|
מה שכתוב בסוגריים מרובעים אינו מחייב.:הרעה
המאכל והמשתה מעוררים את החומר הגופני של האדם להימשך אחר התאווה.א
והחטא [ואין ראוי לעבד ביום בואו לדין לפני אדונו לבוא בנפש חשוכה ומעורבבת
מתוך המאכל והמשתה במחשבות החומר], על כן טוב לאדם להגביר את נפשו
החכמה ולהכניע את החומר למען תהיה ראויה לקבל כפרתה ולא ימנענה מסך
.תוואתה
.הטימה שימשתו לדנסה תליענ ,הכיס ,הציחר ,הייתשו הליכא .ב
חומרת האיסורים אינה שווה. האוכל ושותה ביום הכיפורים חייב כרת, ואילו בשאר
העינויים שנקבעו, אין חיוב כרת. הנימוק: כתוב בתורה "ועיניתם את נפשותיכם",
"כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה". ודרשו חז"ל דחייבים
כרת רק במה שיש בו איבוד נפש, דהיינו אכילה ושתייה, אבל בשאר העינויים
אין איבוד נפש.
שיעור האכילה האסורה ביום הכיפורים הוא ככותבת הגסה, ובשאר האיסורים .ג
.תיזכ אוה
הסיבה לקביעת שיעורים שונים: בכל האיסורים נאמר עליהם "לא תאכלו", ואכילה
היא בכזית, אבל ביום הכיפורים לא נאמר "לא תאכלו" אלא "ועיניתם את
נפשותיכם", ועינוי באדם הוא כל זמן שלא אכל ככותבת.
.רועישהמ תוחפ וליכאהל (1) .ד
( )2לשמור רווח של זמן בין אכילה לאכילה, כדי שיעור של אכילת פרס.
כיוון שמדובר בחולה שאין בו סכנה, הותר להאכילו רק פחות משיעור שיש עליו
.תרכ בויח
ואם יאכילוהו שתי אכילות של פחות מהשיעור תוך כדי זמן של אכילת פרס, הרי שזו
.תרכ בויח ידיל אוביו תחא הליכאל בשחית
"בכל מקום" – דהיינו, בין בארץ ובין בחו"ל..ה
"בכל זמן" – דהיינו, גם בזמן שבית המקדש קיים וגם לאחר חורבנו.
מצווה זו נוהגת גם בנשים, כיוון שהאוכל ביום הכיפורים עובר על לא תעשה, ונשים
חייבות גם במצוות לא תעשה שהזמן גרמן.
|
בעל ספר החינוך מנמק בקביעה זו מדוע מברכים את ברכת התורה לפני הלימוד, .א
אבל מברכים את ברכת המזון דווקא לאחר האוכל, והיינו, שלימוד התורה הוא חלק
השכל, והשכל יודע ומכיר את תועלת הלימוד עוד לפני הלימוד, אבל ברכת המזון
היא על הנאת החלק הבהמי של הגוף, והחלק הבהמי מכיר בטובה רק לאחר
.הלביקש
כיוון שבברכת המזון אנו מודים על ארץ חמדה טובה שהנחלת לאבותינו, ועל .ב
בריתך שחתמת בבשרנו, ועל תורתך שלימדתנו.
וכיוון שנשים לא קיבלו נחלה בארץ, ואינן בברית מילה, ופטורות מלימוד תורה, יש
הסוברים שהן פטורות מברכת המזון מן התורה.
כיוון שהודה ונתן הממשלה לאל בסוף הברכה ולא הפסיק אחר הודאה זו, אין .ג
ראוי לכפול הודאת קבלת האדנות פעמיים בבת אחת.
|
תפילת שחרית כנגד קרבן תמיד של שחר..א
תפילת מנחה כנגד קרבן תמיד של בין הערביים.
תפילת ערבית כנגד איברי קרבן התמיד של בין הערביים שהיו מתאכלין כל הלילה.
כדי שלא להטריח את הציבור ביום שמחתם תיקנו להתפלל שבע ברכות בלבד..ב
נשים חייבות במצוות תפילה כיוון שמצוות תפילה אינה מצוות עשה שהזמן גרמה, .ג
כיוון שמן התורה אין זמן קבוע לתפילה.
|
מהפסוק "זכור את יום השבת לקדשו" לומדים מצוות קידוש ומצוות הבדלה .א
.תבשב
מצוות קידוש היא לקדש את השבת ולהבדיל יום זה מן הימים שלפניו ושלאחריו,
ולכן מקדשים בכניסת השבת להבדילו מן הימים שלפניו, ומבדילין במוצאי שבת
להבדילו מן הימים שלאחריו.
אם הפת חביבה עליו מן היין – יקדש על הפת, כי אז מתעורר טבעו יותר למה .ב
שהוא תאב, ושורש המצווה הוא שנתעורר מתוך מעשה זה לזכור גדולת היום.
להבדיל במוצאי שבת חייבים רק על היין (גם מי שחביב עליו פת יותר מן היין), כי
רוב העולם יתאוו אל השתייה במוצאי שבת יותר מן האכילה, כי כבר קבעו סעודה
גדולה ביום לכבוד השבת.
יקדש את השבת בדברים [דהיינו בברכת "מקדש השבת"]..ג
נימוק: בזה מקיים את מצוות התורה "זכור את יום השבת לקדשו".
|
כיוון שימי חג הסוכות הם ימי שמחה גדולה לישראל, שזאת היא תקופת איסוף
התבואות ופירות האילן לבית, ובדרך כלל השמחה מושכת את החומר ומשכיחה מן
האדם את יראת האלוקים, רצה הקב"ה לזכותם שתהיה עיקר השמחה לשמו, לכן
ציוונו הקב"ה לקחת בידינו דברים שיזכירו לנו שעיקר השמחה צריכה להיות לשמו
ולכבודו. וידוע מצד הטבע כי ארבעת המינים הללו משמחים לב רואיהם.
|
רוסיא ללכמ הזו ,רקיעב רפוכ וליאכ אוה ירה 'ה דוחייב הדומ וניאש ימ לכ יכ
עבודה זרה שעליה חייבין ליהרג.
|
כיוון שטבע האדם שהוא מכין לעצמו מזון פעמיים ביום בבוקר ובערב; לכן נצטווה
האדם שגם יעסוק פעמיים ביום בעבודת הבורא, לבל תהיה עבודת העבד לעצמו
יתרה על עבודתו לרבו, שהרי ידוע שאדם נפעל וטבעו מתעורר לפי מעשיו.
|
|
