גליונות לעיון בפרשת השבוע
ערוכים בידי נחמה ליבוביץ השנה התשע–עשרה (תש"ך)
נח – נמרד ודור הפלגה
פרקים י' – י"א
א.
בראשית י, ח:
וכוש ילד את נמרוד הוא החל להיות גבור בארץ.
אברבנאל
…שרצתה התורה להגיד עניננו והוא,
שעד אותו הזמן היו בני אדם כולם שווים במעלתם,
להיות כלם בני איש אחד;
ונמרוד זה התחיל להתגבר ולמלוך על אנשי דורו ועל זה נאמר "הוא החל להיות גבור בארץ",
ר"ל שוטר ומושל בה.
ואמנם אמרו עוד:
"הוא היה גבור ציד לפני ה'", כבר ידעת מה שפרשו בו חז"ל,
שהיה צד דעת הבריות בתחבולותיו.
ואני חושב, שהיה צודה גדול מהחיות, מגיד הכתוב שעשה שני אופנים מהתחבולה להשתרר על עמו:
הראשון שעשה עצמו גבור ציד,
צודה החיות וכובש אותם וכראות בני אדם שהדובים והאריות היו נכבשים לפניו עם כל חזוקם,
היו הם גם כן יראים ממנו ונכבשים לפניו, וזהו גם כן אמרו: "הוא היה גבור ציד לפני ה'" תחת כל השמים לא היה גבור ציד כמוהו, עד שנשאר בפני בני אם למשל ולשנינה עד זמן כתיבת התורה "כנמרוד גבור ציד לפני ה'".
ואפשר שהיה נמרוד מעלה עולה לה' מצידו,
כדי להתחסד ולהראות את עצמו עובד א–לוהים,
כי בזה ימשיך לב העם יותר אחריו ועל זה אמר "גבור ציד לפני ה'".
והאופן השני מהתחבולה הוא שעשה בארץ מגדלים וערים בצורות חזקים למשול משם על כל הארץ,
כי בהיותו יושב במגדל עז תפול אימתו ופחדו על כל יושבי המישור ועל זה נאמר (פרק י' פסוק י') "ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה".
כי עשה שם במדינות החזקות אשר בנה מושב מלכותו.
ב.
פרק י"א פסוק א':
ותהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים:
… וכן היה חטאת דור הפלגה דומה לחטא אדם וקין ובניו, לפי שבהיות להם רבוי הענינים הטבעיים ההכרחיים לקיומם מאת ה' מן השמים בהיותם פנויים ממלאכה מכל עמל ומוכנים להתעסק בשלמות נפשם,
לא נחה דעתם במה שהכין להם בוראם במתנתו הרחבה הטבעית ויבקשו לשלוח יד ולשים כל מחשבותם למצוא המלאכות בבנות עיר שהוא כוללת המלאכות כלם ומגדל בתוכה, כדי להתחבר שם ולעשות עצמם מדיניים תחת היותם בני שדה, בחשבם שהתכלית המיוחד להם היה הקבוץ המדיני להתמשך ביניהם השתוף והחברה,
ושזו המעולה בתכליתיות האנושיות, עם מה שימשך מזה מהם מהשמות והמנויים והממשלות והכבודות הדמיוניות וחמדת אסיפת הקנינים והחמס והגזל ושפיכות דמים הנמשכים, מה שלא היה דבר נמצא מזה בהיותם בשדה, כל אחד בפני עצמו, וכמאמר שלמה (קהלת ז') "א–לוהים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים".
ולהיות כל זה מותר, בלתי טבעי, מונע ומעיק האדם מהשגת שלמותו האמתי הנפשיי,
לכן נענשו האנשים החטאים האלה בנפשותם כשבלל השם לשונם והפיצם על פני כל הארץ, כמו שגרש את אדם הראשון מגן עדן וגרש את קין מארץ מושבו ואת בניו גרש מהעולם במי המבול, כי היה פשעם שווה.
1.
הסבר מהו פשעו השווה של אדם הראשון,
קין,
בני קין (למי הכוונה?), נמרד ודור הפלגה?
2.
השווה דברי אברבנאל על נימרוד לדבריו לדברים י"ז,
י"ז שום תשים עליך מלך שהובאו בגליון שופטים תש"ז.
מה הקו המשותף בדבריו פה ושם?
3.
כיצד מפרש אברבנאל את הביטוי "לפני ה'"?
4.
כיצד רואה אברבנאל את התחלת אי השוויון בעולם, ומה הן הדרכים שבהן השיגו בני אדם כח למשול בזולתם?
ג.
פרק י', פסוק ט':
הוא החל להיות גבור בארץ;
הוא היה גבור ציד לפני ה'.
בראשית רבה כ"ג,
ז':
(בר'
ד')
"אז
הוחל
לקרא בשם
ה'". אמר ר' סימון:
בשלשה מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד.
(ד',
כ"ו)
"אז הוחל לקרא בשם ה'";
(בר'
ו',
א')
"ויהי כי החל אדם לרב על פני האדמה ובנות יולדו להם…";
(י',
ח')
"הוא החל להיות גבור בארץ".
איתיבון (ומקשים על זה):
והכתיב (י"א,
ו')
"וזה החילם לעשות"?
(אם כן הם ארבעה מקומות ולא שלשה?)
קיפח על ראשו של נמרוד ואמר: "זה המרידן עלי!"
(מתנת כהונה: קפח–
לשון הכאה; הקבה"ו הכה על ראשו של נמרוד ואמר:
"זה החילם והדריכם למרוד בי";
ונמרוד כבר חשב בין שלשה מקומות, "הוא החל"- ולכן לא חשב ארבעה מקומות).
(פירוש מהרז"ו למדרש רבה,
"הוחל"
אינו מלשון התחלה אלא מלשון חלול. השלשה מקומות הם בדור אנוש שעשו עבודה זרה. ופירוש "הוחל"
שעשו עבודת השם ית' חולין,
והשני בדור המבול וזה אצל גלוי עריות,
והשלישי בדור הפלגה,
שנ'
אצל נמרוד "החל להיות גבור",
וזה בשפיכות דמים,
שבגבורתו התגבר על החלושים והרגם וגזלם וחמסם).
רש"י:
להיות
גבור: להמריד את כל העולם על הקבה"ו בעצת דור הפלגה (=בעצה שיעץ לבנות המגדל).
גבור
ציד: צד דעתן של בריות בפיו והטען למרוד במקום.
לפני
ה': מתכון להקניטו על פניו.
לפירוש דברי רש"י אלה אומר גור אריה:
…. ופשוטו של מקרא שהיה מלך תקיף: מכל מקום בזה שמזכיר הכתוב תקפו וכחו לפני ה',
משמע שהיה ממריד בהקבה"ו,
דאין שייך גבורה לפני ה',
והוא היה גבור במקום שראוי לו הכנעה,
זה רמז שתוקף שלו– תוקף המרידה, וענין מענין עבודה זרה, וכי בזה היה ממריד על הקבה"ו,
ולפיכך נקרא גבור ציד, שהגבור ציד הוא בעל תחבולה וערמה ואינו הולך דרך תם וישר,
וזה היה גם כן אומנותו,
ומדכתיב "לפני ה'" בא לומר שהיה גם בעל תחבולה וערמה בענינים אלוקיים עד שהיה ממריד הבריות בו ית'.
1.
התוכל להסביר למה הלך רש"י במקום הראשון ד', כ"ו,
וכן במקומנו בעקבות המדרש ולא הלך בעקבותיו במקום השני (ו',
א')?
2.
התוכל למצוא טעם שני– נוסף על טעמו של בעל גור אריה–
מה היה הקושי בפסוקנו שגרם לרש"י להביא כאן את דברי המדרש ולפרש את הפסוק שלא כמשמעו?
3.
מנין למד המדרש לומר, שנמרוד היה זה שהשיא עצת המגדל לדורו?
4. מה קשה לרש"י בד"ה לפני ה'?
5. מה ראה לפרש את מלים "לפני ה'" במלים "על פניו"- מה תיקן בזה?
6.
מקובלנו:
רש"י רגיל לפרש בטוי קשה או מלה זרה או צורה קשה עם הופעתה הראשונה בתורה,
אלא אם כן היה קשי מיוחד קשור בהופעת המלה או הבטוי במקום שני או שלישי.
הסבר–
מה גרם לרש"י כאן, שלא פרש "לפני א–לוהים"
בתחילת הפרשה (ו',
י"א)
"ותשחת הארץ לפני הא–לוהים"
ופרשה במקומנו?
ד.
פרק י"א,
פסוק א':
ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים.
אברבנאל:
… והיותר אמתי אצלי הוא, שבזמן ההוא היו שפה אחת,
ר"ל לשון אחת בכל בני אדם הנבראת במעשה בראשית כוללת לכלם,
ושכן היו הדברים הנמצאים אצלם אחדים לכלם בשווה, כי לא היה לאדם פרטי נחלה ולא דבר אחר פרטי לשמושו,
כי הכל היה אחד כולל ושווה לכלם,
כמו הלשון.
ואמנם כשנטו לחדוש המלאכות בבנין העיר והמגדל,
הסירו עצמן מן האחוה, ונעשו הקנינים והנחלות פרטיות, ובאו לידי חלוף ויחוד מתוך "שלי שלי– ושלך שלך", עד שמפני זה נפרדו איש מאחיו.
וחז"ל דרשו (בראשית רבה ל"ח,
ז')
"ויהי בנסעם מקדם",
"הסיעו עצמם מקדמונו של עולם",
רצו בזה, שנסעו מן המנהג הטבעי הקדום להשתמש ולהסתפק בדברים הטבעיים ההכרחיים וילכו אחרי ההבל ויהבלו בבקשת הדברים המלאכותיים למלאות תאותם במותרות. ומפני שבזה הטרידו שכלם מידיעת האמתיות האלוהית,
לכן דרשו, שהסיעו עצמן מקדמונו של עולם.
1. במה שונה פירושו לפסוקנו מן הפירוש המקובל?
2.
התוכל להסביר למה לא הביא רש"י את המדרש המובא בדבריו לפסוקנו והביאו לי"ג,
י"א ד"ה מקדם.
3.
השווה לדברי אברבנאל אלה את דברי חז"ל בחטא דור הפלגה?
פרקי דר' אליעזר כ"ד:
שבע מעלות היו לו למגדל ממזרחו ושבע ממערבו. מעלים את הלבנים מכאן ויורדים מכאן. אם נפל אדם ומת, לא היו שמים לבם אליו,
ואם נפלה לבנה אחת, היו יושבים ובוכים ואומרים: אוי לנו, אימתי תעלה אחרת תחתיה.
4. מה ההבדל בין גישות המדרש לבין גישת אברבנאל?
5.
הסבר את המקומות באברבנאל המסומנים בקו.