הפ-לעבש הרותב תורגב תניחב
|
פרק ראשון – דינים בהלכה ( 51נקודות)
|
|
5 – 1 םיעוריאהמ השולשב :םיעוריאהשישבבפרק זה עשרה אירועים ( .)10 – 1בחר
.10 – 6 השולשבו שים לב! בפרק זה עליך לציין את המקור לנימוקיך: סימן וסעיף מ"קיצור שולחן ערוך" גאנצפריד או "מקור חיים". מהאירועים ,5 – 1וענה על הסעיפים א-ב בכל אירועי שבחרת.השולשב רחב 1 הלאש אריה היה מרותק שבוע למיטה בבית-חולים, בלי יכולת לרדת ממיטתו. הוא הסתפק אם יוכל לברך את ברכות השחר "מתיר אסורים" ו"זוקף כפופים". אשתו של אריה, שטיפלה בו, שכחה לברך את ברכות השחר ואת יתר הברכות ונזכרה רק .תירחש תליפת הללפתהש רחאל האם אריה יכול לברך ברכת "מתיר אסורים" ו"זוקף כפופים" בעודו מרותק למיטה? .א |
|
הבושת 
|
|
2 הלאש בראש חודש כסלו, לאחר שיאיר אמר "יעלה ויבוא", הסתפק אם אמר "משיב הרוח ומוריד הגשם", וכן הסתפק אם אמר "ותן טל ומטר" בברכת השנים (יאיר לא נהג לומר "מוריד הטל" בימות הקיץ). מהו הדין באשר להזכרת "משיב הרוח ומוריד הגשם"? נמק..א |
|
הבושת
|
|
3 הלאש ידכ רחשה דומע הלעש ינפל תירחש תליפת ללפתה ,הלוחה ויבא תטימל קתורמ היהש ,דוד שיוכל לטפל באביו החולה. לפני חצות היום נזכר ששכח להתפלל תפילת מנחה וערבית של יום .לומתא האם דוד חייב להתפלל שנית תפילת שחרית או לא? נמק..א |
|
הבושת
|
|
4 הלאש ישראל הסתפק אם אמר ברכת "ברוך שאמר". כדי שלא יאמר פסוקי דזמרה בלי ברכה, החליט לברך מספק ברכת "ברוך שאמר". חיים איחר לתפילה, ונקרא לעלות לתורה לפני שהספיק לברך "ברכת התורה". לאחר קריאת התורה בירך שנית את כל ברכות התורה. האם נהג ישראל כדין או לא? נמק..א |
|
הבושת
|
|
5 הלאש רן ושי הגיעו לתפילת שחרית כשהציבור החל בתפילת שמונה-עשרה. רן הצטרף לציבור והתפלל עמו תפילת שמונה-עשרה. ישי אמר "ברוך שאמר" ו"ישתבח" והמשיך משם כסדר התפילה. האם נהג רן כדין או לא? נמק..א |
|
הבושת
|
|
מהאירועים ,10 – 6וענה על הסעיפים א-ב בכל אירוע שבחרת.השולשב רחב
(תודוקנ 24 – כ"הס ;תודוקנ 8 – עוריא לכל) 6 הלאש דוד ויאיר נהגו לאכול בארוחת הבוקר פרוסת לחם שגודלה כזית. דוד נטל את ידיו ובירך על .וידי תא לטנ אל ריאיו ,וז הליטנ האם נהגו דוד ויאיר כהלכה? נמק..א |
|
הבושת
|
|
7 הלאש דן ויובל סעדו יחדיו ארוחת צהריים ואכלו בה גם לחם. באמצע הסעודה קראו ליובל לתפילת מנחה בבית-הכנסת הסמוך, ודן ירד לשחק עם חבריו עד שיובל יחזור מתפילת מנחה. כשחזרו והמשיכו בסעודתם נטל דן את ידיו ובירך שנית "על נטילת ידיים" וברכת "המוציא". יובל המשיך לאכול בלי ליטול את ידיו, אך גם הוא בירך שנית ברכת "המוציא". האם נהגו דן ויובל כהלכה כשעזבו את המקום באמצע הסעודה, כיצד היה עליהם לנהוג .א |
|
הבושת
|
|
8 הלאש לרן הגישו מנה גדולה של גריסים מבושלים, שיש בהם כמות של "שיעור קביעות סעודה". רן נטל את ידיו בברכה ובירך ברכת "המוציא" על הגריסים. לגד הגישו, על-פי בקשתו, ענבים ותפוחי-עץ. כדי שלא להרבות בברכה שאינה צריכה בירך גד ברכת "שהכל" על מעט מים, והתכוון לפטור בברכה זו גם את הענבים וגם את תפוחי-העץ. האם נהגו רן וגד כהלכה? נמק..א |
|
הבושת
|
|
9 הלאש במוצאי שבת לא מצאה משפחת תמיר את תבלין הציפורן שנהגה לברך עליו ברכת הריח בהבדלה. בעל הבית לקח אתרוג ובירך עליו ברכת הריח. איזו ברכת הריח היה בעל הבית צריך לברך על האתרוג? נמק..א |
|
הבושת
|
|
10 הלאש ."ונייחהש" תכרב דימדוד קנה טלית חדשה לתפילת שחרית, הטיל בה ציצית ובירך יאיר העיר לו שהיה עליו לברך בבוקר, בשעה שהתעטף בה בבית-הכנסת, ולא באמצע היום. יאיר עצמו בירך ברכת "הטוב והמיטיב" על טלית שקנה והתעטף בה. האם נהג דוד כדין או לא? נמק..א |
|
הבושת
|
פרק שני – שאלות כלליות ומושגים בהלכה ( 29נקודות)
|
|
17 – 12 תולאשהמ עברא לעו (תודוקנ 9) 11 הלאש לע :תולאש שמח לע הנע
(תודוקנ 5 – הלאש לכל) .דבלב השעמל הכלההענה בקצרה. אין צורך לנמק ולבסס את התשובות. כתוב את
|
|
הבושת
|
|
.17 – 12 תולאשהמ עברא לע הנע
12 הלאש אבות מלאכה שאסורים בשבת ומותרים ביום-טוב.השולש ןייצ |
|
הבושת
|
|
13 הלאש תוספות שונות שמוסיפים בברכת המזון "מעין המאורע".שולש ןייצ |
|
הבושת
|
|
14 הלאש סוגי מעשרות שמפרישים מתבואתה, ובאר אותם בקצרה.השולש ןייצ |
|
הבושת
|
|
15 הלאש דברים שנהגו בהם איסור בשבוע שחל בו תשעה באב.השולש ןייצ |
|
הבושת
|
|
16 הלאש והתחיל ברכת "אתה חונן" מוסף של שבת תליפתב וא תבש לש החנמ תליפתב העט ?גהני דציכ – הכרבה תמיתח ינפל רכזנו |
|
הבושת
|
|
17 הלאש העשת לש החנמבו תירחשבו רתסא תינעתמה קוראים בתורה בשחרית ובמנחה של ?באב |
|
הבושת
|
(תודוקנ 20) פ"עבשותל אובמ – ישילש קרפ
|
|
.(תודוקנ 10 – הלאש לכל) 20 – 18 תולאשהמ םייתש לע הנע
18 הלאש מקורות. קרא אותם בעיון, וענה על הסעיפים א-ב שאחריהם.העברא ךינפל (" )1מנין לרציעה שהיא באוזן ימנית, נאמר כאן (בעבד) אוזן, ונאמר להלן (במצורע) אוזן, מה (" )2לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני – כל שישנו בבל תאכל חמץ (" )3מצוות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות – מנלן? יליף ממורא (מורא אב ואם): מה (" )4ומה כהנים שריבה בהם הכתוב מצוות יתרות – בני אהרן ולא בנות אהרן – ישראל לא דחא לכב באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו חכמים .א |
|
הבושת
|
|
19 הלאש :ם"במרל "הרות הנשמ" ?"הרות הנשמ" ורפס תא רבחל ם"במרה תא עינה המ .א סיבות שבגללן התנגד הראב"ד לספרו של הרמב"ם, והסבר כיצד דחה יתש ןייצ ה"בית יוסף" סיבות אלה. כמה נושאים כלולים בספר "משנה תורה" לרמב"ם?.ב סוגי הלכות כלולים בספר "קדושה", ומדוע?ינש וליא |
|
הבושת
|
|
20 הלאש :"תורזגו תונקת" תחא לכל תואמגוד יתש מה הן תקנות ומה הן גזרות? כתוב .א .תוצובקהמ (.תואמגוד עברא כ"הס) מהו המקור בתורה לסמכות של חכמים לגזור גזרות?.ב |
|
הבושת
|
תשובות בתלמוד, דינים ומבוא לתושב"ע
|
|
1 הבושת אריה יכול לברך ברכת "מתיר אסורים" ו"זוקף כפופים" על אף היותו מרותק למיטה, מפני .א שברכות אלו נתקנו כהודאה לקב"ה על דרכי העולם בכלל ולאו דווקא על ההנאה הפרטית של .םדאה אשתו של אריה יכולה לברך כל ברכות השחר, מפני שכל הברכות חיובם כל היום, חוץ .ב |
|
האבה הלאשה 
|
|
2 הבושת יאיר לא צריך לחזור ולהזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם" על אף שאינו רגיל לומר "מוריד .א הטל", מאחר שספק זה היה לאחר שלושים יום מאז שמיני עצרת שבו התחיל לומר "משיב הרוח…" מן הסתם הוא אמר כהרגלו. יאיר צריך לחזור ל"ברכת השנים" כדי לשאול "ותן טל מטר", שהרי ספק זה היה בתוך .ב שלושים יום מאז ז' בחשון, שבו החל לשאול "ותן טל מטר", וכיוון שעדיין לא התרגל לשאול, לכן חוזר. ואם שעדיין לא עקר רגליו, חוזר לברכת השנים ולא לראש התפילה. (גאנצפריד, סימן י"ט, סעיף ח', מקור חיים, פרק י"ז, הלכה ו' ופרק י"ח; הלכה י') |
|
האבה הלאשה
|
|
3 הבושת דוד חייב להתפלל שנית תפילת שחרית, מאחר שהתפלל לפני עמוד השחר, ואף בדיעבד לא .א יצא ידי חובה אלא אם כן התפלל משעלה עמוד השחר, ולא קודם לכן. עד עלות השחר נחשב ללילה, ומשעלה עמוד השחר מתחיל היום. מאחר שדוד חייב להתפלל שנית תפילת שחרית, עליו להשלים תפילת ערבית מיד לאחר .ב שחרית, כיוון שהיה אנוס כדין תפילת תשלומין, אבל תפילת מנחה אינו יכול להשלים, כי אפשר להשלים תפילה אחת בלבד בתפילה הסמוכה לה ולא שתי תפילות. (גאנצפריד, סימן י"ח, סעיף א' וסימן כ"א, סעיף ג' וה '; מקור חיים, פרק ט"ו, הלכה ג' ('טו 'ח ,'ז הכלה ,א"כ קרפו |
|
האבה הלאשה
|
|
4 הבושת ישראל לא נהג כדין. הנימוק: כל ברכה שאדם מסופק אם אמר אותה – אינו חוזר ' לאומרה .א מספק בגלל חומר האיסור של ברכה לבטלה הנלמד מ"לא תשא שם ה' אלוקיך לשוא", ובכלל .לקהל תוכרב קפס ונידיב חיים לא נהג כדין כשאמר את כל ברכות התורה, מאחר שיצא ידי חובה בברכת "אשר .ב בחר בנו" שבירך בעלייתו לתורה. אבל לגבי ברכת "לעסוק בדברי תורה" ו"הערב נא" – נהג נכון כשאמר אותן, שהרי עדיין לא אמרן. (גאנצפריד, סימן ו', סעיף ו', סימן ז', סעיף ח'; מקור חיים, פרק ב', הלכה ו', ז', פרק ה', הלכה ג') |
|
האבה הלאשה
|
|
5 הבושת אמנם תפילת עמידה היא עיקר תפילה בציבור, ולכן התירו דילוגים שונים כדי להספיק .א לעמוד תפילת עמידה עם הציבור, אבל אי אפשר לדלג על קריאת שמע וברכותיה, כיוון שצריך לסמוך גאולה לתפילה, לכן לא נהג רן כדין. ישי לא נהג כדין מאחר שברכת "ברוך שאמר" ו"ישתבח" הן ברכות שנתקנו על פסוקי .ב דזמרה, ולכן צריך לומר בין "ברוך שאמר" ל"ישתבח" לפחות מזמור אחד, כדי שלא יהיו .הלטבל ולא תוכרב (גאנצפריד, סימן י"ד, סעיף ו', ז', ח'; מקור חיים, פרק י"ג, הלכה י"ז וי"ט) |
|
האבה הלאשה
|
|
6 הבושת שניהם לא נהגו כהלכה. אמנם דוד נהג כדין כשנטל את ידיו על פת בכמות של כזית, אבל .א לא נהג כדין כשבירך על נטילה זו, כי כמות זו מחייבת נטילת ידיים בלי ברכה. יאיר לא נהג כדין, כאמור כמות של כזית מחייבת נטילת ידיים. כמות פת המחייבת נטילת ידיים בברכה היא כביצה. הטעם לכך הוא כיוון שפחות .ב מכמות זו אוכלין לא מקבלת טומאה מן התורה, אלא מכביצה ואילך. וכיוון שבפחות מכביצה לא נטמאת במגע הידיים, לא תיקנו ברכה על נטילה זו. (גאנצפריד, סימן מ', סעיף א'; מקור חיים, פרק כ"ז, הלכה ד') |
|
האבה הלאשה
|
|
7 הבושת דן ויובל לא נהגו כדין כשעזבו את המקום באמצע הסעודה, כי יציאה מן המקום מהווה .א הפסק באמצע הסעודה. במקרה זה לכתחילה היה עליהם לברך ברכת המזון לפני שעזבו את .םוקמה אמנם דן נהג כדין כשנטל ידיו, אבל לא נהג כדין כשבירך את הברכות, כיוון שבמקרה זה .ב יש ספק אם צריך לחזור לברך, הרי שספק ברכות. להקל ולא מברכים. יובל לא נהג כדין שלא נטל ידיו. כיוון שייתכן שלא שמר את ידיו, יש צורך בנטילה חדשה, אך אין מברכים עליה. כמו כן לא נהג כדין כשבירך "המוציא", כיוון שספק ברכות להקל. (גאנצפריד, סימן מ"ב, סעיף י"ט וכ"ב; מקור חיים, פרק ל"ב, הלכה א' וח') |
|
האבה הלאשה
|
|
8 הבושת רן לא נהג כהלכה. מזונות שאם קבעו סעודה עליהם, שמחייבין נטילת ידיים וברכת .א המוציא וברכת המזון, הם פת הבאה בכיסנין בלבד ולא תבשיל של מזונות. גם גד לא נהג כהלכה. אמנם בדיעבד ברכת "שהכול" פוטרת כל דבר, אבל לכתחילה צריך לברך על כל דבר ברכתו הראויה לו. רן יברך "על המחיה" ולא ברכת המזון, כי כאמור דין קביעת סעודה נאמר על פת הבאה .ב בכיסנין ולא על תבשיל של גריסים. גד יברך ברכת "על העץ ועל פרי העץ" על הענבים ופוטר בזה את התפוחים. אמנם על תפוחים מברכים "נפשות" אבל במקרה זה שמברך "על העץ ועל פרי העץ" פוטר גם את התפוחים שהם פרי העץ. על המים יברך "נפשות". (אם שתה כשיעור, ואם לא שתה כשיעור לא יברך.) (גאנצפריד, סימן מ"ח, סעיף ב' וסימן נ', סעיף ב' וי"ב וסימן נ"א, סעיפים י"א-י"ב; מקור חיים, פרק ל"ט, הלכה א', י"ט ופרק מ"ו, הלכה ב' ופרק מ"ג, הלכה כ"א) |
|
האבה הלאשה
|
|
9 הבושת ברכת "הנותן ריח טוב בפרות". הנימוק: מאחר שאתרוג עיקרו לאכילה ולא להרחה, אין .א מברכים עליו ברכת הריח הרגילה. על מין העץ מברכים "בורא עצי בשמים", כיוון שהוא מהעץ. על מין עשב מברכים "בורא .ב עשבי בשמים", כיוון שהוא מן העשבים. על דבר שאינו לא מהעץ ולא מהעשב (או שהוא מסופק מה הוא) – מברכים "בורא מיני בשמים", כיוון שזו ברכה כללית. על פרי המיועד לאכילה ולא להרחה מברכים "הנותן ריח ."תורפב בוט (גאנצפריד, סימן נ"ח, סעיף ב'-ה'; מקור חיים, פרק מ"ז, הלכה ב') |
|
האבה הלאשה
|
|
10 הבושת דוד נהג כדין. על בגד חדש כמו טלית חדשה מברך ברכת "שהחיינו," בשעה שמטיל בה .א .הווצמה תשיכרב חמשו תיציצ יאיר לא נהג כדין כשבירך על הטלית ברכת "הטוב והמיטיב". ברכת הטוב והמיטיב .ב מברכים על חפץ שיש בו שמחה גס לו וגם לבני ביתו. אבל על חפץ שיש בו שמחה רק לו מברך ."ונייחהש" תכרב (גאנצפריד, סימן נ"ט, סעיף ח'-ט'; מקור חיים, פרק מ"ח, הלכה א' וכ"ב) |
|
האבה הלאשה
|
|
11 הבושת (תודוקנ 10) (הבוח) שנה פשוטה – שנה שיש בה 12חודשים השונה משנה מעוברת שיש בה 13חודשים. .א איסור הטמנה – חכמים אסרו לכסות אוכל חם בבגדים או בדברים אחרים מכל צדיו של .ב הסיר כדי לשמור על החום שלו. פורים משולש – כשחל ט"ו באדר בשבת, נוהגים דיני פורים בערים המוקפות חומה .ג בשלושת הימים: י"ד, ט"ו וט"ז. ביעור פרות שביעית: מותר להחזיק פרות שביעית בבית, כל עוד סוג הפרי הזה עדיין .ד נמצא בשדה. אבל אם סוג הפרי הזה כלה מן השדה, חלה עליו החובה להוציא את הפרות הללו ולהפקירם, ובדרך זו הוא מבערם מן הבית. חמתה מרובה מצלתה – סוכה שהשמש חודרת אליה דרך הסכך, והשמש בה מרובה מן .ה .הלוספ וז הכוס – לצה |
|
האבה הלאשה
|
|
12 הבושת .לושיב .א .הרעבה .ב .הטיחש .ג .תושרל תושרמ האצוה .ד |
|
האבה הלאשה
|
|
13 הבושת .תבשב ונצילחהו הצר .א יעלה ויבוא ביום-טוב ובראש חודש. .ב על הנסים בחנוכה ובפורים. .ג |
|
האבה הלאשה
|
|
14 הבושת מעשר ראשון – מעשר הניתן מדי שנה בכל שש השנים על-ידי השדה ללוי. .א מעשר שני – מעשר המופרש בשנים: א, ב, ד, ה כדי להעלותו לירושלים ולאוכלו שם. .ב מעשר עני – מעשר הניתן לעניים מבעל השדה בשנים ג, ו. .ג |
|
האבה הלאשה
|
|
15 הבושת .רשב לוכאל רוסא .א אסור לשתות יין. .ב .סבכל רוסא .ג .רפתסהל רוסא .ד |
|
האבה הלאשה
|
|
16 הבושת בתפילת מנחה – יגמור את ברכת "אתה חונן" ואחר-כך יתחיל תפילת שבת "אתה אחד". בתפילת מוסף – יפסיק היכן שנזכר, ויתחיל תפילת מוסף של שבת "תכנת שבת". |
|
האבה הלאשה
|
|
17 הבושת בתענית אסתר בשחרית ובמנחה ובתשעה באב במנחה קוראים "ויחל משה". בתשעה באב בשחרית קוראים "כי תוליד בנים". |
|
האבה הלאשה
|
|
18 הבושת .הווש הרזג (1) .א .שקיה (2) ( )3בניין אב. .רמוחו לק (4) ( )1גזרה שווה – מילה זהה בשני מקורות שונים. באמצעותה לומדים דינים משותפים .ב .תומוקמה ינשל ( )2היקש – שני עניינים שנכתבו זה ליד זה באותה פרשה. המטרה היא ללמוד מזה על זה. ( )3בניין אב – שני עניינים שיש להם תכונות משותפות – לומדים מזה על זה. ( )4קל וחומר – לומדים מעניין אחד קל על עניין אחר חמור ממנו או להפך בדרך ההיגיון. |
|
האבה הלאשה
|
|
19 הבושת הרמב"ם מנמק את חיבור "משנה תורה" – בזמן הזה תקפו הצרות ואבדה חכמת .א חכמיו ובינת נבוניו נסתרה, והמקורות שהיו פעם כדברים מבוארים מתקשים בהם בימינו, הן בבבלי הן בירושלמי והן ביתר המקורות. לכן ראה צורך לחבר חיבור שיהיה מובן, ודרכו ניתן .רתומה לעו רוסיאה לע דומעל ההתנגדות של הראב"ד נבעה מכך שהרמב"ם הכריע כדעה אחת על דעת עצמו, ולא תמיד ההכרעה של הרמב"ם מקובלת עליו. כמו כן נבעה ההתנגדות משום שהרמב"ם לא ציין .העומשה לעב אוה ימו תורוקמ הב"י הגן על הרמב"ם בטענה שכתב ספר ייחודי הכולל הלכות בצורה קצרה ותמציתית. אילו היה מציין מקורות ואת שם בעל השמועה, לא היה מחדש דבר שהרי הרי"ף כבר חיבר ספר הלכה עם מקורות. על הטענה שהרמב"ם הכריע כדעה אחת, טוען הב"י – מי מונע מכל מי שירצה, לעיין במקורות התלמודיים ולהכריע אחרת אם ימצא ביסוס לדבריו. "משנה תורה" – מחולק לי"ד נושאים. בספר "קדושה" כלולים שני הנושאים: "איסורי .ב ביאה" ו"מאכלות אסורים". הרמב"ם כלל שני נושאים אלו תחת השם "קדושה", כיוון שבשני עניינים אלו קידשנו הקב"ה והבדילנו מן האומות. בשניהם נאמר בתורה לשון הבדלה: "ואבדיל אתכם מן העמים", "אשר הבדלתי אתכם מן העמים". |
|
האבה הלאשה
|
|
20 הבושת תקנות הן דינים שתיקנו חכמים לצורך הנהגת החברה ולתועלת הקהילה, כגון תקנת .א .גחב גח תוכלה דומילל הנקת ,לובזורפ גזרות הן דינים שהנהיגו חכמים כדי לעשות סייג שלא לעבור על איסורי תורה, כגון איסור בשר עוף בחלב, איסור מוקצה בשבת. המקור לסמכות חכמים לגזור גזרות הוא: "ושמרתם את משמרתי", עשו משמרת .ב .יתרמשמל |
