יחידת לימוד אחת ממ"ד, קיץ תשנ"ו (שאלון 038202)

פברואר 24, 2010 · מאת ה' על אחד משני דרכים אלו · בית

לארשי תבשחמב תורגב תניחב


מיועדת לבתי-ספר על-יסודיים דתיים / יחידת לימוד אחת
מועד הבחינה: קיץ תשנ"ו, 1996



הוראות לנבחן

םייתעש
א. משך הבחינה :

בשאלון זה שני פרקים:
פרק ראשון – 50נקודות
תודוקנ 50 – ינש קרפ
תודוקנ 100 – כ"הס
בפרק הראשון עליך לבחור בשתיים משלוש הסוגיות בפרק, .
בהתאם למה שלמדת
. (תודוקנ 50 – כ"הס ;תודוקנ 25 – היגוס לכל)
בפרק השני עליך לבחור בשתיים מארבע הסוגיות בפרק, .
בהתאם למה שלמדת
. (תודוקנ 50 – כ"הס ;תודוקנ 25 – היגוס לכל)
:הכרעהה חתפמו
ב. מבנה השאלון
ןיא :שומישב רתומ רזע רמוח .ג

.1ענה אך ורק על שאלות הנכללות בסוגיות שלמדת
.2בסס את דבריך על המקורות. כתוב בבהירות
:תודחוימ תוארוה .ד


תולאשה


פרק ראשון ( 30נקודות)

שים לב: עליך לבחור בשתיים מהסוגיות ,I-III
ולענות על השאלות הנכללות בהן, לפי ההוראות בכל סוגיה.
ענה אך ורק על שאלות בסוגיות שלמדת.


(תודוקנ 25) הנומאה תודוסי – I היגוס

קרא את הקטע שלפניך. ענה על שלוש שאלות :
על שאלה 5( 1נקודות), ועל שתיים מהשאלות ( 2-4לכל שאלה – 10נקודות)


ינימש קרפ ,תובא תכסמל המדקה ,ם"במר


הנה נתבאר מכל מה שאמרנו שפעולות האדם מסורים לו, ובידו להיות צדיק או
רשע בלי שום הכרח מאת ה' על אחד משני דרכים אלו, ולפיכך נתחייב הציווי
והלימוד וההתבוננות והשכר והעונש, ואין בכל זה שום ספק. אבל אופן ידיעתו
יתעלה והשגתו לכל הדברים תקצר בינתנו מכך כמו שביארנו .

.1 הלאש לע הנע

1 'סמ הלאש

. תישפוחה הריחבה לש המויק תא ם"במר חיכומ תארקש עטקב
. וירבדב איבמ אוהש תוחכוהה עברא תא רבסה
הבושת

ענה על שתיים מהשאלות .2-4

2 'סמ הלאש

"הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות ל"ג, ע"ב ).
? ותבושת יהמו ,ולא ל"זח ירבד תובקעב ם"במר ררועמש היעבה יהמ
הבושת

3 'סמ הלאש

קיימת לכאורה סתירה בין עקרון הבחירה החופשית של האדם ובין העיקרון הקובע
שה' יתברך יודע הכול .
? וירבד תא חיכומ אוה דציכו וז הריתס ם"במר בשיימ דציכ
הבושת

4 'סמ הלאש

במקרא יש פסוקים שלכאורה משתמע מהם שאין בחירה חופשית. רמב"ם שולל פרשנות
זו באמצעות פירוש אותם פסוקים .
ציין שתי דרכים שרמב"ם משתמש בהן כדי להסביר את הפסוקים באופן אחר .
הבושת


(תודוקנ 25) תווצמו הרות – II היגוס

קרא את הקטע שלפניך. ענה על שלוש שאלות: על שאלה 5( 5נקודות), ועל שתיים
.( תודוקנ 10 – הלאש לכל) 6-8 תולאשהמ

ח"מ-ו"מ ,ינש רמאמ ,ירזוכה ,ל"היר

: רבחה רמא (ומ
צר לי לראותך שוכח את השורשים אשר הקדמתי לך וכבר הודית בהם. האם לא
הסכמנו כי אין להתקרב אל האלוה כי אם על ידי מעשים אשר ציווה עליהם ?
? הלאל המודכו הכומנ חור ,העינכ תושגר ידי לע איה הולאל הברקה יכ התא בשוחה

: ירזוכה רמא (זמ
אמנם כן, ובצדק! ומעין זה קראתי בספריכם, כאמור: "מה ה' אלוהיך שואל מעמך
– כי אם ליראה את ה' אלוהיך וגו'" "ומה ה' דורש ממך – כי אם עשות משפט

ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוהיך", ומאמרים רבים אחרים כיוצא באלה .

: רבחה רמא (חמ
אלה וכל הדומים להם הם החוקים השכליים, אך הללו אינם כי אם הצעות והקדמות
לתורה האלוהית הקודמות לה בטבע ובזמן, אשר בלעדיהן לא תיתכן כל הנהגה בכל
חברה מחברות בני אדם, – עד כי גם חברת שודדים לא ייתכן שלא תקבל שלטון
הצדק בדברים שבינם לבין עצמם: בלא זה לא תתמיד חברותם. רק כאשר המרו
בני ישראל עד שהתחילו להקל במצוות השכליות בדרכי ההתנהגות אשר אין כל
חברה יכולה להתקיים בלעדיהן, כאשר לא יוכל היחיד להתקיים בלא סיפוק צרכיו
הטבעיים – מאכל ומשתה, ותנועה ומנוחה, ושינה ויקיצה, – ועם זה החזיקו
עוד בעבודת הקרבנות ובדומות לה מן המצוות האלוהיות, השמעיות – הודיעם
האלוה כי הוא היה מסתפק בפחות מזה, באמרו להם: "מי ייתן ושמרתם את
המצוות אשר החברה הפחותה והשפלה ביותר מקבלת עליה, והן: הצדק וההטבה
לזולת וההודאה לאלוה על חסדו". כי התורה האלוהית לא תשלם כי אם לאחר
לע האדוההו קדצה ישעמ וללכנ רבכ וז הקוחבו ,תילכשהו תיתרבחה הקוחה תומלש
חסד האלוה, – ואיש החסר כל אלה מה לו כי יביא קרבנות או יקיים מצוות השבת
והמילה ודומיהן אשר השכל אינו מחייבן ואף לא דוחן? הלא הן המצוות שנתייחדו
בהן ישראל, כתוספת על המצוות השכליות, ועל ידן הגיעה אליהם מעלת העניין
האלוהי, והם לא ידעו טעמן …

.5 הלאש לע הנע

5 'סמ הלאש

' ה המ" :איבנה לש ותשירד שוריפב רבחהו ירזוכה לש תונושה תושיגה תא רבסה
דורש ממך – כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך ".
הבושת

ענה על שתיים מהשאלות .6-8

6 'סמ הלאש

מה הן המטרות של המצוות האלוקיות-שמעיות על-פי הקטע שקראת, ומהי מטרת
? תועדו תונומא ורפסב ג"סר תעדל תויעמשה תווצמה
הבושת

7 'סמ הלאש

ם"במר תעדל התרטמ יהמו ,תארקש עטקה יפ-לע תונברקה תדובע לש הרטמה יהמ
במורה נבוכים ?
הבושת

8 'סמ הלאש

הסבר מהי "הדרך הכללית" ומהי "הדרך המיוחדת", לפי בעל ספר "המספיק
. (תודוקנ 5) "'ה ידבועל
כיצד מבאר בעל ספר "המספיק לעובדי ה'" את מאמר חז"ל "ולא עם הארץ
.( תודוקנ 5) ?"דיסח
הבושת


סוגייה – IIIעם ישראל – עם סגולה ( 25נקודות)


קרא את הקטע שלפניך. ענה על שלוש שאלות: על שאלה 5( 9נקודות), ועל
שתיים מהשאלות ( 10-12לכל שאלה – 10נקודות ).

ג"כ ,יעיבר רמאמ ,ירזוכה ,ל"היר

: רבחה רמא (בכ
צדקת בביישך אותנו בדבר הזה, כי אכן כל סבלנו לא עמד לנו עד היום. אולם
בחושבי על החשובים בתוכנו, היכולים לסלק על נקלה באמירת מלה אחת את
הבזיונות מעל נפשם, להיות לבני חורין ולשלוט במשעבדיהם, ואינם עושים כן
בהיותם נאמנים לדתם, אני שואל: האין זה קרבן שיש בו כדי לכפר על חטאים
רבים ולמחותם? אמנם אילו נפל הדבר כאשר אמרת אתה, כי אז לא נשארנו זמן
. הז בצמב בר

ועוד: יש לאלוה חכמה נסתרת בהשאירו אותנו בגלות, – מעין החכמה הצפונה
בגרגיר הזרע: גרגיר זה נופל אל תוך האדמה ושם הוא משתנה ונעשה לכאורה
עפר, מים וטיט, ולפי ראות עיני המתבונן בו לא יישאר רושם מוחש כלשהו ממה
שהיה הגרגיר קודם לכן, אולם לאחר זמן יתברר כי גרגיר זה הוא אשר ישנה את
העפר ואת המים עד שיהיו מטבעו הוא, והוא אשר יעבירם דרגה דרגה עד אשר
יתעדנו היסודות ויהפכם להיות כמוהו, ואז יוציא קליפות, עלים ועוד, עד אשר
יזדכך הגרעין ויכשר לחול בו העניין ההוא, האלוהי, והצורה של הזרע הראשון ,
ואז יהיה לעץ נושא פרי כפרי אשר ממנו בא הזרע ההוא .

.9 הלאש לע הנע

9 'סמ הלאש

ציין שתי מטרות להימצאותו של עם ישראל בגלות, לפי דברי ריה"ל בקטע .
הבושת

ענה על שתיים מהשאלות .10-12

10 'סמ הלאש

מהי ביקורתו של ריה"ל על יחסו של עם ישראל לסבל בגלות? מהי הזכות שמלמד
ריה"ל על עם ישראל בעניין זה, על-פי הקטע שקראת ?
הבושת

11 'סמ הלאש

"ברית הגורל מתבטאת גם בקטגוריות חיוביות, הנובעות מתודעת שיתוף-גורל .
ארבע פנים לתודעה… זו" (הרי"ד סולובייצ'יק, קול דודי דופק ).

td

ציין והסבר בקצרה שתי פנים חיוביות מתוך הארבע שהתגלו בעם ישראל בעת סבלו
. קי'צייבולוס ד"ירה יפל ,תולגב
הבושת

12 'סמ הלאש

ענה לפי הראי"ה קוק בהקדמה לשבת הארץ :
מדוע, לדעתו, הגלות היא העונש הנכון (המתאים) על חטאי עם ישראל ?
(תודוקנ 5)
מה אפיין את האנשים שהיו הראשונים להכיר שהגיעה העת לשוב לארץ-ישראל ,
ומדוע דווקא הם היו הראשונים שהכירו בכך? ( 5נקודות )
הבושת


(תודוקנ 50) ינש קרפ


שים לב: עליך לבחור בשתיים מהסוגיות ,VI-VII
ולענות על השאלות הנכללות בהן, לפי ההוראות בכל סוגיה.
ענה אך ורק על שאלות בסוגיות שלמדת.


(תודוקנ 25) הליפת IV – היגוס
ענה על שלוש שאלות: על שתיים מהשאלות ( 13-15לכל שאלה – 10נקודות), ועל
.( תודוקנ 5) 16-17 תולאשהמ תחא


ענה על שתיים מהשאלות .13-15

13 'סמ הלאש

רבנו בחיי, חובות הלבבות; רבי יוסף אלבו, ספר העיקרים; ריה"ל, הכוזרי
מדוע תיקנו חז"ל נוסח קבוע לתפילה, לדעת רבנו בחיי ולדעת ר' יוסף
( תודוקנ 6) ?ובלא
מהו תפקידה של ברכת הנהנין, לדעת ריה"ל? ( 4נקודות )
הבושת

14 'סמ הלאש

מהר"ל, נתיבות עולם; הראי"ה קוק, סידור תפילה עם פירוש עולת ראיה
מדוע תוקנו שלוש התפילות שחרית, מנחה וערבית בזמניהן, לדעת מהר"ל ולדעת
? קוק ה"יארה
הבושת

15 'סמ הלאש

ציין שתי נקודות דמיון בין התפילה לבין הנבואה, לפי הרי"ד סולובייצ'יק .
הבושת

.16-17 תולאשהמ תחא לע הנע

16 'סמ הלאש

ן"במרה תוגשה ;'ה הווצמ ,תווצמה רפס ,ם"במר
הרמב"ם בספר המצוות ורמב"ן בהשגתו שם נחלקו בעניין מקור החובה של התפילה .
הבא בקצרה את מחלוקתם .
הבושת

17 'סמ הלאש

מהר"ל, נתיבות עולם
מדוע מכונה התפילה בשם "עבודה", לפי מהר"ל ?
הבושת


(תודוקנ 25) עדמו תד V – היגוס

ענה על שלוש שאלות: על שתיים מהשאלות ( 18-20לכל שאלה – 10נקודות),
. (תודוקנ 5) 21-22 תולאשהמ תחא לעו


ענה על שתיים מהשאלות .18-20

18 'סמ הלאש
הראי"ה קוק, אדר היקר ועקבי הצאן


"עכ"פ הכפירה המוסרית היא לעולם היסוד לבניין הכפירה המתדמה למדעית, שאין
." המצע דצמ דוסי לכ הל
( תודוקנ 5) .קוק ה"יארה לש הלא וירבד תא רבסה
מהי מסקנתו של הראי"ה קוק מדברים אלה? ( 5נקודות )
הבושת

19 'סמ הלאש
עדמו תודהי ,יול הדוהי 'פורפ


"קבלת סמכות אלוקית יכולה להעניק הכוונה נכונה ולהבטיח תפקוד תקין" (פרק
.( המדקה ,'ב
( תודוקנ 4) .יול 'פורפ לש העיבקה תא רבסה
הבא שתיים מהדוגמאות שהוא מביא לקביעה זו. ( 6נקודות )
הבושת

20 'סמ הלאש

יש הטוענים שקיימת סתירה בין גישת התורה לבין גישת המדע בנוגע לתהליך
בריאת העולם ובנוגע לגיל העולם .
ציין והסבר בקצרה שתי גישות שונות ליישוב הסתירה .
הבושת

.21-22 תולאשהמ תחא לע הנע

21 'סמ הלאש

רמב"ם, מורה נבוכים, פרק ל"ד
ציין שתי מטרות שמביא רמב"ם ללימוד המדעים הריאליים (כמו מדעי הטבע ומדעי
.( םירפסמה
הבושת

22 'סמ הלאש

ארקמה תונשרפב עדמו הנומא ,רוצילא הדוהי 'פורפ
לדעת פרופ' יהודה אליצור, מהו ההבדל העיקרי בין גישת הפרשנות המסורתית
למקרא לבין גישת "ביקורת המקרא "?
הבושת


(תודוקנ 25) שנועו רכש ,החגשה ,הריחב VI – היגוס
ענה על שלוש שאלות: על שתיים מהשאלות ( 23-25לכל שאלה – 10נקודות), ועל
.( תודוקנ 5) 26-27 תולאשהמ תחא


ענה על שתיים מהשאלות .23-25

23 'סמ הלאש

רמב"ם, אגרת תימן
על-פי רמב"ם, מהי המשמעות של הבטחת ה' ליעקב: "והיה זרעך כעפר הארץ,"
ומהי משמעות ההבטחה: "אף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא
געלתים" וגו'? ( 6נקודות )
מדוע ניסה הקב"ה את עם ישראל בגזרות שמד, לדעת רמב"ם? ( 4נקודות )
הבושת

24 'סמ הלאש

רמח"ל, דרך ה', חלק א '
לדעת רמח"ל, מהי תכלית בריאת העולם על-ידי הקב"ה, וכיצד משיג הקב"ה
תכלית זו באמצעות האדם? ( 5נקודות )

ציין והסבר שני שינויים שחלו באדם בעקבות חטאו של אדם הראשון, על-פי
( תודוקנ 5) .ל"חמר

הבושת

25 'סמ הלאש

' א קלח ,והילאמ בתכמ ,רלסד א"א ברה
לפי הרב דסלר, מהו תחום אחריותו של האדם ומה איננו בתחום אחריותו ,
( תודוקנ 5) ?הריחבה תדוקנל עוגנב
מהו הקשר בין היות האדם בעל חסד ובין בחירתו בטוב? ( 5נקודות )
הבושת

.26-27 תולאשהמ תחא לע הנע

26 'סמ הלאש

ט"ק ,'א רמאמ ,ירזוכה ,ל"היר
מהו ההבדל בין השכר שמבטיחה התורה לעם ישראל ובין השכר שמבטיחות הדתות
? ל"היר יפל ,תורחאה
הבושת

27 'סמ הלאש

החזון איש ,אמונה וביטחון, פרק ב '
יוסף חטא בבקשתו משר המשקים לסייע לו להשתחרר ממאסרו. כיצד מסביר החזון
? ואטח תא שיא
הבושת


סוגיה – VIIאמונת חכמים ( 25נקודות)

ענה על שלוש שאלות: על שתיים מהשאלות ( 28-30לכל שאלה – 10נקודות),
.( תודוקנ 5) 31-32 תולאשהמ תחא לעו


ענה על שתיים מהשאלות .28-30

28 'סמ הלאש

רבנו נסים, דרשות הר"ן, הדרוש השנים-עשר
חז"ל קבעו שחכם עדיף מנביא .
הבא שתי סיבות שבגללן החכם עדיף מהנביא, על-פי דרשות הר"ן. ( 5נקודות )
מדוע ביקשו חז"ל למצוא כוח נבואי אצל החכמים? ( 5נקודות )
הבושת

29 'סמ הלאש

מהר"ל, באר הגולה, הבאר הראשון
מהר"ל קבע שמצוות חכמים אינן מנותקות מן התורה, ולכן אינן מהוות תוספת
: הלאה תווצמל עגונב וז העיבק הרצקב ראב .הרותל
מצוות חכמים שיש להן אסמכתא מן התורה. ( 4נקודות )
מצוות חכמים שהן גדר וסייג לתורה. ( 3נקודות )
מצוות חכמים כמו נר חנוכה. ( 3נקודות )

הבושת

30 'סמ הלאש

החזון איש, אמונה וביטחון, פרק ג '
החזון איש קובע כי "אין נגיעה בעולם בעלת כוח להטות לב חכם ".
( תודוקנ 5) ?וז העיבק ססבמ אוה דציכ
על-פי החזון איש, מהי הסיבה לכך שהשוחד מטה את הכרעת החכם במשפט ?
הבושת

.31-32 תולאשהמ תחא לע הנע

31 'סמ הלאש

הרותה ידוסי תוכלה ,הרות הנשמ ,ם"במר
מהו מעמדו של הנביא בעניין קביעת ההלכה לדעת רמב"ם, וכיצד הוא מוכיח את
? וירבד
הבושת

32 'סמ הלאש

רמב"ן, פירוש על התורה, דברים י"ז, י"א
כתוב שניים מנימוקיו של רמב"ן למצווה לציית להוראות בית-דין, גם אם הן
. תועטומ תוארנ
הבושת

המגודל תובושת רחבמ

1 'סמ הבושת
: תישפוחה הריחבה לש המויקל תוחכוה עברא איבמ ם"במר
– מתוך שהתורה ציוותה מה לעשות ומה אסור לעשות. אילו לאמן הציווי
הייתה בחירה חופשית ביד האדם להחליט מה יעשה ומה לא, לא הייתה כל
. יוויצל תועמשמ
(1
– מתוך חיוב התורה ללמוד וללמד את פרטי המצוות אפשר להביןמן הלימוד
שבלי הלימוד לא היה האדם מצליח לקיים את התורה. מכאן שיש בחירה חופשית,
. שארמ רוזג לוכה אלו
או: אילו לא הייתה בחירה חופשית, והאדם היה אנוס לפעול על-פי גזרה
מראש, לא היה כל טעם בלימוד ובחינוך ובלימודי המלאכות והאמנויות .
(2
– מתוך חיוב התורה לעשות מעשים לקדם פני רעה, כגוןמן ההתכוננות
בניית מעקה לגג. אילו לא הייתה בחירה חופשית, לא היה כל טעם בחיוב זה ,
מכיוון שהכול כבר נגזר, ואין לאדם יכולת לשנות את הגזור .
או: אילו לא הייתה בחירה חופשית, האדם לא היה מתכונן למנוע רעה ולהשיג
טובה, מכיוון שכל מה שנגזר שיהיה מוכרח להיות .
(3
– מתוך העובדה שהתורה הבטיחה שכר לשומר המצוות ועונששנועו רכש
למפירן. אילו לא הייתה בחירה חופשית, לא היה כל היגיון במתן שכר או
עונש, כי המעשים אינם בידי האדם, אלא מוכתבים לו .

(4
האבה הלאשה

2 'סמ הבושת
הבעיה היא שיש סתירה בין ההשקפה המקובלת (אצל חכמים ובני אדם), שכל מעשי
האדם תלויים בקב"ה, לבין יסוד הבחירה החופשית .
רמב"ם מיישב קושי זה באומרו שכוונת הלשון "הכול בידי שמים" היא לעצם
קיומם של חוקי הטבע, אולם השימוש בחוקי הטבע עדיין נתון לבחירה של האדם.

האבה הלאשה

3 'סמ הבושת
: ידיעתו של הקב"ה שונה מידיעתנו, ועל כן איננו יכוליםהריתסה בושיי
. הריתסה בושיי תא גישהל
או: ידיעתו של הקב"ה שייכת לתחום האין-סוף, והקושי שהועלה נובע ממגבלות
ידיעתנו שהיא סופית. מבחינת עולם האין-סוף אין עבר, הווה ועתיד .

: ידיעת ה' שונה מידיעתנו, משום שאצלנו הידיעה היא מושג אחד החכוהה
ואנחנו מושג אחר. לעומת זאת, ה' וידיעתו אחד, שאם לא כן יהיה חלילה
.( ינש רבד המכחהו דחא אוה) תוקולאב יוביר

האבה הלאשה

4 'סמ הבושת
מדובר באדם שחטא, וכעונש נשללה ממנו הבחירה . (1
יש גזרה על הכלל, כגון על המצרים לשעבד את היהודים, אבל הגזרה לא
. תיטרפ התייה
(2
יש פסוקים שבהם הנביא מתחנן לפני ה' להימנע מלהעמיד את עם ישראל במצב
קשה, שסיכויי הבחירה בו קטנים, משום שמצב זה דומה לשלילת הבחירה .

(3
האבה הלאשה

5 'סמ הבושת
הכוזרי הבין שהמצוות "עשיית משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך" הן
החשובות ביותר מבין המצוות, והן עיקר דרישת ה'. לדעת החבר, המצוות החשובות
ביותר הן המצוות האלוקיות. כוונת הנביא בפסוק היא שהמצוות הנזכרות בו הן
בסיס מינימלי, שבלעדיו אי-אפשר להגיע אל מעלת העניין האלוקי, שהיא המעלה
. רתויב הבושחה הנוילעה

האבה הלאשה

6 'סמ הבושת
המטרות של המצוות האלוקיות-שמעיות לדעת ריה"ל: הן מייחדות את עם ישראל ,
ועל-ידיהן ניתן להגיע אל מעלת העניין האלוקי .
תוברהל :('א ,'ג רמאמ ,תועדו תונומא רפס) ג"סר תעדל תויעמשה תווצמה תרטמ
.ונרשואו ונרכש

האבה הלאשה

7 'סמ הבושת
לדעת ריה"ל מטרת הקרבנות להגיע אל מעלת העניין האלוקי .
לדעת רמב"ם (מורה נבוכים, ל"ב) תפקיד הקרבנות מצטמצם בהרחקה מעבודה זרה .

האבה הלאשה

8 'סמ הבושת
"הדרך הכללית" היא קיום המצוות המפורשות לפי הוראותיהן .
"הדרך המיוחדת" היא קיום המצוות לפי המטרות (התכלית) שלהן ולפי כוונת
. הרותה
ראשית יש לקיים את החובה המפורשת, ורק אחר כך רשאים לפנות לדרגה
הגבוהה של החסידות. לכן, עם הארץ נדרש ללמוד תורה, שהיא חובה מפורשת,
ורק אחר כך הוא רשאי להיות חסיד .

האבה הלאשה

9 'סמ הבושת
מטרות ההימצאות בגלות הן לכפר על החטאים ולהשפיע לטובה על הגויים .

האבה הלאשה

10 'סמ הבושת
ביקורתו של הכוזרי היא שעם ישראל אינו רואה בסבל אמצעי לכפר על נפשו
ולתקנה. הזכות שמלמד החבר על היהודים היא שהם אינם ממירים את דתם ,
אף-על-פי שבדרך זו יכלו להפסיק את סבלם הרב בגלות .

האבה הלאשה

11 'סמ הבושת
הפנים החיוביות הן :
תודעת שיתוף מאורעות (גורל משותף ). (1
שיתוף סבל (הזדהות עם כל יהודי שסובל ). (2
שיתוף חובה ואחריות . (3
שיתוף פעולה (עזרה הדדית ).

(4
האבה הלאשה

12 'סמ הבושת
עזיבת הארץ אילצה את עם ישראל שלא לעסוק בצד הלאומי וממילא הוא הדגיש
את הפן הרוחני, דבר שהיווה תיקון להתנהגותו בזמן החטא .
שדרות העם הקרובות אל החומר היו הראשונות אשר הכירו שהגיע הזמן לשוב
לארץ-ישראל ולבנותה, משום שעצם הבנייה והעשייה לא היו זרים להן.

האבה הלאשה

13 'סמ הבושת
רבנו בחיי, חובות הלבבות; רבי יוסף אלבו, ספר העיקרים; ריה"ל, הכוזרי
לדעת רבנו בחיי, חז"ל תיקנו נוסח קבוע לתפילה כדי שהאדם ישיג את מטרת
, תוגאדה תרסהו חבש תניתנ ,ול העינכ ,'ה ינפל שפנה תודחייתה – הליפתה
כלומר ביטחון בה'. קשה לאדם להגיע לכל זאת כשאין לו סדר ונוסח קבועים
. שארמ
לדעת ר' יוסף אלבו, חז"ל תיקנו נוסח קבוע לתפילה כדי למנוע מהאדם
לייחס לה' בעת תפילתו ביטויים אשר אסור לייחסם לה '.
הברכה, כשהיא נאמרת בכוונה, גורמת לאדם להבחין בטוב שיש לו, מגבירה
אצלו את ההנאה, וממילא יתגבר אצלו הצורך להודות לה '.

האבה הלאשה

14 'סמ הבושת
מהר"ל, נתיבות עולם; הראי"ה קוק, סידור תפילה עם פירוש עולת ראיה
לדעת מהר"ל, ראוי שאדם ישעבד את עצמו לה' בגופו, בנפשו ובממונו .
תפילת שחרית תוקנה בבוקר כי מבחינה גופנית האדם תאב להמשיך לישון ,
והתגברותו על השינה כדי לקום ולהתפלל היא ביטוי לשעבוד הגוף לה '.
תפילת מנחה מבטאת את השעבוד מבחינת הממון, משום שבשעת מנחה האדם עוזב את
עיסוקו בממון לשם תפילה .
תפילת ערבית היא ביטוי לשעבוד הנפש, משום שבמהלך היום האדם טרוד ובשעת
הערב הנפש מבקשת מנוחה, ועם כל זאת, האדם משעבד את נפשו ומתפלל .
האריהו רסומה תושגר תא שירשהל תירחש תליפת לש התרטמ ,קוק ה"יארה תעדל
לפני שהאדם פונה לעסקי החיים, כדי שיוכל לעמוד בניסיונות במהלך היום .
מטרתה של תפילת מנחה היא הפחת כוחות חדשים באדם, בשעה שהוא קרוב להסיר
מעצמו את טרדות היום. בשעה כזו תוכל נפשו של האדם להתרומם לדרגה רוחנית
. ההובג
מטרתה של תפילת ערבית היא התעלות רוחנית, בעיקר ליחידי סגולה, בשעה שאין
הפרעות של העולם החומרי. בשעה כזו הראויים לכך נפגשים בנבואה .

האבה הלאשה

15 'סמ הבושת
הנומאה שיא ,קי'צייבולוס ברה
בשתי הקהילות נערך עימות של האלוקים והאדם , כלומר מפגש בלתי אמצעי . (1
שתי הקהילות מורכבות ממבנה משולש: אני, אתה והוא. האדם המתפלל אל ה '
אינו מייצג רק את עצמו, אלא גם את הכלל. כשם שהנביא הוא שליח של הכלל
כך המתפלל מתפלל גם עבור אחרים.
(2
בשתיהן קיימת "בשורה נורמטיבית", כלומר – כתוצאה מהמפגש עם ה' הנביא
והמתפלל מתחייבים לפעול פעולה מעשית להגשמת חוק הברית .

(3
האבה הלאשה

16 'סמ הבושת
ן"במרה תוגשה ;'ה הווצמ ,תווצמה רפס ,ם"במר
לדעת רמב"ם, עיקר חובת התפילה היא מן התורה. לעומתו, רמב"ן סבור שמן
התורה אין חובה להתפלל [אלא בעת צרה], ובמצב רגיל חובת התפילה היא מדרבנן .

האבה הלאשה

17 'סמ הבושת
מהר"ל, נתיבות עולם
לדעת מהר"ל, התפילה מכונה בשם "עבודה" כי היא מבטאת את תלותו המוחלטת של
האדם בקב"ה .

האבה הלאשה

18 'סמ הבושת

עדמו תודהי ,יול הדוהי 'פורפ
לדעת פרופ' לוי, גילויי המדע נותנים ביד האדם כוח עצום, שאפשר להפעילו
הן למטרה חיובית והן למטרה של הרס וחורבן. קבלת סמכות אלקית היא הערובה
לכך שהאדם יפעיל את העצמה שבידו לתכלית חיובית, ולא ישרת את יצריו
. םייוושכעה
: תואמגוד
– הפצצה האטומית היא סכנה לעולם. חינוך תורני לראות בכל אדם צלם אלוקים
. תימוטאה הצצפב שומישה תא ענמי
.( הרבדה ירמוחב שומיש ידי-לע) תיגולויבה הביבסה סרה :תפסונ הנכס –
– אתיקה רפואית: ניסויים רפואיים בבני אדם הם בעיה אתית חמורה. קבלת
קדושת החיים כערך עליון תפתור בעיה זו. כמו כן פגיעה בגוויות, אפילו
לשם מחקר מדעי, מסוכנת. יחס של כבוד לשרידיו הגופניים של האדם הוא
אמצעי חיוני להגן על רגישותנו ועל יכולתנו לראות בו צלם אלוקים .
בנוסף, הרופא המודרני נתון ללחץ מתמיד לראות את המחקר בראש מגמותיו ,
מה שעשוי לדרדר הדרגתית את איכות הטיפול בחולה. לימוד התורה וקיום
מצוותיה יכולים לנטרל לחץ שלילי זה .
– בעיות מוסר בביולוגיה: סמים עלולים להוות אמצעי שליטה על אוכלוסייה
בידיו של רודן חסר מצפון. מדען מטורף עלול להשתמש לרעה בהנדסה גנטית .
קבלת עול מלכות שמים תמנע סכנות אלו .
– בעיית שעות הפנאי: עם התקדמות המדע יש לאדם יותר ויותר שעות פנאי .

הדרך למלא את שעות הפנאי הופכת לבעיה רצינית. ניתן לפותרה על-ידי
מילוי שעות הפנאי בעבודת ה', מתוך רצון להיות שליח של ה' לעשות טוב .

האבה הלאשה

20 'סמ הבושת
: תוירשפא תושיגל תואמגוד
– קבלת הקביעה המדעית כאמת מוחלטת ומתן פירוש שונה מהמקובל לפסוקים בתורה .
למשל: יום בתורה אינו פרק זמן של 24שעות, אלא תקופה של שנים; כיוון
שהקב"ה בורא עולמות ומחריבן, ייתכן שהשרידים שנמצאו הם מתקופת העולמות
שנחרבו, והספירה לבריאת העולם היא החל מבריאת העולם הנוכחי .
– קבלת הפירוש המסורתי לתורה וערעור על קביעות "מדעיות" בתחום הנוגע לדת ,
כלומר בתחום התיאורטי המבוסס על אקסיומות רבות (גישתו של ד"ר עציון ).
תינורקע לבקמ קוק ברה .תומדוקה תושיגה יתש תא תבלשמ קוק ברה לש ותשיג –

את "הטענות המדעיות" כביכול, ומוכן לפרש באופן שונה את התורה. לאחר הנחה
זו הוא ניגש לבדוק את המדעיות של "הקביעות המדעיות", ומוכיח שאין להן
ולמדע מבוסס שום קשר .
– גישה הטוענת שאין קשר בין היגד דתי, שמטרתו היא מוסרית ולא אינפורמטיבית ,
לבין היגד מדעי, שמטרתו מסירת אינפורמציה. (גישתם של פרופ' לייבוביץ '
וד"ר גולדמן ).

האבה הלאשה

21 'סמ הבושת

רמב"ם, מורה נבוכים, פרק ל"ד

המטרות ללימוד המדעים הן:
מאפשרים ללמוד אילו עניינים יש לשלול מאת ה '. (1
דרך להשיג הנהגה של ה' יתברך את העולם . (2
מכשירים את האדם למחשבה ישרה ולא מבולבלת .

(3
האבה הלאשה

22 'סמ הבושת

ארקמה תונשרפב עדמו הנומא ,רוצילא הדוהי 'פורפ
הפרשנות המסורתית מאמינה באמיתות התנ"ך, וכל הפרשנות, העיון והמחקר מטרתם
הבנת אמיתותו של המקרא, משמעותו ולקחו. [בניגוד לכך גישת "ביקורת

המקרא". מגמתה לחשוף את ה"זיוף" שבדברים ולהתאים את הכתוב במקרא
.[רקוחה רזחשמש לוכיבכ "תירוטסיהה תואיצמ"ל

האבה הלאשה

23 'סמ הבושת

רמב"ם, איגרת תימן
ה' הבטיחנו שאף אם הגויים ישלטו בנו, בסופו של דבר נתגבר עליהם, וזו
הכוונה במילים "כעפר הארץ" – אף שדורכים על העפר, בסופו של דבר העפר
מכסה את מי שדרך עליו (לאחר מותו).אף אם עם ישראל יחטא, הקב"ה לא
ישנא את כללותו, וזו הכוונה במילים "לא מאסתים" וכו '.
כדי שיישארו רק החסידים והיראים, שאבותיהם עמדו על הר סיני .

האבה הלאשה

24 'סמ הבושת

רמח"ל, דרך ה', חלק א '
תכלית בריאת העולם היא להיטיב (ככל האפשר). הקב"ה משיג תכלית זו בכך
שהעניק לאדם יכולת לזכות בטוב השלם עד כמה שטבעו האנושי מאפשר זאת. זאת
יכול האדם להשיג רק כאשר יש לו בחירה חופשית (ולא שהטוב יתלווה לו
"בדרך מקרה"). בכך האדם מתדמה לקב"ה שקניין הטוב שבו הוא עצמו .
השינויים הם :
האדם נברא כך שהיה בו איזון בין הטוב (הנשמה) לבין הרע (הגוף) לאחר
שחטא קשה לו יותר לצאת מן הרע שבו .
(1
לפני החטא, אם אדם חטא הוא יכול היה לתקן את חטאו .לאחר שחטא עליו
לעבור שני שלבים: שלב ראשון – לאזן בין הטוב והרע כפי שהיה בעת
. ותומלשל עיגהל – ינש בלשו ,ותאירב
(2
כתוצאה מן החטא נגזר על האדם שלא יוכל להגיע לשלמות מוחלטת אלא
לאחר שהנשמה תיפרד מן הגוף, כלומר מיתת הגוף .

(3
האבה הלאשה

25 'סמ הבושת

' א קלח ,והילאמ בתכמ ,רלסד א"א ברה
נקודת הבחירה שקבועה לאדם מן השמים – עליה אינו נענש. האדם אחראי לכל
התחום הנובע מנקודת הבחירה שהוא קבע על-ידי מעשיו, כלומר, על-ידי
. תומדוקה ויתוריחב
הבחירה בטוב פירושה לעשות חסד עם אחרים ומתוך כך להגיע אל ההתכללות עם
הכלל. בדרך זו יצליח האדם להתמודד עם יצר הרע, משום שטענות יצר הרע
באות רק מן הצד הפרטי, אפילו הן מתכסות בלבוש של תיקון הכלל .

האבה הלאשה

26 'סמ הבושת

ט"ק ,'א רמאמ ,ירזוכה ,ל"היר
השכר המובטח לעם ישראל הוא ההידבקות "בעניין האלוקי" כבר בעולם הזה ,
וממילא גם שכר גשמי כגון גשמים כבר בעולם הזה. לעומת זאת, הדתות האחרות
מבטיחות שכר רק בעולם הבא .

האבה הלאשה

27 'סמ הבושת

החזון איש, אמונה וביטחון, פרק ב '
לדעת בעל החזון איש, לא היה שום סיכוי ששר המשקים יזכור את יוסף, ולכן
הפנייה אל שר המשקים אינה בגדר מעשה השתדלות אלא מעשה המבטא ייאוש .

האבה הלאשה

28 'סמ הבושת

רבנו נסים, דרשות הר"ן, הדרוש השנים-עשר
הסיבות הן :
)1הכרעת החכם, גם אם היא מוטעית, יש לילך אחריה, מה שאין כן בנביא .
)2הקריטריון הקובע מי נביא אמת ומי נביא שקר נקבע על-ידי חכמים .
)3הנביא רשאי לומר רק מה ששמע, והחכם רשאי להוסיף מדעתו.
מאחר שחז"ל קבעו שחכם עדיף מנביא, ברור שחייב להיות להם
גם מכנה משותף, שאם לא כן כל אחד עדיף בשטח שלו .

האבה הלאשה

29 'סמ הבושת

מהר"ל, באר הגולה, הבאר הראשון
דברי חכמים שהם בגדר אסמכתא מבוססים על רמזים מן התורה לחכמים, שאם
יעלו בדעתם, אכן ראוי לגזור, ולכן אין זו הוספה על התורה .
דברי חכמים שהם בבחינת גזרות וסייגים אינם הוספה לתורה משום שכל
תפקידם להבטיח שהאדם לא יעבור עברה (כמו שבטבע יש לאיברים מגינים
השומרים עליהם).
מצוות שתוקנו על-ידי חכמים, כמו נר חנוכה, באו ליישר ולהכין את האדם
לאותה מטרה ותכלית שהתורה מיועדת להביאו, ולכן התורה ומצוות חכמים הן
. תחא הרות

האבה הלאשה

30 'סמ הבושת

החזון איש, אמונה וביטחון, פרק ג '
– מטרת החכם היא השגת האמת, ולכן שום דבר לא יטה אותו מבקשת האמת .
– אחרת לא תהיה חובה לקבל שום פסק הלכה של תלמיד חכם .
– כמו כן, החזון איש מביא ראיות הלכתיות שההלכה סמכה על שיפוט החכם גם
בעניינים שיש בהם השלכות אישיות .
רק במשפט השוחד מטה את הכרעת החכם, משום שנטילת שוחד במשפט זה דבר
מגונה, ולכן גזרה התורה שהשוחד יטה את הכרעת החכם .

האבה הלאשה

31 'סמ הבושת

הרותה ידוסי תוכלה ,הרות הנשמ ,ם"במר
רמב"ם קובע נחרצות שלנביא כנביא אין מעמד בפסיקת ההלכה, ואם יטען זאת ,
. רקש איבנ אוה
ההוכחה: שנאמר "לא בשמים היא", ותורה ניתנה רק על-ידי משה רבנו במעלה
. ימעפ-דח ערואמכ תידוחייה תיאובנה

האבה הלאשה

32 'סמ הבושת

רמב"ן, פירוש על התורה, דברים י"ז, י"א
הנימוקים הם:
. הברה תורות אלו תחא הרות אהתש ידכ (1
לחכמי בית הדין הגדול יש רוח ה' ולכן לא יטעו . (2
"כי על הדעת שלהם הוא נותן להם התורה ".

(3