לארשי תבשחמב תורגב תניחב
|
|
מיועדת לבתי-ספר על-יסודיים דתיים / 2יחידות לימוד מועד הבחינה: קיץ תשמ"ו, 1986 |
|
הוראות לנבחן |
|
.םייתעש א. משך הבחינה: |
|
בשאלון זה ארבעה פרקים.ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: |
|
פרק ראשון – 30נקודות תודוקנ 45 – ינש קרפ תודוקנ 20 – ישילש קרפ תודוקנ 5 – יעיבר קרפ —————————— תודוקנ 100 – כ"הס |
|
.ןיא :שומישב רתומ רזע רמוח .ג |
|
בסס דבריך על המקורות. כתוב בבהירות.:תודחוימ תוארוה .ד |
הניחבה תולאש 
|
|
פרק ראשון ( 30נקודות) |
|
:(2 תורשפא וא 1 תורשפא) תואבה תויורשפאה יתשמ תחאב רחב
אפשרות :1קרא את הקטעים א' – ב', וענה על השאלות .3 – 1 .6 – 4 תולאשה לע הנעו ,'ד – 'ג עטקה תא ארק :2 תורשפא |
|
קרא את שני הקטעים א' – ב', וענה על שלוש השאלות 3 – 1שאחריהם.:1 תורשפא |
|
:"ישילש רמאמ" ,תועדו תונומא ,ג"סר :'א עטק "וכיוון שאמרתי דברים אלו בשני חלקי המצוות והם השכליות והשמעיות, ראוי שאבאר מהו הצורך בשליחת שליחים ונביאים, כי שמעתי אנשים אומרים שאין לבני אדם צורך לשליחים, ושכלם מספיק להם שיוכשרו במה שיש בו מן הטוב והרע. שבתי לבחון הדבר באמת, וראיתי בו, שאלו היה הדבר כמו שאמרו כי אז לא היה הבורא היודע את הדבר יותר מהם שולח שלוחים, לפי שאינו עושה מה שאין עניין בו. והעמקתי בעיון ומצאתי כי צורך בני אדם לשליחים צורך הכרחי, לא בגלל 7המצוות בלבד להודיעם אותם, אלא בגלל המצות השכליות, כי עשייתן לא תתכן אלא על ידי השליחים שיגדירו אותן לבני אדם, מהן שהשכל מחייב להודות לה' על טובותיו, ולא הגביל לאותה התודה גבול לא באמירה ולא בזמן ולא בתוכן, לפיכך הוצרכנו לשליחים שהגבילוהו וקראוהו תפלה, וקבעו לו עתים ונוסח מיוחד ומצב מיוחד וכלפי מקום מיוחד. ומהן שהשכל הרחיק את הזנות, ואין בו הגדרה היאך תתקדש האשה לאיש עד שתהיה מקודשת לו, האם יהיה זה בדברים בלבד, או בכסף בלבד, או ברצונה ורצון אביה בלבד, או בעדות שנים או עשרה או במעמד כל אנשי העיר על כך, או בסמון סימן עליה, או ברציעתה במרצע, לפיכך אמרו השליחים במהר ושטר ושני עדים. ומהן שהשכל הרחיק את הגנבה, ואין בו היאך יושג הממון לאדם עד שיהא שלו, האם בדרך המלאכה, או בדרך המסחר, או מצד הירושה, או מן ההפקר כגון ציד במדבר ובים, והאם במתן הדמים יתקיים המקח, או במשיכת החפץ, או בדברים בלבד. ויתר מה שיש בענין זה מן הספקות כי הוא ארוך ורחב. לפיכך באו השליחים בכל ענין ממנו בהלכה פסוקה. ומהן דמי החבלה, שהשכל מחייב להעניש כל חובל על מעשיו, ולא הגביל לדבר גבול, האם זה בתוכחה בלבד, או בקללה עמה, או גם במלקות, ואם הוא במלקות כמה שעורה, וכך הקללה והתוכחת, או שאין להסתפק אלא בהריגה, והאם עונש כל חובל שוה או שהם שונים זה מזה, ולכן באו השליחים ונתנו לכל חבלה עונש בפני עצמו, והשוום זה לזה בענינים, וקבעו למקצתם תשלום ממון. הנה בגלל ענינים אלו אשר מנינו ודומיהם הוצרכנו לשליחת השליחים, כי אלו היינו מסורים בהן להכרעת שכלינו היו דעותינו נחלקות בהן ולא נגיע לידי הסכם במאומה. וכן בעבור השמעיות כמו שבארנו."
|
|
הסבר את השאלה "מהו הצורך בשליחת שליחים ונביאים". מהי הנחת היסוד שעליה השאלה (תודוקנ 10) ?תססבתמ
|
|
א. הסבר את עמדת ריה"ל בעניין משמעות המצוות: כיצד הוא מוכיח את עמדתו מעניין הקמת המשכן ועבודתו? ( 10נקודות). |
|
ב. על פי הקטעים שקראת, הסבר מהו ההבדל בין גישת רס"ג לגישת ריה"ל בעניין משמעות (תודוקנ 5) .תווצמה
|
|
הסבר את "שני העניינים שהם עמודי התורה" על פי ריה"ל. ( 5נקודות)
קרא את שני הקטעים ג' – ד', וענה על שלוש השאלות 6 – 4שאחריהם.:2 תורשפא |
|
:'ז – 'ג תוכלה ,'ז קרפ ,הבושת תוכלה ,ם"במר :'ג עטק "אל תאמר שאין תשובה אלא מעבירות שיש בהן מעשה כגון זנות וגזל וגניבה, אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו ולשוב מן הכעס ומן האיבה ומן הקנאה ומן ההיתול ומרדיפת הממון והכבוד ומרדיפת המאכלות וכיוצא בהן מן הכל צריך לחזור בתשובה, ואלו העונות קשים מאותן שיש בהן מעשה שבזמן שאדם נשקע באלו קשה הוא לפרוש מהם, וכן הוא אומר יעזוב רשע וגו'. ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה, אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם, ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו, אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו, כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם. כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין שנאמר והיה כי יבאו עליך כל הדברים וגו' ושבת עד ה' אלוהיך ושב ה' אלוהיך וגו'. גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה שנאמר שובה ישראל עד ה' אלוהיך, ונאמר ולא שבתם עדי נאם ה', ונאמר אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב, כלומר אם תחזור בתשובה בי תדבק, התשובה מקרבת את הרחוקים, אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד, וכן אתה מוצא שבלשון שהקב"ה מרחיק החוטאים בה מקרב את השבים בין יחיד בין רבים, שנאמר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי, ונאמר ביכניהו ברשעתו כתוב את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו, אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני וגו', וכיון ששב בגלותו נאמר בזרובבל בנו ביום ההוא נאם ה' צבאות אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי נאם ה' ושמתיך כחותם. כמה מעולה מעלת התשובה, אמש היה זה מובדל מה' אלהי ישראל שנאמר עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלוהיכם, צועק ואינו נענה שנאמר כי תרבו תפלה וגו' ועושה מצות וטורפין אותן בפניו שנאמר מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי, מי גם בכם וייסגר דלתיים וגו', והיום הוא מודבק בשכינה שנאמר ואתם הדבקים בה' אלוהיכם, צועק ונענה מיד שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה, ועושה מצות ומקבלין אותן בנחת ושמחה שנאמר כי כבר רצה האלהים את מעשיך, ולא עוד אלא שמתאווים להם שנאמר וערבה לה' מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים ".תוינומדק |
|
קטע ד: מהר"ל, נתיבות עולם, נתיב התשובה, פרק ב': "זבדי בן לוי ורבי יוסי בן פטרס ורבנן, חד אמר אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע אם תקבלני בתשובה יודע אני ששלמה בני בונה בית המקדש ומקריב כל קרבנות שבתורה מן הדין קריא זבחי אלוהים רוח נשברה היטיבה כרצונך וגו' אז תחפוץ זבחי צדק, ותורנא אמר מנין לעושה תשובה שמעלין עליו כאילו עלה לירושלים ובנה בית המקדש ומזבח והקריב כל קורבנות שבתורה? שנאמר: זבחי אלוהים רוח נשברה. אמר רבי אבא בר יודן: כל שפסל בבהמה הכשיר באדם ע"כ, ופירוש זה כי מי שיש לו לב נשבר ונדכה דבר זה נחשב כאילו מקריב עצמו אל הש"י, שהרי זובח רוחו ונשמתו, ולכך אמר דוד: אם אתה מקבלני בתשובה מובטח אני שיעמוד שלמה ויבנה בהמ"ק ומקריב כל הקורבנות מפני שיצא שלמה מן דוד שהיה מקריב עצמו בתשובה אל הש"י. ולכך אם אתה מקבלני בתשובה אשר התשובה הוא שמקריב עצמו אל הש"י יצא ממני בן שהוא יבנה בית המקדש להקריב כל הקורבנות. ואחר סבר כי האדם עצמו נחשב כמו מקדש שהאדם הוא כמו בית נחשב, ואם האדם הוא קדוש נחשב האדם בהמ"ק קדוש, ואם חטא טימא ביהמ"ק הזה. ולפיכך החוטא שטימא בית המקדש שהוא האדם וחוזר בתשובה כאילו בנה ביהמ"ק מחדש והקריב קורבן. ובלא זה גם כן אמרו גדולי נמוכי רוח לפני השם ית', כמו שמבואר בנתיב הענווה שנחשב כאילו הקריב קורבן רק שאין נחשב כאילו בנה בהמ"ק רק החוטא שטימא וביטל בהמ"ק נחשב תשובתו כאילו חזר ובנה אותו והקריב קורבן בתוכו הוא נמיכת הרוח שיש לכל בעל תשובה. ואמר ר' שמי כל שיפסול בבהמה כשר באדם, פירוש כי הבהמה פסול שלה כאשר יש מום בגופה מפני שהמום הוא תחילת איבוד הגוף והגוף כאשר נאבד הוא חוזר לעפר ואינו קרב אל הש"י, אבל באדם כאשר רוחו נשברה מפני חטאו, הרוח כאשר נסתלק לגמרי הוא למעלה כדכתיב והרוח תשוב אל האלוהים ולכך עולה כאשר נשבר גם כן. ודבר זה הוא הקרבה לשמים, ולכן זבחי אלוהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלוהים לא תבזה."
|
|
מה למד הרמב"ם מן הפסוק "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו" ביחס לסוגי התשובה? (תודוקנ 5)
|
|
מה אתה למד על מעמדו ועל תחושתו הכללית של השב בתשובה ועל מערכת היחסים שבינו לבין אלוהים? |
|
ענה לפי פירושיהם של הרמב"ם ומהר"ל לדברי חז"ל (התייחס לקטעים המצולמים). ( 15נקודות)
|
| על-פי הרמב"ם, מהי ההשפעה ההדדית בין יחיד לציבור בדרכי התשובה? |
| בתשובתך, היעזר בכלל ידיעותיך ב"הלכות תשובה" לרמב"ם. ( 10נקודות) |
|
(תודוקנ 45) ינש קרפ |
|
לפניך שאלות 29 – 7המסודרות לפי יחידות לימוד (א' – ז'). בפרק זה עליך לענות על שלוש שאלות לפי ההוראות הבאות: |
|
ענה על שתיים מהשאלות 10 – 7מיחידה א' ועל שאלה נוספת מהשאלות ביחידה שאותה למדת (תודוקנ 15 – הלאש לכל) .('ז – 'ב תודיחי)
|
|
ענה על שתיים מהשאלות .10 – 7
|
|
א. הסבר את ארבעת העקרונות שביסוד מצוות התורה, על-פי סעדיה גאון. כיצד מסיק רס"ג ?הלא תונורקע |
|
ב. על יסוד עקרונות אלה מתקבלת החלוקה בין "מצוות שכליות" ל"מצוות שמעיות". הסבר את המושגים האלה וכיצד מתקבלת חלוקה זו.
|
|
"לפיכך חקרתי על חובות הלבבות מן המושכל והכתוב והמסור האם הם חובה עלינו חובת מצווה או לאו, ומצאתי שהם יסודות כל המצוות, ואם יארע בהם הפסד לא תתקיים לנו שום מצווה ממצוות האברים" (חובות הלבבות, הקדמה). |
| א. הסבר את הבעיה בה דן ר' בחיי. מדוע נתעוררה אצלו בעיה זו? |
|
ב. מהי מסקנתו, וכיצד הוא מוכיח אותה מן המושכל ומן הכתוב?
|
|
"…וכן יעשה (החסיד) לדמיון, לסברה, למחשבה ולזיכרון, ולבסוף לכוח הרצון המשתמש בכל אלה, בשעה שהוא עצמו נמצא ברשות הבחירה השכלית ומשרת אותה. אותם אין החסיד מניח לאחד האברים והכוחות האלה לעבור את הגבול בפעולה המייחדתו ומזלזל ביתרם" .('ה ,"ישילש רמאמ" ,ירזוכה ,ל"היר) |
| ?דיסחה לש הנוילעה תיללכה הרטמה יהמ .א |
| ב. הסבר את תפקידו של כל אחד מכוחות הנפש הנזכרים בקטע שלעיל. |
|
.(תועד תוכלהב) ם"במרה יפ-לע "דיסחה" תאו ל"היר יפ-לע "דיסחה" תא רדגה .ג
|
| :ם"במרה תנשמב לומגה תרות |
| א. מהם השכר והעונש האמיתיים? כיצד מוכיח הרמב"ם את עמדתו? |
| ב. מדוע אין התורה מפרשת את השכר והעונש האמיתיים? |
|
ג. הסבר את משמעותם של שכר ועונש המובטחים בתורה.
|
|
ענה על שאלה אחת, שאותה עליך לבחור מהיחידה שלמדת.
|
|
"וכאשר ירצה האלוהים בעדה או ביחיד ויעשה עימהם מופת בשנוי מנהגו של עולם וטבעו, יתברר לכל בטול הדעות האלה כלם… ובעבור כי הקב"ה לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר, יצווה אותנו שנעשה תמיד זיכרון ואות לאשר ראו עינינו, ונעתיק הדבר אל בנינו, ובניהם לבניהם, ובניהם לדור אחרון." וכו' (רמב"ן, שמות, י"ג, ט"ז). |
| א. מנה את דעותיהם של כל אחד מסוגי הכופרים. הסבר כיצד מתבטלות דעות אלו. |
|
ב. הסבר מדוע יש לשמר לזיכרון את המאורעות המופתיים.
|
|
"הפרישות היא אפוא מן המצוות התרומיות המוליכות אליו יתעלה" (ר' אברהם בן הרמב"ם – .('ה ידבועל קיפסמה |
|
.היתוריפ תאו התגשהל תורשקתהה יכרד תא ,תושירפה לש התוהמ תא רבסה
|
|
"מידת האהבה גדולה, אך מידת החשק גדולה ממנה" (ר' בחיי, כד הקמח). |
|
הסבר גדרי מידת האהבה ומידת החשק במסגרת המצווה "ואהבת את ה' אלוהיך", על-פי שיטת ר' בחיי בן אשר.
|
|
מהו תפקידן ומהו תוקפן של גזירות דרבנן, על-פי משנת המהר"ל מפראג?
|
|
"המין האנושי, אין עניינו הראשון כמו שאנו רואים ומבינים אותו עתה, כי שינוי גדול היה בו, והוא עניין חטאו של אדם הראשון, שנשתנו בו האדם והעולם ממה שהיו בתחילה" (רמח"ל, דרך ה' ח"א פרק ג'). |
|
הסבר את עניין חטא אדם הראשון, ומה השינויים שחלו באדם ובעולם עקב חטאו.
|
|
"מה שאמרו חז"ל "תשת חושך ויהי לילה" – זה העולם הזה שדומה ללילה, והבן כמה נפלא המאמר האמיתי הזה למי שמעמיק להבין" (רמח"ל, מסילת ישרים, פרק ג'). |
|
הסבר בפירוט את הדמיון שבין העולם הזה והלילה, על-פי שיטת רמח"ל.
|
| א. הסבר את מהות החטאים הבאים, על-פי הרש"ר הירש: חטא אדם הראשון, חטא דור ההפלגה. |
| ב. כיצד הגיב הקב"ה על חטאים אלה? |
|
ג. האם למד האדם לקח? הסבר דבריך.
|
|
הסבר את שתי הבחינות בקדושת ארץ-ישראל ומעמדה. כיצד משתקפות בחינות אלה ביחס למצוות יישוב ארץ-ישראל?
|
|
ערך העבודה: הסבר שתי גישות עקרוניות על-פי המקורות שלמדת.
|
|
מה הם שלושת הפירושים העקרוניים שניתנו לפרשת נזיר? בתשובתך, התייחס לעמדות העקרוניות שמציגים פירושים אלה.
|
|
"פעם הראו לי ספר בשם 'קיצור שולחן ערוך'. פתחתי את תוכן העניינים וחשכו עיני: מצאתי רשימה ארוכה ומפורטת של הנחיות מה לא לעשות, החודרת לכל תחומי החיים. מדוע לא נסתפק בהצבת אידיאלים נפלאים כמטרות כלליות, שאותן ישיג כל אחד בדרכים משלו?" (מתוך מכתב לרב). |
|
.הרצקב בתכמה בתוכל הנע
|
|
הגלות היא "הרפואה הרחמנית, האכזריה, הניתוח הנורא, התרחקות האומה מן הארץ" וגו' (הראי"ה קוק, שבת הארץ, ההקדמה). |
| א. הסבר את טיב מחלתו של עם ישראל. |
|
?תלעופ איה דציכו ,ה"בקה טקנ הב האופרה יהמ .ב
|
| א. מה הם שורש המידה הטובה ושורש המידה הרעה, לדעת החזון איש? |
|
ב. מהי לדעתו הדרך הנכונה לתיקון המידות?
|
|
"שלוש לשונות אלו – עמידה, שיחה, פגיעה – מכוונות כנגד שלושה עניינים של תועלת התפילה .(ז"ט 'מע ,"היקלחו הליפתה תכרדה" ,היאר תלוע ,קוק ה"יארה) "ת"ישה תדובעב |
|
הסבר את שלוש לשונות התפילה על-פי הראי"ה קוק זצ"ל. בתשובתך, הסבר גם כיצד קשורות .הליפתה ינמזל הלא תונושל
|
|
"התפילה אפשר לכל אדם, אפילו הפשוט ביותר, להגיע ישר אליו יתברך, כי הוא בדבקותו יכול להגיע אל מה שאין השכל מגיע בהשגתו" (הרב דסלר, מכתב מאליהו חלק ג', "תפילה"). |
|
הסבר את קביעתו של הרב דסלר בעניין התפילה ואת נימוקו לקביעה זו.
|
|
הקב"ה בחר את עם ישראל לו לעם. ריה"ל, הרמב"ם ובעל "עקידת יצחק" מסבירים את רעיון הבחירה. הצג את הסבריו של כל אחד מהם בנושא זה.
|
|
"עיקר חייו של האדם כבשר ודם הם חולין, והמדע הוא חלק בלתי נפרד מהם" (י' לייבוביץ', יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל, עמ' .)360 |
| א. הסבר את עמדתו של פרופ' לייבוביץ'. |
|
ב. הצג גישה אחרת למדע על-פי המקורות שלמדת (הסתמך בדבריך על הרמב"ם).
|
|
"אותם האנשים בעלי כוונות טובות, שהרגישו צורך לפרש קטעים מסוימים בתורה בניגוד לפירוש המסורתי, עשו כך רק מתוך שהאמינו (בטעות) שהשקפת התורה (למשל לגבי גיל העולם וכדו') היא בסתירה לתיאוריות המדע. לולא זאת לא היו מחפשים פירושים חדשים" (מתוך מכתבו של האדמו"ר מלובביץ', אמונה ומדע, עמ' .)46 |
| א. הצג את הבעיה בנושא דת ומדע על-פי הדוגמה של גיל העולם. |
| ב. כיצד פותרים את הבעיה "בעלי הכוונות הטובות"? |
| ג. מדוע חולק עליהם האדמו"ר מלובביץ'? |
|
ד. מהי דרכי בפתרון הבעיה?
|
| הסבר את עקרונות השקפתו של הרמב"ם בעניין ההשגחה. |
|
(תודוקנ 20) ישילש קרפ |
|
ענה על ארבע מבין השאלות ,39 – 30על-פי היחידה שלמדת. (לכל שאלה – 5נקודות)
|
|
?ותרמוח המבו ,הבירמ ימב ונבר השמ לש ואטח היה המ ,ם"במרה תעדל
|
|
כיצד ובאיזה הקשר מפרש רבנו יונה את מאמרו של הלל הזקן "אם אין אני לי מי לי, ואני כשלעצמי מה אני, ואם לא עכשיו אימתי"?
|
|
לדברי הרמב"ם, לחברה שבה חי האדם יש השפעות חיוביות ושליליות על השגת התכלית .הנוילעה |
|
תא לבקלו תילילשה העפשהה תא עונמל ידכ לועפל שי דציכ רבסהו ,הלא תועפשה ראת .תיבויחה העפשהה
|
|
לדעת הרמב"ם ישנן שלוש דרכים אפשריות בהתייחסות למאמרי חז"ל. הסבר כל אחת מדרכים אלה. איזו דרך התייחסות היא הנכונה, לדעתו?
|
|
כיצד מסביר רמב"ן את הכלל של חז"ל "מעשי אבות סימן לבנים"?
|
|
מהי המטרה בדיעבד בהישארותו של עם ישראל בגלות, על-פי ריה"ל?
|
|
מנה והסבר שניים מעיקרי התשובה שמונה רבנו יונה בשערי תשובה.
|
|
ציין קווים לדמותו של אברהם אבינו, לפי תיאורו של הרמב"ם בהלכות עבודה זרה, פרק א'.
|
|
מהו תפקידו של עם ישראל בהיסטוריה (בקרב האנושות), לפי דעת רש"ר הירש?
|
| "התפילה לנפש – כמזון לגוף". הסבר את משלו של ריה"ל. |
|
(תודוקנ 5) יעיבר קרפ |
|
(הבוח) 40 הלאש לע הנע
|
|
הסבר בקצרה את כל המושגים א – ה (לכל מושג – נקודה אחת).
א. "השכל מרשה" (תרגום הר"י קאפח) או: "השכל מכשיר" (תרגום אבן תבון) ב. מן המסור (רס"ג) (ם"במר) תועד .ג (ם"במר) תינוניב הדימ .ד ה. עולם הבא (רמב"ם)
|
| המגודל תובושת רחבמ |
  
|