קיץ תש"ס

שאלון מספר – 5108קיץ תש"ס 2000

1 הלאש

מצוות קידוש השם


כיצד מבאר בעל ספר החינוך את מצוות קידוש השם, ומהו שורש מצווה זו?.א


פסוקים אלה: "… ונקדשתי בתוך בני ישראל", "… אשר ינש מהי הסתירה בין .ב

    יעשה אותם האדם וחי בהם", וכיצד מיישב בעל ספר החינוך סתירה זו?

הבדלים בין קיום מצוות קידוש השם בשעת השמד לבין קיום המצווה ינש יבתכ .ג

.דמשה תעשב אלש    


"ומה שמצינו מעשים לחסידים הראשונים שנהרגים על ביטול מצוותה…".ד

    מהו הקושי במעשיהם של החסידים הראשונים, וכיצד מיישב בעל ספר החינוך קושי זה?

".דואמ דע רומחו לודג "ועוון חילול השם .ה

?ל"זח ירבדב יוטיב ידיל האב וז הרימא דציכ    

2 הלאש

מצוות כיבוד אב ואם; מצוות יראת אב ואם


מהו שורש מצוות כיבוד אב ואם לפי בעל ספר החינוך, ומדוע הוא כותב: "והעובר .א

(תודוקנ 8) ?"דואמ לודג ושנועו …הילע    

?"ארומ והזיא" ?"דוביכ והזיא" :ל"זח ולאש .ב

.ל"זח יפ לע ,"ארומ"ל תואמגוד יתשו "דוביכ"ל תואמגוד יתש יבתכ    
    הגדירי את המושגים "כיבוד" ו"מורא", לאור הדוגמאות שכתבת. ( 7נקודות)

האם יש הבדל בין מצוות "כיבוד אב ואם" למצוות "יראת אב ואם", בנוגע לחובה של .ג

    נשים במצוות אלה? פרטי את תשובתך. ( 5נקודות)

כתב בעל ספר החינוך כי הלווה והמלווה והאנשים הנוספים, שעוברים על איסור הלוואה .ג

העוברים על האיסור. ( 7נקודות)לכל     בריבית, אינם לוקים. כתבי את נימוקיו בנוגע

דוגמאות של חובות המוטלים על הציבור, אשר חכמים פטורים מהם. יתש יאיבה .ג

    מדוע הם פטורים? ( 5נקודות)

5 הלאש

רמועה תריפס תווצמ


בספירת העומר אנו סופרים כך וכך ימים לעומר.
סופרים כך וכך ימים לזמן מתן תורה?ןיא עודמ

הסתירה לכאורה בין שני הפסוקים האלה: הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" מחייב .ב

את היהודי למסור את נפשו ולמות על קידוש השם, ואילו הפסוק "אשר יעשה אתם האדם וחי
בהם" מלמדנו שאדם חייב לקיים את המצוות רק בחייו, ודרשו חז"ל, "וחי בהם ולא שימות
בהם", כלומר שאין היהודי חייב למות על קיום מצוות [ומפסוק זה למדו חז"ל, שפיקוח נפש
.[הלוכ הרותה לכ תא החוד
בעל ספר החינוך מיישב סתירה זו כך שבכל התורה כולה פיקוח נפש דוחה, אך המצווה למסור
את הנפש על קידוש השם, היא רק בשלוש מצוות, עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים,
.רובעי אלו גרהייש

הבדלים בקידוש השם בין שעת השמד לשלא בשעת השמד (לתשובה מלאה יש לציין שני .ג

(םילדבה
בשעת השמד חייב אדם למסור את נפשו:
( )1בין שמתכוון הגוי להעבירו על דתו ובין שהגוי מכריחו לעבור את העברות האלה להנאת
.ומצע
.הלק הווצמ לע רובעל יוגה וחירכמשכ וליפאו (2)
( )3בין בפרהסיא ובין בצנעא.
:דמשה תעשב אלש
( )1בשאר העברות – אם זה בצנעא, יעבור ואל ייהרג.
( )2בפרהסיא, כלומר בפני עשרה יהודים, אם מתכווין הגוי להעבירו על דתו להנאתו, יעבור
ואל ייהרג, ואם מתכוון הגוי להעבירו על דתו, ייהרג ואל יעבור.
( )3חייב למסור את נפשו רק על שלוש העברות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.

הקושי: מצוות קידוש השם למסור את הנפש חלה רק כאשר מכריחים את היהודי לעבור .ד

עברה בקום ועשה, כלומר לעבור עברה, אבל כאשר מכריחים אותו להיבטל מן המצווה, כלומר
לא לקיים מצווה מסוימת בשב ואל תעשה – אזי יעבור ואל ייהרג, ולא ימסור את נפשו.
החסידים הראשונים מסרו את נפשם כשלא רצו לבטל מצוות כגון "מילה", "נטילת לולב"
וכדומה, והרי במקרים אלה פיקוח נפש דוחה את החיובים האלה, וכיצד מסרו את נפשם?
בעל ספר החינוך מיישב קושי זה: מעשים אלה היו מידת חסידות, שראו שאנשי הדור ההוא
היו צריכים לראות מסירות נפש זו, ורק חכמים וחסידים גדולים ראויין להורות על כך, אבל
אדם רגיל שיעשה זאת מתחייב בנפשו.

חז"ל אמרו שעוון חילול השם הוא גדול וחמור עד מאוד, שאין כוח ואפשרות להתכפר .ה

מעוון זה לא בתשובה, לא ביום הכיפורים ולא בייסורין, אלא מיתה בלבד מכפרת עוון זה, וזה
מוכיח את חומרת העוון הזה.

:תואמגוד .ב

.איצומו סינכמ ,הסכמו שיבלמ ,הקשמו ליכאמ :(תואמגוד יתש איבהל שי) דוביכ
.וירבד תא רותסי אלו ומוקמב רבדי אל ,ומוקמב בשי אל :(תואמגוד יתש איבהל שי) ארומ
הגדרת המושגים:
כיבוד – חייב אדם לעשות פעולות חיוביות, לספק את הצרכים שאביו ואמו זקוקין להם.
מורא – חייב אדם לנהוג כבוד באביו ואמו, ולא לעשות פעולות שיש בהן ביזיון להוריו. כלומר,
כיבוד היינו, מה חייב אדם לעשות לאביו ולאמו. מורא היינו, מה אסור לאדם לעשות לאביו
.ומאלו

נשים חייבות במצוות אלה, אך לגבי מצוות "כיבוד אב ואם", יש הבדל בין אישה נשואה .ג

לאישה שאינה נשואה. כיוון שמצוות כיבוד מחייבת עשייה למען ההורים, אבל האישה
הנשואה תלויה ברצון בעלה, הרי היא חייבת בכיבוד אב ואם רק אם הבעל אינו מונע ממנה
.שיאה ומכ דוביכ תווצמב תבייח האושנ הניאש השיא .תאז
לעומת זאת, מצוות "מורא אב ואם", מאחר שאינה תלויה בעשייה, אלא בהימנעות ממעשים
מבזים, אין הדבר תלוי ברצון הבעל כלל, ואין כל הבדל בין איש לאישה במצווה זו.

המוזהרים הם: הערב [להלוואה], הסופר [הכותב את שטר ההלוואה], והעדים [המעידים .ב

.[וז האוולה לע
הם מוזהרים על כך, כדי למנוע הלוואות בריבית, וכאשר הם יימנעו מלסייע לביצוע ההלוואה,
_- .עצבתת אל איה
הערה למעריך: תלמידה שתכתוב כי הם עוברים באיסור של: "לפני עיוור לא תיתן מכשול",
.הנוכנ הבושתכ לבקל שי

המלווה אינו לוקה, כיוון שאם לקח ריבית חייב הוא להשיבה. ומכיוון שהריבית ניתנת .ג

להישבון לא לוקין על לקיחתה.
הלווה, הערב, הסופר והעדים אינם לוקים, כיוון שאם העובר העיקרי באיסור ריבית, דהיינו –
המלווה, אינו לוקה, לא ייתכן שכל הנספחים לאיסור זה ילקו.

אין חייבים לכבד זקן בעל עברות, כיוון שבעשותו עברות אין הוא אדם מכובד ומנע עצמו .ב

.דובכמ
זקן אפילו שאינו חכם ברוב שנותיו ראה והכיר קצת את מעשי השם ונפלאותיו [וראייה והכרה
זו עושים אותו לחשוב], ועל כן ראוי הוא לכבוד.

עניינים שחכמים פטורים מהם (יש לפרט שתי דוגמאות): כגון בנינין וחפירות, וכן מסים .ג

שמטילין המלכים על אנשי הארץ [בין מס קצוב לכל אחד ואחד, או שקצוב על כל בני העיר, או
.[ללכ בוצק וניאש
חכמים פטורים מכל זה, מפני כבודם ומוראם [שאין זה כבוד החכמים שישתתפו בבניין העיר
ובחפירותיה וישלמו מסים כמו כל אדם אחר, ואין זה תואם את החובה לירא מן החכמים כמו
שאמרו חז"ל: "מורא רבך כמורא שמים"].