קיץ תשנ"ו

שאלון מס' – 5103קיץ תשנ"ו, 1996

א הנשמ ,'א קרפ – "הלח" תכסמ

האם יוצאים ידי חובת מצה בליל ראשון של פסח, במצה העשויה מקמח אורז? הוכיחי.

"ומצטרפין זה עם זה". כיצד ניתן ליישב משפט זה עם האמור בפרק רביעי, שמין בשאינו מינו אינו
מצטרף לחלה?

בפירו הרע"ב, דיבור המתחיל: "ואסורים בחדש", כתוב: "כדכתיב: 'ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו
עד עצם היום הזה' ". מהו התאריך המדויק ל"עד עצם היום הזה"?

"ומלקצור מלפני העמר". כיצד לומדים שאיסור זה נוהג בחמשת המינים בלבד? צייני גם באיזו
מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן נלמד דין זה.

מדוע חכמים חולקים על רבי אליעזר?

הכירצ הניאשבפירוש "עיקר תוספות יום טוב" כתוב שנטילת ציפורניים נחשבת למלאכה
.עודמ יריבסה .הפוגל

בפירוש הרע"ב, דיבור המתחיל: "וחכמים אוסרים משום שבות", כתוב: "…וצפורן שפרשה רובה
."הליחתכל דיב ולטיל רתומ ,ותוא רעצמו ובור שלתנש רעש וא
האם היתר זה אמור רק לפי חכמים או גם לפי רבי אליעזר? נמקי.

ביכורים (על פי מסכת "ביכורים")

קריאת פרשת ביכורים – היודע ואינו יודע לקרוא: בראשונה, לאחר התקנה, והסיבה לתקנה.

ביכורי אישה – בזמן שמביאה ביכורים, וכאשר בעלה מביא ביכוריה. נמקי.

חובת עמידה של אומנים בשעה שעוסקים במלאכתם – בפני מביאי ביכורים, ובפני תלמידי
חכמים. נמקי.

כמות המזון שמותר להציל כאשר נפלה דלקה בשחרית – פרטי את הדעות השונות, וצייני את
.ןהיקומינ

מדוע הגבילו את כמות המזון שמותר להציל, הרי מותר להציל רק לחצר מעורבת?

עשיית מחיצה של כלים מלאים מים בפני הדלקה – פרטי את הדעות השונות, וצייני את נימוקיהן.

כיבוי דלקה על ידי נכרי – כשבא מיוזמתו, וכאשר אומרים לו לכבות.

.אצי אל קסעתמה

שלא יהו העדים הולכין אלא למקום הוועד.

לא תענה על מופלא שבבית דין.

המחלל את הקודשים.

.ארויח יתאו אקמוס ליזא

:הלאשל תובושת יתש
א. מה שכתוב "ומצטרפין זה עם זה", הכוונה היא לחטים עם כוסמין בלבד, מפני שהם אותו מין,
והשעורים מצטרפים עם הכול חוץ מן החטים, כי כוסמין נחשבים גם למין שעורים. כי רבן גמליאל
סובר שהפסוק "ואכלת ושבעת וברכת" אינו מוסב על הלחם בלבד, אלא על כל שבעת המינים
המוזכרים לעיל בפרשה.
ב. מה שכתוב "ומצטרפין זה עם זה", אמור בנלושו יחד, ואז מצטרפים אפילו מין בשאינו מינו,
אבל האמור בפרק רביעי מתייחס למקרה שלא נלושו יחד, אלא שנגעו העיסות זו בזו, ואז רק מין
במינו מצטרף.

.ןסינב ז"ט

כתוב בעומר "ראשית קצירכם", וכתוב בחלה "ראשית עריסותיכם", ולומדים בגזרה שווה: מה
חלה נוהגת בחמשת המינים בלבד, אף העומר נוהג בחמשת המינים בלבד.

הנוטל צפורניו משום גוזז, גודלת משום בונה, כוחלת משום כותב, פוקסת משום בונה.

משום שאין דרך גזיזה, בנייה וכתיבה בכך.

משום שאינו צריך את הצפרניים, ועושה זאת רק כדי לסלקו מעליו.

היתר זה אמור רק לפי חכמים, כי לפי רבי אליעזר שחייב חטאת, לא היינו מתירים איסור תורה
משום צער.

בראשונה היודע לקרוא – קורא, ושאינו יודע לקרוא – מקריאים לו. נמנעו מלהביא אלה שאינם
יודעים לקרוא מפני הבושה.לכן התקינו שיהיו מקריאים לכולם, גם לאלה שיודעים לקרוא.

האישה מביאה ואינה קוראה, משום שאינה יכולה לומר "אשר נתת לי", שהארץ לא נתחלקה
לנקבות. בעלה מביא ביכוריה וקורא, כי כתוב "ולביתך" – מלמד שמביא ביכורי אשתו וקורא.

בפני מביאי ביכורים חייבים לעמוד, משום שחביבה מצווה בשעתה, ובפני תלמידי חכמים אינם
חייבים לעמוד, כדי שלא יתבטלו ממלאכתם.

בשחרית מצילים מזון שתי סעודות שלהן הוא זקוק בשבת זו. לפי רבי יוסי מצילים מזון שלוש
סעודות, כיוון שהיום ראוי לכך לאכול שלוש סעודות, ובהיתר הוא טורח לחצר המעורבת.

כי אדם בהול על ממונו, ואם נתיר להציל יותר, יש חשש שיבוא לכבות.

לפי חכמים, מותר להעמיד מחיצה בכל הכלים, משום שגרם כיבוי במקום הפסד מותר רבי יוסי
אוסר בכלי חרס חדשים, משום שיש חשש שיתבקעו ויכבו את הדלקה, וגרם כיבוי אסור אפילו
במקום הפסד.

כאשר נכרי בא לכבות מיוזמתו, אין צריך למחות בידו, מפני שאין שביתתו עליו, אך אסור לומר לו
.תובש ירכנל הרימא יכ ,תובכל

עדי עדות החודש, הולכים להעיד במקום שהסנהדרין יושבים שם.

אל תחלוק על הגדול שבבית-דין.

.תיבה קדב וא חבזמ ישדוקמ הנהנה וא ,אמטו רתונ ,לוגיפ ידיל חבזמ ישדוק איבמה

אדמימות פניו העלמת ובמקומה בא חיוורון.