:ירזוכה רמא (זמ

אמנם כן, ובצדק! ומעין זה קראתי בספריכם, כאמור: "מה ה' אלהיך שאל מעמך –
כי אם ליראה את ה' אלהיך וגו'" "ומה ה' דורש ממך – כי אם עשות משפט ואהבת
חסד והצנע לכת עם אלהיך", ומאמרים רבים אחרים כיוצא באלה.

:רבחה רמא (חמ

אלה וכל הדומים להם הם החקים השכליים, אך הללו אינם כי אם הצעות והקדמות
לתורה האלוהית הקודמות לה בטבע ובזמן, אשר בלעדיהן לא תתכן כל הנהגה בכל
חברה מחברות בני אדם – עד כי גם חברת שודדים לא יתכן שלא תקבל שלטון
הצדק בדברים שבינם לבין עצמם: בלא זה לא תתמיד חברותם. רק כאשר המרו בני
ישראל עד שהתחילו להקל במצוות השכליות ובדרכי ההתנהגות אשר אין כל חברה
יכולה להתקים בלעדיהן, כאשר לא יוכל היחיד להתקים בלא ספוק צרכיו הטבעיים
מאכל ומשתה, ותנועה ומנוחה, ושנה ויקיצה, – ועם זה החזיקו עוד בעבודת
–
הקרבנות ובדומות לה מן המצוות האלוהיות, השמעיות, – הודיעם האלוה כי הוא
היה מסתפק בפחות מזה, באמרו להם: "מי יתן ושמרתם את המצוות אשר החברה
הפחותה והשפלה ביותר מקבלת עליה, והן: הצדק וההטבה לזולת וההודאה לאלוה
על חסדו". כי התורה האלוהית לא תשלם כי אם לאחר שלמות החקה החברתית
שיאו – ,הולאה דסח לע האדוההו קדצה ישעמ וללכנ רבכ וז הקחבו ,תילכשהו
החסר כל אלה מה לו כי יביא קרבנות או יקיים מצוות השבת והמילה ודומיהן
אשר השכל אינו מחיבן ואף לא דוחן? הלא הן המצוות שנתיחדו בהן ישראל,
כתוספת על המצוות השכליות, ועל ידן הגיעה אליהם מעלת הענין האלוהי, והם
לא ידעו טעמן…

ועוד: יש לאלוה חכמה נסתרת בהשאירו אותנו בגלות, – מעין החכמה הצפונה
בגרגיר הזרע: גרגיר זה נופל אל תוך האדמה ושם הוא משתנה ונעשה לכאורה
עפר, מים וטיט, ולפי ראות עיני המתבונן בו לא ישאר רשם מוחש כלשהו ממה
שהיה הגרגיר קדם לכן, אולם לאחר זמן יתברר כי גרגיר זה הוא אשר ישנה את
העפר ואת המים עד שיהיו מטבעו הוא, והוא אשר יעבירם דרגה דרגה עד אשר
יתעדנו היסודות ויהפכם להיות כמוהו, ואז יוציא קלפות, עלים ועוד, עד אשר
יזדכך הגרעין ויכשר לחול בו הענין ההוא, האלוהי, והצורה של הזרע הראשון,
ואז יהיה לעץ נושא פרי כפרי אשר ממנו בא הזרע ההוא.

:ידיעת ה' שונה מידיעתנו משום שאצלנו הידיעה היא מושג אחד ואנחנו החכוהה
מושג אחר. לעומת זאת ה' וידיעתו אחד, שאם לא כן יהיה חלילה ריבוי באלוקות
.(ינש רבד המכחהו דחא אוה)