גיליונות לעיון בפרשת השבוע
ערוכים בידי נחמה ליבוביץ –
שנת העשרים וחמש [תשכ"ו]
הפטרת ויקרא
ישעיה מג, כא – מד,
כג
א.
שאלת מבנה:
לדעת אברבנאל [וכן לדעת כמה פירושים של זמננו]
מהווים הפסוקים מג,
כא –
מד,
ח –
יחידה אחת.
הסבר,
מה המאחד אותם?
ב.
פסוק כא:
עם זו יצרתי לי, תהלתי יספרו
פסוק כב:
ולא אותי קראת יעקב
כי יגעת בי ישראל
רש"י:
ולא
אותי
קראת: ואתה לא אותי קראת בפנותך אחרי עבודה זרה.
כי יגעת בי:
נלאיתם מהר בעבודתי.
רבנו ישעיה הראשון מטראני:
לא עשית לי כמו שיצרתיך,
שלא קראת אותי,
אלא לבעלים כגויי הארץ. כי לא יגעת בי ישראל.
ר'
יוסף אבן כספי:
ולא אותי קראת,
בזה יתווכח השם עם ישראל.
וטעם "כי יגעת", כי אף בהיותך יגע, לא היית קורא אותי מה שהוא קריאה על דרך האמת. ומה שקדם "תהלתי יספרו", הטעם שתהלתי יספרו,
כלומר [פסוק כ'] "… להשקות עמי בחירי"
שהוא עם שיצרתי לי למען יספרו תהילתי,
והם לא כן עשו, אבל "לא אותי קראת".
אברבנאל:
ואמנם אומרו "כי יגעת בי ישראל" יותר נכון לפרשו מלשון דילמא,
יאמר:
שמא יגעת בי ישראל בהיותך בארץ? באמת אינו כן,
כי אתה לא הבאת לי שה…
1.
כיצד מפרש רש"י מילת "כי"
בפסוקנו?
2.
מהו היחס בין שני חלקי הפסוק לדעת ר'
ישעיה?
3.
מה פירוש מילת "כי"
לדעת אבן כספי,
ובמה שונה הוא בפירוש "יגע"
מפירוש האברבנאל?
4.
מה ראה אבן כספי לפרש את פסוק כא לאחר פירושו את כב,
ומה פירוש המילים המודגשים –
המסומנים בקו?
5.
מהו האופייני לדרכו של אברבנאל בכלל בפירושו לפסוקנו?
ג.
פסוק כג:
לא הבאת לי שה עולותיך
וזבחיך לא כיבדתני
רד"ק:
לא הבאת לי:
זה היה בימי אחז שביטל עבודת האל מבית המקדש כמו שכתוב עליו [דברי הימים ב',
כח,
כד–כה]
"ויסגור את דלתות בית ה'
ויעש לו מזבחות בכל פינה בירושלם ובכל עיר ועיר ליהודה עשה במות לקטר לאלוהים אחרים"
וכן התוודה עליו חזקיה בנו ואמר [שם,
כט,
ו–ז]
"כי מעלו אבותינו…
ויסבו פניהם ממשכן ה' ויתנו עורף. גם סגרו דלתות האולם ויכבו הנרות וקטורת לא הקטירו ועולה לא העלו בקודש לאלוהי ישראל".
אבן כספי:
לא הבאת לי:
גם זה מליצה נכבדת, לפי המכוון האמיתי.
כלי פז: לר'
שמואל לאניאדו [על ספר ישעיה]:
…שלא ירצה ה'
"באלפי אילים" [המליצה שאולה ממיכה ו, ז]
מצד עצמם, אלא מצד ההתפעלות שיתפעל האדם בראותו הניתוח לנתחיו ושריפת הקורבן שהיה ראוי להיעשות בו כן,
אלא שה' ברוך הוא החליף והמיר אותו בבעל חיים ההוא, והוא חסד אלוקי.
ולזה באו כל הקורבנות ל"ה'",
ולא ל"אלוקים",
שאין אלוקים בכל מקום אלא דיין ואין הדין נותן שתהיה בהמה תמורת איש.
נמצא שבאמצעות הבהמה או העוף ההוא מקריב האדם את קרבנו. רצה לומר קרבן עצמו אל ה' יתברך.
ולזה אמר "לא הבאת לי שה עולותיך",
שמכמה עולות שהעלית לא בא לי אפילו שה אחד מהן, והבאה זו על ידי המחשבה הטהורה והכנעת הלב.
ולזה לא כתב "לא הקרבת", שהרי הקריב כמה קורבנות, אבל התרעומת היא שלא הבאת לי אפילו שה אחד מכמה עולות…
או יאמר: לא הבאת לי שה אחד שיהיה משותף "עולותיך",
שתיים,
האחד שה תמים והשנית תמימות לבך ומחשבתך הטהורה. ועל כן אמר גם כן "וזבחיך"
אשר זבחת במקדש "לא כבדתני" בהם,
שאין הכבוד תלוי בזביחתן אלא בכוונתך לכוון,
כאילו אתה נזבח,
או כאילו אתה זובח יצרך הרע, כמו שאמרו חז"ל [סנהדרין מג, ע"ב]
אמר ר' יהושע בן לוי:
"כל הזובח את יצרו ומתודה עליו מעלה עליו הכתוב כאילו כבדו להקב"ה בשני עולמות,
בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר [תהלים נ, כג]
"זובח תודה יכבדנני".
1.
מה הקושי שבפסוקנו?
2.
מה בין ישובו של רד"ק לישובו של כלי פז?
3.
מה הדיוק הלשוני שבפסוקנו שממנו דייק בעל כלי פז את פירושו השני?
4.
היש עוד אפשרות אחרת ליישב את הקושי של פסוקנו?
5.
הסבר את דברי אבן כספי.