קיץ תשס"א

פברואר 24, 2010 · בית

הפ-לעבש הרות
דינים ומבוא לתושבע"פ


שאלון מס' – 5102קיץ תשס"א, 2001

 

פרק ראשון – דינים בהלכה ( 51נקודות)


(על-פי החוברת "נתיבות הכשרות" ו"קיצור שולחן ערוך")

5 – 1 םיעוריאהמ השולש :םיעוריא השישבבפרק זה עשרה אירועים ( .)10 – 1בחר
.10 – 6 םיעוריאהמ השולשו


אין צורך לציין מקור.שים לב!

הסעיפים בכל אירוע שבחרת.לכ מהאירועים ,5 – 1וענה על השולשב רחב
(תודוקנ 27 – כ"הס ;תודוקנ 9 – עוריא לכל)




1 הלאש

לראובן היו שלושה בעלי חוב בשנת השמיטה תשס"א, כמפורט להלן:

( )1אדם א' היה חייב לראובן כסף על מצרכים שקנה בחנותו.
( )2אדם ב' היה חייב לראובן כסף על שהתקין מזגן בביתו.
( )3ראובן נתן לאדם ג' הלוואה, שזמן פרעונה יחול בראש חודש אלול תשס"א.

?טומשת אל איה בוח הזיאו ,הטימשה תנש טומשת בוח הזיא

משלושת המקרים.דחא לכב נמק את תשובתך


הבושת




2 הלאש

.ט"נשתשנת תשס"א היא שנת שמיטה. יאיר בצר את כרם הענבים שלו בשנת

אילו תרומות ומעשרות היה צריך להפריש מהפירות בשנת תשנ"ט אילו היה קיים

    בית-המקדש? ציין את הכמויות שצריך להפריש, וכיצד יש לנהוג בהם.

כיצד יאיר היה צריך לקיים את מצות הפרשת תרומות ומעשרות בשנת תשנ"ט

(כשאין בית-המקדש קיים)? תאר את כל השלבים שעליו לבצע.בזמן הזה    


הבושת




3 הלאש

מנהגים רבים, המקובלים בבתי ישראל, מבוססים על יסודות הלכתיים.
מן המנהגים הבאים:דחא לכל יתכלה קומינ בותכ

נוהגים לייחד סכין מיוחדת לחיתוך לחם.

ביצה שנמצאה בה דם – מסלקים את הדם ואוכלים את הביצה.

בעלי האיטליזים נוהגים להשרות במים את הבשר שלא נמכר, כל יומיים וחצי.


הבושת




4 הלאש

באחד מהבסיסים הצבאיים התעוררו בעיות הלכתיות במקרים האלה:

בחג הפסג נמצא גרגר חיטה בסיר המרק. יעקב אמר שהמרק מותר, כיוון שיש מרק פי

    שישים ויותר מהחיטה. דוד טען שהמרק אסור, כיוון שבפסח מחמירים בתערובות יותר
.הנשה ראשבמ    
.םיקומינ ינש    האם ההלכה במקרה זה היא כדברי יעקב או כדברי דוד? כתוב
תותבחמה לדוג ללגב .הליבטל תחאו הלעגהל תחא – תולודג תותבחמ יתש ואבוה סיסבל

    ביצעו את ההגעלה ואת הטבילה בשתי פעמים (תחילה עד חלק הידית ואחר-כך הידית
.קמנ ?תותבחמהמ תחא לכ    עצמה). מהו הדין לגבי


הבושת




5 הלאש

חקלאים נטעו אילנות פרי בתאריכים אלה:
( )1בראש חודש ניסן;
;לולא שדוח שארב (2)
( )3בראש חודש חשוון.

אחד משלושת המקרים? הסבר את דבריך.לכב כיצד צריך למנות את שנות הערלה

כתוב נימוק לחישוב של שנות הערלה במקרה הראשון, שבו הייתה הנטיעה בראש חודש

.ןסינ    


הבושת

הסעיפים בכל אירוע שבחרת.לכ מהאירועים ,10 – 6וענה על השולשב רחב
(תודוקנ 24 – כ"הס ;תודוקנ 8 – עוריא לכל)



ענה על-פי "קיצור שולחן ערוך".




6 הלאש

תלמידי בית-הספר החליטו לפרסם ידיעון, ובו לספר על הנעשה בבית-הספר.
בידיעון נכללו הידיעות האלה:

( )1דוד ויוסף מכיתה י' חיבלו ברכוש הכיתה.
( )2חיים השתתף בהשחתת הרכוש. (ידיעה זו פורסמה אף-על-פי שלא הייתה נכונה.)
( )3יחיאל זכה בפרס המועצה המקומית על התנדבותו. (ידיעה זו פורסמה, אף-על-פי שיחיאל
(.רפסה-תיב ידימלת לע בוהא היה אל

מידיעות אלה? נמק את דבריך.תחא לכאיזו בעיה הלכתית מתעוררת עם פרסום


הבושת




7 הלאש

ניר לווה מעמוס סכום כסף. כעירבון להלוואה הפקיד ניר בידי עמוס מחשב חדש עד

    לפירעון החוב. עמוס השתמש במחשב זה מדי פעם בפעם.
    חיים העיר לעמוס שיש בעיה הלכתית בכך שהוא משתמש במחשב.
    מהי הבעיה ההלכתית בכך שעמוס השתמש במחשב שהפקיד בידיו ניר? באר את דבריך.
שאול לווה מגלעד סכום כסף. כשהגיע זמן הפירעון פנה גלעד לשאול ותבע ממנו את

    חובו, אף-על-פי שידע שלשאול אין כסף לפירעון החוב.
    האם גלעד נהג על-פי ההלכה כשתבע את חובו? נמק.

הבושת




8 הלאש

אירועים. קרא אותם, וענה על הסעיפים א-ב שאחריהם.השולש ךינפל

.ריחמה יצחב הבונג הרוחס תונקל גהנ רנבא (1)

( )2משה התמקח עם מוכר מחשבים לצורך קניית מחשב. לאחר שהמוכר הסכים לתת לו
      הנחה גדולה, הודיע לו משה שמלכתחילה לא התכון לקנות את המחשב, כי אין לו סכום
      הכסף הדרוש למטרה זו.

( )3בועז ביקש מאסף הלוואה, ואסף סירב. בערב שבת שלח בועז פרחים לאסף כדי לשכנעו
      לתת לו את ההלוואה, ואכן בעקבות זה הסכים אסף לתת לו את ההלוואה המבוקשת.

משלושת האירועים? נמק את דבריך.דחא לכב תיתכלהה היעבה יהמ

האם האיסורים באירועים ( )2ו-( )3הם מדאורייתא או מדרבנן? נמק את דבריך.


הבושת




9 הלאש

בעל חנות ירקות החליט לחלק ללקוחות חפיסת שוקולד חינם, כדי למשוך לקוחות מחנויות
אחרות. כמו כן החזיק בחנותו כלי מדידה לא מדויק שהשתמש בו כאגרטל לפרחים.

האם בעל החנות נהג על פי ההלכה, כשחילק חפיסות שוקולד חינם כדי למשוך לקוחות

.קמנ ?תורחא תויונחמ    
האם בעל החנות נהג על-פי ההלכה כאשר השתמש בכלי מדידה זה כאגרטל לפרחים?

.קמנ    


הבושת




10 הלאש

חיים מצא ברחוב שעון יד מהודר. הוא רצה לפרסם מודעת "השבת אבדה", אולם אביו התנגד
לפרסום המודעה, ואמר לו לא להשיב את השעון. כשחיים היסס, אמר לו אביו שהוא חייב
.בא דוביכ תווצמב
דודו של חיים היה אדם מכובד. כאשר היה מוצא אבדה כלשהי – לא היה נוטל אותה כדי
.המוקמב התוא ריאשמ היה אלא ,הריזחהל

האם חיים צריך לשמוע בקול אביו ולא להחזיר את האבדה? נמק.

האם דודו של חיים נהג על-פי ההלכה, כשלא לקח את האבדות ולא החזירן לבעליהן?

.קמנו טרפ    


הבושת

פרק שני – שאלות כלליות ומושגים בהלכה ( 29נקודות)

:תולאש שמח לע הנע
.(תודוקנ 5 – הלאש לכל) 17 – 12 תולאשהמ עברא לעו (תודוקנ 9) 11 הלאש לע
אין צורך לנמק ולבסס את התשובות.




11 הלאש


!הבוח תלאש

:ה-א םיגשומהמ השולש הרצקב ראב

ייורבאל – ימוקואל

הנושאר השודק

הריכמ רתיה

תיעיבש ימד

אוצר בית-דין


הבושת



.דבלב השעמל הכלהה תא בותכ .17 – 12 תולאשהמ עברא לע הנע




12 הלאש

עד איזה תאריך מותר לנטוע אילנות פרי בערב שנת השמיטה?


הבושת




13 הלאש

הנשב תורוסאש תוכאלמ יתשו ,הרותה מלאכות שאסורות בשנה השביעית מן יתש ןייצ
.ןנברדמ תיעיבשה

הבושת




14 הלאש

ציין על אילו מן המפורטים להלן חלה קדושת פירות שביעית:

– עגבניות שנגמר בישולן בערב שנת השביעית, וקטפו אותן בחודש תשרי של שנת השביעית.
– אגסים שהחניטה שלהם הייתה בערב שנת השביעית, וקטפו אותם בחודש תשרי של שנת
.תיעיבשה   
– ענבים שהחניטה שלהם הייתה בשנת השביעית, וקטפו אותם בשנה השמינית.


הבושת




15 הלאש

מצוות שנצטווינו לגבי פירות שחלה עליהם קדושת שביעית, ובאר אותן.שולש ןייצ

הבושת




16 הלאש

ואמר "מוריד הטל" במקום "משיב הרוח ומוריד הגשם".ףרוחב העט –
ואמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" במקום "מוריד הטל".ץיקב העט –

?םירקמהמ דחא לכבהאם צריך לחזור ולהתפלל


הבושת




17 הלאש

מלאכות: הבערת אש; סחיטת ענבים; ברירה; הוצאה מרשות לרשות.עברא ךינפל
אילו מהן מותרות ביום-טוב, ואילו מהן אסורות ביום-טוב?

הבושת

(תודוקנ 20) פ"עבשותל אובמ – ישילש קרפ


.(תודוקנ 10 – הלאש לכל) 20 – 18 תולאשהמ םייתש לע הנע




18 הלאש

מקורות שבהם השתמשו חכמים במידות שהתורה נדרשת בהן.העברא ךינפל
קרא אותם בעיון, וענה על הסעיפים א-ב שאחריהם.

('" )1בחריש ובקציר תשבות'… רבי ישמעאל אומר מה חריש רשות אף קציר רשות, יצא קציר
      העומר שהוא מצווה." (מכות, דף ח', ע"ב)

(" )2ומה הדיוט שנגח של הדיוט חייב, אם נגח של הקדש לא כל שכן שחייב." (בבא קמא, דף
(ב"ע ז"ל      

(" )3כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה, מנין, דאמר ר' חייא לומדים תוך תוך, כתוב
      כאן: 'ונקדשתי בתוך בני ישראל' וכתוב שם: 'הבדלו מתוך העדה'." (מגילה, דף כ"ג, ע"ב)

(" )4וחזר הדין, לא ראי זה כראי זה, ולא ראי זה כראי זה. הצד השווה שבהן – לאו שאין בו
      מעשה ולוקין עליו, אף כל לאו שאין לו מעשה לוקין עליו." (מכות, דף ד', ע"ב)

?תורוקמהמ דחא לכב באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו חכמים

מן המידות שכתבת בסעיף א.תחא לכ באר את דרך הלימוד של


הבושת




19 הלאש


תקופת הגאונים


.תינרותה תורפסל כתוב בקצרה על התרומה של הגאונים

מהם, ובמה דחא לכ הספרים: "שאילתות" ו"הלכות גדולות" – מי חיבר ינש לע בותכ

.רפס לכ קסוע    

הבושת




20 הלאש

על "משנה תורה" לרמב"ם" יש הרבה "נושאי-כלים". שניים מהם: "כסף-משנה" ו"הרדב"ז".

לכ משני הפירושים האלה, וציין בקצרה את עיקר תוכנו של דחא לכ רביח ימ בותכ

.םישוריפהמ דחא    

ממחברי הפירושים האלה, וציין יצירה תורנית דחא לכ יח הפוקת וזיאב בותכ

.רביחש תפסונ    


הבושת


תשובות בדינים ומבוא לתושב"ע
שאלון מספר – 005102קיץ תשס"א


1 הבושת

השביעית תשמוט רק את ההלוואה של אדם ג', ולא תשמוט את החובות של אנשים א' וב'.

( )1החוב של אדם א' – השביעית לא תשמוט, מאחר שקניית מצרכים בהקפה אינם

.(תונחה תפקה אלו) האוולה קר תטמוש הטימשו ,האוולה          
    ( )2החוב של אדם ב' – השביעית לא תשמוט, מאחר שתשלום שכר בגין עבודה שאדם ביצע
          אינם הלוואה, ושמיטה אינה שומטת אלא הלוואה (ולא שכר שכיר).
    ( )3החוב של אדם ג' – השביעית תשמוט הלוואה זו, כיוון שזמן פירעונה חל לפני סוף שנת
          השמיטה, ובעת שהשמיטה שומטת, דהיינו בסופה (מקץ שבע שנים], חלה ההשמטה
[.שוגי אלד ואל וילע לחש] הז בוח לע          
(133-132 'מע ,תורשכה תוביתנ)

האבה הלאשה




2 הבושת

בזמן הבית: תורשעמו תומורת תשרפה

– בכמות של [ 1/50עין בינונית] או [ 1/40עין טובה] או [ 1/60עין רעה], ונותנים הלודג המורת –    
      אותה לכוהן. [פירות אלה אסורים באכילה לזרים.]
-מפריש 1/10מהנשאר בפירות, ונותן את זה ללוי. מעשר ראשון –    
ללכמ 1/100 איהש] 1/10 לביקש הממ שירפמ יולה – רשעמ תמורת וא מעשר מן המעשר –    
      הפירות] ונותן זאת לכוהן. גם יה דינו כתרומה גדולה, ואסור באכילה לזרים, ויתר הפירות
      של הלוי מותרים לזרים לאחר הוצאת המעשר מן המעשר מהם.]
– כיוון ששנת תשנ"ט היא שנה חמישית לשמיטה, מפריש כמות של 1/10ינש רשעמ –    
      מהנשאר, ומעלהו לירושלים ואוכלו שם בטהרה, או פודהו בשוויו על כסף, ואת הכסף הוא
      מעלה לירושלים, קונה בו אוכל ואוכלו בטהרה בירושלים. [אם הוא פודה את המעשר השני
      לעצמו, צריך להוסיף חומש על שוויו.]
[בזמן הזה שאין המתנות ניתנות לכוהנים וללוויים, כיוון שאין ודאות שהם כוהנים

    ולוויים, וכן משום שהתרומות צריכות להיאכל בטהרה, והיום כולם טמאים.]
– מפריש כמות כלשהי. בזמן היה שורפים את התרומה הגדולה או מאבדים הלודג המורת –    
.התוא      
(או מעשר מן המעשר) – מייחד מקום למעשר ראשון, ומזה הוא מפריש ומוציא רשעמ תמורת –    
      [ 1/10שאסור באכילה לזרים] ואת זה הוא משמיד עם התרומה גדולה.
– אחר-כך הוא מייחד מקום למעשר שני, ואותו הוא מחלל על מטבע המיועד לכך. ינש רשעמ –    
      [לפני ההפרשה על טבל ודאי יש לברך "להפריש תרו"מ" וכך "על פדיון מעשר שני".]
(113-101 'מע ,תורשכה תוביתנ)

האבה הלאשה




3 הבושת

כיוון שעלולות להתעורר בעיות הלכתיות בלחם שנחתך בסכין של בשר לאכלי עם מאכל

לחיתוך לחם.הוורפ     חלבי או להפך, לכן מייחדים סכין
(67 'מע ,תורשכה תוביתנ)
ביצה שנמצא בה דם אסורה רק אם הופרתה מזכר. וכווון שכיום הביצים המשווקות

    באות מלולים של תרנגולות שאין במחיצתן זכרים, דם הנמצא בביצה אינו אסור, אלא
    מצד מראית העין, ולכן מותר להוציאו ולאכול את הביצה .
(52 ימע ,תורשכה תוביתנ)
בשר ששהה שלושה ימים ללא מליחה, על-פי תקנת הגאונים אין לאכול אותו, אלא

    על-ידי צלייה. אבל אם בתוך שלושת הימים שרו אותו במים, אפשר להשהותו עוד
    שלושה ימים משעת השרייה. לכן בעלי האטליזים שוטפים את הבשר שטרם נמכר,
    כל פחות משלושה ימים, כדי שאפשר יהיה למלוח אותו אחר-כך ולבשל אותו.
(51-50 'מע ,תורשכה תוביתנ)

האבה הלאשה




4 הבושת

ההלכה במקרה זה היא שהמרק אסור, אף-על-פי שיש בו יותר מפי שישים מהחיטה

.קרמבש    
:םיקומינה    

    ( )1כיוון שהאוכל חמץ בפסח חייב כרת שזה עונש חמור, לכן החמירו גם בתערובת שלו,
          שלא כבאיסורים אחרים.
    ( )2כיוון שחמץ אסור רק בפסח, ואילו בכל השנה רגילים בו והוא מותר, שלא כבכל
          האיסורים, לכן יש חשש שאנשים לא יפרשו ממנו, ולכן החמירו בתערובתו.
    ( )3כיוון שיש בחמץ איסור שאין בשאר איסורים, והוא איסור "בל ייראה ובל יימצא", לכן
.ותבורעתב ורימחה          
(56 ,81 'מע ,תורשכה תוביתנ)
המחבת שטעונה הגעלה – ההגעלה מועילה והמחבת כשרה, כיוון שהגעלה מטרתה

    להוציא את האיסור הבלוע בכלי, והאיסור יוצא גם אם מגעילים את הכלי בחלקים.
(78 'מע ,תורשכה תוביתנ)
    המחבת שטעונה טבילה – לא עלתה לה טבילה זו, מאחר שטבילה של כלי או של אדם צריכה
    להיות בבת-אחת ולא לחצאין. [כל מהות הטבילה הוא להכניס את הכלי כולו לתוך מקווה
    טהרה, ואם לא נכנס כולו בבת-אחת, הרי זה כרחיצה בעלמא ולא טבילה.]
(85 'מע ,תורשכה תוביתנ)

האבה הלאשה




5 הבושת

חישוב שנות ערלה לגבי הנטיעות השונות הוא כדלהלן:

    ( )1נטיעות בראש חודש ניסן – מראש חודש ניסן עד ראש חודש תשרי נחשב לשנה אחת. מונים
          עוד שנתיים שלמות מראש חודש תשרי זה, לחומרה מחכים עד ט"ו בשבט, ואז הפירות יצאו
.הלרע ללכמ          
    ( )2נטיעות בראש חודש אלול – יש למנות שלוש שנים תמימות מראש חודש תשרי הקרוב, ורק
          בגמר שלוש שנים תמימות הפירות אינם ערלה. [יש אומרים שגם במקרה זה יש להמתין עד
          ט"ו בשבט לחומרה.] הימים שמראש חודש אלול עד ראש חודש תשרי הקרוב אינם נחשבים
          [כיוון שאין בהם 44ימים: 14ימים לקליטה ו- 30יום שייחשב חודש כשנה].
    ( )3נטיעות בראש חודש חשוון – יש למנות שלוש שנים מיום הנטיעה או מיום הקליטה. ויש
          אומרים שיש למנות שלוש שנים מט"ו בשבט עד ט"ו בשבט.
– חכמים קבעו ש- 30יום בשנה נימוק לחישוב שנות הערלה במקרה ( – )1ראש חודש ניסן

    של השנה הראשונה לשנות הערלה נחשבים לשנה שלמה. כמו כן נדרשים 14ימים לקליטת
    הנטיעה, סך-הכול 44יום. ולכן לגבי כל נטיעה החל מט"ו בשבט ועד ט"ו באב, הימים שעד
    ראש חודש תשרי נחשבים לשנה שלמה, ומונים עוד שנתיים תמימות מראש חודש תשרי עד
    ראש חודש תשרי השלישי, כיוון שהקלו בחישוב השנה הראשונה, נוהגים לחומרה וממתינים
.הלרע ללכמ ואצי תוריפהש דע תיעיברה הנשה לש טבשב ו"טל דע    
(123-122 'מע ,תורשכה תוביתנ)

האבה הלאשה




6 הבושת

כל המספר בגנות חברו אף-על-פי שאומר אמת, הרי איסור לשון הרע.( )1בפרסום זה יש משום
      זה לשון הרע.
כל המספר דברי שקר על חברו, הרי הוא מוציא שם מוציא שם רע.( )2בפרסום זה יש משום
.ער      
כל המספר בשבח חברו בפני שונאיו, הרי הוא גורם אבק לשון הרע.( )3בפרסום זה יש משום
      להם לספר בגנותו, והרי זה אבק לשון הרע.
(גאנצפריד, סימן ל', סעיפים ב, ד,
מקור חיים, פרק ק"ע, הלכה ב, ז)

האבה הלאשה




7 הבושת

הבעיה ההלכתית שיש בשימוש במחשב היא בעיית ריבית. כיוון שעמוס הלווה לניר כסף,

    כל הנאה שתבוא לו על-ידי שימוש במחשב שהופקד אצלו כמשכון, נראית כריבית והיא
    אסורה. כמו כן, יכולה להתעורר בעיה אחרת – בעיית גזל הדין הוא ששואל שלא מדעת
    גזלן הוא, וכיוון שעמוס השתמש במחשב בלא רשות, יש בזה חשש גזל.
גלעד לא נהג על-פי ההלכה כשתבע את חובו, משום שהיה ידוע לו שאין לשאול כסף

    לפירעון החוב. שכל הנוגש את בעל חובו כשאין לו כסף לשלם, עובר על הלאו "לא תהיה
."השונכ ול    
(גאנצפריד, סימן קע"ט, סעיפים ד, ז וסימן קפ"ב, י"ג,
מקור חיים, פרק קנ"ט, הלכה ה ופרק ק"ס, הלכה י"ג, י"ד)

האבה הלאשה




8 הבושת

( )1אסור היה לאבנר לקנות סחורה גנובה מהסיבות האלה (די לציין נימוק אחד):

          – הוא גורם לגנב לגנוב, שהרי אם לא יקנו ממנו מן הסתם לא יגנוב עוד.
.הרבע ירבוע ידיב קיזחמ אוה –          
(גאנצפריד, סימן קפ"ב, סעיף ח,
מקור חיים, פרק קס"ו, הלכה ה, ו)
    ( )2אסור היה למשה להתמקח עם סוחר המחשבים לשם קניית מחשב, כאשר הוא יודע מראש
          שאינו רוצה לקנותו, משום שאין לו כסף לצורך זה.
          האיסור הזה הוא איסור אונאת דברים.
(גאנצפריד, סימן ס"ג, סעיף ב.
מקור חיים, פרק קס"ב, הלכה י"ב)
    ( )3אסור היה לבועז לשלוח פרחים לאסף כדי לשכנעו להלוות לו כסף, כי יש בזה משום איסור
.תיביר קבא הזש "תמדקומ תיביר"          
(גאנצפריד, סימן ס"ה, סעיף ו,
מקור חיים, פרק ק"ס, הלכה ג)
."ותימע תא שיא ונות אלו" אוה ואלהו ,אתיירואדמ רוסיא אוה (2) עוריאב רוסיאה

    [שהרי באונאת ממון כתוב לאו אחר "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קלה מיד עמיתך אל תונו
[."ויחא תא שיא    
    האיסור באירוע ( )3הוא איסור מדרבנן, כי "אבק ריבית" (או ריבית מוקדמת וריבית
    מאוחרת) אסור מדרבנן. [מן התורה הריבית האסורה היא רק ריבית קצוצה.]
(גאנצפריד, סימנים ס"ג, א; ס"ה, א-ב,
מקור חיים, פרק קס"ב, י"ב, ק"ס, ג')

האבה הלאשה




9 הבושת

בעל החנות נהג על-פי ההלכה כשחילק חפיסות שוקולד חינם, [ואין בעלי החנויות

    יכולים לעכב בעדו] מאחר שגם בעלי החנויות האחרים יכולים לעשות כן.
תוהשהל רוסאש רחאמ ,לטרגאכ קיודמ אל הדידמ ילכב שמתשהל תונחה לעבל רוסא

    מידה חסרה ברשותו אף שאינו משתמש בה לצורך מדידה, שמא ישתמשו בה אחרים.
(גאנצפריד, סימן ס"ב סעיפים ו, י"ב,
מקור חיים, קס"ב, כ"ג; קס"ו, י)

האבה הלאשה




10 הבושת

חיים אינו צריך לשמוע בקול אביו במקרה זה אף-על-פי שחייב אדם בכבוד אביו, מפני

    שאביו מצווה עליו לעבור על איסור תורה, ובמצב זה אין לשמוע לו.
    [לומדים זאת ממה שכתבה תורה "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו", סמך שבת
    למורא אב ואם, שאם אמרו לך חלל שבת אל תשמע להם וכן בכל המצוות שנאמר "אני ה'
    אלקיכם"] שאתה ואביך חייבים בכבודי.
כיוון שהוא אדם מכובד, העניין תלוי בסוג האבדה שמצא: אם האבדה היא כזו שאם זו

    הייתה אבדתו שלו לא היה נוטל אותה משום כבודו, הרי אינו חייב להחזיר גם לאחר [דילפינן
    מ"והתעלמת" פעמים שאתה מתעלם כגון זקן ואינה לפי כבודו.] ואם האבדה היא כזו שהיה
    מוחל על כבודו והיה מחזיר אותה לעצמו, חייב כך גם באבדת אחר.
(גאנצפריד, סימן קמ"ג, סעיף י"א וסימן קפ"ז, סעיף ד,
מקור חיים, פרק קס"ג, הלכה ד והלכה ו)

האבה הלאשה




11 הבושת

מלאכות בשביעית שמטרתן לקיים את הצמח שלא יתקלקל. – ימוקואל

מלאכות בשביעית שמטרתן להשביח את הצמח הקיים. – ייורבאל    
הקדושה שנתקדשה ארץ-ישראל על-ידי עולי מצרים מיד עם כיבושה – הנושאר השודק

    לעניין מצוות התלויות בארץ (קדושת יהושע).
הפקעת מצוות שמיטה מקרקע ארץ-ישראל על-ידי מכירתה לגוי. – הריכמ רתיה

מי שמוכר פירות שביעית, הכסף שהתקבל תמורתם נתפס בקדושת – תיעיבש ימד

    שביעית, וחלים עליו דיני פירות שביעית.
מותר לבית-דין להעמיד פועלים לקצור את התבואה, לקטוף פירות אוצר בית-דין –

    שביעית, לאסוף אותם לאוצר שברשותם, ולחלק מהם לכל אחד ואחד לפי מספר בני משפחתו.
    מותר לבית-דין לגבות ממקבלי הפירות את שכר הפועלים ושאר ההוצאות הכרוכות בטיפול
    בפירות עד הבאתן לאוצר בית-הדין.

האבה הלאשה




12 הבושת

.תיעיבשה תנש ברע לש באב ז"ט דע עוטנל רתומ ירפ תונליא

האבה הלאשה




13 הבושת

מלאכות שאסורות מן התורה – זריעה, קצירה, זמירה, בצירה, חרישה ונטיעה.
מלאכות שאסורות מדרבנן – גיזום, סיקול, זיבול, השקיה.

האבה הלאשה




14 הבושת

– עגבניות וענבים יש עליהם דין קדושת פירות שביעית. [בירקות הולכים אחר הלקיטה, וכיוון
  שהלקיטה הייתה בשביעית חלה עליהם קדושת שביעית.]
איך עליהם דין קדושת פירות שביעית. [בפירות הולכים אחר החניטה, וכיוון שהחניטה םיסגא –
  שלהם הייתה בשנה השישית אין עליהם קדושת שביעית.]

האבה הלאשה




15 הבושת

מהמצוות שלהלן: שולשיש לציין
להפקיר פירות אלה לכל אדם. – רקפה
.הלא תוריפב רוחסל רוסא – הרוחס
יש להשתמש בפירות שביעית כדרך תשמישם, כל שימוש שאינו כדרך תשמישם נחשב – דספה
.[דספהל אלו הלכאל] רוסאו דספה
חובה לבער פירות שביעית בזמן הביעור. – רועיב

האבה הלאשה




16 הבושת

בחורף – לא צריך לחזור; בקיץ . צריך לחזור.

האבה הלאשה




17 הבושת

.תושרל תושרמ האצוה ;שא תרעבה – תורתומ תוכאלמ
מלאכות אסורות – ברירה; סחיטת ענבים.

האבה הלאשה




18 הבושת

שקיה (1)

רמוחו לק (2)    
הווש הרזג (3)    
    ( )4בניין אב משני כתובים
לימוד של דבר אחד מדבר אחר באמצעות שני עניינים שונים הכתובים זה ליד – שקיה (1)

.השרפ התואב הז          
לימוד של דבר אחד מדבר אחר בדרך ההיסק מן הדבר הפחות על החמור ממנו, – רמוחו לק (2)    
.ךפיהלו          
לימוד של דבר אחד מדבר אחר באמצעות מילה זהה, המופיעה בשני עניינים – הווש הרזג (3)    
.םינוש          
לימוד של דבר אחד מדבר אחר באמצעות מכנה משותף שיש בין שני הדברים. בניין אב – (4)    

האבה הלאשה




19 הבושת

– השיבו תשובות לשאלות שנשלחו אליהם בכל העניינים: הלכה, אגדה, השקפה ומוסר

       ועוד, וכן בפירוש המקראות וסוגיות התלמוד.
.שדוחה שודיקו ידוהיה חולה תעיבקב ,הליפתה חסונב תורוסמ בתכה לע ולעה –    
חיבר רב אחאי גאון. – "תותליאש"

.הדגאו הכלה יניינעבו תושרדב קסוע רפסה    
חיבר ר' שמעון קיירא. – "תולודג תוכלה"    
    הספר עוסק בענייני הלכה הנהוגים בזמן הזה, כולל קטעים מן התלמוד, ומסכם את
    החלק ההלכתי שבהם.
(120-116 'מע ,יניסמ הרות)

האבה הלאשה




20 הבושת

חיבר ר' יוסף קארו. "כסף-משנה" –

    תוכן הפירוש: מציין את המקורות שעליהם ביסס הרמב"ם את ההלכה, מתרץ את השגות
    הראב"ד על הרמב"ם, ודן עם ה"מגיד-משנה" במקומות שבהם הוא חולק על הרמב"ם.
חיבר ר' דוד בן זמרה. – "ז"בדרה"    
    תוכן הפירוש: למשלים את החלקים החסרים ב"משנה-תורה" שעליהם לא כתב
."הנשמ-דיגמ"ה    
מהיצירות שלהלן: תחא יש לציין

.דרפס תולג תפוקתב יח    ר' יוסף קארו –
    חיבר פירוש "בית יוסף" על הטור, "שולחן ערוך" – ארבעה חלקים, שו"ת "בית יוסף", שו"ת
.דועו "לכור תקבא"    
חי בתקופת גלות ספרד, חיבר שו"ת "הרדב"ז" ועוד ספרים. ר' דוד בן זמרה –    
(148-147 ,142 'מע ,יניסמ הרות)




           
תוכן תושבע
           
תוכן מבחנים בתושבע