קיץ תשנ"ט (כולל פתרונות)

2יחידות לימוד לנבחנים המשלימים ל – 5יח"ל

1 הלאש

.ג"כ קוספ דע 'ו קוספ ,ז"כ קרפ ,רבדמבב ןייע
בפסוק י"ב ובפסוק ט"ז מסביר רש"י (בקטעים המסומנים) את סמיכות הפרשיות של .א

שני עניינים הנזכרים בפסוקים אלה לפרשת בנות צלפחד.
על איזה עניין הוא מדבר בפסוק י"ב ועל איזה עניין – בפסוק ט"ז.
?תומוקמהמ דחא לכב תוישרפה תוכימס תא ריבסמ י"שר דציכ

:ןלהלש (םירבד עיין בדברי רמב"ן (מספר .ב

2 הלאש

ב"נ-ח"מ ,ב"ל ,םירבדהציווי למשה לעלות אל הר העברים נזכר בפרקנו בפסוקים י"ב-י"ג וב
(ובמקומות נוספים בתורה).
עיין בפירוש של רמב"ן לפסוק י"ב (בקטע המסומן).
לדעת רמב"ן, כיצד אפשר להסביר את הכפילות של הציוויים (גם בפרקנו וגם בדברים, פרק
?וירבד תא קמנמ אוה דציכו ,(ב"ל
:ונקרפב שרפמ ם"יבלמ .ב

על החטא של משה במי מריבה כותבים חז"ל:
, י"א, כ"ב] קשה מזו? אלא לפי שבסתר חסך עליו הכתוב, רבדמב"והלא 'הצאן ובקר ישחט' [
וכאן [במי מריבה] שבמעמד כל ישראל לא חסך עליו הכתוב".
ב) 'ה תבושת יפ לע הבירמ ימב ואטחמ רתוי רומח א"י קרפב השמ לש אטחה בשחנ עודמ (1)
?(ג"כ ,א"י ,רבדמב

קרפבש אטחל רשאמ הבירמ ימב אטחל הרמוח רתיב 'ה סחייתה תאז לכב עודמ ,ל"זח יפל (2)
?א"י
?ד"י ,ז"כ ,רבדמב יפ לע ל"זח ירבד תא ססבל רשפא דציכ

גם בפסוק י"ט וגם בפסוק כ"א נזכרת העמידה של יהושע לפני אלעזר הכהן. מתי כל .ב

?ותודימעהמ תחא לכ לש תילכתה יהמו ,עצבתהל הכירצ הדימע

.א"כ קוספ ,ז"כ ,רבדמב עיין בפירוש רש"י ל.ב

(ע"א, ב') נאמר: "אין נשאלים [באורים ותומים] אלא למלך ולבית דין ולמי אמוי ,הנשמב
שהציבור צריכין לו".
לאילו מהפרטים הנזכרים במשנה [שנשאלים להם באורים ותומים] אפשר למצוא סמך בפסוק
, ומהו הסמך?י"שר תעדל

(ג"ל קוספ) "רומח וא רוש המש לפנו …" .ב

עיין בפירוש רש"י, בדיבור המתחיל "שור או חמור", בקטעים המסומנים (.)2( ,)1
באיזו מידה שהתורה נדרשת לומד רש"י ש"הוא הדין לכל בהמה וחיה"?
איזו הלכה רש"י לומד משימוש התורה במילים "שור וחמור"?

7 הלאש

עיין בפסוקים ל"ה-ל"ו.
מה ההבדל בין שני המקרים המתוארים בפסוקים אלה, וכמה משלמים בכל אחד .א

?םירקמהמ

.(ו"ל קוספ) "ונרמשי אלו" .ב

?ן"במרב תורכזנה תועדה יתשמ תחא לכ יפל "ונרמשי אלו"ב הנווכה המ (1)
( )2האם יהיה הבדל בין שתי הדעות לגבי השמירה במקרה של פסוק ל"ה? הסבר את דבריך.

ללכב רבד לכ"ש י"שר עבוק ,"רומח דע רושמ" ליחתמה רובידב ,'ג ,ב"כ קרפל ושוריפב .ב

.(קוספב רכזנה קר אלו) "לפכ ימולשת
עיין בפירוש רש"י לפרק כ"א, ל"ז, בקטע המסומן.
האם, לדעת רש"י, חלה קביעה זו גם בתשלומי ארבעה וחמשה?
?וירבד תא ססבמ י"שר קוספב המ לע

עיין בפירוש רש"י לפסוק א'..ב

הסבר מדוע רש"י מכנה את הגנב "הבא להרגך", ומאילו מילים בפסוק רש"י לומד שמותר
.וגרהל

( )1עיין בפירוש של רמב"ן, בקטע המסומן (סוף הפירוש לפסוק ב')..ב

על איזה עניין מוסבות המילים "שלם ישלם", לפי רמב"ן?
( )2האם דעתו של רש"י (בדיבור המתחיל "שלם ישלם") כדעת ראב"ע או כדעת רמב"ן? נמק.

הדעות (של חז"ל) בנוגע לפירוש המושג "הירא ורך הלבב"?יתש מה הן .ב

האם הנימוק הניתן בכתוב להימנעותו של הירא ורך הלבב מלצאת למלחמה שונה מהנימוק
להימנעותם של החוזרים האחרים? נמק

( )1ציין שנים מהטעמים לחובת הקריאה לשלום במלחמה, שמזכיר בעל "ספר החינוך"..ב

( )2כיצד אפשר להסביר את הטעם לציווי התורה "לא תחיה כל נשמה", המתייחס לשבע
?תומואה

15 הלאש

.ו"ט קרפ ,א לאומשב ןייע
עיין בפסוקים י"ח-כ"א..א

.('כ קוספ) "..'ה לוקב יתעמש רשא …לואש רמאיו"
כיצד שאול יכול לטעון ששמע בקול ה' (הרי הוא עבר על מצוות ה' בעניין אגג ובעניין החרמת
הצאן והבקר)? ענה לאחר עיון בפסוקים י"ח-כ"א.
?דציכו ,לאומש החוד לואש לש תונעטהמ וזיא

תבושתש ?דוד תבושת 'ה לבקש ומכ (לואש לש] ותבושת הלבקתנ אל המלו" :לאנברבא .ב

דוד המלך היתה שלימה בכל תנאיה ושאול כיסה חטאו…"
מה הבסיס בפרקנו (פסוקים י"ט-ל"א), לדברי אברבנאל ש"שאול כיסה חטאו"? בתשובתך
הבא שני ביטויים.

עיין בפסוק כ"ח..ב

לשם מה ישעיהו מזכיר בפסוק כ"ח את בריאת העולם, ומהי תשובתו בפסוק זה לטענת
?לארשי

בדבריו של איוב בפרק ו', פסוקים ב'-ד' אפשר לראות מענה לטענותיו של אליפז שבפרק .ב

.'ה
מהי תשובתו של איוב לאליפז בפרק ו', פסוקים ב'-ד', וכיצד הוא מוכיח את דבריו מהמשל
?'ה קוספבש

עיין בפסוקים י"ז-כ"ב..ב

אל מי מופנים דברי איוב "אך שתים אל תעש עמדי" (פסוק כ')? מה הם שני הדברים שאיוב
?שקבמ

במה ההשקפה של הרשע מנוגדת להשקפה של המשורר בפסוקים א'-י'? בסס את דבריך .ב

.בותכה לע

"ואם רע בעיניכם לעבד את ה'…" (פסוק ט"ו).ב

מהר"י קרא: "שלא יהיה לכם מחר פתחון פה לומר אנוסים היינו…"
?הלא וירבדב בשיימ ארק י"רהמ קוספב היעב וזיא

עיין בפסוקים ה', י', כ"ד, ל"א..ב

רד"ק מביא את דברי חז"ל: "כל אלוקים האמור במיכה חול חוץ מאחד [בפסוק ל"א]."
הסבר מדוע נכלל פסוק ה' בתוך הכלל של חז"ל, ומדוע הוצא פסוק ל"א מכלל זה.

משה נצטווה לעלות להר העברים (פסוקים י"ב-י"ד). בעקבות הציווי התפלל משה .ב

.(ונקרפב העיפומ אל וז הליפת) התנענ אל ותליפתו הרזגה לוטיבל
לאחר שתפילתו לא נענתה והתברר לו שלא יוכל להיכנס לארץ, ביקש בתפילתו שימונה מנהיג
חדש (פסוקים ט"ו-כ"ג).
תפילה זו לא התקבלה, ולכן לא נזכרה.

,רהל היילעה תא דימ עצבל השמ בייחתמ אל רבדמבבש יוויצב ,ן"במר תעדל :ינושה .ב

לעומת מלבי"ם הסובר שמשה נצטווה לעלות מיד להר העברים.

( )1החטא בפרק י"א נחשב חמור יותר משום שהוא מטיל ספק ביכולת ה' לתת בשר .ב

.לארשיל
( )2לפי חז"ל, ה' התייחס ביתר חומרה לחטא במי מריבה כיוון שנעשה בגלוי לעיני ישראל.
, כ"ז: "להקדישני במים לעיניהם" (פסוק י"ט).רבדמב – סוסיבה

למלך – מ"שאל לו". הכוונה היא ליהושע שהיה בבחינת מלך שמוציא אותם למלחמה. .ב

לבית דין – מ"וכל העדה", שזו סנהדרין.

."הווש הרזג" איה הדימה (1) .ב

( )2ההלכה היא: אדם חייב בנזקי בור רק אם נפלו לבור בהמה וחיה, אבל לא במקרה שנפלו
לתוכו אדם או כלים.

.תדחוימו הלועמ הרימשב ונרמשי אלש הנווכה הנושארה העדה יפל (1) .ב

לפי הדעה השנייה הכוונה שלא ישמרנו כלל, אף לא בשמירה רגילה.
( )2במקרה של פסוק ל"ה אין הבדל בין שתי הדעות, ולדעת הכול צריך לשמור על השור
שמירה רגילה וראויה, ואם לא ישמור שמירה כזו, יתחייב בנזק של שור תם.

.דבלב לפכ ימולשתב אלא ,השימחו העברא ימולשתב הלח הניא וז העיבק ,י"שר תעדל .ב

תשלומי ארבעה וחמישה הם רק על טביחה ומכירה של שור ושל שה.
רש"י מתבסס על כך שהתורה מוסיפה "תחת השור" "ותחת השה" שהם ביטויי מיותרים.
מהתוכן של ביטויים אלה למדים שדין זה חל דווקא בשור ובשה.

לפי רש"י, הגנב יודע שאדם שגונבים ממנו בנוכחותו אינו מבליג, לכן כאשר הוא נכנס .ב

לבית שבעל הבית נמצא בו, חזקה עליו שהוא מוכן לאפשרות שיצטרך להרוג את בעל הבית,
ולכן הוא נקרא "הבא להרגך", רש"י לומד שמותר להרגו מהמילים "אין לו דמים".

( )1המילים "שלם ישלם" מוסבות על תחילת הפסוק, כאשר ברור שהגנב לא בא להרוג, .ב

אלא לגנוב בלבד, ואז חייב לשלם את גנבתו.
( )2דעתו של רש"י כדעת רמב"ן: רש"י מדגיש שהגנב חייב ממון ולא מיתה, ומכאן שאין
.הלילב אבה בנגב ותעדל רבודמ

.(י"שר) ודיבש תורבעמ ארי אוה – תרחא העד יפלו ,המחלמהמ ארי אוה – תחא העד יפל .ב

הנימוק לירא ורך הלבב קשור לנזק שהוא עלול להסב לשאר היוצאים למלחמה (או: להצלחת
המלחמה), ואילו הנימוק לשאר החוזרים קשור לטובת הפרט (ולא למלחמה).

פסוק כ"ו מיותר לכאורה, משום שכבר נאמר "לא תגזל" בפסוק י"ג בויקרא..ב

היישוב: אמנם איסור זה כלול ב"לא תגזל", אבל התורה מוסיפה להזהיר בנוגע לפועל (בפסוק
כ"ו), משום שהוא עלול להורות לעצמו היתר לקצור בעבור עצמו, במחשבה שבעל הבית לא
יקפיד על כך.

'ה ירבד .ומעל רזוע וניא 'ה עודמ המת אוהו ,ביואה אוה "רמואה" ,הימחנ 'ר תעדל .ב

בפסוק ל"ט מופנים אל הגויים.

( )1על התלמיד לציין שניים מהטעמים האלה:.ב

– ישראל רחמנים, ולכן ראוי שינהגו ברחמים גם כלפי האויב.
– הגויים יעלו מס לישראל.
ישראל עלולים להצטייר בגויים כאכזרים אם יהרגו.
.הרז הדובעמ לארשי תא קיחרהל ידכ (2)

הבסיס בפרקנו הוא ששאול מודה, אך הוא מציג תירוצים..ב

('כ) "'ה לוקב יתעמש רשא"
או: "ויקח העם מהשלל" (כ"א)
או: "חטאתי… כי יראתי את העם (כ"ד).
או: "לזבח לה' אלהיך" (פסוק כ"א).
הערה: "על הנבחן לציין שני ביטויים.

ישעיהו מזכיר את בריאת העולם כי היא המוכיחה את כוחו של ה' ואת השגחתו, ויש .ב

.ונישעמ תא תוארל ותלוכיב וא 'ה לש וחוכב קפס תוליטמה תונעטל הנעמ הזב

כוונת רד"ק בדבריו אלו לקבוע שהאמירה "אכן חלינו הוא נשא" אינה משקפת את דעת .ב

הנביא, אלא את דעת הגויים.
הקושי שרד"ק מיישב: הרי דברים אלו עומדים בסתירה לתורת הגמול ש"הנפש החוטאת היא
."תומת

תשובתו של איוב לאליפז היא שמכאובו הגדול מנשוא הוא הגורם לו להתלונן ולזעוק..ב

ההוכחה מהמשל שבפסוק ה' היא שמי שטוב לו אינו צועק, כלומר, אם הוא נושא צעקה
.דואמ דע ול ערש עמשמ

טענת איוב היא שהוא צדיק וישר אפילו בעיני ה', ולכן הוא מתמרמר על ייסוריו..ב

התשובה היא שאיוב כאדם אינו יכול להבין את הנהגת ה' ואת צדקתה.

הדברים מופנים אל הקב"ה.ב

שני הדברים הם: ( )1שיפסיק לייסר אותו; ( )2שיפסיק להפחיד אותו בייסורים בעתיד (מצודת
.(דוד
הערה למעריך: לקבל גם: שלא ימנע אותו מלדבר וישמע לדבריו.

הבעיה היא מדוע מציע להם יהושע את הבחירה בין עבודת ה' לעבודה זרה, ואינו אומר .ב

להם ישירות שיעבדו את ה'.

בפסוק ה' מתבקש הנער הלוי לשאול באלוקים, והרי לא היה לו האפוד, ולכן צריך לומר .ב

ש"אלוקים" הנזכר בפסוק זה הוא חול.
או: והרי הם ידעו שהוא לא היה כהן? ולכן צריך לומר שכשהם ביקשו ממנו לשאול אלוקים,
כוונתם היתה לאלוהי נכר.
בפסוק ל"א המילה אלוקים מתקשרת עם המשכן בשילה, ולכן שם זה הוא קודש.