לארשי תבשחמב תורגב תניחב
|

|
דתיים / יחידת לימוד אחת מיועדת לבתי-ספר על-יסודיים הבחינה: קיץ תש"ן, 1990 דעומ |
הוראות לנבחן |
|
יצחו העש |
א. משך הבחינה : |
בשאלון זה שני פרקים: פרק ראשון – 40נקודות תודוקנ – 60 ינש קרפ תודוקנ 100 כ"הס |
:הכרעהה חתפמו ב. מבנה השאלון |
| ןיא | :שומישב רתומ רזע רמוח .ג |
בסס דבריך על המקורות. כתוב בבהירות. |
:תודחוימ תוארוה .ד |
|
תולאשה |
|
פרק ראשון ( 40נקודות) |
|
:(II תורשפא וא I תורשפא) תואבה תויורשפאה יתשמ תחאב רחב 3-1 תולאשה לע הנעו 'א עטק ארק :I תורשפא 6-4 תולאשה לע הנעו 'ב עטק ארק :II תורשפא |
|
.וירחאש 1-3 תולאשה שולש לע הרצקב הנעו ,'א עטק תא ארק :I תורשפא |
|
שים לב: קרא את הקטע בשלמותו לפני שתתחיל לענות על השאלות. |
|
קטע א': רמב"ם, "מורה נבוכים", חלק ג', פרק ל"ב |
| :בתוכ תונברוקה אשונ תא וריבסהב ,ם"במר |
ויודע אני כי נפשך תרתע מן הענין הזה בהחלט במחשבה ראשונה, ויקשה עליך זה, ותשאלני בלבך ותאמר לי, היאך באו צווים אזהרות ומעשים גדולים מדוקדקים מאד בזמנים קבועים, והם כולם אינם מטרה לעצמם אלא מחמת דבר אחר, ענומ המו ,הנושארה ותרטמ תא גישיש ידכ ונילע 'ה צעי הלובחת וזש ולאכו ממנו יתעלה לצוותנו כמטרתו הראשונה ויתן בנו יכולת לקבל את הדבר, ולא היה צורך לכל אלה אשר אתה חושב שהם על דרך המטרה השניה. ושמע תשובתך אשר תסיר מלבך את החלי הזה ותגלה לך אמתת מה שהעירותיך עליו, והוא, שכבר נאמר בלשון התורה כיוצא בשאלה זו בדיוק, והוא אמרו "ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא" וגו' "ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף", והנה כמו שהסב ה' אותם מן הדרך הישרה שהיא היתה המטרה הראשונה מחמת חשש מה שאין יכולת לגופותיהם עליו כפי הטבע, לדרך אחרת כדי שתתקיים המטרה הראשונה, כך צוה ה' מצות אלו אשר הזכרנו מחמת חשש מה שאין יכולת לנפש הדובע תביזעו הלעתי ותגשה איהו ,הנושארה הרטמה גשותש ידכ עבטה יפכ ולבקל זרה. כי כשם שאין בטבע האדם שיגדל בשעבוד העבדות בחמר ובלבנים וכדומה להם וישטוף ידיו לשעתו מלכלוכם וילחם עם ילידי הענק מיד, כך אין בטבעו שיגדל על מינים רבים מאד מן העבודות ומעשים רגילים שכבר נינוחו בהן הנפשות עד שנעשו כמושכל ראשון, ויעזוב את כולן, בבת אחת. |
| 1 'סמ הלאש |
|
| ? הז קרפב ם"במרה ירבד יפל "היינשה הרטמה" יהמו "הנושארה הרטמה" יהמ | .א |
|
מה מאפיין את המצוות הכלולות בכל אחת מן המטרות? הדגם. |
.ב |
| הבושת | ![]() |
| 2 'סמ הלאש |
|
| מה הם שני הקשיים אותם מעלה הרמב"ם בקטעים שלפניך, וכיצד הוא מיישבם? | .א |
|
כיצד הוא מדגים את תשובותיו על-ידי הסברו לפסוק: "ולא נחם ה' דרך ארץ ?"םיתשלפ |
.ב |
| הבושת | ![]() |
| 3 'סמ הלאש |
|
| ?תונברוקה תווצמ תועמשמ תא ל"היר ריבסמ דציכ | .א |
|
מהו ההבדל העקרוני בין תפיסת מצוות הקורבנות אצל ריה"ל לבין זו של ?ם"במרה |
.ב |
| הבושת | ![]() |
|
.וירחאש 4-6 תולאשה שולש לע הרצקב הנעו ,'ב עטק תא ארק :II תורשפא |
|
שים לב: קרא את הקטע בשלמותו לפני שתתחיל לענות על השאלות. |
|
.'ה-'ג ,'ג רמאמ ,ירזוכה :'ב עטק |
:רבחה רמא (ג החסיד הוא האיש המפקד על מדינתו, הנותן לכל יושביה את לחם חוקם ומספק להם כל צרכם במדה נכונה, והוא נוהג בכלם בצדק, לא יעשק איש מהם ולא יתן לאיש יותר ממנתו הראויה לו, – כי על כן הוא מוצא את כלם, בשעה שהוא צריך להם, נשמעים לו, ממהרים להענות לקריאתו, עושים ככל אשר יצום ונזהרים מכל אשר יאסר עליהם. :ירזוכה רמא (ד :רבחה רמא (ה |
| 4 'סמ הלאש .לשמנה תאו לשומה לשמ תא רבסה |
| הבושת | ![]() |
| 5 'סמ הלאש ?ל"היר תעדל תודיסחה תרטמ יהמ |
| הבושת | ![]() |
| 6 'סמ הלאש |
|
| ?"תועד תוכלה"ב ם"במרה תעדל ,ותודיסח תרטמ יהמו דיסחה אוה ימ | .א |
|
ציין את ההבדל העקרוני בין שיטת הרמב"ם לשיטת ריה"ל בהגדרת החסיד. |
.ב |
| הבושת | ![]() |
(תודוקנ 60) ינש קרפ |
|
.(תודוקנ 15 – הלאש לכל) 7-12 תולאשהמ עברא לע הנע |
| 7 'סמ הלאש "את השבתות והמועדים שם האלוה בין הסיבות החזקות ביותר להשתמרות דמותכם וצביונכם". ("הכוזרי", מאמר ג', י') |
|
| ציין שניים מהסבריו של ריה"ל לקביעה זו. | .א |
|
ריה"ל מזכיר שני אירועים המוכיחים כי "העניין האלוקי כאילו דבק בה בשבת" (מאמר א', פ"ו). מה הם האירועים וכיצד הם מוכיחים את טענתו? |
.ב |
| הבושת | ![]() |
| 8 'סמ הלאש "וראיתי במעשי קדמונינו ז"ל… כי יותר היו זריזים ומשתדלים בחובת עצמם ממה שהיו משתדלים בתולדות הדינים". ("חובות הלבבות", הקדמה) |
|
| כיצד מתבטאת גישת "קדמונינו" לחובות הלבבות בדרך שבה למדו את התורה? | .א |
| כיצד ממחיש משל המלך ולוזי המשי דרך זו של "קדמונינו" ? | .ב |
| הבושת | ![]() |
| 9 'סמ הלאש ?הפ-לעבש הרותב הוולתש חרכומ בתכבש הרות יכ ל"היר חיכומ דציכ ציין שתיים מבין ההוכחות. |
| הבושת | ![]() |
| 10 'סמ הלאש "לא תסף עליו ולא תגרע ממנו" (דברים, י"ג, א'). מדוע אין תקנות חז"ל סותרות כתוב זה? הבא את תשובות ריה"ל ורמב"ם לבעיה זו. |
| הבושת | ![]() |
| 11 'סמ הלאש רס"ג דן בשאלת הצורך בנביאים. ציין את ההנחה הבסיסית לבעייתו ואת .וז הלאשל ויתובושת |
| הבושת | ![]() |
| 12 'סמ הלאש |
|
|
לדעת הרמב"ם, כיצד יש להתייחס לדברי הנביאים ולדברי חז"ל בנושא תהליכי ?הלואגה |
.א |
| ?ותדמע תא ם"במרה קמנמ דציכ | .ב |
| הבושת | ![]() |
|
המגודל תובושת רחבמ |
|
| 1 'סמ הבושת |
|
|
היא: להיות עם ישראל ממלכת כוהנים וגוי קדוש "בידיעתו"הנושארה הרטמה" .הבשחמהו בלה תדובע" – ותדובעל דחייתנשו" …"הלעתי יכרד תא שרשלו קלסל שי הנושארה הרטמה לא עיגהל ידכ –"היינשה הרטמה" עבודת האל של עמים עובדי ע"ז ואת ההשקפות האליליות של העמים הנ"ל. ציוויים רבים ציווה ה' בתורה כדי להשיג מטרה זו. |
.א |
|
,דחא לכ לע לח בויחה :המאפיין את המצוות הכלולות במטרה הראשונה הוא בכל מקום ובכל זמן. כגון המצוות: תפילה, ציצית, תפילין, מזוזה וכדו'. "אבל התחינה והתפילה הרי הם בכל מקום וכל מי שיזדמן וכך הציצית והמזוזה והתפילין וזולתן מן העבודות הדומות". : צמצום מבחינת החלות, המאפיין את המצוות הכלולות במטרה השנייה הוא מבחינת המקום, מבחינת הזמן. כלומר, ישנם תנאים המגבילים קיומם של ציווים אלה. דוגמה: מצוות הקורבנות יש בה הגבלה מהבחינות הנ"ל . |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 2 'סמ הבושת |
||
| שני הקשיים שאותם מעלה הרמב"ם: | .א | |
|
היאך ייתכן כי התורה תצווה מצוות כה רבות וכה מדויקות ומפורטות (=קורבנות) אך ורק לשם "מטרה שניה", כלומר כאמצעי להשגת מטרה אחרת ולא ?המצע ינפב הרטמכ |
(1 | |
|
תא דובעלו ז"ע יכרד תא בוזעל שוריפבו תורישי הווצמ וניא ה"בקה עודמ ה' בלב ובמחשבה בלבד? מדוע נקט הקב"ה דרך עקיפה של חינוך ע"י ציווים בדרך "המטרה השניה", כדי להביאנו אל המטרה הראשונה? שמא תאמר שלא נוכל לעמוד בזה ולקבל את הציווי, נוסיף ונשאל ונאמר, על הקב"ה לסייע בידינו .ויתושירדב דומעלו שרדנה רבעמה תא רובעל : אין לעבור ממצב א', שבו הורגל האדם ובו הוא נמצא, אל ם"במרה תובושת מצב ב', שהוא הפכי ומנוגד בהחלט, במעבר חד פעמי ("פתאום", "בבת אחת"). זהו טבע האדם. אין הקב"ה מתערב בשינוי טבע האדם ואין הוא מסייע בתהליך זה.הקב"ה מתערב בסדרי הטבע, עושה נסים בטבע אבל לא בטבע האדם. התערבות כזו תפגע בבחירה החופשית של האדם. באין בחירה חופשית מוחלטת אין ציווי ואין שכר ועונש, כלומר בטלה התורה. |
(2 | |
|
הקב"ה לא הוליך את עם ישראל ישירות ממצרים לארץ ישראל כי אי אפשר לעבור ממצב עבדות למצב של עם בן חורין שליט ומנהל מדינה במעבר חד, בבת אחת. על כן הוליך ה' את בני ישראל 40שנים במדבר כדי להכשירם הכשרה איטית, מדורגת, לקראת הגיעם לארץ-ישראל. פסוק זה מדגים את הרעיון כי מעבר מטבע אחד של אדם (או עם) לטבע שונה הוא תהליך הדרגתי ואיטי. |
.ב | |
| האבה הלאשה | ||
| 3 'סמ הבושת |
|
|
תונברוקה תווצמ תא הווצמ הרותה: ל"היר יפ-לע תונברוקה תווצמ תועמשמ בדיוק ובפירוט רב. משמעות מצות הקורבנות – הן ציווי ה' .הן התנאים שקבע הקב"ה כדי להשרות שכינתו בעם ישראל, להראות האור האלהי בנו. אין להתקרב אל אלוהים אלא בדבר אלוהים. זוהי המשמעות הבלעדית של כלל מצוות ה'. אין להסביר את ציוויי ה' אלא בזה שהם ציוויי ה' שעל ידם נגיע אל ה' ונתדבק בו. יראה אורו עלינו. יש לקיים דבר ה' בדיוק נמרץ. |
.א |
|
:הקורבנות אינם מצוות מדרג אחר ומשמעות אחרת מאשר כל המצוות.ל"היר פ"ע :יש דירוג בין המצוות. למצוות שונות יש מטרות שונות, והמטרות ם"במר פ"ע מדורגות מבחינת חשיבותן. |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 4 'סמ הבושת |
|
:לשמנהו "לשומה" לשמ המושל מספק לכל נתיניו את צורכיהם, לכל אחד לפי הצרכים שלו. הנתינים, שמקבלים את צורכיהם מאת המושל, עומדים הכן לפקודתו וכל אחד ממלא את התפקיד המוטל עליו בהתאם להתאמתו. כל הנתינים הממלאים את תפקידיהם מתגייסים בפקודת המושל לשם השגת מטרה כללית עליונה. הנמשל – החסיד, בדומה למושל, מספק את צורכי כל הכוחות הפועלים באדם – צורכי הגוף וצורכי הנפש, כדי שיהיו במצב תקין ויוכלו לשרת אותו בהשגת .ותרטמ |
| האבה הלאשה |
| 5 'סמ הבושת |
|
|
החסיד מגייס את כל כוחותיו הגופניים והרוחניים לשם השגת המטרה הנעלה של ותדעל ארוק אוה …וכרוצ לכ הלאמ דחא לכל דיסחה השעש רחאלו" .'הב תוקבד הגרדמב ,גישהש וזמ הלעמלש הגרדמב קבדיהל ויצמאמב ותרזעל אובת יכ וז ."תילכשה הגרדמהמ הלעמל תדמועה תיהולאה |
|
| האבה הלאשה | |
| 6 'סמ הבושת |
|
|
לדעת הרמב"ם בהלכות דעות ,החסיד הוא הנוטה מדרך האמצע לכיוון שתי הקצוות, לפנים משורת הדין, כדי להתרחק ביותר מן הקצה הגרוע או לשם תיקון והירפאות מסטייה . כגון: היו פונים לכיוון השפלות (קצה הענווה) כדי להתרחק ביותר מן .תוררחתשהל השקו דואמ העורג הדימ איהש הוואגה כגון: אם יש באדם נטייה אל הקמצנות, הרי נוהגים בפזרנות כדי להתייצב בדרך הבינונית – הנדיבות. |
.א |
|
:ינורקעה לדבהה רמב"ם :חסידות היא פניה אל דרך הסגפנות כאמצעי מנע או תיקון. היא איננה הדרך האידיאלית. ריה"ל :החסידות היא דרך הרמונית לשם השגת מעלות עליונות. זוהי הדרך .היוצרה ,תילאידיאה |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 7 'סמ הבושת |
||
|
שלושה הסברים של ריה"ל לקביעה הנזכרת בשאלה [שניים מתוך ההסברים מהווים תשובה מלאה]: |
.א | |
|
על-ידי שמירת השבתות והמועדים זוכר עם ישראל את אמונתו. הוא זוכר את בריאת העולם, את יציאת מצרים ואת מתן תורה. זכירת ארועים אלה מאפשרת .ונויבצ לע הרימש ול |
(1 | |
|
שמירת השבתות מחייבת את עם ישראל להתכנס למקום אחד ולקרוא בתורה. התכנסות זו מסביב למטרה משותפת תורמת לשמירת צביונו כעם. |
(2 | |
|
בלא הימים האלה לא היו לו כלל מצבים של מנוחת גוף ונפש אלא הוא היה נתון במצב מתמיד של דיכאון. במצב כזה קל היה יותר לעמים לשעבד את עם ישראל ולגרום לו לאיבוד צביונו. |
(3 | |
| בשבת לא ירד מן. | (1 | .ב |
| העולם נברא בשישה ימים ולקראת השביעי נסתיימה הבריאה. | (2 | |
| האבה הלאשה | ||
| 8 'סמ הבושת |
||
|
גישתם התבטאה בהקדשת כל זמנם ומרצם ללימוד חובות הלבבות. בהלכות עסקו רק בעקרונות כלליים או כאשר נשאלו שאלות ופסקים ספציפיים. |
.א | |
|
:במשל המלך ולוזי המשי המלך חילק לעבדיו כדורי משי (החומר הגולמי של המשי) בכדי לבחון את מידת שכלם. העבד הפיקח ביותר חילק את המשי שנפל בחלקו לשלושה סוגים: משובח , בינוני ופחות. הוא עשה מכל סוג את הבגדים הראויים לו ולבשם בזמנים שונים לפני המלך: את הסוג המשובח לשבת, את הסוג הבינוני בהזדמנויות תוחפב ישמה יזול תא רכמ שפיטה דבעה .הדובע ידגבל תוחפה תאו תויגיגח משווים ומיהר ליהנות מהכסף בדברים שבחומר. מעשהו של העבד הפיקח מצא חן בעיני המלך והוא קירבו אליו, ואילו את העבד הטיפש גירש מעל פניו. הנמשל :הקב"ה (המלך) נתן את תורתו (לוזי המשי) לעבדיו כדי לבחון אותם. בעל השכל (העבד הפיקח) מחלק אותה לשלושה חלקים: . דימת הב קוסעל ומצעב ביוחמ אוהש ,תובבלה תרות (1) ( )2חכמת חובות האברים, המלמדת אותו כיצד ומתי לקיים אותן. ( )3חכמת דברי הימים. והוא משתמש בכל חלק בזמן ובמקום הראויים לו. וליאו ,הלוכ הרותה לכ תרכהל סיסב רובע תושמשמ תובבלה תובוח שני הסוגים האחרים משמשים בידו כלי עבודה כדי להוציא לפועל את ציווי המלך. ואולם הטיפש משתמש בשני הסוגים האחרונים להשגת כל מטרותיו, ולכן אין דרכו רצויה בעיני המלך. |
.ב | |
| האבה הלאשה | ||
| 9 'סמ הבושת |
|
|
– בלי תורה שבעל-פה אין אפשרות להבין את הלכות התורה ומצוותיה, כגון .'וגו דחפולצ תונב תשרפ ,"ומוקממ שיא אצי לא" קוספה תנווכ .וז תא וז תורתוסכ תוארנה תווצמ שישכ תושעל המ תעדל רשפא יא – – התורה ציוותה תורה אחת ומשפט אחד, ואם לא תלווה בתורה שבעל-פה, אלא כל אחד יסביר לפי הבנתו, ירבו התורות בלי סוף. |
|
| האבה הלאשה | |
| 10 'סמ הבושת |
|
|
:בל תוסיף ותגרע, לא נאמר לחכמים היושבים במקום שבחר ה' או לנביאים.ל"היר :האיסור הנ"ל חל רק על השמטה או הוספה בגוף המצווה, כגון תפילין ם"במר מחומשות. אין האיסור חל על תקנות חכמים שבאו להרחיק את האדם מן העבירה , כגון האיסור שלא לאכול עוף בחלב. יש לזכור שאיסורים אלה הם רק מדברי .םימכח |
|
| האבה הלאשה | |
| 11 'סמ הבושת |
|
|
הנחתו הבסיסית של רס"ג היא ששכלו של האדם יכול להביאו לאמת. מתוך כך עולה השאלה מדוע היה צורך בציווי של התורה; הרי יכולנו בדרך ההיגיון להגיע .ה"בקה יפלכ וניתובוח תרכהלו תותימאה תרכהל :ויתובושת א) ההגעה בדרך שכלית אורכת זמן ממושך, ועד אז על האדם לדעת כיצד לשמור .תווצמה תא ב) יש כאלה שאינם מסוגלים להגיע לבירור האמת ונשארים בספקות . ג) ההכרה השכלית משיגה עקרונות כלליים. התורה מלמדת את פרטי הביצוע. כגון: ההכרה השכלית מחייבת הודיה לה' המטיב. התורה מלמדת כיצד להודות. |
|
| האבה הלאשה | |
| 12 'סמ הבושת |
|
|
לדעת הרמב"ם אין להאריך בלימודם של תהליכי הגאולה. יש ללמוד ולקבל את העקרונות הכלליים בדבר גאולת ישראל. |
.א |
|
הוא מנמק את עמדתו בכך שדברי הנביאים וחז"ל ביחס לתהליכים עתידיים אינם חד-משמעיים, וכן העיסוק בפרטים אלה אינו עיקר בדת ואינו מביא .תינחור תלעות |
.ב |
![]() ![]()
|



