



בס"ד
מחבר – נתנאל שטראוס
נושא
הדפים
–
דפי
חזרה
על
פרק
שני
במסכת
מכות
כיתות יעד – ט' – י"ב
משנה
"אלו
הן
הגולין"
(ז.)
– משנה
"נשמט
הברזל"
(ז🙂
נושא
– דרך
ירידה
כהגדרת
שוגג
שלושת הדוגמאות שבמשנה המחייבות הורג בשגגה גלות:
1.
2.
3.
החידוש שבכל דוגמא עיין תוס'
ד"ה
"היה"
–
תוס'
ד"ה
"משלשל":
קושיית התוס' –
"משלשל בחבית" במה מדובר –
מדוע שינתה המשנה בין הרישא לסיפא –
שלושת הדוגמאות שבמשנה הפוטרות הורג בשגגה מגלות:
1.
2.
3.
הכלל המחייב/ פוטר מגלות –
בגמרא:
מקורו של שמואל שגלות דווקא במצב ירידה –
-
הנלמד
מפסוקי
התורה
השונים:
|
"בשגגה" |
"בבלי |
קושיית הגמרא על הוצאת "מזיד"
מדין גלות –
הלימוד המתחדש ל"שגגה"
– ________________________________________________
קושיית אביי על לימוד זה –
הגדרת "אומר מותר" לרבא –
קושיית התוס' ד"ה
"אלא"
על דין "אומר מותר" שבגמרתנו –
תרוץ התוס' –
קושיית הגמרא על הוצאת "מתכוון"
מדין גלות –
הלימוד המתחדש ל"בבלי דעת" –
____________________________________________
** נקודה
למחשבה:
מה
ניתן
ללמוד
בעניין
חיוב
גלות
משלושת
הדוגמאות
של
רבה
–
|
הציטוט מהפסוק |
הנלמד ממנו |
הגדרת הלימוד (קרוב למזיד/לשוגג/שוגג גמור) |
|
"אם בפתע" |
|
|
|
"בלא |
|
|
|
"הדפו" |
|
|
|
"או השליך עליו" |
|
|
|
"בלא צדיה" |
|
|
|
"ואשר לא צדה" |
|
|
|
"ואשר יבא את רעהו ביער" |
|
|
תוס'
ד"ה "מה יער"
הנילמד מ"יער"
בהו"א לחיוב גלות –
קושיית התוס' על כך –
הנלמד מ"יער"
למסקנה –
עליה בסולם ונשמטה השליבה מתחתיו:
הסבר את המקרה,
העזר
בתוס' ד"ה
"נשמטה"
–
|
צד אחד של הבעיה, הסבר |
צד שני של הבעיה, הסבר |
|
|
|
העמדת מקרה זה לר' יוחנן והדין המתבקש –
איתיביה:
(קושיה על ר'
יוחנן)
|
הכלל שבמשנה – |
|
ההשלכה מכלל זה – |
|
הקושיה המתעוררת על ר' יוחנן – |
תרוץ ר' יוחנן –
הברייתות המובאות על קצב:
|
|
ברייתא א' |
ברייתא ב' |
ברייתא ג' |
ברייתא ד' |
|
דין הברייתא |
|
|
|
|
|
המציאות שבה מדברת הברייתא |
|
|
|
|
מחלוקת התנאים בעניין עליה בסולם ושבירת השלב:
|
|
ברייתא א' |
ברייתא ב' |
|
|
דין הברייתא |
|
|
—– |
|
העמדת הברייתא (אפשרות 1 ) |
|
|
—– |
|
העמדת הברייתא (אפשרות 2 ) |
|
|
בכ"מ מדובר בדרך ירידה |
|
העמדת הברייתא (אפשרות 3 ) |
|
|
בכ"מ מדובר בדרך ירידה |
סיכום:
הבא
דוגמאות מחיי היום יום שלנו למצבי הנזק
שלפניך:
|
הגדרת הנזק |
דוגמא לנזק ממוני (נפק"מ לחיוב בידי שמים, או מתן עונש חינוכי בידי אדם) |
דוגמא לנזק פיזי |
|
שוגג מוחלט |
|
|
|
מזיד |
|
|
|
אונס |
|
|
|
שוגג קרוב למזיד |
|
|
|
שוגג קרוב לאונס |
|
|
שאלת
מחשבה:
כיצד
לדעתך
ניתן
להגדיר
נזק
מקרי
הנגרם
ממשחק
כדוד
במסדרון
הישיבה,
נמק
עפ"י
מה
שלמדת:
____________________________________________________________________________________________________
משנה
"נשמט
מהברזל" (
ז
: ) –
משנה
"הזורק
אבן
לרשה"ר
( ח
. )
נושא – דרישת אם למקרא/
למסורת כבסיס להבנת גדרי שוגג שבתורה
|
המקרה שבמשנה |
שיטת רבי |
שיטת חכמים |
|
|
|
|
|
|
|
|
הוכחות רבי לשיטתו:
1.
"ועוד"
|
נשל הברזל מן העץ |
|
|
הסבר רבי "יש אם למסורת" ( העזר ברש"י ) |
הסבר חכמים יש אם למקרא ( העזר ברש"י ) |
|
|
|
קושיית הגמרא על שיטת רבי –
תירוץ הגמרא –
"תו"ס ד"ה "היינו"
:
מה ניסה רבי להראות בטעמו הראשון –
מה ניסה רבי להראות בטעמו השני –
קושיית התו"ס על גישת רבי –
הסבר ר' יוסף בכור שור את גישת רבי –
לימוד "אם למסורת" – את הציווי "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ד' אלוקי ישראל" , פרט –
כוח כוחו
המקרה שמביא רב פפא – __________________________________________________
הדמיון למחלוקתנו – ____________________________________________________
|
הדין לרבי – |
הדין |
מדוע ההשוואה לא פשוטה :
העזר בתו"ס
ד"ה
"מהו"
–
מציאות "כוח כוחו לרבי"
–
לסיכום:
הדגם
מחיי היום יום מקרה של נזק הנגרם מ"כוח
כוחו"
|
דוגמא לגישת רבנן – |
|
דוגמא לגישת רבי – |
משנה
"הזורק
אבן
לרה"ר"
( ח
. ) –
משנה
האב
גולה
ע"י
הבן
( ח
: )
נושא – גדרים שונים בעצם ההריגה בשגגה
|
המקרה שבמשנה |
הדין |
|
1. |
|
|
לר"א – |
|
|
3. |
|
הנלמד לאבא שאול ממקרה חטיבת עצים –
המקרים שבהם לאבא שאול נפטרים מגלות –
חיוב
גלות
בזורק
חפץ
לרשות
הרבים:
הקושיה שמעלה הגמרא –
המקרה שמעמיד רב שמואל –
הקושיה שעדין נשארת –
העמדת הגמרא –
הקושיה שעדין נשארת –
|
הזריקה |
|
אופציה |
הדין – |
|
אופציה |
הדין – |
|
המציאות הנחשבת כשוגג למסקנה – |
|
הוספת תו"ס
ד"ה
"לא"
למציאות המדוברת –
מציאות אחרת לשוגג שמנסה להבין תוס ד"ה "באשפה"
–
כיצד דוחה התו"ס מציאות זו –
לסיכום:
הדגם
מחי היום יום שלנו זריקת חפץ לרשה"ר
שהגדרת הדין תשתנה:
|
דוגמא לדין אונס – |
|
דוגמא לדין שוגג – |
|
דוגמא לדין מזיד – |
הימצאותו של הניזק במקום הנזק ברגע היווצרותו ( ר"א בו יעקב )
הנלמד לר"א "ומצא את רעהו ביער "
–
|
הדיוק |
דין גאולת קרקע המובא בברייתא –
|
הדיוק |
תירוץ רבא –
הטעם לנדרש בגאולת קרקע –
הטעם לנדרש ברוצח בשגגה –
* * *
חיוב גלות בשוגג של דבר רשות
קושיית ההוא מרבנן לרבא –
תירוצו הראשון של רבא – _________________________________________________
הקושיה על תירוץ זה מטורי הגלות עקב הראתם במסגרת מצווה –
תירוץ רבא –
עיין
תו"ס
ד"ה
"אף":
הקושיה על פטור מלקות לשליח ב"ד –
תירוץ התו"ס –
במה שונה המצווה של שליח ב"ד למצווה האב והרב לתו"ס –
תירוצו השני של רבא – ___________________________________________________
קושיית רב אדא על רבא מדיני טומאה –
מדוע בטומאה המילה "אשר"
לא תידרש כרשות –
|
קושיית |
|
תירוץ |
הבעיה בדרשת "ואשר יהיה" –
המקור המתחדש ללמוד ש"אשר"
לא ידרש כרשות –
* דיון במבנה זהה המופיע בעניין שמיטה:
|
|
"בחריש ובקציר תשבות" |
|
הנלמד מפס' זה לרע |
|
|
הנלמד מפס' זה לר' ישמעאל |
|
קושיית ההוא מרבנן לרבא –
תירוצו הראשון של רבא – _________________________________________________
קושיית רבינא משלושת מכי המצווה שבמשנה –
תירוץ רבא –
תירוצו השני של רבא – ___________________________________________________
* * *
משנה
"האב
גולה ע"י
הבן" ( ח
: ) – משנה
האמא
אינה
גולה (
ט
: )
נושא
– האנשים שייך בהם דין גלות ברצח בשגגה
|
|
מי גולה |
ע"י מי |
|
1 |
|
|
|
2 |
|
|
|
3 |
|
|
|
4 |
|
|
|
5 |
|
|
|
מי אינו גולה |
||
|
1. |
|
|
* גלות
לאב
המכה
את
בנו:
קושיית הגמרא על דין זה –
תירוץ הגמרא –
הקושיה על תירוץ זה –
המציאות שהגמרא מעמידה –
הקושיה על העמדה זו –
|
מקרה |
קושיית תו"ס
ד"ה
"והא"
על העמדות הגמרא
החידוש של הגמרא בהעמדות אלו לתו"ס –
* גלות
לבן
שהרג
את
אביו:
הברייתא המובאת כקושיה –
ההסבר לאי חיוב גלות למכה אביו, עין רש"י "פרט למכה אביו"
–
תירוץ רב כהנא:
|
הברייתא כר"ש שהבן לא גולה |
המשנה כרבנן שהבן גולה |
|
|
|
העמדת הברייתא המקשה לרבא –
החידוש שבהעמדה –
* גלות
להורגים
את
ישראל
/ לנהרגים
ע"י
ישראל:
את מי המשנה מרה –
|
הדין גלות ומלקות לעבד וכותי שפגעו בישראל/ גלות ומלקות לישראל שפגע בעבד / כותי |
מציאות החיוב לעבד וכותי –
מציאות חיוב הגלות לישראל –
הקושי בעמדת דין מלקות לישראל עקב הקללה –
מציאות חיוב המלקות לישראל –
הקושי בהעמדת מציאות זו –
מציאות חיוב המלקות למסקנה –
הוספת ר' יוחנן –
* * *
פטור גלות לגר תושב שהרג ישראל /
ישראל שהרג גר תושב (
ט . )
מעמד גר התושב עקב הפטור הגלות –
קושיית הגמרא מהסיפא של המשנה –
|
חיוב גר תושב בגלות למשנה – |
פטור |
העמדת חילוק זה מסתירה בפסוקים:
פס' 1 –
פס' 2 –
|
הברייתא |
תירוץ רב חסדא:
חיוב גלות לגר ( משנה ) –
פטור גלות לגר ( ברייתא ) –
ההיגיון לחילוק זה –
קושיית רבא לחילוק זה –
פטור הגלות לרבא (
ההריגה שבברייתא )
–
* "אומר מותר": ( ביצוע עבירה באי ידיעת החוק )
|
דין |
דין אמר מותר לאביי + |
תו"ס ד"ה "ואזדו":
|
|
הדין והנימוק ברצח "בדרך עליה" |
הדין הנימוק "באור מותר" |
|
רב חסדא |
|
|
|
רבא |
|
|
המקרה שבגמרא שבו חולקים האמוראים –
הבאת
המקרה
של
אבימלך
ושרה
כמקור
הכרעה
לדין
"אומר
מותר"
:
א. הקושיה על רב חסדא מדברי ד' לאבימלך –
העמדת רב חסדא דברים אלו –
הסיוע לדבריו מהמשך דברי ד'
–
הקושיה על רב חסדא מדברי יוסף –
ב. קושיית אביי לרבא מדברי אבימלך –
תשובת רבא –
|
לשיטת |
|
אפשרות
|
|
הטעם |
הקושיה על דבר הכתוב "כי נביא הוא"
–
הלימוד של ר'
שמואל בר נחמני –
האם לימוד זה משפיע על מסקנת הגמרא ( לתו"ס ) –
-
הדגם מחיי היום יום דין של "אומר מותר"
בו חולקים האמוראים – -
הדגם מחיי היום יום דין של "אומר מותר"
של רו"ע הדבר כפשיעה פי תו"ס –
* * *
משנה
"הסומא
אינו
גולה" ( ט
: ) – משנה
"להיכן
גולין"
נושא
– חיוב
גלות
סומא
ןלשונא
דיני המשנה:
|
סומא שהרג בשוגג |
לר' |
|
|
לר' |
||
|
שונא שהרג בשוגג |
לת"ק – |
|
|
לר' |
||
|
לר"ש |
גולה – |
|
|
אינו גולה – |
||
* סומא שהרג:
|
ר' |
ר' |
|
הנלמד אופן הלימוד: "ואשר "בלא מסקנה הנלמד |
הנלמד אופן הלימוד: "בלא "בבלי ההשלכה מסקנה |
עיין תוס' ד"ה "ורבי"
|
הפסוק |
נפסק |
נשמט |
|
"שגגה" |
|
|
|
"בבלי דעת" |
|
|
* שונא
שהרג:
הקושיה על שיטת ר' יוסי –
תירוץ הגמרא –
|
|
נפסק |
נשמט |
|
ברייתא א' בדעת ר"ש |
|
|
|
ברייתא ב' בדעת ר"ש |
|
|
העמדת "נשמט"
–
העמדת "נפסק"
–
כיצד מצב "נפסק"
דומה למשנה בדף ז :
( עיין ברש"י ) –
משנה
" להיכן
אלין
לערי
מקלט" ( ט
: ) –
משנה
"אחד
משוח
בשמן" ( יא
. )
נושא
–
ההלכות
הנהוגות
בדין ערי
מקלט
היכון ממוקמות ששת ערי המקלט –
כיצד ניתן לראות שהשישה כיחידה אחת –
שני אופנים בהם עזרו לרוצח בבריחתו:
|
1. |
|
2. |
|
|
מי מדבר במפגש עם גואל הדם |
הטעם |
|
לרבנן |
|
עיין ברש"י – |
|
לר' |
|
|
מה מתרחש מיד לאחר רצח כלשהו –
מיקום ערי המקלט:
יחסי המקום של ערי המקלט –
הנלמד מהפס' "ושלשת"
–
עיין תו"ס ד"ה "ושלשת":
במה צריך לתפור מגילה –
האם ניתן להקל בתפירה חרת באופן כלשהו –
מה הדמיון בין מיקום ערי המקלט לתפירה מגילה –
מה האפשרות המשותפת שדוחה התו"ס במיקום ערי המקלט ומקום התפרים –
קושיית הגמרא על פיזור ערי המקלט –
תירוץ אביי –
במה התאפיינו הרוצחים בגלד –
כיצד ייתכן שנתרבו מקרי רצח בשוגג בגלעד עיין תו"ס "בגלעד"
–
מדוע מיקומי הערים היה במרכז ולא בגבולות –
למה נידמו כהני שכם:
|
1. |
|
2. |
ההבדל בין 6
הערים ל-42 הערים הנוספות –
|
|
הקושי בהעמדת העיר "כעיר מקלט" |
תירוץ הגמרא |
|
חברון |
|
|
|
קדש |
|
|
גופא ערים הללו:
המטרה להרחיק את גואל הדם מהעיר ולאפשר חיים תקינים לרוצח
|
הדין |
הסבר ונמק |
|
אין עושים אותם טורים קטנים |
|
|
אין עושים אותם כרכים גדולים |
|
|
אין מושיבים אותם אלא במקום מים |
|
|
ואין מושיבים אותם אלא במקום שווקים |
|
|
ואין מושיבים אותם אלא במקום אוכלוסין |
|
|
אין מוכרים להם כלי זין / מצודה |
|
|
אין פורשין בתוכן מצודות |
|
|
אין מפשילים בתוכן חבלים |
|
*
דברי ר' יצחק –
החיות
שבערי
מקלט:
הדוגמאות המובאות לחיות:
-
תנא –
-
לר' יוחנן –
הקושיה מדברי ר'
יוחנן עצמו –
תירוצי הגמרא:
1.
2.
הסיפור על רב חסדא המובא כסיוע –
דרשת ר' תנחום –
* דרשת ר' שמלאי:
|
הלימוד |
"אז |
|
1.
|
|
|
איכא דאמראי |
|
* דרשת ר' סימאי:
מיהו "אוהב כסף לא ישבע כסף",
פרט –
|
|
הנלמד מ"אוהב כסף לא ישבע כסף" |
הסיוע ללימוד זה |
|
אפשרות א' |
|
|
|
האפשרות לרבנן |
|
|
|
האפשרות לרב אשי |
|
|
|
האפשרות לרבינא ( |
עיין רש"י – |
|
ההוכחה שהלומד לבד נהיה טיפש –
ההוכחה שהלומד לבד נקרא חוטא:
1.
2.
חשיבות לימוד התורה לר' יהושע –
דרשת ר' יהושע –
דברי הקב"ה לדוד –
הכוונות הצרכים לערי המקלט:
דברי ר"א ( עיין ברש"י ) –
הנלמד "מתכין לך הדרך"
–
הפתיחה של האמוראים לדרשת "רוצח"
:
|
רב חמא בר חנינא – |
|
ר"ש |
* בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו:
|
ההוכחה מהתורה (פרט) |
ההוכחה מהנביאים (פרט) |
ההוכחה מהכתובים (פרט) |
|
|
|
|
-
המיפגש עם גואל הדם בדרך:
דברי רב הונא –
|
|
העמדת "ולא אין משפט מוות" |
העמדת "והוא לא שונא לו מתמול שלשום ( עיין רש"י ) |
|
לרב הונא |
|
|
|
למיתיבי |
|
|
הקושיה על רב הונא מהמשנה –
העמדה אחרת ללשון המשנה –
שיטת ר"מ בנושא –
תגובת חכמים לכך –
קושיית הגמרא על דברי הת"ח לרוצח –
הברייתא המובאת לתרוץ:
ה
דברי ר' יוסי בר' יהודה –
|
ביצוע הדין לרוצח הבורח |
הפסוק המוכיח |
|
לנתחייב מיתה – |
|
|
לאנוס – |
|
|
לדברי גלות – |
|
דברי רבי –
ברייתא המובאת לתירוץ:
כיצד בריתא זו מתרצת את הקושיה הנ"ל –
מדוע מביאים הוכחה מהברייתא ולא מהמשנה (
עיין תו"ס ד"ה "ואה"
–
כיצד ניכר תוכן הברייתא רלוונטית למהלך הגמרא:
1.
2.
האוכלוסייה
שבעיר:
ודבר באוזני זקני העיר את דבריו (
לימודי ר' אלעזר )
|
לימוד 1. הסבר |
לימוד 2 |
|
|
|
"זקני העיר" ( מחלוקת רבי אמי ורבי אסי):
|
|
חד אמר (זקני העיר מצווה בעלמא) |
חד |
|
מחלוקת 1 |
|
|
|
מחלוקת 2 |
|
|
|
מחלוקת 3 |
|
|
עיין בתוס ד"ה "חד"
הקושי על מ"ד "מצווה בעלמא" –
מתי חייבים נוכחות זקנים לביצוע הדין ומתי הדבר רשות –
הלשון בה נאמרה פרשת רוצחים:
דברי ר'
חמא –
הטעם לדבריו –
המסקנה לשורש "דבר"
– ________________________________________________________
ההוכחה למסקנה זו –
הקושיה על לשון זאת –
|
המסקנה המתחדשת לשורש "דבר" |
הטעמים לכתיבת פרשת רוצחים בלשון עזה: (מחלוקת ר' יהודה ורבנן)
|
טעם 1 |
|
טעם 2 |
|
"ויכתוב |
|
|
שיטה אחת |
שיטה שניה |
|
|
|
מדוע נוח למ"ד ח'
פסוקים –
העמדת מ"ד "ערי מקלט"
את הפסוק "בספר תורת אלוקים"
–
-
ספר שתפרו בפשתן (מחלוקת ר' יהודה ורבנן)
|
שיטה אחת |
שיטה שניה |
|
הדין והמקור – |
הדין ומתי יש היקש – |
המסופר על התפילין של בית חביבי –
משנה
"אחד
משוח
בשמן"
(י"א.)
–
משנה
"משנגמר
דינו
מת
כה"ג
(י"א🙂
נושא
–
מי
נחשב
כה"ג
שבמותו
ישתחרר
הרוצח
מעיר
המקלט
שלושת סוגי הכהנים הגדולים שבמותם משתחרר הרוצח לת"ק (הסבר כ"א עפ"י רש"י):
|
1. |
|
2. |
|
3. |
|
הכהן שמוסיף ר' |
כיצד ניכרת "אהבת אם"
לבנה הכה"ג –
המקורות לשלושת הכהנים לת"ק:
|
1. |
|
2. |
|
3. |
המקור לכהן הנוסף של ר'
יהודה –
התייחסות ת"ק לפסוק של ר'
יהודה –
-
אהבה
של
אמא:
הטעם לפינוק הרוצח ע"י אם הכה"ג – _________________________________________
הקושיה שמעלה הגמרא על כך –
חטאו של הכה"ג –
טעם אחר לפינוק הרוצח ע"י אם הכה"ג – _______________________________________
המשלים שהובאו להקשות על קישור הכה"ג לרצח:
|
בבבל |
בארץ ישראל |
|
|
|
חטאו של הכה"ג –
הסיפור שמביאה הגמרא –
** מה
לדעתך
המסר
הגדול
מסיפור
זה
ומקישור
הכה"ג
בכלל
– ________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
-
אופן
ביאת
קללת
חינם:
א. דברי רב יהודה,
הסבר –
_________________________________________________

המקור מעלי ושמואל:
דברי עלי לשמואל –
התייחסות שמואל לדברי עלי –
כיצד נתקיימה הקללה בשמואל –
ב. דברי ר' אבהו,
הסבר –
__________________________________________________
-
נידוי
על
תנאי:
דברי רב יהודה –
________________________________________________________
עיין בתוס ד"ה "אפילו":
|
|
תוקפו |
הדגם מהתוס' |
|
נידוי בתנאי שספק אם ניתן לקיימו |
|
|
|
נידוי בתנאי שבידו לקיימו |
|
|
מה הנפק"מ המעשית בין שני המצבים הנ"ל –
* * *
משנה
"משנגמר
דינו" ( יא
: ) – משנה
"אילן
שהוא
עומד" ( יב
. )
-
חמשת המקרים שבמשנה בהם יוצאים נפטרים מהגלות:
|
1. |
|
2. |
|
3. |
|
4. |
|
5. |
-
המקרים המובאים בהם לא ניתן לצאת מהעיר מקלט:
|
1. |
|
2. |
|
3. |
|
4. |
הלימוד המופיע כהוכחה לדינים אלו –
-
הכלל המופיע בעניין קליטת הרוצח –
|
רוצח שיצא חוץ לתחום העיר ונתפס |
|
|
דעת ר' יוסי הגלילי |
דעת ר' עקיבא |
|
|
|
-
אופן היציאה מעיר מקלט:
הק"ו שלומד אביי לפטור מגלות אם הכהן מת אחר גמר הדין –
הקושיה המובאת על ק"ו זה –
דחית הקושיה –
עיין בתו"ס ד"ה "מידי":
|
|
סוגי הכפרה השונים |
מתי חלה הכפרה |
|
1 |
|
|
|
2 |
|
|
מקורו של רב כהנא ליציאה מעיר מקלט במות הכהן השני במצב שמונה קודם גזר הדין –
הטעם לאשמת הכה"ג השנה במצב זה –
קבורת הרוצח בעיר מקלט:
המסורת שבידי אביי –
המקור לדבריו –
מה עושים עם העצמות לאחר מות הכה"ג –
*** מה לדעתך ניתן ללמוד במצוות קבורת המת –
-
דין גלות במצב שנתגלה פסול בכה"ג מהעבר :
|
הפסול המופיע בעניין דין רוצח בשגגה – |
שתי הגישות בעניין,
הסבר:
1.
2.
|
הפסול המופיע בהקרבת הקורבנות – |
שתי גישות בעניין:
לר"א –
לר' יהושע –
ניסיון ההקבלה בין שני הנושאים –
מדוע בדעת ר'
אלעזר לא חולקים –
כיצד חולקים בשיטת ר' יהושע –
-
טעויותיו של יואב ושל שרי רומי:
המקרה בו מדברת הגמרא בעניין יואב –
|
|
טעויותיו של יואב |
|
1. |
|
|
2. |
|
|
הוספת אביי |
|
המקרה שמתארת הגמרא בעניין שרו של רומי –
|
|
טעויותיו של שרו של רומי |
|
1. |
|
|
2. |
|
|
3. |
|
מה הטעם לקליטת אדם ולא מלאך, עיין מהרש"א –
-
קבורה סתמית בעיר מקלט:
דברי ר' אבהו –
המקור לשיטתו –
הקושיה מדין המשנה –
את מי מותר לקבור בעיר מקלט –
-
תחום עיר מקלט:
הדין המופיע במשנה –
הקושיה המובאת מהברייתא –
|
ההיתר בתחום העיר – |
האיסור בתחום העיר – |
הסבר את הדינים הבאים ואת טעמיהם (
העזר ברש"י ):
|
הדין |
ההסבר והטעם |
|
"אין עושין שדה מגרש" |
|
|
"ולא מגרש שדה" |
|
|
"ולא מגרש עיר" |
|
|
ולא עיר מגרש" |
|
השאלה שמביאה הגמרא מדינם אלו –
החידוש שבמשנתנו לרב ששת –
-
אפשרות רציחת הבורח מעיר מקלט:
|
השיטה |
הנלמד מהפס' הדם את הרוצח" |
הנלמד מהפס' עמדו לפני העדה למשפט" |
|
ר' |
|
|
|
ר"ע |
|
|
|
מר זוטרא +ר"א |
|
|
כוונה ביציאה:
כוונת היציאה המאפשרת הריגה (
ציין מקור )
–
__________________________________
כוונת היציאה המאפשר הריגה לברייתא – ______________________________________
יישוב הסתירה –
פסקת אביי ונימוקו –
גאולה ברוצח בתוך המשפחה:
|
תני חדא – |
תני אידך – |
אפשרות אחת להעמדה –
הקושה על אפשרות זו –
אפשרות שניה להעמדה –
-
איזה דין רלוונטי נלמד כאן (
העזר ברש"י )
–
משנה
"אילן
שהוא
עומד" ( יב
. ) – משנה
"הרג
באותה
העיר (
יב
: )
נושא
– גדר
אילן
בעיר
מקלט
המקרים שבמשנה:
1.
2.
|
המסקנה |
המקרים שבמשנה שב"מעשר עני":
1.
2.
|
המסקנה |
תירוץ הגמרא לקושיה שהתעוררה (
עיין רש"י ):
|
|
"מעשר בחומה תלה רחמנא" |
"ערי מקלט בדירה תלה רחמנא" |
|
הסבר |
|
|
|
המקור לכך |
|
|
|
המסקנה המתבקשת |
|
|
המשנה שבמעשרות:
|
המסקנה |
המסקנה לגבי ערי מקלט – |
יישוב רב כהנא לסתירה בעניין מעשרות:
המשנה במעשרות +
משנתינו –
המשנה במעשר שני –
דברי רב יהודה מהברייתא –
טבלת סיכום המקורות:
( האם הגזע או הענפים קובעים)
|
|
עיר מקלט |
דין מעשר |
|
במשנתנו |
|
|
|
המשנה במעשר שני |
|
|
|
המשנה במעשרות |
|
|
אפשרויות העמדת משנתנו+
המשנה במעשרות כר'
יהודה לחומרא (שהולכים אחרי הנוף לחומרא):
|
מעשרות |
גזע בחוץ וענפים בפנים – |
|
גזע בפנים וענפים בחוץ – |
|
|
ערי מקלט |
גזע בחוץ ענפים בפנים – |
|
גזע בפנים וענפים בחוץ, העמדה והקושי – |
תירוץ רבא:
המקרים שאין מחלוקת:
1.
2.
במה חולקים ר'
יהודה ורבנן –
כיצד הדבר מסתדר עם העמדת רב כהנא _
תירוץ רב אשי –
* * *
משנה
"הרג
באותה
העיר" ( יב
: ) – משנה
"כיוצא
בו רוצח
שגלה" ( יב
: )
נושא
– רציחה בשוגג בתוך עיר המקלט
|
|
הגולה לעיר שרצח שוב בשוגג |
בן לוי שרצח בעיר בשוגג |
|
הדין |
|
|
|
הנימוק (עיין רש"י) |
|
|
הלימוד מהפס':
|
"ושמתי לך" |
"מקום" |
"אשר ינוס שמה" |
|
הלימוד |
|
|
ההשלכה ללימוד זה על בן הלוי:
1.
2.
המקור לשני הדינים שבמשנתנו –
עיין תו"ס ד"ה "הלכו"
קושיות התו"ס:
1.
2.
טווח קליטת הלוי הגולה לעיר אחרת –
טווח קליטת הלוי הגולה לשכונה אחרת בעירו –
* * *
משנה "כיוצא בו רוצח שגלה" ( יב : )
המקרה המופיע במשנה –
מתי ניתן להתכבד –
העלאת שכר ללווים בערים:
|
|
לר' |
לר' |
|
השכר המדובר לרש"י |
|
|
|
השכר המדובר לתו"ס ד"ה "מעלים" |
|
|
המחלוקת בהעלאת שכר ללווים: ( פרט את הלימודים)
|
|
בששת ערי מקלט |
ב-42 |
|
לר' |
ר"י ר"מ |
|
|
לרבא |
|
ר"י ר"מ – |
חזרה למעמד הקודם בשחרור מהעיר: ( ע"פ המשנה )
לר' מאיר –
לר' יהודה –
|
|
המקור לדין עבד עברי |
המקור לדין רוצח ( העזר בתו"ס ד"ה "גמר" |
|
לר' ( אין שיבה למעמד הקודם ) |
|
|
|
לר"מ יש שיבה למעמד הקודם |
|
|
-
מה לדעתך יסוד המחלוקת בניהם –
-
איזה עיקרון חינוכי רלוונטי לומדים מכל שיטה:
ר"מ –
ר'
יהודה –