קיץ תשס"ב 2002

יחידות ו' + ט', יחידת לימוד אחת, שאלון מספר 913081, קיץ תשס"ב, ‏2002

1. זרמים בציונות

א. הסבר את בעיית היסוד של העם היהודי, על פי הרצל ועל פי אחד העם.
(10 נקודות).

ב. תאר את הפתרון לבעיית היסוד של העם היהודי ואת הדרכים להגשמתו, על-פי כל אחד מהם. (10 נקודות)

ג. מה היתה הסיבה להקמה של "המזרחי" בתוך התנועה הציונית? (5 נקודות)

12. פרשת תל-חי

13. "המרד הקדוש"

14. "הספר הלבן" של פספילד, 1930

תשובה

תשובה

תשובה

16. "הבריגדה היהודית"

17. 11 הנקודות בנגב

18. מחלקת הל"ה

תשובה

תשובה

תשובה

ב. הפתרון ודרכי הגשמתו

על-פי הרצל:

– ריבונות בחבל ארץ כלשהו.

– הקמת מדינת מופת (לפי תכנית קבועה מראש) יהודית, עצמאית, בהסכמת המעצמות:

תחילה יצירת תנאים מדיניים להתיישבות, ורק אחר כך הגירה ועלייה לארץ.

דרכי הגשמה:

הקמת שני גופים: "אגודת היהודים" – גוף מדיני למשא ומתן, ו"החברה היהודית"

– גוף כלכלי שיארגן את ההגירה וירכוש קרקעות.

– השגת צ'רטר

– הקמת הקונגרס הציוני

– תכנית בזל ומרכיביה

על-פי אחד העם:

פתרון אחד ודרך אחת.

הפתרון ודרכי הגשמתו על-פי אחד העם:

– הטיפול בצרת היהדות – תחיית העם (בארץ ישראל).

דרכי הגשמה:

– חינוך ההמונים ובאמצעות כך הכשרת הלבבות.

– הקמת מרכז לאומי רוחני בארץ ישראל [בדגש על איכות ולא על כמות], שיוכל לתת זכות קיום לאומית לכל הגולה ויעורר את רוחה של היהדות כולה.

– הקמת מדינה (שהיא היעד הסופי) – רק בהמשך הדרך.

ג. הסיבה להקמת "המזרחי"

התארגנה "הפרקציה הדמוקרטית" שתבעה שהתנועה הציונית תעסוק גם בענייני חינוך, והיה חשש שהרוב החילוני ייתן את הצביון בחינוך.

יחד עם זאת "המזרחי" נשאר כסיעה בתוך התנועה הציונית כי הזדהה עם מטרותיה המדיניות.

הישגי היישוב בתחום הכלכלי:

– הקמת נמל תל-אביב.

– תהליכי ייצור עצמאיים.

– פיתוח ושכלול ענפי המשק.

ב. פעולות בריטניה נגד ההעפלה:

– ניסיונות לעצור אניות בים או בחוף.

– מעצר העולים במחנות מעצר.

– גירושים – קפריסין, אפריקה.

– ניסיונות להשפיע על מדינות שונות שלא לשלוח אניות מתחומן.


ג. סיוע ההעפלה למאבק למען הקמת המדינה:

– הגדלת הכוח הצבאי.

– הכשרת אנשים לתפקידים ממלכתיים.

– גידול דמוגרפי שהביא להקמת יישובים וחיזוקם.

– יצירת דעת קהל עולמית אוהדת כלפי התביעה לריבונות יהודית.

– ההעפלה שימשה גורם נוסף שהמריץ את בריטניה לוותר בסופו של דבר על המנדט.

– התערבות אמריקנית אוהדת, כפי שבאה לידי ביטוי במסקנות הוועדה האנגלו-אמריקנית.

– יצירת מכנה משותף שאִפשר הסכמה אידאולוגית בקרב כל הגורמים שפעלו ביישוב היהודי.

ב. פגיעת חוקי נירנברג:

במעמד האזרחי:

היהודים אינם נחשבים לאזרחי המדינה:

– אין להם זכות הצבעה בעניינים פוליטיים.

– הם אינם רשאים לכהן במשרות ציבוריות.

– הם אינם זכאים להגנה משפטית.

במעמד האישי:

– איסור נישואין מעורבים (יהודי/יה עם נתיני המדינה).

– איסור קשרים לפני הנישואין – בין יהודי/יה לנתיני המדינה.

ג. דרכי ההתמודדות של יהודי גרמניה עם המציאות החדשה:

התארגנות פנימית, תסיסה רעיונית ופעילות פנימית:

– הקמת ה"נציגות של יהודי גרמניה". תפקידים: הדרכת הציבור היהודי וייצוגו בפני השלטון.

– ארגוני עזרה וסעד – סיוע לנצרכים וטיפול בענייני המועמדים להגירה.

– פעילות בתאטרון לקהל היהודי.

– הקמת רשת חינוך נפרדת.

– הקמת בתי מדרש למבוגרים.

– הקמת הוצאה לאור של ספרים שכתבו יהודים וכתיבת עיתונות יהודית.

– ייסוד "עליית הנוער".

– הגירה (בעיקר ניסיונות להגירה, שנחסמו על ידי מדיניות "השערים הנעולים" במערב).

– "שאוהו בגאון את הטלאי הצהוב"

– התעוררות ציונית.

ב. הקשיים בהצטרפות יהודים לפרטיזנים:

– עם הפרטיזנים נמנו (בתחילה בעיקר) גם שודדים ורוצחי יהודים.

– התנועה הייתה פתוחה רק לצעירים המצוידים בנשק, ובדרך כלל לא הייתה בבחינת פתרון להמוני היהודים שבגטאות.

– השנאה כלפי היהודים הייתה קיימת גם בין הפרטיזנים ובאוכלוסייה המקומית.

– סירוב מפקדי פרטיזנים להרשות התארגנות יהודית נפרדת ולחימה ביחידות יהודיות מיוחדות.

– קושי להתנתק מהמשפחה בגטו.

– התפיסה שהתפילה ועבודת ה' הם הנשק האמִתי ולא התנגדות מזוינת.

ג. הערך "קידוש החיים" מבטא התנגדות לנאצים כי:

הנאצים התכוונו להשמיד את היהודים על ידי יצירת תנאים שבהם בני אנוש אינם יכולים להתקיים, ועל כן את עיקר המאמץ של היהודים יש לכוון לשמירה על הקיום ולמאבק עליו – לקידוש החיים.

דוגמאות למימוש ערך זה:

– התעלמות והתחמקות מצווים ומגזֵרות של הנאצים.

– שמירה על תוכן ומשמעות של ערכים ועקרונות הדת והמוסר (ליכוד וחום המשפחה, מסירות לחלש ודאגה לענייני ציבור).

– טיפוח הליכוד והתרבות במחתרת: הרצאות ומוזיקה, שיעורים, תפילה בסתר וכד'.

– פעולות שנעשו לשם הישרדות.

ב. נימוקים של מדינות העולם החופשי בסירובם לפעול להצלת יהודים:

– את המאמץ העיקרי והבלעדי יש להשקיע בניצחון צבא מהיר.

– דחיית ההפצצה על אושוויץ:

(1) אי אפשר לדייק במטרות.

(2) סיכון חייהם של הטייסים.

(3) שיעור ההוצאות.

– הבריטים – השיקול שיש למנוע כניסה המונית של יהודים לארץ ישראל.

– הצלב האדום – אין הוא רשאי להתערב בעניינים הנוגעים לאוכלוסייה אזרחית.

– אי אפשר לעזור כלכלית ליהודים תחת השלטון הנאצי, כי לא ניתן להבטיח שהעזרה תגיע אליהם ולא לשלטונות.

– בעלות הברית לא רצו להראות שהן נלחמות את מלחמת היהודים, כפי שהכריזה התעמולה הנאצית.

– אי אפשר להפריד בין היהודים לאוכלוסייה הכללית.


ג. ניסיונות של יהודים להציל יהודים על ידי משא ומתן עם הגרמנים:

– סלובקיה – "קבוצת עבודה".

– הונגריה – "סחורה תחת דם".

– תכנית אירופה

– רכבת קסטנר

קשיים נוספים:

– חברי אגודת ביל"ו – חסרי הון עצמי, מעשי שוד של הערבים, היעדר מערכת שירותים בתחום הכלכלה.

– מתיחויות וחיכוכים בין פקידי הברון לבין אנשי המושבות.

– עולי תימן בירושלים – מחסור במזון, מצוקת דיור, תנאים סניטריים גרועים שהביאו לתחלואה.

– עולי תימן ביפו – מחסור בפרנסה ומצוקת דיור.

– חוסר ניסיון חקלאי.

– תנאים פיזיים קשים.

– תנאים אקלימיים קשים.

– מחלות ומגפות.

– התנכרות הישוב הישן.

– התנכרות הישוב הישן.