עלון הדרכה להוראת פרשת השבוע על פי הגיליונות
על פי הגיליונות של נחמה ליבוביץ –
שנה תשכ"ט
הפטרת ויקרא
ישעיהו פרק מג כא –
כח;
מד,
א – כג
בהפטרת פרשתנו עסקנו גם בגיליונות השנים הקודמות,
תשכ"ג,
תשכ"ו.
ואולם שם עסקנו בעיקר בפסוקים הראשונים של הפטרתנו.
לשאלת יחסו של פרקנו להבאת קורבנות עיין ביחוד גיליון ויקרא תשכ"ג שאלה א וגיליון תשכ"ו שאלה ג.
פתחנו את גיליוננו הפעם בשאלות מבנה ההפטרה כולה.
ויש להקדים לשאלותינו את השאלה למקומו של הפסוק הראשון פרק מג פסוק כא,
האם הוא סיומו של הקטע הקודם –
כדעת רד"ק ואברבנאל,
למשל –
או האם הוא פתיחה של הקטע החדש,
כדעת רש"י ורבים אחרים ממפרשינו,
וכדעת מסדרי ההפטרה.
(עיין לזה בגיליון ויקרא תש"ך שאלה א).
ביחס למבנה ההפטרה כולה,
הנה כדעת אברבנאל יש גם אנשי מדע שלא מבני אומתנו החושבים,
שהמחלק לפרקים קלקל כאן והפריד בין הדבקים,
כך למשל אומר המלומד Torrey
C. C. בספרו האנגלי:
The Second Isaiah. Edinburg. 1928
החלוקה לפרקים (חלוקה לפרקים במאה ה –
13 נכנסה ל–
VULGATA
) אשר לפנינו אינה נכונה.
הפסוקים כז –
כח אינם יכולים לשמש כסיום לנבואה,
אשר לה הם שייכים:
ויעידו על כך הפסוקים כד –
כה,
המרמזים שעתידים לבוא דברי נחמה כגון ב:
מד,
א –
ה,
הסטרוקטורה של כל הנבואה מוכיחה ש –
מד,
א –
ה הם המשכם של פרק מג.
ביחס למבנה ההפטרה שלנו כולה קיימות תפישות שונות.
אחדות מהן הובאו בגיליון ויקרא תשכ"ג.
שמעון בן פנחס ברמן בפירושו לישעיהו אור בהיר (רב בעיר טלשי בפלך קאוונא,
ווילנא תרס"ד)
פסוק כב:
מפסוק זה מתחלת נבואה חדשה (וכן דעת הרד"ק)
בזמן הנבואות הקודמות,
והיא נמשכת עד מד,
ה ונחלקת לשני חלקים:
1.
פסוקים כב –
כה
2.
מפסוק כו עד מד,
ה
(ובה דברי תוכחה לישראל אשר לא שבו בגולה בכל לבם אל ה',
עם הבטחה על סליחת עוונם ושובם בשלום לא"י והצלחתם בא"י עצמה.
ולא בוי"ו החיבור נוסף בראשית הדיבור לתפארת הקריאה או בטעם הנה.)
3.
פסוקים מד,
ו –
כג
הם נבואה חדשה ובזמן כהנבואות הקודמות,
ובה יחזק הנביא ידי ב"י שלא ייראו מלעלות לא"י מבבל וכי רק אלוקי ישראל הוא אלוקי אמת.
מ.
צ.
סגל נביאים אחרונים (מהדורה ספרותית)
חלק ראשון מג,
כב –
כח
חלק שני מד,
א –
ה
עניין חדש מד,
ו –
כח
אברבנאל:
מג,
כב –
מד,
ה
(ולא אותי קראת יעקב וכו'
עד כה אמר ה'
מלך ישראל וגואלו וגו'
)
מד,
ו –
כ
(כה אמר ה'
מלך ישראל וגואלו וכו'
עד זכר אלה יעקב)
מד,
כא
סוף הנבואה
וכדאי ללומד –
לפני שיכנס לעיין בפרטים –
לבדוק שלוש אפשרויות אלה.
בפסוק כה ובמקומו בתוך הפטרתנו התקשו כמה מן הפרשנים.
הרי כאן דברי סליחה ונחמה בין דברי תוכחה חמורים שלפניו ואחריו.
אלא שאם יבין הלומד שההדגשה בפסוק זה אינה על מחיית חטאים,
על סליחה כשלעצמה,
אלא על מחיית חטאים "למעני"
– אז יתברר הפסוק הזה בתוך הקשרו.
ויש להשוות לפסוקנו את הפסוקים מח:
ט,
יא.
גם שאלה ג 1
עוסקת במבנה,
בקשר שבין הפסוקים.
בין המתרגמים יש המבליטים את הקשר בין מד,
א לפסוקים הקודמים על ידי כך שמתרגמים "ועתה שמע יעקב"
– אבל מעתה …
כגון:
New Revised Standard Version: But now hear O Jacob my servant,
Buber – Rosenzweig: Jetzt aber hצre
שאלה ג 2
קשה.
הביטוי "יוצרך מבטן"
ביחס לעם כולו ולא לאיש הבודד מוזר.
ולכן ניסו פרשנים לקשור את פסוקנו עם הולדת יעקב,
ואינו נראה שהרי "יעקב"
משמש כאן בהקבלה ברורה לישראל והכוונה לאומה כולה.
וכן מוזרים דברי הרד"ק:
וטעם "מבטן",
כי בעת צאת הבן מן הבטן יכניסהו בברית הא–ל וימול אותו לשמונה ימים.
ושוב אין זה מתקשר עם פסוקינו המדברים על האומה.
שד"ל מפרשו כביטוי מטפורי:
ויוצרך מבטן:
אשר כונן אותך משעה שיצאת לאור העולם,
כלומר משעה שהיית לעם.
ואף זה קשה,
מפני שאז היה הנביא מזכיר את יציאת מצרים.
ואולי צדק אחד מפרשני הגויים,
באומרו שלא התכוון הנביא כאן רק למאורע ההסטורי של יציאת מצרים,
אשר בה נהיה ישראל לעם,
אלא שהתכוון לה'
כיוצר,
כבורא הנפשות כולן,
ולכן רמז כאן דווקא לא ליצירת ישראל העם,
כי אם ליצירת כל אחד ואחד מישראל,
אשר ה'
יוצרו "מבטן".
לשאלה ג3
יובאו בזה דברי פרשן שלא מבני עמנו מן הזמן האחרון *)
המעמיד זה מול זה שתי אפשרויות לתרגום הפסוק.
הוא מתנגד לתרגום הרגיל:
עמוד 59:
בהערות
'thy
maker and thy fashioner from the womb who will help thee,'
והוא מציע בניגוד לזה:
עמוד 55:
בתרגום
He
that made and fashioned thee in the womb will help thee
E.
J. Kissane, The Book of Isaiah, vol.II 1943 *)