שם הכותב:
ארז משה
נושא:ספר במדבר פרקים ט"ו–כ"ג
כיתות היעד:
ז–ט
בס"ד
חזרה למבחן בתורה מחצית ב'-
חוברת סיכום:
פרק ט"ו:
1) השאלה הנשאלת היא מדוע הוסמכו המצוות התלויות בארץ לחטא המרגלים?
הסיבה היא:
כדי לבשר להם שייכנסו לארץ,
נתינת תוקף להבטחה שכל מי שמתחת לגיל 20
ומטה ייכנס לארץ.
2) הדיוק של רש"י מהמילה "בבואכם"
בפסוק י"ח
-
כי תבוא
בבואכם
במצוות שנאמר בהן כי תבוא או כי תבואו ,
מקיימים אותן רק לאחר שכבשנו את הארץ וישבנו בה.במצוות הפרשת חלה כתוב בבואכם ולכן מרגע הכניסה לארץ (עוד לפני הכיבוש והישיבה)
מחויבים ישראל במצווה זו.
3) חלוקה ליחידות משמעות:
פרק ט"ו פסוקים י"ז–כ"א =מצוות הפרשת חלה אחת מ24
מתנות כהונה
מצווה זו אנו מחויבים בה מרגע הכניסה לארץ ,
מכל עיסת הבצק שישראל עושים מחויבים להפריש מזה לתרומה לה'.
פרק ט"ו פסוקים כ"ב – כ"ו=
ע"ז בציבור בשוגג
ציבור שבשוגג עובד ע"ז כל העדה עושה פר בן בקר לעולה +
קורבן חטאת והכוהן מכפר על החטא ונסלח להם מכיוון שזה היה בשגגה.
פרק ט"ו פסוקים כ"ז–
ל"א =יחיד חוטא בעבודה זרה בשוגג או במזיד מה הדין?
אם אדם חוטא בע"ז בשוגג אדם צריך להקריב קורבן חטאת (עז בת שנה)
והכוהן מכפר עליו ונסלח לו מכיוון שזה היה בלא כוונה.
אבל אם זה במזיד אין לו כפרה וצריך להרוג אותו מכיוון שהפר את דבר ה'.
פרק ט"ו פסוקים ל"ב–ל"ו =
מקושש העצים
דינו מיתה בידי שמיים רק אם היו עדים והתראה.
אם לא הייתה התראה אז "ונכרתה הנפש ההיא מעמיה"
כלומר מיתה בידי שריפה.
בסיפור מקושש העצים משה לא ידע מה ההלכה באיזה מיתה להרוג אותו
והסיבה "מגלגלין חובה ע"י חייב"
(= מכיוון שחטא אז דין המיתה יבוא על ידו במקרה שלו)
פרק ט"ו פסוקים ל"ז–הסוף=
מצוות ציצית
מטרתה:
"וראיתם וזכרתם את כל מצוות ה'"
הקשר בין ע"ז ,שבת וציצית הוא:
שכולן שקולות כנגד כל המצוות כולן!!!
פרק ט"ז
-
הסיבה למחלוקת ולמצטרפים אליה
קורח:
הייתה שגם הם רצו לקבל כהונה כמו אהרון.
דתן אבירם ואון בן פלת:
קורח הצליח לשכנע אותם בכך שהם משבט ראובן (שהיה בכור)
ובכל זאת לא קבלו כהונה ומלוכה ולכן להתנגד לזה.
250 מקטירי הקטורת:
להם
יש חשיבות בעם וגם להם מגיעה כהונה
-
המילים
החוזרות על עצמם בטענת קורח ובתשובת משה
זה בא מהשורש ק,ד,ש
(קדושים,
קדוש
)
-
מבחן
הקטורת:
משה
אמר ל250
האנשים
שהצטרפו אל קורח לקחת מחתות ולשים בהן
אש .
ובסוף
הם מתים ע"י
אש ה'
ואש
הקטורת,
ובמקרה
אחר אהרון עוצר את המגפה בעזרת הקטורת
,מה
קורה פה?
" הקטורת
מחיה או ממיתה"?
התשובה
היא "לא
הקטורת מחיה וממיתה אלא מעשיו של האדם"
האדם
קובע את גורלו (יחיה
או ימות)
-
הסיבה
להתערבות האלוקית היא:
הקב"ה
בחר במשה ואהרון ולכן אף אחד לא יכול
להתנגד לזה .
.
וההתערבות
האלוקית באה לידי ביטוי ב3
דברים:
-
האדמה
פוצה את פיה ובולעת את קורח דתן ואבירם. -
הקטורת
שהורגת את 250
אנשי
העדה שהצטרפו אל קורח -
מטה
אהרון שפרח להודיע שהקב"ה
בחר באהרון.
-
משה
לוקח את דתן ואבירם לשיחה והם עונים לו
בתגובה הזו:
"המעט
כי העליתנו מארץ
זבת חלב ודבש
להמיתנו במדבר …"
"אף
לא
אל ארץ
זבת חלב ודבש
הביאתנו …
בפעם
הראשונה:
דתן
ואבירם אומרים שהקב"ה
לקח אותם מארץ זבת חלב ודבש (שזוהי
ארץ מצריים)
בפעם
השנייה
הם מדברים על ארץ ישראל כארץ זבת חלב ודבש.
פרק
י"ח
1)
|
שם |
ציטוט |
הסבר |
|
חרם |
"כל |
כל |
|
חלב |
"כל (פסוק |
החלק |
|
חלב |
"…וכל (פסוק |
החלק |
|
ביכורים |
ביכורי (פסוק |
לוקחים |
|
פטר |
" (פסוק |
מי |
|
דגן |
"כל (פסוק |
החלק |
|
בשר |
ובשרם |
הבשר |
2
) מתנות
כהונה ולוויה:
פרק
י"ח
פסוקים ח'-כ'
מדברות
על מתנות כהונה
פרק
י"ח
פסוקים כ"ה–ל"ב
מדברות על מתנות לוויה.
3
) סמיכות
פרשיות בין קורח לעבודת הכוהנים,
מדוע
הרי זה כבר נאמר?
אלא
בגלל מה קרה עם קורח ועדתו זה יצר איזה
שהוא בלבול בעם ומעמדם של הכוהנים והלווים
קצת יתערער והוצרך לחזור על "הכללים"
שהכוהנים
והלווים הם שומרים את משמרת הקודש המשכן
וכליו !!!.
פרק
כ':
1)
פסוקים
א–י"ג–
חטא
מי מריבה:
באחד
לחודש ניסן נפטרה מרים במדבר צין
ובאר
מרים (=
הבאר
שהיה קיים בזכות מרים על שהשגיחה על משה
ביאור)
נעלם
בעקבות מותה ולא היה מים לעדה לשתות.
העדה
התלוננה על משה ואהרון שאין מים לעדה.
משה
שכבר כועס על כל תלונותיהם של העם.
מצווה
ע"י
ה'
לקחת
את המטה ולדבר עם הסלע על מנת שיוציא מים
כדי לקדש את ה'
לעיני
כולם.
משה
באמת עושה כך לוקח את המטה אלא שמקום לדבר
אל הסלע הוא מכה אותו ובכך נגרם חילול ה'
גדול.
תגובת
ה'
למעשה
משה:"
יען
לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל
לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי
להם"
(פסוק
י"ב)
פירוש:
מכיוון
שלא קידשתם את שמי לעיני בנ"י
ובמקום לדבר לסלע היכיתם אותו אתם לא תזכו
להיכנס לארץ!!!
2)
כאשר
עם ישראל מגיע לפני אדום הוא מבקש לעבור
בארצו ,
בבקשתו
הוא מזכיר את התלאות שעברו במצרים ,לשם
מה?
הסיבה
תובא ע"י
חזרה קטנה על היסטוריה של עמנו:
לאברם
הובטח בברית בין הבתרים כך:
"ידוע
תדע כי גר יהי זרעך בארץ לא להם ועבדום
ועינום ארבע מאות שנה…"
אברהם
יצחק ישמעאל
יעקב עשו
ישראל
אדום
גם
ישראל וגם אדום היו צריכים להשתעבד
במצריים אבל בפועל רק
ישראל
השתעבד
ולכן
!!!
משה
לא מבקש מאדום הוא דורש ממנו
לעבור בארצו על זה שאדום לא
השתעבדו
כמו ישראל במצריים.
3)
מות
אהרון:הלבישו
את אהרון בבגדי הכהונה הגדולה והוא משה
ואלעזר בנו עלו אל הר ההר ,
הפשיטו
את אהרון מבגדי הכהונה כדי לתת אותם לאלעזר
בנו.
אמר
משה לאהרון הכנס למערה ונכנס,
אהרון
ראה שם מיטה מוצעת ונר דלוק ,
אמר
לו משה עלה על המיטה ואהרון עלה פשוט את
ידיך ופשט קמוץ עיניך וקמץ עצום עיניך
ועצם וכך יצאה נשמתו של אהרון.
פרק
כ"א:
1)הקשר
בין מות אהרון ל"וישמע
הכנעני"
, כאשר
אהרון מת הסתלקו ענני כבוד מישראל,
שמע
זאת מלך הכנעני ואמר אם אהרון מת כנראה
שעם ישראל נחלש ואפשר לתקוף אותו.
האם
העם שתקף את ישראל הוא עמלקי או כנעני?
נלמד
זאת מלשון הנדר:"אם
נתון תיתן את העם
הזה בידי…"
למה
ישראל לא מזכירים את שם העם?
כי
לא ידעו איזה עם זה המראה שלהם מראה כנעני
ושפתם עמלקית ולכן ישראל אמר מה שהם לא
יהיו תיתן אותם בידינו.
ובאמת
כך היה !
2)
נחש
הנחושת
מכיוון
שאדום לא הרשה לישראל לעבור בארצו עם
ישראל הצטרכו לעשות עיקוף ועם ישראל
עייפים ולכן הם מתלוננים על הדרך ועל המן
שנמאס להם ממנו כבר.
הקב"ה
מטיל עליהם עונש ושולח להם נחשים ושרפים
שינשכו אותם.
למה
דווקא נחש?-
כי
עם ישראל תפסו
אומנותו של נחש
מדבר
לשון הרע טועם
טעם אחד בלבד
נחש
הנחושת הועיל בכך שכל פעם שהיו מסתכלים
עליו היו מתרפאים.
וכי
נחש ממית או מחיה?
כל
זמן שהיו מסתכלים בשמיים (על
הנחש שנמצא גבוה)
היו
מתרפאים וכל זמן שלא היו נימוקים.
אותו
דבר במלחמת עמלק "
וכי
ידיו של משה עושות מלחמה"
אלא
כל זמן שהיו מסתכלים לשמיים וגבר ישראל
וכל זמן שלא וגבר עמלק.
המלחמה
בסיחון ובעוג
המלחמה
בסיחון:
עם
ישראל מבקש מסיחון לעבור בארצו וסיחון
לא מסכים אוסף את עמו ויוצא נגד ישראל
למלחמה ,
עם
ישראל מצליח לנצחו ומכהו ורודף אחריו
וכובש את ארצו ויושב בה.
המלחמה
בעוג:
לאחר
שניצחו את סיחון עם ישראל עובר ד רך הבשן
עוג לא מחכה הרבה ויוצא לקראתם למלחמה .
פה
משה קצת חושש
(שחטפו
את לוט אז כתוב "
ויבוא
הפליט ויספר לאברהם"
רש"י
אומר שהפליט זהו עוג)
ולכן
חשש משה שהזכות של עוג תעמוד בפניו ,
ה'
אומר
לו אל תדאג כי בידך נתתי את העם הזה ובאמת
משה מנצח גם את עוג.
פרשת
בלק:
פרק
כ"ב
-
הקשר
בין כשלון סיחון ועוג לבין הקריאה לבלעם
הוא:
בלק
רואה שלהלחם עם ישראל זה לא עוזר כי אם
הם הצליחו לנצח את 2
המלכים
הגדולים ביותר אז איך הם יצליחו להתמודד
מול ישראל,
בלק
חושב על דרך אחרת להביס את ישראל ע"י
קללה ויש רק מישהו אחד שיכול לעשות זאת
וזה בלעם.
-
השלבים
שהעבירה האתון את ישראל הם:
שלב
א':
האתון
הולכת בדרך ופתאום היא רואה את מלאך ה'
עם
חרב שלופה ו זזה לשדה
שלב
ב:
אח"כ
האתון רואה את מלאך ה'
במשעול
הכרמים עם חרב שלופה והיא זזה לקיר ומוחצת
את רגלו של בלעם
שלב
ג:
האתון
רואה את מלאך ה'
ונופלת
ומפילה את בלעם איתה
ה'
פותח
את פי האתון ,
והאתון
מספרת לו למה עשתה זו ואז בלעם רואה את
מלאך ה'.
פרק
כ"ג
|
צלע |
הסבר |
|
כי |
ראויים |
|
ולא |
לא |
|
כעת |
עכשיו |
|
צלע |
הסבר |
|
לא |
ה' |
|
ובן |
הוא
|
|
ההוא |
האם |
|
ודיבר |
ויבטיח |