מדינת ישראל סוג הבחינה: בגרות לבתי-ספר על-יסודיים משרד החינוך, התרבות והספורט מועד הבחינה: קיץ תשנ"ז, 1997 מספר השאלון: 007101
הפ-לעבש הרות הבוח תדיחי
לבתי ספר ממלכתיים
הוראות לנבחן א. משך הבחינה: שעה. ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שלושה פרקים. פרק ראשון - מבוא לתושבע"פ - (2* 20 - )10נקודות פרק שני - שאלות על סוגיה מיחידת ארץ-ישראל - (1* 60 - )60נקודות פרק שלישי - שאלות כלליות מיחידת ארץ-ישראל - (2* 20 - )10נקודות הדיחיל תודוקנ 100 - כ"הס ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין. :תודחוימ תוארוה .ד .1אל תעתיק את השאלה. רשום את מספרה בלבד. .2כתוב את תשובותיך בקיצור נמרץ. .3התרכז בנושא. שים לב לכתב, לכתיב ולפיסוק. תולאשה פרק ראשון - מבוא לתושבע"פ ( 20נקודות) - הלאש לכל) 4-3 תולאשהמ תחא לעו 1-2 תולאשהמ תחא לע :תולאש יתש לע הנע .(תודוקנ 10 .2-1 תולאשהמ תחא לע הנע 1 הלאש לפניך רשימה של ארבע קבוצות: סבוראים, תנאים, איסיים, אמוראים. (תודוקנ 4) ?וז המישרל תכייש הניא הצובק וזיא .א ב. רשום במחברתך את שלוש הקבוצות הנותרות לפי סדר זמנן (מן המוקדמת (תודוקנ 6) .(תרחואמל
2 הלאש
הסבר את תפקידם של הביטויים: תניא, מתני', גמ' ( 6נקודות)
.4-3 תולאשהמ תחא לע הנע
3 הלאש
(תודוקנ 4) ."הב תשרדנ הרותהש הדימ" יהמ רבסה .א
ב. ציין שלוש מידות שהתורה נדרשת בהן, והסבר אחת מהן. ( 6נקודות)
4 הלאש
הסבר בקצרה שלושה מן המושגים שלפניך:
;"יניסמ השמל הכלה" –
– "סתם משנה";
;"הכלה שרדמ" –
."אתפסות" –
פרק שני – שאלות על סוגיה מיחידת ארץ-ישראל ( 60נקודות)
בחר באחת מהסוגיות שבנספחים ב-ג, וענה על ארבע השאלות הנוגעות לסוגיה
.תרחבש
ב חפסנב היגוס
נספח ב: מסכת כתובות, דף ק"י ע"ב. מהמילה "מתני'" ועד "כתובה דרבנן"
עיין בסוגיה שבנספח ב, וענה על ארבע השאלות .8-5
5 הלאש
"הכל מעלין לאתויי מאי".
א. הסבר את המונח "לאתויי מאי" ואת שאלת הגמרא "הכל מעלין לאתויי מאי".
(תודוקנ 7)
ב. כיצד עונה הגמרא על השאלה "הכל מעלין לאתויי מאי"? (ציין שתי
(תודוקנ 7) (.תויורשפא
6 הלאש
א. כתוב את המשנה לפי "מאן דתני עבדים בהדיא". ( 7נקודות)
ב. לפי פרשנות הגמרא, מדוע כתבה המשנה את המילה "הכל" ("ואין הכל
מוציאין") באשר להוצאה מארץ-ישראל? ( 5נקודות)
ג. לפי פרשנות הגמרא, מדוע כתבה המשנה את המילה "הכל" (ואין הכל
מוציאין") באשר להוצאה מירושלים? ( 5נקודות)
7 הלאש
על-פי הברייתא, כיצד יכולה האישה לכפות על בעלה לעלות לארץ-ישראל? (8
(תודוקנ
8 הלאש
במשנה נאמר: "נשא אישה בארץ-ישראל וגירשה בקפוטקיא, נותן לה ממעות .א
ארץ-ישראל".
הסבר מה מבינה הגמרא ממשפט זה באשר לפירעון הכתובה. ( 6נקודות)
"נשא אישה בקפוטקיא וגירשה בארץ-ישראל, נותן לה ממעות ארץ-ישראל". .ב
הסבר מה מבינה הגמרא ממשפט זה באשר לפירעון הכתובה. ( 6נקודות)
."אישק אפוג אה" ארמגה השקמ הלא תונקסמ יתש לע .ג
(תודוקנ 9) .הבר התוא רתופ דציכ רבסהו ,אישוקה תא ראב
ג חפסנב היגוס
:ג חפסנ
מסכת קידושין, דף ל"ו ע"ב מהמילה "מתני'" ועד דף ל"ז ע"א "בין בח"ל"
עיין בסוגיה שבנספח ג, וענה על ארבע השאלות .12-9
9 הלאש
א. הסבר מה הן המצוות: ערלה, כלאיים וחדש. ( 7נקודות)
ב. על-פי דברי חכמים במשנה, במה מיוחדות מצוות אלה משאר המצוות התלויות
בארץ? ( 6נקודות)
10 הלאש
הגמרא מציעה לפרש מצווה התלויה בארץ כמצווה "דכתיב בה ביאה".
(תודוקנ 6) (.י"שרב רזעיהל לכות) ."האיב הב ביתכד" הווצמ יהמ רבסה .א
ב. כיצד המילה "ארץ" (בביטוי "מצווה התלויה בארץ") מתפרשת על-פי הסבר
(תודוקנ 6) ?הז
(תודוקנ 7) .הז רבסה ארמגה החוד דציכ רבסה .ג
11 הלאש
לפניך רשימת מצוות:
שביעית (שמיטה), תפילין, לקט, שבת, ברית מילה, חלה, פאה, איסור עבודת
.םילילא
לפי מסקנת הסוגיה, אילו מהמצוות האלה הן מצוות התלויות בארץ? הסבר מדוע.
(תודוקנ 7)
12 הלאש
בארץ אשר נתן ה' אלהי אבתיך לך תושעל אשר תשמרון םיטפשמהו םיקחה הלא"
לרשתה כל הימים אשר אתם חיים על האדמה" (דברים, י"ב, .)1
א. כיצד המילים המודגשות בקו נדרשות בברייתא? ( 8נקודות)
– היכן בפסוק מיעט הכתוב והיכן ריבה, ומהי "טעימו בותכה הבירש רחא" .ב
הבעיה שעולה מכך? ( 6נקודות)
"אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את .ג
אלהיהם" (דברים, י"ב, .)2
?הרז הדובע דוביא תוצממ אתיירבה תדמול המ
הסבר כיצד, ובעזרת איזו מידה מהמידות שהתורה נדרשת בהן היא לומדת
זאת? (היעזר ברש"י דיבור המתחיל "ממה שאמור בענין") ( 7נקודות)
פרק שלישי – שאלות כלליות מיחידת ארץ-ישראל
(תודוקנ 20)
ענה על שתיים מהשאלות ( 16-13לכל שאלה – 10נקודות).
13 הלאש
"בשלושה דרכים שוותה סוריא לארץ-ישראל ובשלושה לחו"ל".
ציין והסבר שתיים מבין "שלושה דרכים", שבהן שוותה סוריה לארץ-ישראל.
14 הלאש
."…רבדמ בותכה תוטימש יתשב .'טומש הטימשה רבד הזו' :רמוא יבר"
ציין באילו שתי שמיטות הכתוב מדבר, ומה למד רבי מהסמיכות שבין שתי
.קוספב הלא תוטימש
15 הלאש
"מי שנגמר דינו וברח ובא לפני אותו בית-דין אין סותרין את דינו".
הסבר לפי הגמרא באיזה מקרה בכל זאת "סותרין את דינו", ומדוע.
16 הלאש
"חד כהן אתא לגבי רבי חנינה. אמר ליה: מהו לצאת לצור לעשות דבר מצווה
לחלוץ או לייבם? אמר ליה: אחיו של אותו האיש יצא, ברוך המקום שנגפו, ואת
מבקש לעשות כיוצא בו? אית דבעי מימר הכין אמר ליה: אחיו של אותו האיש
הניח חיק אמו וחיבק חיק נכרייה, וברוך המקום שנגפו, ואת מבקש לעשות
"?וב אצויכ
מהו ההבדל בין שתי הגרסאות לתשובת רבי חנינה?

המגודל תובושת רחבמ
1 הבושת
א. הקבוצה החריגה – איסיים.
ב. שלוש הקבוצות הנותרות, מן המוקדמת למאוחרת:
,םיאנת
,םיארומא
.םיארובס
2 הבושת
.אתיירבל החיתפ :אינת .ב
.הנשמל החיתפ :'ינתמ
פתיחה לציון של הגמרא בקטע. :'מג
3 הבושת
וניאש עדימ ונממ וקיסהו ,יארקמה טסקטה תא ל"זח ושרד ותועצמאבש ללכ .א
.ארקמב שרופמב בותכ
מידות שהתורה נדרשת בהן (יש לציין שלוש ולהסביר אחת מהן): .ב
– השוואת שני עניינים – אחד קל והשני חמור – ועל סמך יחסרמוחו לק
זה שביניהם, מסיקים מן המקרה החמור אל הקל ולהפך.
– הרחבת חלות של דין אחד המופיע במקור מסוים לענייןהווש הרזג
המופיע במקור אחר, בעקבות מילים דומות המופיעות בשני המקורות.
– בעניינים שיש ביניהם דמיון מחילים דינים המופיעיםבניין אב
במקור אחד על המקורות האחרים הדומים לו.
– במקרה של סתירה בין שני כתוביםשני כתובים המכחישים זה את זה
הדנים באותו עניין יש למצוא את יישוב הסתירה בכתוב שלישי שיכריע
.םהיניב
חנומב שמתשמ קוחב הארוה עבוקה קוספ רשאכ – (ללכו טרפ) טרפו ללכ
כללי מסוים אך מציין גם פרטים – אם הפרטים באים אחרי הכלל ההוראה
מתייחסת לפרטים. אם הפרטים באים לפני הכלל מתייחסים לפרטים כאל
.דבלב תואמגוד
– לימוד מדין מפורש במקום אחד על דין לא מפורשכיוצא בו ממקום אחר
במקום אחר, על סמך יסוד ענייני משותף.
– לימוד עניין לא ברור ע"פ ההקשר שבו הוא מופיע.וניינעמ דמלה רבד
4 הבושת
יש להסביר שלושה מן המושגים שלהלן:
– הלכה שאין לה יסוד במקרא, אלא הועברה (על-פי"יניסמ השמל הכלה" –
המסורת) מדור לדור מאז משה, ולא חודשה על-ידי חכמים.
העד תגציימש :וא .התוא הנש ימ הכותב רסמנ אלש הנשמ – "סתם משנה" –
.תמכסומ
– לימוד הלכה מתוך דרישת הטקסט המקראי (או קובץ תנאי"הכלה שרדמ" –
המכנס מדרשים לספר מסוים).
– קובץ ברייתות הערוך באופן מקביל למשנה. "אתפסות" –
5 הבושת
א. ביטוי ששואל מה באים להוסיף מלה או משפט מסוים, על מה שאנו יודעים
.הנותנ איה ובש רשקההמ רבכ
מה באה להוסיף המילה "הכל" לאחר שידוע לנו ש"אחד:ארמגה תלאש
האנשים ואחד הנשים".
ב. – המילה "הכל" באה לכלול את העבדים.
למאן דתני עבדים בהדיא – באה להוסיף התייחסות למעבר ממקום טוב –
או יפה יותר למקום יפה או טוב פחות.
6 הבושת
א. כל ניסוח שיכלול התייחסות מפורשת לכך שמעלים עבדים.
ב. נאמר "ואין הכל מוציאין" למקרה שעבד בורח מחו"ל לארץ-ישראל, שאז
אומרים לבעליו למכור אותו בארץ, ולא להחזירו לחו"ל.
ג. בסיפא לגבי ירושלים נכתב "אין מוצאין" אגב כתיבת "אין מוציאין"
.אשירב
7 הבושת
.התבותכ תא הל תתלו השיאה תא שרגל וילע תופכל רשפא
8 הבושת
א. מה שקובע את סוג המטבע שבו משולמת הכתובה הוא מקום ההשתעבדות בשטר
הכתובה, כלומר, המקום שבו נישאה האישה.
ב. מה שקובע את סוג המטבע שבו משולמת הכתובה הוא המקום שם נגבה שטר
הכתובה, כלומר, המקום שבו מגורשת האשה.
ג. בין שתי מסקנות אלה יש סתירה בקריטריון שלפיו קובעים את אופן
.םולשתה
רבה מתרץ שהעיקרון שמנחה את החכמים במשנה אינו של קביעת תשלומי
שטרות, אלא הרצון להקל על המשלם את תשלום הכתובה.
9 הבושת
– פרות העץ בשלש השנים הראשונות לגידולו. כל עוד הפרות במעמד הלרע .א
של ערלה, הם אסורים באכילה ובהנאה.
– אסור להרכיב שני מיני גידולים זה בזה או אף לגדלם בקרבה.םייאלכ
וכן אסור ליהנות מגידול כזה.
– אסור לאכול מן התבואה החדשה של השנה (או עד ט"ז בניסן) עדשדח
.רמועה תברקה רחאל
– אע"פ שתלויות בארץ, נוהגות גם מחוץ לארץ-ישראל. ערלה וכלאיים .ב
לדעת רבי אליעזר אף החדש נוהג בחוץ לארץ.
10 הבושת
א. מצווה שניסוחה בתורה כולל התייחסות לביאה לארץ.
ב. ארץ-ישראל.
ג. אנו מכירים מצוות שניסוחן בתורה כולל התייחסות לביאה לארץ, אך נוהגות
גם בחו"ל.
11 הבושת
שביעית, לקט, חלה, פאה. מצוות אלה תלויות בקרקע ואינן מצוות הגוף, ולכן
נחשבות מצוות התלויות בארץ.
12 הבושת
,תושרדמ – םיקוח .א
,םיניד – םיטפשמ
,הנשמ – ןורמשת
.השעמ – תושעל
ב. הכתוב ריבה במילים – "כל הימים", ומיעט במילים "בארץ".
הבעיה: מן הריבוי אנו למדים שהמצוות נוהגות גם בארץ וגם בחו"ל
ומהמיעוט אנו למדים שהמצוות נוהגות רק בארץ.
ג. הברייתה לומדת שרק מצוות הגוף נוהגות גם בארץ וגם בחו"ל. מכאן שבסמוך
לפסוק שעוסק בכלל הדינים מופיע הפסוק העוסק באיבוד עבודה זרה, שאותו
מבינים כחל בכל מקום.
אנו לומדים בעזרת המידה "דבר הלמד מעניינו", שכל דין שבדומה לאיבוד
עבודה זרה הוא חובת הגוף – חל בכל מקום.
13 הבושת
(יש לציין ולהסביר שניים מהפרטים הבאים): שווה לארץ-ישראל
– חייבת במעשר ובשביעית כארץ-ישראל: המתגורר בסוריה צריך להפריש מעשר
ולקיים מצוות שמיטה בכל שנה שביעית.
– הרוצה להיכנס אליה בטהרה נכנס: אדם טהור שנכנס אליה ולא דורך בעפרה
לא נטמא. שכן אווירה אינו טמא כאוויר ארץ העמים.
– הקונה שדה בסוריה, כקונה בפרוורי ירושלים: לקניית קרקע בסוריה מעמד
כשל קנייה בארץ-ישראל, ולכן מותר לומר לנוכרי לכתוב שטר לקנייה אפילו
.תבשב
14 הבושת
מתי שמשמטין קרקע, משמטים כספים, ומתי שאין משמטים קרקע אין משמטים
.םיפסכ
15 הבושת
במקרה שבורח מבית דין בחוץ לארץ לבית דין בארץ-ישראל סותרין את דינו
מפני זכותה של ארץ-ישראל.
16 הבושת
לפי גרסה אחת אמר לו: אחיו של אותו אדם (שהלך הכהן לייבם את אשתו) יצא
לאותה מטרה ומת. ושאל אותו אם הוא חפץ בגורל דומה. לא מוסבר לפי גרסה זו
.לאה תא חבשמ אוה עודמ
בגרסה השנייה מופיע גם ההסבר לכך: אותו אדם הניח חיק אמו – ארץ-ישראל,
.רוצ – היירכנ קיחל הנפו
