גליונות לעיון בפרשת השבוע
ערוכים בידי נחמה ליבוביץ – שנה העשרים ושש (תשכ"ז)
הפטרת פרשת וארא
יחזקאל כ"ט
א.
שאלות כלליות
הענין המקשר את ההפטרה הזו לפרשתנו הוא הענש הניתן פה ושם למצרים.
1.
הסבר את ההבדל בין יחס מצרים לישראל בפרשתנו (וארא)
ובין יחסה לישראל בתקופה עליה מדבר הנביא וכפי שהוא תאר יחס זה!
2. מה הם שני הנימוקים הניתנים בדברי ההפטרה הזאת לגזר הדין על מצרים?
(העזר גם ביחזקאל פרק י"ז).
3.**
מה ראו מסדרי ההפטרה לפתח בכ"ח כ"ה ולא בתחילת הנבואה על מצרים (כ"ט א')?
4.
התוכל להסביר בעזרת דברי הנבואה הזאת את סיבת השנוי שבין האות שנתן ה'
למשה לעשותם לעיני ישראל (פרק ו') ובין האות אשר צוה ה'
את משה לעשותו לפני פרעה (ז'
ח'-י"ג)?
ב.
כ"ט ג'.
"לי יאורי ואני עשיתיני"
במה שונים דברי הרהב של מצרים מדברי הרהב של אשור (ישעיה פרק י'),
של בבל (ישעיה ט"ז),
של צור (יחזקאל כ"ח)?
ג.
השוה:
יחזקאל
י"א
י"ז.
וקבצתי
אתכם
מן
העמים
ואספתי
אתכם
מן
הארצות…
כ"ט
ה'. לא
תאסף
ולא
תקבץ
המלבי"ם
ישעיה
י"א
י"ב:
ההבדל בין "אסף"
ובין "קבץ":
פעל "אסף"
מצאנוהו לרב על כניסת איזה דבר למקום מיוחד, לא על קבוץ המפוזר, שעל זה בא "קץ"
בכל מקום, (בראשית מ"ב ט"ז)
"ויאסף אותם אל משמר" והוא משתתף עם "כנס",
לבד ש"אסף"
מורה על הכנסה מן החוץ אל הפנים,
ופעל "כנס"
מורה על מה שכונסו בבית עצמו אל האוצר או כל מקום משומר; (קהלת ב' כ"ו)
"לאסוף ולכנוס" – לאסוף מן החוץ אל הבית,
ולכנוס אח"כ בבית אל האוצר לבל יוציאנו. (ומזה בא פעל "אסף"
אל התחבר הדבר אל עצמו (שמואל א' י"ד כ') "ויאמר שאול אל הכהן: אסוף ידיך", שיאסף ידיו אל גופו; (מלכים ב' ה')
"ואספתו מצרעתו", "ואסף המצורע", שהמצורע מחוץ למחנה מושבו ובהרפאו נאסף אל תוך המחנה.)
ולכן גם בעת ישמש פעל "אסף"
על הקיבוץ, אין כונתו לקבץ נפזרות (=
שזהו משמעות "קבץ"),
רק להכניס הנידה אל מקומו.
התוכל להסביר לפי הגדרה זו את סבת השנוי בסדר המלים בין שני הפסוקים הנ"ל?
ד.
כט,
י"ח.
ושכר לא היה לו ולחילו מצור על העבודה אשר עבד עליה.
רש"י:
לאחר ששללו שללה עלה הים ושטף מהם…
רד"ק:
ד"ה
ושכר לא
היה…: כי כשכבש נבוכנצר צור ושלל שללה בא הים על העיר ושטף כל השלל…
והנה חיל נבוכדנצר טרחו ויגעו לשוא והקב"ה שלח להם ונתן להם שלל מצרים חלף עבודתם אשר עבדו בצור.
** מה הקשי בפסוקנו שאותו רצו לישב ע"י ספור העובדה שאינה כתובה כלל בכתוב?
ה.
כט,
כ'.
פעולתו אשר עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים.
מקשים:
במה נשתנה נבוכדנצר וכל חילו שניתן להם מאת ה'
שכר על עמלם,
וכי כל צבאות אשר לא ראו שכר בעמל מלחמתם ניתן להם שכר אחר מאת ה'?
** ישב קושיתם!
ו.
כט,
כ'.
פעולתו אשר עבד בה
1. האם פירוש "פעולה"
כאן כבישעיה מ'
"ופעולתו לפניו" או כירמיהו ל"א "כי יש שכר לפעולתך"?
2.
המלה "בה"
למי או למה היא מוסבת?
ו.
כט,
כ'.
פעולתו אשר עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים אשר עשו לי
אברבנאל אמנם באר ואמר, שלא גזר זה על ארץ מצרים בלבד כדי לתת שכר לכשדיים.
כי הנה פרעה ומצרים נתחייבו לזה באמת,
מפני מה שעשו לישראל והוא מה שנאמר למעלה… ועל זה נאמר כאן: "נתתי לו את ארץ מצרים אשר עשו לי", ר"ל:
תחת אשר עשו לי.
**
התוכל ליישב את הקשי בדרך אחרת?
העזר בירמיהו כ"ז.
וכן בשמות כ"ה ח' (ועיין רש"י שם!)