תורה שבעל-פה – דינים ומבוא לתושבע"פ
|
|
פרק ראשון – דינים בהלכה ( 50נקודות)  (על-פי החוברת "נתיבות הכשרות" ו"קיצור שולחן ערוך")  |
|
מהם, וענה על השאלה הקשורה לכל אירוע השימחבבפרק זה עשרה אירועים ( .)10 – 1בחר
(תודוקנ 10 – עוריא לכל) .תרחבש שים לב! אין צורך לציין מקור. "תורשכה תוביתנ" תרבוחה יפ-לע 5 – 1 תולאש 1 הלאש לראובן היו שני בעלי חוב בשנת השמיטה תשס"א, כמפורט להלן: ( )1אדם א' היה חייב לראובן כסף על מצרכים שקנה בחנותו. ?טומשת אל איה בוח הזיאו ,הטימשה תנש טומשת בוח הזיא .א |
|
הבושת 
|
|
2 הלאש .ט"נשתשנת תשס"א היא שנת שמיטה. יאיר בצר את כרם הענבים שלו בשנת כיצד היה צריך יאיר לקיים את מצות הפרשת תרומות ומעשרות בשנת תשנ"ט? תאר את כל |
|
הבושת
|
|
3 הלאש מנהגים רבים, המקובלים בבתי ישראל, מבוססים על יסודות הלכתיים. מן המנהגים הבאים:דחא לכל יתכלה קומינ בותכ נוהגים לייחד סכין מיוחדת לחיתוך לחם..א |
|
הבושת
|
|
4 הלאש בחג הפסג נמצא גרגר חיטה בסיר המרק. יעקב אמר שהמרק מותר, כיוון שיש מרק פי שישים ויותר מהחיטה. דוד טען שהמרק אסור, כיוון שבפסח מחמירים בתערובות יותר מבשאר .הנשה האם ההלכה במקרה זה היא כדברי יעקב או כדברי דוד? נמק. |
|
הבושת
|
|
5 הלאש חקלאים נטעו אילנות פרי בתאריכים אלה: ( )1בראש חודש ניסן; ( )2בראש חודש אלול. מהמקרים? הסבר את דבריך. דחא לכבכיצד צריך למנות את שנות הערלה |
|
הבושת
|
|
שאלות 10 – 6על-פי "קיצור שולחן ערוך" 6 הלאש תלמידי בית-הספר החליטו לפרסם ידיעון, ובו לספר על הנעשה בבית-הספר. בידיעון נכללו הידיעות האלה: ( )1דוד ויוסף מכיתה י' חיבלו ברכוש הכיתה. |
|
הבושת
|
|
7 הלאש ניר לווה מעמוס סכום כסף. כעירבון להלוואה הפקיד ניר בידי עמוס מחשב חדש עד לפירעון החוב. עמוס השתמש במחשב זה מדי פעם בפעם. חיים העיר לעמוס שיש בעיה הלכתית בכך שהוא משתמש במחשב. מהי הבעיה ההלכתית בכך שעמוס השתמש במחשב שהפקיד בידיו ניר? באר את דבריך. |
|
הבושת
|
|
8 הלאש :םיעוריא ינש ךינפל .ריחמה יצחב הבונג הרוחס תונקל גהנ רנבא (1) ( )2משה התמקח עם מוכר מחשבים לצורך קניית מחשב. לאחר שהמוכר הסכים לתת לו הנחה גדולה, הודיע לו משה שמלכתחילה לא התכוון לקנות את המחשב, כי אין לו סכום הכסף .וז הרטמל שורדה מהאירועים? נמק את דבריך.דחא לכב תיתכלהה היעבה יהמ |
|
הבושת
|
|
9 הלאש בעל חנות ירקות החליט לחלק ללקוחות חפיסות שוקולד חינם, כדי למשוך לקוחות מחנויות .תורחא האם במקרה זה בעל החנות נהג על פי ההלכה? נמק. |
|
הבושת
|
|
10 הלאש חיים היה אדם מכובד. כאשר היה מוצא אבדה כלשהי – לא היה נוטל אותה כדי להחזירה, .המוקמב התוא ריאשמ היה אלא האם חיים נהג על-פי ההלכה, כשלא לקח את האבדות ולא החזירן לבעליהן? פרט ונמק. |
|
הבושת |
פרק שני – שאלות כלליות ומושגים בהלכה ( 30נקודות)
|
|
.(תודוקנ 5 – הלאש לכל) 19 – 11 תולאשהמ שש לע הנע
.דבלב השעמל הכלההענה בקצרה. אין צורך לנמק ולבסס את התשובות. כתוב את 11 הלאש באר בקצרה את המושגים "לאוקומי" – "לאברויי". |
|
הבושת
|
|
12 הלאש ."הנושאר השודק" גשומה תא הרצקב ראב |
|
הבושת
|
|
13 הלאש ."הריכמ רתיה" גשומה תא הרצקב ראב |
|
הבושת
|
|
14 הלאש באר בקצרה את המושג "אוצר בית דין". |
|
הבושת
|
|
15 הלאש עד איזה תאריך מותר לנטוע אילנות פרי בערב שנת השמיטה? |
|
הבושת
|
|
16 הלאש הנשב הרוסאש תחא הכאלמו ,הרותה שאסורה בשנה השביעית מן תחאציין מלאכה .ןנברדמ תיעיבשה |
|
הבושת
|
|
17 הלאש מצוות שנצטווינו לגבי פירות שחלה עליהם קדושת שביעית, ובאר אותן.יתש ןייצ |
|
הבושת
|
|
18 הלאש ואמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" במקום "מוריד הטל" – האם צריך לחזור ץיקב העט ?ללפתהלו |
|
הבושת
|
|
19 הלאש מלאכות: הבערת אש וסחיטת ענבים.יתש ךינפל איזו מהן מותרת ביום-טוב, ואיזו מהן אסורה ביום-טוב? |
|
הבושת |
(תודוקנ 20) פ"עבשותל אובמ – ישילש קרפ
|
|
.(תודוקנ 10 – הלאש לכל) 22 – 20 תולאשהמ םייתש לע הנע
20 הלאש מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.העברא ךינפל קרא אותם בעיון, וענה על השאלה שאחריהם. ('" )1בחריש ובקציר תשבות'… רבי ישמעאל אומר מה חריש רשות אף קציר רשות, יצא קציר (" )2ומה הדיוט שנגח של הדיוט חייב, אם נגח של הקדש לא כל שכן שחייב." (בבא קמא, דף (" )3כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה, מנין, דאמר ר' חייא לומדים תוך תוך, כתוב (" )4וחזר הדין, לא ראי זה כראי זה, ולא ראי זה כראי זה. הצד השווה שבהן – לאו שאין בו ?תורוקמהמ דחא לכבבאיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו חכמים |
|
הבושת
|
|
21 הלאש .תינרותה תורפסלכתוב בקצרה על התרומה של הגאונים |
|
הבושת
|
|
22 הלאש על "משנה תורה" לרמב"ם" יש הרבה "נושאי-כלים", אחד מהם הוא "כסף משנה". כתוב מי חיבר פירוש זה, וציין בקצרה את עיקר תוכנו. |
|
הבושת
|
תשובות בדינים ומבוא לתושב"ע
|
|
1 הבושת השביעית תשמוט את החוב של אדם ב', ולא תשמוט את החוב של אדם א'..א ( )1החוב של אדם א' – השביעית לא תשמוט, מאחר שקניית מצרכים בהקפה אינם .ב .(תונחה תפקה אלו) האוולה קר תטמוש הטימשו ,האוולה ( )2החוב של אדם ב' – השביעית תשמוט הלוואה זו, כיוון שזמן פירעונה חל לפני סוף שנת השמיטה, ובעת שהשמיטה שומטת, דהיינו בסופה [מקץ שבע שנים], חלה ההשמטה על חוב זה [.שוגי אלד ואל וילע לחש] (133-132 'מע ,תורשכה תוביתנ) |
|
האבה הלאשה 
|
|
2 הבושת – תרומה גדולה – מפריש כמות כלשהי. בזמן הזה שורפים את התרומה הגדולה או מאבדים .התוא – תרומת מעשר (או מעשר מן המעשר) – מייחד מקום למעשר ראשון, ומזה הוא מפריש ומוציא [ 1/10שאסור באכילה לזרים] ואת זה הוא משמיד עם התרומה גדולה. – אחר-כך הוא מייחד מקום למעשר שני, ואותו הוא מחלל על מטבע המיועד ינש רשעמ לכך. [לפני ההפרשה על טבל ודאי יש לברך "להפריש תרו"מ" וכן "על פדיון מעשר שני".] (113-101 'מע ,תורשכה תוביתנ) |
|
האבה הלאשה
|
|
3 הבושת כיוון שעלולות להתעורר בעיות הלכתיות בלחם שנחתך בסכין של בשר לאכלו עם מאכל .א חלבי או להפך, לכן מייחדים סכין פרווה לחיתוך לחם. (67 'מע ,תורשכה תוביתנ) בשר ששהה שלושה ימים ללא מליחה, על-פי תקנת הגאונים אין לאכול אותו, אלא .ב על-ידי צלייה. אבל אם בתוך שלושת הימים שרו אותו במים, אפשר להשהותו עוד שלושה ימים משעת השרייה. לכן בעלי האטליזים שוטפים את הבשר שטרם נמכר, כל פחות משלושה ימים, כדי שאפשר יהיה למלוח אותו אחר-כך ולבשל אותו. (51-50 'מע ,תורשכה תוביתנ) |
|
האבה הלאשה
|
|
4 הבושת ההלכה במקרה זה היא כדברי דוד שהמרק אסור, אף-על-פי שיש בו יותר מפי שישים .א .קרמבש הטיחהמ 🙁דחא (על הנבחן לציין נימוק םיקומינה ( )1כיוון שהאוכל חמץ בפסח חייב כרת שזה עונש חמור, לכן החמירו גם בתערובת שלו, שלא כבאיסורים אחרים. ( )2כיוון שחמץ אסור רק בפסח, ואילו בכל השנה רגילים בו והוא מותר, שלא כבכל האיסורים, לכן יש חשש שאנשים לא יפרשו ממנו, ולכן החמירו בתערובתו. ( )3כיוון שיש בחמץ איסור שאין בשאר איסורים, והוא איסור "בל ייראה ובל יימצא", לכן .ותבורעתב ורימחה הערה למעריך: מי שיכתוב את הנימוק: כיוון שכתוב בחמץ "כל מחמצת לא תאכלו" – יש לקבל אותו כאחד הנימוקים. (56 ,81 'מע ,תורשכה תוביתנ) |
|
האבה הלאשה
|
|
5 הבושת חישוב שנות ערלה לגבי הנטיעות השונות הוא כדלהלן: ( )1נטיעות בראש חודש ניסן – מראש חודש ניסן עד ראש חודש תשרי נחשב לשנה אחת. מונים עוד שנתיים שלמות מראש חודש תשרי זה, לחומרה מחכים עד ט"ו בשבט, ואז הפירות יצאו .הלרע ללכמ ( )2נטיעות בראש חודש אלול – יש למנות שלוש שנים תמימות מראש חודש תשרי הקרוב, ורק בגמר שלוש שנים תמימות הפירות אינם ערלה. יש אומרים שגם במקרה זה יש להמתין עד ט"ו בשבט לחומרה.] הימים שמראש חודש אלול עד ראש חודש תשרי הקרוב אינם נחשבים [כיוון שאין בהם 44ימים: 14ימים לקליטה ו -30יום שייחשב חודש כשנה]. (123-122 'מע ,תורשכה תוביתנ) |
|
האבה הלאשה
|
|
6 הבושת . כל המספר בגנות חברו אף-על-פי שאומר אמת. איסור לשון הרע ( )1בפרסום זה יש משום הרי זה לשוך הרע. . כל המספר דברי שקר על חברו, הרי הוא מוציא שם מוציא שם רע( )2בפרסום זה יש משום .ער (גאנצפריד, סימן ל', סעיפים ב, ד, מקור חיים, פרק ק"ע, הלכה ב, ז) |
|
האבה הלאשה
|
|
7 הבושת . כיוון שעמוס הלווה לניר כסף, כל תיביר תייעב איה בשחמב שומישב שיש תיתכלהה היעבה הנאה שתבוא לו על-ידי שימוש במחשב שהופקד אצלו כמשכון, נראית כריבית והיא אסורה. . הדין הוא ששואל שלא מדעת גזלן הוא, לזגכמו כן, יכולה להתעורר בעיה אחרת – בעיית וכיוון שעמוס השתמש במחשב בלא רשות, יש בזה חשש גזל. (גאנצפריד, סימן קע"ט, סעיפים ד, ז וסימן קפ"ב, י"ג, מקור חיים, פרק קנ"ט, הלכה ה ופרק (ד"י ,ג"י הכלה ,ס"ק |
|
האבה הלאשה
|
|
8 הבושת 🙁דחא( )1אסור היה לאבנר לקנות סחורה גנובה מהסיבות האלה (די לציין נימוק – הוא גורם לגנב לגנוב, שהרי אם לא יקנו ממנו מן הסתם לא יגנוב עוד. .הרבע ירבוע ידיב קיזחמ אוה – (גאנצפריד, סימן קפ"ב, סעיף ח, מקור חיים, פרק קס"ו, הלכה ה, ו) ( )2אסור היה למשה להתמקח עם מוכר המחשבים לשם קניית מחשב, כאשר הוא יודע מראש שאינו רוצה לקנותו, משום שאין לו כסף לצורך זה. האיסור הזה הוא איסור אונאת דברים. (גאנצפריד, סימן ס"ג, סעיף ב. מקור חיים, פרק קס"ב, הלכה י"ב) |
|
האבה הלאשה
|
|
9 הבושת בעל החנות נהג על-פי ההלכה כשחילק חפיסות שוקולד חינם, [ואין בעלי החנויות יכולים לעכב בעדו] מאחר שגם בעלי החנויות האחרים יכולים לעשות כן. (גאנצפריד, סימן ס"ב סעיפים ו, י"ב, מקור חיים, קס"ב, כ"ג; קס"ו, י) |
|
האבה הלאשה
|
|
10 הבושת כיוון שהוא אדם מכובד, העניין תלוי בסוג האבדה שמצא: אם האבדה היא כזו שאם זו הייתה אבדתו שלו לא היה נוטל אותה משום כבודו, הרי אינו חייב להחזיר גם לאחר [דילפינן מ"והתעלמת" פעמים שאתה מתעלם כגון זקן ואינה לפי כבודו.] ואם האבדה היא כזו שהיה מוחל על כבודו והיה מחזיר אותה לעצמו, חייב כך גם באבדת אחר. (גאנצפריד, סימן קמ"ג, סעיף י"א וסימן קפ"ז, סעיף ד, מקור חיים, פרק קס"ג, הלכה ד (ו הכלהו |
|
האבה הלאשה
|
|
11 הבושת -מלאכות בשביעית שמטרתן לקיים את הצמח שלא יתקלקל. ימוקואל – מלאכות בשביעית שמטרתן להשביח את הצמח הקיים. ייורבאל |
|
האבה הלאשה
|
|
12 הבושת – הקדושה שנתקדשה ארץ-ישראל על-ידי עולי מצרים מיד עם כיבושה הנושאר השודק לעניין מצוות התלויות בארץ (קדושת יהושע). |
|
האבה הלאשה
|
|
13 הבושת – הפקעת מצוות שמיטה מקרקע ארץ-ישראל על-ידי מכירתה לגוי. הריכמ רתיה |
|
האבה הלאשה
|
|
14 הבושת – מותר לבית-דין להעמיד פועלים לקצור את התבואה, לקטוף פירות שביעית, אוצר בית-דין לאסוף אותם לאוצר שברשותם, ולחלק מהם לכל אחד ואחד לפי מספר בני משפחתו. מותר לבית-דין לגבות ממקבלי הפירות את שכר הפועלים ושאר ההוצאות הכרוכות בטיפול בפירות עד הבאתן לאוצר בית-הדין. |
|
האבה הלאשה
|
|
15 הבושת .תיעיבשה תנש ברע לש באב ז"ט דע עוטנל רתומ ירפ תונליא |
|
האבה הלאשה
|
|
16 הבושת התלמיד נדרש לציין מלאכה אחת בלבד מכל סוג: מלאכות שאסורות מן התורה – זריעה, קצירה, זמירה, בצירה, חרישה ונטיעה. מלאכות שאסורות מדרבנן – גיזום, סיקול, זיבול, השקיה. |
|
האבה הלאשה
|
|
17 הבושת יש לציין שתיים מהמצוות שלהלן: – להפקיר פירות אלה לכל אדם. רקפה .הלא תוריפב רוחסל רוסא – הרוחס – יש להשתמש בפירות שביעית כדרך תשמישם, כל שימוש שאינו כדרך תשמישם דספה .[דספהל אלו הלכאל] רוסאו דספה בשחנ – חובה לבער פירות שביעית בזמן הביעור. רועיב |
|
האבה הלאשה
|
|
18 הבושת בקיץ – צריך לחזור. |
|
האבה הלאשה
|
|
19 הבושת .שא תרעבה – תרתומ הכאלמ מלאכה אסורה – סחיטת ענבים. |
|
האבה הלאשה
|
|
20 הבושת שקיה (1) רמוחו לק (2) הווש הרזג (3) ( )4בניין אב משני כתובים |
|
האבה הלאשה
|
|
21 הבושת תרומת הגאונים לספרות התורנית: – השיבו תשובות לשאלות שנשלחו אליהם בכל העניינים: הלכה, אגדה, השקפה ומוסר ועוד, וכן בפירוש המקראות וסוגיות התלמוד. .שדוחה שודיקו ידוהיה חולה תעיבקב ,הליפתה חסונב תורוסמ בתכה לע ולעה (120-116 'מע ,יניסמ הרות) |
|
האבה הלאשה
|
|
22 הבושת "כסף-משנה" – חיבר ר' יוסף קארו. תוכן הפירוש: מציין את המקורות שעליהם ביסס הרמב"ם את ההלכה, מתרץ את השגות הראב"ד על הרמב"ם, ודן עם ה"מגיד-משנה" במקומות שבהם הוא חולק על הרמב"ם. (148-147 ,142 'מע ,יניסמ הרות) |
