב"כאשר
זמם"

שיטת חכמים בנושא –

הלימודים המבססים את שיטתם,
הסבר –

דעת הצדוקים בנושא –

המקור לשיטתם –

דברי "בריבי"
–

קושיית אביי על דבריו –

תרוץ בריבי –

הסבר "אין עונשין מן הדין"
–

המקור לדין זה מאיסור ביאה על אחותו –

המקור לדין זה מהאזהרה לבוא על אחותו –

המקור להחלת דין עדים זוממים בחייבי מלקות –

המקור להחלת דין עדים זוממים בחייבי גליות –

מעשהו של ר'
יהודה בן טבאי וטעמו–

תגובת שמעון בן שטח למעשהו –

המקור לשיטתו –

הדברים שקיבל על עצמו ר'
יהודה:
1

2.

המסופר על הקול שנשמע מקבר העד –

אפשרויות העמדה שהקול שנשמע היה של העד:
1.

2.

משנה
"על
פי שניים
עדים" (ה🙂
– ורב
נחמן
אומר
הלכה
כרבי
(ו.)

נושא
– הנלמד
מייתור
הפסוק
"על
פי שנים
עדים או
שלשה
עדים
יומת
המת"

קושיית המשנה על פסוק זה –

מתי חלים דברי ר"ע 2 לר'
יוסי –

מתי חלים דברי ר"ע 2 לרבי –

כיצד 100 עדים יחשבו לכת אחת –

הזמן המדובר לרב אחא –

הקושיה שמעורר רב אחא על כך –

העמדת רבינא –

כיצד רבא דוחה את כל הקושיות –

אופן בדיקת כוונת העדים בדיני ממונות לרבי,
הסבר –

פסיקת ההלכה המובאת בגמרא –

משנה
"היו
שניים
רואין
אותו
(ו🙂
– משנה
"מי
שניגמר
דינו
וברח" (ז.)

נושא
– אופן
חלוקת
העדים
לכתות
נפרדות

המקרה שבמשנה –

מתי יחשבו עדות אחת –

הדין שכת אחת זוממת –

דברי ר'
יוסי:
1.

2.

במה חולקים ת"ק ור'
יוסי –

הסבר "עדות מיוחדת"
–

המקור לפסול עדות זו –

הברייתא המובאת כסיוע:
רישא –

סיפא –

קושיית רב פפא על ברייתא זו –

הצורך בסיפא לאביי –

דברי רבא:
1.

2.

דברי רב נחמן –

המקור לדבריו –

קושיית רב זוטרא מהמשנה, הסבר –

הקושיה על דברי ר' יוסי במשנה –

הסיוע לקושיה מהמשנה בדף ט.
–

תרוץ הגמרא, הסבר –

• הסיפור המובא מבית דינו של רבא –

הקושי על מעשה רבא –

הסבר מעשהו –

• המעשה המובא על אילעה וטוביה –

דעת רב פפא בעניין –

כיצד דחהו רב הונא –

משנה
"מי
שניגמר
דינו
וברח" (ז.)
– סוף
הפרק

נושא
– עניינים
שונים
בתהליכי
המשפט

דיני המשנה: 1.

2.

3.

4. לת"ק –
לר"א –

דברי ר' טרפון ור"ע –

דעת רשב"ג עליהם –

קושיית הגמרא מדינים 1 ו2
של המשנה –

תרוץ אביי נמק –

הסיוע לתירוץ מהתוספתא –

המקור לחלות הסנהדרין בארץ ובחו"ל –

הקושי ללימוד זה מהנאמר ב"דברים"
–

תרוץ הקושי –

ההתלבטות בשיטת ר"א –

מעשי ר' יוחנן –

ור"א למניעת מיתת ב"ד –

חקירת הנוספת של רב אשי –

אופן החקירה בבועל את הערווה:
לאביי ורבא –

לרבנן –