ויכוח רבי יוסף קמחי (מאה 12) (pdf)

אפריל 19, 2010 · בית

‫ילקוט ויכוחים‬

‫"‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,2‬מ‪,52‬י'ייסףקמחי‬

‫דיכואןרבייוסףקמחי‬
‫בין המאמיןוהמין‬

‫י‪4‬‬

‫מבוא‬

‫ר' יוסף צו יצחק קמחי‪ ,‬אחד טראשי המדקדקים ומפרשי‬
‫"חנ"ה נוקד בספרד בערך שנת ‪ ,1205‬ומת בערד‬
‫כנרבוגא‪ ,‬צרפת‪ .‬וקודם וננויד בנו הרר"ק הוכרח (עזוב את‬
‫ספרד כאקמת רדיפות הנוצרים והתישב בנרבונא ויכיה שם‬
‫יתר שנותיו‪ .‬הוא חבר "טפר הזכרוז" (נערך על ידי רב"ז‬
‫התנ"ך‪ ,‬ונשארו טפירושיו‬
‫בכר‪ ,‬ברקיו ‪ )2888‬ופירושים‬
‫בכתב‪'-‬ד רק קטעים‪ ,‬ואחדים מהם נדפסו‪ .‬הוא תרגם את ספר‬
‫‪.‬חובות הקבבות" (רבנו בחיי ‪ '1‬פקודא מערבית לעברית‪,‬‬
‫והכר כמה פיוטים שנהנו (אמרם בקהוות פרובינצא אינ'יר‬
‫זטריפו(י‪ .‬ומה שנונע יעניננו הבר "ספר הברית"‪ ,‬שהוא‬
‫ויכוח גיז המאמיז והמיז וכולל תשובות על טענות הנוצרים‪.‬‬
‫ויית טטגו גרפס בספר "מלחכות חובה" (קושטא ת"ע) ונעהק‬
‫פד‪ .‬במונ‪ ,‬ה"טאטיו" הוא הטחבר ואינו טזכיר שם ה"סין"‪.‬‬
‫ונראה שהוא ע( דרך הכנשל‪ ,‬כדי (הורות לתלמידיו דרכי‬
‫התשובה (טומר או נוצרי המתוכח עם יהודי‪.‬ונובי ישער כי‬
‫ויכוחים כאיה ביז ניטרים ואודים היו שגורים בזמנו‪,‬‬
‫והמחבר בעצמו הגה מוכרח ההשיב עליהם בפעם אחת או‬
‫בזמנים שונים ובחב על הספר לזכרון‪ .‬בסוף ויכוחו מביא‬
‫איה חידודים בין התשובות יהנוצרים‪ .‬גם מביא חשובית‬
‫רופי רבו אביו זקנו ר' אייעזר בר' שמואל‪" ,‬להרחיק רעת‬
‫המאמינים באיוה נוצר‪ ,‬בהכרח שכל ומדע בתורה‪ ,‬נביאים‬
‫שנת ‪1270‬‬

‫עי‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪,‬וינוח ר'יוסףקמחי‬
‫(כתובים"‪ .‬וכדאי (שים עין‬
‫י מה שכותב כי‬
‫עישראי‪ ,‬וכי גם הנשים היו‬
‫נמצאו רוצחים וגזינים מבני‬
‫‪4‬‬

‫בזמנו (א‬

‫הידקדקות בסצזת‪ ,‬וראוי (סמור עזיהן אפיקו באיט‪,‬ר‬
‫דאורייתא‪ ,‬נגד הפוסקים האומרים כי סומכים עליהן‬
‫באיסור דרבנו‪:‬‬

‫ספר הברית‬

‫רק‬

‫חזקו ידים רפות וברכים כושלות חזקו‪ ,‬אמרו‬
‫לנמהרי ‪5‬ב חזקו אל תיראו‪ ,‬הנה אלהיבם נקם יבוא‬
‫נמול אלהים הוא יבוא ויושיעכם וישעיה לה‪ ,‬ג‪-‬ד)‪.‬‬
‫ואתם חזקו ועל ירפו ידיכםכי יש שכר לפעולתכם‪.‬‬
‫חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה'‪ :‬רוח ה' דבר‬
‫בי ומלתו על לשוני‪ .‬אחרי אשר ראיתי כי אנשים‬
‫ומפריצי בני עטנו למומרים) התנשאו להעמיד חזון‬
‫שקר ודברי כזבים ומשלים התולים‪ ,‬ונשאם פתיותם‬
‫זהשיאם אולתם מבלי דעת והשכל‪ ,‬ופתה אותם‬
‫מכלותם להפוך דברי אלהים חיים אשר הם דברי‬
‫הנביאים ותלו אותם כאמונת ישו הנוצרי אשר לא‬
‫כרת‪ ,‬ופירשו אותם מבלי דעת והשכל ונטו מררך‬
‫האמת‪ .‬והנה ביקש ממני תלמיד מתלמידי לאמוץ‬
‫ולכנזם בל ההויונות והנבואות בתנ"ף שיש בהם‬
‫תשובה בל חמיוימ והאפיקורסים המתוכחים כננד‬
‫דתנו‪ ,‬וראיתי לטלאות שאלתו בזה למען תועלת‬
‫מרובה להוסיף באמונת אלהי ישראל‪ .‬ואיש דעת‬
‫יוסיף אומץ; והמשכילים יבינו ויזהירו כזהר הרקיע‬
‫ומצדיקי הרבים בכוכבים לעולם ועד‪.‬‬

‫ילקדט ויכוחים‬
‫רי'‬
‫י‬
‫מ‪11‬ת‬
‫יינ‪5‬‬
‫י‪11‬‬
‫‪1‬יי‬
‫קי‪1‬‬
‫ף‪*11‬י‬
‫סי‪1‬‬
‫וי‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫**‪11‬‬
‫ייייייייייי*יייוייי‪,,,‬יי*‪,,1‬יייייייייי‪1‬יי‪,‬י‪,‬ייייייייייייייייייייייייייי*‪,‬ייייייי‬

‫ויכו"‬

‫ואחל תחלה כיר אלהי הטובה עלי לדרוש‬
‫ולחקור בדרכי השכל‪ ,‬ותשובות הבינה והרעת‪:‬‬
‫הם אומרים ומאמינים בשילוש אב ובן ורוח‪,‬‬
‫וטוענים בי הבורא הוא אב לכל ובורא כ‪ 5‬העולם‪,‬‬
‫ובתחלת ספר בראשית אמר "ורוח אלהים מרחפת‬
‫על פני המים"‪ ,‬הרי אב ורוח‪ – .‬נשיבם ונאמר‪:‬‬
‫א ני מ א מיז‪ :‬כי השכל מורה עליהם‬
‫והדעת נוטה אליהםבי הוא אב לעולם והוא הולידו‬
‫והמציאו יש מאין ורות הקדש‪ .‬אבל מי יכריהני‬
‫שאאמיז שיש לו בן‪ ,‬כמו שיכריחני השבל ‪ -‬לפי‬
‫דבריך ‪ -‬אב ורוח?‬
‫א מ ר ה מי ‪ : 1‬יפה דנת ומוב אמרוק‬
‫שקבלת עליך האמונה אב ורוח מצד הכתוב ומצד‬
‫השכל‪ ,‬ואיני יכול ללכ'וד ראיה לבן מצד השכל‬
‫מכל מקום אלמדנו מהכתוב‪,‬כי הנביאים כלם דברו‬
‫והתנבאו על הבן‪ ,‬ואני מאמין בדברי הנביאים‪,‬‬
‫שאמר ישעיה כי ילד יולד לנו בן נתו לנו ותהי‬
‫המשרה על שכמו ויקרא אל שמו פלא יועץ אל גבור‬
‫אבי עד שר שלום‪ ,‬ולא יתכו שמות אלו לבן אדם‪,‬‬
‫וזה יכריחנו להאמיז בבן‪.‬‬
‫א מ ר ה מ א מין‪ :‬זה הפסוק שהבאת‬
‫ראיה מנבואת ישעיה טעית בו אתה וגירונימום‬
‫המעתיק שלכם‪,‬כי לא תמצא נקוד ויקרא א‪ ,5‬אלא‬
‫ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי ער שר שלום‬
‫(ישעיה מ‪ ,‬ה)‪ .‬וזהו חזקיהו הצדיק שקרא שמו‬
‫הקב"ה שר שלום לפי שרבו התגרות והטלהמות‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"ממם‪,‬ר'ייסף"ממי‬

‫‪6‬‬

‫והטחלוקה בימי אחז אביו‪ ,‬כי פקה בן רמליהו‬
‫ורצין מלר ארם נלחמו בו והשמידו והחריבו את‬
‫ארצו‪ ,‬ויבשר ישעיה הנביא כי כבר נחלד ילד‬
‫שתהיה המשרה של בית דוד על שבמו‪ .‬ומצאנו‬
‫זאת מפורש בדברי הימים כי כבר נולד חזקיהו‪.‬‬
‫ומה שמזכיר הכתוב שמות הללו הם לפי השעה‪:‬‬
‫פלא‪ ,‬שעשה פלאות עמו‪ :‬יועץ‪ ,‬שיעצהו ללכת‬
‫בדרכי השם‪,‬כי אביוהיה רשע‪ :‬אל גבור‪ ,‬שהגבירו‬
‫על אויביו‪ :‬אבי ער‪ ,‬שהוסיף על שנותיו ט"ו שנה‪.‬‬
‫כי ימי נצה ושנות עדי עד בידו הם והוא אביהם‪.‬‬
‫ועוד אם היה כאשר תאמר כי על הבן אמר זה‬
‫הפסוק‪ ,‬היה לו לבאר היסב‪,‬כי אמונה ‪ I1ww‬השכל‬
‫מקבל אותה בפירוש הפסוק הפשוט היו הנבושם‬
‫מפרשים אותו‪ ,‬כי מי יאמין שהקב"ה נכנס בבמן‬
‫אשה ולקח בשר‪ ,‬והלא נאמר ויזכורכי נשר המה‬
‫רוח הולך ולא ישוב (תהלים עת‪ ,‬לט)‪ .‬ומי יאמיז‬
‫כי אלהי העולם היה ילוד אשה קצר ימים ושבע‬
‫רוגז (איוב יד‪ ,‬א)‪ .‬על כן איני מוכרח להאמין‬
‫אמונה בבן‪ .‬ועות אמר הכתוב ויאמר הי לא ידון‬
‫רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר (בראשית ו‪ ,‬ב)‪,‬‬
‫הרי הכזבת המקרא הזה‪.‬‬
‫א מ ר ה מי ן ‪ :‬הלא ידעת גם שמעתכי‬
‫בעבור שחטא אדמ הראשון היו כל ורעו באים‬
‫בבידורם '‪-‬ין נדונים בחטא אדם שחטא‪ ,‬על כן רצה‬
‫יק‪( (.‬י'ן‪-‬וו ולקהת בשר בבטז מרים להושיע העולם‪,‬‬
‫‪-.:":‬וב ענותנותו בא לארץ להוציא הצדיקים‬

‫‪7,‬‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫ויכוחי‬
‫'יוסףקמחי‬

‫מגיהנם‪ ,‬כי באשמת אדם הזו הולכים שם אחרי‬
‫שנאמר ארורה‬
‫שמתו ובאשמתו ק‪5‬ל את הלרזן בסו‬
‫'‬
‫‪. ..‬‬
‫האדמה בעבורך לבראשית‪.‬נ‪:‬ייז)‬
‫א מ ר ה מ א מי ‪ :1‬כמה פעית מדרף‬
‫השכל! האל יעות משפס ואם שדייעות צדק (איוב‬
‫ה‪',‬‬
‫'ג) להוריד הצדיקים בגיהנם על חטא אדם?‬
‫יהלא אמר הכתוב לא יומתו אבות על בנים'ובנים‬

‫לא‪:.‬יומתו ע‪ 5‬אבות איש בתמאו‪ .‬יומתו (ויקרא‬
‫כד‪ ,‬טז)‪ .‬ועוד אני רואהכי מיום שבא ישו‬
‫אומר שהושיע העולם‪ ,‬ומדוע ‪5‬א הושיע מה שנראה‬
‫אתה‬

‫לעיזכי אמר בעצבון תאכלנה כ‪5‬ימי חייך‪ ,‬ולאשה‬
‫אמר בעצב תלדי בנים לבראשית ג‪ ,‬טז‪-‬יז) וכן הוא‬
‫עדהיום ו‪5‬א נתרפאו‪ ,‬ואיך תאמר שריפא מה שלא‬
‫נראה לעין באמרךכי לאחר שקבלעליו ישו יסורי‬
‫מיתה יצאו הצדיקים מגיהנם? נם אביא לך ראיה‬
‫מהאונגליון שלך שכזבים המה דבריך‪,‬כי ישו אמר‬
‫לתלמידיו אדם אחד היה עשיר גדול לבוש בגדי‬
‫משי וארגמן והיה ע‪ 5‬שלחנו כ‪ 5‬מיני מאכל‪ ,‬ובא‬
‫עני אחד אל שלחנו ושמו לאזרום והיה רעב וצמא‬
‫ולא רחם עליההעשיר ו‪5‬א נתן ‪ 15‬פת לאכול ומ"מ‬
‫לשתות‪ .‬אח"כ מת לאזרום והו‪5‬ינו אותו המלאכים‬
‫זהניחוהו כחיק אברהם‪ .‬אח"כ מת אותו עשיר‬
‫והוליכו אותו לגיהנם‪ .‬נשא עיניו וראה לאזרום‬
‫בחיק אברהם ואמרלואבי‪ 1‬חנני ואמור א‪ 5‬לאזרום‬
‫בי אני גרון בלהבת אש גדולה‪ .‬ענה אותו אברהם‪,‬‬
‫תזכור בני כשהיית עשיר בעושר גדול‪ ,‬והוא היה‬

‫ילקוט ויכוחים‬

‫"מ~(ם‪,‬י'יוסףקמחי‬
‫בעוני ועתה הוא בעושר ואונה בעוני‪ .‬ועוד אמר‬
‫לאברהם יש לי חמשה אחים ואם ילד אחד מכם‬
‫לשם יאמר ‪5‬הם שלא יעשו הדבריםשיהיו גורמים‬
‫להבה זו‪ .‬ענה אברהם ואמר ‪ 15‬הנה יש ‪5‬הם דברי‬
‫הנביאים וישמעו ויסבלום‪ ,‬ואם ‪5‬א ישסעו להם לא‬
‫יאמינו איש אחר וכו' ולוקום ‪6‬ז‪ ,‬יט)‪ .‬ולפי זה‬
‫איף‬
‫שלשהתאמיימזיםשהצדיקים בגיהנם‪ ,‬ואיד תאמין כי‬
‫ד‬
‫ר‬
‫י‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫לגיהנם והוציא‬
‫אתרי‬
‫הצדיקים משם‪ ,‬ה‪5‬א זה מבזב האמונה שאתם‬
‫מאמינים‪ ,‬וכל דבריף הבל וריק יעוורו ואיו לר‬
‫תשובה עלזה‪.‬‬
‫א מ ר ה מי ‪ 2 1‬מי שרוצה להאמיז ‪5‬א‬
‫יבקש לחקור בדברי ישו אע"פ שהשכל נומה נגדם‪.‬‬
‫אבל אתם אין לכם אמונה ולא מעשים טובים ולא‬
‫שררות ולא מלכות‪ ,‬כי הכל אבד מכם‪ .‬ויש לי‬
‫פסוקים בתורתכם שעוזרים‪5‬י על זה‪.‬‬
‫א מ ר ה מ א מי ‪ :1‬רע לרכי אטונת‬
‫היהודים כוללה שני חלקים מעשים מובים והם‬
‫עולים במעלה זו ע‪ 5‬כ‪ 5‬העמים‪ .‬ואתחיל לספר‬
‫מעשיהם המובים ואיז אתה יכול להכחיש אותם‪.‬‬
‫אחל מעשרת הרברים‪ :‬א נ כ י‪ ,‬היהודים‬
‫מיחדים את השם‪ :‬ל א יהי ה לר‪ ,‬היהודים‬
‫אינם עושים פסילים‪ 5 :‬א תי‬
‫ם א‪ ,‬אין אומה‬
‫בעולם ב‪5‬א שגועת שוא כישראל‪ :‬ז כו ר‪ ,‬אט‬
‫שומרי שבת אלא ישראל‪ :‬ב ב ד‪ ,‬אט הגתם‬
‫מכבדים אבותם כמובני "סרא‪ :5‬ל א ת רצ ח‪,‬‬
‫‪8‬‬

‫ילקוט ויכוחים‬

‫"‪""",,,"",,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,2‬מצםן'ייס‬
‫ףקמחי‬
‫ל א ת נ א מ‪ ,‬אין ביהודים רוצחים ומנאפים‪,‬‬
‫כמו כן עושק וגת אין ביהודים בדרך מפורסם כמו‬
‫בנוצרים שמלסטים הבריות בדרכים ותוליו אותם‬
‫על עצים ומנקרים עיניהם למקצתם‪ ,‬ולא תוכל‬
‫לההזיק על היהודים דברים אלו‪ .‬משפחות היהורים‬
‫טהורות ונשיהם צנועות בכל מעשיהן‪ .‬היהודים‬
‫מגדלים את בניהם מקטנם ועד גדולם בלמוד‬
‫התורה‪ ,‬ואם ישמע האב דבר נבלה מפי הבן יבהו‬
‫וייסרחו לבלתי ישמע עוד על שפתיו‪ ,‬וירגיל אותו‬
‫להתפלל בכליום‪ .‬ואם ישמע שבועה עלפיו ימנענה‬
‫ממנו‪ .‬וכן בנותיהן הן צנועות‪ ,‬לא תראינה בחוץ‬
‫ולא תמצאינה פרוצות כמו בנות הנוים היוצאות‬
‫לקרנות בכל מקום‪ ,‬אף כי מוזהרים ע"ז‬
‫‪~uy‬‬
‫אמונתם‪ .‬הלא תבוש ותכלם לומר כי אתם אומה‬
‫טובה אם אתם מרגילים כל עברות אלה בפרהסיא‬
‫ולא תעשו מאומה למנוע אותן‪ .‬הלא כל הרגיל‬
‫בעבירות אע"פ שהן קלות נמו קורי עכביש אגל‬
‫ימנעו את האורה אם יהיו בחלוני הבית‪ ,‬בן כל‬
‫עבירות אלו מונעיו האורה מכם‪ .‬ועוד אומר לףכי‬
‫אם יתאכסן יהודי אצל יהודי אחיהויום או יומים‬
‫ואפילוימים הרבה לא יקח מטנודמי מזונותיו‪1 ,‬כ‪1‬‬
‫בכ"מ היהודים שבעולם נוהגיו עם אחיהם במדת‬
‫רחמנות‪ ,‬ואם יראה אחיו שבוי יתדהו וערום יכמהו‬
‫ולאיניחוהו לשאול על הפתחים רק בצנעה ישלח לו‬
‫מזונותיו‪ .‬ואתה רואה בעיניך כי הנוצרי יבא‬
‫ אם להונותם‬‫בדרכים לקבל האורחים לא לגבורםכי‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪,‬וינוחר'יוסףקמחי‬
‫ולקחת מהם בל מעותיהם‪ ,‬ואין אדם יכול להכחיש‬
‫כל מדות מזבות שזכרתי לך שהם ביהודים והפבם‬
‫בנוצרים‪ .‬ועור שהיהודים שומרים השבת והמועדים‬
‫שלהם שמירה מעולה‪ ,‬והנוצרים אפילו יום ראשון‬
‫שהוא שבת שלהם עושים בו כל מלאכה שבעולם‬
‫והולכים בררכים‪ .‬וא"כ מה תבקש ממעשים מובים‬
‫שלא יהיו ביהודים ומעשים רעים שלא תמצאם‬
‫‪10‬‬

‫בנוצרים?‬

‫א מ ר ה םי ן ‪ :‬צדקת במקצת דבריך‪.‬‬
‫אבל מה יועילו מעשיהם המובים אם איז להם‬
‫אמונה‪ .‬ועוד אראה לך מעשים שאתם עושים שלא‬
‫נדת‪ ,‬שאתם מלוים ברבית‪ ,‬ואמר דוד ה' מי יגור‬
‫באהלך וגו' כטפו לא נתו בנשך וגו' (תהלים סו)‪.‬‬
‫וכנגדזה אראה לף מעשים מובים שעושים הנוצרים‬
‫שיש בהם אנשים שיפרדו בהייהם מן העולם‬
‫ומתענוגיהם וישכנו ביערים ובמדבריות בעינוי כל‬

‫ימיהם‪.‬‬

‫א ט ר ה מ א מין‪ :‬מה שאמרת מן הרבית‬
‫הוא מפורש בתורת משה לנכרי תשיך ולאחיף לא‬
‫תשיך לדברים כנ‪ ,‬כא)‪ ,‬ומה שאמר דוד כם‪ 15‬לא‬
‫נתז בנשך הוא מאשר נאסר להם אמר‪ .‬הלא תראה‬
‫שהכתוב אומר לא תרצח ודודהיה הורג כמה אלפים‬
‫מאויביו‪,‬לפי שפירש לא תרצה ר"ל דם נקי‪ ,‬ופירש‬
‫כספו לא נתן בנשף כמו כן במה שאסרה תורה‪.‬‬
‫והנה היהודים נשמרים מאד מרבית ונשך לאחיהם‬
‫במה שאסרההתורה‪.‬וגם נשמרים היטבאפילו מאבק‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪,‬נג‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬ממפ‪,‬ד'י"ס""מחי‬
‫רבית‪,‬כי לא יסברו ליהודי אחיהם לא חמים ולא‬
‫ז ולא שום מקח לזמן קצובכדי להרבותלו בדמים‪,‬‬
‫יי‬

‫והנה אתם שתחדלו מן הרבית תמכרו לאחיכם כל‬
‫מקח לזמן קצוב בכפל דמים‪ .‬הלא תבושו עומר כי‬
‫לא תלוו ברבית והנה זה רבית גדול‪ 1‬ועוד ירועכי‬
‫יש הרבה גוים המלוים ברבית ליהודים ולנוצרים‪.‬‬
‫ומה שאמרתכי יש בכם אנשים קדושים (נזירים)‬
‫שיפרדו בחייהם מזה העולם‪ ,‬הוא אהד מאלף או‬
‫מרבבה והשאר כלם נטמעים בדהכי העולם‪ .‬אפילו‬
‫הכמרים שבכם והגמונים שלא ישאו נשים בידוע‬
‫שהם מנאפים‪ .‬והלא בזמז שהיו ישראל נולים‬
‫מארצם היו ביניהם צדיקים מעט‪ ,‬אך יען שהיו‬
‫רובם רשעים בא נבוכדנצר והגלם והרגם‪ .‬וכן אמר‬
‫דוד אלהים באו גוים בנחלתך וגו' נתנו את נבלת‬
‫עבדיך לעוף השמים בשר הסידיך להיתו ארץ וגו'‬
‫לתהלים עם‪ ,‬א)‪ ,‬ומה יועיל לכם אם יש בין אלף‬
‫אלפים איש אחד אשר יפרר לעבורת אלהיו? ועם‬
‫כ‪ 5‬זה איני מאמין שאותו שיפרד בחייו ביערים‬
‫שיהיה שלם במעשיו ובאמונתו‪ ,‬ואפילו אם הוא‬
‫שלם במעשיו לא יועילוהו אם אין אמונתו שלמה‪.‬‬
‫א ם ר ה מ ‪ 2 1‬כל רבריף אשר דברת‬
‫ממעשיהם הטובים שלהיהודים מהיועילו לכםאחרי‬
‫אשר אינכם מאטינים שבא ישו במרים לקחת גשר‬
‫להושיע העולם‪ .‬כי המעשים רודפים אחר האמונה‬
‫ואין האמונה רודפת אחר המעשים‪ .‬כי אם יש‬

‫י‬

‫בנוצרים מעשים רעיםיש בהם אמונה נכונהויחזרו‬

‫ילקום ויכוחים‬
‫"מ‪,52‬ב‪52,,,5%,‬ם!‪1!,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,",,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬‬

‫בתשובה שלמה ויקבלם הבורא באמונה שיאמינו‪.‬‬

‫אבל אתם שלא תאמינו בו‪ ,‬כל מעשיכם הבל‬
‫ופעולתכם תוהו ואתם יגעים לריק ועמלכם לבהלה‪,‬‬
‫ואם תחמאו מה תועיל תשובתנם אם אינכם‬

‫מאמינים בישו‪.‬‬

‫א מ ר ה מ א מי ‪ :1‬כמה תבמהו על תהו‬
‫ותשענו על הבל‪ 2‬הנה אני מאמין בבורא עולם‬
‫אשר לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו (ישעיה‬
‫מ‪ ,‬נח)‪ ,‬האל אשר האמין בו אדם הראשון‪ ,‬והאל‬
‫אשר האמינו בו אבותינו הראשונים אברהם יצחק‬
‫ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה וכ‪ 5‬הצדיקים‬
‫והנביאים קודם ביאת ישו‪ ,‬כולם האמינו בבורא‬
‫עולם ולא האמינו בישו כי עדיין לא בא‪ ,‬ולאחר‬
‫שבא ונראה בעולם אחם מאמינים בי הוא אלהים‬
‫היים מלך עולם‪ ,‬ואני המה ואיני יכול להאמי!‬
‫דבר זהבי אל גדול ונורא אשרעין לא ראתהו ואין‬
‫לודמיוןואין ‪ 15‬צורה‪ ,‬והוא יתעלה שמו אמרכי לא‬
‫יראני האדם וחי (שמות לג‪ ,‬נ)‪ ,‬ואיף אאמין כי‬
‫האל הגדול ונעלם ונכמה שנכנס בבסן אשה ויצא‬
‫ילוד אשה בלי דעה והשכל ופתי לא ידעבין ימינו‬
‫לשמאלו נפנה ומשתי! ויונק שדי אמו ובוכה בעת‬
‫צמאונו ורעבונו ואמו חומלת עליו‪ ,‬ואילו לא היתה‬
‫יונקתו הוא מת ברעב כשאר ילדים‪ ,‬והיה נמצא‬
‫בבל דרכיבני אדם המגונות והגרועות! על כןאיני‬
‫מאמין אמונה זו שאתה מאמין‪ ,‬כי שכלי לא יתן‬
‫אותי לפחות גדולת השם יתעלה ולהמעיט כבודו‪.‬‬
‫ואםאין אני מאמין בואין אשםבי‪ .‬ועוד אומר לך‬

‫ילקוט ויכוחים‬

‫""ח ר‬
‫י‬
‫"‬
‫אפילו אם היתה אמונה זו אמתית‪ ,‬חלילה לאל‬
‫‪13‬‬

‫קמץ‬

‫מרשע ושדי מעוללאשמני עליסלא האמנתי בחמרתו‬
‫ובהשפלת שולתו ותפארתה ‪51‬א עב‪ 5‬לחשבני לכופר‬
‫באמונתו בשבל זה‪ .‬אבל אם אק אמונה ח נאמנה"‬
‫אוי‪.‬להם למאמינים‪ -‬בה‪ ,‬הפוחתים נדולת השם הרם'‬
‫והנשא ומחמרים יקר ערכו ותפארתו‪ .‬ואמשיל לך‬
‫משל במלך בשר ודם‪ ,‬אשר התחפש וגלח שערו ולבש‬
‫תכרינין מ‪5‬זבלכין ובגדים צואים ונמצא הולך‬
‫בדרכים יחירי‪5 ,‬א תואר לו ולא הדר לו‪ ,‬ובאובני‬
‫אדם ואמרו לאיש זה הוט המלך‪ ,‬אם אינו מאמין‬
‫אינו מחזיק לו המלך רעה‪ ,‬כל שכן מלך מלכי‬
‫הקב"ה אם באו בני אדם באמונה לחמר גדולתו‬
‫בגריעות עצמו בהשהית הדרו והשפלת יקרו‪ ,‬מי‬

‫יכריח איזה איש להאמין אמונה זו?‬
‫א מ ר ה מיז‪ :‬שמעתידברי והביכותי‬
‫ידרך ענוה‬
‫מאמריך‪ .‬ועתה המכת ושמע‪ ,‬שהוא‬
‫‪5‬השפ‪5‬כדי ללמדענוה לבריות‪ .‬רצונוהיה להתמעט‬

‫ולהשפיל עצמו‪ ,‬והראה אותות ומופתים כי‬
‫בן אלוה‪ ,‬ואחרי שהראה אותותיו ומופתיו האמינו‬
‫בו‪ ,‬ואני טייב ובן בל אדם מייבים להאמין בו‪ .‬וזה‬
‫ממשל שהבאת‪ ,‬הלא תדע כי מי שיאמרו עליו‬
‫שהוא המלך ונגלהע"י אותות אז כלמי שלא נכנע‬
‫הוא‬

‫מפניו ולא עבדו יאשם‪ ,‬ומי שעבדו זוכה לגדולה‪.‬‬
‫א מ ר ה מ א מין‪ :‬וכי כלמי שמראה‬
‫על ידו אותות‪ -‬ומופתים נאמר עליו שהוא אלוה?‬
‫והלא הנביאים הראו ג"כ אותות ומופתים ולא נאמר‬
‫שהיו אלהים‪ .‬ומה שהקשית במשל אינה קושיא‪,‬‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"ממחר'יוסף"מהי‬

‫‪14‬‬

‫ואין הכף זה דומה ‪5‬זה‪ ,‬כימי שעבד בן אדם ולא‬
‫היה המלר'לא היהחייב מיתה‪',‬ומי שעבד בשר ודם‬
‫ד אני שואל‬
‫במקום אלהים הוא חייב מיתה‪ .‬יעו‬
‫אותף‪ ,‬אם האלהות אשר נכנס ולקח הבשר בבסן‬
‫מרים הוא עצמו נשמתו ש‪ 5‬ישו או היה לו‬
‫נשמה אחרת כדרר כלבני אדם? אם תאמר לאהיה‬
‫לו נשמה אחרת כלא האלהות‪ ,‬א"כ בשעה שהיה‬
‫צועק אלי אלי למה עובתני למי היה צועק אם הוא‬
‫בעצמו האלהות? ואיף לא ה~ה יכול להושיע את‬
‫עצמו והיה צועק לזו‪5‬תו‪ 1‬ואם אתה אומרכי נשמה‬
‫י אדם‪ ,‬ואחרי מותו שכן‬
‫אחרת היתה לוכדרריבנ‬
‫בו האלהות‪ ,‬הרי ישו נכל האדם בגופו ונשמתו‪,‬‬
‫וכרוח בני אדם הלכה ‪5‬נן עדן או לגיהנם כדרך‬
‫נפשות הצדיקים והרשעים‪ ,‬ואינו אלוה ולא בן‬

‫אלוה‪.‬‬

‫א מ ר ה מיז‪ :‬אוכיהך ואערכה דברי‬
‫תורתי ונבואות שהן כתובות בתורת משה ובנביאים‬
‫י דוד איש האלהים‪ ,‬ואבוא‬
‫וכתובים ורובן על יר‬
‫לנסותך ולשאול אותך בהן שאין אתה יכול להכזיבן‬

‫ולהכחישן כי כולן נתנבאו על ישו‪ .‬תחלה בספר‬
‫בראשית שנאמר ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו‬
‫כדמותנו (א‪ ,‬נו)‪ ,‬הנה הנון במלת נעשה מוכה (לשון‬
‫רבים) אב ובן ורוח‪ ,‬וכן הנוה בצלמנו כדמותנו‪.‬‬
‫שאמר הוא צלם ודמות אנושית‬
‫ועוד צלם‬
‫יישו‪ ,‬וזה לא הוכל להכחישו‪.‬‬
‫מוב‬
‫דת‬
‫וו‬
‫שלקה האלה‬
‫א מ ר ה מ א מין‪ :‬אין ‪5‬ך תורות ולא‬
‫נבואות שלא אוכל לתרצן כפשוטו‪ .‬ומה שאמר לשון‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪15 ,‬‬
‫וינדחר'ידמעקמחי‬
‫רבים‪ ,‬יש מפרשיםכי השם בתחילת הבריאה ברא‬
‫ארבע יסודות אש ורוה רעיוניות ועפר ומים‬
‫תחתוניות‪ ,‬ונתן להם יכולת להוציא בטבעם כל‬
‫הנבראים‪ ,‬כמו שנאמר תוציא הארץ דשא עשב‪,‬‬
‫תדשא הארץ‪ ,‬ישרצו המים (בראשית א) עד יום‬
‫הששי שברא את האדם כנגד ארבע יסודות‪ .‬ואמר‬
‫נעשה אדם אל היסודות שהם במבעם יתנו הלקם‬
‫בגוף‪ ,‬והבורא נפח בו נשמה עליונית בעלת דבור‬
‫ובעלת חכמה ושכל‪ .‬ומה שאמר צלם ודמות זה‬
‫פירושו‪,‬כי כל אשר ברא הקב"ה בעולם אין דומה‬
‫לו אלא האדם לבדו‪ ,‬ובמה דומה לו בצלם שהיא‬
‫הממשלה והדמות שהיא השררה‪,‬כי כשם שהקב"ה‬
‫מושל בכל כן האדם מושל במדה קטנה‪ ,‬כאמרו‬
‫תמשילהו במעשה ידיך כל שתה תחת רגליו וגו'‬
‫צפור שמים ודגי הים וגו' לתהלים ח‪ ,‬ז‪-‬מ)‪ ,‬ויורה‬
‫י כשאמר נעשה ארם בצלמנו‬
‫על זה הכתוב כ‬
‫כדמותנו מה כתיב בתריה וירדו בדגת הים ובעוף‬
‫השמים‪.‬ואין צלם ודמות בכאן כמשמעו אלא דמיון‪,‬‬
‫צלם הממשלה ודמות השררה‪ ,‬לא צ‪5‬םגופני‪ .‬ומה‬
‫יקחד‬
‫דעתך לבך כי על מקרא אחד שלא יתישב לפי‬
‫אתה‬
‫ד‬
‫י‬
‫ס‬
‫פ‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ח‬
‫י‬
‫של‬
‫הקב"ה‬
‫ותרבה‬
‫באלהות‪ ,‬והלא אמרו הפילוסופים בחכמתםכי אין‬
‫מזב בספינה ברוב ראשים‪ ,‬ואמר ‪,‬סלמה בפשע ארע‬
‫רבים שריה (משלי כח‪ ,‬ב)‪ .‬ואם תאמר שהאלהות‬
‫הוא יותר מאתר‪,‬יש לשאול אם האחדיכול למשול‬
‫בעצמו מבלי עזרת חבירו או לא‪ ,‬אם הוא יכול‪,‬‬
‫הרי התוספת יתירה‪ ,‬חנם ובלי תועלת‪ ,‬ואם אינו‬

‫*‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪16‬‬
‫"מכי ר"יסףקמחי‬
‫"הנה ‪.‬האמונה בבורא חלושה‪:'.‬הלא תראה בכל‬
‫יכול‪,‬‬
‫אלא _מנהיג אחד יתעלה‬
‫ם‬
‫ל‬
‫ו‬
‫ע‬
‫ה‬
‫מעשה‬
‫גי איז‬
‫‪5‬נו‪-‬‬
‫‪5‬ך מש‪ 5‬אם נראה ספה‬
‫'‬

‫ויתרומם‪ .‬ועור אמשול‬
‫אחד וכתיבתו תמה והאותיות דומותזו‪5‬זו אז נאמר‬
‫כי פופר אחד כתבו‪ ,‬ואע"פ שיתכן גי כתבו‬
‫מבא'‬
‫‬‫מופרים יותר מאהד אין עלינו להאמין זאת אותו‬
‫היות עדים שיעידו לפנינו בעדות מוחלמת כי שנה‬
‫סופרים או יותר כתבוהו וכי כתיבתם דומה ויסוה‬
‫זה לזה‪ .‬הלא תראה כי העילות הראשונות לפנינו‬
‫הן פחותות מהעיוות האחרונות כמו שהן מפורטות‬
‫בספרי ההגיון הנקרא בחכמה ריליקמא ובערבי‬
‫אלמנט (?)‪ .‬הנה המלף אחד והפחותים ממנו שנים‬
‫או שלשה‪ ,‬והפחותים יותר הם נוגשים ושוטרים‬
‫ומספרם יותר ויותר‪ ,‬והכל תחת ממשלה של מ‪5‬ך‬
‫אהד‪.‬וכן בבריאת העולםיש מבעים ותולדות הרבה‪.‬‬
‫אף בורא אחד בראם‪ ,‬ואע"פ ששמוש כ‪ 5‬אחד ואחר‬
‫לבדו‪ ,‬הכל ביכולת הבורא יתברך‪ .‬כמשל הסלף‬
‫ועבדיו שהזכרתי והכו תווי במצות המוך‪.‬‬
‫א מ ר ה מיז ‪ :‬אמור‪5‬י בווגת הענין‬
‫שיתנהם הבורא‪ ,‬ואמר ע‪ 5‬בני הארם נחמתי כי‬
‫עקיתים (בראשית ו‪ ,‬ז)‪ ,‬וכתוב אתראימר לא איש‬
‫אל ויכזב בן ארם ויתנהם (במרבר בג‪ ,‬יה)‪ .‬ועוד‬
‫אני שואל אותך אם יתנחם האלהות וישים לאל‬
‫דברו ולא יקים אותובי אמרע"י יונה הנביא עוד‬
‫ארבעים יום וננוה נהפכת ולא נתהפכה לארבעים‬
‫יום‪,‬הרי הזר הבורא מדיבורו‪.‬‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"ו‪,""""",",,,.,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,2,‬מע"י'ייסף"מהי‬

‫א מ ר ה מ א מי ‪ :1‬אמתכי הכל נמצא‬
‫בכתוב‪ ,‬אבל הנתוב מדבר למשכילים ולסכלים‬
‫כאתר‪ ,‬ובאמת לא נחם הבורא יתברך‪ ,‬אבל דרך‬
‫התורה לדהב'‪,‬ר בלשוה'ן‪,‬בני אדם‪ ,‬וכן הבחוב אומרעיני‬
‫ה'‪ .‬אזני פי יד ה'‪ ,‬רגל ה'‪ ,‬והכל משל כדי‬
‫שיוכלובני אדםלצייר אותו בצורתבני אדם אע"פ‬
‫שהם רחוקים ממנו‪ ,‬וזה בדי שישכילוויבינו הבורא‬
‫הפתאים‪ ,‬והמשכילים לאיזיק להם דבר זהכייבינו‬
‫אמת הדבר‪ ,‬והם יסירו הקליפה ויאכלו הפרי‪ .‬ומשל‬
‫זה לארם שרוצה להשקות בהמה לא יאמר לה בדבור‬
‫כלשאר בני זודם שתשתה‪ ,‬אלא שורק בפיו בדרך‬
‫בהמות ותשתה‪ .‬ובז כתבו הנביאים צורת מבורא‬
‫כדי שיבינו הפתאים צורתו‪ .‬ובאשר תראה בתורה‬
‫נחמת אצל הבורא הוא דרך משל‪ ,‬ובאמת ‪5‬א‬
‫יתנחם‪ .‬ואשר שאלת ממני אם ישוב הבורא מדבריו‬
‫והבאת ראיה מנבואת יונה‪ ,‬באמת לא שב מדברו‪,‬‬
‫אבל אחר שהתרה כי ישחית ויחבל בני ארם על‬
‫חטאיהם ואם יחזרו בתשובה הוא יפלח להם וישיב‬
‫מהרון אפו‪.‬וזו היא כפרה‪ ,‬ואםאיז חמא אין עונש‪.‬‬

‫אבל אם היה אומר להיטיב לאדם ולא קיים דברו‪,‬‬
‫מבלי אשר יאשם האדם עוד‪ ,‬זהו חוזר מדבוריו‪".‬‬
‫א מר ה מ ז‪ :‬ומה תשיב על מה שאמרה‬
‫תורה 'לאיסור שבט מיהורה ומחוקק מביןרגליו עד‬
‫כי יבא שילה (בראשית מט‪,‬י) וזהו ישו‪,‬כי נאשר‬

‫י‬

‫*עיין ברכות ו‪ :.‬כל דבור‬
‫אפילו ע( תנאי (א חזר בו‪.‬‬

‫ודבור שיצא ספי‬

‫הקב"ה‬

‫ילקוס ויכוחים‬
‫"מאפ‪,‬ב‪%23~2,‬מ‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,:‬‬

‫‪18‬‬

‫בא אבדה מכם המלכות ואין לכם שררה ולאמעד‪.‬‬
‫וזה העונש שהגיע לכם על מה שעשיתם ‪,‬לישו‬
‫המשיח‪.‬‬

‫י ברכה‪,‬‬
‫א מ ר ה מ'א מי ן‪':‬הלא תדעכ‬
‫‪ 11‬היא הברכה שלרך יעקבאבינו את'בניו לבראשית‬
‫מם)‪ ,‬וברך איש‪-‬כברכתו‪ ,‬ואת יהודה ברך ונתן לו‬
‫המלכות‪ ,‬שממנו יהיה המלך שימלוך על ישראל‬

‫הוא וזרעו אחריו‪ ,‬וזהו משבט יהודה‪ .‬ומאותה שעה‬
‫שברך אותו נת! לו שררה על אחיו‪ ,‬כמו שמצינו‬
‫בדגלים (במדבר ב) שנאמר רגל מחנה יהודה מזרחה‬
‫ועל דגלו חונים משה ואהרן לפני המשכן‪ ,‬ונשיא‬
‫לבני יהודה נחשון בן עמינדב‪ ,‬והוא נכנס תהלה‬
‫בים סוף‪ .‬וכתיב במלחמת ארץ הכנענימי יעלה לנו‬
‫אל הכנעני בתחלה להלחם‪ ,‬ויאמר ה' יהודה יעלה‬
‫בתחלה הנה נתתי את הארץ בידו (שופמים א‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫ובגבעתבנימין ג"כ בתחלה לשם ב‪,‬יח)‪ .‬ע"כ ברך‬
‫אותי יעקב ואמר עדשיבוא דוד בנו שיקבל המלכות‬
‫‪5‬א תסור שררה וממשלה ממנו‪.‬וזה שאמר לא יסור‬
‫שבס מיהודה ומחוקק מבין רגליו‪ .‬ובידועכי שבט‬
‫ומחוקק הם שררות פחותות ממלכות‪ ,‬כי הרי אתם‬
‫מפרשים בלע"ז דוקא )‪ (D~ke‬והוא מושל פחות‬
‫ממלך‪ ,‬וזה היה נחשון הנשיא והנשיאים שהיו‬
‫אחריו עד שבא דוד שלא סרו מהיות מושלים על‬
‫שאר השבמים יוצאים ובאים עד שנולד רוד שקבל‬
‫המלבות‪ .‬משל לשלד שהתנדב לתת כבוד וגדולה‬
‫לאהד מעבדיו בזמן ידוע ועד שלא בא הזמן הידוע‬
‫אומר לו בין כד וכך תהיה ממשלתך ותחת ידך‬

‫ילקדס ויכוחים‬
‫א!‪2‬ג‪"",,"",4""4‬יט‪,",4‬ט‪",4‬ט‪"4‬אטבלייה רישף‬
‫"‬
‫'‬
‫ט‬
‫"‬
‫מדינה ‪:‬ה נד אמר ליהודה ש‪5‬א תסור 'סררה מבנע‬

‫עד בוא דוד לקבל מלכותך והאיד אתה יכול לומר‬
‫רומז ע‪ 5‬ישו ‪51‬א תראה הנבואות כי‬
‫כי‬
‫ביאת ישו כבר מרה מלכות בית דוד יותר‬
‫‪~?etrl‬‬
‫קורם‬
‫מארבע מארז שנה‪.‬כי המלך האחרון שהיה מבית‬
‫דוד הוא צדקיהו שהעביר אותו נבוכדנצר מלך גבל‬
‫והוליכו בנולה‪ ,‬ולא קם אחריו ס‪5‬ך מבית דוד‪,‬בי‬

‫בבית שני היו המלכים מהכהנים‪ ,‬והורדים עבד‬
‫היה ולא מבית דוד‪ .‬ומספר השנים מתות בבל‬
‫עדישו ארבע מאות ועשרים שנה‪ ,‬ואיך תוכל קומר‬
‫כי ‪5‬א סרה מלכות בית דוד עד שבאישו‪ .‬וזהגלוי‬
‫ומפורש‪ ,‬והרי דברף כזב ואמונתף שקר‪.‬‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ו‬
‫פ‬
‫מ‬
‫ד‬
‫א מ ר ה מין‪ :‬אני אראה ‪5‬‬
‫כי‬
‫משה רבינו נתנבא על ישו שאמר נביא מקרבף‬
‫מאחיך כמוני יקים ‪5‬ף ה' אלהיך אליו תשמעון‪,‬‬
‫ואמר הכתוב ע‪ 5‬זה והיה האיש אשר לא ישמע אל‬
‫דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרוש מעמו (דברים‬
‫יח‪ ,‬סו‪-‬יט)‪ ,‬ואתם אשר לא שמעתם לדבריו ומריתם‬
‫בו‪,‬וגם דמו הנה נדרש‪,‬כי אתם בנולה תחת האומות‬

‫מהיום ההוא‪.‬‬

‫א מ ר ה מ א מיז‪ :‬וכי ישונביאהיה‬

‫והלא אמרת בתחלהכי הוא בן אלוה‪ 1‬ואם היה‬
‫נביא‪ ,‬משה גדול ממנו‪,‬כי כבר העידה התורהעליו‬
‫ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה'‬
‫פנים אל פנים (דברים לד‪ ,‬י)‪ ,‬ואם תאמר באותו‬
‫זמן לא קם אבל קם אחרי כן‪ ,‬מה שבחו של משה‬
‫בכךכי עדיין ‪5‬א היו נביאים‪ ,‬כי ישעיה וירמיה‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫במ"ן'יזיף"מ"י‬

‫‪20‬‬

‫ויחזקאל וכ‪ 5‬הנביאים אחריו היו‪ .‬והנה הכתוב‬
‫אומר בי שר א‪ 5‬כמשה‪ .‬ואם האמר ‪5‬מה אמר‬
‫קם ולא אמר יקום‪ ,‬דע לךבי כ‪ 5‬הנבואות נכתבו‬
‫במקומות הרבה כמו שיקראו אותם בעתיר‪ ,‬ואמר‬
‫לא קם כמו שנקראו ‪5‬עד ולנצח כל הימים‪ ,‬ובכל‬
‫זמן וזמן יהיו קוראים תמיד לא קם‪.‬‬
‫א מ ר ה מיז‪ :‬רוב התורה אתם מבינים‬
‫אותה כמשמעה ונכתבה פונטוראבלע"ז ואנומבינים‬
‫אותהעל דרף משל הנקרא פיגורא‪ ,‬ובזה אחםטועים‬
‫בכ‪ 5‬מקראכם‪ ,‬כי אתם דומים לאותו שהוא בורר‬
‫העצם ואנחנו בוררים המוח שהוא בפנים העצם‪:‬‬
‫אתם כמו בהמה שתאכל התבן ואנחנו אוכלים הבר‪.‬‬
‫א מר ה מ א מיז‪ :‬אמורלי כשנתן "קב"ה‬
‫התורה למשה והוא למדה לישראל אם הבין אותה‬
‫בדרך משל או כמשמעה? אם תאמר לא הבין אותה‬
‫דרך משל אלא כמשמעה וכן הורה אותה לישראל‪,‬‬
‫איו לישראל אשמה ברבר הזה אם הנינו אותה ל'כ‬
‫כמשמעה‪ ,‬ואם תאמרכי משההבין אותה דרך משל‪,‬‬
‫למה לא הורה אותה לישראל ג"כ דרך משל? הרי‬
‫נם הנביאים הבינן אותה כמשמעה‪,‬כי יהושע מל‬
‫את העם במצות ה' ועשה פסחוכן חזקיהו ויאשיהו‪,‬‬
‫ובן טצזת אחרות‪ .‬גם במצות שבת עשה משה משפט‬
‫במקושש‪ ,‬וירמיה ועזרא הזהירם על "שבת‪ .‬ואם‬
‫שביתת הטעשים אינה הלויה ביום השביעי למה‬
‫‪5‬א למדה דרך משל כמו שאתה אומר‪ .‬אבל דע לך‪,‬‬
‫באמת אין התורה כולה במשמעה ולא נולה דרך‬
‫משל‪ ,‬אלא דבר שלאיתבן לפרשו כמשמעותו נפרש‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"פ‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬ממח ר'יוסףקמחי‬
‫אותו דרך משל‪,‬‬
‫י‬
‫כ‬
‫המום ורכב עליו בים‪ ,‬זה צריך שנשתדל לפרשו‬
‫דרך משל‪ ,‬אבל אם יאמר לו הכנם בספינה ולך בה‬
‫בים אין צורף משל בכאן‪ .‬ויש מצות שעליהן‬
‫משמעות ומשל‪ ,‬כשאמר המולו ‪5‬ה' והמירו ערלת‬
‫לבבכם לירמיה ד‪ ,‬ד) זה ררר משל‪ ,‬וכשאמר ובן‬
‫שמונת ימים ימול לכם כ‪ 5‬זכר (בראשית יז‪ ,‬יב)‬
‫זהו כמשמעו‪ ,‬וחייבים להזהר בשניהם ערלה מבשר‬
‫וערלה מלב‪ .‬ואמר יחזקאל הנביא (מד‪ ,‬ט) ערל לב‬
‫וערל בשר לא יבוא אל מקדשי‪ ,‬ואתם הם ערלי‬
‫בשר ולא תוכלו לכחש בזה‪ ,‬ועל האהד אתם נמנעים‬
‫ממקדשו וכל שכן על שניהם‪ ,‬כי לא תובלו לטעון‬
‫שאינכם ערלי ‪5‬ב‪ ,‬כי מי שיעבור על המצות רצח‬
‫ונאוף וגזל ועשק וילסמם הבריות ויחרף בני אדם‬
‫וילעג עליהם ‪ -‬הם ערלי לב‪ ,‬הרי אתם ערלי לב‬
‫וערלי בשר‪ ,‬ובני ישראל הם מולי לב ומולי בשר‪,‬‬
‫שלא תמצא יהודי שית‪5‬והו או שינקרו עיניו או‬
‫שיקצצו אחד מאבריו על עבירות שעשה‪ .‬ואם תאמר‬
‫שהתורה שלנו נאמרה בדרף משמעות‪ ,‬אבל אחר‬
‫תבא ישו וציוה תורת הן ופרשה בדרך משל ונתן‬
‫במישמי (טבילה) במקום מילה ויום ראשון במקום‬
‫שבת‪ ,‬באמרו כי הבורא נתן התורה ער זמן ידוע‪.‬‬
‫אמנם הלא הכתוב אומר‪ :‬ואני זאת בריתי אותם‬
‫אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך‬
‫לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה'‬
‫מעתה ועד עולם (ישעיה נט‪ ,‬בא)כי התורה שנתן‬
‫לנו לא תמוש ‪5‬עולמ מפינו‪ ,‬ואיך תאמר שנתליע‬
‫אם יאמר אדם למשרתו קח‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"מכי"י'ייס""מ"י‬
‫אותה?‬

‫י‬

‫‪22‬‬

‫א מ ר ה מ ן‪ :‬כבר אמרדניאל בבא קדש‬

‫קרשים יכרת משיחכם‪ ,‬והוא ישו‪ ,‬ומשבאישו אבדה‬
‫מלכותכם ואבד משיחכם‪.‬‬
‫א מ ר ה מ א מי ‪ : 1‬ראה בבמה פנים‬
‫טעית‪ ,‬האחד שאין בספר דניאל זה הפסוק כמו‬
‫שאמרת‪ ,‬כי כן אמר הכתוב ולמשוח קדש קדשים‪,‬‬
‫ובפסוק אתר אומר יכרת משיח ואין לו (דניאל ט‪,‬‬
‫כד‪-‬כו)‪,‬ואיז אתהמבין מקרא זה‪,‬כי בתחלת רפסוק‬
‫אומר‪ :‬שבועים שבעים נחתךע‪5‬עמהיעלעיר קדשך‬
‫לכלא הפשע ולהתם חטאת ולכפר עון ולהביא צדק‬
‫עולמים ולחתום חזון ונביא ולמשוח קדש קרשים‪.‬‬
‫אחרי כן אומר ותדע ותשכיל מן מוצא דבר להשיב‬
‫ולבנות ירושלם עד משיח נגיד שנועים שבעה‬
‫ושבועים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ‬
‫ובצוק העתים‪ .‬אחרי כן אומר‪ :‬ואחרי השבועים‬
‫ששים ושנים יכרת משיה ואיז לו והעיר והקודש‬
‫ישחית עם נגיד הבא וקיצו בשסף ועד קץ מלחמה‬
‫‪:‬הרצת שוממות (דניאל ט‪ ,‬כד‪-‬כז)‪ .‬ואם תדע לפרש‬
‫טרשה זו אשמע מאמריך‪ ,‬ואם לא הרע לפרשה‬
‫החרש ושמעלי ואאלפך חכמה‪ .‬דניאל אמר בנותי‬
‫בטפרים מטפר השנים אשר היה דבר ה' אל ירמיה‬
‫הנביא למלאותלחרבו‪ ,‬ירושלם שבעים שנה לדניאל‬
‫ט‪ ,‬ב)‪ ,‬ועדייו אני שואל מה הם המפרים האלה‬
‫שאמרבנותי במפרים? אם תוכללהשיבני אמור ואם‬
‫לאו שמעלי‪ .‬הספרים הם ספר הגלוי וספר המקנת‬
‫שקנה ירמיה הנביא השדה מיד חנמאל דורו‪ ,‬וע‪5‬‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪,,,,",,,,.,,",".,,",,,,.,,,,",4",,,,,",,,,,,,91],‬ייכיייי‪!"'-‬הכמטנפן‪,,‬‬

‫אותם נצטוה‪ :‬לקוה את הספרים האלה את ספר‬
‫המקנה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה ונחתם‬
‫בכלי תרט למען יעמדוימים רבים (ירמיה לב‪,‬‬
‫"‬
‫דם‬
‫יי‬
‫ובאותם הספרים עיק וראה כי נשלמו הימ‬
‫י מז היום הראשון‬
‫ונתענה ובא המלאך ואמר כ‬
‫אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיף‬
‫נשמעו דבריך ואני באתי בדבריך (רניאל י‪ ,‬יב)‪,‬‬
‫כי המלאף בא לגלות לו היפות ונבואות ופירש לו‬
‫ואמר שבועים שבעים שהם חמש מאות שנה פחות‬
‫עשרשנים*‪ .‬שבעים מגלות בבל ות"כ שנים שעמד‬
‫בית שני‪ ,‬וזה חשבו! ידוע וחלק לו חשבון זה ואמר‬
‫כי מתחלת התשבוז כמו שאמר ממוצא דבר עד‬
‫משיח נגיד שבועים שבעה ושבועים ששים ושנים‬
‫תשוב ונבנתה רהוב והרוץ ובצוקהעתים‪ .‬הפירוש עד‬
‫משיח נגיד זה הוא כורש שנאמר עליו למשיחו‬
‫לכורש אשר החזקתי בימינו לישעיה מה‪ ,‬א) ועליו‬
‫אומר הוא יבנהעירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא‬
‫בשוהד לשם פסוק יג)‪ ,‬ושבועים ששים ושנים‬
‫משעלו מבבל עד אשר יכרת משיח ואין לו‪ ,‬ואין‬
‫בספר יכרה משיחכם כמו שאמרת‪ ,‬ואם יהיה בז‬
‫אמת הואכי משיח שלנו יהיה אותו שעמד אחרי‬
‫השבועים ששים ושנים והוא היה אגריפס המלך‬
‫שהביא סימום הרשע‪ ,‬כי בימיו נחרבה ירושלים‬

‫שמיטות עויה‬

‫*שבועים שבונה הם שבע‬
‫בנראה לקה מחשבון מפירוט רב סעדיה נאון‬
‫שם במקומו‪.‬‬

‫עי‬

‫‪ 490‬שנים‪.‬‬

‫רניא‪ .5‬ע'יו‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪24‬‬
‫"מקח ר'יוסף"מחי‬
‫וחרב בית המקדש שיבנה במהרה בימונו‪ .‬ומה‬
‫שאמר "ואיז ‪ "15‬כלומר איו לו מקום‪ ,‬שלא קם‬
‫מלר ישראל עד היום הזה‪ .‬הרי נשאר שבוע אחד‬
‫מן החשבון ש‪ 5‬שבועים שבעים‪ ,‬בי מתהילה מנה‬
‫שבועים שבעה ושבועים ששים ושנים הרי ששים‬
‫ותשעה‪ ,‬ולנן אמר והגביר ברית לרבים שבוע אהד‪,‬‬
‫הרי נשלמו שבועים שבעים‪ .‬אחד מהמפרשים אמר‬
‫כי חצי השבוע ישבית זבח ומנחה הוא מחבית אותו‬
‫השבוע האהד שהקדים לומרשיגבירבו ברית לרבים‬
‫וישבית זבה ומגהה שלש שנים ומחצה‪ .‬הרי פרשתי‬
‫לך המעות האחד‪ .‬והטעות השני שטעית ואמרת כי‬
‫לא יאמר קדש קדשיםכי אם על האלוה‪ ,‬הלא אמר‬
‫על המזבה והיה המזבה קדש קדשים (שמות כס‪,‬‬
‫לז) וכל בלי בית המקדש שהיו משוחים בשמן‬
‫המשהה היו קרש קדשים‪ .‬ופירוש נחתך ע‪ 5‬עמק‬
‫וע‪ 5‬עיר קדשיך ני אמר שבועים ל‪:‬י‪!':‬ים וגו' עד‬
‫מלאת שבועים אלו בירושלם ואח"כ נחונך עליהם‬
‫גזרדיו שיגלוויהיו גולים ימים רבים לכלא הפשע‬
‫ולחתם ולכפר עול בםב‪ 5‬הצרות‪ ,‬ואז יכופר עוגם‬
‫ויבוא אח"כ צדק עולמים הוא הצדק שאמר דור‬
‫אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף (תהלים‬
‫פה‪ ,‬יב) הוא משיח בן דוד שאנחנו מקוים‪ ,‬ועליו‬
‫נאמר למשוח קדש קדשים‪,‬ובימיויהיה צדק עולמים‬
‫שלא יתהלך לעולם בשקר כמו היום שיקרה ברוב‬
‫העולם ביז בגוים בין בישמעאלים בין ביהודים‪,‬‬
‫אבל באותה שעה יתקיים הפסוקני אז אהפוף אל‬
‫עמים שפה ברורה וגו' לעבדו שכם אחד (צפניה‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"ע‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬םמ‪,5‬י'יודקמחי‬
‫ג‪ ,‬ט)‪ ,‬ואז יהיה צדק עולמים‪ .‬ופירוש ולחתום חזון‬
‫ונביא‪ ,‬כי אז ישתלם כל חזון ונביא‪ ,‬שלא יהיה‬
‫עוד בדברי הנביאים פורעניות ונחמות רקיהיו כל‬
‫דברי הנביאים שלמי תודה כמו שנאמר במזמור‬
‫לשלמה אלהים משפטיך למלון תן וצדקתך לבן מלך‬
‫וגו' וחתמו כלו תפלות דו בו ישי (תהלים עב)‪,‬‬
‫כי ‪5‬א יאמרו עור תפלותיו‪.‬כי איף יאמרו הושיענו‬
‫וכבר נושעו? ויאמרו הצילנו וכבר נצולו? או‬
‫יאמרו כפר ע‪ 5‬חמאינו וכבר אמר וטהרתם מכל‬
‫טומאותינם ומכל גלוליכם אטהר אתכם ליחזקאל לו‪,‬‬
‫כה)‪ .‬אז יודו ויברכו שם אלהינו‪ .‬על ז‪ (.‬נאסר‬
‫ולחתום חזון ונביא ולמשוה קדש קדשים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫א מר ה מ ‪ :1‬כל הדבריםינעי‬
‫ל‬
‫ב‬
‫א‬
‫אני‬
‫שואל פרשה אחת בישעיהו שלא תוכל להכזיב‬
‫אותה‪,‬כי נתנבא על ישו ועל מרים‪ ,‬והוא שאמר‬
‫ננה הבתולה הרה ויולדת בן וקראת שמו עמנו אל‪,‬‬
‫ואיז בתולה בעולם שילדה כ"א מרים‪,‬וישוהיה בן‬
‫אלוה‪ ,‬על בן קראה שמו עמנו אל‪.‬‬
‫א מ ר ה מ א מ ‪ :1‬עד‬
‫ם‬
‫י‬
‫מ‬
‫ע‬
‫פ‬
‫ה‬
‫מ‬
‫כ‬
‫אני‬
‫מייחל שאלותיו ומישב עליהן‪ .‬ואני לא שאלתי‬

‫י‬

‫י‬

‫עדייו שאלותי על נבואות ישו שתשיבני עליהן‪.‬‬
‫אעפ"כ עוד אשיבך מליז במה שמעו מדרך השכל‬
‫אותם שפירשו פרשה'זו על ישו‪ ,‬שלא ידעו שאין‬
‫במקרא אשר אמרת‪ ,‬אכל גירונימום המעתיק שלכם‬
‫הוא הממעה והמשנה אתכם‪ ,‬בקהל רפאים ינוח‪.‬‬
‫אמרת הבתולה הרה‪ ,‬ובמקרא כתיב הנה העלמה הרה‬
‫ויולדת בן וקראת שמו עמנואל (ישעיה ז‪ ,‬יד)‪,‬‬

‫ילקוט ויכוחים‬

‫"מכיחל'ייס‬
‫ףקמחי‬

‫‪26‬‬

‫ולשון עלמה היא נערהבין בתולה בין בעולון‪ ,‬והיה‬
‫העלמה היוצאת לשאוב (בראשית כד‪ ,‬מג) היא‬
‫בתולה‪ ,‬ררף גבר בעלמה (משלי ל‪ ,‬יט) היא בעולה‪.‬‬
‫וכן יקרא הנער עלם‪ ,‬כמו שאמר ברוד בן מי זו‪,‬‬
‫העלם לש"א כ‪ ,‬נב)‪ ,‬כאילו אמר בן מי זה הנער‪.‬‬
‫הרי דבריו בנב‪ .‬כי ספרי תנ"ף שלנו הם קדמונים‬
‫ונכתבו מפי הנביאים‪ ,‬וגירונימום שהעתיק מהם‬
‫שהחליף‬

‫מעמם‬
‫טעה בכמה מלים שלא הבינם או‬
‫מפני שהיו הפך אמונתו‪ ,‬וחפף שרש האמונה ללענה‪.‬‬
‫ועוד אם היתה בתולה יולדת לפי פירושך איך‬
‫יאמיןכי אות היא‪ ,‬והלא יחשדוהבני אדם שזנתה‬
‫הילד הוא י‪5‬ד זנונים‪ ,‬ולא יקרא אות או‬
‫ואות‬
‫י דבר שיש בו ספיקא לבני אדם‪ ,‬כי ראינו‬
‫מופת‬
‫הרבה עלמות שהיו בחזקת בתולות וידענו עדות‬
‫ברורהכי ‪5‬א היו בתולות‪ .‬ועוד מה אות יש לאחז‬
‫מלריהודה ע‪ 5‬הצרה שהיתה‪5‬ו מפני המלכים שבאו‬
‫עליו פקח בן רמליהו מעף שמרון ורצין מ‪5‬ך ארם?‬
‫ואמר הכתוב וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער‬
‫מפני רוח‪ ,‬ובאותה שעה אמר הקב"הלישעיההנביא‬
‫צא לקראת אחז ואמרת אליו השמר והשקט א‪5‬‬
‫תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האורים וגו'‪.‬‬
‫ואח"כ אמר הנביא לאחו שא‪5 5‬ך אות מעם ה'‬
‫אלהיף העמק שאלה או הגבה למעלה‪ ,‬בשמים או‬
‫למטה בארץ‪ ,‬והשיב אחז לא אשאל ולא אנסה את‬
‫ה' וישעיה ז)‪ .‬והיתה כוונתו רעה כי ‪5‬א האמיז‬
‫שיכול הבורא ‪5‬תת לו אות‪ .‬ואמר ‪5‬ו הנביא‪ ,‬שמען‬
‫נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים בי תלאו‬

‫‪27 ,‬‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫דיכוחי‬
‫'יוסףקמחי‬

‫גם את אלהי‪5 ,‬נן יתן אדני הוא לכם אות הנה‬
‫העלמה הרה וגו' (שם)‪ .‬ודבר זה ידוע ומפורש כי‬
‫אות זה היה לאחז כדי שיתחזק לבו שהיה רך‪.‬‬
‫ואם האותהיה כאמרו‪ -‬ע‪ 5‬ישו‪ ,‬מה אות הוא לאחז‬
‫שלא ראהו ולא היה בימיו רק לאחר כמה מאוה‬
‫שנים? ודע כי ‪5‬א יקרא אות הבא לאחר מעשה‬
‫י אם כבר נעשה המעשה מח‬
‫רק קודם המעשה‪,‬כ‬
‫צורד לאות? אבל קודם המעשה הוא אות כדי‬
‫שידעו בבוא המעשהכי נתקיים האות‪ ,‬כמו שמצינו‬
‫בסלףיחזקיהו בחלותו אמר‪ ,‬מה אותכי ירפא ה'לי‬
‫ועליתי ביום השלישי בית ה'? ויאסר ישעיהו זה לף‬
‫האות ‪( '131‬מי'ב כ‪ ,‬ח‪-‬ט)‪ ,‬ובא האות קודם המעשה‪.‬‬
‫וכן בגדעון ששאל אות בגזת הצמר‪ ,‬והוא אמר אם‬
‫טל יהיה על הגזה לבדה ועל כל הארץיהיה חורב‪,‬‬
‫וביום השני שא‪ 5‬בהפך והוא אומרויחי חורב על‬
‫הגזה לבדה ועל כל הארץ יהיה מל לשופטים ו‪,‬‬
‫‪5‬ז‪-‬לט)‪ ,‬ובא האות קודם המעשה‪ .‬ואם תאמר כי‬
‫ישו עשה נמים ונפלאות על כן נאמין שהוא משיה‬
‫בן בתולה‪ ,‬הנה עם הנפלאות לאהיוחייבים להאמין‬
‫שהוא בן אלוה‪ .‬ואם תאמר שהחיה את המת‪ ,‬הרי‬
‫אליהו ותלמידו אלישע החיו מתים ולאהיו אלהים‪.‬‬
‫א מר ה משז‪ :‬אםכןמי הוא זה עמנואל?‬
‫כי איני רואה האות לבן הנולד מהעלמה‪ ,‬ולמה‬
‫נקרא שמו עמנואל?‬
‫א מ ר ה מ א מיז‪ :‬אני אומר לד‪ ,‬עמנואל‬
‫הוא רמז לבן אחז וקרא שמו עמנואל‪ ,‬שמאותו‬
‫היום שיולד זה הנער יהיה עמהם אל ויושיעם‪.‬‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"ממפ‪,‬ר' יקף"מהי‬

‫‪28‬‬

‫וער אותה שעה ‪5‬א היה עמהם אל ו‪5‬א עזרם‪,‬כי‬

‫פקה בז רמליהו מלך ישראל שבה שבי מאחז מלך‬
‫יהודה והגלם לארצו והרג כל אנשי מלחמתו‪ ,‬כמו‬
‫שמצינו בדברי הימים כי במלחמה אחת הרג‬
‫מצבאותיו מאה ועשרים אלף (דהי"ב כח‪ ,‬ו)‪ ,‬ובימיו‬
‫נתקיים והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא‬
‫לאמר לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש רק יקרא שמך‬
‫עלינו אסוף חרפתנו (ישעיה ד‪ ,‬א)‪ ,‬וזהבי הגבורים‬
‫נהרגו ונשארו מעם‪ .‬ועמנואל הוא רמז לחזקיהן‬
‫בנו של אחז שמלך אתריו‪,‬ועליו נאמרכי ילד יולד‬
‫לנו בן נתן לנו לשם ט‪ ,‬ה)‪ ,‬וכשנולד זה עמנואל‪,‬‬
‫נתן להם אות שיהיה עמהם אל ושלא ירעו להם‬
‫אלה המלכים עוד‪ .‬ואם תשאל מה אות זה? אני‬
‫אומר לך הנה העלמה הרה ויולדת‪ ,‬שהיתה אשתו‬
‫של אחז הרה וכשתלד בז תקרא שמו עמנואל‪,‬‬

‫והאות הואכי מיד שיולדיהיה בוחר במוב ומואס‬
‫ברע‪ ,‬ויאכל חמאה ודבש לדעתו‪ ,‬וזה אות גדול‬
‫כי תינוק קמן מיד כשנולד יכירבין טוב לרע‪.‬‬
‫א מ ר ה מיז ‪ :‬אתה אמרתכיאיז אות‬
‫אלא קודם המעשה‪ ,‬והנה זה אחר המעשה‪,‬כי אמר‬
‫במרם ידע הנער מאום ברע ובחור בטוב תעזב‬
‫האדמה אשר אתה קץ‪ ,‬הריכי מקודם תעוזב הארץ‬
‫מהם ואח"כ יהיה האות?‬
‫א מ ר ה מ א מי ‪ :1‬כאשריורע ‪5‬ך מהו‬
‫המעשה אז תדע אם האות קודם המעשה או אחריו‪.‬‬
‫דעכי המעשה הוא הפחד שפחד אהז משני המלכים‬
‫שאמרו נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקיענה אלינו‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪,.‬ט‪",,,,,,,,,,,,.,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,",,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,.‬ממ‪,5‬ב‪2,‬ממ‪%?,,‬מנ‪.‬‬

‫ונמליך מלך בתוכה את בן מבאל (ישעיה‬
‫כי דעתם היתה לעלות לירושלם ולכבוש אותה‬
‫ולהסיר מלכוה בית דוד ולהמליך מלך מהם‪ ,‬ועל‬
‫זה אמר הנביא לא תקום ולא תהיה‪ ,‬כי ראש ארם‬
‫דמשק וגו' וראים שמרון בן רמליהו‪ ,‬ולא יהיו הם‬
‫ראשים ביהודה‪ .‬ונתן לו הנביא אות שלא תקום‬
‫ה הוא המעשה‪ ,‬ואין‬
‫עצתם לעלות על ירושלים‪,‬י‬
‫המעשה שיעזבו את ארץ יהודה‪,‬כי אם ילכו פעם‬
‫אחת שמא יחזרו שנית‪ ,‬אבל כשיראה אחז את‬
‫האותיתחזק לבו שלאיעלו ע‪ 5‬ירושלם מלכי ישראל‬
‫עוד נאשר היה מפחד‪ .‬ומה שאמר לו במרם ירע‬
‫ז‪ ,‬ו)‪,‬‬

‫הנער מאום ברע ובחור במוב תעזב האדמה אשר‬
‫אתה קע מפנישני המלכים‪ ,‬הוא שלא יעמרו במצור‬
‫ימים רבים‪,‬כי קורם האותילבומעליו‪ ,‬וזהיהיה ג"כ‬
‫אות שלא יחזרו שנית‪ ,‬וכשיראה אחז האות יתחזק‬
‫לבו שלא יכבשו ירושלם לעולס‪ .‬הנה פרשתי ובארתי‬
‫‪5‬ר כל שאלותיף ואיו לף פה להשיב בפרשה זו‪,‬‬
‫והקשיתי עליך מה שתלית בעניז ישו ומרים כי‬
‫וה לא יתכן‪.‬‬
‫א מ ר ה מ ז ‪ :‬אשאל שאלה אחרת‪.‬‬
‫במזמור נאם ה' לאדני (בנו"ז קמוצה) שב לימיני‬
‫עד אשיתאויביך הרוםלרגליף (תהליםקי‪ ,‬א)‪,‬האיף‬
‫אמר לאדני אם לא לישו?‬
‫ק‬
‫י‬
‫ת‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ה‬
‫גירונימום‬
‫א מ ר ה מ א מי ן‪:‬‬
‫בקמ"ץ‪,‬‬
‫'‬
‫ה‬
‫כי‬
‫עיוות המקראות שכתב נאום לאדוני‬
‫בספר שלנו שהוא האב והראשון‬
‫נאמר‬
‫לארני‬
‫ן‬
‫כ‬
‫בהיר"ק הנוף לא בקמ"ץ כאשר אמרת‪ ,‬על לא‬

‫י‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪30‬‬
‫‪,‬וינוחר'יוסףקמחי‬
‫תבינו פתרונו‪ ,‬ועודכי הוא העתיק לכם עמד נדבות‬

‫(בחיר"ק תחת העיף) ובכתוב עמך נדבות (בפת"ח‬
‫העי"‪ .)1‬והנה המשורר שר אותו מזמור על דוד‪,‬‬
‫והוא שאמר לדוד מזמור‪ ,‬נאום ה' וגו' ולמ"ד לדוד‬
‫כלמ"ר לעבדים ולשפחות שהוא כמו בעבור עבדים‬
‫ושפחות‪ .‬והרמב"ם ז"‪ 5‬אמר כי 'אע"פ שדור היה‬
‫מחבר המזמורים ברוח הקדש לאהיה רשאי לשוררם‬
‫זולת הלוים‪ ,‬כמו שגזבר בדברי הימים‪ .‬והנה דוד‬
‫חבר מזמור‪,‬ה שהוא נאום ה' וגו' ומזמור יענף ה'‬
‫ביום צרה לתהלים כ‪ ,‬ב) ימזמור ה' בעזך ישמח‬
‫מלך (כא‪ ,‬ב) על דוד נאמרו כשישורר אותם הלוי‪,‬‬
‫כדו שיבינו השומעים שעל דוד הוא עונה נאום ה'‬
‫לאדוני שבלימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך‪.‬‬
‫וכל המזמור הזה היה בתחלת מלכותו כששמעו‬
‫הפלשתים כי משחו ישראל את דוד למלך באו‬
‫להלחם עמו‪ ,‬ויאמרבי הוא יצא להלחם עמהם‪ ,‬במו‬
‫שנאמרויחי כשמעף את קול הצעדה בראשי הבכאים‬
‫אז תחרץ (ש"ב ה‪ ,‬בד)‪ ,‬ואמר ויבוא דוד בבעל‬
‫פרצים ויכמ שם דוד‪ .‬ונאמר אדני על ימינך מחץ‬
‫ביום אפו מלכים (תהלים קי‪ ,‬ה)‪ ,‬כי על יד דוד‬
‫נקם נקמתו מפלשתים ומאומות אחרות כמו שנאמר‬
‫ויעקר דור את כל הרכב ויותר גרמנו מאה רכב‬
‫(ש"ב ח‪ ,‬ד)‪ .‬ומה ענין לישו בי ישב על ימינו?‬
‫והאיד אמר עד אשית אויביך הדום לרגליך‪' ,‬ואמר‬
‫ממח עוזך ישלח ה' מציון ררה בקרב אויביך‪ ,‬ומה‬
‫צורר שישלח עוזו מציון והלא הוא בן אלוה לדעתם‬
‫וראוי היה שיעזור הוא את עצמו בלא עזרת אביו?‬

‫ילקוט ויכוחים‬

‫"‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,%%‬ממחי'ייסף"מהי‬

‫'‬

‫א מ ר ה מיז ‪ :‬הלא השילוש מפורש‬
‫במ‪,‬מזר‪ :‬לשלמה אלהים משפטיף תן וצדקתף לבן‬
‫מלך (תהלים עב‪ ,‬א)‪ ,‬והם אלהים מלך ובן מלך‪,‬‬
‫והבן הוא ישו ועליו נאמר בל המזמור‪ .‬ויש רברים‬
‫במזמור זה שלא יתכן לפרשם על בן אדםבי האיף‬
‫תפרשירר כממר על גז?‬
‫א מ ר ה מ א םיז ‪ :‬הרי במזמר זה‬
‫עתר מיפלסה‪ :‬יסלמה‪ ,‬אלהים‪ ,‬מלך ובן מלך‪ ,‬יסהם‬
‫ארבעה‪ ,‬ואם תוסיף עוד הממורריטל המזמור הרי‬
‫חמשה‪.‬ואני אתרץ לך אשר קשהבעיניךירד כממר‬
‫על מ‪ ,‬מ פירושו כממר עהרר על גז והעולם דשן‬
‫חטמן כךיהיו בימיו הצדיקים‪ ,‬נמו 'סכתוב אהרע‬
‫יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח‪ .‬ואיף‬
‫תוכל לפריס אותו ע‪ 5‬ישו? כי הוא אומר במזמור‬
‫הוטזהוו ‪5‬ף בל מלכים כ‪ 5‬גוים יעברוהו‪ ,‬וראיט‬
‫כי לא העאזהוו ‪5‬ו בל מלכים ולא עבדוהו כל גוים‪,‬‬
‫והיסכשזולים והיהודים לא עברוהו גם עתה וכופרים‬
‫בה ועודכי אמר במזמור תרד מים ער ים ומנהר‬
‫עד אפסי ארץ‪ ,‬והלא הבורא יתעלה תתרומם מושל‬
‫בכל העולם בשמים ובארק‪ ,‬וממשלתו בלי מצרים‬
‫בים וביבשה ואיז צריך וזחומים לממשלתו כי כל‬
‫העולם יט‪5‬ה ישמרנו אלהים בחסדו ומאמונה ח ואל‬
‫יכשלו בה ישראל עם סגולתו להאמיז שיש להקב"ה‬
‫קצבה וקצה לממשלתו‪ .‬ברוך אלהים אלהי ישראל‬
‫וגו' וימלא כבודו את כ‪ 5‬הארץ אמן ואמן (תהלים‬

‫עבייח‪-‬יט)‪.‬‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"מ~ם‪,‬ר'ייס‬
‫ףקמחי‬

‫‪82‬‬

‫א מ ר ה מי ן ‪ :‬אנכי ארעה לך בספר‬
‫הורת משה ענין השילוש שאנו מאמינים בו שלא‬
‫תוכל להכזיבו‪ .‬נשנימול אברהם נראה אלהים אליו‬
‫שנאמר וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושבונו'‬
‫וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו‬
‫וגו' (בראשיתיח‪ ,‬א‪-‬ג)‪ .‬מתחלה כשראה אחד נאמר‬
‫ויאמראדני אם נא מצאתי חןבעיניך אל נא תעבור‬
‫מעל עבדף‪ ,‬ואחרי כן באשר ראה שלשה אמר יקה‬
‫נא מעט מים ורחצו רנליכם והשענו החת העץ וגו'ן‬
‫ועמדו אצלו והאבילם והקשמ‪ ,‬ונדמו באילו אכלו‬
‫אלו שלשה אב ובן ורוח‪.‬‬
‫ושתו‪.‬‬
‫אהרמיר ה מ א מי!‪ :‬כתר ליזעירואחויך‪,‬‬
‫ואראך סנלזתף בפרשה זו‪ .‬נשאמר בתחלה וירא‬
‫אליו ה'‪ ,‬נגלה לו הקב"ה לגלות לו סוד הפכת מדום‬
‫ועמורה‪ ,‬שכן מצינו לאתר שהלכו שלשת האנשים‬
‫שנגלה לו הקב"ה ויאמר ה' המכסה אני מאברהם‬
‫‪,‬כי כן אמר‬
‫אשראני עושה וגו' (בראשית יח‪,‬י"‬
‫הנביאכי לא יעשה ה' אלהים דברכי אם נלה סודו‬
‫א‪5‬עבדיו הנביאים לעמום ג‪,‬ז)‪ .‬ועוד שבא לרפאותו‬
‫מהולי המילה‪ .‬וישא עיניו וירא‪ ,‬כשהיה הקב"ה‬
‫נשא עיניו וירא שלשה אנשים‪ .‬ואם כדבריר מה‬
‫ענין וישאעיניו וירא‪ ,‬היה לו עומר וירא אליו ה'‬
‫והביט והסתכל בו והנה שלשה אנשימן אך באמרו‬
‫וישאעיניו וירא משמעכי נשאעיניו למקום אחר‬
‫ולא במקום שנראה לו האל‪ .‬ואשר אמרתכי ראה‬
‫אהד והתפלל לשלשהאין בספר דבר זה‪ ,‬אלא וירא‬
‫וירץ לקראתם מפתח האהל וישתהו ארצה‪ ,‬ולשון‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,8%5‬י‪""",,,,,,,,,,,,,,,‬י"‪,‬ממ‪,5‬ב‪?,,,%?,,‬פמ‪,,:‬‬

‫וישתאואינה תפלה ‪5‬ה'בי דברזהעושים גם לבשר‬
‫והם‪ .‬ונאמרוישתפו אברהםלפני עם הארץ לבראשית‬
‫בג‪ ,‬יב)‪ .‬ואלה שלשה תמצאם שהיו שליחים מהשם‬
‫לשלשה ענינים‪ ,‬אחר לבשר את שרה כמו שנאמר‬
‫שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתף‬
‫(שם יח‪ ,‬י)‪ ,‬והשנים הלנו למדום‪ ,‬האהד להציל‬
‫את ‪5‬וט והאחד להפוך את מדום‪ .‬והמלאכים היו‬
‫שלשה אלה השליחים‪ .‬אם תאמר כי הבורא היה‪,‬‬
‫הנה ‪5‬קח בשר קודם ביאת ישו שהוא הבן‪ ,‬וא"ב‬
‫אב ובז ורוח שלשהם לקחו בשר קודם ביאת ישו‬
‫כי בצורת אנשים היו‪ .‬ואשר אמר בתחלה לשון‬
‫יהיר אם נא מצאתי חן בעיניך וגו' לגדול שבהם‬
‫אמה כי כז דרך העולם כשרואה‪.‬בני אדם ורוצה‬
‫שיתארחו עמו הוא מדבר עם האיש שנראהבליניו‬
‫גדולמחביריו‪,‬ובן עשה אברהמ ואמר אל נא העבור‬
‫מעל עבדךיוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם‪ ,‬כאדם‬
‫שאומר בבקשה ממך שתתאכסן אצלי אתה וחבריף‬
‫ואכיז מאכלכם‪ .‬ואתה אמודלי‪,‬לפי דבריך ששלשה‬
‫האנשים הם הבורא שנגלה בצורת השילוש‪ ,‬האיך‬
‫חלף לו האחד כשהלכו השנים אל לוט למדום כמו‬
‫שאמר הפסוק ויפנו משם האנשים וילכו מדומה‬
‫ואברהם עודנו עומרלפני ה' לשם יה‪ ,‬כב)‪.‬מיהיה‬
‫האלוה שנפרר מז השנים האב או הבן או הרוה‪1‬‬
‫ולמה נראה הבורא לאברהם בצורת שלשה וללוט‬
‫בצורת שנים‪ 1‬ישמרני אלהים מאמונה זו!‬
‫א מ ר ה מיז‪ :‬הנה נמצא בספר תהלים‬
‫שאמר בפירושכי הבורא שהואעליוז יולד‪ ,‬שאמר‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪,‬בעפ‪,‬ב‪,‬ןצ?‪,,1‬מ‪28‬ש‪,‬י‪,,",,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,",‬י"‪,""""""",,,‬יי""‪,,21‬‬

‫אזכיר רהב ובבל למיורעי הנה פלשת וצור עם כוש‬
‫זה יולד שם‪ ,‬ולציוז יאמר איש ואיש יולד בה‬
‫והוא יכוננהעליוז וגו' (תהלים פז‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫א מ ר ה מ א מיז‪ :‬לעתידיזכרו המקומות‬
‫רהב שהוא מצרים ובבל ופלשת וצור עם כוש שגלו‬
‫שם ישראל ויסתכלו ויהבוננו באותם הנולדים באותן‬
‫הארצות שהיו בגלות ויאמרו זה יולד שםן דרך‬
‫בזיון‪ .‬אבל בציון יאמר איש ואיש יולד בהכי כולם‬
‫יהיו מובהרים וגדולים‪ ,‬איש ואיש כלומר גבורים‬
‫אנשי שם‪ ,‬והוא יכוננה עליוז‪ ,‬האל שהוא עליוז‬
‫יכונז את ציון‪ .‬אפשר לומר עליון גם על אדם‪.‬כי‬
‫נאמר על ישראל ולתתך עליון על כל הגוים (דברים‬
‫כו‪ ,‬יט)‪ ,‬בית המקדש שהוא עצים ואבנים נאמר‬
‫עליו והבית הזה יהיה עליון (מ"א ט‪ ,‬ח) והרבה‬
‫עליונים שאינם תואר לבורא‪ ,‬אבל בכאן מוסב על‬
‫י מבואר‬
‫הקב"הכי הבוראיכוננה‪.‬ומייתז ותראהל‬
‫כי ישו היה כונן את ירושלם ולא היתה משכלת‬
‫יושביה אחריו כאשר היא היום‪ ,‬כי רוב ההולכים‬
‫אליהיחלובחלייםרעים‪ ,‬ואה"כ תפשוה הישמעאלים‬
‫מיד הנוצרים‪ ,‬ואין זה "יכוננה" כי אס השחתה‪.‬‬
‫ואס ונאמר כי הוא לא כונן עצים ואבנים כ"א‬
‫ציון של השמים וירושלם הרוחנית‪,‬וכי על האמונה‬
‫ריבר‪ ,‬שמאותו היום נושעים המאמינים בו‪ – .‬זה‬
‫דרכם כסל‪ ,‬כל אשר נראה לעין הוא משומם ואשר‬
‫לא נראה יאמרו שכונן‪ .‬אבל טשמעות הכתוב הוא‬
‫עלציון הגשמיתכי הזכיר עמה גם שמות המדינות‬
‫רהב ובבל ופלשת וצור עם כוש שכולם בארץ‪.‬‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪!,‬מש‪4‬י‪,""4",‬א‪".‬י"‪,4‬א"‪,‬א‪,"4",‬אשמכיהו‪'-‬יוסי''"טחי‬

‫נו ד תנמר ד; כן*?‬
‫'‬
‫"י! לו;כסי ן‪ :‬דן‪-‬י‬
‫כ‬
‫אתה מאמק אמונה שאץ השכל מצדיק אותה מם‬
‫הכתוב מכחישה‪ ,‬במו אמונתך במתים שעושים‬
‫נמים ונפלאות ושהם מתפללים לאל בעד החיים‪.‬‬
‫ראהבי הכתובחייב אותם שהם דורשים אל המתים‬
‫(דברים יח‪ ,‬יא)‪ ,‬רק עמים אחרים ידרשו בעד‬
‫החיים אל המתים (ישעיה ח‪ ,‬ים)‪ ,‬ואנחנו אומרים‬
‫לא המתים יהללו יה ולא כ‪ 5‬יורדי דומה (תהלים‬
‫קטו‪,‬יז)‪ .‬הנה האבות הקדושים כמו אברהם יצחק‬
‫ויעקב משה וכל הנביאים ‪5‬א נמצא שעשו אותות‬
‫ומופתים לאחר סיתתם‪.‬‬
‫ף‬
‫ר‬
‫ד‬
‫ס‬
‫'‬
‫א‬
‫‪5‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫א‬
‫ר‬
‫ת‬
‫א מר ה מין‪:‬‬
‫בני אדם‬
‫להיתזפוגעים בסרים נכבדיםוסגנים'סידברו עליהם‬
‫זכותלפני המלך‪ ,‬כך אלו המתים מבקשים החנונים‬
‫ע‪5‬בני אדם‪.‬‬
‫א מר ם מ א מין ‪ 2‬בשר ודםמפייס לשר‬
‫אחד שדבר זכות עליו לפני המלך‪ ,‬והשר אומר‪:‬‬
‫אדוני הסלף אם חטא זה לפניך לא יוסיף לחמוא‬
‫לך‪ ,‬ומהיום ואילך יהיה לך עבד נאמן‪ ,‬ועתה סלח‬
‫חטאתו והעבר פשעיו‪ .‬והמלך אינו יודע לבות בני‬
‫ארם על כן יאמין להשר‪ .‬אבל מלף מלני המלכים‬
‫יתעלה שמו לא יונו אותו בדברים כי הוא יודע‬
‫תעלומות לב האדם אם תשובתו שלמה אם לאו‪.‬‬
‫אם האדם יחזור בתשובה שלמה אין צריך פיום‬
‫קדושים בעד חמאיו‪,‬כי הבורא נבר הבטיח לכלמי‬
‫שישוב בתשובה שלמה שיקבלהו‪ .‬ואם במרמה ושקר‬
‫תשובתו מה תועיל לו תפלת מתים או חיים? אם‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"ממחר'יום""מחי‬

‫‪36‬‬

‫יתפללו עליו ויבקשו רתמים כל יושבי תבל וכל‬
‫הסתים הקדושים בעולם וכל המלאכים העליונים‬
‫לא ייבלום הבורא אחרי שנהברר לו כי תשובתו‬
‫שקר ומרמה‪ .‬ואם תשובתו שלמה אינו צריך לעזרה‬
‫אחרתכי תשובתו היא עזרתו‪.‬‬
‫הנה בארתי לך ירידי הביבי קצת שאלות‬
‫ותשובות‪ ,‬להשיב אל המאמינים באדם שהוא אל‪.‬‬
‫אלהים ישמרך בני ותלמידי אלהים יאיר עיניך‬
‫בתורתו וישכילףויורך בדרךזו תלף‪ .‬וישמרך מררף‬
‫פתאים ומשוגים באמונתו‪ .‬עד הנה פתחתי לך‬
‫פתחים במקצות השאלות הנהוגות בעמים לשאול‬
‫עליהן‪ ,‬ובארתי לך תשובות להמין המוכיח אמונתו‬
‫מתורתנו‪ .‬ואם ישאלו שאלה תוץ מז היגאלות האלה‪,‬‬
‫אני מזהירך שתשגח יתשלש ולמרום 'התשובות‬
‫המפורשות בזה הספר וטהן תקח סברא וראיה על‬
‫שאלות אהרוס‪.‬‬
‫א‬

‫ועתה כוונתי להודיעךכי כל הפרשיות בתנ"ך‬
‫שיש בהן נחמות ועתידות טובות לישראל‪ ,‬רגילים‬
‫הנוצרים לזמר שמורה עליהם כי הם בנ ישראל‬
‫יאמרו כן‪,‬‬
‫האסתים‪ .‬ותשובתך תהיה‪ :‬מדוע לא י‬
‫כשימצאו רעות ופורעניות על בני ישראל?‬
‫תשובה למאמינים בבן אדם שהוא אלוה‪:‬‬
‫הפסוק‪ ,‬האמור תאמה אלהום אנולפנ‪,‬יהורגיף ואתה‬
‫בן אדם ולא אלביד מחלליך ליחזקאל נח‪ ,‬ט)‪,‬והיא‬

‫תשובה נוצחת‪.‬‬
‫אם ישאל המין מדוע לא תאמיז שבא ישו‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫בבטןמרים לקחת בשר‪ ,‬והלא כתיב ויראו בני‬
‫האלהים אח בנות האדםבי מובות הנה ויקהו ‪5‬הם‬
‫נשים מכל אשר בחרו (בראשית ו‪ ,‬ב)‪ .‬תשובת‬
‫המאמיז‪,‬כי משה רבינו ע"ה בתורתו הודיענו שזה‬
‫דבר נמנע שיבא רוח הבורא לקהת בשר באשה‪,‬‬
‫כאמרו לאירון רוחי באדם מפני שהוא בשר‪ .‬ועוד‬
‫מ האדם אינםכי אם מאה ועשרים שנה‪ .‬ואם‬
‫כיי‬
‫יאיש אבל ‪5‬א אשה‪ ,‬מצאנו לשון אדם נופל‬
‫תאמר‬
‫גם ע‪ 5‬האשה‪ ,‬שנאמר ותפארת אדם לשבת בית‬

‫(ישעיה מד‪,‬ים‪.‬‬

‫עודאוריעד‪.‬נימין אחד שאל למה תלו אותו‬
‫האיש והשיב לו החכם‪-‬ר' יוסף קרא ז"ל‪ ,‬בשביל‬
‫דור הפלגה שבנו המגדל‪ ,‬וירד ה' לראות המגדל‬
‫ואמר מה לכם לע‪15‬ת לשמים וכברנתתי לכם הארץ‬
‫לנחלה? ע‪ 5‬כן הפיל המגרל והרגם‪ .‬וכן כשבא ישו‬
‫ואמר שהוא אלוה אמרו ‪5‬ו מה לף בארצנו ה‪5‬א‬
‫השמים לך הוא כמו שאמר דור וקשמים שמים לה'‬
‫והארץ נתן לבני אדם לתהלים קמו‪ ,‬טז)‪ ,‬לנן‬
‫הגביהו אותו לשמים ותלוהו וחשבושישיב לנחלתו‪.‬‬
‫עור שאלמין אחד למאמין‪ ,‬מדוע אינך מאמיז‬
‫בתלוי? הלא כתיב והיו חייף תלויים לך מנגד?‬
‫(דברים כח‪ ,‬סו)‪ .‬ענה המאמין‪ ,‬כבר הזהיר משה‬
‫רבינו ע"ה בהכתוב עצמו שלא להאמין בו שנאסר‬
‫ולא תאטיז בחייך (שם)‪.‬‬

‫ז‬

‫שרש האמונה שתולעלפלגימי השכל והתבונה‬
‫בחכמה ובדעת נכונה‪ ,‬עדות ה' נאמנה‪ .‬והנה מורי‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪,‬וינוחר'יוסףקמחי‬
‫‪.‬‬
‫ורבי החכם המופלא הנעלה אדוני (אבי) זקני ר'‬
‫אליעזר בכ"ר הרב הגדול הר' שמואל נב"ת וי"א"‬
‫העיר על הראיות הגבוהות בדרך קצרה‪ ,‬להרחיק‬
‫דעת המאמינים באלוה נוצר‪ ,‬בהכרה שכל ומדע‬
‫בתורה בנביאים ובכתובים‪ .‬משה אמת ותורתו אמת‬
‫וישו ותורתו בדאים‪ .‬וצריכים אנו להאטין בשם‬
‫אלהיםאלהי ישראל אלחי‪,‬חי העולמים הוא‪ ,‬ומאתו‬
‫נפש כל חי‪ ,‬אשר לא שנה ולא ישתנה לעד ולא‬
‫ראהו האדם וחי‪ .‬הוא האלהים אשר שכן כבודו‬
‫‪38‬‬

‫י משה‬
‫על הר מיני ונתזהעמלניום‪,‬תורה ומצות עליד‬
‫ועשה נפלאותלבני ישראל‪,‬‬
‫עבדה'גלוי לכל‬
‫וקרע להם הים ושקע בתוכו המצריים‪ ,‬ועשה נוראות‬
‫במדבר לקיים בריתאיתנים‪ .‬ותחתכי אהב אבותינו‬
‫קרב אותנו לעבודתו ונתז לנו שני לוחות עלירי‬
‫ציר נאמן ביתו כתובים בשני עבריהם‪ ,‬למען לא‬
‫יאמרו הגוים וכל העמים הבאים אהריהמכי עדיין‬
‫לא השלימ האלהים מלאכתו והניה צד אהד בלוחות‬
‫לכתוב בו חקים אחרים ותורה חדשה‪ ,‬וחרות על‬
‫הלוחות שלא ניתן למשק‪ .‬ולא יובלו מי חטאתם‬
‫למחוק כתב תורת משה הקרושה וכו'‪ .‬ואמרו‬
‫רבותינו בסנהדריז (נו‪ :.‬מא‪ ).‬כאשר הזהיר הבורא‬
‫אגבי ולאיהיה לך שיתף באותו המאמר שלא לעשות‬
‫פפל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ‬
‫מתהת להשתחוות להם ולעבדם‪,‬אפילו לכבור שמים‪,‬‬
‫אע"פ שאינו מקבלו לאלוה להאמיז בו‪ .‬כי על‬
‫* ר"ת נפשו בטוב תקיז מרעוייתש ארץ (תהלים כה‪ ,‬יג)‪.‬‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"ט‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬ממחי'יוסף"מהי‬

‫המאמין בפסל שקבלו לאלוה כבר הזהיר בו באמרו‬
‫לא יהיה ‪5‬ך אלהים אחרים על פני (שמות כ‪ ,‬ג)‪,‬‬
‫ומשה רבינו ע"ה‪.‬נתן טעם לדבריו בי לא דאיתם‬
‫כל תמונה‪ .‬על בן הערלים העושים חצלמים‬
‫ומשתחוים להם עוברים על ההזהרה הזאת‪ ,‬שאף‬

‫הם נצמוו בע"ז שהיא אתת ממצוות שנצטוו בני‬
‫גה‪ .‬ודוד קללם באמרו כמוהםיהיו עושיהם לתהלים‬
‫קמו‪ ,‬ה) וכבש שאיז לנו לקבל לאלוהמי שהיהילוד‬
‫אשה ואכל ושתה ועשה צרכיו שלשים ושתים שנה‬

‫ואח"כ מת‪.‬‬
‫ועל המענה שהם אומרים שבא ישו לקבל גשם‬
‫ונשמה וצורה מיתה ויסורים בעבור חטא אדם‪,‬‬
‫הראשון והוה ע‪ 5‬שעכרו מצותיו בעץ הדעת ואמר‬
‫ביום אכלך ממנו מות תמות‪ ,‬ומפרשים מיתה כפולה‬
‫לגוף בעולם הזה ולנפש לעולם הבא‪ ,‬והשבו שכל‬
‫הצדיקים שמתו עד יום בואו קבלו מיתה ויסוריז‬
‫והיו נדונים בגיהנם‪ ,‬ועל כן קבל ישו מיתהויסוריו‬
‫לכפר עלהעוז ש‪ 5‬ארם הראשון ולפדות כל הצדיקים‬
‫ממיתת הגוף והנפש‪ .‬על זה יש תשובות הרבה‪.‬‬
‫התשובה הראשונה והיא שכלית וקצרה‪ :‬אם‬
‫אדם חמא ישו מה המא שיקבל יסורים ומיתה?‬
‫התשובה השניה‪ :‬אם בדבריהם כן הוא שבא לקבל‬
‫גשם וצורה ומיתה לכפר על עון אדם הראשון והוה‪,‬‬
‫מדוע האנשים והנשים שחיו אחריו קבלו מיתה‬
‫ויסוריז‪ ,‬והלא כבר נתכפר העון כמשפטוע"י מיתתו‬
‫של ישו? ועוד למה מאותו היום ואילך האדם‬
‫בזיעת אפו יאבל לחם והאשה בעצב תלד בנים‬

‫ילקוס ויכוחים‬
‫"מעתר'ייסף"טחי‬

‫‪40‬‬

‫כמו מלפנים‪ ,‬ולא נתבטל דבר מהקללה אשר אררם‬
‫ה' יתעלה בעוזפרי העץ מיום בוא אותו האיש ישו‬
‫ועד עתה? התשובה השלישית‪ :‬כי משפטי השם‬
‫הם אמת וצדק יחדיו וענשיו הם מרה כנגד מדה‬
‫ודמיון בנגד דמיון כמו שנאמר במאמאה בשלחה‬
‫תריבנה (ישעיה נו‪ ,‬ח)‪ ,‬ודרשו רזת בסאה שאדם‬
‫מודד מודדיז לו (סוסה ח‪ :.‬מנהדרי! טא‪ .):‬ואם‬
‫כרבריכם ב! הוא למה יטר האיש ‪51‬א האשה‪ ,‬והיה‬
‫שתהיה בת אלהים כמו בו אלהים לקבל‬
‫ראוי‬
‫רים ומיתה בשביל חטא אדם הראשוז וחוה‪,‬‬
‫יסו‬
‫נם היה ראוי שתקבל האשה מיתה ויסוריו יותר‬
‫מהאיש בעבור שהאשה התחילה בעבירה תחלה‬
‫והטיתה לאישה לאכול מעץ הדעת‪ .‬ע"כ מוכרחים‬
‫אנו לומר שלא נמחל עון אדם וחוה אחר בוא ישו‬
‫אם לא נמחל להם כבר מקודם בואו‪ .‬וגםאין ראיה‬
‫בי העונש חל על הנפש לעוה"ב בשביל חטא אדם‬
‫הראשון‪ ,‬ואיו שהוכיח מכפל הלשון טות תמות‬
‫ע‪ 5‬מיתת הנפש כמו מיתת הגוף כי דברה תורה‬
‫בלשון בני אדם‪ ,‬וכמוהו הרבה בתורה‪.‬‬
‫התשובה הרביעית‪ :‬אם נדברינם בן הוא‪,‬‬
‫מרוע איהר ישו לבוא קרוב לארבעת א‪5‬ף שנה‬
‫מבריאתהעולם‪,‬שהרי כמהדורות שלצדיקיםטובים‬
‫עברו בכל אלו השנים‪ ,‬והיה יותר טובים מהדור‬
‫שבא ישו לפדות אותם‪ ,‬שגם הנוצרים טורים‬
‫שאבותינו אברהם יצחק ויעקב ומשה רבינו ונ‪5‬‬
‫נביאינו היו צריכים גמורים ונביאי אמת מאלהים‬
‫חיים ומלך עולם‪ ,‬ואם ישו היה אלוה מדוע הניחם‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫""טסי‬
‫‪,,,,,,,,,,,,,,.,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,2],‬מ‪"2‬ד'ייס‬

‫להצמער בגיהנם עד שבא ונולד והיה אדם בכל‬
‫דרכיו שקשים ושתים שנה וקבל משפט מיתתו‪ ,‬וצא‬
‫פדה אותם בכלהזמנים האלה‪1‬‬
‫התשובה החמישית‪ :‬באמרם כי נפשות‬
‫הצדיקים היו בגיהנם הנה באו כתובים המוכיחים‬
‫טעותם כי שקר נחלו אותם אבותיהם‪ .‬כי כתוב‬
‫בתורה במיתת אברהם אבינו שאמרלו השם‪ ,‬ואתה‬
‫תבא א‪ 5‬אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה‬
‫(בראשית סו‪ ,‬טו)‪ ,‬ואם כדבריכם כן הוא‪ ,‬איה‬
‫השלום והשיבה טובה וכהבטיח לו הקב"ה אם ילך‬
‫לגיהנם כפי דבריכם‪1‬‬
‫ומה שאומרים שארכה גלותנו מפני שעשינו‬
‫שפמים בישו אלהיהם‪ ,‬נשיב ונאמר שאין טמש‬
‫בדבריהם‪,‬כי השם ‪5‬א ענש ב‪5‬י התראה‪ ,‬וכן על‬
‫חמא אדם וחוה הזהירו קודם המעשה ואמר ‪15‬‬
‫ומעץ הדעת טוב ורע ‪5‬א תאכל ממנווגו' (בראשית‬
‫ב‪ ,‬יז)‪ ,‬וע‪ 5‬כן ענשםכי עברו מצותו‪ .‬וכן תמצא‬
‫בהרבה מקומות בתורה שלא ענש השם אלא א"כ‪,‬‬
‫הזהיר מתחלה‪ .‬ואם כדבריכם כן הוא‪ ,‬היה צריך‬
‫להזהיר בתורהע"י משהרבינו על אמונת זה האיש‬
‫שיבא ויגאלוצריכין להאמין בו‪ ,‬אחרי שכל גאולת‬
‫העולם תלוי בו לפי דבריכם‪ .‬ובפרט כי בתורה‬
‫מצינו מבת נלותנו‪ ,‬שנגזר עלינו להיות מפוזרים‬
‫בארצות הגוים על עזבנו תורת אלהינו ומצותיו‬
‫וחקותיו‪ ,‬ולא מפני חמא ישו או דבר אחר‪ .‬והשם‬
‫הבסיחנו לקבץ נפוצותינו מארבע כנפות הארץ‬
‫ולשמרנו בתוך גלותנו כמו שכתוב ואף גס זאת‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫ויכוחד'יוסף‬

‫'‪%1‬טה‪5"'2‬גה'"קשמיח~ין‪%‬ם"'שג"ש"א"‪"'6‬תיפי"תשי"ייוילעיתיש‬
‫י מאז‬
‫לכלותם וגו' (ויקרא כו‪ ,‬מד)‪ .‬עוד אומריםכ‬
‫‪28‬‬

‫עשינו משפם באלהיהם לא הצלחנו והלכנו לאחור‬
‫ולאלפניםוגלינו מארצנו‪ .‬אמור להם‪ :‬אתם אומרים‬
‫כי ישו ירד בארץ לקבל יסוריו ברצון נפשו כדי‬
‫להושיע העולם מיד השמן‪ ,‬כי כל הנפשות קודם‬
‫בואו היו הולכים בחשך וצלמות‪ .‬ואפילו אם היו‬
‫צדיקים באברהם לא ניצולו בגיהנם‪ ,‬ואילו לא היה‬
‫רוצה לקבל היסוריו אפילו אם היו ב‪ 5‬העולם‬
‫מקובצים נגדו לאהיויכולים להרע לו‪,‬כי כן כחוב‬
‫באונגליון‪ :‬פעם אחת הלכוהיהודים לבקשו ולתפשו‬
‫והיה לילה‪ ,‬אמר ישו אתמי אתם מבקשים‪ ,‬אמרו‬
‫אתישו אנו מבקשים‪ .‬ענהישו ואמר‪,‬אני הואישו‪.‬‬
‫מיר נרתעו כלם לאחוריהם ונפלו כפגרים מתים‬
‫ולא היו יכולים לתפשו‪ ,‬ואמרו הגויםכיעדיין לא‬
‫הגיעה השעה שהיה עתיד לקבל הימוריי‬
‫‪ .‬משמע‬
‫מכאן כפי כוונתםכי כאשר רצה ברצון נפשו אז‬
‫קבל היסוריי; ועל דעת זו ירד בארץ לקבל מיתה‬
‫להושיע העולם מדינה של גיהנם‪ ,‬א"כ מדוע העניש‬
‫העם המיסרים אותו מאחר שברצון נפשו קבל‬

‫המיתה?וכיון שגאהיהיבול להושיע העולם מעונש‬
‫גיהנם כ"א בדמו‪ ,‬ובמיתתו פדה העולם מיד השטן‬
‫כפי כוונתם‪ ,‬א"כ עון גדול עשה שהעניש את העם‬
‫שיטרוהו והמיתוהו ברצון נפשו‪ .‬נם נוכל לומרכי‬
‫כוונת היהודים היתה לטובה שהמיתוהו אחרי‬
‫ששמעו מפיו כי תשועת העולם תלויה במיתתו‪,‬‬
‫וכרי שיושע העולם על ידיהם ויקבלו זכות לעוה"ב‬

‫‪.‬‬

‫‪-.‬‬

‫‪-‬‬

‫‬‫‪-‬‬

‫ילקוט ויכדהים‬
‫‪43‬‬

‫‪"1‬ה ר‬

‫"‪%‬קם"‬

‫בזה הענק לכו המיתוהה‬
‫גם נוכל לומר תשובה אחרת נוצחת ממם‬
‫שכתוב באונגליון‪,‬כי באשרהיו עושי; לישויסוריו‬
‫צעק לאביו ואמר‪ :‬אבי תמחול לעם הזהכי אינם‬
‫יודעים מה הם עושים‪ .‬והוא כמו בן שמתפלל לאביו‬
‫‪ .‬ואם תפלתו ובקשתו היא אמתית‬
‫בעדנו למחולינו‬
‫שקיבל‪,‬‬
‫הרי מהול לנו על איתתו ועל כל‬
‫יי‬
‫ואין הדיז נותן שנקבל שוס עונשהי‬
‫תתו אחר‬
‫רי‬
‫ומ‬
‫סב‬
‫שמחל לנו והתפלל בעדנו‪ ,‬ואם תפלתו אינה אמתית‬
‫ודיבר אחד בפה ואחד בלב‪ ,‬נם כל שאר דבריו אינם‬
‫אמתיח‪ .‬ועוד איך היה מתפלל לאביו שלא ימות‬
‫ואמר אבי אתה‪ ,‬אם אפשר הוא העבר כום המות‬
‫מעלי ולאיהיה כ"א ברצונך‪ .‬אם התפלל כנגד הבשר‬
‫לא נתקבלה תפלתו ושלנא התפלל‪ ,‬ונוכל לומר בזה‬
‫כי לא היה בחזקת אדם צדיק כיון שלא נתקבלה‬
‫תפלתו‪ ,‬שכן אמר דודעיני ה' אל צדיקיםוגו' צעקו‬
‫וה' שמע ומכל צרותם הצילם וגו' רבות רעות צדיק‬
‫ומכלם יצילנו ה' לתהלים לד‪ ,‬טז‪-‬כ)‪ ,‬הנה עין ה'‬
‫אליראיו למיחלים לפסדו להציל ונכוות נפשם וגו'‬
‫לשם לג‪ ,‬יח‪-‬ים) ופסוקים רבים זולתם‪ .‬ועוד שהיה‬
‫מתפלל כננד רצון אביו אשר שלחו לקבל המיתה‬
‫וישו היה מבקש שלא ימות‪ .‬ואם המצא לומר‬
‫שהתפלל בנגד האלהות‪ ,‬הנה האלהות אינו צריך‬
‫עזר ‪.‬מאחריםכי הוא עוזר את עצמו וגם אסרים‪.‬‬
‫ועודכי ישו בעצמו אמרכי ראינם יודעים מה הם‬
‫עושים" והודה בזה שלא היתה כוונתם שהם הורגים‬
‫בז האל רק כוונתם שהורגים אדם בן איש ואשה‬

‫י‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪,‬ב‪2‬ם‪,‬נ~מפפ‪,‬ם‪,"""""",,,",,,,,,,",,,,[22‬י"ייייי‪,4"".‬ייייייי"אי‪21‬יי‬

‫שעושה עצמו ח‪15‬ה‪ ,‬ואין טמא ‪5‬הם בזה‪.‬כי אחר‬
‫כוונת הלב הם הם הדברים‪ .‬א"נ אין עליהם דיו‬
‫לומרכי בעשותנו משפט בישו ארד גלותנו זה כמה‬

‫שנים‪.‬‬
‫נחזורלענין‪ .‬הנה אנחנו רואים בעינינו היום‬
‫רובחסדיה' וגודלרחמיו אשר ‪5‬א עזב חמדו ואמתו‬
‫מעמנו שארית גלותנו בעוננו בזה אלף ומאתים‬
‫שנה ועוד‪ ,‬ולא עזבנו ו‪5‬א הפר בריתו אתנו‪ .‬ונם‬
‫אנפנו לא שכחנו תורתנו הקדושה‪,‬כי אפילו הנשים‬
‫יודעות המצות והחוקים ובקיאות בדקדוקי סופרים‬
‫כגוז חלה והדלקת הנר בשבת‪ ,‬ושמנו שלגיד הנשה‬
‫דסמכינוו עלייהו אפילו בניקור הבשר שיש בו‬

‫איסור דם וחלב שאסור מז התורה‪ .‬וזה לא בדעת‬
‫מקצתנאונינו שפוסקיו שאיז לסמוךעליהן באיסורא‬
‫דאורייתא וראייתם מההוא דאמרינן בכתובות (עב‪).‬‬
‫אםאין‪5‬נו קרא דספרה ‪5‬ה (ויקרא סו‪ ,‬כח) דסופרת‬
‫לעצמה ‪5‬א מהימנא על הנדה משום דהור איסור‬
‫תורה‪ .‬וההוא יפסח ראשון לפסחים פרק קמא)‬
‫דהימניה רבנן בדרבנן (נמחים ד‪ ):‬ומהירושלטי‬
‫דאמר נשים עצלניות והודקות כ‪ 5‬שהן‪ ,‬ומפרשי‬
‫אינהו שאינן יודעות לבדוקיפה‪ .‬וכל זהאינועיטר‬
‫ן לתקן‬
‫דודאי נשים נאמנות בכל איסור שישביי‬
‫ואפילו איסור תורה‪ ,‬וכי איצטריך קרא דכתובות‬
‫דומפרה ‪5‬ה לעצמה‪ ,‬משום דאי לא‪5 ,‬אהוי בירה‬
‫לתקן עצמה‪ .‬וההיא ראיה דהמניה רבנן בדרבנן‬
‫‪5‬או כלום הוא‪ ,‬והירושלמי ‪5‬א רצה לומר כן‬
‫כפירושם‪ ,‬דהכי פירושא משום שהנשים עצלניות‬

‫ילקוט ויכוחים‬

‫"צ‪,,,,,,,,,,,,,,,,‬א‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬נעם‪,‬י'יי‪"9‬מ"י‬

‫הו חוששות שמא נחשדו שלא יברקו יפה ובודקות‬
‫יותר אפילו בכל שהן‪* .‬‬
‫ונשוב לדברינו‪ ,‬כי באלו אלף ומאתים שנה‬
‫ייותר באורףגלותנו לא שכחנו תורתאלהינו התמימה‬
‫ומצותיו וחקותיו‪ ,‬ולא תשכח עוד מפינו ומפי זרענו‬
‫ער עולמי ער‪ ,‬כמקרא שנתוב ואני זאת בריתי‬
‫אותם אמר ה' רוחי אשר עליף ורברי אשר שמתי‬
‫בפיך לא ימושו מפיד ומפי זרעך ומפי זרע זרעך‬
‫אמר ה' מעתה ועד עולם (ישעיה נמ‪ ,‬כא)‪ .‬והנה‬
‫בגלות בב‪ 5‬בשבעים שנה לבד שכחו כ‪ 5‬התורה‬
‫ואפילו שמירת שבת עד שבא עזרא הסופר והוכיחם‬
‫שיעשו תשובה ושלא יוציאו משא מבתיהם ביום‬
‫השבת (נחמיה יג‪ ,‬סו‪-‬כב)‪ ,‬ויגרשו נשים נכריות‬
‫תתיות ומואביות אשר לקחו להם לנשים (שם יג‪,‬‬
‫כג‪-‬כז‪ :‬עזרא ט‪ ,‬א‪-‬יג)‪ .‬ושמעו לקולו ועשו תשובה‬
‫ועלו לירושלם ובנו הבית הגדול והקדוש‪ .‬ועתה חזו‬
‫מפעלות השם באלף ושאתים שנה ויותר שארית‬
‫נלותנו ‪5‬א שכחו תורתו הקרושה ועודם עומרים‬
‫באמונתו‪ .‬והקב"ה ברחטיו זכר לנו את הברית ואת‬
‫החמר אשר ברת עם אבותינו וכאשר חבמיחנו‬
‫בתורה ואף גם זאת וגו' (ויקרא כו‪ ,‬מד)‪.‬‬
‫גםהנביאים הראשונים והאחרונים‪ ,‬אחרי מות‬
‫משה עבד ה'‪ ,‬כתבו שלא להאמין באלוה שיקבל‬
‫*בירושימיויפנינו אמר ר'יוסי כאז היבר מסוריבית‬
‫דיו וב"ר זריזיז הו‪ ,‬ברם הכא הדבר מסור לנשים והנטים‬

‫עציות"ז‬

‫ו צריכיז יבער החם‪.‬ו‬
‫(פסחים פ"א כז‪ ,‬ע"נ)*ויכ‬

‫בשעה החטישית‪.‬‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"מעםר'יוסףקמחי‬

‫‪46‬‬

‫מיתה‪ .‬הראשוןהיה יהושע שאמר בהיות ישראל על‬
‫שפת הירדז‪ ,‬מהר יעשה ה' לכם נפלאות‪ ,‬והבטיחם‬
‫שיעברו הירד! ברנר‪ ,‬וכ! עשו‪ .‬ואחר כך אמר בזאת‬
‫תדעון כי אל חי בקרבכם וגו' ליהושע נ‪,‬י) ורמז‬
‫‪5‬הם א‪ 5‬חי למעוטי טת שאיז היכולת בידו לעשות‬
‫נפלאות‪ .‬ובשאר הנביאים כתיב בהרבה מקומות‬
‫חי ה' צבאות‪ ,‬ר"‪ 5‬הי הוא ‪5‬עו‪5‬ם‪ ,‬ובהושע שהוא‬
‫מן הנביאים האחרונים כתיב בספרו והיה ממפרבני‬
‫ישראל כחול היםוגו' ובמוץ יאמר ‪5‬הםבני א‪5‬חי‬
‫(הושע ב‪ ,‬א)‪ .‬וגם אליהו הנביא רמז לנוכי תורתנו‬
‫הקדושה הנמשלת ‪5‬אש‪ ,‬כמו שכתובבימינו אש ‪.‬דת‬
‫לסו (דברים לג‪ ,‬ב)‪,‬כי תהיה עומדת לעדימים רבים‬
‫ומים דבים ‪5‬א יוכלו לכבותה אף תשאר ‪5‬ע‪.051‬‬
‫והראיה כי אחר שכתוב כי אש אלהים אכלה את‬
‫העולה ואת העצים ואת *האבנים ואת העפר‪ ,‬למה‬
‫היה ‪ 15‬לכתוב והמים אשר בתעלה לחכה? לס"א‬
‫יה‪ ,‬לח)‪ ,‬אך רצה לרמוזכי אש דתנו הקדושה תכלה‬
‫המים ר"ל מבילת הנוצרים במי חטאתם‪ .‬והאלהים‬
‫ענהו באש וקיים בידנו אש דתנו הקדושה‪ .‬וישלה‬
‫במהרה לבשר אותנו בביאת הנואל צדק ולקבץנדחי‬
‫ישראל‪ .‬ובן יהי רצון ונאמר אמן‪.‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)