הפ-לעבש הרות
|
פרק ראשון ( 40נקודות)
|
|
'א הנשמ , 'א קרפ – "הלח" תכסמ
.(תודוקנ 10 – הלאש לכל) 4-1 תולאשה לכאם בחרת במסכת זו, עני על
1 הלאש "חמשה דברים חיבין בחלה.." כיצד לומדים מהתורה שחמישה דברים חייבים בחלה? צייני את שם המידה מן המידות .א שהתורה נדרשת בהן, שממנה נלמד דין זה. מדוע כלולים בלימוד זה דווקא חמישה מיני דגן אלה?.ב |
|
הבושת 
|
|
2 הלאש מצטרף לשיעור החייב בחלה.וניאבמסכת חלה, פרק ד' מבואר שמין בשאינו מינו .תובושת יתשכיצד אפשר ליישב זאת עם האמור במשנתנו "ומצטרפין זה עם זה"? כתבי |
|
הבושת
|
|
3 הלאש "ואסורין בחדש מלפני הפסח" – האם התבואה החדשה מותרת באכילה כבר ביום הראשון של .יקמנ ?חספ |
|
הבושת
|
|
4 הלאש .יקמנ ?רמועה תריצק ינפל זרואהאם מותר לקצור כיצד לומדים זאת מהתורה? |
|
הבושת
|
|
'א הנשמ , 'ז קרפ – "תבש" תכסמ .(תודוקנ 10 – הלאש לכל) 8-5 תולאשה לכאם בחרת במסכת זו, עני על
|
|
הבושת
|
|
6 הלאש "… ימים שבינתיים הויין ידיעה" (רע"ב, דיבור המתחיל: 'חייב על כל שבת ושבת'). מהווים ידיעה? םניאלגבי מה הימים שבינתיים מהווים ידיעה, ולגבי מה הימים שבינתיים .יקמנ |
|
הבושת
|
|
7 הלאש בארי את העיקרון שעל פיו קובעת המשנה: ."תחא תאטח אלא בייח וניא" – אשירב ."תבשו תבש לכ לע בייח" – אתעיצמב ."הכאלמו הכאלמ בא לכ לע בייח" – אפיסב |
|
הבושת
|
|
8 הלאש "העושה מלאכת הרבה מעין מלאכה אחת, אינו חיב אלא חטאת אחת". .יקמנו ,הז טפשמ יראב |
|
הבושת |
(תודוקנ 40) ינש קרפ
|
|
.םירוכיב וא משני הנושאים: שביתת שבת בבנו, עבדו ונכרי דחאב ירחב
.וילא תורושקה תולאשה עברא לע ינע ,תרחבש אשונב |
|
("תבש" תכסמ יפ לע) ירכנו ודבע ,ונבב תבש תתיבש .(תודוקנ 10 – הלאש לכל) 12-9 תולאשה לכאם בחרת בנושא זה, עני על 9 הלאש שבא לכבות שרפה בשבת בבית אביו – האם צריך אביו למחות בו? נמקי.בן קטן .א שבא לכבות שרפה בשבת בבית אדונו – האם צריך אדונו למחות בו?ינענכ דבע .ב .יקמנ |
|
הבושת
|
|
10 הלאש פרצה שרפה בשבת בבית ישראל – האם מותר לומר לנכרי לכבותה? נמקי..א אם בא הנכרי מעצמו לכבות את השרפה – האם צריך בעל הבית למחות בו? נמקי..ב |
|
הבושת
|
|
11 הלאש ?רוסא הרקמ הזיאבו ,ורואל שמתשהל רתומ הרקמ הזיאב – תבשב רנ קילדהש ירכנ |
|
הבושת
|
|
12 הלאש לחלל בעבורו את השבת – האם עובר על איסור לנכרי, לבנו הקטן, ולעבדו הכנעני רמואה .השולשהמ דחא לכ על איסור דרבנן? הסבירי את דברייך לגבי וא אתיירואד |
|
הבושת
|
|
ביכורים (על פי מסכת "ביכורים")
.(תודוקנ 10 – הלאש לכל) 16-13 תולאשה לכאם בחרת בנושא זה, עני על
13 הלאש אילנות בתוך שדה חברו – האם מביא וקורא? נמקי.השולש הנוקה |
|
הבושת
|
|
14 הלאש .יקמנו ,תועדה יתש אילנות בתוך שדה חברו – האם מביא וקורא? צייני את ינש הנוקה |
|
הבושת
|
|
15 הלאש הנוטע בתוך שדה שלו, והבריך לתוך שדה חברו – האם מביא וקורא? נמקי. |
|
הבושת
|
|
16 הלאש הנוטע בתוך שדה שלו, והבריך לתוך שדה שלו ודרך הרבים באמצע – האם מביא וקורא? צייני .יקמנו ,תועדה יתש תא |
|
הבושת |
(תודוקנ 20) ישילש קרפ
|
|
מהמושגים והמשפטים ( 21-17לכל ביאור – 5נקודות)העברא יראב
17 הלאש .אצי אל קסעתמה |
|
הבושת
|
|
18 הלאש העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה – השני מתקיע |
|
הבושת
|
|
19 הלאש שמן שרפה |
|
הבושת
|
|
20 הלאש נדרים סייג לפרישות |
|
הבושת
|
|
21 הלאש הכול נתון בעירבון. |
|
הבושת
|
(ב) הנשמ – ע"בשותב תובושת
|
|
1 הבושת כתוב במצה לחם וכתוב בחלה לחם. ולומדים גזרה שווה. מה לחם האמור במצה הוא .א מחמשת המינים, אף לחם האמור בחלה הוא באותם חמשת המינים. כי רק חמישה מינים אלה באים לידי חימוץ. .ב |
|
האבה הלאשה 
|
|
2 הבושת מה שכתוב "ומצטרפין זה עם זה", הכוונה לחיטים עם כוסמין בלבד מפני :תחא הבושת שהם אותו מין, והשעורים מצטרפים עם הכול חוץ מן החיטים, כי כוסמין נחשבים גם למין .םירועש מה שכתוב "ומצטרפין זה עם זה" אמור בנלושו יחד, ואז מצטרפים אפילו :היינש הבושת מין בשאינו מינו, אבל האמור בפרק ד' מתייחס למקרה שנגעו העיסות זו בזו ולא נלושו יחד, ואז רק מין במינו מצטרף. |
|
האבה הלאשה
|
|
3 הבושת לא, כי התבואה מותרת באכילה רק לאחר הבאת קרבן העומר שהוא בט"ז בניסן [ככתוב "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה", רע"ב]. |
|
האבה הלאשה
|
|
4 הבושת מותר לקצור אורז לפני קצירת העומר, כי איסור זה נוהג רק בחמשת המינים בלבד. כי כתוב בתורה בעומר ראשית קצירכם ובחלה כתוב ראשית עריסותיכם, מה חלה נוהגת בחמשת המינים בלבד, אף איסור קצירה מלפני העומר נוהג בחמשת המינים בלבד. מסכת "שבת" – 'א הנשמ ,'ו קרפ |
|
האבה הלאשה
|
|
5 הבושת מן הפסוק "את שבתתי תשמרו" לומדים שאם חשב שאין בכלל מצוות שבת בתורה, ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה, ואחר-כך נודע לו ציווי השבת, חייב קרבן חטאת אחד בלבד. כי כתוב "שבתותי" בלשון רבים, דהיינו שמירה [לאו] אחת לשבתות הרבה. מן הפסוק "ושמרו בני ישראל את השבת" לומדים שאם יודע שיש מצוות שבת בתורה ונאסרו |
|
האבה הלאשה
|
|
6 הבושת הימים שבין שבת לשבת מהווים ידיעה לחלק את השבתות שכל שבת נחשבת כשגגה בפני עצמה, [ולכן בדין האמצעי של המשנה חייב על כל שבת ושבת.] כי לא ייתכן שלא נודע בין השבתות שאותו היום היה השבת. אין הימים שבין שבת לשבת מהווים ידיעה לחלק את המלאכות, [ולכן בסיפא של המשנה חייב על כל מלאכה ומלאכה,] כי לא סביר שבין השבתות ישב ולמד איזו מלאכה אסורה ואיזו .תרתומ הכאלמ |
|
האבה הלאשה
|
|
7 הבושת העיקרון הוא שהחובה בחטאת היא לפי מספר השגגות עשה. הגגש הווהמ תבשו תבש לכ אתעיצמב .תחא הגגש תווהמ תוכאלמהו תותבשה לכ אשירב .תדרפנ הגגש הווהמ הכאלמו הכאלמ לכ ,אפיסב ,תדרפנ |
|
האבה הלאשה
|
|
8 הבושת יכ ,דבלב תחא תאטח בייח ,בא ותוא לש תודלות המכ לע וא ויתודלותו הכאלמ בא לע רבועה .דבלב תחא הכאלמב גגש |
|
האבה הלאשה
|
|
9 הבושת האב צריך למחות בבנו, כיוון שהאב מצווה על שביתת בנו. .א האדון צריך למחות בעבדו, כיוון שהאדון מצווה על שביתת עבדו. (ט"ז, ו') .ב |
|
האבה הלאשה
|
|
10 הבושת .תובש ירכנל הרימא יכ ,הפרשה תא תובכל ירכנל רמול רוסא .א כאשר בא לכבות מעצמו אין צריך למחות בו, כי אין הוא מצווה על שביתת הנכרי. .ב ('ו ,ז"ט) |
|
האבה הלאשה
|
|
11 הבושת אם הנכרי הדליק את הנר בשביל עצמו, מותר להשתמש לאורו, ואם הדליק בשביל ישראל, ('ח ז"ט) .רוסא |
|
האבה הלאשה
|
|
12 הבושת אמירה לנכרי לחלל שבת אסורה משום שבות, שהוא איסור מדרבנן, אבל אמירה לבנו הקטן ולעבדו הכנעני מפורש האיסור בתורה [לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך]. (ט"ז, ו', ('ח |
|
האבה הלאשה
|
|
13 הבושת הקונה שלושה אילנות בשדה חברו קונה גם את הקרקע, ולכן מביא וקורא. (א"י ,'א) |
|
האבה הלאשה
|
|
14 הבושת :ורבח הדשב תונליא ינש הנוקה מביא וקורא, כיוון שקונה גם את הקרקע. :תחא העד ספק אם קונה גם את הקרקע, ולכן מביא מספק, כי ספק דאורייתא לחומרה, :היינש העד אך אינו קורא מספק [כי זה נראה כשקר שקורא האדמה אשר נתת לי, או שמא יבואו להפקיע מהביכורים תרומות ומעשרות (ב"ב, פ"ב, ע"א)] ('ו ,'א) |
|
האבה הלאשה
|
|
15 הבושת אינו מביא וקורא, כי אין כל הגידולים מאדמתו. (א', א') |
|
האבה הלאשה
|
|
16 הבושת אינו מביא וקורא, כי אין כל הגידולים מאדמתו. :תחא העד מביא ואינו קורא, כי מותר לו להשתמש בחלל שתחת רשות הרבים, ומ"מ אין :היינש העד לו בעלות לעולם, ולכן אינו קורא. (א', א') |
|
האבה הלאשה
|
|
17 הבושת אם אינו מתכוון לתקיעה של מצווה, לא יצא ידי חובת המצווה. ('ח ,'ד ,ש"הר) |
|
האבה הלאשה
|
|
18 הבושת שליח ציבור השני, שמתפלל תפילת מוסף, מתקיע את התקיעות. ('ז ,'ד ,ש"הר) |
|
האבה הלאשה
|
|
19 הבושת שמן תרומה שנטמא שדינו שרפה. ('ט ,'ד ,הלח) |
|
האבה הלאשה
|
|
20 הבושת אדם המתחיל בפרישות וחושש שלא יעמוד בזה, נודר שלא יעשה כך וכך, ובזה כובש את יצרו. (ג"י ,יג ,תובא) |
|
האבה הלאשה
|
|
21 הבושת כל הנתון לאדם בעולם האדם אחראי לזה, שאם יחטא, יגבו ממנו את החוב, כלומר ייענש. (ז"ט ,'ג ,תובא) |
