מלכים א פרקים י"א-י"ח

שם הכותב: ארז משה

כיתות יעד: ז–ט

נושא:
מלכים א' פרקים י"א–י"ח

בס"ד

למידה לקראת המבחן בנביא

1) פרק י"א פסוקים א–ב:

הנביא מזכיר לנו כמה נשים שלמה לקח מכל עם ומתוך פסוקים אלו אנו למדים שלשלמה היו הרבה נשים נוכריות . בעוד התורה כותבת:"לא ירבה לו נשים". שלמה אע"פ ציווי התורה לקח נשים כי הוא בא בטענה "לי זה לא יקרה".

שלמה גם לקח נשים מואביות ועמוניות בעוד התורה מצווה "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' גם בדור עשירי לא יבוא".

2) פרק י"א פסוקים י"ד–כ"ב:
הדד האדומי

הדד היה אדומי מזרע המלך הוא באדום ( כלומר היה מזרע המלוכה באדום)

וכאשר דוד ויואב היכו את אדום הוא ברח למצריים.
ועכשיו ששמע שדוד מת הוא רוצה להתנקם בשלמה בנו.
הוא שטן של שלמה כלומר אויבו של שלמה. (כי הקב"ה רוצה להעניש את שלמה).

3) פרק י"א פסוקים כ"ו–מ':
ירבעם בן נבט

תפקיד ירבעם במימוש נבואת אחיה :ירבעם מורד בשלמה ( הוא בנה את המילוא וסגר את פרץ עיר דוד אביו) ובכך נבואת אחיה מתחילה להתממש.

{וניתן להוסיף גם את פגישתו של אחיה השלוני עם ירבעם בן נבט .
אחיה השלוני לקח את גלימתו של ירבעם וקרע אותה ל12 חלקים ואמר לירבעם 10 חלקים קח לך ו2 תשאיר שזהו רמז שירבעם ישלוט על 10
שבטים וזרע דוד ישלוט על 2 שבטים.}

פרק י"ב רחבעם בן שלמה:

1) פרק י"ב פסוקים א'-ו':

ירבעם שומע ששלמה מת וחוזר ממצריים ואז מתפתח דו שיח בין רחבעם בן שלמה לבין ירבעם וקהל ישראל:

ירבעם ואנשיו טוענים בפני רחבעם :אביך שלמה הקשה את עולנו כלומר הטיל עלינו מיסים כבדים ועכשיו תוריד קצת מהמיסים אשר נתן שלמה עלינו ואנחנו נהיה עבדים שלך.

רחבעם עונה להם כך :
חזרו בעוד 3
ימים וארי כן תשובו אליי ואענה לכם תשובה.

2)פרק י"ב פסוקים י"ג–י"ז:

תשובת רחבעם לעם הייתה קשה אבי הכביד עליכם (=וגבה מימכם מיסים רבים) ואני אוסיך על עולכם (אני יטיל עליכם מיסים כבדים יותר).

פירושי מילים:

הסיבה לבחירת הילדים הייתה ב2 מישורים :

1. מישור ארצי: כי הם גדלו איתו באותו הבית .היה להם את אותו הראש (בדרך המחשבה)

2. מישור אלוקי: "כי הייתה סיבה מעם ה'
   למען הקים את דברו אשר דיבר ה'
   ביד אחיה השילוני אל ירבעם בן נבט ( כי כך ה'
   רצה כדי שהנבואה שהתנבא אחיה אל ירבעם תתגשם).

פרק י"ב פסוקים כ"ה–ל"ג:
חטאי ירבעם

ירבעם בנה עגלי זהב בדן ובבית אל הסיבות שהוא מציג לעם:

הסיבה לעם: ירבעם אומר לעם למה אתם הולכי עד ירושלים להקריב קורבנות הנה יש לכם בדן ובבית אל תקריבו שם אלה הם אלוקיך ישראל אשר העלו אתכם מארץ מצריים.

הסיבה האמיתית: הוא חשב שאם העם יעלו לירושלים הם הצטרפו לרחבעם ואז ימרדו בו ויהרגו אותו.

1. פרק י"ג פסוקים א'
   –ז':
   הנבואה לירבעם

בא נביא מיהודה בדבר ה'
אל בית אל ובאותו הזמן ירבעם עמד והקטיר את המזבח.

והנביא קורא למזבח ואומר לו "מזבח מזבח" עוד מעט יולד בן לבית דוד ויאשיהו שמו וזבח עליך את כהני הבמות המקטירים עליך ( הוא ישים על המזבח את כהני הבמות (יזבח את כהני הבמות))

ועצמות אדם ישרפו עליך.

וכדי לאמת את הדברים הנביא מראה לירבעם מופת המזבח יקרע והדשן אשר עליו ישפך לאדמה.

(ואכן באמת כך קרה )

2)פרק י"ג פסוקים י"א–י"ד:
המפגש בין נביא האמת לנביא השקר:

נביא אחד זקן (נביא שקר) יושב בבית אל בא אליו בנו ומספר לו כל מה שקרה עם איש האלוהים וירבעם . נביא השקר שואל את הילדים מאיזה דרך הלך נביא האמת. אומר לבניו שיחבשו לו חומר ואז הוא יוצא בעקבותיו ופוגש אותו (את נביא האמת)
יושב תחת עץ האלה.

2. פרק י"ג פסוקים ט"ו–י"ט "העבודה"
   שעבד נביא השקר על נביא האמת:

נביא השקר אומר לנביא האמת בוא תשוב איתי לביתי ונאכל ונשתה שם. אומר לו נביא האמת יש לי הוראה מפורשת מהקב"ה :

1. לא לאכול בבית אל

2. לא לשתות בבית אל

3. ולא לחזור מאותה הדרך שממנו הוא בא לבית אל

ואז נביא השקר עובד על נביא האמת ואומר לו שהקב"ה התיר את איסור זה ומותר לו לחזור עם נביא השקר.
(ובאמת נביא האמת נופל לפיתיון וחוזר עם נביא השקר)

הקב"ה כועס על נביא האמת.
ומתנבא אל נביא השקר שיאמר לנביא האמת בגלל שהפרת את האיסורים שהקב:ה אמר לך לא תזכה להגיע נבלתך לקבר. ונבלתך תהיה מושלכת על הרצפה.

3) פרק י"ג פסוקים כ"ג–כ"ח –סופו של נביא האמת:

הנביא חובש את חמורו ויוצא לדרכו ואז מוצא אותו אריה והורג את נביא האמת. ונבלת הנביא מושלכת על הרצפה.

הניסים שנעשו ברגע זה:

1)הנבלה מושלכת אצל הרצפה

2)החמור עומד ליד הנבלה

3)האריה עומד ליד הנבלה והוא לא טורף אותה והאריה עומד ליד החמור ולא טורף אותו

פרק י"ד פסוקים כ"ה–הסוף שישק מלך מצריים:

בשנה החמישית למלכותו של רחבעם שישק מל מצריים עולה על ירושלים . (בפותח במלחמה בממלכת יהודה) ולוקח את כל אוצרות בית המקדש ואת כל אוצרות בית המלך ואת הכול לקח.

ולקח גם את כול מגיני הזהב אשר שלמה עשה.

[בכדי למלא את החסר במגיני הזהב הפקיד רחבעם מגיני נחושת והפקיד על ישר שרי הרצים השומרים פתח בית המלך.]
וכול פעם שהמלך בא לבית ה' הרצים נושאים אותו וגם מחזירים אותו (בצאתו)

(אם לא הבנת את הקטע הזה אסביר לך בכיתה

כעיקרון תלמד עד הסוגריים)

פרקים י"ז–י"ט סיפורי אליהו הנביא:

פרק י"ז פסוק א'
מה פתאום בצורת?

המדרש ברש"י:
אליהו ואחאב הלכו לנחם את חיאל באבלו (על מות בניו).

אמר אחאב לאליהו:איך זה שקללת תלמיד מתקיימת וקללת רב אינה מתקיימת.

שנאמר:
"וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף ה'
בכם ועצר את השמיים…"

והרי כל ישראל עובדים עבודה זרה ועדיין יורדים גשמים.

ואז אליהו כועס ונשבע שלא ירדו גשמים עד שהוא יחליט.

"חי ה' אלוקי ישראל…אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי"

פרק י"ז פסוקים ב'-הסוף הטרטור שה'
מטרטר את אליהו הנביא

נחל כרית:

אומר הקב"ה לאליהו לך תברח ממפני אחאב שרוצה להורגך ותסתתר בנחל כרית אשר על פני הירדן.

את המים תשתה מהנחל והעורבים יכלכלו אותך במזון.

והסיבה לכך היא:
העורבים שהם ידועים כעופות אכזריים מרחמים עליך ואתה גזרת את גזירת הגשמים מבלי לרחם על עם ישראל בכלל.

האלמנה ובנה:

אח"כ הקב"ה מצווה את אליהו הנביא ללכת לצרפתה ולשבת שם ואישה אלמנה תכלכל אותו.

אליהו הולך לצרפתה ושם הוא רואה אישה אלמנה מקוששת עצים ואליהו מבקש ממנה מים לשתות.

האלמנה הולכת להביא לו לשתות ובדרכה הוא מבקש ממנה שתביא לו גם פת לחם.

האישה אומרת לו שאין לה מלבד מעוג כף קמח ומעט שמן בצפחת שזה מה שמפרנס אותה ואת בנה.

אומר לה אליהו אל תדאגי תני לי ואח"כ לך ולבנך כי כך אמר ה'
שהמעוג והכף קמח והצפחת שמן לא יסתיימו עד שירד גשם על פני האדמה.

אחר המקרה הזה בנה של האלמנה חולה מאוד עד שלא נותרת בו נשמה.

האלמנה כועסת על אליהו שמאז שהוא בא מחלה באה על בנה

אליהו לוקח את בן האלמנה ומשכיב אותו על המיטה אליהו קורא אל ה'
ואומר גם האלמנה צריכה לסבול מזה עם בנה לאחר החסד שעשתה איתי.

אליהו שוכב על הנער וקורא אל ה'
,ה'
שומע לתפילתו של אליהו ומחזיר לחיים את הנער.

הקב"ה רוצה ללמד את אליהו לקח על מה שעשה בכך שהוא מביא לו את סיפור האלמנה שכרגע זהו מצבם של ישראל.

פרק י"ח פסוקים א'-ט"ז המפגש בין אליהו לאחאב:

בשנה השלישית אומר הקב"ה לאליהו לך תיפגש עם אחאב ואני אוריד מים על פני האדמה.

אליהו עושה כדבר ה' והולך להיפגש עם אליהו ויש רעב כבד בשומרון.

אחאב קורה לעובדיה שהיה ממונה על בית המלך עובדיהו היה ירא את ה'ץ

וכאשר איזבל הכריתה את כל הנביאים עובדיה החביא 50
נביאים במערה 1
ועוד 50 נביאים במערה השנייה וכלכל אותם בלחם ובמים.

אחאב אומר לעובדיה בוא נלך ביחד ואולי נמצא מים כדי להשקות את הסוס והפרד.

אחאב ועובדיהו הולכים ומתפצלים בדרכם כל אחד הלך לחפש לבדו ובאמצע דררכו עובדיהו פוגש את אליהו הנביא עובדיה מזהה את אליהו ומשתחווה לו.

אליהו אומר לעובדיה לך תקרא לאדוניך ,אחאב.

עובדיה אומר לאליהו מה עשיתי לך רע כי אתה רוצה להורגני ע"י אאחאב אין מקום בו אחאב לא מחפש אותך ואם אני יקרא לו והוא יבוא ואתה פתאום תעלם.

אליהו נשבע שישאר במקומו ועובדיהו הולך לקרוא לאחאב והמפגש בין אליהו לאחאב מתקרב.

פרק י"ח פסוקים י"ז–מ"א:
מבחן האלוהות הבר הכרמל

אחאב רואה את אליהו ואומר לו "האתה זה עוכר ישראל? ( האם אתה זה שמחבל ומשחית את ישראל ,אתה זה שגרמת לכל הבלאגן הזה). אליהו עונה לו אני לא עכרתי את ישראל אלא אתה ובית אביך שעזבתם את מצוות ה' והלכתם אחרי העבודה זרה.

ועכשיו תקבץ את כל ישראל אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל 450 ונביאי האשרה 400
אוכלי שולחן איזבל.

אחאב עושה כדבר אליהו ומקבץ את כל ישראל ואת כל נביאי הבעל להר הכרמל.

אליהו ניגש אל העם ואומר להם עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?
( עד מתי אתם תחליטו מיהו האלוקים האמיתי?
האם הבעל או ה'? אומר אליהו לעם לא חוכמה בשעת מצוקה להתפלל לה'
ושנייה אח"כ להגיד לבעל אתה האלוהים שלי) והעם לא עונים לו.

אליהו אומר לעם אני נותרתי נביא לה'
לבדי ונביאי הבעל 450 איש.

אליהו מתחיל במבחן האלוהות ואומר יש 2
פרים כל אחד יבחר פר אחד וישים אותו על המזבח להקרבה מבלי לשים אש עליו.
כל אחד יקרא לאלוהיו ונראה מי יענה.
מי שיענה זהו האלוהים האמיתי.

נביאי הבעל לוקחים את הפר אשר נתן להם ועושים כדבר אליהו והם קוראים לבעל והוא לא עונה עד הצהריים הם קוראים לו והוא לא עונה.עד שאליהו הנביא צוחק עליהם ואמר תצעקו יותר חזק אולי הוא יושן צהריים.

והם קוראים בקול גדול והם שורטים את בשרם בחרבות וברמחים עד שנשפך להם דם ואין קול ואין עונה.

ואז מגיע תורו של אליהו אליהו לוקח 12 אבנים כמספר שבטי ישראל ובונה את האבנים מזבח בשם ה' ועושה תעלה כבית סאתים זרע סביב למזבח.
אליהו עורך את העצים ומנתח את הפר ושם אותו על העצים.
ואומר להם אליהו מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על העולה ועל העצים ויאמר שנו וישנו שלשו וישלשו.
וילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא מים.

ובעלות המנחה ניגש אליהו מתפלל אל הקב"ה . ופתאום נופלת אש מהשמיים ואוכלת את העולה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר ואת המים אשר בתעלה לחכה.

העם רואים זאת ואומרים "
ה'
הוא האלוקים ה'
הוא האלוקים".

פרק י"ט:

המסר שהקב"ה רוצה להעביר לאליהו בפתח המערה הוא:"….ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה'
לא ברוח ה'
ואחר הרוח רעש לא ברעש ה' ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה"

הקב"ה רוצה להעביר לאליהו מסר שלא הכול בא בצעקות ברעש ובצלצולים אלא הכל בא ברוגע ובשקט שם ה' נמצא שם השכינה שורה וכך אפשר לחנך את עם ישראל.