ויכוח רבי שמעון בן צמח דוראן [תשב"ץ] (מאה 15) (pdf)

אפריל 19, 2010 · בית

‫ילקוט ויכוחים‬

‫וימס‬

‫‪2,‬ןןן‪,,,,‬הך‪,%:,,‬ן"‪,,‬מ‪:‬גב‪,‬ל‪"""",,"",,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬ייייייפ‪,,,11‬‬
‫‪.,:‬‬

‫רבישמעוןב‪ 1‬צמחדורא‪1‬‬
‫(הרשב"ץ)‬
‫‪.46‬‬
‫‪.‬‬

‫מבוא‬

‫הרב ר' שמעוז בו צמח דוראו‪ ,‬הנודע בשם הרשב‪-‬ץן רופא‬
‫‪ nwto‬ורב בעיר איג'יר‪ ,‬צפון אפריקא‪ ,‬טבית דינו‬
‫הפוסקים‪ ,‬נ‪11‬ד גננת ‪ 1882‬בברצקזנה‪,‬‬
‫הריב"ו ומנדויי‬
‫ספרד‪ ,‬אךיזע טשפחתו היה בפרובינצה‪ ,‬צרפת‪ ,‬ונפטרבאינ'יר‬
‫בשנת ‪.1444‬זוית טה שמבר שו"ת הרשב"ץ וספרים אחרים‪,‬‬
‫כתג ספר "מנן אנות" פירוש עק טסכת אבות בארבעה חיקים‪,‬‬
‫‪ plna1‬ב' יש פרק אחר נגר אמונת הגוצרים והישמעאיים‪,‬‬
‫ובא גם בחוברת מיוחדת בשם "קשת ומגן"‪ .‬ומן חירק הזה‬
‫(קוח "סתירת אטונת הנוצרים" שנדפם שמו בטפר‪".‬מיחמת‬
‫טענת הנוצרים כי תורת‬
‫חובה" (קושטא ה"ע=‪.)1710‬‬
‫טסה חסרה בשישה צדדים ונגיסה ידי תורת ישו‪ ,‬הוא‬
‫טשתטש בתשובת ה' יוסף איבו הנןי‪.‬‬

‫שי‬

‫עי‬
‫עי‬
‫עי‬

‫מתירתאמונתהנוצרים‬

‫הנוצרים‪ ,‬אףכי מאמינים שהתורה אשר נתנה‬
‫לישראל עלידי משה היא ‪.‬סו ‪ ,o~DWn‬הם מוענים‬
‫עלינו שמשתנתה לאונגליון עלידי ישו הנוצרי‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫לנו טענות כננדם‪ :‬האחת‪,‬כיהחמיאו כוונתיש כי‬
‫הוא האמין בתורת;‪.‬משה‪ ..‬והשנית‪ ,‬מצד אמונתם‬
‫בשלוש והנשמה הטתנגדת לשקל הישר‪ .‬והשלישית‪,‬‬

‫ויש‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"צ‪,,,,,,,,,,,",,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,",,,,,,,,,,,,,,,,,2‬מא‪,2‬פצנ]‪,,‬‬

‫מצד הכזב הנמצא ‪5‬הם במה שהבטיחם ובדגרים‬
‫אחרים שלאנתקיימו‪ .‬והרביעית‪ ,‬טצד חסרון ידיעת‬
‫הטניחותלמידיובכתבי הקדש והטעאתםמפנישהיו‬
‫המוניים מעמי הארץ‪ .‬אמנם בטענה הראשונה אומר‬
‫כי החטיאו כוונתהנוצרי אדוניהם‪,‬כי נאמר בספרם‬
‫גי ישו אמר לתלמידיו א‪ 5‬תחשבוכי באתי להסיר‬
‫התורה או דברי הנביאים‪ ,‬לא באתי כי אם‬
‫להשלימה‪ ,‬ובאמתאני אומר לנם עד שיאבדו שמים‬
‫וארץ יו"ד אחד או תנ אחד ‪5‬א יאבד מן התורה עד‬
‫שיעשה הכל‪ .‬ומי שיתיר אחת מן הטעות הקלות‬
‫או ילמד זה לאנשים ‪5‬א יקרא ‪5‬מ‪5‬כות שמים‪:‬‬
‫אבל מי שיעשה אותם או ילטד זה לאנשים יקרא‬
‫למלכות שמים‪ .‬ער כאן‪ .‬וכן אמר אחר על ישמו‬
‫בספרם ני יותר נקל הוא כליון השמים והארץ‬
‫משיצול מהתו‬
‫בארהלתפנגיואהד‪ .‬ובמקום אחר נאמר‪,‬כי‬
‫אדם אהד‬
‫ושאלו במה ישיג החיים‬
‫הנצחייםוהשיבו שישמור המצות‪ ,‬ורצה לזמר מצות‬
‫התורה‪ .‬וכן צוה ישו לתלמידיו שיעשו כל מה‬
‫שיאמרו הסופרים והפרושים להיותם יושבים על‬
‫כסא טשה‪:‬וכתיבבאונגליוןכי כשירדישו מן ההר‬
‫הלנו אחריו סייעות רבות והנה ממרע אחד בא‬
‫ויבקש ממנו לרפאותו ומיד נטהר ויאמר לו ‪5‬ך‬
‫והראה אל הכהן ותקריב קרבן‬
‫צוה משה‪ .‬וגם‬
‫י‬
‫ש‬
‫א‬
‫בתלמוד נזכר כי הוא היה אומר שלא בא לשנות‬
‫התורה כמו שאמרו לשבת קמז‪ ):‬שכתוב בספר‬
‫אוו‪5‬נאגליון אנא ‪5‬א למפחת מאורייתא רמשה אתיתי‬
‫לתוספי על אורייתא דמשה אתיתי‪ .‬וכן כמה‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"מפג 'הרעב"‪-‬‬

‫יא‬

‫‪150‬‬

‫אמרו שנדת‬
‫תלייתו‬
‫תלטידיו שספרו‬
‫להריגה על בטול המתעונר"‬
‫ה אלא על‪,‬שהיה אומר שהוא‬
‫בן האלה‪64‬וטשיחן'‪-‬יגף אחרתלייתוקיימו תלמידיו‬
‫תורת המיר'טאגלהת והקרבת"רבנות כפי התורה‪.‬‬
‫וכן שליחיו מתנצלים ל‪4‬אודיט ~שרבירושלםכי לא‬
‫עשו דבר כנגד התורה‪ ,‬וזה בהרבה מקומות מספרי‬
‫השליחים‪ ,‬והיו מוכיחים את הכהנים שלא היו‬
‫שומרים התויה כראוי‪ .‬גם אמר אהד מהם‪,‬כי מי‬
‫שישמור כל התורה ויחמא בדבר אחד כאילו חמא‬
‫בכל התורה‪ .‬ואחד אמר‪ ,‬כי ראה בחלום שהיו‬
‫מאכילים אותו דברים טמאים והיה קשה בעיניו‬
‫ער שפתר חלומו שיקרב לאמונתהגוים שהם ממאים‬
‫כנגד ישראל‪ .‬ואפילו במצות דרבנן כמו נטילת‬
‫ידים היו איזה מהם נזהרים‪ .‬הנה זכרנו דבריהם‬
‫כלשונם להיות לנו לפה כנגד המאמינים בהם כי‬

‫הם החמיאו כוונת ישו‪.‬‬
‫אמנם כוונת תלמידיו היתה להקל עול התורה‬
‫והמצות מעל הנוים‪,‬כדי למשוך את לבם להאמונה‪,‬‬
‫כי ראו שאם ימילו עליהם עול המילה ועול המצות‬
‫המעשיות לא יכנסו באמונתם‪ .‬אבל ישו שכוונתו‬
‫היתה לכני ישראל לא עלתה על דעתו לשנות לאם‬
‫תתורה‪ ,‬וצם לא לעצמו ולא להלמידיו‪ ,‬שהרי בגבני‬
‫ישראל היו וקיימו בעצמם התורה‪ ,‬כמו שזכרתי‬
‫מדבריהם‪ .‬ומה שנראתמדבריהשליחים ההפךמפני‬
‫שכונתם היתה למשוף בני אדם מהגוים לאמונתם‪.‬‬
‫וכתוב בטפר אחד מספריהם כי אהד ‪.‬מהשליחים‬
‫בא'לא‪-‬נ‪6‬וכיא והיא‪ -‬שם קאל מהמאמינים וקצתם‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪,‬ן‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,11‬מ‪,52‬הישב"ץ‬

‫יהודים והיו אומרים כי אי אפשר להושיע כ"א‬
‫הנמולים נמו שכתוב בתורת משה‪ ,‬והיה שם‬
‫מחלוקת גדולה ביניהם על זה‪ ,‬והסכימו לשלוה‬
‫לירושלם לקחת עצה ע"ז מהכהנים המאמינים‪,‬‬
‫והלכו שם שני שליחים והתאספו עדת‪ .‬המאמינים‬
‫ואמרוכי הישועה צריכה שתהיה נמנעת לגוים אם‬
‫לא ימולו וישמרו תורת משה‪ .‬ויקם אחר מהם‬
‫ויאמר‪ ,‬אנשים אחים! הלא ידעתםבי מימים רבים‬
‫קדומים י‪.‬צה האל לזכות את הנוים בתורת ישו‬
‫וברוה הקדש כמונו‪ ,‬מבלי הבדל בינינו ובינם‪ ,‬כי‬
‫האמונה הזכך לבותם‪ .‬ולכן למה תנסו את ה' להניח‬
‫עול כבד על צואר אמונתו‪ .‬אחר זה ספרו להם‬
‫השליחים ההם האותות והמופתים שעשה ישו על‬
‫ידם‪ .‬וישקומ ההמון‪ .‬ויקם איש אהד ויאמר‪ ,‬הנה‬
‫חברו השליחים ספרכי האל בחרבגוים לקחת אותם‬
‫לו להודות לשמו‪ ,‬וכמו שהעידו ע"ז הנביאים‪ ,‬ונלוי‬
‫הוא בעולם מעשה ה'‪ ,‬ולנן אני שופם שלא להעמים‬
‫אותם בעול כבר אם ישובו הגוים אל ה'‪ ,‬רק לכתוב‬
‫להם שלא יעבדו עבורה זרה ושירחיקו הניאוף‬
‫ושיהיו נזהרים על הנחירה‪ .‬ונחה שקמה ההסכמה‬
‫ביניהם‪ .‬וישלחו השליח וחברו לנוים שיאמרו להם‬
‫מה שמוסכם בדבר הזה‪,‬וכן עשו‪.‬‬
‫הנה נזכר בפירוש שלא התירו התורה אלא‬
‫לגויםכדי למשוך לבם אל האמונה‪ ,‬בהנאי שיקיימו‬
‫מצותבני נח‪ ,‬והן ע"ז ועריות ואבר מן החי‪ ,‬וברכת‬
‫השם בכלל ע"ז היא‪ ,‬תזל ושפיכות דמים ובכלל‬
‫הדינים הםכי בתי דינים יש להם נבר שהיו דנים‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"מנח הרשב"ץ‬

‫‪152‬‬

‫בהם ולא הוצרך להזהיר על זה‪ ,‬וכן כתבו להםכי‬

‫ישו צוה אותם שיטבילו הגוים בשם האב והבן‬
‫והרוח‪ ,‬ובמבילהזויהיו נושעים אחר קבלת האזהרה‬
‫על ע"ז ועריות ונחירה‪ ,‬וממכו בזה על רז"ל שאמרו‬
‫בגר מל ולא סבל כאילו לא מל‪ ,‬והם עשו הטבילה‬
‫עיקר בקבלת הגרים‪ .‬ונראה שכוונתם לקבל גר תושב‬
‫הנקרא אצלנו גר ערל המקבל עליו שבע מצות בני‬
‫נח‪ .‬והראיה שעשו כז רק למשוך הגוים לאמונתם‬
‫הוא מה ששלה אחד מהם אנרת לאחת האומות‬
‫שכתב לה כה‪ :‬אני פלוני אומר לכם כי "אם תמולו‬
‫‪5‬א יועיל לכם המשיח כלל"‪ ,‬ומה היה ונזיק להם‬
‫אם ימולו? אלא שכתב להם כן כדי להזק את לבם‬
‫ושלא תחלש דעתם עוד מפני היותם ערלים‪ .‬עור‬
‫כתב להם שהוא מעיד כי מי שנמול הוא משעובד‬
‫לכל התורה כולה‪ .‬הרי הודה בכאן נצחיות התורה‬
‫לישראל‪.‬כי כיון שהנמול הוא משועבד לכל התורה‬
‫כולה ח‪ 5‬עליו המצוה למול את בנו במצוה התזרה‬
‫וכן נמשך מאב לבן ומבן לבנו עד סוף העולם‪ .‬וכן‬
‫כתוב אצלם כשהובא אחד מהשליחים לרומא אסור‬
‫בנחושתים קרא ליהודים שהיו שם ואמר להם כי‬
‫הוא לא עשה דבר נגד היהודים אשר בירושלם‬
‫ואינו חולק כ‪ 55‬ע‪ 5‬מנהגי האבות‪ .‬גם אמרבי לא‬
‫מצאו היהודים אשר בירושלם בנדו דברחיוב מיתה‪.‬‬
‫ואם היה חולק על התורה כבר היה חייב מיתה‪ .‬וכן‬
‫אמר זה אחד בספרכי הוא מאמיז בכל מה שכתוב‬
‫בתורה‪ .‬ובמקום אחד כתב ני לא חטא בתורת‬
‫ישראל‪ .‬עוד נתב זה באנרת לרומיים שהיה מוכיח‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫תקרא‪,‬מת‪,5‬הישב"'‬
‫"‪,,,,",,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,252‬יי‪"""",,,,,",,,‬י‬
‫ותשנה‬
‫את היהודים ואמר אם אתה יהודי‬
‫בתורה ותכבד את ה' ותכיר רצונו ותבחר המועיל‬
‫בהינתר בקי בתורה ותבמה בעצמך להיות מנהיג‬
‫פעורים ותהיה אור להולכים בחשך ומלמר הבלחי‬
‫יודעים ותהיה לך צורת החכמה והאמת בתורה‪,‬‬
‫לטה תוכיח זולתך ולא תוכיח עצמך? אתה דורש‬
‫לא תגנוב ואתה גונב‪ ,‬לא תנאף ואהה נואף‪ ,‬תרחיק‬
‫ע"ז אך תננוב הקדשים‪ ,‬תתכבד בתורה אך פושע‬
‫אתה בתורהכי תקל בכבוד השם ושמו מהולל בגוים‬
‫על ידך‪ .‬אמנם המילה תועיל אם תשמור התורה‪,‬‬
‫ואם תחטא בתורתך בריתך תחשב לערלה‪ ,‬ואם הערל‬
‫ישמור משפטי ה' בתורה ערלתו תחשב לברית‪ .‬ער‬
‫כאן דבריו‪ .‬ובזה הודהכיבני ישראלחייבים לשמור‬
‫התורה‪ ,‬ואם הערלים ישמרו התורה תחשב להם‬
‫הערלה לברית‪ .‬ואיו זה אמת אלא במי שנאנס או‬
‫שמתו אחיו מחמת מילה או בגרים תושבים‪ .‬אולם‬
‫מכל הדברים האלה נראה שלא כוו!נו ישו ותלמיריו‬
‫לבטל התורה מישראל ולא בעצמם‪ .‬וכן זה השליח‬
‫היה מתנצל תמיד שהוא פרושי מאמונת הפרושים‬
‫וחולק על הצדוקים‪ ,‬וכי בימול המילה ומצוה‬
‫מעשיות נאמרו רק לגוים‪ .‬ולכן נמצאים מאמרים‬
‫אחדים בישו ותלמידיו המוריםכי התורה המעשית‬
‫נתבטלה וכי האמונה היא העיקר‪ .‬ואףכי מביאים‬
‫ראיה מכמה פסוקים לפי דעהם די לנו תשובה‬

‫עליהם מדברי עצמם‪.‬ואפילויהיו בהםאיזה מאמרים‬
‫הנראים כסותרים התורה לפי פירושיהם‪ ,‬בל הבא‬
‫לסתור התורה האלהית ולשנותה צריך להביא‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"ממח הרשב"ץ‬

‫מאמרים נלוים בלי‬

‫שונים‪.‬‬

‫‪154‬‬

‫ספק שלא יסבלו פירושים‬

‫אמנם בטענה השנית על אמונתם בשלוש‬
‫ובהנשמה כבר זכרנו במקום אחר מה שיש ראיה‬
‫לבימול אמונתם זו מן התורה‪ .‬ועוד שאמונתם היא‬
‫רחוקה מכל היקששנלי‪ .‬וכמו שמצינו בויכוחהכוזרי‬
‫(מאמר א) עם הנוצרי‪ ,‬כי הנוצרי אמר לו‪ :‬אני‬
‫מאמיז בחדוש הנבראות ובקרמות הבורא יתברף‪,‬‬
‫ושהוא ברא העולם בששת ימים‪ ,‬ושכל המדברים‬
‫הם צאצאי אדם הראשון‪ ,‬ואח"כ אחרי המבול‬
‫צאצאי נח‪ ,‬ושיש לבורא השגחה ע‪ 5‬הברואים‪ ,‬ויש‬
‫והתגלות לנביאיו וחסידיו‪ .‬כללו של דבר הוא מאמין‬
‫בכל התורה הכתובה ובמפרי הנביאים אך באחרית‬
‫הימים נתגשמה האלהות והיה עובר ברחם בתולה‬
‫מבנות ישראל וילדה אותו אנושי למראית ‪t?Y‬‬
‫ואלהות בנסתר‪ ,‬והוא המשיה הנקרא בן אלהים‪,‬‬
‫והוא האב והבן ורוח הקדש‪ ,‬ואנחנו מיחדים‬
‫אמתתו‪ .‬ואף בי נראה על לשוננו השלוש (הרבוי)‬
‫נאמין ב‪ .‬וכו'‪ .‬וכל האומות נקראות אל האמונה‬
‫הזאת‪ ,‬ומצטוים להדבק בה ולנדל ולרומם למשיח‬
‫ישו ולנדל את עצו אשר נתלה עליו‪ ,‬והדומה לזה‪.‬‬
‫ודינינו וחוקינו ממצות שמעוז (כיפא) החבר וכו'‪.‬‬
‫כל אלו דברו הנוצרי אל הכוזרי השואלו על אמונתו‬
‫אולי יקבל אותה גם הוא‪ .‬וכשמעו דברי הנוצרי‬
‫אמר‪" :‬אין בכאן מקום לסברא‪,‬כי הסברא מרחקת‬
‫הדברים האלה‪ ,‬זולת אם תהאמת בבירור אצלו‬
‫הראיה והנסיון עד שיאמין בהם בלבו‪ ,‬ולאם לאט‬

‫ילקוס ויכוחים‬
‫‪155 ,‬‬

‫ח הרשב"ץ‬
‫ויני‬

‫יתחקה עליהם ויקרב הרחוק ההוא אף שהוא ננד‬
‫הסברא‪ .‬כאשריעשו הטבעייםוחוקרי הטבע) לנסות‬
‫בכחות המופלאים אשר הם רואים‪ ,‬שאם ‪.‬יסופר‬
‫להם עליהם מבלי ראותם הם מכמישים מציאותם‪,‬‬
‫וכאשר הם רואים מתחכמים ושמים להם סבות טן‬
‫הכוכבים והרוחניות ולא ידחו הראות והנראהלעין)‪.‬‬
‫אבל אני אינני מוצא דעתי נוחה לקבל הדברים‬
‫האלה מפני שהם חדשים לי ולא גדלתי עליהם"‪.‬‬
‫והודיע בזה כי האמונה בדבר נכנעת אל המוש‬
‫והנפיון‪ .‬ומה שאינו מושג בחוש ולא בנסיון‪ ,‬והשכל‬
‫הישר מרחקואיז ראוי להאמינו‪ ,‬ועל המאמין נאמר‬
‫שתי יאמיז לכל דברועיין קשת ומגן דף ג' ע"ב)‪.‬‬
‫והנה אלה האמונות נתגלגלו משיבוש לשיבוש‬
‫כפי מה שנראה ממאמרי רז"ל המפוזרים בתלמוד‬
‫עם מה שממכים למאמריהם באונגליון‪ .‬ונראה כי‬
‫זה שעובדים הרומיים שנקראים נוצרים בלשוננו‬
‫והישמעאלים קורין אותם רום‪ ,‬הוא ישו הנוצרי‬
‫שנזכר בתלמוד‪,‬והיה שמוישוע כמו שכתב הרמב"ם‬
‫ז"ל בהלכות תשובה ובהלכות מלכים‪ ,‬ושמא בכוונה‬
‫חסרו רז"ל העי"ז כיון שלא הושיע גם את עצמו‪,‬‬
‫והסופרים חסרו העיק והוסיפו שי"ן בסוף כדרך‬
‫הלועזים וקוריז אותו ישוש‪ ,‬והישמעאלים השתבשו‬
‫לקרותועימי ‪ wt~w‬עשומפני שנמשכו אחריו הרומים‬
‫המתיחסים לבני עשו‪ .‬ובחבוריהם מצאתי שקורין‬
‫אותו ישוע ומכונה נוצרי מפני שבא מעיר נצרת‪,‬‬
‫וכן הוא בתרגום ירושלמי בפסוק המתקדשים‬
‫והטמהרים אל הגנות לישעיה סו‪ ,‬יז)‪ ,‬ומאמיניו‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫ת הרשב"ץ‬
‫יינו‬

‫‪156‬‬

‫‪,‬מתארים אותו קרישטו ועל שמו נקראים הם‬
‫קרישמיאניש והוא לשון משיחה‪ .‬ובאונגליון בתוב‬
‫כי היה שמו ישושדי נצריני‪ .1‬ויש פקורבי עליהם‬
‫אמר הנביאכי יש יום קראו נוצרים בהר אפרים‬
‫(ירמיה לא‪ ,‬ה)‪ ,‬ובתלמוד מצינו בשלשה פרקים‬
‫אנשי משמר לא היו מתענים באחר בשבת מפני‬

‫הנוצרים (תעניתיז‪.):‬‬
‫בפרק נגמר הדין (סנהדרין מז‪ ).‬אמרובי ישו‬
‫נתלה ערב פסח וכן הוא באונגליון‪ ,‬אלא‬
‫הנוצרי‬
‫שנשתבש ביניהם קצת‪,‬כי בלילה קודם תלייתו אכל‬
‫עם תלמידיו וברר על הלחם ועלהיין כטנהנ ישראל‪,‬‬
‫ואמר להם שהלחם הוא גופו והיין הוא דמו‪ ,‬ועל‬

‫דבריו אלו נמשכה אצלם עבורת העונה ‪2‬ויין נמיכם‪,‬‬
‫אלא שנפלה מחלוקת ביניהם‪ ,‬בי היונים עושים‬

‫העוגה המץ והרומים והנמשכים אסריהם עד סוף‬
‫ומדינת המערב שהם תחת אמונת האפיפיור ותחת‬
‫ממשלתו עושים העוגה מצה‪ .‬ועל מחלוקת וו הם‬
‫את אלו‪ ,‬וכל אהד מחזיק כופר לחולק‬
‫עשלוינו‪.‬איםאךאלי‬
‫דברי היונים נראים יותר*לפי אמונתם‬
‫ני ליל ערב פסה איו ישראל אוכלים מצה עדיין‬
‫אלא המץ‪ ,‬והם עושים כן שלא ללכת בחוקותינו‬
‫יבאנו מקריביו המנחה מצה ולא חמץף ובאמת לא‬
‫היתה כונתו שיעבדוהו באותה עוגה ושיכנוס בה‬
‫* ואפשר שהרומיים חושבים "הסעודה שאכל ישו עם‬
‫פסה‪ .‬וטעות היא‬
‫תלמידיו הוא הסדר שעושים ישראל‬
‫דוגמניו‪.‬‬
‫בידם‪ ,‬כי ישו נתלת בערב פסח והסעודה היתה‬
‫‪2 11087.‬‬

‫בייי‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ב‬
‫‪41 Nazarene.‬‬

‫‪% Jesus‬‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"‪2‬פ‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬ממם‪,‬םנפבם‪,,‬‬

‫ויאכלה הכומר‪ .‬גם בעניז טבילתם הם חולקים זה‬
‫עת זה‪.‬כי היונים מובלים כל גופם והרומיים אינם‬
‫טובלים כי אם ראשם‪ ,‬ואף בזה צדקו היונים לפי‬
‫אמונתם‪ ,‬בי ישו הנוצרי כאשר הטבילו יוחנן כל‬
‫גופו הטביל‪ ,‬כמו שנזכר באוננליון‪.‬‬
‫אמרו חז"ל בפרק נגמר הדיז כי הכרוז יוצא‬
‫ארבעים יום ישו הנוצרי יוצא ליסקל ומי שיודע‬
‫עליו זכות יבא וילמד‪ ,‬ולזה יש רמז במנהגיהם שהם‬
‫מתענים קודם הפסח ולא יאכלו מכל היוצא מן החי‬
‫על פני הארץ כגוו בשר ודנים וביצים‪ ,‬ותעניתם‬
‫היא משעה התשיעית ביום‪,‬כי תלייתו היתה באותה‬
‫השעה‪ ,‬ונקראים אלו הימים בדרגשימא ‪ ,8‬ונשתבש‬
‫בידם שרוצים לומר כרוז מ'‪ .‬וכן נשתבשו בי לא‬
‫היו אלא ארבעים יום והם מתענים שבעה שבועות‬
‫מ"ט יום‪ ,‬ועושים יום אירם יום החמשים כמו‬
‫שעושים ישראל חג השבועות חמשים יום אחר‬
‫יום ראשון לפסה‪ ,‬וזה שיבוש אפילו לפי שיטתם‬
‫שאומריםכי ישו נתענה ארבעים יום וירעב לאכול‬
‫ויאמר ‪ 15‬השטן אם בן אלוה אתה אמור לאבנים‬
‫האלה שיהפכו ללחם‪ .‬ואומרים כי הם מקדימים‬
‫להתעטת ששה ימים קודם הארבעים יום כנגד‬
‫ששה ימים איד שיש בארבעים יום והוא יום אחר‬
‫בשבת שאין מתענים בו‪ ,‬אבל אינם יוצאים מידי‬
‫שיבוש כי ישו התענה ארבעים יום רצופים‪.‬‬
‫יש הרבה שבושים וסתירות והכחשותבמפריהם‬
‫ועושים שנוים בכתובים‪ ,‬אם מפני שכחה או מפני‬

‫__מ‬

‫‪19") quadragesima.‬‬

‫‪8‬‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪,‬בשחקמת‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,]"?,‬י‪,"",,‬יייי"ייייהיי"ייי"ייייייייי"יפה~יי‬

‫כוונה שיפות דבריהם‪ ,‬כמו שאומרים בי ישו נולד‬
‫בבית לחם‪ ,‬ומתפקרים בזה שמה שכתוב ואתה בית‬
‫להם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי‬
‫יצא להיות מושל בישראל ומוצאותיו מקדם בימי‬
‫עולם למיכה ה‪ ,‬ה)‪ ,‬מצורף לזה שטעו בכתוב שאמרו‬
‫ואתה בית לחם אפרתה אין את צעיר להיות‪ ,‬וכל‬
‫זה ממיעוט בקיאותם בספרי הקדש‪ .‬ואמת היא‬
‫בי זה הפסוק נאמר על המשיה אבל אי‪,‬נו אומר‬
‫שנולד בבית לחם והוא דוד בן ישי בית הלחמי‪.‬‬
‫וזת שאמר ומוצאותיו מקדם ר"ל שיציאותו מימים‬
‫קדומים‪ .‬ואם על ישו נאמר‪ ,‬איך אמר שהוא מושל‬
‫בישראל והוא לא משל בהם רק הם משלו בו‪ ,‬וכל‬
‫הפרשה כלה אינה ממנסת 'על ענין ישו‪ .‬עוד‬
‫נתפקרו באגדה אחת שהיא במדרש איכה כי מלך‬
‫המשיח נולד ביום החורבן בבית לחם והיה שמו‬
‫מנחם‪ ,‬ובאו רוחין ומלמוליו ונשאוהו‪ .‬וכל זה סותר‬
‫דבריהם‪ ,‬כי ישו נולר קודם החורבן ונתלה ולא‬
‫היה שמו מנחם ולא נשאוהו רוחנין וטלמולין אבל‬
‫נמסרבידי ישראל‪ .‬וברברי רז"ל לא נתפרש מקום‬
‫לידתו‪ ,‬ומה שקראוהו ישו הנוצרי ולא ישו הלחמי‪,‬‬
‫וכן כתוב בספריהם ישו די נצריני‪ ,‬נראה שמקום‬
‫לידתו נצרת כמו שכתוב בתרגום ירושלמי בפסוק‬
‫המתקדשים והמטהרים אל הגנות לישעיה סו‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫עוד אומרים בי מפני פחד ברחה מרים עם‬
‫ישו בנה ועם יוסף ארוסה למצרים‪ ,‬ומתפקרים בזה‬
‫טסה שכתוב ‪,‬ממצרים קראתי לבני להושע יא‪ ,‬א)‬
‫אע"פ שהפסוק הזה על ישראל נאמר במו שמורה‬
‫'‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪159 ,‬‬
‫וינוח"רשנ"ץ‬
‫תחלת הפסוק‪ ,‬כי נער ישראל ואהבהו‪ ,‬וכן בחוב‬
‫בתורה שלה את עמי ויעבדוני (שמות ז‪ ,‬טז)‪ .‬אבל‬
‫יש רמז בדברי רז"לכי במצרים היה ישו ושם למד‬
‫לעשות פעולותיו‪ ,‬שהיו מוענים ישראל עליו שהיה‬
‫עושה בכח בעל זבוב כמו שכתוב באוננליון‪ .‬הרמז‬
‫נמצא בפי הברנה (שבת) שאמד להם ר' אליעזר‬
‫לחכמים והלא בן סמדא הוציא נשפים ממצרים‬
‫בשריטה על בשרו? אמרולו שומה היה‪ .‬וזה מסכים‬
‫למאמר האונגליון בשלשה דברים‪ ,‬האהד בביאתו‬
‫למצרים וכן מצינו בפרק הלק ובפרק עגלה ערופה‬
‫(סוטה מז‪ ).‬כי ישו הלך למצרים עם יהושע בן‬
‫פרחיהרבו‪.‬השני במה שטענועליו שבכח בעל זבוב‬
‫היו פעולותיוע"י כשוף‪ .‬השלישי במה שטענו עליו‬
‫קצת מישראל שהיה ישו אחזו שד‪ ,‬וזהו בן סטרא‬
‫נלומר שטת דא מבעלה‪ .‬ונראה שהוא ישו הנזכר‬
‫בתלמוד ובאונגליון לפי ששם אמרר בפרק ארבע‬
‫מיתות ב"ר (סנהררין סו‪ ).‬כי בן סמדא הוא בן‬
‫מרים מגדלא שער נשיא‪ ,‬ואע"פ שיש מרים מגדלא‬
‫שער נשיא אחרת בתלמוד בפרק ראשון מחגיגה‪,‬‬
‫אבל אין זו אמו ש‪.5‬ישו הנקראת סמדא‪ ,‬כי היא‬
‫היתה בסוף זמן התלמוד בימי רב ביבי בר אביי‬
‫ושהיה בפוף האמוראים‪ .‬ואפשר שהיו שתי נשים‬
‫בשם אהד והיה מלאכתן אחת כי מגדלא שער‬
‫נשיא כלומר קלעת שערהנשים‪ .‬ונראהכי בזה השם‬
‫נשתבשו הסופרים שלהםכי הם אומרים כי קרובת‬
‫ישו היה שמה מרים מגדלינא ונתחלף תואר האם‬
‫אל קרובה לפי שהיו שוות בשם העצם שלהן להקרא‬

‫ילקוט ויכוחים‬

‫"מתפ‪,‬הישב"ץ‬

‫‪,‬‬

‫‪160‬‬

‫סרים‪ .‬לדברי רז"ל היה שם ארוסה פפום בו יהודה‬
‫ואע"פ שהיה בימי ר' עקיבא קרוב לזמן החורבן‪,‬‬
‫אולי אחר היה או האריךימים הרבה‪ .‬והם אומרים‬
‫באונגליון כי ארוסה היה שמו יומך‪ ,‬ואולי הכל‬
‫אחר כי היו מכנים באותו זמן ~‪ DIBa‬יוסף‪ ,‬ואם‬
‫היה שםאביו יהודה או יעקב כמו שכתובבאונגליון‬
‫או שם אחר בזה נפלו שבושיםכי אינם שוים בשם‬
‫אביו עד שאחרונים הוצרכו לתקןכי אביו של יוסף‬
‫ייבם אשתאחיו‪ .‬ויש שהיו מתארים הבן ליבםויש‬
‫אל אח המת‪ ,‬ואמרו כי צער גדול היה אל הכותב‬
‫יחםישוכי המלר הורדוסהיה מונע לכתוביחומים‪.‬‬
‫ואם זה אמת הואלפי שהיה עפר כמו שנזכר בפרק‬
‫ראשון מבבא בתרא והיה לו בזיון גדול שישראל‬
‫מתיחסים לאבותיהם והוא לאהיהלויחום בישראל‪.‬‬
‫ושםבניברא אמרו חכמיםכי נתעברה מפנדירא על‬
‫כןהיוקורין למרים ממדא כלומד ממת דא מן געלה‪,‬‬
‫וגם אמרו כי מרים מגדלקנה היתה זונה ועשתה‬
‫תשובה‪ .‬והם פכחישים זה באמו של ישו‪ ,‬אך היתה‬
‫קרובתה‪ .‬והם אומריםכי אם ישו לא נבעלה לעולם‬
‫ובתולה היתה קודם הריונה ובתולה נשארה אחרי‬
‫לדתה‪ .‬וזה פנדירא כתב הרמב"ם ז"לכיגוי היה‪,‬‬
‫וידוע הוא מהדינים התלמודייםכיגוי הבא על בת‬
‫‪.‬ישראל בין באונם בין ברצון ואפילו נשואה הולד‬
‫כשר‪ .‬וזאת ארומה היתה כי היה טנהג בישראל‬
‫שהיי מירדים בארץ יהודה הארום עם ארוסתו וכן‬
‫נזכר בתלמוד פ"א דכתובות‪ ,‬ועל כן לא היה יכול‬
‫לטעון טענת בתולים‪ .‬וזה יוסף היה רגיל להתיחד‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"א‪,"""""","",,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,2‬ייי"יייי"ייי"יממם‪2,‬בפןך]‪,,‬‬

‫עמה בכל לילה בבואו מבית הוער‪ ,‬ולילה אחד בא‬
‫זה פנדירא וחשבה שהוא ארוסה ואנסה ונתעברה‬
‫ממנו‪ .‬ומכל זה לא נזכר באונגליון‪ ,‬כי הכחישו‬
‫שנבעלה לאיש‪ .‬אבל בטקצת ספריהם כתובכיישו‬
‫היה חרש עצים‪ ,‬וזה בן סטרא הואבז פנדירא והוא‬
‫ישו הנוצרי‪ .‬ואמרו בע"ז פרק שני מעשה בבן‬
‫דמא בן אחותו ש‪ 5‬ר' ישמעאל שהכישו נחש ובא‬
‫יעקב איש כפר טכנדא לרפאותו ולא הניחו ר'‬

‫ישמעאל‪5‬פי שאין נושאיוונותניו עםהמיניםואין‬
‫מתרפאין מהם אפילו לחיי שעה‪ .‬וזה יעקב איש‬
‫כפר סכניא היהמין מתלמידיו ש‪5‬ישובי כן אמרו‬
‫שם על אתנו זונה מה לעשות ממנו בית הכסא‬
‫לכהן גדול‪ ,‬שאמר יעקב איש כפר סכניא כך אמר‬
‫ישו מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו (מיכה‬

‫א‪ ,‬ז)‪ ,‬ממקום הטנופת באו ועד מקום המנופת‬
‫ישובו‪ .‬ובירושלמי נזכר שמו ישו בן פנדירא‪ ,‬וזה‬
‫מסכים למה שכתב באונגליון שאמר ישו לתלמידיו‬
‫ני בשמו ינרשו וידהו ‪:‬השמנים והשדים ויקחו‬
‫נחשים בידיהם וישימו ידיהם על ההולים ויתרפאו‪.‬‬
‫ונראהכי יעקב איש כפר סכניא לא ראה ישו אבל‬
‫היה באמונתו‪.‬‬
‫מכל זה נראהכי בן סמדא הוא פנדירא הוא‬
‫ישו הנוצרי שדברו בו חכמים בהמכתה אחת עם‬
‫האונגליון ושם אמו סרים‪ .‬וכמדומה שכותב‬
‫האונגליון רמז כי ישו נתעברה אמו ממנו באסור‪,‬‬
‫כי בכתבו יחוס שמו מיוסף עד אברהם כתב דוד‬
‫'הוליד את שלמה מאשת אוריה‪ ,‬וכן כתב שלמון‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"מ‪5,52‬נפונץ‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬אנ‪,,‬‬

‫הוליד אתבועז מרחב ובועז הוליד את עובד מרות‪,‬‬
‫וכן כתב יהודה הוליד את פרץ וזרח מתמר‪ ,‬והזכיר‬
‫נקבותא‪5‬ושיצאו ‪5‬הם שם פסול או מזנותאומניות‪,‬‬
‫ונתב זה ברמז על מרים אם ישו אבל הסתיר‬
‫האמת‪ .‬והם אומרים כי לא נתעברה מארם אלא‬

‫מרוח הקודש שנתהוה בבטן אמו ונתנשם שם‬
‫ודבריהם סותרים זה את זהכי באוןגליון כתיבכי‬
‫ישו בא מהגליל אל יוחנן להטבל ממנו‪ ,‬ונראה כי‬
‫כן היו‬
‫בישראל‪ ,‬הבא לקבל דברי חברות‬
‫י‬
‫י‬
‫ג‬
‫ה‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ן‬
‫ד‬
‫ר‬
‫י‬
‫ב‬
‫היה הולך‬
‫לטבול‪ ,‬וזה יוחנן היה חסיר שומה‬
‫והיה מקבל בעלי תשובה‪ ,‬ויוחנן היה מונע מטנו‬
‫ואומרלואני ראוי להיות נסבל ממה ואתה בא אלי‪,‬‬
‫ויאמר ‪ 15‬ישו הניחה כי כן יאות ‪5‬נו למלאות‬
‫כל האמת‪ ,‬אז הטבילהו‪,‬‬
‫ליומיד כאשר נטבל ישו עלה‬
‫אל דהומים כי נפתחו לו שערי השמים וירא רוח‬
‫וואל יורדת כיונה ותבא עליו והנה קול מ! השמים‬
‫אמר זה בני הנאהב אשר ישרלי מאד‪ .‬אלו הם‬
‫דברי האונגליון וא"כ לא נהה עליו רוה הקדש ער‬
‫שעת הטבילה ואיך יאמרוכי מרוח הקדש נתהוה‪.‬‬
‫וגם ישו בעצמו ‪5‬א אמר כלום בשום מקום‬
‫שלא היה ‪ 15‬אב גשמי‪ ,‬כי בכל מקום היה קורא‬
‫עצמו בן אדם כמו יחזקאל ודניאל‪ ,‬אלא שמאמיניו‬
‫ישו קורא עצמו‬
‫שבשו אותו בשם אלהות‪.‬‬
‫"‬
‫י‬
‫ה‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ו‬
‫בן אלוה רצו למקלו ואמרכי גם ישראל קרואיםבני‬
‫אלהים‪ ,‬ובזה גלה דעתו שלא היה עושה עצמו אלוה‬
‫לאמרו בי הוא בן אלהים‪ .‬ובאמת נקראו ישראל‬
‫בנים למקום שנאמרבנים אתם ‪5‬ה' אלהיכם לדברים‪,‬‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪168 ,‬‬

‫וינוח הרשב"ץ‬

‫יר‪ ,‬א)‪ ,‬ומעולם לא עלה בדעתו שלישו שיהיה בלא‬
‫אב גשמי‪ .‬וכבר אמרה ‪ 15‬אמו פעם אחת‪ ,‬בני‪2‬‬
‫אביך קורא ‪5‬ך‪ ,‬ואמרה זה על יוסף אישה‪ ,‬הנה‬
‫נראה שאביו יוסף היה נשמי ולא השב שנתהוה‬
‫מרות‪ .‬הקדש‪ .‬אמנם חשב שהוא משיח שולח מהאל‬
‫להושיע את ישראל כמו שהבמיהו הנביאים‪- .‬‬
‫וכתב אחד מהם כי ישו שאל את תלמידיו מה‬
‫האנשים אומרים עליו‪ ,‬והשיבו כי קצתם אומרים‬
‫שהוא נביא וקצתם אומרים שהוא אלוה‪ .‬ושאל‬
‫לשמעון הנקרא כיפא‪ ,‬ואתה מה תאמר בי‪ ,‬השיבו‪,‬‬
‫אני אומר שאתה הוא משיח בו אלהים חיים‪ .‬ואז‬
‫יישר לישו דבריו‪ ,‬ואמר עתה אראה כי גני אדם‬
‫י ברשות האל‪,‬‬
‫אוהבים אותי ואם ארצה אדון דינ‬
‫ואיני לבדי א‪5‬א אני ואבי אשרשלחני‪ .‬הנה העיד‬
‫על עצמו שאינו אלא שליה‪ .‬ובן נתב כיפא הוא‬
‫שמעוז בן פנכא‪',‬כי ישו אמר הנה השטן מתעסק‬
‫להמיתני ואבקש מה' לקצר ימי ולא יתנני ביר‬
‫השמז‪ .‬עור אמר ישו כי הוא עבד ונביא שלוח‬
‫מהאלהים‪ .‬ופעם אחת אמר לעם ייראו את אדוני‬
‫שהוא אדוניכם‪ .‬עוד אמרכי לא דברתי מלבי אבל‬
‫הא‪ 5‬שלהני השם פה לאדם‪.‬‬
‫טכ‪ 5‬אלה הדברים נראה שלא טעה בעצמו‬
‫'היותו אלוה‪ .‬וכן כתוב באונגליון שהשמן הביא את‬
‫ישו למדבר להסיתו ולהדיחו‪ .‬ופעם אחת הביאו‬
‫לירושלם ע‪ 5‬פנת בית המקדש ואמר ‪5‬ו אם בן‬
‫אלהים אתה השלף עצמך מז המקום הנבוה שאתה‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫ייהכיח‪,‬ההשב"ץ‬

‫‪164‬‬

‫עומד עליו למטה שנאמר כי מלאכיו יצוה לר‬
‫‪5‬שמרף‪ ,‬וישו השיבו כתוב בתורה לא תנטו את ה'‬
‫אלהיכם‪ .‬עוד אמר לו אם בן אלהים אתה אמור‬
‫לאבנים א‪5‬ו שיהפכו ‪55‬ח‪ 6‬והוא השיב לא ע‪ 5‬הלחם‬
‫לבדו יהיה האדם‪ .‬ועמד ‪ tDWn‬והראהז כל העולם‬
‫ואמר ‪ 15‬אם אתה נופל א‪5‬י וטתפלל ‪5‬י אני אתו‬

‫‪5‬ד את כל הכבוד הזה‪ .‬והוא אמר לו את ה' אלהיך‬
‫תירא ואותו תעבור‪ .‬הנה נתבאר שלא עשה עצמו‬
‫אלוה‪ * .‬וכתובבאוננליון שהלךישו לראות עץ תאנה‬
‫אםיש בה תאנים ולא מצא וקלל את התאנה ויבשה‬
‫'ותמהו תלמידיו‪ .‬ואם השבו שהוא אלוה לא היו‬
‫תמהים מזה‪ ,‬ולא היה לו ספק אם יש תאנים בעץ‬
‫אם לא‪ .‬וכן כתוב אצלם בי ישו היה חרש עצים‬
‫והלך למקום אחד ולא יכול לעשות שם שום פלא‪:‬‬
‫וזה רחוקעומר על האל‪ .‬ועוד כתוב שםכי איש אהד‬
‫בא אל ישו ואמר לו מלמד מוב מה אעשה שאשיג‬
‫ההיים הנצחיים? והוא השיבו למה תקראני "טוב"‬
‫ואין מוב זולת האל‪ .‬ועוד שאלו תלמידיו שיושיבם‬
‫בימונו במלכות שמים‪ ,‬והשיבם שאין זה בירו ‪5‬תת‬
‫להם‪ .‬וכן כתוב אצלם שאמר‪ ,‬אני בעצמי לא אוכל‬
‫לעשות דבר אבל מה שנשמע נעשה‪ .‬וכתובבאונגליון‬
‫כי האל לא ראהו אדם מעולם‪..‬וכתוב שם‪ ,‬כי ישו‬
‫התודה ואמר הנני מודה אליך אלהי השמים והארץ‬
‫אשר צפנת הדברים האלה מהחכמים והנבונים‬
‫יצין‬

‫‬‫י‬
‫‪4‬כי אם הוא אקוה איך‬
‫אתה?‬

‫ישי‬

‫(א‬

‫עי‬

‫(התנבר‬

‫השטן שהוא‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪""""""""""",,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,%11,‬מעפ‪122,‬ם‪,,‬‬

‫והודעתם לקמנים‪ .‬וכן אמר והי רצון שכל דבר‬
‫ודבר יהיה נמסר אלי מאבי‪ ,‬ושום ארם לא הכיר‬
‫הבן כי אם האב‪ ,‬והאג לא הכיר שום אדםכי אם‬
‫הבו‪ ,‬ואם היה הוא אלוה לא היה מתודה לאל‪.‬‬
‫ונתוב שם‪ ,‬כי בלילה שנמסר ביד היחורים‬
‫הלך להר הזיתים עם תלמידיו ואמר להם‪ ,‬שבולי‬
‫בזה עד שאלד ואתפלל‪ ,‬וילכו עמו שלשה שמעון‬
‫ויוחנן ויעקב‪ ,‬ויחל להיות *מרעיד ומפחד מאד‪,‬‬
‫ויאמר להם עצבה נפשי עד מות‪ ,‬השענו לי בזה‪.‬‬
‫ויעבור מהם ויפול על פניו ארצה*ויתפלל ויאמר‬
‫אבי אתה! אם יכול תוכל העבר כום זה ממני‪,‬‬
‫אבל לא יהיה אלא לפי רצונך‪ .‬וישב אל תלמידיו‬
‫וימצאם ישנים ולא ידעו להשיב אל ישו רבר‪.‬‬
‫ויאמר תישנו‪,‬כי הנה העת אשר גזתן בן אדם ביד‬
‫מדעים‪ .‬וכל אלה הדברים לא נאותים שיאמרו על‬
‫אלוה להיות מרעיר ומפחד ביד אנשים ושיהיה‬
‫צריך להתפלל לזולתו ולא תקובל תפלתו‪ ,‬ובפרס‬
‫לומר על עצמו שניתן בן אדם ביד מרעים‪ .‬וכן‬
‫בשעת מיתתו אמר אלי אלי למה עזבתני‪ ,‬ואחד‬
‫מהם כתב שאמר בידך אפקיד רומי‪ ,‬אבל יוחנן‬
‫שהיה שם בשעת תלייתו אמרכיישו הפקיד אותו‬
‫ביד אמו שיהיה לה לבן ולא הזניו מזה כלום‪.‬‬
‫י ישו וכן תלמידיו לא‬
‫סכל זה נראה מבוארכ‬
‫נפלו בטעות מהשבה לחשוב שהוא אלוה‪ .‬אבל‬
‫היה קורא עצמו בן אלהים להיותו נדולבעיניו מכל‬
‫הארם ותלמידיו חשבוכי הוא מבחר המיז האנושי‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"ממ‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,2:1~2,5‬א‪,,2‬‬

‫למעלה ממשה רבינו ע"ה‪,‬כי משה היה לפי רעתו‬
‫במדרנת עבר כמו שנאמר עבדי משה‪ ,‬וישו במדרגת‬
‫הב! החביב‪ ,‬וכן נתב אחד באנרת ששלח לעברים‬
‫והיה חושב שהוא המשיה שהתנבאו עליו הנביאים‬
‫והנביאות נתקיימו על ידו‪ .‬כמו שנראה מדברי‬
‫שמעון הנקרא כיפא שאמרלו אתה משיח בן אלהים‬
‫חיים ואישרישו את דבריו‪ .‬וישו עצמו אמר שאינו‬

‫צריף להושיעבי אם הצאן האובדות בית ישראל‪.‬‬
‫ובאונגליון כתוב שאשה אחת מבנות הגוים היתה‬
‫מבקשת מאתו שיוציא השמן מקרב ביתה ואמר‬
‫לה שפעולתו הראשונה היא להשביע הבנים ולא‬
‫יאות לקחת הלחם מהבנים ולתת אותו לכלב‪ .‬וכשראו‬
‫תלמידיו שנמסר ביד ישראל ולא נתקיים דבר סמה‬
‫שהשבועליו‪ ,‬התחילו להתחכם ולומרעניני אמונתם‬
‫המפורסמים שישו נתהוה בלא אישכי אמו מרים‬
‫נתעבהה מרוח הקדש בעודה בתולה וילדתו אחר‬
‫תשעה הדשים ונשארה בתולה אחר הלידה כמו‬
‫קודם הלידה‪ .‬וטעות זו יצאה להם ממה שהיה‬
‫מתפשט באותו זמן שהנשים היו מתעברות‬
‫מאלהיות‪ .,‬ככתוב בספר קורות אלכסנדרום כי אמו‬
‫נבידאש אשתמיליפום המקרוני מלךיוןהיו מוענים‬
‫עליה שנתעברה מאלוה הנקרא אמון וילדה את‬
‫אלכסנדרוס‪ ,‬והאמת היא כי נתעברה מנקתניבור‬
‫דרך בשוף שהיה סלף במצרים ונטרד‪ .‬ונתפקרו‬
‫מאמיני ישו בזה ממה שכתוב הנה העלמה הרה‬
‫ויולדת בן וקראת שמו עמנואלונוי לישעיה ז‪ ,‬יד)‪,‬‬
‫וזה הפקור כתב אחר מהם בראש האונגליון שלו‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"אן‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬י‪"",,",",,,,,,,,,,,,,,‬י""""""""י"""מעפ‪8"1~1,‬ץ‪,,‬‬

‫והוציא ממנו שני עקרים באמונתם‪ ,‬האחד שנולד‬
‫בלא אבכי בתולה נתעברה ופירשו העלמה בתולה‪,‬‬
‫והשני כי ישו הוא אלוה כי נקרא שמו עמנואל‪.‬‬
‫והפקור הזה בטל מאליו כי זה האות נאמר לאחז‬
‫חמש מאות שנה קודם לידת ישו‪ ,‬ושם נאמר בטרם‬
‫ידע הנער טוב או רעיהיה מהשייעד הנביא לאחז‪.‬‬
‫וגם לעוז הכתוב הרה*ויולדת מורה על הזמן ההוא‬
‫בחיי הנביא לא על זמן עתיד‪ .‬וגם פירוש עלמה‬
‫אינו מורה על בתולה אלא הוא שם משותף שיאמר‬
‫לבתולה ולבעולה‪ ,‬כי מצאנו והיה העלמה היוצאת‬
‫לשאוב (בראשית בד‪ ,‬מנ) ובודאי שעל הבתולות‬
‫היה אוטר‪ .‬ומצאנו נ"כ שמורה על בעולה‪ ,‬כמו וררך‬
‫גבר בעלמה (משלי ‪ ,5‬ים)‪ .‬נם מה שנאמר וקראת‬
‫שמו עמנואל אינו מורה על אלהותכי שם המזבח‬
‫נקרא ה' נסי ושם ירושלם ה' שמה‪ ,‬ושם המשיח‬
‫ה' צרקנו בירמיה‪ .‬ונם הכתוב אומרבי אמו תקרא‬
‫שמו עמנואל‪,‬וישו הנוצרי כתובבאונגליון שהמלאך‬
‫קראו עמנואל לא אמו‪.‬‬

‫הנוצרים תקנו אמונתם לומר שאלהות הוא‬
‫והוא שלשה‪ ,‬ויסוד אמונתם זאת היא מה‬
‫אחי‬
‫שנתב אחד מהם באגרת שלוכי שלשה הם אשר‬
‫יתנו ערות בשמים האב והבן ורוח הקדש‪ ,‬אלה‬
‫השלשה אחר הוא‪ .‬ומכאז נסתעפו להם כמה ענינים‬
‫והעמיקו הרבה עמקות בשלוש הזה איך הוא שלשה‬
‫ונם אחד‪ ,‬והם דברים בלתי מושכלים‪ .‬ואפשרכי‬
‫לא כיון למה שיאמינו הם רק רצה עומר שעדות‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪168‬‬
‫"מ‪"2‬‬
‫"ךה"יב‬
‫" שהשלשה מסכימים יחר בעדותם עם‬
‫א‪,‬‬
‫מנוונת‬

‫היותם שלשה‪ .‬ויש ראיה שזאת היתה כוונתו‪ ,‬שהוא‬
‫כותב סמוך לאותו מאמר מקודםכי שלשה הם אשר‬
‫יתנו עדות באמונת ישו‪ :‬הרוח והמים והדם‪ ,‬ואלה‬
‫השלשה אחד‪ ,‬ופירש אחד מהם מאמר זהכי השלשה‬
‫יתנו עדות לאמונת‪,‬ישו‪ ,‬הרוה הוא נפש ישו והמים‬
‫והדם שיצאו מצלעו נשהכה לונזי אותו ברומח‬
‫בעת תלייתו; והם אחד כי יסכימו בקיום האמת‪.‬‬
‫ובזה יתפרש שהאב והבן והרוח הם אחר והם‬
‫שלשה כלומר שיסכימו בעדות ישו‪ .‬ועפ"ז הורסה‬
‫כל אמונתם בשלוש‪ .‬וכאשר ראו פקחיהם האחרונים‬
‫הסתירה הזאת צוו למחוק אותו הפירוש ואמרוכי‬
‫מעולם לא אמרוכן‪ .‬אבלאי אפשר להכחיש הפירוש‬
‫שנמצא בספרים הקודמים‪ .‬והנה נסתר הכומר‬
‫שנתנייר טען עליהם‪ :‬הנה אמרתבי הבורא אחר‬
‫וזה משיחכם הוא בנו וירד מן השמים בלי פירור‬
‫מז האב והרוח הקרש‪ ,‬וזה הבן הוהביזשני נוהגיו‪,‬‬
‫נהוג האלהות ונהוג האנושיות‪ ,‬ואמרתכי הבן ירד‬
‫בבטן מרים‪ ,‬חודיעני נא אם נדבקבין האב והרוח‬
‫או 'נדבק הוא לבדו בעצמו‪ ,‬אם תאמר שנדבקו הבן‬
‫והרוח לבדם‪ ,‬נפסדו דבריך אשר אמרתכי האלהות‬
‫והאנושיות נהוגין בקנין אהד‪ ,‬שלא היה שם נהונ‬
‫האב‪ :‬ואם תאמר שהיה המשיה מקנין האב והבו‬
‫ורוח הקדש מקצהו נדבק ומקצהו אינו נדבק‪ ,‬נפסדו‬
‫דבריך שאמרת שלא תוכל להפריד קצתו מקצתו‪.‬‬
‫ומה שהטעה אותם לתת אלהות לישו הם‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪,,‬ט‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, 1‬מ‪,22‬צצם‪,,‬‬

‫פעולותיו שהיו יוצאים מדרכי ההיקש‪ ,‬וישראל היו‪:‬‬
‫אומרים שעושה אותם בכח בעל זבוב‪ ,‬והם אומרים;‬
‫שהיו בכח אלהי‪ .‬ואפילו היה כן אינו מחייב לו‬
‫אלהות‪,‬כי להחיות מתים ולרפא מצורעים עשו נ"כ‬
‫הנביאים‪ ,‬והיהודים שרצו לבחון אותו אם הוא עושה‬
‫בכה כישוף או בכה אלהי דנוהו למיתה ובזה‬
‫יתבררו ויצרפו דבריו אם כנים הם‪ ,‬ונמסר בידם‬
‫על כרחו והתפלל לאל שלא ימות בידם ולא נענה‪,‬‬
‫וצעק בעת מיתחו אלי אלי למה עזבתני‪ ,‬ויפה ענו‬
‫לו אם בן אלהים אתה הצל את עצמף‪ ,‬וכיוו שלא‬
‫יכול להציל את נפשו נתברר שלא היה אלוה ולא‬
‫משיחבירברו בו הנביאים‪.‬‬
‫והנה נתוב באונגליון כי אחר שנתלה ישו‬
‫עמד לתחיה ואכל עם תלמידיו כלם חוץ מאחד‬
‫שמו טומאשו‪ .‬וכאשרהנידולו לא האמיז עד שנגלה‬
‫אליו‪ .‬ואם תלמידו לא האמיז בתחיתו עד שראהו‬
‫איר יאמינו אותם אלה שלא ראהו? א"כ יתברר‬
‫הדבר שלא היה אלוה ולאשליחו‪ .‬לא אלוהכי אלוה‬
‫לא ימות בידי אדם ככתוב על מלך צור‪ ,‬האמור‬
‫תאמר אלהים אני לפני אורניך ואתה אדם ולא אל‬
‫ביר מחלליףליחזקאל כח‪,‬ט)‪ .‬ואלו המוכים במנורים‬
‫אחרי ראותם מקרא זה איף מלאם לבם לדבר תועה‬
‫על בורא שמים וארץדי נשמתהוןבידו לומר שנמסר‬
‫בידי אדם להרינה? יסכרפי דוברי שקר הדוברות‬
‫על צדיק עתק‪ 1‬גם נתברר שאינו משיח‪ ,‬שהמשיח‬
‫המדברים בו הנביאים יקבץ נפוצות ישראל וזה לא‬
‫קבצם אבל גרם נפוצותם‪.‬‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"מעפ‪,‬פנפפמ‪170,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬‬

‫וכשראו כל זה התחילו להחזיק בתרמיתם‬
‫ואמרו‪ ,‬כי האבות והנביאים וכל צדיקי עולם היו‬
‫נמסרים ביר השטן מפני הסאו ש‪ 5‬אדם הראשון‬
‫שנטרד מגז עדן והיו יוררים לגיהנם‪ ,‬ולפי שחטאו‬
‫היה דבוק בו ובזרעו בתחלת ההולדה קורץ לזה‬
‫החטא אוריגינאל (מקורי ויפורי) ואומרים שעל זה‬
‫נאמר הן בעון הוללתי ובחמא יחמתני אמי (תהלים‬
‫נא‪51 ,)7 ,‬פי שהחמא היה דבוק בכל המין האנושי‬
‫לא היה כח באחד מן האנשים לכפר זה החטא‬
‫ער שיתגשם האלהות בתואר אדם בבטן אשה ויהיה‬
‫אלוה ואנוש ואז ישפך דמו ובאותו הדם יתכפר‬
‫העון ההוא ויצאו הצריחים מגיהנם ויכנסו ‪5‬ג‪ 1‬עדן‬
‫וכל המאמינים בו ינצלו‪,‬כי כדאי היא טפה אחת‬
‫מדמו לכפר על כל המאמינים‪ .‬זהו שורש אטונתם‪.‬‬
‫הרוצה‬
‫וכבר אמר אדוננו הרמב"ן ז"‪ 5‬בויכוחו‬
‫ילו אדם‬
‫"ל‬
‫עק‬
‫לשקרירחיק אתעדיל‪,‬כי כ‪ 5‬הקללות שנת‬
‫וחוה והנחש מפני החטא ההוא אנו רואים בעינינו‬
‫שנשארו ו‪5‬א נתכפרו‪ ,‬אבלענין הגיהנם ש‪5‬א נזכר‬
‫באותה פרשה שנקנס בו אדם הראשון הם אומרים‬
‫ז זה לא יוכל‬
‫שנתכפר בדמו של ישו הנוצרי‪,‬ויגני‬
‫אדם לראות ולברר אותו אם הוא אמת או שקר‪.‬‬
‫אמנם גם מדבריהם עצמם תצא ‪5‬הם סתירה לדעה‬
‫זאת‪,‬כי באונגליון כתובכי ישו אמר לפרושים ‪5‬א‬
‫באתי לקרוא לצדיקים כ"א החוטאים‪ ,‬ולפי אמונתם‬
‫הצריך להוציא נם הצדיקים מגיהגם‪ .‬וכאשר‬
‫האשימוהו הפרושים ע‪ 5‬התחברו עם הרשעים אמר‬
‫י הרופא אינו נצרך לבריאים כ"א ‪5‬הו‪5‬ים‪ .‬ועור‬
‫כ‬

‫י‬
‫ילקוט ויכוחים‬

‫"מ‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,2‬זיכיתהישב"ץ‬

‫אמרכי אינו צריף להושיע נ"א הצאן האובדות‬
‫מבית ישראל‪ ,‬ולא נמלט מזה הכזבכי ‪5‬א נמשכו‬
‫תלמידיו אחריו מבני ישראל‪ .‬במקום אחר נתיב‬
‫כי נער ישראלהיה עומדלפני ישו ואמר לתלמיריו‬
‫כי הדומה לנער ההוא יבא במלכות שמים‪ .‬א"כ‬
‫נושעיםהיו נם קורםתלייתו‪ .‬עוד כתוב שםכי אמר‬
‫להפרושיםאוי לכם הפרושיםכי תסגרושערי מלכות‬
‫שמים‪ ,‬ורצה בזה במעשיהם הרעים נמו שנזכר שם‪,‬‬
‫ולפי אמונתםהיו השערים סגורים תמיד עדתליתו‪.‬‬
‫עוד מסופר מעשה כי ישו ראה עשיר אהד אוכל‬
‫סעודתוועני סוכה שחין מלקט תחת שלחנו פתותי‬
‫לחם והכלבים מלחניםשחינוואין חומלעליו‪ .‬אח"כ‬
‫סחהעני ההואוהביאוהו המלאכיםבחיקו של אברהם‬
‫אבינו‪ .‬והעשיר ההוא נות והובא לניהנם והיה בצער‬
‫מאש של גיהנם‪,‬והציץ וראה אתהעני בחיק אברהם‬
‫ואמר ‪ 15‬שישלההו אליו עם מעט מים לרוות את‬
‫צמאונו‪ .‬ואברהם השיבו הלא תזכור כשהיית בשפע‬
‫הטוב ו‪5‬א היית חומל ע‪ 5‬זה העני‪ ,‬עתה הוא בהפך‬
‫כי אתה בצער והוא במנוחה‪ .‬א"כ אברהם אבינו‬
‫לא היה בגיהנם קורם תליית ישו ואף העני היה‬
‫במנוחה ולא בגיהנם‪ .‬עוד אמר ישו יותר נקל הוא‬
‫הכנם הגמל בחור המחט מהכנם העשיר במלכות‬
‫שמים‪ ,‬א"כ לא נתן הנמנע באותו ומן קודםתלייתו‬
‫אלא ‪-‬לעשירים ולא לעניים‪ .‬ונבר כתבתי שאמר‬
‫שמעון כיפא כי באמונת ישו יהיו נושעים כאשר‬
‫היו נושעים אבותיהם בעשיית המצות‪ ,‬הלא נתן‬
‫תשועה לראשלנים המקיימים המצות קורם הריגת‬

‫ילקוט ויכוחים‬

‫"ממח הרשב"ז‬

‫‪172‬‬

‫ישוו " אלו המאמרים נמצאים סותרים אמונתם‪,‬‬
‫והם התפקלו בזה ממה שכתוב באברהםאבינו ואאה‬
‫תבא אל אבות?ף‪,‬בשלום‪-‬ובראשית סו‪ ,‬טו) ואבותיו‬
‫נחור ותרחהיועובדיע"זוהיובגיהנם? אלא שהיה‬
‫אברהם במדור העליון מגיהנם‪ .‬אך תשובתם בצדם‬
‫כי אין השלום שיכנס בגיהנם‪ ,‬ולמה נאמר בו‪ .‬אל‬
‫אבותיו? לא אל אבותיו הרשעים כ"א אבותיו‬
‫הצדיקים כמו נח ושם ועבר‪ ,‬כי מאחר שהכתוב‬
‫סתום ובא לבשרו טובה נדרשהו למוב ולא לרע‪.‬‬
‫ואכבןלהתפקרו במה שאמר יעקב‪,‬כי ארר אל בני‬
‫שאולה (בראשית לז‪5 ,‬ה)‪ ,‬ויפרשו שאול‬
‫גיהנם‪ .‬ואפילו הוא כדבריהם‪ ,‬היה מפני שחשב‬
‫שיום‪ 4‬נטרף וחשש שמא בעונו נענש וירד א‪5‬‬
‫שאול‪ ,‬אבל כשנמצאחי אמראיכה ואראנו בטרם‬
‫אמות ולא אסר בטרם ארד שאולה‪ .‬ובן בשעת‬
‫מיתתו אמר הנה אנכי מת(בראשיים מח‪ ,‬כא) ולא‬
‫אמר ארר שאולה‪ .‬וזה הפירוש הוא לפי מעותם‬
‫שפירשו שאול גיהנם‪ ,‬ואינו כן‪ ,‬כי פירוש שאול‬
‫ג"כ קבר‪ ,‬ועל זה יורה מאמר איובסי יתן בשאול‬
‫תצפינני (איוב יד‬
‫‪ .‬יג)‪ ,‬ו‪5‬א היה טתחנן לאל‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ו‬
‫שיצפינהו בגיהנם‪ 1‬בדי שאול תררנה אם יחד‬
‫ע‪ 5‬עפר נחת (איוביז‪ ,‬לס)‪,‬‬
‫הארץרה"י‪5‬ועםהיו מתיםבגי‬
‫אדםוהיו הכלנחים ע‪5‬‬
‫יורדיםבדי שאול‬
‫ל‬
‫ו‬
‫לרוב הכובי‪ ,‬א"כ שא הוא הקבר ולא הניהנם‪.‬‬
‫וכדי לח‬
‫שבהזקנפדשבוריאהלם אמרו כי ביום השלישי‬
‫לתלייתו‬
‫גופו וידבר עם תלמידיו‬
‫ן‬
‫ו‬
‫י‬
‫ל‬
‫ע‬
‫ה‬
‫בגליל‬
‫ואמר‬
‫להם‬
‫בי הוא עולה לשמים‬

‫ילקוס ויכוחים‬
‫‪173‬‬

‫ויכוח הרשב"ץ‬

‫וישלחם לפרסם אמונתו בבלהעולם‪.‬ולפי טה שנמצא‬
‫כתוב בתרגום ירושלמי על הטתקדשום והמטהרים‬
‫אל הבנותלישעיה סו‪,‬יז)תלמידיוגנבוהובליל שבה‬
‫שהיה לילה הראשון של פסח‪ ,‬בעת שהיו ישראל‬
‫טרודים במועדם ומתעמקיםבאכילתפסחים ולאיכלו‬
‫לשמרו‪ .‬ותלטידיו הללו השבת והוציאוהו מהשוהה‬
‫שהכניסוהו בה‪ ,‬הנקראת שפולקרה ‪ 4‬וקברו אותו‬
‫בתור גן אחד‪ ,‬והם העידו כ* ראו אותו חי ידבר‬
‫עמהם נמו שכתוב באונגליון‪ .‬ומי יאמין להם?‬
‫הנה טומאש אחד מתלמידיו לא האמין שחיה אחר‬
‫תלייתו אע"פ שכל תלמידיו אמרו לובי דברו עמו‪,‬‬
‫ולא האטין להם עד שנגלה ישו אליו ואמר לא‬
‫אאמין בךכי לא האמנתבתהייתי‪ .‬ודבר זה כתבו‬
‫הם באונגליון‪ .‬ואם לפי דבריהם כי תלמידו לא‬
‫האמין זאת אם לא ראהו בעצמו‪ ,‬איך יאמינו אלה‬
‫שהרגו אותו אם לא ראהו חי? ואם היה רוצה‬
‫לאמת דברו היה לו להראות את עצמו לפניהם כדי‬
‫שיראו ויבושו ויכלמו על מה שהרגו אותו‪.‬‬
‫אמנם הטענה השלישית במה שהם מכזבים‬
‫ומארינים בהרבה שקרים שהארץ רעשה בשעת‬
‫תלייתו‪ ,‬וכותל אחד מבית המקדש נסדק‪ ,‬והנוהג‬

‫בתלייתו מהיהודים שרפו ברק‪ ,‬ושיצאו הרבה מתים‬
‫מקבריהם‪ :‬כי בשעת הלידה באו מקצות המזרה‬
‫מלכים במנחה לפניוכי ראו כוכב גדול כנגד בית‬
‫לחם‪ ,‬והמלכים האלה באו להשתחוות לו ולקבלו‬
‫לאלוה‪ ,‬וקורין למלני המזרה אורינטאלי ‪ 6‬וזהו‬
‫‪Orientals.‬‬

‫‪6‬‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪1‬‬

‫‪,‬ב‪,52‬צנק~נ?‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬י‪,,,,,,,,,,,,,,,,,‬י‪4,,,,,,,,,,,,‬‬
‫ל'ים‬
‫שכתוב מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו (תה‬
‫עב‪ ,‬י)‪ ,‬וכז הביאו לפניו לבונה וזהב שכתוב ?הב‬
‫ולבונה ישאו (שם)‪ ,‬ובאו עד ירושלם ושאלו עליו‬
‫להורדוס שהיה מלו בירושלם‪ ,‬ומשם הלכו לבית‬
‫לחם והשתחוו לו ועבדו אותו‪ ,‬ועל זה עושים יום‬
‫איד סמורליום לידתו‪ .‬אדיש להקשות בזה הספור‪,‬‬
‫כי עלפי המרחק הגדול שיש בין בית לחם לקצה‬
‫המורהאי אפשר שהיה זה בשנת הלידה‪ ,‬ולא היה‬
‫ג"כ בשנה אחר הלידהכי כבר ברחה אמו למצרים‬
‫מפני ‪9‬חד הורדוס שרצה להרגו שלא יפסיד עליו‬
‫ממלכתו‪ .‬ודי בזה סתירה לדבריהם שהכל שקר‬
‫וכזב‪.‬‬
‫והנה ישו הנוצרי ותלמידיו טעו כי השבו‬
‫שיהיו גם הם אחר מיתתם בקרוב הימים‪ ,‬וקצתם‬
‫ראו התחיה קודם שימותו‪* .‬אולוש שהיה שמו‬
‫שאול‪ ,‬קראלישובכורלבעלי התחיה וראשון להקמים‬
‫מקברם‪( ,‬אמרכי הוא חולק על הצדוקים המכחישים‬
‫בתחית המתים והוא מורה להפרושים המאמינים‬
‫בתחיה‪ .‬וגם ישו עצמו הביא ראיה לתחית המתים‬
‫אל הפרושים ששאלוהו על זה מהכתוב אלהי אברהם‬
‫אלהי יצחק ואלהי יעקב‪ ,‬שמורה כי עוד ישובו‬
‫ויחיו‪ ,‬כי האל אינו אלוה למתים כ"א להיים‪,‬‬
‫והראיה הזאת תורה על מיעוט ידיעתו‪ ,‬כי נוכל‬
‫לפרש ולאמר אלהי אברהם שהיה אלהיו והאמין בו‬
‫בחייו‪ .‬וכבר אמר אחד מתלמידיו‪ ,‬כי ישו היה‬
‫במקדש ואמר לתלמידיו‪ .‬ראו הבנין הזה לא ישאר‬
‫עליו אבן על אבן‪ .‬וישאלוהו מתי יהיה זה? ומה‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪175 ,‬‬

‫ממ‪,2‬הישב"ץ‬

‫האות על בואך לתכלית העולם? השיבם באורך‬
‫ונתן להם סימו בידיעת המלחמות וצרות הבאות‬
‫וחשכת השמש והירח‪ ,‬ויראו השקוץ משומם בבית‬
‫המקדש כמו שניבא דניאל‪ ,‬ואחר הצרות ההן יבוא‬
‫בן האדם‪ ,‬ר"ל עצמו‪ ,‬עם ענני השמים בכח גדול‬
‫ובגבורה‪ ,‬ויבוא עם המלאכים ובחצוצרות וקול‬
‫י יאסוף הרוחות מארבע כנפות הארץ מקצה‬
‫נרול‪,‬וכ‬
‫שמים ועד קצה הארץ‪ .‬ואמר אח"כ באמתאני אומר‬
‫לכס לא יאבד הדור הזה עד שישלם הכל‪ .‬עד כאן‬
‫דבריו‪ .‬וכל זה לא יצא אל המציאות‪ ,‬והוצרבו‬
‫מקהיהם לפרש ש‪,,‬הדור הזה" כוונתו מישו עד סוף‪,‬‬
‫העולם ועד יום הדיז‪ ,‬ההפירוש הזה בלי ראיה‬
‫ומשמעות דבריו אינו כן‪ .‬כדומה לזה נתב תלמיד‬
‫אחד מתלטידיו ונתן ג"כ מימנים כאלה והוסיף‬

‫עליהם לאמר‪,‬כיתלמידיויהיו נמאסים לכלהאנשים‬
‫בעבור שמו‪ ,‬אמנם לא יפזל משערת ראשם ארצה‪.‬‬
‫וכל זה שקר כי כולם נהרנו‪ .‬ועור אמר להם‪ ,‬כי‬
‫ישו הנוצרי צוה לתלמידיו‪ :‬אם ירדפו אתכם בעיר‬
‫הזאת לכו לעיר אחרת‪,‬כי לא תשלימו עם ישראל‬
‫ונד שיבא בן הארם‪ .‬כלזה מורה שהיה סועה לחשוב‬
‫שישוב קורם שימותו הם‪ .‬במקום אחר נאמר‪ ,‬כי‬
‫י קצת‬
‫ישו אמר לתלמיריו‪ ,‬באמת אני אומר לכםכ‬
‫מהעומדים פה לא יטעמו המות ‪.‬ער שיראו בן‬
‫הארם במלכותו‪ ,‬אלו הם דבריו ואי אפשר שיכוון‬
‫על תחיתו כי כלם ראו אותה כפי אמונתם ולא‬
‫קצתם לבד‪ .‬ועוד אמר שאול הנקרא ‪9‬אולוש‪ ,‬זה‬
‫אני אומר בדבר האל‪,‬כי אנחנו החיים עדנה אשר‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫ם לאותם‬
‫נשארנו‪ ,‬בבוא האריז ‪5‬א נהיה הקיימי‬
‫שכבר מתו‪,‬ביהאדו‪,‬בצווי ובקול אראלים וחצוצרות‬
‫ירד מן השמים ואשר מתו בעבורישויהיו ראשונים‬
‫ואח"ם אנחנו החיים עדנה אשה נשארנו להקביל‬
‫אתישו‪ .‬ע"כ‪ .‬והנה המציאות הכחיש זה‪ ,‬וסקתיהם‬
‫תקנו שהוא דיבר בשביל כל המאמינים בוכי אחר‬
‫היותם חיים יהיה נשאר הואחי‪ .‬עוד אמר באנרת‬
‫ששלח לעברים כי עוד מעט מזעיר העתיד לבוא‬
‫(משיח) יבוא ולא יאחר‪ ,‬ואמר זה ע‪ 5‬ישו ויצא‬

‫ביאי‪.‬‬

‫והנה ישו עצמו אמר לתלמידיו סימנים אשר‬
‫בהם יוברו ויובדלו המאמינים מזולתם‪ .‬ואהד‬
‫מסימניו הוא כי בשמו ינורשו וידהו השאגים‬
‫והשדיםוידעו לדבר לשונות מתחלפות‪,‬ויקחונחשים‬
‫בידמ‪ .‬ואם ישתה אהד מהם סם המות ‪5‬א יזיקהו‪,‬‬
‫וישימו ידיהם על החולים ויתרפאוי ע"כ‪1 .‬כ‪ .5‬זה‬
‫שקר מפורסם‪ .‬והם אומרים כי זה היה בתחלת‬
‫האמונה כדי לחזקה‪ ,‬אבל ישו ‪5‬א נתן בזה תנאי‬
‫ושיעור ודיבורו היה מוחלט‪ .‬ומפני שראו בנביאות‬
‫דניאל שעתידות לבוא התנגדות על ישראל ומלחמת‬
‫גונ ומגונ‪ ,‬הניחוכי עתיד לבואמי שיבלבל אמונת‬
‫ישו הנקרא אנטיקרישטו‪ ,‬כלומר הולט ע‪ 5‬המשיה‪,‬‬
‫כן כתב אחד מהם בספרו ובאגרת שלוכי כ‪ 5‬רוח‬
‫באיש המודה בישו הוא מאת ה' וצל הכופר בואינו‬
‫מהאל והוא אנטיקרישטו אשר שמעתם שיבוא ועתה‬
‫הוא בעולם‪ .‬אלו דבריו‪ .‬ומכאן הם מחזקים‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"‪177‬‬

‫הכוח הרשבץ‬

‫האפיויים בתחלת 'סבתם בכסא ממשלתם להמציא‬
‫המצאות לשלחם בכל הארצות להודיעכי כבר בא‬
‫אנטיקרישמו בעולם‪ .‬יריעוז אלה זסמענו בימינו‬
‫הרבה פעמים וכן הנידו לנו זקנינו ‪ 1YDWW‬הם‪,‬‬
‫ועושים זאת כדי לישב האמונה ב‪5‬ב העם‪ ,‬ועבידי‬
‫איגשי לאהאלי 'סקריהם‬
‫וכסיעו ראוכייעם המצרי אמר 'כהוא ‪5‬א בא‬
‫לבטל התורה כ"א לחזקה‪ ,‬מצאו סמך בדברעיסהוא‬
‫בטל התורהכי כף אמר להם‪ ,‬יסמעתם מה שנאמר‬
‫‪5‬סודמים ‪5‬א תשבער ‪ ~DW3‬לסקר ואני אומר לכם‬
‫שלא לשבוע כלל גא בזממים כי כסא אלהים הוא‬
‫ולא בארץכי הדום רגליו הוא‪ ,‬ולא בירושלם כי‬
‫קריוז מלך רב היא‪ ,‬ו‪5‬א בר~~סד כי אינך יכול‬
‫לעשות השער שחור או לבן‪ ,‬אףיהיו דבריכם הין‬
‫היו ‪5‬או ‪5‬או‪ ,‬והעודף שתשימו עליו רע הוא‪ .‬עוד‬
‫אמר ‪5‬הם שמעתם מה שנאמר לקודמים לא תרצח‬
‫ואני אומר לכם כי מי שיכעיס הברו מחויב הוא‬
‫משפט ומי שאומר לחברו ריקה הוא חייב לעשות‬
‫עמודיז;ומי שיקרא אותו שומהחייב הוא לגיהנם‪.‬‬
‫השמעתם טה שנאמרלקודמים ‪5‬א תנאףואני אומר‬
‫‪5‬כם בי מי שיראה אשה ויחמוד אותה הוא נואף‬
‫אותה בלבו* ואםעין יטינך תדחה אותף נקר אותה‬
‫והשליכה לארץ‪ .‬מוסב לך לאבד אבר אחד מאבריך‬
‫מהכנם כל גופךלגיהנם‪ .‬ואםידימינך תדחה אותך‬
‫חתוך אותה והשליכה מלפניך‪ ,‬טוב שתהיה אובד‬
‫אבר אחד משילף כ‪ 5‬גופך לגיהנם‪ .‬ועוד אני אומר‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"העת‪,‬נפבבץ‪,"""""""",,,,,",,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬נצ‪,,,‬‬

‫לכם‪ ,‬שמעתם מה שנאמר לקורמים ואהבת אוהביף‬
‫ואיבת את אויביף ואני אומר לכם אהבו אויביכם‬
‫היטיבו לשונאיכם והתפללו בעד רודפיכם ומנדיכם‪.‬‬
‫והוא בכל דבריו אלה לא התכוון לסתור התורה‪,‬‬
‫אבל היה מתחסד לעשות נדך לתורה‪ .‬וכן אמר להם‬
‫שסעתם עיז תחת עין‪ ,‬ואני אומר לכם אל תתחר‬
‫במרעים‪ ,‬ואם יבך אדם ע‪ 5‬לחייף המה לו גם‬
‫האחרת‪,‬ומי אשריחפוץלריב עמך במשפט ולהפשימ‬

‫כתונתך הנח לו גם נעימתך‪ .‬עוד אמר להם נאמה‬
‫בתורהסי שיגיה אשתו יתן ‪5‬ה ספר בריתות‪ ,‬ואני‬
‫אומר לכםכימי שיניח אשתו אם לא בסבת ניאוף‬
‫היא סבה שתנאף ומי שיקה המגורשת לאשה מנאף‬
‫הוא‪ .‬הנה בכאן חשל לפרש שאטור לגרש אשתו אלא‬
‫במצאו בה ערות דבר כפשם הכתוב‪ ,‬ומכל זה לא‬

‫נראה שהוא סותר התוהה‪ .‬הלא הוא אמר להם‪,‬לפי‬
‫טה שכתוב באונגליון‪ ,‬כי כשיראו השקוץ טשומם‬
‫שאמר דניאל במקום המקדש אזייהיו צרות רבות‬

‫ורעות‪ .‬ולכן התחלל שלא תהיה בריחתם בסתו או‬
‫ביום השבת‪ .‬הנה רצה בקיום השבת אפילו לאחר‬
‫שנתפרסם האונגליון‪',‬שהרי תלמידיו כלם מתו‪.‬קודם‬
‫החורבן‪,‬כי שאול ושמעון הרגם הקימר שהיה קודם‬
‫ההוהבי‪ ,‬א"כגם בדברים אלו לאנתכוון לבטל‪.‬התורה‬
‫אלא שהיה מתחסד בחסידות של שטות להוסיף‬
‫גדרים עליה נדי להזקה ולאמצה‪:‬‬
‫אמנם הטענה הרביעית‪,‬כי מצד חסרוןידיעתם‬
‫והטעאתם ושבושם שלכותבי האונגליון שהיו מעמי‬
‫הארץ‪ ,‬שמו צברים בפי ישו לטעות ולשבש‪ ,‬שלא‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"‪?2‬ן‪,,,,,,,,,,,,,,,",,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬ממ‪,,]"2?1,5‬‬

‫גאה (אלוה‪ ,‬שהרי הוא אומר כי בימי אליהו היו‬
‫שלש שנים ומחצה רעב‪ ,‬אולם כפי ספרי קדשנו לא‬
‫היו שלש שנים שלמות‪,‬כי כתובויהי ימים רבים‬
‫וגו' בשנה השלישית (מ"א יה‪ ,‬א)‪ ,‬נראה כי עדיין‬
‫לא נשלמה השנה השלישית‪ .‬גם תלמידיו אמרוכי‬
‫אברהם אבינו נקבר בשדה אשר קנת מאת שכם‬
‫בן חמור‪ .‬וכז כתבו כי ירמיה כתב ואקח שלשים‬
‫כסף ואשליכם אל בית האוצר‪ .‬והם שלשים בטף‬
‫שהחזיר יהודה איש קריות שנתנו ‪ 15‬היהודים וקנו‬
‫ממנו בהם שדה אחד מהיוצר לבית הקברות‪ .‬וזה‬
‫הפסוק אינו בירמיה‪ ,‬ושם כתוב‪ ,‬קום וירדת בית‬
‫היוצר (ירמיה יח‪ ,‬ב) והפסוק ואקפה שלשים הכסף‬
‫ואשליך אותם בית ה' אל היוצר כתוב בזכריה‬
‫(יא‪ ,‬יג) וכגנתו אוצר ה'‪ .‬וטעו כותבי (האונגליון‬
‫מיוצר לאוצר‪ .‬מכל אלה נראה כי עמי הארץ היו‬

‫וכפריים‪ ,‬וקרוביו היו מפחותי בני ישראל‪.‬‬
‫וגם שאול הנקרא פאולוש שהיה שליח ב"ר‬
‫של רבן גמליאל לפי דבריהם‪ ,‬לא נתכוון מתחלה‬
‫לסתור התורה‪ ,‬כמו שנראה מדבריו שהוא אומר‬
‫שבא לקיים התורה ולחזקה‪ ,‬אבל מפני שהנמשכים‬
‫אחריו רצו לבמל את התורה התחכם אח"כ לומר‬
‫כי כוונתו היתה שבא לחזק התורה שנאמרה בדרך‬
‫משל ואינה כפשומה‪9 .‬אולוש זה היה מחתלה רודף‬
‫לישו במצות רבן גמליאל‪ ,‬אלא שבא אליו ישו‬
‫בחזיוז לילה ואמר לו למה תרדפני? ואז האמין‬
‫בו‪ .‬כל זה כתב פאולוש‪ .‬והוא היה השליח הגדול‬
‫שהלך לאנטוכיא ולגלמא ולרומי ‪.‬לפרמם אמונת‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪180‬‬
‫ו‪,‬ממח הרשב"ץ‬
‫ישו‪ ,‬ועל אמונתו נהרנ‪ .‬ואמרו שבעת הריגתו התודה‬
‫בלשון הקדרם והפך פניו לירושלם‪ .‬וזהו שאול‬
‫שהקריה תבשילו ברבים והבר בזה מפרים‪ .‬והוא‬
‫אמר המות בא בשביל אדם והתחיה בשביל ישו‪,‬‬
‫וחשב כי בימיו ינלה ישו ויקבץ הנפוצים ויחיה‬
‫המתים‪ .‬ואלה הם דבריו בסתירת התורה‪ :‬בפעם‬
‫הזאת הוא‪-‬לתי לבאר סתרי המקומות אשר בתורת‬
‫משה אשר לא התבוננו נהם חכמי ישראל‪,‬כי כן‬
‫כתב משה זאת החיה אשר תאבלו וגו' לויקרא‬
‫יא‪ ,‬ב)‪ ,‬וכראות העבריים בל זה אסרו כ‪ 5‬אלה והם‬
‫פתאיםחסרי דעת‪,‬כי למה אסרה התורה אלווהתירה‬
‫אלו? אבל דעו באמת בי כ‪ 5‬זה לא נאמר אלא‬
‫בדמיון המושלים והרועים והמנהיגים‪ .‬הבהמה‬
‫השוסעת שמע ומעלה נרה הוא בדמיון הרועה הנאמן‬
‫המנהיג עמו בהרד ישרה‪ ,‬שוסעת שסע הוא שירע‬
‫לחלק בין המוב והרע ומעלת גרה הוא שישמע‬
‫ויראה ולשים אל לבו וע‪ 5‬רעיוניו ענין המשפמים‬
‫לתועלת עמו ולא לתועלת עצמו‪ .‬ובהפך זה היא‬
‫הבהמה הטמאה בדמיון הרועה שהוא בהפך הראשון‪.‬‬
‫השני לו‬
‫דבריו והאריך בהויות אלו‪.‬‬
‫שוז למיז‪,‬‬‫העידהנאגי‬
‫ה‬
‫ירונימוש שהעתיק את התור לל‬
‫ושינה ושיבש המקראות בהרבה מקומות‪ .‬ויש‬
‫שפירש בדרף טשל ודמיון‪ ,‬ועשה יסוד סמה שנאמר‬
‫בפסוק וירא אלהים את בל אשר עשה והנה טוב‬
‫מאד‪ ,‬שנראה סותר מה שכתוב ואלה הממאים לכם‪.‬‬
‫ואלהיהםדבריו‪ :‬הנה ראינו בספר תורת משה אשר‬
‫טמא את החזיר באכילה ‪1‬ע‪ 5‬כן נאסר ליהודים‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"‪2‬ט‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬מפח הדשב"ץ‬
‫לאכול ממנו‪ ,‬והם לא לקחו כ"א קליפת הכתב‬

‫והניחו השורש והענף והביאו ראיות ממשה שאסר‬
‫את החזיר‪ ,‬ואנחנו מביאים ראיה כמו כן ממשה‬
‫שהתיר את החזיר ומהר אותו‪ ,‬ואמר שהוא מתוק‬
‫וטוב לטאכ‪ 5‬כאשר כתב וירא אלהים את כל אשר‬
‫עשה והנה מוב מאד (בראשית א‪ ,‬לא)‪ ,‬ומאחר‬
‫שכתוב טוב מאד אנו אומרים שהוא טוב למאכל‪,‬‬
‫כי כ‪ 5‬דבר שנקרא טוב מאד מכל צד שבעולם‬
‫איש יכול להיות רע‪ ,‬ודבר שאינו רע אינו יכול‪.‬‬
‫לקרוא טמא‪ .‬עלקכז אמרנו שהחזיר טוב למאכל‬
‫ומפני עונג הבשר נקרא טוב ומהור‪ ,‬ורק מפני‬
‫לכלוך גופו נוכל לקרותו ממא ואותה טומאה היא‬
‫להורות לנו שלא לעשות טעשימ ממונפים‪ ,‬ובענין‬
‫הזה נקרא החזיר מהור וטמא‪ ,‬ולכן ‪,‬התיר ‪5‬נו‬
‫הבורא ‪5‬אכו‪*5‬את בשרו ואמר לנו לעשות מעשים‬
‫ממונפים שהם טמאים‪ .‬וכן אמרישו במקום אחר‪:‬‬
‫איו המאכל הנכנס בפה מטמא את הארם‪ ,‬רקרעיון‬
‫ה‪5‬ב ומחשבות הנשמה שהוא ניאוף וזימה מטמאים‬
‫הגוף‪ .‬ע‪ 5‬כן אמר פאולוש כ‪ 5‬אשר ישיטו למניך‬
‫קח ואכול ולא תשאל עליו כוה הוא‪.‬‬

‫התשובה הכוללת לכל אלו היא שהתורה דברה‬
‫בפטמות ולא בחידות‪ ,‬שנאמר פה אל פה אדבר‬
‫בו במראה ולא בחידות (במדבריב‪ ,‬ח)‪ .‬ולא הוצרפה‬
‫התורה לדבר בחידות אל הדיינים שהרי כתיב‬
‫בצדק תשפומ עמיתך (ויקרא יט‪ ,‬סו)‪ ,‬ולהזהיר על‬
‫הלכלוכים נבר כתנה התורה קדושים תהיו (ויקרא‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪182‬‬
‫‪,‬וימה הדשב"ץ‬
‫יט‪ ,‬ב)‪.‬ועניו וירא אלהים ‪.‬את כל אשר עשה והנה‬
‫טוב מאד‪5 .‬א נאמר אלא על ענין מבעי הדברים‪,‬‬
‫שהיה כל אהד מהנבראים בטבעו הנאות ‪5 ,15‬א‬
‫שיהיה טוב למאכל‪.‬ויש נמה דברים מתוקים בעולם‬
‫שאינם טובים לאכילה והם מם המות‪ ,‬ויש אשר הם‬
‫טובים במבעם ואינם טובים למאכל אדם‪ .‬והנה‬
‫הז"‪ 5‬כבר הזכירו פסוק זה בילמדנו ואמרוכי ‪5‬א‬
‫ניתנו המצות אלא לצרח בהן הבריות‪ ,‬שנאמר וירא‬
‫אלהים את כל אשר עשה והנה מוב מאד‪ .‬ולא הבינו‬
‫ממנו היתר לדבר טמא נמו שהבין ממנו נירונימוש‪.‬‬
‫שאם שכי הפסוקים כמשמעם הם סותרים זה את‬
‫~ה‪ ,‬ואיסור חזיר כבר נתפשמ ממשה עד זאת‬
‫האפיקורסות‪ .‬הנה התורה מאמה בקרבן הזיר ובחרה‬
‫הצאן והבקר‪ ,‬והנביאים מגנים החזיר ואמרו אוכלי‬
‫בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדו יסופו לישעיה‬
‫סו‪ .‬יז)‪ .‬והתורה סלקה זאת המבוכה ונתנה מעם‬
‫באיסור שלשה מינים לפי שיש בהם קצת סימני‬
‫'טהרה‪ ,‬והם הגמל והשפן והארנבת כמו החזיר‬
‫(ויקרא יא‪ ,‬דיז)‪ ,‬ואין במינים אלו דמיון ללכלוך‬
‫שלמד בהם גירונימוש‪ .‬ומה 'שאמר ישו שהאוכל‬
‫הנכנס בפה אינו מטמא את האדם‪5 ,‬א בא להתיר‬
‫מה שאסרה תורה‪ ,‬שכבר הזהיר לתלמידיו שיעשו‬
‫בל טה שיצוום הסופרים והפרושים להיותם יושבים‬
‫על נסא משה‪ ,‬כמו שכתב באונגליון‪ ,‬והפרושים‬
‫הלא נזהרים ממאכלות אסורות‪.‬‬

‫אמנם הס למדו להתיר מאכלות אסורות סמה‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,25‬מנחהישב"ז‬

‫שכתוב באונגליון שאמרישו הנהאנכי שולח אתכם‬
‫כצאן בין הזאבים‪ ,‬לא תשאו אתכם ילקוט ואבן‬
‫(משקל) ולא מנעלים ובתי שוקים‪ ,‬ולא תתנו שלום‬
‫לאדם בדרך‪ ,‬ובאיזה בית שתבואו אמרו ראשונה‬
‫שלום לבית זה‪ ,‬ואם יענה אתכם שלום ינוח עליו‬
‫יהלומכם‪ ,‬ואם לא‪ ,‬ישוב השלוםעליכם‪ .‬ובאותו בית‬
‫תשארו ואכלו ושתו מה שיש להם ע"כ(עיין לוקום‬
‫י)‪ .‬ולמדו מזה שיאכלו כל מה שיתנו להם אף‬
‫מאכל אסור‪ ,‬שהרי שלחם לכל הגוים‪ .‬וטעו בזה‬
‫מעות גמורה‪ ,‬כי דבר זה בחוב בסוף האונגליון‬
‫ובתחלת דבריו כתב שלא ילכו בדרכי הגוים ובעיר‬
‫השמרונים לא יבנמו‪ ,‬א"כ מה שאמר להם שיאכלו‬
‫כל מה שימצאו לא אמר אלא על ישראל‪ ,‬ולא‬
‫היתה רעתו על הגוים כלל‪ .‬ועוד כתב שםכי אמר‬
‫לאשה מבנות הגוים שהיתה מבקשת מאתו להוציא‬
‫השטז מקרב ביתה‪ ,‬והשיבה הנח ראשונה שישבעו‬
‫הבנים‪.‬כיאין טוב לקהת הלחם מהבנים ולתת אותו‬
‫לבלבים‪ .‬הנה בפירוש אמר שלא היה בדעתו אלא‬
‫ישראל‪ .‬ובאונגליון כתוב כי אמרו לו הפרושיםכי‬
‫תלמידיו מחללים השבתכי יתלשו השבלים בשבת‪,‬‬
‫והשיבםכי דוד אכל להם הפנים בברחו מפני שאול‬
‫שהיה אמור ‪ .15‬ואם יאמרו שהתיר השבת מפני‬
‫שאכל דור לחם הפנים בברחו מפני שאול א"כ‬
‫נתיר אשת איש ספני שדוד בא אל בת שבע אשת‬
‫אוריה‪ 2‬אמנם הוא נתכוון לומרכי הם עשוזהטפני‬
‫הרעב במו שאבל דוד לחם הפנים מפני הרעב‪,‬‬
‫והתורה"מרהוחי בהם ולא שימות בהם‪ .‬א"כאין‬

‫ילקדט ויכוחים‬
‫‪,‬בעפ‪2,‬פבבץ‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬פג‪.‬‬

‫ראיהאיבריו שהוא סתר את התורה‪ .‬והנה ברבור‬

‫האחרון מהאונגלווז אמר להם ישו הקדמה כוללת‬
‫שילמדו אפילו הגוים כל אשר צוה להם‪ ,‬והוא כבר‬
‫צוה שיעשו מה שיאמרו להם הפרושים והם היו‬
‫נזהרים בכל התורה‪ .‬סכל אלה הדברים יעלק‬
‫בידינו שהוא לא רצה ל‬
‫סתור התורה כלל ולא רצה‬‫לעשות עצמו אלוה‪ ,‬וטעותו היתה שהיה חושב‬
‫להיות משיח‪ ,‬וכשנתלה‪ .‬נתבמלה מחשבתו‪.‬‬
‫והתפשטות אמונתו נמשכה ממעות למעות‪,‬‬
‫והתחכמות תלמידיו למשוך הנוים אל אמונתו ע"י‬
‫תחבולות שונות מה שלא צוה ישו ולא עלתה על‬
‫לבו‪ ,‬והמציאו אמונת השלוש וההנשמה ועבודת הלחם‬
‫והייז אשר כבר נתבאר למעלה טעותם בהם‪.‬‬
‫ולפי שראו כי חורבן ירושלם והמקרים היה‬
‫סמוך לתליית ישו טענו מאמיניובי בעבור תלייתו‬
‫חרב המקדש‪ .‬אך לפי דברי חז"ל היה קודם הרבה‬
‫מהחורבן‪ ,‬כי ישו הנוצרי היה בימי יהושע בן‬
‫פרחיה והוא היה בימי ינאי המלך‪ ,‬כמו שנזכר‬
‫בסומה ובסנהדריז‪ ,‬וחברו של שמעון בן שטח היה‪,‬‬
‫ואחות שמעון בן שטח היתה אשתו של ינאי‪ ,‬כמו‬
‫שנזכה בברכות ובקדושין ובמדרש חזית‪ .‬וינאי‬
‫המלך הוא הנקרא אלכסנדר ממלכי בית ההשמונאים‪.‬‬
‫ויש קבלת אמת בידינו כי בשנת ארבע למלך‬
‫אלכסנדר נולד אריסתובלום בן ינאי‪ ,‬והיה ישו בעת‬
‫תלייתו בן שש ושלשים שנה‪ .‬ולפ"ז היתה תלייתו‬
‫קכ"א שנה קורם חורבן הבית‪,‬כי ומן ביתשני היה‬
‫ת"ף שנה כמו שנזכר בפ"א מבבא בתרא‪ .‬והם‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪185‬‬

‫ח הרשב"ז‬
‫ויני‬

‫‪%"4%‬ף'‪:‬ש"'פן""‪"1‬וםז"קץידום נילד בשנת ל"ק"לשלכות‬
‫אגוסטום סלף רומי ונתלהבימי אנטיפםבז הורדוס‬
‫והיו שנותיו ל"ג שנה‪ .‬ולפי חשבונם שהוא אלף‬
‫תכ"גללידתו (‪ )1428‬בשנה זאת שהיא שנת המשת‬
‫אלפים קפ"ג‪ ,‬שהיא שנת אלף שנה לחורבן הבית‬
‫לפי קבלתנו‪ ,‬כי קס"ב שנים אחר החורבן נשלמו‬
‫ארבעתאלפים‪.‬לפיזהנולד מ"חשנים קודם החורבן‬
‫ונתלה ‪"5‬ה שנים קורם החורבן‪ .‬וכל זה הם אומרים‬
‫נדי להראותכי בעון מיתתו חרב הבית!‬
‫ושמעתי בי בעלי התוספות כתבו וכן ראיתי‬
‫בויכוח הר' יחיאל ב"ריוסף צרפתי‪,‬כי ישו הנוצרי‬
‫שדברו בו חכמינו שהיה בימי יהושע בן פרחיה‬
‫אינו זה שדברו עליו הנוצרים באונגליון‪ ,‬אלא הוא‬
‫אותו שהזכירו בפ' ארבע מיתות ב"ר שהכינו לו‬
‫עדים‪ ,‬והיה שמו בן פנדירא ובן מרים מגרלא שער‬
‫נשיא‪ ,‬ואותו האיש נהרג בלוד כמו שאמרו שם‪:‬‬
‫וכן עשולבן סטראבלודוכו'והואבןפנדירא‪.‬זהאי‬
‫אפשר‪,‬שהרי הובחנוכיבן פנדירא הואישוהנוצרי‬
‫וגם הם נקראים טצרים על שמו‪ ,‬וקורין שמו ישו‪,‬‬
‫וכמו שאמרו ע‪5‬ישו בפרק נגמרהדין שנתלה בערב‬
‫פסח‪ ,‬כן אמרו על בן ממרא שנתלה בערב פסח‪.‬‬
‫וכמו שאמרו ע‪ 5‬בן סטדא שתנמינו לו עדים לפי‬
‫שהיה‪.‬םםיונוםךיח‪ ,‬ואמרועליו בפי הבונה שהוציא‬
‫כשפים ממצרים‪,‬כן אמרועלישו שיצאליסקלמפני‬
‫שכישף והסית והריח את ישראל‪ .‬ומה שאמרו‬
‫שעשו ‪ 15‬בלוראינו מתנגד לנוצרים שאומריםכי‬

‫ילקוס ויכוחים‬
‫בירושים נתלה‪ .‬אבל ההכמנה היתה בלוד והתלייה‬

‫"העפ‪,‬צשנמ‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬י‪,"",,,,""",,,,,,,,""",,",,,,,,‬יייייי'ו'"‬

‫בירושלם‪,‬כי שם היתה הסנהדרין‪.‬ולפי קבלת האמת‬
‫ארבעים שנה קודם חורבן הבית גלתה סנהדרין‬
‫מירושלם ולא הנו דיני נפשות‪ ,‬כמו שנזכר בפ"א‬
‫דעבודה ורה‪ .‬על כן נראהכי ישו הנוצרי שעובדים‬
‫הנוצרים היה בימי יהושע בן פרחיה ונתלה קודם‬
‫חורבן הבית זמן יתר מסה שהם אומרים‪ ,‬לפי מה‬

‫שכתבתי למעלה‪ .‬וגם לפי דברי עצמם ניכר טעותם‬

‫כי בימי נירון קימר נהרגו שמעון ישאול והיתה‬
‫הריגתם זמן מרובה אחר תליית ישו הנוצרי‪ ,‬ואחר‬
‫נירון קיסר מלך אם‪5‬םינום ועלידיבן אחותו סימום‬
‫נחרבה ירושלם‪ ,‬א"כ היה זמן מרובה בין תלייתו‬
‫וביז חורבן הבית אפילו לדבריהם‪ ,‬ונמצאו בדאים‬
‫בהשבונם‪.‬‬
‫ואחר שנתבאר זה נבאר טעותם במה שתלו‬
‫עצמם בכתבי הקדש לראיה שהתורה היתה עתידה‬
‫להתחדש‪ ,‬ובזונת זה המאמר לבאר נצחיות התורה‬
‫כנגד מחלוקת הנוצרים עלינו בזה‪ – .‬החלה‬
‫נשתבשו במאמר דוד ע"ה הורני ה' דרך חקיך וגו'‬
‫(תהלים קים‪ ,‬לג)‪ ,‬וגירונימוש העתיק תן לי ה'‬
‫התורה‪ .‬ואחר שידענו שההעתקה הזאת היא מעות‪,‬‬
‫נדהית ראיתם‪ .‬עוד נשתבשו במאמר ישעיה (מב‪,‬‬
‫א) ע"ה באמרו הן עבדי אתמוך בו בחירי רצתה‬
‫נפשיונוי לא יכהה ולאירוץ ערישים בארץ משפט‬
‫ולתורתואייםייחלוונוי‪ .‬וכתוב באונגליון (מתיא)‪,‬‬
‫הן בני תמכתי בו בחירי רצתה נפשי‪ ,‬וסיים עד‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"צ‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,%‬י‪,,,,,,,,,,,,!,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬מ~ת‪2,‬שב"ץ‬

‫ישום בארץ תורה ומשפם ולשמו איים ייחלו‪,‬‬
‫ומפרשים הכתוכ לפי דעתם על ישו‪ ,‬והולידו מזה‬
‫שיחדש התורה‪ .‬ואין מכאז הכרח כי הפירוש‬
‫ולתוהתו איים ייחלו אינו כמו שכתוב באונגליון‬

‫וגם טעה באמרו ולשמו‪ .‬עוד נשתבשו במה שאמר‬
‫ירמיה‪ .‬ללא‪ ,‬ל) הנה ימים באים נאם ה' וכרתי‬
‫את בית ישראל ואת בית יהורה ברית חרשה‪ ,‬לא‬
‫כברית וגו' אשר הפרו וגו'‪ .‬ופאולוש השתבש בזה‬
‫באגרתו לעבריים‪ ,‬ואין !את כוונת הנביא‪ ,‬אבל אמר‬
‫כי הברית אשר תכרת להם בגאולה העתידה לא‬
‫יפרו אותה נאשר הפרו הברית שברת עמהם בחורב‪.‬‬

‫והעד ע‪ 5‬זה מה שכתוב ונמתי תורתי בקרבם ועל‬
‫לבם אכתבנה באופו ש‪5‬א יחטאו בה עוד‪ .‬אלא‬
‫שגירונימוש שבש זה בהעתקתו וכהב במקום נתתי‬
‫אתז‪ .‬וכבר אמר במקום אחר ארור האיש אשר ‪5‬א‬
‫ישמע את דברי הברית הזאת אשר צויתי את‬
‫א ב ‪ 1‬תי כ מ ביום הוציאי אותם מארץ מצרים‬
‫וגו' (ירמיה יא‪ ,‬ג‪-‬ד)‪ .‬וטה שהטעה אותם לשון‬
‫הכתוב "ברית חדשה"‪ ,‬דרך הכתוב הוא לקרוא חדש‬
‫מה שלא נתפרסם מתהלתו כראוי ואה"כ נתקיים‬
‫ונתפרסם אש'פשאינו חדש‪ ,‬נמו שנאמר לנו ונלבה‬
‫הגלגל ונחדש שם המלוכה (ש"א יא‪ ,‬יד)‪ ,‬לא‬
‫שנשתנית המלוכה למלבות אחרת אלא לקיים את‬
‫הראשונה‪ ,‬וכן זאת הברית החדשה היא בעצמה‬
‫ברית על התורה הראשונה‪ .‬ועוד כי‪ ,‬אמר וכרתי‬
‫את בית ישראל ואת בית יהודה וגו' והתורה‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"ה?גם‪5,‬ר"צםבע‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬פ‪,,,1%‬‬

‫החדשה אשר הם מוענים נתנה לגוים ולא לבני‬
‫יהודה‪ ,‬ובני ישראל שהם עשרת השבטים לא היו‬
‫עוד כמקומם בזמזישו‪ .‬אמנם הם דוחים זה באמרם‬
‫שהם ברי ישראל ויהודה אחרי אשרבני ישראל לא‬
‫אבו שמוע בקול ה' אלהיהם ומרו ועצבו את רוח‬
‫קדשו‪ ,‬ולזה נתנם למשל ולשנינה בכל הגוים אשר‬
‫הדיחם שם‪ ,‬אתו‪ -‬אשר שלח להם הדושיח ולא‬
‫קבלוהו‪ .‬וכל זה הבל ורעות רוח‪,‬כי השי"ת הבטיח‬
‫להם אשר בשובו שבותם בעת הגאולה האמתית‬
‫לא יקשו ערפם ויאמינו בו ית' ובטשית צדקו‬
‫בכתוב בתורה אם יהיה נדחף בקצה השמים וגו'‬
‫(דברים ל‪ ,‬ד)‪,‬וכןירמיה (לב‪ ,‬לז) אמר‪ :‬והשיבותים‬
‫אל המקום הזה וגו' ונתתי להם לב אחד ודרך אחד‬
‫ליראה אותי כל הימיםונוי וכרתו להם ברית עולם‬
‫אשר לא אשוב מאחריהםלהמיבי אותם‪ ,‬ואתיראאי‬
‫אתו בלבבם לבלתי מור מעלי‪ .‬כל זה ראיה בי‬
‫בבוא הגואל האטתי לא יקשו ערפם וישמעו בקולי‪.‬‬
‫וכבר הב‪.‬טיח להם בתורה באמרו ומל ה' אלהיך את‬
‫לבבף וגו' לדברים ל‪ ,‬ו)‪ ,‬והמילה היא שיעשו טוב‬
‫בטבע ולא ישלוט בהם יצר הרע כאשר היה האדם‬
‫קודם חטאו‪ .‬וכמו שדרשו חז"ל והניעו שנים אשר‬
‫תאמראיז לי בהם חפץ (קהלת יב‪ ,‬א) אלו ימי‬
‫המשיה שאין בהם לא זבות ולא חובה‪.‬‬
‫עוד נשתבשו במה שאמר ירמיה כשהבטיח‬
‫הנאולם (ג‪ ,‬יב) הלוך וקראת אה הדברים האלה‬
‫צפונה ואמרת משובה ישראל וגו' שובו בנים‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"‪2‬ט‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,1",,,,,,,,,,,,,,‬מ‪,5(2‬הישב"ץ‬

‫שובבים וגון והיה כי תרבו פריתם בארץ בימים‬
‫ההמה נאם ה' ‪5‬א יאמרו עוד ארוו ברית ה' ולא‬
‫יעלה ע‪5 5‬ב ו‪5‬א יוברו בו ‪51‬א יפקדו ולא יעשה‬
‫עוד‪ .‬והנה אהד מהם חשב המקרא הזה ראיה חותכת‬
‫על התחדשות התורה בבוא המשיח המדומה‪ ,‬כי‬
‫בז כתיב בעת ההיא יקראו לירושלם נבא ה' ונקוו‬
‫אליה כ‪ 5‬הגוים לשם ה' וגו' (שם ג‪ ,‬יז)‪ ,‬והבין‬
‫מזה כי בבוא ישו נתקיים‪ .‬וכל זה שקר‪ .‬כי‬
‫קונשטנטין אשר הקריה לרומי ואימליא על אמונת‬
‫ישו חיה אחריו יותר משלש מאות שנה‪ .‬ועוד‬
‫שכתוב סמור לוה המאמר ביפים ההמה ילכו בית‬
‫יהודה על בית ישראל ויבאו יחדו מארץ צפון על‬
‫'הארץ אשר הנחלתי את אבותיכם (שם ג‪ ,‬יה)‪ ,‬וכל‬
‫זה ‪5‬א יצא למציאות ערייז‪ .‬אמנם כוונת הכתוב‬
‫אינה לחדש תורה ולנטל תורתנו הקדושה ח"ו א‪5‬א‬
‫לומר שבעת הגאולה ‪5‬איהיה מקום בירושלם מיוחד‬
‫לקבל השפע האלהי כמו בעת שהיה הארון‪ ,‬שנאמר‬
‫י‬
‫‪.‬ודברתי אתף מעל הכפרת לשמות כה‪ ,‬כב)‪ ,‬כ‬
‫ירושלם כולה תהיה קדש ומוכנת לקבלת הנבואה‪,‬‬
‫כמו שאמר ונבאו בניכם ובנותיכם ונו' (יואל ג‪ ,‬א)‪,‬‬
‫ונאמר ומלאה הארץ דעה את ה' כמים ‪5‬ים מכפים‬
‫(ישעיהיא‪,‬מ)‪.‬וזה שאמרביוב ההוא יקרא לירושלם‬
‫כסא ה' כנגר מה שהיו אומרים ארון ברית ה'‪,‬‬
‫וכוונת הכתובכי קדושת הארון תחל על ירושלם‪.‬‬
‫ומה שאמר ולא "זכרו וגו' ולא יעשו עור‪ ,‬להביא‬
‫הארון במלחמה כאשר עשובימי עלי במלחמה עם‬
‫הפלשתים (ש"א ד‪ ,‬נ)‪ ,‬והכוונה כי מלך המשיח‬

‫ילקוט ויכוחים‬

‫"הכיח"ישב"ץ‬

‫‪190‬‬

‫במלחמותיו לא יצטרך להביא עמו הארון‪,‬כי הפסוק‬

‫מעיד עליו כי הוא בשבס פיו וברוה שפתיו ימית‬

‫רשע (ישעיה יא‪ ,‬ד)‪ .‬וכן מה שאמר הכתוב הקשיבו‬
‫אלי עמי ולאוטי אלי האזינו כי תורה מאתי תצא‬
‫ומשפמי לאור עמים ארניע לישעיה נא‪ ,‬ד)‪ ,‬וכןכי‬
‫מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם (שם ב‪ ,‬ג) אינו‬
‫רוצה ‪5‬ומר שתתחדש התורה אלא שתצא הוראה‬
‫ולמוד בדרך ישרה‪ .‬וכן עלפי התורה אשר יורוף‬
‫ועל המשפט אשר יאמרו ‪5‬ך תעשה (דבריםיז‪ ,‬יא)‬
‫אינו מצוה ‪5‬הם לעשות תורה חדשה א‪5‬א הוראה‬
‫ולמוד מן התורה אשר בידם והסנהדרין יפדשוה‬
‫‪5‬הם‪ .‬הנה נתבם‪ 15‬כ‪ 5‬הטענות שחשבו להתלות‬
‫בהו ע‪-5‬בטול התודה והדושה באונגליונם‪.‬‬
‫ולפי שהם מודים שתורתנו האלהית היא טן‬
‫השמים‪ ,‬ולטעוז עליה שנשתנתה לתורה אחרת היא‬
‫טענה נופלתמאליה‪,‬כי הדבר שהואאלהי לא ישתנה‬
‫בי ‪5‬א אדם הוא שנתן התורה הנאת להנחם‪ ,‬על כן‬
‫התחכמו לתת מסוה וחסרון לתורתנו הקדושה‬
‫ואומרים שהיתה הסרה ונעדרת השלכדת טתתלת‬
‫עד יסבא ישו והשלימה‪ ,‬וקראו תורת סשה מלמרת‬
‫תינוקות ותורת המעשים‪ ,‬ותורתישו תורת האמונה‪.‬‬
‫עצמו ‪5‬א קרא תורתו תורה הרשה רק‬
‫אףני‬
‫‪f,‬‬
‫ה‪'f‬על הלהם והיין קרא ברית חדשה‪ .‬והנה‬
‫מה שצו‬
‫החסרון שנותנים בתורתנו הקדושה לדעתם הוא‬
‫המצות‪ ,‬ואומרים כי טצד‬
‫מצד‬
‫הנחתההאבמאומנוהנהומהציי‬
‫א חסרה ביסוד מציאות האל‬
‫יתברך‪ ,‬כי ‪5‬א גלתה סוד השלוש והגשמה אלא‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"ען‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬מ~פ‪,‬הישב"ץ‬

‫במשלים וחידות נעדרי ההבנה והביאור‪ ,‬וזהו רמז‬
‫המסוה שהיה עלפני משה (שמות ‪5‬ד‪ ,‬לג)‪ ,‬ואומרים‬
‫כי תורת ישו גלתה אלו הסודות והם הגשמת ישו‬
‫בבטז מרים ותלייתו על העץ‪ ,‬ואז הוסר המסוה מעל‬
‫הסודות האלה‪ ,‬אלא שעדייז נשארת המחיצה על‬
‫עיני בני ישראל ולא תטור מהם עד אשר יודו‬
‫בביאת המשיחישו‪ .‬אלה הםדברי פאולוש‪.‬וגם מצר‬
‫המצות היתה תורת משה חסרה‪,‬כי המצות נחלקות‬
‫לשלשה חלקים‪ :‬א) מצות מדיניות שקורין אותז‬
‫מוראליש‪ ,‬והן המצות השכליות אשר הכוונה בהן‬
‫להשלים האדם בעצמו ובמה שישתתף הוא עםזולתו‪.‬‬
‫ב) למצות משפטיות שקורין אותז נ'ודיסיאלים‪,‬‬
‫והן המצות למנהיגי המדינה‪ .‬ג) למצות מיוחדות‬
‫בדת האל שקוריז אותן טרימוניאליש‪ ,‬כי מירא‬
‫בלשון יון אלהית‪ ,‬והן המצות התלויות במקדש‬
‫וקרבנות‪ ,‬ואומריםכי בשלשת החלקים אלה חטרה‬
‫תורת משה‪ :‬אם במדיניות לא תקפיד ב"א לתקן‬
‫המעשה לבד‪,‬ולא תפנה לטהר הלב במדות החשובות‪.‬‬
‫‪,‬מה שאמרה לא תחמוד אשת רעך הרצון בו לא‬
‫תעשה מעשה הנשיקה והחבוק סמה שמראה שאתה‬
‫חומד אותה‪ .‬ואם במשפמיות‪ ,‬תורה משה תתיר‬
‫הרבית לנכרי והוא חוץ ממהיקש השכלי‪ .‬גם רוצח‬
‫בשגגה גזרה עליו התורה גלות עד מות הכהן הגדול‪,‬‬
‫ואין המשפם שוהכי זה יענש יום אהד וזה שבעים‬
‫שנה‪ ,‬עם היותם שוים בחמא‪ ,‬ואם יצא הרוצח מעיר‬
‫מקלטו והרגו גואל הדם פטור אע"פ שהוא מזיד‬
‫וזה שהרג בשוגג הרג‪ .‬וכל זה חוץ מהיקש השכלי‪.‬‬

‫ילקדט ויכוחים‬
‫"מעח הרשב"ו‬

‫‪192‬‬

‫ובמצות האלהיות ג"כ הסרה תורת משהכי הקרבנות‬
‫לכפר ע‪ 5‬העונות לא היו די עד שנתלה ישו‪— .‬‬
‫אלו הם דבריהם ‪5‬תת דופי לשלמות התורה ולתת‬
‫עפי לאמונתם‪ ,‬וכ‪ 5‬זה הוא שקה‬
‫והנה מצד האמונה בעצמה אין צורך להשיב‬
‫להם יותר ממה שכתבנו בבטול אמונתם בהגשמה‬
‫ובשלוש‪ .‬אמנם מענתם על חסרון התורה יש להשיבם‬
‫בי התורה שלמה מצד המצות בחלק הראשון הוא‬
‫חלק המדיני=מוראליש‪,‬כי צותה אותנו למהר ה‪5‬ב‬
‫במו שנאמר בפיך ובלבבך לעשותו (דברים ל‪ ,‬יד)‪,‬‬
‫בכל לבבך ובכל נפשך ובכל‬
‫ואהבת את ה'‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫ל‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫)‬
‫ה‬
‫מאדך (שם ו‪,‬‬
‫לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו‬
‫בכל לבבכם ובכל נפשכם (שם יא‪ ,‬יג)‪5 ,‬א תחמוד‬
‫(שמות כ‪,‬יז) הוא בלב‪ ,‬כמו אל תחמודיפיה בלבבך‬
‫(משלי ו‪ ,‬כה)‪ ,‬וכן לא תתאוה (דברים ה‪ ,‬יח) הוא‬
‫בלב‪ .‬כמו שאמר תאות לבו נתת לו (תהלים כא‪ ,‬ג)‪,‬‬
‫ולא תתורו אחרי לבבכם (במדבר סו‪ ,‬לט)‪ ,‬לא תשנא‬
‫את אחיו בלבבך וגו' לא תקום ו‪5‬א תטור את בני‬
‫עמך (ויקרא יט‪ ,‬יז‪-‬יח)‪ ,‬קדושים תהיוכי קדוש אני‬
‫(שם ים‪ ,‬ב)‪ .‬בחלק השני הוא חלק המשפטים‪ ,‬הנה‬
‫התורה העידהומיגוי גדול אשרלו חקים ומשפמים‬
‫צדיקים נבל התורה הזאת (דברים ד‪ ,‬ח)‪ .‬ולהתיר‬
‫הרבית לנכרי אינו חוץ ממהיקש כי הוא בעצמו‬
‫טותנו‪ ,‬ואיסור רבית לאת (ויקרא כה‪5 ,‬ו) הוא‬
‫גמילות חמד ו‪5‬א יחייבהו הנקש‪ .‬וענין השוגג לנום‬
‫לעיר מקלס עד מות הכהן הגדול (במדבר לה‪ ,‬כה)‬
‫הוא להשקיט לב נואל הדם כי במות הכהן הגדול‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪193 ,‬‬

‫ייכוה"כשנ"נ‬

‫ומבישראל יתנחם במיתת קרובו ולא יחם לבבו‪,‬‬
‫ייושר זההדיז ע"‪ 9‬שתי הקדמות תוריות‪ ,‬האחתכי‬
‫"שוגג צריף נפרה ולזה מביא בשבה או שעירה‬
‫לחמאת‪ ,‬והשנית כי מיתת צדיקים מכפרת‪ .‬ולפי‬
‫ואאין שגגת הריגת נפש קלה כשגגתחייבי כריתות‬

‫ושיספיקו לה כופר לנפשו כשבה או שעירה‪ ,‬אשר‬
‫באכילת הקרבן מתכפר‪ ,‬כאמרם ז"ל הכהנים אוכלים‬
‫והבעלים מתכפרים‪ ,‬עכ"פ אם מת הכהן הגדול די‬
‫לצרף מיתת צדיקים שמכפרת ג"כ‪ ,‬ואז ישוב לעיר‬
‫אחוזתו‪ .‬וקודם כפרה זו ישב בעיר מקלטו‪ ,‬וגלות‬
‫שנינה מן היסורים על החמא‪ .‬ואם יצא מעיר מקלסו‬
‫ונהרג הוא פושע בעצמו וגואל הדם אינו ראוי‬
‫להענש‪ ,‬בי הרוצח בשוגג‪ .‬פושע הוא‪ .‬הלא תראה‬
‫התורה חייבה את השוגג כפרה בקרבן‪ ,‬כי מי‬
‫שהוא שלם בשכלו יזהר שלא תצא שגגה מתחת‬
‫ידו‪ .‬בחלק השלישי‪ ,‬הוא הלק מצוות המיוחדות‬
‫לעבודת התורה לשמה היא הכפרה בקרבנות‪,‬‬
‫ואמונתם בהריגת ישו לכפרה היא מעותם וכבר‬
‫כתבנו חסרונם בזה‪.‬‬
‫עוד נותנים דופי ומלינים על חז"ל מה שדנו‬
‫בשור של נכרי שהרג שור של ישראל בין תם ובין‬
‫מועד חייב לשלם נזק שלם ובהיפך דפמור וב"ק‬
‫לח‪ .).‬ותלונה זו כבר נזכרה בגמרא שהתלוננו עליה‬
‫פילוסופי אומות העולם‪ ,‬והעידו שהתורה בולה אמת‬
‫הו'ץ מדבר זה‪ ,‬ומענו‪ ,‬או "רעהו" דוקא או לא דוקא‪.‬‬
‫"אפילולפי מעותם‪.‬אין זו תלונה על התורה אלא על‬
‫החכמים שלא דנו כמו שנראה מפשט הכתוב‪ .‬והטעם‬

‫כי‬

‫ילקוט ויכוחים‬

‫‪194‬‬
‫יבטה‪",‬י"ב"ץ‬
‫הנזכר בגמרא לא יקבלוהו מפסוק ראה ויתר גוים‬
‫(חבקוק ג‪ ,‬ו)‪ ,‬ראה שלא קיימו שבע מצות שקבלו‬
‫עליהם בני נח והתיר ממונם לישראל‪ .‬אבל נדחה‬
‫אותם ונאמר להם כי הדיז נותן בן אם שור נכנס‬
‫ברשות חברו והזיק חייב‪ ,‬ואם הוזק פמור חברו‪,‬‬
‫וכן הדין אם נכנם שור שלהם בארץ ישראל דשהיא‬
‫רשות ישראל‪ ,‬אבל בגלות שדניןדיני נזיקיןביןגוי‬
‫וישראל בערבאותיהם על פי דיניהם אין לדיין‬
‫יהודי להקיל על הגוי על פי דיני ישראל ולומר‬
‫שהיא רשותמן‪.‬‬
‫ולפי שהם התירו לשונם להטיל מום בקדושת‬
‫שמים כקדושת תורתנו האלהית‪ ,‬נוכל גם בז להמיל‬

‫זוהמא בתורתם ולענות להם כאולתם‪ .‬ואכתוב כאז‬
‫פחיתות אונגליון שלהם‪ .‬ואעפ"י שאינם אלא דברי‬
‫ליצנות‪ ,‬כבר אמרו חז"ל כל ליצנותא אמורה בר‬
‫מליצנותא דעבודה זרה‪ .‬וטדבריהם יתבררכי עמי‬
‫הארץהיו ולאידעו אפילו פסוקי התנ"ף‪,‬כי הכותב‬
‫תולרות משיחם מביאכי ישו נולד מבתולה לקיים‬
‫מה שנאמר הנה הבתולה תהר‪ ,‬וטעה בפסוק הנה‬
‫העלמה הרה (ישעיה ו‪ ,‬יד)‪ .‬עוד אמר שהיה ישו‬
‫מבית לחם יהודה לקיים מ"ש ואתה בית לחם יהודה‬
‫אין אתה צעיר באלפי יהודה‪ ,‬וטעה בכתוב (מיכה‬
‫ה‪ ,‬א)‪ .‬עוד כתבכי הורדום הרג כל הנערים אשר‬
‫בבית לחם וסביבותיה משתי שנים ולמטה‪ ,‬לקיים‬
‫מה שנאמר קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה‬
‫(ירמיה לא‪ ,‬סו)‪ ,‬ומעהכי אלו הבנים (בבית לחם)‬
‫לא היו לרחל‪ ,‬כי בית לחם בחלקו של יהודה‪ ,‬וגם‬

‫ילקוט ויכוחים‬

‫"צן‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬ממחהישביץ‬

‫כי הפסוק הוה נאמר על גלות ישראל‪ ,‬ונזכרה‬
‫הבשורה על גלות בבל ושבו מארץ אויב ושבו בנים‬
‫לגבולם‪ .‬עור כתב כי נצרת יקרא‪ ,‬וזה הפסוק אינו‬
‫בכתוב‪ ,‬והוצרך המפרש לזמר בי הוא מה שכתוב‬
‫ונצר כשרשיו יפרה (ישעיה יא‪ ,‬א)‪ .‬עוד כתב ני‬
‫ישו אמר לשטז‪ ,‬כתוב בתורה לה' אלהיך תשתחוה‬
‫‪ 151‬לבדו תעבוד‪ ,‬ומעה בלשון הכתוב (דברים ו‪,‬ינ)‪.‬‬
‫עוד כתב שם בי ישו הלך לכפר נחום העומד על‬
‫שפת הים מנבול זבולון שיים מה שנאמר‪ .‬ארצה‬
‫זבו‪5‬ון וארצה נפתלי דרך הים וככר הירדן גליל‬
‫הירדן‪ .‬וטעה בכתוב (ישעיה ח‪ ,‬בנ)‪ .‬עור כתב בי‬
‫ישו אמר לתלמידיו שמעהם מה שנאמר אל‬
‫הראשונים ואהבת קרוביך ואיבת אויביך‪ ,‬ומעה‬
‫בבתוב (ויקרא יט‪,‬יה)‪ .‬עוד אמרכי ישו"היה מרפא‬
‫חולים ואמר להם שלא יפרפמו זהלקיים מה שנאמר‬
‫הן‪-‬נערי אשר בחרתי בחירי רצתה נפשי אתן רוחי‬
‫עליו ומשפמי לגוים יגיד ‪5‬א יכהה ו‪5‬א ירוץ ולא‬
‫ישמע אחר בחוץ קולו קנה רצוץ לא ישבור ופשתה‬
‫כהה ‪5‬א יכבנה עד ישליך וינצח משפט ולשמוגוים‬
‫ייחלו‪ ,‬וטעה בכתוב (ישעיה מב‪ ,‬ג)‪ .‬עוד אמר ישו‬
‫להפרושים כי עליהם בתיב העם הוה בשפתיו‬
‫כברוני ולבו רחקבימני ‪5‬לא דבר יעבדוני ומלמדים‬
‫כנוסרים ומצות אנשים‪ ,‬וטעה בכתוב (ישעיה כס‪,‬‬
‫יג)‪ .‬עוד שם שאלוהו הפרושים אם מותר לתת בס‬
‫לאיוו סבה שתהיהף והשיב להם‪,‬‬
‫כריתות‬
‫שמעתם לאשתי‬
‫בראשונה עשה ה' זכר ונקבה ואמר על‬
‫כי‬
‫כז יעזוב איש אב ואם ודבק באשתו והיו לבשר‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪..‬מבמ‪.‬הישב"ץ‬
‫‪4221,,,‬‬
‫אחד שניהם‪ ,‬וטעה בכתוב ובראשית ב‪ ,‬כה)‪ .‬עוד‬
‫גפם כי ישו אמר לתלמידיו בבואו לירושלם שילכו‬
‫א‪ 5‬העיר ויביאו לו חמור לרכוב עליו לקיים מה‬
‫ושנאמר אמרו לבת ציוו הנה מלכר יבא לד עני‬
‫ורוכב ע‪ 5‬אתוו וע‪ 5‬עיר בן אתון‪ ,‬וטעה בכתוב‬
‫לזכריה ט‪ ,‬ט)‪ .‬וכתב שםכי הפרושים נתמלאו חימה‬
‫על אשר הנערים קוראים אחרי ישו הושיעה נא‬
‫בו דוד; ואמר ישו להם הלא שמעתם מה שכתוב‬
‫נופי עוללים ויונקים השלמת השבח‪ ,‬וטעה בכוטב‬
‫ותהלים‪.‬ח‪ ,‬ג)‪ .‬עוד כתב שם כי ישו אכל הפסת‬
‫בלילה שמחרתו נתלה והיה בשנה ההיא פפח ?ום‬
‫ששי‪ .‬ויום ראשון ש‪ 5‬פסה נתלה‪ ,‬וזה שקר גטגר‪,‬‬
‫כי לא יהרנו ביום קדש‪ ,‬וכן בתלמוד אמרו ותלאוהו‬
‫בערב לפסח‪ .‬וכבר שאלתי לאחד מהם הבקי‬
‫באוננליונם יאמרלי שאינו מבין זה‪ .‬עוד שם כי‬
‫יהודה איש קריות ‪5‬קה מהכהנים שלשים כמה וממר‬
‫להם ישו כשבאו לתפשו‪ ,‬כטנתן להם סימן ואמר‬
‫כשתבואו לתפשו מי אשר אנכי אשקנו הלא הוא‬
‫ישו‪ .‬וכן עשו‪ ,‬ואח"כ נתחרמ והביא שלשים כסף‬
‫לזקנים ולכהנים ואמר ‪5‬הם חטאתי כי ממרתי דם‬
‫צדיק‪ .‬אמרו ‪ ,15‬מה לנו‪ ,‬אתה יודע‪ ,‬והשליף הכפף‬
‫במקדיש 'והלך ‪ 15‬ותלה עצמו‪ ,‬והכהנים לקחו הכסף‬
‫כי אמרו איננו ראוי לקרבן כי הוא ערף דם נקי‬
‫השפוך‪ ,‬והוסכם בעצתםשיקנובו ‪.‬שדהיוצר לקבורת‬
‫גרים‪ ,‬ולכן נקרא השדה חק‪ 5‬דמא עד היום הזה‪,‬‬
‫ואז נתקיים מה שנאמר עלידי ירמיה הנביא שיקחו‬
‫שלשים כסף ערך נערך אשר לקחו סבני ישראל‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"צ‪,‬ו‪2,52~,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,‬שם‪,,‬‬

‫ונתנו אותם בעד שדה יוצר כאשר צוני ה'‪ ,‬וטעה‬
‫בעיקר הכתוב שנאמר ויאמר ה' אלי השליכהו אל‬
‫היוצר אדר היקר‪ ,‬פסוק הוא בזכריה (יא‪ ,‬יג) ולא‬
‫בירמיה‪ – .‬וכאשר ראה גירונימוש הטעות בזה‬
‫העיד עדות שקך כי ראה עלה אחד בלשון הקדש‬
‫כתוב בו זה הפסוק בשם ירמיה‪ ,‬וב‪ 5‬זהאינו שוה‪,‬‬
‫כי למה לא שם גירונימוש העלה הזאת בהעתקתו‬
‫לספרירמיה?‬
‫שם‪,‬‬
‫עוד כתב כי אדם אחד שאללישו מההיא‬
‫המצוה הראשונה בתורה? והשיבו שמע ישראל ה'‬
‫אלהיך א‪ 5‬אחר הוא‪ ,‬ואהבת את ה' אלהיך בכל‬
‫לבבך ובכל נפשך ובכל מחשבתך (?) ובכל מאדך‪.‬‬
‫והנה העני הזה שעשוהו אלוה לא היה יודעאפילו‬
‫קריאת שמע! (דברים ו)‪ .‬עוד כתב שם‪ ,‬כי ישו‬
‫אמר אכה הרועה ותפוצנה הצאן‪ ,‬וטעה בכתוב‬
‫וזכייה יג‪ ,‬ז)‪ .‬עוד כתב בי ע‪ 5‬יוחנן נאמר‪ :‬קול‬
‫קורא במדבר פנו דרך ה' ישרו מסלותיו וגו' והיה‬
‫העקוב למישור והרכסים לדרכים פשוטים וראו כל‬
‫נשר אתישיעת ה'‪ ,‬וטעה בכתוב (ישעיה ם‪ ,‬ג‪-‬ד)‪.‬‬
‫עוד כתב שם ספר תולדות יומר ארום מרים‪,‬‬
‫והיה משלשלה נתן בן דוד‪ ,‬ואח"כ כתב הכל באופן‬
‫אחר ואמר שהיה משלשלת שלמה‪ .‬ואונגליונם שיש‬
‫להם מארבעה תלמידיו של ישו מותרים זה את זה‬

‫בדברים הרבה‪ .‬וכבר השתי‪-‬לו לעשות פשרה לישב‬
‫הענינים כפי יכולתם‪ .‬ואני ראיתי‬
‫וכשמביא מאמר אומר בזה הסכים עמו פלוני ובזה‬
‫לא המכים עמו ומתקן לפי מחשבתו‪ ,‬אך לא עזרם‬
‫הממר ההוא‪,‬‬

‫ילקוט ויכוחים‬

‫תו‪5‬י‪%‬כויחאות"ץ‪5‬ברייףאץ ייצוי‪5‬‬
‫""‪'1‬ףשןש"'א‪5‬זףן‪"5‬ץ‪3‬ד‬
‫מוסריים שנתגיירו מפני זה‪ .‬וכוונתם בס‪15‬ר‬
‫י המשיה טחויבשיהיה מבית דור‪,‬‬
‫התולדות ההםכ‬
‫וחשבו כי אחר שהארוס היה מזרע דוד ארוסתו‬
‫ג"כ מזרע ההוא‪,‬וזו סברא מהםבליראיה‪ .‬והראיות‬
‫שמביאים בספוריהם בהרבה מקומות באונגליונם‬
‫ולהאריךבזה‬
‫מורה על חסרונםבידיעתכתבי הקדשי‬
‫הרשב"ץ‬

‫הי‬

‫‪198‬‬

‫הוא איבוד זמן‪.‬‬
‫עוד הם מתפארים בשלמות תורתם‪ ,‬מה שאמר‬
‫ישו לתלמידיו‪ ,‬אוי לכם אם יברכו לישבחו) אתכם‬
‫כל האנשים‪,‬בי זההיו עושים לנביאים ולאבותיכם‪,‬‬
‫אבל אליכם אני אוסר אהבו את אויביכם הטיבו‬
‫לשונאיכם ברכו מקללכם התפללו בער צרביהם‪ ,‬ואם‬
‫יכה אתכם אחד בלחי האחת תתנו לו גם השניה‬
‫להכותה‪ ,‬ואםיגזול איש את כתנתכם או מלבושכם‬
‫לא תמנעו ממנו‪ ,‬ותנו אותם לכלמי שישאל מכם‪.‬‬
‫עוד צוה אותם‪ :‬אל תשתדלו לתדאגו) לומר מה‬
‫נאכל ומה נשתה ומה נלבש כמו שיעשו הגוים‪,‬‬
‫י יורע אביכם שבשמים מה שמצטרר לכם‪ .‬בקשו‬
‫כ‬
‫ראשונה מלכות שמים וצדקתו‪ ,‬וכל זה יתן לכם‪.‬‬
‫אל תשתדלו ליום מהר‪,‬כי יום מחר ישתדל לעצמו‪.‬‬
‫וכדומה לאלו החסידות של שטות כתב הרבה‪ ,‬וזהו‬
‫שמתפארים הטועים בשלמות תורתו‪ .‬אמנם כיוצא‬
‫בזה אין ראוי שתקרא תורה‪ ,‬כי בשמירתה יפסד‬
‫הקבוץ המדיני‪ .‬ומכל זה יתפרסם ויתברר נצחיות‬
‫החורה השלמה היא תורתנו הקדושה‪ ,‬והבאים‬
‫להתפאר בסתירתה הם הסרי מדע‪ ,‬ודברי תורתם‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,.,,,,.,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,222‬מתפ‪,‬םנ?‪5‬ך]‪..‬‬

‫הם הבל נדף‪ .‬ויש ראיה לנצחיות התורה האלהית‬
‫מדבריהם עצמם‪ ,‬בי הם מודים בתהלות דוד נעים‬
‫זטירזת ישראל‪ ,‬והוא דבר בשבה תורתנו ומשלמותה‪.‬‬
‫ובדבר ביאת המשיח העתיד לבא‪ ,‬כבר נתבאר‬
‫כל זה מדברי התורה והכופר בזה כופר בתורה‪ ,‬ונם‬
‫מדברי הנביאים‪ ,‬ני כל נחמותיהם היו' בביאת‬
‫המשיח‪ .‬אבל הנוצרים מועניםכי כבר באו ונתקיימו‬
‫עליד ישו הנוצרי כי הוא היה המשיה אשרעליו‬
‫יו הנביאים‪ .‬וכל דבריהם דברי תוהו כי ישו‬
‫התנבא‬
‫היה קודם החורבן דולא היה צורד למשיח]‪ .‬ועוד‬

‫הם מתפקרים בזה סמה שנמצא במדרש קינות‬
‫(איכה) שביום שחרב בית המקדש אתיליד‬
‫משיהנה‪ ,‬אך משם תצא מתירה לדבריהם‪ ,‬ני ישו‬
‫הנוצרי נולד קודם חורבן בית המקדש‪ ,‬והמדרש‬
‫מוכיח כי ממש באותו יום שנחרב בית המקדש‬
‫היתה הלידה של המשיח א"כ אינו ישו‪ .‬עוד הם‬
‫מתפקרים סמה שנאמר בתלמור שיתא אלפי שני‬
‫הוי עלמא‪,‬שני אלפים תהו‪ ,‬שני אלפים תורה‪ ,‬שני‬
‫אלפים ימות המשיח‪ .‬ונאמר שם בשם דבי אליהו‪,‬‬
‫ואומריםכי זהאליהו הנביא ודבריו הם דברי נבואה‪.‬‬
‫אבלגם משםיש סתירה להם‪ ,‬שנאמר שםובעונותינו‬
‫שרבו יצאו מהם מה שיצאו‪ ,‬ועור‪.‬שיושונילד‪-‬קודם‬
‫השלמת שני אלפים של תורה‪,‬כי קע"ב שנים אחר‬
‫חורבן הבית נשלמו ארבעת אלפים והוא נולד ומת‬

‫קודם החורבו‪ .‬ועניז שני אלפים ימות המשיח ר"ל‬
‫כי ראוים ישראל לזה אם לא יגרום החמא‪ .‬גם מה‬
‫אינו אליהו התשבי‪,‬‬
‫שנאמר בתלמזד תנאדבי‬

‫אליהי‬

‫ילקוט ויכוחים‬

‫"מתמ‪",‬ישב"ץ‬

‫‪200‬‬

‫שהרי שנינו בתלמוד תנא דבי‪.‬אליהו ר' נתז אומר‬
‫בפרק מי שהיה טמא‪ ,‬א"כ היה אחר ר' נתז שהוא‬
‫אחרון התנאים‪ .‬וכן אליהו זכור לטוב שאמר לרבי‬
‫סלא חמידא היה אחר החורבן הרבה‪ ,‬ואמר אמריתו‬
‫אמאי לא אתי משיהא (בפרק א' מיומא)‪ .‬הנה‬
‫שבעלי התלמוד כתבו שאליהו העידשעדיין לא בא‬
‫המשיח אחרי ישו זמן רב‪ .‬ובן בפרק ערבי פסחים‬
‫תנא דבי אליהו אע"פ שאמר ר"ע וכו'‪ ,‬והוא היה‬

‫אחר החורבן‪.‬‬

‫ומה שמביאיםהנוצריםראיותמטפרי הנביאים‬
‫ע‪ 5‬ביאת משיחם‪ ,‬כבר הרבה להשיב עליהם רב‬
‫סעדיה גאון ז"ל בספר האמונות והדעות‪ ,‬והביא‬
‫ראיות ברורות שלא נתקיימו ערייז הנבואות‬
‫העתידות לבא בימי המלר המשיח‪ ,‬והביא בזה ט"ו‬
‫נבואות‪ ,‬חמש מהן מבוארות מענינם שלא נתקיימו‬
‫בבית שני‪ ,‬וחמש מהן מבוארות שלא נתקיימו‬
‫ענינם מהקבלה‪ ,‬וחמש מהן שלא נתקיימו מהחוש‬
‫וממס שאנו רואים בעינינו‪ .‬החמש הראשונות‬

‫מהפסוקים האתת מהן היא מה שכתוב שעתיד‬
‫הקב"ה לקבץ כל ישראל ולא ישאר אפילו אחד‬
‫מהם בארץ נכריה שנאמר וכנסחים אל אדמתם‬
‫ולא אותיר עוד מהם שם (יחזקאל לס‪ ,‬כס)‪ ,‬ובימי‬
‫בית שני לא נתקבצו כל ישראל אלא קצתם‪ ,‬וזה‬
‫יתבאר מהפסוק שנאמד כל הקהל נאהד ארבע‬
‫רבוא אלפים שלש מאות וששים וגו' לעזרא ב‪ ,‬סד)‪.‬‬
‫והשנית שנאמר בנחמת ירושלם שיתקבצו ישראל‬
‫ביטי הישועה אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרום‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫"‪,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,15‬ממ‪,,]"2?%,2‬‬

‫ומגוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים (ישעיה‬
‫יא‪ ,‬יא)‪ ,‬ובימי הגלות הראשונה לא גלה אחד‬
‫מישראללאיי הים‪ ,‬כמו שנתבאר בירמיה וביחזקאל‬
‫ובסוף מלכים שלא גלו אלא לבבל‪ ,‬וכיון שלא גלו‬
‫לאיי הים האיך יתקבצו משם? א"כ לא נאמרה‬
‫נחמה זו על בית שני כ"א על קבוץ גליות העתיד‬
‫ע"י מלך המשיח‪ .‬השלישית שנאמר בנחמת ירושלם‬
‫שבני נכר והנוים יבנו חומות ירושלם דכתיב ובנו‬
‫בני נכר חומותיך ומלכיהם ישרתונך (ישעיה ם‪,‬י)‬
‫ובימי בית שנד לא די שלא בנו את החומה אלא‬
‫שאפילו לישראל לא היו מניחים לבנותה‪ ,‬כמו‬
‫שנזכר בספר עזרא דבתיב הבונים בחומה וגו'‬
‫(נחמיה ד‪ ,‬יא)‪ .‬והרביעית באותה הנהמה נזנר‬
‫ופתחו שעריך תמיד יום ולילה לא ימגרו (השעיה‬
‫ם‪ ,‬יא) ובימי בית שני נסגרו הדלתות לפני בוא‬
‫השמש ולא נפתחו עד הום היום‪ ,‬שנאמר לא‪.‬יפתחו‬
‫י ירושלם עד הום השמש ‪-‬וגו' (נחמיה ו‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫ייער‬
‫החמישית שנאמר בנחמת ירושלם שנשתעבדו כל‬
‫הגוים לישראל כמו שכתובכי הגוי והממלכה אשר‬
‫לא יעבדוך יאבדו (ישעיה ס‪ ,‬יב) ובימי בית שני‬
‫היו ישראל הם ובניהם משועבדים‬
‫שנאמר‬
‫~‬
‫ו‬
‫ו‬
‫י‬
‫כ‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫ט‬
‫הנה אנחנו היום עבדים וגו' (נחמיה לו)‪ .‬נמצא‬
‫שכל אלו הנחמות נאמרו על לעתיד לבא‪.‬‬
‫חמש הראיות שנתבארו בהקבלה ולא נתקיימו‬
‫בימי בית שני הן‪ :‬האחת מה שהתנבא יחזקאל‬
‫ממלחמת גוג ומגוג שישראל יהיו דולקים את עצי‬
‫השלה שבע שנים ובימים ההם ‪5‬א יצטרבו לחטוב‬

‫ילקדם ויכוחים‬
‫הכשב"כ‬

‫‪202‬‬

‫עב‬
‫י‬
‫" מהיערים כי בנשק יבערו‬
‫מם‬
‫פי‬
‫י)‪ .‬ודבר זה אנו מקובלים שלא היה עדיין‪ ,‬ואין‬
‫אחת מהאומות אומרת שזה היה‪ .‬השנית היא מה‬
‫שהתנבאישעיהכיייבש נהרשיחורמצרים לגילום)‬
‫ונהר פרת בשבעה מקומות כדי שיעברג ישראל‬
‫אש (יחזקאל לס‪,‬‬

‫מהגלות פדרך ישרה‪ ,‬שנאמר והחריב ה' את לשוו‬
‫ים מצרים ונו' והיתה מסלה לשארעמיונוי (ישעיה‬
‫יא‪ ,‬סו) ומבואר שזה ‪5‬א היה בעולם ואף האומות‬
‫אינן אומרות שזההיה‪ .‬השלישית היא מה שהתנבא‬
‫זכריה כי בימי הגאולה יבקע הר הזיתים‪ ,‬שנאמר‬
‫ונבקע הר הזיתים מחציו וגו' (זכריה יד‪ ,‬ה')‪ ,‬וגם‬
‫זה לא היה בעולם‪ ,‬ולא אמר אדם שזה כבר היה‪.‬‬
‫הרביעית היא שהתנבא יחזקאל כי הבית יבנה‬
‫ביפיו ובצורתו ובמוצאותיו ובבטואיו (יחזקאל מר‪,‬‬

‫יא) וכל אוהו עניו לא היה עדייז בבית שני כמו‬
‫שמקובל בידינו מרבותינו שיהיה ע‪ 5‬אותה תנונה‬
‫בביתשלישי‪ .‬החמישית מה שהתנבא יהזקאל שיצאו‬
‫מים מירושלם דכתיב וישיבני על פתח הבית והנה‬
‫מים חיים יוצאים וגו' (יהזקאל מז‪ ,‬א)‪ ,‬וזכריה‬
‫(יד‪ ,‬ח) המנבא ע"ז ואמר ומעיז מבית ה' יצא‬
‫והשקה את נחל השמים (יואל ד‪,‬יח) עד סוףהענין‪.‬‬
‫ובבית שני לא היו מאלו המופתים והנחמות‪ ,‬ולא‬
‫הכחישנו אדם מעולם לומר שזה כבר היה‪.‬‬
‫חמש הראיות אשר נתבארענינן ממראיההעין‬
‫שלא נקיימו עדיין הן‪ ,‬האחת מה שהתנבא צפניה‬
‫כי כ‪ 5‬האומות יאמינו בה' בזמן הגאולה ויהיו‬
‫מיהדים אלהי ישראל‪ ,‬דכתיב לכן הכולי ה' ליום‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪,",,,,,,,,.,,,,,,,,,.,",,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,0,,,,,.,,,,,,,,,,,,,,,,,3~1,.‬מע‪122,5‬ם‪,,‬‬

‫קוטי לעדכ משפמי לאסוף גוים לקבצי ממלכות‬
‫יהפוף אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם‬
‫וגו' אז א‬
‫בשםכיה' לעבדו שכם אחד (בפניה ג‪ ,‬חיט)‪ .‬וכן דוך‬
‫אמר בספר תהלים אין כמוך באלהים ה' ואיז‬
‫כמעטיף‪ ,‬כלגוים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך‬
‫וגו' (תהלים פו‪ ,‬ח‪-‬ט)‪ ,‬וכן בישעיה נאמרבי נשבעתי‬
‫יצא מפי צדקה דבר ולא ישובכילי תכרע כל ברף‬
‫תשבע כל לשון (ישעיה מה‪ ,‬כנ)‪ ,‬וכז זכריה אמר‬
‫והיה ה' למלר על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה'‬
‫אחד ושמו אחד (זכריה יד‪ ,‬מ)‪ .‬הרי שהנביאים‬
‫פפכימים בנבואתם כי באחרית הימים ישובו כ‪5‬‬
‫הגוים לאמונת האמת ולא יהיה חלוף אמונות‪.‬‬
‫ואנחנו רואים היום בל אהד מהם מחזים בטעות‬
‫כאשרהיה מעולם‪ .‬השנית היא מה שהתנבאישעיה‬
‫הנביא כ בימי הגאולה יחיו בל ישראל בשלוה‬
‫ילא יהיה עליהם עול מלכות ולא יאכלו‬
‫והשקט ו‬
‫יגיעם ולא ישתו תירושם כמו שנאמר נשבע ה'‬
‫בימינו ובזרוע עוזו אם אתן את דגנר עור מאכל‬
‫לאויביף ואם ישתובני נכר תירושך אשר יגעת בו‪,‬‬
‫כי מאספיו יאכלוהו והללו את ה' ומקבציו ישתוהו‬
‫לישעיה סב‪ ,‬ט)‪ ,‬והיום אנו רואים שהם אוכלים‬
‫לאמנו ומשימים עולם על צוארנו והננו משועבדים‬
‫להם ומעונים תחת ידיהם‪ .‬והשלישית מה שהתנבא‬
‫ישעיהומיכה המורשתי מסנים עמוכיבימי הנא‪51‬ה‬
‫לא תהיה מלחמה בעולם שנאמר וכתתו תרבותם‬
‫לאתילן וגו' לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו‬
‫עוד מלהמה (ישעיה ב‪ ,‬ד‪ :‬מיכה ד‪ ,‬ג)‪ ,‬ואנחנו‬

‫ילקדט ויכוחים‬
‫"מ‪%,52‬צ‪204 ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,.,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,22‬‬

‫רואום היום מלחמות בין הישמעאלים והנוצרים‬
‫ומלהמות הכתות בין הישמעאלים בעצמם ובין‬
‫הנוצרים בעצטם‪ .‬דומה לזה מה שהתנבא ישעיה‬
‫וגר זאב עם כבש וגו' לא ירעו ולא ישחיתו (ישעיה‬
‫קע‪ ,‬ט) והתורה אמרה והשבתי חיה רעה מן הארץ‬
‫(ויקרא כן‪ ,‬ו)‪ ,‬ואנחנו רואים כי מבעם כאשר‬
‫בתחלה‪ .‬הרביעית מה שהתנבא יחזקאל שתשוב‬
‫ממלכת עשרת השבטים לבית דודויהיו שני העצים‬
‫לעץ אחד‪ ,‬מלכות ירבעם שהוא מאפרים מבני יומק‬
‫ומלכות יהורה לבית דוד‪,‬ויהיה מלר המשיח מבית‬
‫דוד מעף עליהם‪ ,‬שנאמר ודוד עברי נשיא להם‬
‫לעולם (יחזקאל לז‪ ,‬כה)‪ ,‬וישעיה הקדים להתנבא‬
‫גזה באמרו אפרים לא יקנא את יהורה ויהודה לא‬
‫יצור את אפרים (ישעיה יא‪ ,‬יג)‪ ,‬וזה לא היה בבית‬

‫י לא נתקבצו רק אותם שהנלה נבוכדנצר‬
‫שני‪ .‬כ‬
‫בבלח מבני יהודה ובנימיז וקצת משאר השבמים‬
‫שנפפחו אליהם‪ ,‬אבל הגלות הגדולה שהגלה מלך‬
‫אשור לחלח וחבור עדיין הם שם‪ ,‬ומפורסמים‬
‫אצל הראשונים וגם אצלנו מם‪5‬כות ישראל לפנים‬
‫מנהרממבטיוז‪ .‬החמישיתהיא מה שהתנבא יחזקאל‬
‫שארע סרוח תבנה‪ ,‬שנאמר ושבתי את שבותיהן את‬
‫שבות סרום ובנותיה (יחזקאל מז‪ ,‬גג)‪ ,‬וידוע הוא‬
‫כי טיסי מדום היו מתוקים והיו משקים מהם‬
‫שדותיהם כמו שכתוב וירא את כל ככר הירדו כי‬
‫כולה משקה (בראשית יג‪ ,‬י)‪ ,‬והיום היא חרבה‬
‫ומיסיה מלוחים‪ ,‬א"כ לא נתקיים בבית שני‪ ,‬אר‬
‫עתיד להתקיים בימי מלך המשיה‪.‬‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫ובמדרש (חמות רבה ‪ %‬החדש) אמרה עשרה‬
‫דברים עתיר הקב"ה לחדש לעולם הבא‪ :‬האחר‪,‬‬
‫שהוא והקב"ה)עתיר להאיר שלמג 'טנאמר ‪5‬איהיה‬
‫‪5‬ר היטמש לאור עמם וגר והיה לך ה' לאור עולם‬
‫("טעיה ם‪ ,‬ימ)‪ ,‬רטני שיצאו מים חיים מיררטלם‬
‫ומרכא בהם‪ ,‬שנאמר וה ה כל נפס היה אשר "כרוץ‬
‫א‪ 5‬כ‪ 5‬איטר יבא יטם נחלים יחיה ומי תרפאו וחי‬
‫(יחזקאל מז‪ ,‬מ)‪ .‬וו~טלישי האילנות יתנו פרי בכל‬
‫חריטוחריטויהיה האדם אוכל מהם ומתרפא‪ ,‬שנאמר‬
‫פרע לחדשים יבכר וא' וע‪5‬הו לתרופה (שם‬
‫כח‪ ,‬יב)‪ .‬והרביעי ‪ anw‬בונים ערי החרבות ואפילו‬
‫מרום ועמורה‪' ,‬טנאמר ואתותיך מדום ועמורה‬
‫תעאבנה לקדמותז (שם סו‪ ,‬גה)‪ .‬החמישי יטהוא‬
‫בונה ירושלם באבני ספיר‪ ,‬יטנאמרעניה סוערה וט'‬
‫הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים‬
‫נר‪ ,‬יא)‪ .‬הצטטי ופרה ודוב הרעינה יחדו‬
‫(ישעיה‬
‫~טס יא‪ ,‬ח)‪ .‬הטביעי שהחיות כורתים ברית עם‬
‫חטראל‪ ,‬שנאמר וכרתי להם ברית בעם ההוא עם‬
‫חית השרה (הושע ב‪ ,‬ל)‪ .‬השמיני שלא יהיו עור‬
‫בכי ויללה וכנאמר ‪5‬א ישמע בה עוד קו‪ 5‬בכי‬
‫שול זעקה וישעיה מה‪ ,‬יט)‪-.‬התשיעי שלא יהיה‬
‫עור מות בעולם שנאמר בלע המות לנצח (ישעיה‬
‫בה‪ .‬ח)‪ .‬העשירי שלא יהיו יגון ואנהה ויהיו הכל‬
‫שמחים שנאמרופדויי ה'ישובוז ובאוציוווגו'ונסו‬
‫יגון ואנחה (ישעיה לה‪,‬י)‪ .‬ונכתב זה הפסוק שתי‬
‫מעטים (גם נא‪ ,‬יא) ועל השנות פעמים כי נכוז‬

‫ילקוט ויכוחים‬
‫‪,‬וינוח הרשב"ש‬

‫‪206‬‬

‫הרבר מעם האלהים וממהר אלהים לעשותו‪ .‬אני"ר‪.‬‬

‫ויכוח‬
‫רש שלמה ב"רשספוןדוראן‬
‫(הרשב"ש)‬

‫י‪4‬‬

‫מבוא‬

‫הרב ר' שימה בו ר' שמשוו (רשב"ש) דוראן נויד בערד‬
‫שנת ‪ 1400‬באלג'יר ומת שם בשנת ‪ .1467‬הוא ירש את הרבנות‬
‫מאביו אחרי מותו‪ .‬חבר שו"ת בשם הרשב"ש (ייקרנו ‪.)1742‬‬
‫בשנת ‪ 1481‬חבר "אגהת מיחמת מצוה"יהג‪,‬‬
‫התלמוד נגר‬
‫הקונטרס‬
‫המומר נירונימו די מאנטי מי (י'הושע אקורקי)‬
‫י התקמוד והטיל מום בקדשים וחיל את‬
‫שהוציא דבה בעי‬
‫דיני ישראי‪" .‬מלחמת משוה" נדפס אחר חקק שני של ספר‬
‫"קישת ומנן" לאביו‪ ,‬ונדפם ג"כ בשם "מיחמת ‪( "nlYD‬לייפציג‬
‫‪ .)1858‬תכליתו יהנו‬
‫התלמוד ולהראות נגד העמים את‬
‫חכמת אגדות חז"ל תופי אמרותיהם וצדקת דיני ישראל‪.‬‬
‫באמת הראה הטחבר את שכלו הוד נפרש את דברי חז"ל‬
‫הנראים כורים בהשקפה ראשונה‪ ,‬ואשר מצאו המומרים מקים‬
‫למטרתם כעוררעיייות‬
‫דת ישראל ועל התימוד בפ‪.‬רט‪.‬‬
‫ו‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ביחוד ראוי (שבה פיר‬
‫ם‬
‫ג‬
‫ת‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ה‬
‫"כוקו‬
‫המורגי בפי‬
‫חייב זכאי"‪ ,‬אשר מקורו בטנהדריז (ין‪.).‬‬

‫עי‬

‫שי‬
‫עי‬

‫עי‬

‫עי‬
‫עי‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)