קיץ תשנ"ו

פברואר 24, 2010 · בית

הפ-לעבש הרות
('ב) הנשמ


שאלון מס' – 5103קיץ תשנ"ו, 1996

 

פרק ראשון ( 40נקודות)


." הלח" וא "תבש" :תותכסמה ישמ תחאב ירחב
.הילא תוסחייתמה תולאשה עברא לע ינע ,תרחבש תכסמב



א הנשמ ,'א קרפ – "הלח" תכסמ


.(תודוקנ 10 – הלאש לכל) 4-1 תולאשה לכאם בחרת במסכת זו, עני על



1 הלאש

האם יוצאים ידי חובת מצה בליל ראשון של פסח, במצה העשויה מקמח אורז? הוכיחי.


הבושת


2 הלאש

"ומצטרפין זה עם זה". כיצד ניתן ליישב משפט זה עם האמור בפרק רביעי, שמין בשאינו מינו אינו
מצטרף לחלה?


הבושת


3 הלאש

בפירו הרע"ב, דיבור המתחיל: "ואסורים בחדש", כתוב: "כדכתיב: 'ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו
עד עצם היום הזה' ". מהו התאריך המדויק ל"עד עצם היום הזה"?


הבושת


4 הלאש

"ומלקצור מלפני העמר". כיצד לומדים שאיסור זה נוהג בחמשת המינים בלבד? צייני גם באיזו
מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן נלמד דין זה.


הבושת
'ו הנשמ ,'י קרפ "תבש" תכסמ

(תודוקנ 10- הלאש לכל) 8-5 תולאשה לכאם בחרת במסכת זו, עני על




5 הלאש

."בייחמ רזעילא יבר ,תסקופה ןכו ,לחוכה ןכו ,תלדוגה ןכו ..וינרופיצ לטונה"
?ולא תולועפמ תחא לכבמטעם איזה אב מלאכה מחיב רבי אליעזר


הבושת


6 הלאש

מדוע חכמים חולקים על רבי אליעזר?


הבושת


7 הלאש

הכירצ הניאשבפירוש "עיקר תוספות יום טוב" כתוב שנטילת ציפורניים נחשבת למלאכה
.עודמ יריבסה .הפוגל


הבושת


8 הלאש

בפירוש הרע"ב, דיבור המתחיל: "וחכמים אוסרים משום שבות", כתוב: "…וצפורן שפרשה רובה
."הליחתכל דיב ולטיל רתומ ,ותוא רעצמו ובור שלתנש רעש וא
האם היתר זה אמור רק לפי חכמים או גם לפי רבי אליעזר? נמקי.


הבושת

(תודוקנ 40) ינש קרפ

.תבשב הקלד וא משני הנושאים: ביכורים דחא לע יבתכ
.וילא תוסחייתמה תולאשה עברא לע ינע ,תרחבש אשונב



ביכורים (על פי מסכת "ביכורים")


(תודוקנ 10- הלאש לכל) 12-9 תולאשה לכאם בחרת במסכת זו, עני על




9 הלאש

מועד הבאת ביכורים – ממתי מביא וקורא, ממתי מביא ואינו קורא. נמקי.


הבושת


10 הלאש

קריאת פרשת ביכורים – היודע ואינו יודע לקרוא: בראשונה, לאחר התקנה, והסיבה לתקנה.


הבושת


11 הלאש

ביכורי אישה – בזמן שמביאה ביכורים, וכאשר בעלה מביא ביכוריה. נמקי.


הבושת


12 הלאש

חובת עמידה של אומנים בשעה שעוסקים במלאכתם – בפני מביאי ביכורים, ובפני תלמידי
חכמים. נמקי.


הבושת
("תבש" תכסמ יפ לע) תבשב הקלד

אם בחרת בנושא זה, עני על כל השאלות ( 16-13לכל שאלה – 10נקודות)




13 הלאש

כמות המזון שמותר להציל כאשר נפלה דלקה בשחרית – פרטי את הדעות השונות, וצייני את
.ןהיקומינ


הבושת


14 הלאש

מדוע הגבילו את כמות המזון שמותר להציל, הרי מותר להציל רק לחצר מעורבת?


הבושת


15 הלאש

עשיית מחיצה של כלים מלאים מים בפני הדלקה – פרטי את הדעות השונות, וצייני את נימוקיהן.


הבושת


16 הלאש

כיבוי דלקה על ידי נכרי – כשבא מיוזמתו, וכאשר אומרים לו לכבות.


הבושת



(תודוקנ 20) ישילש קרפ

מהמשפטים ומהביטויים ( 21-17לכל ביאור – 5נקודות)העברא יראב



17 הלאש

.אצי אל קסעתמה


הבושת


18 הלאש

שלא יהו העדים הולכין אלא למקום הוועד.


הבושת


19 הלאש

לא תענה על מופלא שבבית דין.


הבושת


20 הלאש

המחלל את הקודשים.


הבושת


21 הלאש

.ארויח יתאו אקמוס ליזא


הבושת


('ב) הנשמ – הפ-לעבש הרותב תובושת

פרק ראשון ( 40נקודות)


"הלח" תכסמ



1 הבושת

אין יוצאים ידי חובה בליל ראשון של פסח, במצה העשויה מקמח אורז, שהרי הרע"ב כותב: "מה
לחם האמור בפסח דבר הבא לידי חימוץ, ואין לך בא לידי חימוץ אלא אלו חמשת המינים בלבד",
ואורז אינו בא לידי חימוץ.


האבה הלאשה


2 הבושת

:הלאשל תובושת יתש
א. מה שכתוב "ומצטרפין זה עם זה", הכוונה היא לחטים עם כוסמין בלבד, מפני שהם אותו מין,
והשעורים מצטרפים עם הכול חוץ מן החטים, כי כוסמין נחשבים גם למין שעורים. כי רבן גמליאל
סובר שהפסוק "ואכלת ושבעת וברכת" אינו מוסב על הלחם בלבד, אלא על כל שבעת המינים
המוזכרים לעיל בפרשה.
ב. מה שכתוב "ומצטרפין זה עם זה", אמור בנלושו יחד, ואז מצטרפים אפילו מין בשאינו מינו,
אבל האמור בפרק רביעי מתייחס למקרה שלא נלושו יחד, אלא שנגעו העיסות זו בזו, ואז רק מין
במינו מצטרף.


האבה הלאשה


3 הבושת

.ןסינב ז"ט


האבה הלאשה


4 הבושת

כתוב בעומר "ראשית קצירכם", וכתוב בחלה "ראשית עריסותיכם", ולומדים בגזרה שווה: מה
חלה נוהגת בחמשת המינים בלבד, אף העומר נוהג בחמשת המינים בלבד.


האבה הלאשה


"תבש" תכסמ


5 הבושת

הנוטל צפורניו משום גוזז, גודלת משום בונה, כוחלת משום כותב, פוקסת משום בונה.


האבה הלאשה


6 הבושת

משום שאין דרך גזיזה, בנייה וכתיבה בכך.


האבה הלאשה


7 הבושת

משום שאינו צריך את הצפרניים, ועושה זאת רק כדי לסלקו מעליו.


האבה הלאשה


8 הבושת

היתר זה אמור רק לפי חכמים, כי לפי רבי אליעזר שחייב חטאת, לא היינו מתירים איסור תורה
משום צער.


האבה הלאשה

(תודוקנ 40) ינש קרפ


ביכורים (על-פי מסכת "ביכורים")



9 הבושת

מעצרת ועד החג מביא וקורא, כי זה זמן שאדם מלקט תבואתו ופירותיו ושמח בהם. מהחג ועד
ארוקו איבמ ,הדוהי יבר יפל .גחב הרמגנ רבכ הנש התוא תחמש יכ ,ארוק וניאו איבמ הכונח
משום שאינו דורש 'ושמחת' בזמן שמחה.


האבה הלאשה


10 הבושת

בראשונה היודע לקרוא – קורא, ושאינו יודע לקרוא – מקריאים לו. נמנעו מלהביא אלה שאינם
יודעים לקרוא מפני הבושה.לכן התקינו שיהיו מקריאים לכולם, גם לאלה שיודעים לקרוא.


האבה הלאשה


11 הבושת

האישה מביאה ואינה קוראה, משום שאינה יכולה לומר "אשר נתת לי", שהארץ לא נתחלקה
לנקבות. בעלה מביא ביכוריה וקורא, כי כתוב "ולביתך" – מלמד שמביא ביכורי אשתו וקורא.


האבה הלאשה


12 הבושת

בפני מביאי ביכורים חייבים לעמוד, משום שחביבה מצווה בשעתה, ובפני תלמידי חכמים אינם
חייבים לעמוד, כדי שלא יתבטלו ממלאכתם.


האבה הלאשה


("תבש" תכסמ יפ-לע) תבשב הקילד


13 הבושת

בשחרית מצילים מזון שתי סעודות שלהן הוא זקוק בשבת זו. לפי רבי יוסי מצילים מזון שלוש
סעודות, כיוון שהיום ראוי לכך לאכול שלוש סעודות, ובהיתר הוא טורח לחצר המעורבת.


האבה הלאשה


14 הבושת

כי אדם בהול על ממונו, ואם נתיר להציל יותר, יש חשש שיבוא לכבות.


האבה הלאשה


15 הבושת

לפי חכמים, מותר להעמיד מחיצה בכל הכלים, משום שגרם כיבוי במקום הפסד מותר רבי יוסי
אוסר בכלי חרס חדשים, משום שיש חשש שיתבקעו ויכבו את הדלקה, וגרם כיבוי אסור אפילו
במקום הפסד.


האבה הלאשה


16 הבושת

כאשר נכרי בא לכבות מיוזמתו, אין צריך למחות בידו, מפני שאין שביתתו עליו, אך אסור לומר לו
.תובש ירכנל הרימא יכ ,תובכל


האבה הלאשה

(תודוקנ 20) ישילש קרפ



17 הבושת


התוקע ואינו מתכוון לתקיעה, כגון שהיה נופח בשופר ועלתה לו תקיעה או נתכוון לתקיעה כגון
.ותבוח ידי אצי אל – רישל וא דמלתהל


האבה הלאשה


18 הבושת

עדי עדות החודש, הולכים להעיד במקום שהסנהדרין יושבים שם.


האבה הלאשה


19 הבושת

אל תחלוק על הגדול שבבית-דין.


האבה הלאשה


20 הבושת

.תיבה קדב וא חבזמ ישדוקמ הנהנה וא ,אמטו רתונ ,לוגיפ ידיל חבזמ ישדוק איבמה


האבה הלאשה


21 הבושת

אדמימות פניו העלמת ובמקומה בא חיוורון.




           
תוכן תושבע
           
תוכן מבחנים בתושבע