ך"נת
לבתי-ספר דתיים
2יחידות לימוד לנבחנים המשלימים ל- 5יח"ל
 |
 |
|
| על-יסודיים ס"יתבל תורגב :הניחבה גוס מועד הבחינה: קיץ תשנ"ה, 1995 |
לארשי תנידמ החינוך, התרבות והספורט דרשמ |
| מספר השאלון: 002211 |
|
ן ח ב נ ל – ת ו א ר ו ה |
|
משך הבחינה: שעתיים וחצי . |
.א |
מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שלושה פרקים . פרק ראשון – פרק שלא נלמד ' ב הדיחי – ינש קרפ ' ג הדיחי – ישילש קרפ לפרק הראשון – לכל שאלה 10נקודות – ( )10×4= נקודות 40 לפרקים השני והשלישי – לכל פרק 30נקודות – ( )30×2= נקודות 60 תודוקנ 100 כ"הס |
.ב |
חומר עזר מותר בשימוש: תנ"ך שלם בלי פירושים . |
.ג |
. :תודחוימ תוארוה בפרק הראשון ישנן שתי סדרות של שאלות, הקשורות לשני נספחים שונים. תלמידי בתי הספר התיכוניים יענו על ארבע מהשאלות 1-5 ,6-10 תולאשהמ עברא לע ונעי תוינוכיתה תובישיה ידימלת .' ב חפסנל תורושקה |
.ד |
|
|
|
|
|
|
תולאשה |
|
|
|
|
|
|
פרק ראשון – פרק שלא נלמד ( 40נקודות) |
ז"כ-ג"י ,ח"י ,תומש :'א חפסנ |
|
שים לב: קטע זה (נספח א') מיועד לתלמידי בתי-הספר התיכוניים בלבד. ד"י-'ד ,ב"כ ,תומש רפסמ עטקל תורושקה תולאשה לע ונעי תוינוכיתה תובישיה ידימלת |
|
עיין בשמות י"ח, י"ג-כ"ז ובמפרשיו, וענה על ארבע מהשאלות ( 1-5לכל שאלה – 10נקודות ). |
| 1 'סמ הלאש |
|
|
עיין בפירוש רש"י לפסוק י"ג, ד"ה: "וישב משה" ובפירוש ראב"ע לפסוק י"ד. איזו בעיה בהתנהגותו של משה רואה יתרו, לפי כל אחד מהפרשנים? ציין את הביטוי בפסוק, שעליו מבסס כל אחד מהם את פירושו. ( 6נקודות) |
.א |
|
כיצד פותרת הצעת יתרו בפסוקים כ"א-כ"ב את הבעיה שמצא כל אחד מפרשנים אלה? ( תודוקנ 4) |
.ב |
|
הבושת 
|
| 2 'סמ הלאש |
|
|
עיין בפסוקים י"ד-ט"ז ובפירוש רמב"ן לפסוק ט"ו . לדעת רמב"ן, משה מסביר לחותנו שהעם מתעכב אצללו זמן רב, "כי לדברים רבים באים לפני". ציין את שלושת התחומים שבהם פונה העם אל משה, ואשר אותם מפרט משה , (תודוקנ 6) ן"במר יפ-לע ורתיל ותבושתב |
.א |
|
עיין בדברי יתרו אל משה בפסוקים י"ז-כ' ובפירוש רמב"ן לפסוקים י"ט-כ'. על איזה מהתחומים שפירט משה בדבריו ליתרו אומר יתרו: "לא טוב הדבר אשר אתה עשה" (פסוק י"ז); "כי כבד ממך הדבר" (פסוק י"ח)? מהי דעת יתרו בנוגע לתחומים האחרים שנזכרו בדברי משה, לפי רמב"ן? (תודוקנ 4) |
.ב |
|
הבושת
|
| 3 'סמ הלאש |
||
|
"נבל תבל גם אתה" (פסוק י"ח) . עיין בפירוש רש"י ובפירוש רשב"ם: |
.א | |
|
רשב"ם: "נבל תבל… לשון שלך מתבלבלת להשיב לכמה בני-אדם יחד, וגם הם מתבלבלים לשונם: זה צועק וזה צועק, ואין בך כוח להשיב לכולם כסדר זה אחר זה". מפני איזו בעיה העלולה להיווצר מזהיר יתרו את משה, לפי כל אחד מהפרשנים? |
(1) | |
| למי עלולה להיגרם הבעיה, לפי רש"י? ( 6נקודות) | (2) | |
|
עיין בפירוש רש"י לפסוק כ"ג ובפירוש ראב"ע לפסוק זה. מי הם "העם" לפי רש"י, ומי הם" העם" לפי ראב"ע? ( 4נקודות ) |
.ב | |
|
הבושת
|
| 4 'סמ הלאש בדברים, א', י"ג מציין משה את התכונות של השופטים. עיין בפסוק כ"א בפרקנו ובפירוש ראב"ע . |
|
|
לפי איזה עיקרון מבאר ראב"ע את השינויים בין הכתוב בשמות לבין הכתוב בדברים ? ציין שתי דוגמאות בדבריו, המתבארות לפי עיקרון זה. ( 6נקודות) |
.א |
|
דברים רבה פרשה א', י: "אמר רבי ברכיה בשם רבי חנינא: צריכים הדיינים שיהיה בהם שבע מידות, ואלו הם: חכמים, נבונים, וידועים, וארבע כמו שכתוב להלן [שמות, י"ח כ"א] 'ואתה תחזה מכל העם וכו' ' " . מה ההבדל העקרוני בין מדרש רבה לבין ראב"ע בראיית שני הפסוקים ? ( 4נקודות) |
.ב |
|
הבושת
|
| 5 'סמ הלאש "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלקים אנשי אמת שנאי בצע" (פסוק כ"א ). |
||
|
עיין בפירושו של רמב"ן לפסוק כ"א. ? ן"במר יפל (ליעל טטוצמה קלחב) קוספה לש הנבמה והמ האם זהו המבנה גם לפי רש"י (פסוק כ"א)? נמק את דבריך . |
(1) | .א |
|
. (ה"כ קוספ) "לארשי לכמ ליח ישנא השמ רחביו" מה ניתן להסיק מכך לדעת רש"י? ( 6נקודות) |
(2) | |
|
. (א"כ קוספ) "עצב יאנש " עיין ברמב"ן בסוף פירושו לפסוק כ"א . "עצב אנוש" תנוכת יהמו ,סולקנוא תא ן"במר לש ושוריפ יפל "עצב אנוש" תנוכת יהמ לפי פירושו של רמב"ן "על דרך הפשט"? ( 4נקודות) |
.ב | |
|
הבושת
|
|
ד"י-'ד ,ב"כ ,תומש :'ב חפסנ |
|
שים לב: .דבלב תוינוכיתה תובישיה ידימלתל תודעוימ הז עטקל תורושקה תולאשה |
עיין בקטע שבנספח ב' ובמפרשיו, וענה על ארבע מהשאלות ( 6-10לכל שאלה – 10נקודות). |
| 6 'סמ הלאש עיין בפרק כ"ב, ד'-י"ד . |
|
|
מה הם שני הנושאים שבהם עוסק קטע זה? ציין את הפסוקים, ותן כותרת לכל (תודוקנ 5) .אשונ |
.א |
|
עיין בפסוקים ד'-ה' ובדברי ראב"ע לפסוק ה' . ? וירבדב ע"באר עבוקש ללכה והמ איזו תופעה סגנונית בפסוקים ד'-ה' ניתן לבאר לפי דבריו, ומהי הראיה שהוא מביא לכך (תודוקנ 5) ?'ה קוספמ |
.ב |
|
הבושת
|
| 7 'סמ הלאש "ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו" (פסוק ז') . |
|
|
מהו תוכן השבועה על-פי רש"י, ומהו תוכנה על-פי רמב"ן ? ציין, לפי כל אחד מהפירושים, את התפקיד התחבירי של המילים "אם לא שלח ידו במלאכת (תודוקנ 4) ."והער |
.א |
|
עיין בפסוקים ז'-י'. עיין בדברי רש"י לפסוק ח'. תשרדנ הרותהש תודימ ג"ימ הדימ וזיאבו ,'ז קוספב רומאל עגונב י"שר לש ותנקסמ יהמ בהן הוא לומד זאת ? הסבר כיצד מסיק רש"י את הדברים מן הכתובים. ( 6נקודות) |
.ב |
|
הבושת
|
| 8 'סמ הלאש עיין בפסוקים ו'-י"א . |
|
|
מהו ההבדל בין הפרטים הנזכרים בפסוק ו' לבין אלה הנזכרים בפסוק ט'? כיצד ניתן (תודוקנ 5) .'ו קוספל ן"במר שוריפב רזעיה ?לדבהה תא ריבסהל |
.א |
|
('ו קוספ) "שיאה תיבמ בנגו" מה מביא את רש"י להוסיף בפירושו את המילים "לפי דבריו"? בסס את תשובתך על המשך הפסוקים. ( 5נקודות) |
.ב |
|
הבושת
|
| 9 'סמ הלאש . (ב"י קוספ) "דע והאבי" |
|
|
מהו השינוי שמכניס רש"י בפירושו למילים "יביאהו עד" ומדוע הוא שינה? בסס את דבריך על הנאמר בספר דברים בנושא זה. ( 6נקודות) |
.א |
|
עיין בפירושיהם של רש"י ושל ראב"ע, בד"ה: "יביאהו עד", וכן במכילתא. מכילתא: "ר ' יונתן אומר: 'יביאהו עד הטרפה' – יוליך הבעלים אצל הטרפה , והוא פטור ." םלשלמ למי מהפרשנים מסייע פיסוק הטעמים של הפסוק? נמק את תשובתך. ( 4נקודות) |
.ב |
|
הבושת
|
| 10 'סמ הלאש |
|
|
" וכי ישאל איש מעם רעהו" (פסוק י"ג) . ( )1הסבר במה שונה פתיחה זו בשואל מהפתיחה בשומרים האחרים . ( )2הסבר מדוע חייב השואל באונסין ,לפי רש"י לפסוק י"ד, ד"ה: "אם שכיר הוא". (תודוקנ 5) |
.א |
|
"אם שכיר הוא בא בשכרו" (פסוק י"ד) . עיין בפירוש רש"י, ד"ה: "אם שכיר הוא", ובפירושו של ר' יוסף בכור שור. ר' יוסף בכור שור: "'אם שכיר הוא' – לפי הפשט, אם הבעל שכיר לשואל… לא ייפטר השואל . "ךכב מי הנושא בפסוק לפי רש"י, ומי הנושא – לפי ר' יוסף בכור שור? במה שונה הדין של השומר הנזכר במילים אלה מדין השואל? ( 5נקודות) |
.ב |
|
הבושת
|
(תודוקנ 30) 'ב הדיחי – ינש קרפ |
|
בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות: על שתיים מהשאלות ( 11-14לכל שאלה – 8נקודות) ועל שתיים מהשאלות ( 15-17לכל שאלה – 7נקודות). |
|
שים לב: שאלה 14מיועדת לתלמידים שלמדו את הסוגיה "הקריאה לשלום במלחמה". |
|
ענה על שתיים מהשאלות ( 11-14לכל שאלה – 8נקודות ). |
| 11 'סמ הלאש עיין בדברים, י"ב, כ'-כ"ז . |
|
|
"וזבחת… כאשר צויתך" (פסוק כ"א) רש"י: "למדנו שיש ציווי בזביחה היאך ישחוט והן הלכות שחיטה שנאמרו למשה בסיני ". רמב"ן: "ודע כי שחיטה בלשון הקודש הוא הכרת סימני הצוואר… והנה ציווה בקרבנות 'ושחט'… שהוא בסימני הצוואר… ועתה, כשבא להתיר בשר החולין, אמר 'וזבחת… כאשר ציוויתיך', בהיותם קרבנות ". מהו הקושי שרש"י ורמב"ן מיישבים בדבריהם? למה מתייחסות המילים "כאשר צויתך" לפי רש"י, ולמה הן מתייחסות לפי רמב"ן? ( 4נקודות) |
.א |
|
" רק חזק לבלתי אכל הדם" (פסוק כ"ג). רש"י: "ממה שנאמר 'חזק' אתה למד שהיו שטופים בדם לאכלו… דברי ר' יהודה ". מהי התופעה הסגנונית הבולטת בפסוקים כ"ג-כ"ה, וכיצד ניתן להסבירה ע"י דברי ר' יהודה המובאים ברש"י? ( 4נקודות) |
.ב |
|
הבושת
|
| 12 'סמ הלאש עיין בדברים, י"ג, י"ג-י"ט . |
|
|
ציין שלושה עניינים שבהם שונה עונשה של עיר הנידחת מעונשם של יחידים העובדים עבודה זרה. בסס את דבריך על הכתובים. ( 5נקודות) |
.א |
|
"ולא ידבק בידך מאומה מן החרם" (פסוק י"ח) . ר' יוסף בכור שור: "שאם תשלול [=תיקח שלל] את העיר לא יהיה כבוד שמים בדבר, שיהיה נראה שלהנאתך נתכוונת." ספורנו: "פן יהיה למוקש כמו העניין בנויי עבודה זרה שנאמר בהם: 'לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך' (דברים, ז', כ"ה )". מה ההבדל במטרת הציווי בין ר' יוסף בכור שור לבין ספורנו? ( 3נקודות) |
.ב |
|
הבושת
|
| 13 'סמ הלאש עיין בדברים, כ"ו, א'-י"א . |
||
|
? הז עטקבש הווצמל ('א קוספ) החיתפה לש תיתכלהה תועמשמה יהמ ציין מצווה נוספת בספר דברים, המנוסחת באופן דומה, באותה משמעות. ( 3נקודות) |
.א | |
|
('ב קוספ) "תישארמ " רש"י: "ולא כל ראשית… אלא שבעת המינין בלבד. נאמר כאן 'ארץ' ונאמר להלן: "ארץ חטה '".וגו 'הרועשו |
.ב | |
|
באיזו מידה מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן למדו חז"ל, שהחיוב הוא משבעת המינים ? דבלב |
(1) | |
|
עיין בדברים, י"ח, ד': "ראשית דגנך תירשך ויצהרך… תתן לו ". |
(2) | |
|
הבושת
|
|
שאלה 14מיועדת לתלמידים בכיתות הניסוי, שלמדו את הסוגיה "הקריאה לשלום במלחמה". |
| 14 'סמ הלאש עיין בדברים, כ', י'-י"ח . |
|
|
"כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד" (פסוק ט"ו). (תודוקנ 4) . ן"במר תטיש יפל הז קוספ בסומ המ לעו ,י"שר תטיש יפל הז קוספ בסומ המ לע |
.א |
|
עיין בדברים, ב', כ"ו-ל'. "ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום" (פסוק כ"ו). כיצד אפשר להסביר את דברי משה בפסוקים אלה לפי שיטתו של רש"י, וכיצד אפשר להסבירם לפי שיטת רמב"ן? בסס דבריך על הכתוב. ( 4נקודות) |
.ב |
|
הבושת
|
| ענה על שתיים מהשאלות ( 15-17לכל שאלה – 7נקודות). |
| 15 'סמ הלאש עיין בשמואל א, כ"ב, ו'-י"ט . |
|
|
בהאשמתו את אחימלך: "למה קשרתם עלי…" משנה שאול את הדברים בהשוואה למה . ימודאה גאוד ול רפיסש מהו השינוי ומהי תכליתו? בסס דבריך על תשובת אחימלך לשאול. ( 4נקודות) |
.א |
|
מפרשים רבים קוראים את דברי אחימלך "היום החלתי לשאול לו באלקים "- בתמיהה . מה משמעות דברי אחימלך אם נקרא אותם בדרך זו, ולמה הוא מתכוון באמרו: "חלילה (תודוקנ 3) ?"יל |
.ב |
|
הבושת
|
| 16 'סמ הלאש עיין בישעיה, מ', י"ח-כ"ו . |
|
| אל מי פונה הנביא בפסוקים אלה, ולאיזו מסקנה עליהם להגיע, לדעת הנביא? ( 2נקודות) | .א |
|
עיין בפסוק כ"א. :ק"דר " 'הלוא תדעו' – מדעתכם . 'הלוא תשמעו' – ממה שקוראים בספרים . 'הלוא הגד מראש לכם' – דרך קבלה שהיא מראש מימים קדמונים . 'הלוא הבינותם' – אם יש לכם דעת להבין, תוכלו להבין ממוסדות הארץ ." מה תכלית ריבוי הפעלים בדברי הנביא, ולאיזה חלק מחלקי פסוק כ"א ניתן לייחס את פסוק (תודוקנ 5) .קמנ ?ב"כ |
.ב |
|
הבושת
|
| 17 'סמ הלאש יש המזהים את עבד ה' בישעיה נ"ב, י"ג-נ"ג, י"ב עם עם ישראל . |
|
|
במה בא לידי ביטוי סבלו של העבד בפסוקים ב'-ג', ומהי תגובת העבד לסבלו? בסס דבריך (תודוקנ 4) .בותכה לע |
.א |
| מי המדבר בפסוקים ד'-ו', ומה משמעות הדברים? ( 3נקודות) | .ב |
|
הבושת
|
(תודוקנ 30) 'ג הדיחי – ישילש קרפ |
|
בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות: על שתיים מהשאלות ( 18-20לכל שאלה – 8נקודות ), (תודוקנ 7 – הלאש לכל) 22-23 תולאשהמ תחא לעו (!הבוח) 21 הלאש לע |
|
ענה על שתיים מהשאלות ( 18-20לכל שאלה – 8נקודות) |
| 18 'סמ הלאש עיין באיוב, ד'. |
|
|
מהו הטיעון העיקרי של אליפז בפרק ד'? ציין שניים מן המקורות שעליהם מבסס אליפז את טיעוניו. ( 4נקודות) |
.א |
|
טיעונו של אליפז מבוסס גם על קל וחומר. מהו ה"קל" ומהו ה"חומר" בדבריו? נמק דבריך. ( 4נקודות) |
.ב |
|
הבושת
|
| 19 'סמ הלאש עיין באיוב, ו', י"ד-ל '. |
|
|
.(ו"ט קוספ) "לחנ ומכ ודגב יחא" במה מתבטאת בגידת הרעים באיוב על-פי דימוי זה? ( 3נקודות) |
.א |
|
איוב מדבר בקטע זה על יחס הרעים ליתום, ובפרק ל"א הוא מדבר על יחסו שלו ליתום . מהי טענת איוב כלפי יחסם של רעיו ליתום, ומה הוא רוצה להוכיח מיחסו שלו ליתום? (תודוקנ 5) |
.ב |
|
הבושת
|
| 20 'סמ הלאש עיין באיוב, מ"ב, א'-ו '. |
|
|
.וז העיבק חכוה. 'ב ,ח"ל קרפב וילא 'ה ירבדל בויא סחייתמ 'ג קוספב (1) ( )2מה טוען ה' כנגד איוב בדבריו בפרק ל"ח, ב', ומהי תגובת איוב על כך בפרק מ"ב, ג'? (תודוקנ 6) |
.א |
| (תודוקנ 2) .דציכ רבסה .ב"מ קרפב ותנקסמל עיגהל ול ועייס (ח"ל קרפ) בויאל 'ה ירבד | .ב |
|
הבושת
|
|
.( תודוקנ 7) (!הבוח) 21 הלאש לע הנע |
| 21 'סמ הלאש עיין בתהלים, ע"ג . |
|
|
(ז"ט קוספ) "יניעב אוה למע תאז תעדל הבשחאו" ? הז קוספב רבדמ אוה וילעש "למע"ה והמו ,רומזמב ללפתמה תא הקיסעמה הבשחמה יהמ (תודוקנ 3) |
.א |
|
"שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ" (פסוק ט') רמב"ם (הלכות טומאת צרעת, פרק ט"ז, י'): "מי גרם להם לשית בשמים פיהם [=לדבר באלוקים וכופרין בעיקר]? לשונם שהלכה תחילה בארץ. זו היא שיחת הרשעים שגורמת להן ישיבת קרנות וישיבת כנסיות של עמי הארץ וישיבת בתי משתאות עם שותי שכר ". (תודוקנ 4) ?ם"במר יפל ותועמשמ יהמו קוספה הנבמ והמ |
.ב |
|
הבושת
|
|
.(תודוקנ 7) 22-23 תולאשהמ תחא לע הנע |
| 22 'סמ הלאש עיין ביהושע, א '. |
|
|
הביטוי "חזק ואמץ" חוזר בפרקנו ארבע פעמים. למה מתייחס ביטוי זה בכל אחת משלוש הפעמים הראשונות? במה חורגת אמירת הביטוי שבפסוק י"ח? ( 5נקודות ) |
.א |
|
מה ניתן ללמוד על מנהיגותו של יהושע מן הסיפור על המשא-ומתן עם הגבעונים? הוכח דבריך מהכתובים. ( 2נקודות ) |
.ב |
|
הבושת
|
| 23 'סמ הלאש עיין בשופטים, ו '. |
||
|
מתגובתו של גדעון לדברי המלאך אנו למדים על שלוש בעיות שהעסיקו אותו. מה הן שלוש הבעיות? בסס דבריך על הכתובים. ( 4נקודות ) |
.א | |
| עיין בפסוקים ל"ו-מ '. | .ב | |
| מה ההבדל בין הניסיון הראשון לבין הניסיון השני ? | (1) | |
|
רס"ג: "…אבל גדעון… רצה לנסות אם הוא ראוי לנס גדול כזה." איזו בעיה מיישב רס"ג ?הלא וירבדב |
(2) | |
| (תודוקנ 3) | ||
|
הבושת
|
|
|
|
|
|
|
|
המגודל תובושת רחבמ |
|
|
|
|
|
|
| 1 'סמ הבושת |
|
|
: היעבה רש"י: משה נראה כמזלזל בכבוד ישראל בכך שהוא יושב והעם עומד . הביסוס: "…אתה יושב וכל העם נצב עליך ". ראב"ע : משה דן לבדו, בלי עוזרים, ולכן העם מתעכב זמן רב . הביסוס: "אתה יושב לבדך ". |
.א |
|
: פתרון הבעיה רש"י: משה לא ישפוט ישירות את העם, כך שלא יימצא מזלזל בכבודם . ראב"ע :יהיו דיינים רבים, ולכן לא יצטרכו להתעכב זמן רב . |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 2 'סמ הבושת |
|
|
שלושת התחומים : ( )1להתפלל על החולים ולמסור להם דבר ה' ("לדרוש אלוקים "). .(" יתטפשו") טופשל (2) ( )3ללמדם תורה ("והודעתי להם את חוקי האלוקים ואת תורותיו "). |
.א |
|
. טפשמה :אוה רבדה על שאר התחומים: הודה לו שמשה צריך להמשיך לטפל בהם באופן אישי . |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 3 'סמ הבושת |
||
|
: היעבה רש"י :אישית – אתה תתעייף . רשב"ם :לא תוכל לשפוט בצדק את כולם, משום שחוסר הסדר יגרום לך להתבלבל . |
(1) | .א |
| לפי רש"י :למשה ולזקנים . | (2) | |
|
"העם" – לפי רש"י :אהרן ובניו ושבעים הזקנים . . בירה ילעב: ע"באר יפל |
.ב | |
| האבה הלאשה | ||
| 4 'סמ הבושת |
|
|
העיקרון: אין להקפיד על שינויי סגנון וניסוח כאשר הם מבטאים אותם תכנים (ראב"ע). הדגמת העיקרון באמצעות שתי דוגמאות : (" )1אנשי חיל" = "הבו לכם אנשים ". (" )2יראי אלוקים" = "חכמים ונבונים ". (" )3שונאי בצע" = "וידועים ". |
.א |
|
לפי מדרש רבה – שני הפסוקים משלימים זה את זה, ולמעשה נזכרות שבע תכונות של . םיניידה לפי ראב"ע – מדובר באותן תכונות המנוסחות בסגנון שונה, ולמעשה יש ארבע תכונות בלבד . |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 5 'סמ הבושת |
||
|
המבנה לפי רמב"ן הוא: כלל ופרט, כאשר "אנשי חיל" – כלל, וכל היתר הפרטים הנכללים בכלל זה . לפי רש"י :כל מילה בפסוק היא תכונה ייחודית, וכך גם הביטוי "אנשי חיל". |
(1) | .א |
| לדעת רש"י :משה מצא דיינים שהם רק בעלי תכונה אחת: "אנשי חיל ". | (2) | |
|
לפי אונקלוס – שונה בצע הוא מי ששונא כל ממון שבעולם, שלא בא אליו כשכר על עמלו . ( .(תואוולהו תונתמ אנוש לפי רמב"ן בדרך הפשט. תכונות השופט: שנאת עושק . |
.ב | |
| האבה הלאשה | ||
| 6 'סמ הבושת |
||
|
נזיקין (נזקי שן ורגל ואש) – פסוקים ד'-ה '. שומרים (שומר חינם, שומר שכר ושואל) – פסוקים ו"-י"ד . |
.א | |
| הכלל: מילים שוות בצורתן במקרא מתפרשות בהוראות שונות . | (1) | .ב |
|
ניתן לבאר לפי כלל זה את החזרה על השורש ב.ע.ר. בפסוקים ד'-ה': פעם במשמעות של הולכת בהמה ופעם במשמעות של שריפה. ההוכחה היא מהמילה "אש" ("כי תצא אש") . הפירש לש תועמשמב .ר.ע.ב לש תועמשמ לע וב רבודמש החיכומה ,'ה קוספבש |
(2) | |
| האבה הלאשה | ||
| 7 'סמ הבושת |
||
|
תוכן השבועה : לפי רש"י – :שלא שלח יד בפיקדון ; לפי רמב"ן – שהחפץ נגנב . |
(1) | .א |
|
: יריבחתה דיקפתה ; אשומ טפשמ הז – י"שר . יאנת טפשמ הז – ן"במר |
(2) | |
|
המסקנה היא ש"נקרב בעל הבית אל האלהים" מדבר בשבועה [ולא בפנייה לדין]. המידה היא: גזרה שווה. מהמילים "שלח ידו" הנזכרות בשני המקומות כיוון שבפסוק י' מפורש שזו שבועה, מכאן שגם בפסוק ז' זו שבועה . |
.ב | |
| האבה הלאשה | ||
| 8 'סמ הבושת |
||
| בפסוק ו' נזכרים חפצים דוממים, ואילו בפסוק ט' נזכרים בעלי-חיים . | (1) | .א |
|
לפי הרמב"ן ההבדל נובע מכך שחפצים דוממים הדרך לשומרם היא בחינם, ואילו בעלי- חיים הדרך לשמרם היא בשכר, משום שיש יותר טרחה בשמירתם . |
(2) | |
|
רש"י סבור שאין זו קביעה מוחלטת שהכלים נגנבו, כי אם כך היה, לא היה מקום לחייבו . הביסוס: "אם לא ימצא הגנב" (פסוק ז '). |
.ב | |
| האבה הלאשה | ||
| 9 'סמ הבושת |
|
|
רש"י שינה מלשון יחיד ללשון רבים, משום שבכל מקום שנאמר "עד" הרי הם שניים . המקור בדברים, י"ט, ט"ו: "לא יקום עד אחד באיש ". |
.א |
|
פיסוק הטעמים מסייע לרש"י ולראב"ע. הנימוק: משום שהאתנחתא מפרידה בין המילה "עד" למילה "טרפה", ואילו לפי פירוש ר' יונתן במכילתא צריכה היתה האתנחתא להופיע ." הפרט" הלימב |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 10 'סמ הבושת |
||
|
. תיבה לעב לא לאושהמ איה היינפה – לאושב בשאר השומרים – הפנייה מבעל הבית אל השומר. |
(1) | .א |
| השואל חייב באונסין, משום שכל ההנאה מהחפץ היא שלו . | (2) | |
|
לפי רש"י הנושא הוא השור; לפי ר' יוסף בכור שור הנושא הוא הבעלים של החפץ או . ליאשמה השוכר אינו חייב באונסין כשואל (משום שהוא משלם תמורת ההנאה ). |
.ב | |
| האבה הלאשה | ||
| 11 'סמ הבושת |
|
|
הבעיה היא :אין לנו מקום מפורש ששם ציווה הקב"ה על השחיטה . המילים "כאשר צויתיך" מתייחסות לפי רש"י – להלכה למשה מסיני . . תונברק תברקה ינידל – ן"במר יפל |
.א |
|
התופעה :חזרה מודגשת ( 4פעמים) על איסור אכילת דם. ההסבר על-פי דברי רש"י: כיוון שהם היו מורגלים באיסור זה, היה קשה לעקר מהם, לפיכך נצרכת התורה לחזור כמה פעמים על האיסור . |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 12 'סמ הבושת |
|
|
:םייונישה בעיר הנידחת – יש ציווי על הריגת כל האנשים; ההריגה היא בסיף . שדחמ ריעה תיינב רוסיא ;שוכרה לכ תפירש אצל יחיד – העונש הוא סקילה (דברים, י"ז, ה '). |
.א |
|
: יוויצה תרטמ לר' יוסף בכור שור – המטרה היא להוכיח שהכוונה בענישה הקיצונית של העיר היתה לשם שמים ולא לשם לקיחת שלל . לספורנו – המטרה היא למנוע התפתות לחטא נוסף של עבודה זרה . |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 13 'סמ הבושת |
||
|
: תיתכלהה תועמשמה במצווה זו מתחייבים רק לאחר הכיבוש והחלוקה של הארץ . המצווה הנוספת :מינוי המלך (י"ז, י"ד) או: פרשת ערי מקלט (י"ט,א'). (או: בניית בית .( ( א"י-'י ,ב"י) שדקמה |
.א | |
| ."הווש הרזג" :איה הדימה | (1) | .ב |
|
בפרק י"ח עוסק הכתוב בתרומה. השוני הוא שביכורים צריך לתת לכהן בבית המקדש, ואילו תרומה ניתנת לכהן בכל מקום . |
(2) | |
| האבה הלאשה | ||
| 14 'סמ הבושת |
|
|
לפי רש"י – הפסוק מוסב על חובת הקריאה לשלום (פסוק י'). לפי רמב"ן – הפסוק מוסב על היחס לעיר שלא נענתה לקריאת השלום ולתנאיה (פסוקים י"ב-י"ד) . |
.א |
|
לפי רש"י – הקריאה לשלום לסיחון היתה רק כדי לעבור בארצו, וזה מותר גם לשיטת . י"שר הביסוס: "אעברה בארצך" (ב, כז); "רק אעברה ברגלי" (ב, כח); "…העברנו בו" (ב, ל ). לפי רמב"ו – הקריאה לשלום לסיחון היתה במסגרת חובת הקריאה לשלום גם לשבעת . ןיממעה הביסוס: "ואשלח… דברי שלום" (ב', כ"ו ). |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 15 'סמ הבושת |
|
|
השינוי הוא בכך שמזכיר את השאלה באורים ובתומים בסוף דבריו . תכלית השינוי :להדגיש שזו האשמה החמורה ביותר. הדבר נראה מתשובת אחימלך המתייחסת רק להאשמה על השאלה באורים ובתומים. |
.א |
|
משמעות דברי אחימלך היא שאינו רואה בכך אשמה. שהרי היה רגיל לשאול באלוקים עבור דוד, ולא נאמר לו על כך דבר בעבר . הביטוי "חלילה לי" מתייחס למרידה. דהיינו, חלילה לי מלמרוד בך – במעשה זה לא היתה . הדירמ לש הנווכ לכ יל |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 16 'סמ הבושת |
|
|
הפנייה היא לעובדי עבודה זרה שבישראל. המסקנה היא שאין ממשות באלילים, בניגוד . לוכי-לכו לוכ ארוב – 'הל |
.א |
|
ריבוי הפעלים נועד להראות שניתן להגיע למסקנה הזו בדרכים רבות ושונות. פסוק כ"ב מתייחס ל"הלוא הבינותם מוסדות הארץ ". הנמקה: מתוך פסוק כ"ב נראה שהוא מתבקש להתבונן בבריאה . |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 17 'סמ הבושת |
|
|
הסבל בא לידי ביטוי בהשפלה ובסבל גופני, כמו חליים ומכאובים. העבד מתייחס לכך בהשלמה ובקבלת הדין עליו: "ולא יפתח פיו" (ז') "בדעתו יצדיק צדיק " "ועוונותם הוא יסבול" (י"א ). |
.א |
|
המדברים בפסוקים אלו הם הגויים . משמעות הדברים היא הכרה בחטאיהם והסבר הסבל של ישראל בכך שהם נענשים על חטאיהם (של הגויים ). |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 18 'סמ הבושת |
|
|
הטיעון העיקרי של אליפז הוא שאדם אינו נענש אלא אם כן חטא . המקורות הם : (' ז) "אנ רכז" – בויא לש ותעידי ניסיונו של אליפז – "ראיתי חרשי און" (ח ') התגלות אלוקית – "בשעפים מחזיונות לילה" (י"ג ) |
.א |
|
ה"קל" – הם עבדיו והמלאכים, כי הם שלמים יותר מהאדם . ה"חומר" – הם בני האדם, כי הם שלמים פחות (כי יש בהם יצר הרע או יש להם גוף וכד '). (או :ה"קל" – נביאים או צדיקים . ה"חומר" – רשעים) . |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 19 'סמ הבושת |
|
| הבגידה היא בכך שאיוב ציפה שיבואו לנחמו, ואילו הם דיכאו אותו ובאו אליו בטענות . | .א |
|
בפרקנו הוא רוצה לטעון שהרעים הם אכזריים, ואילו בפרק ל"א הוא רוצה להוכיח שהעונש לא מגיע לו מחמת יחסו הנאות ליתום . |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 20 'סמ הבושת |
||
|
ההוכחה היא בדמיון המילולי : "מי זה מעלים עצה בלי דעת" (מ"ב, ג ') "מי זה מחשיך עצה… בלי דעת" (ל"ח,ב ') |
(1) | .א |
|
טענת ה' נגד איוב (ל"ח, ב') היא שאיוב מייחס לה' הנהגת עולם לא נכונה . .הנבה רסוחמ העבנ ותוסחייתהש הדומ בויא :('ג ,ב"מ) בויא תבוגת |
(2) | |
|
בדברי ה' (פרק ל"ח) יש משום הוכחה לאיוב שאין ביכולתו להשיג את הדברים הקיימים בעולם. מכאן, ודאי שאין הוא יכול להבין את הנהגת ה '. |
.ב | |
| האבה הלאשה | ||
| 21 'סמ הבושת |
|
|
המחשבה המעסיקה אותו היא אודות הנהגת ה' בעולם, או: המציאות של רשע וטוב לו . העמל הוא דרך הנהגת ה' הנראית כעמל בלא משפט. או: עצם העובדה שהוא מהרהר אחרי . אטח – למעכ ול תיארנ ה"בקה לש ויתודימ |
.א |
|
. הביסו האצות לש בכרומ טפשמ – יריבחתה הנבמה: ם"במר המשמעות – התנהגות הרשעים גורמת להם לכפירה בה '. |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 22 'סמ הבושת |
|
|
להנחלת הארץ (ו'); לשמור מצוות התורה (ז'); להנהגת העם במלחמה (ט '). שלוש הפעמים הראשונות נאמרות על-ידי ה', ואילו בפסוק י"ח הביטוי נאמר על-ידי העם . |
.א |
|
בתחילת הדיונים עם הגבעונים מתערבים גם "איש ישראל" ו"נשיאי העדה" בלי תיאום עם יהושע, והוא אינו נוקט אמצעים נגדם, וזה גורם לסיבוכים. רק בסופו של דבר . ומצעל הערכהה תוכמס תא לטונ עשוהי |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 23 'סמ הבושת |
||
| הבעיות שהעסיקו את גדעון היו : | .א | |
| יחס ה' לעם – "ויש ה 'עמנו ולמה מצאתנו כל זאת… ועתה נטשנו ה'…" (פסוק י"ג) . | (1) | |
|
קוספ) "יבא תיבב ריעצה יכונאו …לארשי תא עישוא המב" – תוחילשל ותמאתה תדימ .( ו"ט |
(2) | |
| האם זו נבואה מה' – "ועשית לי אות שאתה מדבר עמי" (פסוק י"ז ). | (3) | |
|
הניסיון הראשון – טל – על הגיזה; יובש – על כל הארץ . הניסיון השני – יובש – על הגיזה; טל – על כל הארץ . |
(1) | .ב |
| הבעיה היא כי לכאורה יש בבקשת גדעון משום איסור לנסות את ה '. | (2) | |
 
|
