גליונות לעיון בפרשת השבוע
הפטרת אחרי מות
יחזקאל פרק כב,
א – יט
א.
הסבר מהו הקשר בין ההפטרה הזו לבין פרשת "אחרי מות" ?
ב.
יחזקאל פרק כב פסוק ג:
ואמרת
כה
אמר
ה'
אלקים
עיר
שופכת
דם
בתוכה
לבוא
עתה
ועשתה
גלולים
עליה
לטמאה:
הסבר,
למה נאמר לגבי שפיכות דם שהיתה "בתוכה"
ואילו לגבי עבודת גילולים "עליה"
?
ג.
יחזקאל
פרק
כב
פסוק
ו:
הנה
נשיאי
ישראל
איש
לזרועו
היו
בך
למען
שפוך
דם:
תנחומא
שופטים
סימן
ח, ו:
לא תקח שוחד וגו'. כיון שנותן הדיין את לבו על השוחד,
נעשה עיוור בדין ואינו יכול לדון אותו באמת. אמר רבי אליעזר:
הרי הוא אומר:
"הנה נשיאי ישראל איש לזרועו היו בך למען שפוך דם" (יחזקאל כב ו),
שהיו פושטין זרועותיהן תחת כנפי בגדיהם ונוטלין את השוחד.
רש"י
יחזקאל
פרק
כב
פסוק
ו:
איש לזרועו: כל דאלים גבר.
רד"ק
יחזקאל
פרק
כב
פסוק
ו: הנה נשיאי ישראל:
המלכים והשרים. איש לזרועו היו בך –
כלומר כל איש ואיש לפי חזקו היו להרע ולשפוך דם זהו שאמר לזרועו לפי זרועו והתגברותו מפני עושרו או קרוביו וכן (איוב)
"איש זרוע לו הארץ".
מה ההבדל בין פירושיהם ומה הניע את המדרש לפרש שהמדובר בלוקח שוחד ?
ד.
השווה:
|
יחזקאל פסוק יח: בן אדם היו לי בית ישראל לסיג כולם נחושת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סיגים כסף היו: פסוק יט: לכן כה אמר ה' אלקים יען היות כולכם לסיגים לכן הנני קובץ אתכם אל תוך ירושלם: פסוק כ: קבוצת כסף ונחושת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך, ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם: פסוק כא: וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה: פסוק כב :כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה; |
ירמיהו פסוק כז: בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את דרכם: פסוק כח: כולם סרי סוררים הולכי רכיל נחשת וברזל כולם משחיתים המה: פסוק כט: נחר מפוח מאש תם עופרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו: פסוק ל: כסף נמאס קראו להם כי מאס ה' |
1. מה הדמיון בין שני המקומות ?
2. מה השוני שבמגמת שני המקומות ?
3. מה שוני שבמבנה הפסוקים ובסגנון ?