תושב"ע – טיפול רפואי, וכפיית טיפול רפואי

אוגוסט 2, 2026 · מאת רוזנברג יהודה · דפי עבודה

‫בס"ד‬

‫חוברת הערכה חלופית‬
‫בתושב"ע‪.‬‬
‫כיתה י'‪ 9‬ימין אורד‪.‬‬
‫תש"פ‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫בס"ד‬

‫תוכן עניינים‪.‬‬

‫הקדמה ‪ ……………………………….‬עמ' ‪.3‬‬
‫האם יש מצווה ללכת לרופא? ‪ ………‬עמ' ‪.4‬‬
‫פגיעה בגוף שלי‪ ,‬והתאבדות‪ …………‬עמ' ‪.11‬‬
‫טיפול רפואי בכפיה‪ …………………..‬עמ' ‪.13‬‬
‫ניתוק חולה ממכשיר הנשמה‪ ……….‬עמ' ‪.20‬‬
‫רפלקציה על הלמידה על הנושא ‪……‬עמ' ‪.24‬‬

‫לידיעת המשתמשים בחוברת‪:‬‬
‫החוברת מתבססת חלקית על חוברת המפמ"ר בנושא‪.‬‬
‫חלק מהמקורות‪ ,‬לקחתי מהמקורות בחוברת של‬
‫המפמ"ר‪.‬‬
‫אך הוספתי מקורות רבים‪ .‬כתבתי את השאלות‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫החוברת פתוחה לזיכוי הרבים‪ ,‬לקחת את כולה‪ ,‬או‬
‫חלקים ממנה‪.‬‬
‫יהודה רוזנברג‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫בס"ד‬

‫טיפול רפואי‪ ,‬וכפיית טיפול רפואי‪.‬‬
‫הקדמה‪:‬‬

‫ברפואה בימינו בארץ ישראל‪ ,‬וע"פ חוקי המדינה‪ ,‬הרופא צריך לקבל מהחולה (או‬
‫ממי שנקבע כאפוטרופוס שלו‪ ,‬במקרה של ילד קטן‪ ,‬או אדם שנמצא במצב שאינו‬
‫יכול לאשר או לשלול טיפול‪ ,‬עקב מצבו) 'הסכמה מדעת'‪ .‬הכוונה שהחולה חייב‬
‫להבין מה הרופא רוצה לעשות לו? איזה טיפול מומלץ ע"י הרופא? והחולה צריך‬
‫להחליט אם הוא מוכן לטיפול המוצע ע"י הרופא‪ ,‬או לא‪ .‬ואף לחתום על הסכמתו‬
‫לטיפול‪.‬‬
‫על הרופא לידע את החולה במצבו המדוייק‪ ,‬הסיכוי והסיכון בטיפול‪ ,‬או כל מידע‬
‫רלוונטי אחר הקשור למצבו של החולה‪.‬‬
‫החשיבה מאחורי החוק הזה‪ ,‬כי גופו של האדם שייך לו‪ ,‬ולאף אחד אין זכות לעשות‬
‫שום דבר הקשור לגוף האדם ללא הסכמתו‪ ,‬וחתימה על הסכמתו‪.‬‬
‫חוק זה‪ ,‬בא גם להגן על זכויות הפרט‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הנחת היסוד היא שאדם שבחר בטיפול רפואי‪ ,‬יאמין יותר בהצלחת הטיפול‪,‬‬
‫ובכך יגדיל את סיכוי הצלחת הטיפול‪.‬‬
‫אבל ישנם מצבים‪ ,‬שבהם אמרנו כי ממנים אפוטרופוס לחולה‪ ,‬כי הוא לא מסוגל‬
‫לקבל החלטות לגבי עצמו‪ ,‬עקב מצבו הנפשי או הפיזי‪ ,‬או ילד קטן‪.‬‬
‫החוק מאפשר לבצע טיפולים גם ללא הסכמת החולה במקרים‪:‬‬
‫א‪ .‬טיפול חירום‪ ,‬שלא מאפשר לעקב את הטיפול‪ ,‬עד קבלת הסכמה מהחולה או‬
‫האפוטרופוס‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר מצבו הנפשי או הפיזי כרגע לא מאפשר לקבל את הסכמתו‪ ,‬ולא ידוע‬
‫כי הוא מתנגד לטיפול‪.‬‬
‫(ע"פ חוק 'זכויות החולה' תשנ"ו‪.)1996-‬‬
‫בחוברת זו‪ ,‬נעסוק בשאלות כמו האם צריך ‪ /‬חייבים ‪ /‬אסור ללכת לרופא?‬
‫האם זכותי להחליט כי אני לא רוצה עוד לחיות?‬
‫האם זכותו של הרופא לבצע פעולות כי ברור שיגרמו ללב להפסיק לעבוד‪,‬‬
‫ובכך להביא למותו של החולה? ועוד‪.‬‬
‫ברור כי הנושא רחב עד מאוד‪ ,‬ולא הבאתי כאן אלא טיפה מתוך הים‪.‬‬
‫אין בכוונת החוברת להביא פסק הלכה בנושאים‪ ,‬אלא רק להביא הבהם‬
‫דעות שונות‪ ,‬לשאול שאלות‪ ,‬ולחשוב מה אני מרגיש לגבי הנאמר בחוברת?‬
‫נאחל לכולנו כי לא נזדקק כלל לרופאים‪ ,‬שנכה לחיות מתוך בריאות אושר‬
‫ועושר‪.‬‬
‫יהודה רוזנברג‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫בס"ד‬

‫האם יש מצווה ללכת לרופא?‬

‫פרשת ואתחנן‬
‫ֵיכֶ֛ם בְ ח ֵ ֹֹׁ֖רב‬
‫ָּל־תמּו ָ֔ ָּנה בְ י֗ ֹום ִדבֶֶּ֨ ר יְקֹוָּ ָ֧ק אֲ ל ֶ‬
‫םכ ְ‬
‫ית ֙‬
‫יכם ִ ִּ֣כי ֹ֤ל ֹׁא ְר ִא ֶ‬
‫אד ְלנַפְ ש ֵֹׁת ֶ ֶ֑‬
‫(טו) וְ נ ְִשמַ ְר ֶ ֶּ֥תם ְמ ֹ֖ ֹׁ‬
‫ִמ ֶּ֥תֹוְך הָּ ֵ ֵֽאש‪:‬‬
‫‪ .1‬מה לומדים מפסוק זה? (שים לב! האם הפרוש המוכר לך‪ ,‬מתאים גם להמשך‬
‫הפסוק?)‪.‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫__________________________‪.‬‬
‫מנהגי החגים‪ :‬חולה שאכל ביום הכיפורים אינו צריך כפרה‬
‫חולה שאכל ביום הכיפורים אינו צריך כפרה‬
‫כל אדם שמותר לו לאכול ביום הכיפורים‪ ,‬אם אכן אכל ביום הכיפורים‪ ,‬אינו‬
‫צריך שום כפרה על כך (הפרדס)‪.‬‬
‫הטעם‪ :‬לפי ש"אונס רחמנא פטריה" (שם)‪.‬‬
‫טעם נוסף‪ :‬אדרבה‪ ,‬באכילתו הוא מקיים מצות עשה של "ונשמרתם מאוד‬
‫לנפשותכם" (כנסת יחזקאל)‪.‬‬

‫‪ .2‬א‪ .‬האם חולה שצריך לאכול ביום כיפורים‪ ,‬ומחליט להמשיך לצום – קיים‬
‫מצווה‪ ,‬או עבר עבירה‪ ,‬לפי ספר מנהגי החגים?‬
‫ב‪ .‬מהם ‪ 2‬הטעמים שהכותב מביא לפסיקה שלו?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫בס"ד‬

‫'לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא יט‪ ,‬טז)‪.‬‬
‫שולחן ערוך יורה דעה הלכות ביקור חולים ורפואה ונוטה למות וגוסס סימן‬
‫שלו‬
‫סעיף א‬
‫א נתנה התורה רשות לרופא לרפאות‪ .‬ומצוה היא‪ .‬ובכלל פיקוח נפש הוא‪.‬‬
‫ואם מונע עצמו‪ ,‬הרי זה שופך דמים‪ ,‬ואפילו יש לו מי שירפאנו‪ ,‬שלא מן הכל‬
‫אדם זוכה להתרפאות‪.‬‬
‫ומיהו לא יתעסק ברפואה אא"כ הוא בקי‪ ,‬ולא יהא שם גדול ממנו‪ ,‬שאם לא‬
‫כן‪ ,‬הרי זה שופך דמים‪ .‬ואם ריפא שלא ברשות בית דין‪ ,‬חייב בתשלומין‪,‬‬
‫אפילו אם הוא בקי‪ .‬ואם ריפא ברשות ב"ד‪ ,‬וטעה והזיק‪ ,‬פטור מדיני אדם‬
‫וחייב בדיני שמים‪ .‬ואם המית‪ ,‬ונודע לו ששגג‪ ,‬גולה על ידו‪.‬‬

‫‪ .3‬א‪ .‬מאיזה פסוק למד הרמב"ם שיש לרופא רשות לרפא?‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫ב‪ .‬נסו למצוא בעזרת הפלאפון‪ ,‬או כל מקור אחר‪ ,‬פסוק נוסף שממנו לומדים‬
‫שיש לרופא מצווה לרפא‪.‬‬
‫___________________________________________________‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם לפי הרמב"ם יש מצווה לרופא לרפא? כיצד למדת זאת?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .4‬א‪ .‬למי משווה הרמב"ם את הרופא שלא ניסה לרפא בן אדם?‬
‫_____________________‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם לפי הרמב"ם‪ ,‬רופא טוב יכול להגיד "לא נורא‪ ,‬יש כבר רופא פשוט‬
‫שמטפל בחולה"? למה?‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫בס"ד‬

‫ט"ז יורה דעה סימן שלו ס"ק א‬
‫לומר דהאי קרא דרפא ירפא קמ"ל מצוה‪( .‬לאמר שהפסוק "ורפא ירפא" בא‬
‫להשמיע לנו מצוה)‪.‬‬
‫דאלו האדם זכאי אינו צריך לכך‪ .‬ואדרבה היה צריך דוקא רפואה ע"י שמים‪.‬‬
‫אלא דלפי דרכו של אדם רשות הוא לו‪ .‬וע"כ (ועל כן) הוה האידנא (היום‬
‫זה) חיוב בדבר ומצוה היא‪ ,‬כיון דלפי מעשה האדם חיותו תלוי בכך כן נ"ל‬
‫נכון‪.‬‬
‫ועיין ברמב"ן פ' בחקותי האריך בענין זה של רפואות ומדבריו משמע בפירוש‬
‫ורפא ירפא כמ"ש‪ :‬אך יש לי מקום עיון במה שכתב שם שאין מעשה רפואות‬
‫בבית הצדיקים וכן אמרו כל כ"ב שנה דמלך רבה [ר' יוסף] אפילו אומנא‬
‫לביתיה‬

‫(אומן = רופא לביתו) לא קרא עכ"ל‪.‬‬

‫משמע דמפרש שלא הוצרך לרפואה‪.‬‬
‫ובגמרא משמע דהוא הלך לבית האומן רק שלא נהג כבוד בעצמו לקרוא‬
‫אותו לביתו‪.‬‬
‫שוב ראיתי בסוף הוריות מביא גם כן אגדה זאת ומביא בעל עין יעקב שם‬
‫פירוש גאון דהכי קאמר הזכות של ענוה של רב יוסף גרמה שלא הוצרך כלל‬
‫לאומן ולזה כוון גם הרמב"ן‪:‬‬

‫‪ .5‬א‪ .‬האם לפי הט"ז‪ ,‬זה נכון ללכת לרופא? לאיזה חולה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬לא צריך‬
‫ללכת לרופא? מדוע?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה יעשה חולה זה‪ ,‬במקום ללכת לרופא?‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .6‬א‪ .‬הט"ז מביא סיפור מהגמרא‪ .‬מה מספרת הגמרא?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫ב‪ .‬הט"ז מביא שלושה דרכים להבין את הסיפור‪ .‬מהם?‬
‫_________________________________________________‬
‫‪.1‬‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫בס"ד‬

‫‪___________________________________________________ .2‬‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫‪___________________________________________________ .3‬‬
‫____________________________________________________‬
‫ג‪ .‬לאיזה מהפרושים אתה מתחבר יותר? למה?‬
‫____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫ד‪ .‬לאיזה פרוש אתה לא מתחבר? מדוע?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫רמב"ן פרשת בחקותי‬
‫והכלל כי בהיות ישראל שלמים והם רבים‪ ,‬לא יתנהג ענינם בטבע כלל‪ ,‬לא‬
‫בגופם‪ ,‬ולא בארצם‪ ,‬לא בכללם‪ ,‬ולא ביחיד מהם‪ ,‬כי יברך השם לחמם ומימם‪,‬‬
‫ויסיר מחלה מקרבם‪ ,‬עד שלא יצטרכו לרופא ולהשתמר בדרך מדרכי הרפואות‬
‫כלל‪ ,‬כמו שאמר (שמות טו כו) כי אני ה' רופאך‪.‬‬
‫וכן היו הצדיקים עושים בזמן הנבואה‪ ,‬גם כי יקרם עון שיחלו לא ידרשו‬
‫ברופאים רק בנביאים‪ ,‬כענין חזקיהו בחלותו (מ"ב כ ב ג)‪ .‬ואמר הכתוב‬
‫(דהי"ב טז יב) גם בחליו לא דרש את ה' כי ברופאים‪ ,‬ואילו היה דבר הרופאים‬
‫נהוג בהם‪ ,‬מה טעם שיזכיר הרופאים‪ ,‬אין האשם רק בעבור שלא דרש השם‪.‬‬
‫אבל הוא כאשר יאמר אדם‪ ,‬לא אכל פלוני מצה בחג המצות כי אם חמץ‪:‬‬
‫אבל הדורש השם בנביא לא ידרוש ברופאים‪ .‬ומה חלק לרופאים בבית‬
‫עושי רצון השם‪ ,‬אחר שהבטיח וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי‬
‫מחלה מקרבך‪ ,‬והרופאים אין מעשיהם רק על המאכל והמשקה להזהיר‬
‫ממנו ולצוות עליו‪:‬‬

‫‪ .7‬הרמב"ן‪ ,‬נוקט בחלק זה של דבריו‪ ,‬עמדה מאוד ברורה ביחס לצורך ללכת‬
‫לרופא‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי עמדתו בשאלה‪ ,‬לפי קטע זה בתוך דבריו?‬
‫___________________________________________________‬
‫___________________________________________________‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫בס"ד‬

‫ב‪ .‬חפשו מה היה מקצועו של הרמב"ן‪ ,‬לצורך פרנסתו‪.‬‬
‫______________________‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם המידע מעורר אצלך שאלה?‬
‫___________________________________________________‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫ד‪ .‬האם יש לך הסבר לסתירה שבין דברי הרמב"ן למקצועו? מה ההסבר?‬
‫___________________________________________________‬
‫___________________________________________________‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫המשך דברי הרמב"ן‪:‬‬
‫והוא מאמרם (ברכות ס א) שאין דרכם של בני אדם ברפואות אלא שנהגו‪,‬‬
‫אילו לא היה דרכם ברפואות יחלה האדם כפי אשר יהיה עליו עונש חטאו‬
‫ויתרפא ברצון ה'‪ ,‬אבל הם נהגו ברפואות והשם הניחם למקרי הטבעים‪:‬‬
‫וזו היא כונתם באמרם (שם) ורפא ירפא מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות‪,‬‬
‫לא אמרו שנתנה רשות לחולה להתרפאות‪ ,‬אלא כיון שחלה החולה ובא‬
‫להתרפאות כי נהג ברפואות והוא לא היה מעדת השם שחלקם בחיים‪ ,‬אין‬
‫לרופא לאסור עצמו מרפואתו‪ ,‬לא מפני חשש שמא ימות בידו‪ ,‬אחרי שהוא בקי‬
‫במלאכה ההיא‪ ,‬ולא בעבור שיאמר כי השם לבדו הוא רופא כל בשר‪ ,‬שכבר‬
‫נהגו‪ … .‬אבל ברצות השם דרכי איש אין לו עסק ברופאים‪:‬‬

‫‪ .8‬כיצד מסביר הרמב"ן את הצורך ברופאים‪ ,‬למרות כל דבריו הקודמים?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .9‬א‪ .‬האם לפי הרמב"ן‪ ,‬מותר לרופא להגיד "אני לא מוכן לטפל בחולה‪ ,‬כי אני‬
‫מפחד לטעות"?‬
‫____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫בס"ד‬

‫ב‪ .‬מה אפשר ללמוד מדברי הרמב"ן‪ ,‬על תפקיד כל אדם המבין ברפואה‬
‫(מע"ר‪ ,‬חובש‪ ,‬אחות‪ ,‬רופא‪ )…‬שרואה תאונת דרכים בדרכו למקום כלשהו?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬

‫שולחן ערוך יורה דעה הלכות ביקור חולים ורפואה ונוטה למות וגוסס סימן‬
‫שלו‬
‫דין הרופא‪ ,‬ובו ג' סעיפים‪.‬‬
‫סעיף א‪:‬‬

‫נתנה התורה רשות לרופא לרפאות‪ .‬ומצוה היא‪ .‬ובכלל פיקוח נפש‬

‫הוא‪ .‬ואם מונע עצמו‪ ,‬הרי זה שופך דמים‪ ,‬ואפילו יש לו מי שירפאנו‪ ,‬שלא מן‬
‫הכל אדם זוכה להתרפאות‪.‬‬
‫ומיהו לא יתעסק ברפואה אא"כ הוא בקי‪ ,‬ולא יהא שם גדול ממנו‪ ,‬שאם לא‬
‫כן‪ ,‬הרי זה שופך דמים‪.‬‬

‫‪ .10‬א‪ .‬לפי רבי יוסף קארו – (המחבר – מחבר השולחן ערוך) יש מצווה להיות רופא‬
‫שמרפא אנשים‪ .‬איזו מצווה קיים?‬
‫ב‪ .‬באיזה מקרה איש רפואה לא צריך לטפל בפצוע‪/‬חולה? _____________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫ג‪ .‬מה הכללים היום‪ ,‬בהגשת עזרה ראשונה לפצוע? למשל‪ ,‬האם למי שעבר‬
‫קורס עזרה ראשונה של ‪ 20‬שעות‪ ,‬רשאי לטפל ב ת‪.‬ד‪ ?.‬פרט! ____________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫האם יש מצווה לאדם חולה ללכת לרופא?‬

‫יהודי חלה בדלקת ראות קשה‪ .‬אשתו והילדים לחצו עליו ללכת לרופא‪ .‬אבל‬
‫הוא בשלו "מי שיחליט אם אני אחיה או לא‪ ,‬זה רק הקב"ה‪ .‬אם הקב"ה‬
‫ירצה – אני אבריא‪ ,‬גם בלי הרופא‪ .‬ואם נגזר עלי למות‪ ,‬הרופא ממילא לא‬
‫יוכל לעזור‪ .‬אז בשביל מה אלך?"‪.‬‬
‫האם הוא צודק? האם זו זכותו? האם יהודי רשאי לחכות לנס שירפא‬
‫מעצמו? מה דעתך? _____________________________________‬
‫__________________________________________________‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫בס"ד‬

‫הרב שלמה בן אדרת‪ ,‬שו"ת הרשב"א‪ ,‬חלק א סימן תיג‬
‫מי שהשיגו החולי‪ ,‬אינו סומך על הנס שלא לשאול ברופאים ולהתעסק‬
‫בדברים המועילים‪ .‬והוא אמרו‪" :‬ורפא ירפא" (שמות כא‪ ,‬יט)‪ ,‬ואמרו‬
‫חז"ל מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות (בבא קמא פה ע"א)‪.‬‬
‫ואומרם‪" :‬נתנה רשות" – לומר שאין זה הפך מה שהזהירה התורה‬
‫בהשגחה‪ …‬ולא עוד אלא שאסור להיכנס בעניני הסכנות ולבטוח על‬
‫הנס‪ …‬ואמרו כל הסומך על הנס אין עושין לו נס (ע"פ שבת לב‬
‫ע"א)‪ .‬ומותר לבטוח באדם והוא שלא יסור לבו מן השם‪ .‬ואמרו‪:‬‬
‫"ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו‪ ,‬ומן ה' יסור לבו"‬
‫(ירמיהו יז‪ ,‬ה)‪ .‬אך לבטוח בשם שיעשה לו תשועה על ידי האיש הפלוני‬
‫מותר ומצוה‪ …‬ואפילו החסיד שבחסידים אין להם רשות לעשות‬
‫במלאכתן דרך הביטחון רק כדרכו של עולם‪.‬‬

‫‪ .11‬סכם את הפרק הזה‪.‬‬
‫א‪ .‬מהתורה לומדים ש‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫ב‪ .‬מבחינה מעשית‪ ,‬חולה‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫ג‪ .‬חולה הרוצה לצום ביום כיפורים‪ ,‬והרופאים אומרים לו לאכול‪ ,‬מה‬
‫יעשה? ____________________________________________‬
‫_________________________________________________‪.‬‬
‫ד‪ .‬לפי הרמב"ן‪ ,‬מחלה – זה סימן שהאדם _______________________‪.‬‬
‫לכן הדרך לרפא חולה‪ ,‬היא שהחולה ________________________‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫ה‪ .‬ממקצועו של הרמב"ן‪ ,‬אני לומד כי הוא חשב על החולים והרופאים‬
‫___________________________________________________‬
‫___________________________________________________‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫ו‪ .‬לפי השו"ע – האם יש מצווה להיות רופא?‬
‫_________________________________________________‪.‬‬
‫ז‪ .‬למי לפי השו"ע אסור לרפא?‬
‫_________________________________________________‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫בס"ד‬

‫ח‪ .‬האם יצא לך לטפל בפצועים? באיזו מסגרת? מה היה המקרה?‬
‫___________________________________________________‬
‫___________________________________________________‬
‫___________________________________________________‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫פגיעה בגוף שלי‪ ,‬והתאבדות‪.‬‬
‫משיבת נפש הוספות תשובות המינים‬
‫נצחתי חכם א' מחכמי האומות ואמרתי לו אתה מודה שאדם הממית את עצמו‬
‫שחייב מיתה‪ ,‬שהרי נאמר את דמכם לנפשותיכם אדרוש‪ ,‬אמר הן בוודאי אין לו‬
‫כפרה‪ ,‬ואמרתי ואם לא יהרוג עצמו בסייף או יטבע בנהר או יתלה שמת תיכף‪,‬‬
‫אכן הוא אוכל סם המות שימות תוך יומיים מה דינו‪ ,‬השיב גם הוא חייב מיתה‬
‫בעצמו‪ .‬אמרתי אם אכל מאכל שימות רק יום אחד קודם זמנו‪ ,‬א"כ ג"כ חייב‬
‫מיתה בעצמו‪ ,‬מאז הקדוש ברוך הוא הוא הרופא אומן והזהירנו שלא לאכול‬
‫מאכלים הרעים כי יקרבו מיתתו‪ ,‬הרי בוודאי שבמזיד מתחייב בנפשו‪ .‬ולא היה‬
‫לו פה להשיב‪.‬‬

‫‪ .12‬קרא את הסיפור‪ .‬על מה התווכחו הרב ואותו חכם הלא יהודי?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .13‬מהיכן למד הרב שמי שמתאבד – יקבל עונש מהקב"ה?‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .14‬האם גם פעילות לא בריאה‪ ,‬העלולה לקצר אפילו רק ביום אחד את החיים‪,‬‬
‫יש לה דין שדומה להתאבדות?‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .15‬נקודה למחשבה‪ ….‬עד היכן אפשר ללכת עם הדין הזה? למשל‪ ,‬האם מי‬
‫שמעשן קצת‪ ,‬גם עבר עבירה כזאת? האם מי שאוכל אוכל לא בריא‪ ,‬מלא‬
‫שמן‪ ,‬מלח‪ ,‬סוכר‪ …‬האם אפשר להגיד שעבר עבירה? ומה לגבי נהג הנוהג‬
‫במהירות מופרזת? מה דעתך?‬
‫_____________________________________________________‬

‫‪11‬‬

‫בס"ד‬

‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫ספר חסידים (מרגליות) סימן תרעה‬
‫ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש (בראשית ט' ה') אם מת אדם‬
‫בפשעו כגון שמתקוטט עד שהורגים אותו עתיד ליתן את הדין שגרם‬
‫לעצמו מיתה‪ .‬או אם הולך למקום סכנה כגון על קרח בימות החורף‬
‫אם נפל במים ונטבע‪ .‬או בחורבה ישנה הלך ונפלה עליו‪ .‬וכן‬
‫המתקוטט עם אדם אלם ורוצח ומגזם לו וזה מחרפו ומכעיסו כל‬
‫אלה עתידין ליתן את הדין שגרמו מיתה לעצמן להתקוטט עם מי‬
‫שהשעה משחקת לו‪ ,‬או שמתקוטט עם מכשפים ומכשפות ועם מענישים‬
‫ונענשים על ידם‪ .‬או בני אדם שהם מועט ונלחמים גבורים ומרובים‪.‬‬

‫‪ .16‬לאחר שקראת את הדברים של הספר חסידים‪ ,‬האם תשנה את דעתך לגבי‬
‫השאלה הקודמת?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .17‬באיזה מקרה יש לי מצווה לסכן את חיי? (התשובה לא כתובה בקטע‬
‫הזה‪ .)…‬למה?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .18‬על פי הנאמר בפסקה הזאת‪ .‬אם אני רב עם אדם אלים‪ ,‬הידוע כמסוכן‪,‬‬
‫שבקלות מתחמם‪ ,‬ויכול לפגוע בי‪ ,‬והוא אכן פגע בי‪ ,‬ורצח אותי‪ .‬האם בבית‬
‫דין של מעלה אני אצא זכאי? למה?‬
‫____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫בס"ד‬

‫‪ .19‬מה אני יכול ללמוד מקטע זה‪ ,‬על השאלה "מה עלי לעשות‪ ,‬כאשר אני מרגיש‬
‫שאני בצדק צריך לריב עם אדם חזק ומסוכן?"‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .20‬לגבי הליכה נהיגה בכביש‪ ,‬ישנה אימרה האומרת "בכביש אל תהיה צודק‪,‬‬
‫אלא תהיה חכם"‪ .‬האם עקרון זה נכון‪ ,‬לפי דברי ספר החסידים‪ ,‬גם במקרים‬
‫אחרים?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .21‬מה דעתך לגבי דעת כותב הפסקה? האם זה נראה לך נכון לא לריב‪ ,‬גם אם‬
‫אני צודק‪ ,‬רק כי השני חזק ממני? נמק את דעתך ?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫טיפול רפואי בכפיה‪.‬‬
‫האם בשל חובת שמירת הגוף והבריאות נשללת מהאדם זכות הבחירה וההחלטה אם‬
‫לטפל בגופו‪ ,‬או לסרב לקבל טיפול אף על פי שללא טיפול זה יהיו חייו בסכנה? כאשר‬
‫חולה מסרב לקבל טיפול רפואי‪ ,‬מחמת ייאוש או בשל גודל הייסורים העתידיים‪ ,‬או‬
‫אף מפחד מייסורי הטיפול בלבד ‪ -‬האם רשאי הרופא לכפות עליו טיפול על מנת להציל‬
‫את חייו‪ ,‬או שמא עדיין הדבר תלוי בבחירתו החופשית של החולה ובהסכמתו?‬
‫אדם שגילה כי הוא חולה בסרטן (ר"ל)‪ ,‬והרופאים אומרים לו כי אם יעבור‬
‫כימוטרפיה ‪ +‬ניתוח לכריתת היד‪ ,‬שבה נמצא הגידול‪ ,‬וגם אז יש לו סיכוי של ‪30%‬‬
‫לחיות‪.‬‬
‫הוא אוסף את משפחתו‪ ,‬ומודיע כי החליט לא להילחם‪ .‬לא מוכן לעבור את הניתוח‬
‫לכריתת היד‪ ,‬וטיפול כימוטרפי‪ .‬הוא מבקש כי יניחו לו למות‪ ,‬ומוכן לקבל רק‬
‫חומרים נגד כאבים‪ ,‬כדי שיזכה למות כמה שיותר מהר‪ ,‬עם כמה שפחות סבל‪.‬‬
‫המשפחה מנסה לשכנע אותו להילחם במחלה‪ ,‬כי יש לו סיכוי לנצח‪.‬‬
‫הוא לא מקבל את בקשתם‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫בס"ד‬

‫הם פונים לבית החולים‪ ,‬ומבקשים שירדימו את האבא‪ ,‬וינתחו ויורידו את היד עם‬
‫הגידול‪.‬‬
‫האם בית החולים רשאי לנתח ולכרות את היד‪ ,‬בניגוד לדברי החולה?‬
‫האם לפי ההלכה‪ ,‬ניתן לכפות עליו את הטיפול הרפואי? האם זכותו להגיד "החיים‬
‫שלי הם שלי‪ .‬הגוף שלי הוא שלי‪ ,‬וזכותי לדרוש לא לעבור את הניתוח‪ .‬כי אני רוצה‬
‫לפחות למות עם גוף שלם"?‬
‫‪ .22‬מה דעתך?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬

‫במדינת ישראל קיים "חוק החולה הנוטה למות" (התשס"ו‪ .)2005-‬מטרת החוק‬
‫היא‪" :‬להסדיר את הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות תוך איזון ראוי בין‬
‫ערך קדושת החיים‪ ,‬לבין ערך אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות‬
‫החיים" (סעיף ‪1‬א)‪ .‬בחוק נאמר באופן מיוחד‪" :‬חוק זה מבוסס על ערכיה של‬
‫מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל עקרונות יסוד בתחום המוסר‪,‬‬
‫האתיקה והדת" (סעיף ‪1‬ב)‪.‬‬
‫בחוק יש התייחסות לזכותו של החולה לדרוש טיפול רפואי‪ ,‬להימנע מקבלת‬
‫טיפול רפואי‪ ,‬וכן להפסיק טיפול רפואי שהחלו להעניק לו‪ .‬החוק מחלק את‬
‫החולים הסופניים לשני סוגים‪ :‬א‪ .‬חולה שההערכה היא שהוא לא יחיה יותר‬
‫משישה חודשים ‪ -‬החוק מאפשר‪ ,‬כאשר החולה אינו רוצה שחייו יוארכו‪ ,‬שלא לתת‬
‫לו טיפולים רפואיים מאריכי חיים כמו החייאה‪ ,‬דיאליזה‪ ,‬טיפולים כימותרפיים‬
‫וניתוחים‪ .‬אך חובה להעניק לו טיפולים נלווים כמו הזנה מלאכותית‪ ,‬תרופות‬
‫וטיפולים מקלים‪ ,‬וטיפול במחלות נלוות אחרות‪ .‬ב‪ .‬חולה שההערכה היא שלא‬
‫יחיה יותר משבועיים ‪ -‬כאשר החולה סובל סבל משמעותי‪ ,‬ונקבע לגביו כי אינו‬
‫רוצה שחייו יוארכו‪ ,‬החוק מחייב שלא לתת לו גם טיפולים נלווים (למעט נוזלים‬
‫ובלבד שהם לא תורמים לסבלו)‪.‬‬
‫בחוק נכללו איסורים מפורשים על פעולות מסוימות גם אם מדובר בטיפול‬
‫רפואי שמטרתו להמית‪ ,‬לגרום מוות‪ ,‬לסייע בהתאבדות "בין שהיא נעשית מתוך‬

‫‪14‬‬

‫בס"ד‬

‫חסד וחמלה ובין שלא‪ ,‬ובין לבקשת החולה הנוטה למות או אדם אחר ובין‬
‫שלא" (סעיף ‪.)20-19‬‬
‫החוק תואם את עמדתם ההלכתית של פוסקים רבים שעסקו בסוגיה זו‪.‬‬

‫‪ .23‬האם מוכרים לך סיפורים כאלו? ספר מה הייתה המציאות? מה החליטו? מה‬
‫עשו? מה הייתה תגובת בית החולים?‪ …‬מה אתה מרגיש עם הסיפור?‪…‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________‪.‬‬
‫הרב אליעזר וולדינברג‪ ,‬שו"ת ציץ אליעזר‪ ,‬חלק ה רמת רחל סימן כט‬
‫"אסור לנו לעשות דבר לקרב מיתתו [של הגוסס] והעולם ומלואו של הקב"ה‬
‫וכך רצונו יתברך‪ ,‬וכל שכן שאסור לעסוק בעדו בארון ותכריכים וקבורה בעודו‬
‫חי" (ערוך השולחן יורה דעה סימן שלט סעיף א)‪.‬‬
‫(א) כמה משובחת וקולעת היא הסברתו זאת של ערוך השולחן בטעמה של‬
‫הלכה זו דמשום כך אסור לעשות שום דבר לקירוב מיתתו של הגוסס גם‬
‫כשמצטער הרבה בגסיסתו וטוב לו המוות‪ .‬מפני שהעולם ומלואו של הקב"ה‬
‫וכך רצונו יתברך‪ ,‬ואיש בער ולא ידע וכסיל לא יבין זאת דרכי ההנהגה של‬
‫גדול העצה ורב העליליה עם בריותיו ולכן אינו מורשה לבוא בסוד אלוה‪.‬‬
‫מיסוד סברא זאת נובע גם הדין של אין אדם רשאי לחבול בעצמו‪ …‬ומכל שכן‬
‫לקפח את חייו‪ ,‬והיינו מפני שנפש האדם אינו קנינו שלו אלא קנינו של הקב"ה‪.‬‬

‫‪ .24‬חפשו מי היה רבי אליעזר וולדינברג? במה עסק? האם תחום הרפואה היה‬
‫מוכר לו?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫בס"ד‬

‫‪ .25‬למה לדעתו‪ ,‬עדיף להניח לחולה לסבול מאוד‪ ,‬גם אם כל כך קשה לחולה‪,‬‬
‫שאומר במפורש כי "עדיף לו המוות"?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .26‬הרב אליעזר אומר "ואיש בער לא ידע‪ "…‬מה לדעתו‪ ,‬אנחנו לא יודעים?‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫המשך דבריו‪:‬‬
‫(ב) ומכאן תשובה נמרצת ומחאה חריפה כלפי אי אלה מרופאי זמנינו המצדדים‬
‫בהתרת רצח‬

‫מתוך חמלה כאשר מחלה ממארת קוננת בתוך גופו של אדם‬

‫וגורמת לו ייסורי מות ואין מזור ותרופה לה‪ ,‬והוא להמית את החולה או על‬
‫ידי הזרקת סמי מות על ידי רופא או על ידי יעוץ וסיוע לחולה עצמו לשתיית‬
‫רעל‪ .‬דכאמור שני האופנים האלה אסורים בהחלט על פי דין תורה‪ ,‬והעושה כן‬
‫לרוצח נפשות יחשב‪ ,‬ודם יחשב לאיש ההוא‪ ,‬דאף אחד מיצורי תבל אינו בעלים‬
‫על נפש אדם‪ ,‬לרבות גם האדם על עצמו שאין לו רשות על נפשו כלל ואינו‬
‫קנינו‪ ,‬ולא יכול להועיל נתינת רשותו על דבר שאינו שלו אלא קנינו של הקב"ה‬
‫שהוא הנותנה והוא הנוטלה בלבד‪.‬‬
‫כאשר מצינו במסכת עבודה זרה י"ח ע"א אצל רבי חנינא בן תרדיון שכרכוהו‬
‫בספר תורה והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של‬
‫צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה‪ ,‬וכאשר‬
‫תלמידיו יעצו לו שיפתח פיו ותכנס בו האש השיב להן מוטב שיטלנה מי שנתנה‬
‫ואל יחבל הוא בעצמו‪ .‬והלכה פסוקה היא ברמב"ם (הל' רוצח ב‪ ,‬ז)‪" :‬אחד‬
‫ההורג את הבריא או את החולה הנוטה למות ואפילו הרג את הגוסס ‪ -‬נהרג‬
‫עליו"‪.‬‬

‫‪ .27‬מי היה רבי חנינא בן תרדיון? למה הרגו אותו?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫בס"ד‬

‫‪ .28‬מה פסק הרמב"ם לגבי מי שעשה משהו לאדם גוסס‪ ,‬וגרם למותו?‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .29‬מה טענת הרופאים המבקשים להתיר להם‪ ,‬לאפשר לחולה סופני הסובל‬
‫מאוד‪ ,‬ומבקש למות‪ ,‬שיהיה מותר להם להניח ליד החולה כוס רעל‪ ,‬שתביא‬
‫למותו‪ .‬להסביר לו מה יקרה אם ישתה את הרעל‪ ,‬ולתת לו להחליט אם לקחת‬
‫בעצמו את הכוס‪ ,‬לשתות ולמות‪ .‬בלי שהם ישקו אותו בעצמם ברעל?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .30‬עם מי אתה נוטה להסכים יותר‪ ,‬לרופאים הללו‪ ,‬או לרבנים האוסרים זאת?‬
‫למה?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫המשך שו"ת ציץ אליעזר‪:‬‬
‫על כל פנים אין כל יסוד של היתר ואין כל רשות לרופאים להחליט על דרכי‬
‫טיפול מות בחולה יהיה מצב סבלו גרוע באשר יהיה‪ ,‬ותהיה החלטתם לאי‬
‫יכולת הבראתו והבאת הטבה במצבו באשר תהיה‪ ,‬ואם יהינו לעשות חלילה כן‬
‫אף אם יתעטפו בטלית של חמלה ומעשה חסד בקיצור סבלו של ההולך למות‪,‬‬
‫בכל זאת לרוצחים גמורים יחשבו ודינם חרוץ בספרות ההלכה של תורתנו‬
‫הקדושה‪.‬‬

‫‪ .31‬כיצד פוסק הציץ אליעזר דין אדם שהמית המתת חסד?‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .32‬קרא בשמואל ב' פרק א'‪ .‬מי הרג את מי‪ ,‬לבקשת ההרוג? מה היה דינו ע"י‬
‫דוד המלך?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫בס"ד‬

‫המשך שו"ת ציץ אליעזר‪:‬‬
‫וזהו הכל מלבד מה שברור דכפרוץ הדבר יביא בעקבותיו גם לרצח ושפיכת דם‬
‫נפשות אביונים נקיים אשר יכלו גם להתרפאות‪ ,‬ועל כל פנים להגיע לידי‬
‫הטבה מסבלם וצערם‪,‬‬
‫דכאשר ידוע מתברר בהרבה פעמים שהרופאים טעו בקביעת הדיאגנוזה של‬
‫החולה ואת אשר חרצו דינו למות שב לתחייה וקם ממחלתו ויחי‪.‬‬
‫ועוד זאת‪ ,‬דמזמן לזמן בא לפנינו מן החדש תרופות חדשות שיש בכוחן לרפאות‬
‫מחלות כאלה אשר עד כה לא ידעו הרופאים מזור להם‪ ,‬ואם כן מי יודע מה‬
‫שיכול עוד להוולד ביום בהיר אחד תרופות חדישות גם לאותן המחלות‬
‫הממאירות שאין עוד כל תרופה להם כיום הזה‪ .‬וכבר אמר החכם מכל אדם‬
‫לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים‪.‬‬
‫אך אין אנו צריכים לכל זה מכיוון שכאמור הדבר ברור על פי ההלכה‬
‫שקירוב מיתה לאדם אשר עוד נשמה באפו יהיה מצב חיותו איזה שיהיה‬
‫לרציחה ממש תחשב‪…‬‬

‫‪ .33‬בקטע זה‪ ,‬מעלה הרב ‪ 3‬סיבות נוספות‪ ,‬למה אסור לעשות המתת חסד‪ .‬מהם‬
‫הסיבות?‬
‫א‪ .‬זה עלול ___________________________________________‪.‬‬
‫ב‪ .‬בהרבה מקרים ______________________________________‬
‫_________________________________________________‪.‬‬
‫ג‪ .‬יכול להיות ש________________________________________‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .34‬האם לדעתך‪ ,‬הסיבות האלו‪ ,‬הן סיבות הלכתיות? למה?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .35‬לפי דבריו בסוף (אך איך אנו צריכים‪ ,)…‬האם לדעתו‪ ,‬הטיעונים האלו הם‬
‫טענות הלכתיות‪ ,‬או וויכוח על מציאות?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫בס"ד‬

‫הרב שלמה זלמן אויערבך‪ ,‬שו"ת מנחת שלמה‪ ,‬חלק א סימן צא סעיף כד‬
‫רבים מתלבטים בשאלה זו של טיפול בחולה גוסס‪ … ,‬אך מסתבר שאם החולה‬
‫סובל מכאבים ויסורים גדולים או אפילו סבל נפשי חזק מאוד‪ ,‬חושבני שאוכל‬
‫וחמצן לנשימה חייבים ליתן לו גם נגד רצונו‪,‬‬
‫אבל מותר להימנע מתרופות הגורמות סבל לחולה אם החולה דורש את זה‪.‬‬
‫אולם אם החולה ירא שמים ולא נטרפה דעתו רצוי מאוד להסביר לו שיפה שעה‬
‫אחת בתשובה בעולם הזה מכל חיי העולם הבא‪ ,‬וכמו שמצינו בגמרא מסכת‬
‫סוטה (דף כ' ע"א) שזה "זכות" לסבול ז' שנים מאשר למות מיד‪.‬‬

‫‪ .36‬לפי הרב אויירבך‪ ,‬ציין מה חייבים לתת לחולה‪ ,‬גם בניגוד לרצונו‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .37‬לאיזה טיפול‪ ,‬זכותו של החולה להתנגד‪ ,‬ע"פ ההלכה?‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .38‬כיצד אתה מבין את ההבדל בין מה שחייבים לתת לחולה‪ ,‬לבין הדברים‬
‫שזכות החולה לסרב להם?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .39‬האם הרב אויירבך מאמין כי "טוב לסבול"?‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .40‬האם אתה מסוגל להבין את ההגיון בתשובה לשאלה הקודמת?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬

‫ניתוק חולה ממכשיר הנשמה‬
‫הרב ישראל מאיר לאו‪ ,‬שו"ת יחל ישראל‪ ,‬חלק א סימן פא‬
‫כתב הרמ"א (יורה דעה סימן שלט סעיף א)‪:‬‬

‫‪19‬‬

‫בס"ד‬

‫וכן אסור לגרום למת שימות מהרה‪ ,‬כגון מי שהוא גוסס זמן ארוך ולא יוכל‬
‫להיפרד‪ ,‬אסור להשמט הכר והכסת מתחתיו‪ …‬וכן לא יזיזנו ממקומו‪ …‬אבל‬
‫אם יש שם דבר שגורם עיכוב יציאת הנפש‪ …‬מותר להסירו משם‪ ,‬דאין בזה מעשה‬
‫כלל אלא שמסיר המונע‪.‬‬

‫‪ .41‬מי היה הרמ"א? איזו עדה קיבלה את הפסקים שלו? האם פסקי ההלכה שלו‬
‫כתובים בספר שלו?‬
‫שמו היה ______________________________________________‪.‬‬
‫ה_____________________ פוסקים לפי הפסיקה שלו‪.‬‬
‫את הפסקים שלו פרסם‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .42‬עיין בדברי הרמ"א‪ .‬האם לדעתך‪ ,‬לפי הרמ"א מותר לנתק מכשיר הנשמה‪,‬‬
‫אם אני יודע שבלי מכשיר ההנשמה החולה ימות מיד?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫המשך דבריו‪:‬‬

‫והנה בזמנינו נפוצה השאלה על ניתוק חולה מסוכן ממכונת‬

‫הנשמה מלאכותית‪ ,‬ולכאורה זהו ממש הדין שכתב הרמ"א שהבאנו בריש‬
‫דברנו‪ .‬אלא שצריך עדיין לבאר את גדרי ההלכות בזה‪ .‬ולכאורה נראה לומר‬
‫כך‪ ,‬שבאמת יש לחלק בין עשיית רפואה‪ ,‬לעשיית דבר שאינו רפואה אלא הוא‬
‫רק איזו שהיא עצה למנוע את יציאת הנשמה‪.‬‬

‫‪ .43‬האם לדעתך‪ ,‬מכשיר הנשמה הוא מכשיר שמאריך חיים‪ ,‬או רק לא מאפשר‬
‫לחולה למות?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬

‫‪ .44‬האם לדעתך יש לשאלה הקודמת תשובה אחת הנכונה תמיד? למה?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬

‫‪20‬‬

‫בס"ד‬

‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________‪.‬‬

‫המשך דבריו‪ :‬דאמנם יש מצוה של השבת גופו שחייב כל אחד מישראל להציל‬
‫את חייו של חברו באיזה אופן שיוכל‪ .‬ברם דברים אלו אמורים רק אם על ידי‬
‫ההצלה שעושה ישנו שינוי בעצם טבעו של החולה שאפשר לו להמשיך לחיות‪,‬‬
‫וכגון בסוגיא ביומא (פג ע"א) בדין של נפלה עליו מפולת שמחללים שבת‬
‫גם לחיי שעה‪ ,‬והיינו שמפנים את המפולת‪ ,‬מפני שהאדם עצמו יוכל לחיות‬
‫יותר זמן אם לא תהיה המפולת עליו מאשר כשהוא מתחתיה‪ ,‬ונמצא‬
‫דאדרבה יש עליו דבר חיצוני המעכב את המשך חייו‪ ,‬ובודאי שחובה להסירו‪.‬‬
‫וכמו כן חובה עלינו לעשות הכל למען חולה להמשיך את חייו אפילו חיי‬
‫שעה כל דהוא‪ ,‬אם ההצלה היא כפי טבעו של עולם‪ ,‬והיינו להאכילו‬
‫ולהשקותו וכדומה‪ .‬וכן כל מיני רפואות חובה לעשות לו‪ ,‬הואיל ועל ידי‬
‫הרפואה ישנו שינוי מהותי בגוף עצמו ביחס למחלה‪ ,‬מפני שכעת יכול הגוף‬
‫להתגבר ולחיות‪.‬‬

‫‪ .45‬נסכם את דבריו בקטע זה‪ :‬במקרה שהטיפול משנה את הגוף‪ ,‬למשל‬
‫____________________‪ ,‬כמו לתת אינפוזיה כדי שהחולה לא‬
‫_____________________________‪ .‬אלו דברים‬
‫ש_________________ לתת לחולה‪ ,‬כי אם לא נתתי‪ ,‬אני‬
‫_________________________‪.‬‬
‫המשך דבריו‪:‬‬

‫אבל אם הענין הוא הפוך‪ ,‬שאין כל אפשרות להאריך את חייו‬

‫באופן הטבעי שלהם‪ ,‬אלא לפי טבעו של עולם חייו הולכים ונגמרים‪ ,‬ואנו‬
‫עושים פעולה צדדית המונעת את גמר חייו מבלי שיש שינוי מהותי בגופו עצמו‪,‬‬
‫וגם אין זה כפי הטבע עצמו‪ ,‬באופן כזה אין כל מצוה להאריך את החיים‪ ,‬ועל‬
‫מקרה זה לא נאמרה מצות השבת גופו‪ ,‬שהרי באמת אין בזה שום השבת הגוף‪,‬‬
‫כיוון שלאחר המעשה הגוף יהיה באותו מצב שהיה מבלי כל תוספת כח עמידה‬
‫כנגד מה שנגזר עליו‪.‬‬

‫‪ .46‬נסכם את דבריו בקטע זה‪ :‬אם הטיפול לא יעזור לגוף‬
‫____________________________‪ ,‬אלא רק לא יאפשר לגוף‬
‫______________________‪ ,‬אז הדין הוא ש________________ לנתק‬

‫‪21‬‬

‫בס"ד‬

‫את מכשיר ההנשמה‪ ,‬ולגרום‬
‫ל________________________________________‪.‬‬
‫‪ .47‬האם לדעתך יש הבדל בין השאלה‪ ,‬האם מותר לחולה להגיד מראש "אל‬
‫תחברו אותי למכשיר הנשמה‪ ,‬ואם אמות‪ ,‬אמות"‪ ….‬לבין חולה המחובר‬
‫למכשיר הנשמה‪ ,‬ורוצים לנתק את המכשיר? מה ההבדל?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫המשך דבריו‪ :‬ומעתה יש לראות לענין הפסקת מכונת הנשמה‪ ,‬ובאמת אין‬
‫כל האופנים שווים‪ ,‬ובודאי שאם לפי אומדן הרופאים אין תועלת וסיכוי כל‬
‫שהוא שעל ידי פעולות ההחייאה הללו יחזור החולה לחיים‪ ,‬אלא כל המעשים‬
‫אינם אלא למנוע יציאת נשמה‪ ,‬יש לדון שפעולות אלו דומות למה שהבאנו‬
‫מהפוסקים שאלו מעשים שאינם אלא מעכבים את יציאת הנשמה‪ ,‬ואין חיוב‬
‫לעשותם‪ ,‬וכפי העולה מהספר חסידים (סימן תשכ"ג) גם כן יש למנוע‬
‫מלעשותם‪ .‬וכאמור כמובן שהנידון הוא שכל פעולת הלב והריאות נעשית‬
‫בצורה מלאכותית גרידא‪ ,‬והם עצמם אין להם כושר וכוח תפקוד‪.‬‬

‫‪ .48‬לו היינו עוצרים את הקריאה‪ ,‬לאחר הקטע הזה‪ .‬האם לדעתו‪ ,‬בכל מקרה‬
‫מותר לנתק מכשיר הנשמה‪ ,‬ולגרום למותו של החולה? או שלדבריו‪ ,‬מותר‬
‫לנתק מכשיר החייאה‪ ,‬רק במקרה מסוים? אם כן‪ ,‬באיזה מקרה מותר לנתק‬
‫את מכשיר ההנשמה?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .49‬הרב אויירבך אומר שכל ההיתר לנתק את מכשיר ההנשמה‪ ,‬הוא בתנאי‬
‫ש____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫ממשיך הרב אויירבך‪ :‬אלא שיש להדגיש שבזה עצמו לא סגי [מספיק]‪ ,‬הואיל‬
‫ויש מקרים שעל ידי הפעולות הללו חוזרים איברים אלו לתפקודם‪ .‬אלא כאן‬

‫‪22‬‬

‫בס"ד‬

‫הנידון להתיר הוא במקרה שגם נהרסו כבר תאי המוח בגלל חוסר חמצן‪,‬‬
‫וממילא אין כל תוחלת בחיים הללו‪ ,‬ובלי המכונות המפעילות איברים אלו‬
‫בצורה מלאכותית היה החולה מת מיתת עצמו‪ ,‬ואנו מחזיקים אותו בחיים‬
‫בניגוד למצב הטבעי שלו‪.‬‬

‫‪ .50‬לאחר קריאת הפיסקה הזאת‪ .‬רק באיזה מקרה מתיר הרב לנתק את מכשיר‬
‫ההנשמה?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .51‬האם אתם מכירים מקרים שבהם מחברים אדם למכשיר לב ראה‪ ,‬למרות‬
‫שכבר הוגדר כמת? מתי ולשם מה עושים זאת?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫מסיים הרב את התשובה‪ :‬והואיל ונושא זה הוא דיני נפשות ממש‪ ,‬מן הראוי‬
‫ל הדגיש כי לא באתי להכריע את ההלכה‪ ,‬אלא כדרך שקלא וטריא‪ ,‬ולזקני‬
‫וגדולי הפוסקים שבדור ה' עליהם יחיו‪ ,‬להם משפט הבכורה לפסוק בכל מקרה‬
‫ומקרה לגופו‪ ,‬כי אין ללמוד ממקרה אחד למשנהו בענין כה חמור כאשר‬
‫ההלכה תלויה ממש בהבדלים של כחוט השערה בין מוות וחיים‪ ,‬ובודאי שאין‬
‫לרופאים לעשות מעשה לפני התייעצות הלכתית במקרה הנידון‪.‬‬

‫‪ .52‬לאחר כל הדיון הארוך‪ .‬האם הרב אומר שמי שקורא את התשובה הזאת‪ ,‬כבר‬
‫יכול להחליט לבדו מתי מותר לנתק מכשיר נשימה? למה?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫בס"ד‬

‫‪ .53‬מי צריך להיות בדיון בשאלה האם להסכים לנתק מכשיר לב ראה‪ .‬רק רב‬
‫גדול? רק רופא בכיר? האם זו החלטה של המשפחה? האם נכבד מכתב שכתב‬
‫החולה‪ ,‬ובו ביקש שבמצב כזה‪ ,‬שינתקו את המשירים‪ ,‬ושיתנו לו למות? הבע‬
‫את דעתך בנושא‪.‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬

‫ולסיום‪…‬רפלקציה‪ ….‬שתף אותנו מה לקחת מהעבודה לחייך? איך חשת בזמן הלימוד‬
‫וההתעסקות בנושאים כאלו? מה תוכל להציע לנו להוסיף‪ ,‬לשנות או להוריד‪ ….‬וכל‬
‫דבר אחר שתרצה לשתף בו אותנו‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‪.‬‬
‫יהי רצון שנזכה כולנו לבריאות איתנה‪ ,‬חיי עשיה ותרומה‬
‫לחברה‪ .‬מתוך בריאות אושר ועושר‪.‬‬

‫‪24‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)