בחינת בגרות בתנ"ך לבתי ספר דתיים
|
|
|
שמות יד, טו-לא |
|
שים לב: קטע זה מיועד לתלמידי בתי הספר התיכוניים בלבד |
|---|
|
עליך לענות על ארבע שאלות: על שאלה 1 (חובה) ועל שלוש מהשאלות 5-2. ענה על שאלה 1 (חובה) שאלה 1 א. בקטע זה אפשר למצוא שלושה חלקים: – טו-יח – כא-כה – כו-כט הערה: פסוקים יט-כ, ופסוקים ל-לא אינם נכללים בחלוקת הקטע. (1) תן כותרת לכל אחד מהחלקים. (2) "ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה" (פסוק טז ופסוק כב). מהו ההבדל בין המתואר בביטוי זה בפסוק טז ובין המתואר בביטוי זה בפסוק כב, וכיצד הבדל זה מסייע לקביעת שני החלקים הראשונים של הפרק? ב. "ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי…" (פסוק טו). ב. עיין בפירושו של רש"י לפסוק טו, בד"ה "דבר אל בני ישראל ויסעו". שאלה 3 ב. "ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה" (פסוק כ'). שאלה 4 ב. עיין בפסוקים כח-כט, ובפירושו של ראב"ע לפסוק כט, בקטע המסומן. שאלה 5 ב. "וייראו העם את ה'" (פסוק לא). |
|
"… פירוש יראת הרוממות (=יראת כבוד), אבל יראת העונש מן הסתם הייתה להם קודם במצרים… ועל כל פנים ביראת הרוממות הכתוב מדבר מאמרו 'וירא ישראל את היד הגדולה… וייראו' וגו'. ואמרו 'ויאמינו', כי זה תשלום (= שלמות) האמונה בהם".
|
|
(1) מה מביא את אור החיים לומר שהפסוק עוסק ביראת הרוממות, וכיצד הוא מבסס על לשון הכתוב את דבריו? (2) באיזו יראה עוסק הכתוב, לפי פירושו של ראב"ע לפסוק ל"א?
|
|
ויקרא כג, א-כב |
|
שים לב: השאלות הקשורות לקטע זה מיועדות לתלמידי הישיבות התיכוניות בלבד. |
|---|
|
עליך לענות על ארבע שאלות: על שאלה 6 (חובה) ועל שלוש מהשאלות 10-7. ענה על שאלה 6 (חובה) שאלה 6 א. עיין בפסוקים ב-ג ובפירוש רמב"ן בקטע המסומן (1). (1) לפי רמב"ן, מהו ההבדל בין השבת ובין שאר המועדים בנוגע לקביעת הזמן שלהם? (2) לפי פירושו של רש"י לפסוק ג', מהי הבעיה המתעוררת בפסוקים אלה, וכיצד הוא מיישב בעיה זו? ב. עיין בפסוקים ב, ד, בפירושו של רש"י לפסוק ד' ובפירוש רמב"ן לפסוק ב' בקטע המסומן (2). א. עיין בדברים, טז, ח. ב. עיין בפירוש רמב"ן בקטע המסומן (3). שאלה 8 ב. עיין בפסוק ו, בדברים, טז, ח' ובדברי ר"י בכור שור שלפניך: |
|
"'ממחרת השבת' – ממחרת יום טוב של פסח, כמו שפירשו רבותינו… ולכך נאמר למעלה: 'שבעת ימים מצות תאכלו', ובמקום אחר: 'ששת ימים' – שבעה מן הישן ושישה אף מן החדש, אבל ביום ראשון של פסח אינו יכול לעשות מצות מן החדש".
|
|
מהי האי-התאמה בין הנאמר בפרשתנו ובין הנאמר בספר דברים? הסבר כיצד ר"י בכור שור מיישב את הקושי על פי הדעה ש"ממחרת השבת" פירושו ממחרת יום טוב. שאלה 9 ב. כיצד רש"י מיישב את האי-התאמה בין הפסוקים, לפי הדרש? שאלה 10 ב. "עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלקיכם" (פסוק יד). |
|
"ר' יוסי בשם חזקיה: בשעת הקרבן [כשבית המקדש היה קיים], הקרבן מתיר [את החדש]. מודה חזקיה, שלא בשעת הקרבן, היום מתיר [משהאיר המזרח]. ר' יוחנן אומר: בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן, היום מתיר".
|
|
(1) מהו הבסיס שבפסוק למחלוקת שבין חזקיה לר' יוחנן? (2) כיצד מפרש חזקיה את המילה "הביאכם", וכיצד מפרש אותה ר' יוחנן?
|
|
"עבד עולם יכול כמשמעו? ת"ל 'ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו', הא למדת שאין זה אלא עולמו של יובל".
|
|
(1) באר את הביטויים המודגשים: יכול, ת"ל. (2) מהו הפירוש של "עבד עולם" לפי משמעו, ומהו הפירוש של "עבד עולם" לפי מסקנת רש"י? שאלה 12 |
|
"מכאן שאין הבכור נוטל פי שניים בראוי לבוא לאחר מיתת האב כבמוחזק".
|
|
(1) באר בלשונך על פי דברי רש"י, באילו נכסים הבכור נוטל פי שניים, ובאילו נכסים אינו נוטל פי שניים. (2) מאילו מילים בפסוק לומד רש"י הבחנה זו? ב. על פי הפרשנים שלמדת, כתוב מקרה אחד שבו האב רשאי שלא להוריש לבנו הבכור את חלקו המיוחד בירושה, וציין כיצד נלמד הדבר מלשון הכתוב. שאלה 13 שאלה 14 ב. (1) מהו התנאי הנוסף שאינו נזכר במפורש בתורה? ב. עיין בפסוקים כג-כה. שאלה 16 שאלה 17 ב. "כי מקללים להם בניו" (פסוק יג).
|
|
הקב"ה אומר לחברי איוב: "…ולכו אל עבדי איוב… ואיוב עבדי יתפלל עליכם". הנני מנסה את איוב עוד הפעם… היודע הוא להתפלל עתה על הזולת ולהשתתף בסבלו? … האם סיגל לעצמו מטבע חדשה של התפילה הכוללת והמקיפה את הרבים? אם יתחנן בעדכם, אז תבוא גאולתו וגם גאולתכם – 'כי אם פניו אשא'. אז תדעו כי איוב נפדה מן המצר האגואיסטי (האנוכי), … וכי ההתבדלות הופקעה, ובמקומה הופיעה ההתחברות… הוא התחיל לחיות את חיי הכלל… ייסורי איוב מצאו את תיקונם האמיתי בהיחלצו מן ההסגר שהיה נתון בו…".
|
|
הסבר לפי דברים אלה מהי, לדעת הרב סולובייצ'יק, התכלית של תפילת איוב. ענה על שתיים מהשאלות 23-21 שאלה 21 ב. עיין בפסוקים יא-יב. שאלה 22 ב. מה דעתו של המתפלל על כך שה' יודע אותו, על פי סוף פסוקים כג-כד? שאלה 23 ב. עיין בפסוק כו ובתרגום יונתן שלפניך. |
|
"וכתב יהושע ית פתגמיא האלין [את הדברים האלה] ואצנענון [הצניע אותם] בספר אוריתא [בספר התורה]".
|
|
(1) איזו בעיה מיישב תרגום יונתן בפירושו? (2) מהי המשמעות של הפעולה שעשה יהושע, לפי תרגום יונתן? |
