תולדות עם ישראל בדורות האחרונים לעולים חדשים
|
ה ש א ל ו ת
1. הסבר שני גורמים לצמיחת האנטישמיות המודרנית באירופה במאה ה-19.
תשובה2. הצג שני גורמים למתיחות שהייתה בין פקידי הברון רוטשילד לאיכרי המושבות.
תשובה3. מה היה הגורם להקמת "הפועל המזרחי? הצג רעיון אחד של תנועה זו.
תשובה4. הצג והדגם שני תחומי מאבק של היישוב היהודי בשלטון הבריטי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם השנייה.
תשובה5. הצג שני קשיים שהיו ליישוב היהודי בשלב הראשון של מלחמת העצמאות
(דצמבר 1947 – מרץ 1948).
תשובה6. הסבר מהו "מרחב המחיה", לפי האידיאולוגיה הנאצית.
תשובה7. הצג שתי מטרות שהיו לגרמנים בהקמת היודנראטים.
תשובה8. הצג שני קשיים שהיו ליהודים שרצו להצטרף לפרטיזנים.
תשובה9. מדינות העולם החופשי לא פעלו להצלת יהודים במלחמת העולם השנייה.
בתשובתך הָבֵא שני הסברים.
תשובהענה בקצרה על חמישה מהשמות ומהמושגים 19-10 (לכל ששם / מושג – 6 נקודות).
10. "סופות בנגב"
תשובה11. תנועת "חיבה וציון"
תשובה12. "אעלה בתמר"
תשובה13. הרב ריינס
תשובה14. מאורעות תרפ"ט
תשובה15. ועדת פיל
תשובה16. "תנועת המרי העברי"
תשובה17. "איינצגרופן"
תשובה18. מרד גטו ורשה
תשובה19. "קידוש החיים"
תשובה
ת ש ו ב ו ת
השאלה הבאה
2. הגורמים למתיחות שהייתה בין פקידי הברון רוטשילד לאיכרי המושבות:
– שיטת התשלומים יצרה תלות כלכלית של האיכרים בפקידים.
– החוקים והתקנות לא אפשרו לאיכרים להיות עצמאים מבחינה כלכלית ולקיים במושבות חיי ציבור מתוקנים.
– שוני תרבותי ואידיאולוגי.
– חלק מהפקידים ניצלו את מעמדם לשלוט במושבות, וכך נוצרו חיכוכים ואף מרידות.
2. הגורמים למתיחות שהייתה בין פקידי הברון רוטשילד לאיכרי המושבות:
– שיטת התשלומים יצרה תלות כלכלית של האיכרים בפקידים.
– החוקים והתקנות לא אפשרו לאיכרים להיות עצמאים מבחינה כלכלית ולקיים במושבות חיי ציבור מתוקנים.
– שוני תרבותי ואידיאולוגי.
– חלק מהפקידים ניצלו את מעמדם לשלוט במושבות, וכך נוצרו חיכוכים ואף מרידות.
השאלה הבאה
3. הגורם להקמת "הפועל המזרחי":
הפועלים הדתיים התקשו להשתלב בתנועת "המזרחי" (מפני שהייתה תנועה בורגנית) וכמו כן לא יכלו להשתלב ב"הסתדרות העובדים" (התנכרה לכל מה שקשור בחיי דת). הפועלים הדתיים חשו בדידות וניכור, והחליטו להקים ארגון עצמאי, שימזג את היסוד הדתי-הלאומי עם הרעיון הסוציאליסטי.
רעיונות של "הפועל המזרחי":
– שילוב תורה ועבודה כערך מרכזי.
– צדק ושוויון חברתי וכלכלי.
– החייאת היהדות המקורית על פי ערכי התורה והנביאים.
3. הגורם להקמת "הפועל המזרחי":
הפועלים הדתיים התקשו להשתלב בתנועת "המזרחי" (מפני שהייתה תנועה בורגנית) וכמו כן לא יכלו להשתלב ב"הסתדרות העובדים" (התנכרה לכל מה שקשור בחיי דת). הפועלים הדתיים חשו בדידות וניכור, והחליטו להקים ארגון עצמאי, שימזג את היסוד הדתי-הלאומי עם הרעיון הסוציאליסטי.
רעיונות של "הפועל המזרחי":
– שילוב תורה ועבודה כערך מרכזי.
– צדק ושוויון חברתי וכלכלי.
– החייאת היהדות המקורית על פי ערכי התורה והנביאים.
השאלה הבאה
4. תחומים שבהם נאבק היישוב היהודי בבריטים בתקופת מלחמת העולם השנייה:
1) התיישבות ורכישת קרקעות
– רכישת קרקעות רבות על ידי הקרן הקיימת.
– ביסוס אזורים מיושבים: מתיחת שרשרות יישובים לאורך הגבול הלבנוני ובבקעת הירדן (מצובה, בית הלל, שאר יישוב, כפר סאלד, מנרה, כפר בלום, שמיר).
– חדירה לאזורים שעדיין לא יושבו – בעיקר בנגב (דורות, גברעם, ניר עם, יד מרדכי, בארות יצחק, גבולות, בית אשל, רביבים, כפר עציון).
2) העפלה
– "פאטריה".
– "סטרומה".
– עלייה דרך היבשה (מסוריה, מעירק ומפרס).
3) מאבק צבאי
– פעולות של ארגון הלח"י (נסיונות התנקשות בנושאי תפקידים, חבלות במטרות השלטון הבריטי בארץ ישראל).
– ה"מרד" של ארגון האצ"ל.
4. תחומים שבהם נאבק היישוב היהודי בבריטים בתקופת מלחמת העולם השנייה:
1) התיישבות ורכישת קרקעות
– רכישת קרקעות רבות על ידי הקרן הקיימת.
– ביסוס אזורים מיושבים: מתיחת שרשרות יישובים לאורך הגבול הלבנוני ובבקעת הירדן (מצובה, בית הלל, שאר יישוב, כפר סאלד, מנרה, כפר בלום, שמיר).
– חדירה לאזורים שעדיין לא יושבו – בעיקר בנגב (דורות, גברעם, ניר עם, יד מרדכי, בארות יצחק, גבולות, בית אשל, רביבים, כפר עציון).
2) העפלה
– "פאטריה".
– "סטרומה".
– עלייה דרך היבשה (מסוריה, מעירק ומפרס).
3) מאבק צבאי
– פעולות של ארגון הלח"י (נסיונות התנקשות בנושאי תפקידים, חבלות במטרות השלטון הבריטי בארץ ישראל).
– ה"מרד" של ארגון האצ"ל.
השאלה הבאה
5. הקשיים שהיו ליישוב היהודי בשלב הראשון של מלחמת העצמאות (דצמבר 1947 – מרץ 1948
ביטחוניים:
– שיבוש דרכי התחבורה: מארבים לכלי רכב יהודיים ולשיירות.
– ניתוק ירושלים, הגליל המערבי ויישובי גוש עציון.
– התקפות של ערבים בערים המעורבות.
– מחסור בנשק.
– השלטון הבריטי הפריע להתארגנות הצבאית של היישוב.
מדיניים:
– ניסיון של הערבים לבטל את החלטת החלוקה של האו"ם.
– ארצות הברית נסוגה מתמיכתה בתכנית החלוקה – הציעה משטר נאמנות.
– ארצות הברית הטילה אמברגו על יבוא נשק לארץ.
– בריטניה הערימה קשיים על פעולותיה של ועדת הביצוע מטעם האו"ם.
5. הקשיים שהיו ליישוב היהודי בשלב הראשון של מלחמת העצמאות (דצמבר 1947 – מרץ 1948
ביטחוניים:
– שיבוש דרכי התחבורה: מארבים לכלי רכב יהודיים ולשיירות.
– ניתוק ירושלים, הגליל המערבי ויישובי גוש עציון.
– התקפות של ערבים בערים המעורבות.
– מחסור בנשק.
– השלטון הבריטי הפריע להתארגנות הצבאית של היישוב.
מדיניים:
– ניסיון של הערבים לבטל את החלטת החלוקה של האו"ם.
– ארצות הברית נסוגה מתמיכתה בתכנית החלוקה – הציעה משטר נאמנות.
– ארצות הברית הטילה אמברגו על יבוא נשק לארץ.
– בריטניה הערימה קשיים על פעולותיה של ועדת הביצוע מטעם האו"ם.
השאלה הבאה
6. העיקרון "מרחב מחיה" על פי האידיאולוגיה הנאצית:
העם הגרמני זכאי להבטיח לעצמו, גם בכוח הזרוע, שטח נוסף למחיה (הכוונה היתה בעיקר לשטחים במזרח פולין וברוסיה). במרחב המחיה החדש תתפתח האומה הגרמנית, על בסיס גרמני טהור ויוגשם הקשר בין דם, אדם לאדמה.
עיקרון זה מעוגן בתורת הגזע.
6. העיקרון "מרחב מחיה" על פי האידיאולוגיה הנאצית:
העם הגרמני זכאי להבטיח לעצמו, גם בכוח הזרוע, שטח נוסף למחיה (הכוונה היתה בעיקר לשטחים במזרח פולין וברוסיה). במרחב המחיה החדש תתפתח האומה הגרמנית, על בסיס גרמני טהור ויוגשם הקשר בין דם, אדם לאדמה.
עיקרון זה מעוגן בתורת הגזע.
השאלה הבאה
7. מטרות של הגרמנים בהקמת היודנרטים:
– גוף אחראי שיבצע ביעילות את הוראות השלטון.
– גוף שמשחרר את הנאצים מהקצאת כוח אדם.
– להטות את איבת היהודים כלפי ההנהגה היהודית.
– ליצור אשליה של אוטונומיה יהודית (לתעמולה ולהטעיה כלפי פנים וכלפי חוץ).
7. מטרות של הגרמנים בהקמת היודנרטים:
– גוף אחראי שיבצע ביעילות את הוראות השלטון.
– גוף שמשחרר את הנאצים מהקצאת כוח אדם.
– להטות את איבת היהודים כלפי ההנהגה היהודית.
– ליצור אשליה של אוטונומיה יהודית (לתעמולה ולהטעיה כלפי פנים וכלפי חוץ).
השאלה הבאה
8. קשיים שהיו ליהודים שרצו להצטרף לפרטיזנים:
– סיכון של יציאה מהגטו.
– סיכון של כל בני המשפחה באם ייתפשו.
– חוסר בנשק.
– חבורות פרטיזנים ביער לא תמיד קיבלו את היהודים.
8. קשיים שהיו ליהודים שרצו להצטרף לפרטיזנים:
– סיכון של יציאה מהגטו.
– סיכון של כל בני המשפחה באם ייתפשו.
– חוסר בנשק.
– חבורות פרטיזנים ביער לא תמיד קיבלו את היהודים.
השאלה הבאה
9. הסברים שניתנו לכך שמדינות העולם החופשי כמעט שלא פעלו להצלחת יהודים:
– חוסר מידע על היקף ההשמדה – אי-אמון בשמועות.
– לא רצו לנהל משא ומתן עם הגרמנים אלא לדרוש כניעה מוחלטת ללא תנאים.
– את המשאבים היה צריך לדעתם להשקיע בפעולות צבאיות. ניצחון במלחמה יבוא ממילא לשחרור היהודים.
– סיוע ליהודים באופן ספציפי היה עלול לדעתם לפגוע במאמץ המלחמתי.
– לחוסר ההענות להפציץ את אושוויץ היו הסברים שונים:
טווח הטיסה ארוך, אין אפשרות לתדלק, אין אפשרות לדייק ולהפציץ את תאי הגזים מבלי לפגוע באסירים.
– אדישות לגורל היהודים.
9. הסברים שניתנו לכך שמדינות העולם החופשי כמעט שלא פעלו להצלחת יהודים:
– חוסר מידע על היקף ההשמדה – אי-אמון בשמועות.
– לא רצו לנהל משא ומתן עם הגרמנים אלא לדרוש כניעה מוחלטת ללא תנאים.
– את המשאבים היה צריך לדעתם להשקיע בפעולות צבאיות. ניצחון במלחמה יבוא ממילא לשחרור היהודים.
– סיוע ליהודים באופן ספציפי היה עלול לדעתם לפגוע במאמץ המלחמתי.
– לחוסר ההענות להפציץ את אושוויץ היו הסברים שונים:
טווח הטיסה ארוך, אין אפשרות לתדלק, אין אפשרות לדייק ולהפציץ את תאי הגזים מבלי לפגוע באסירים.
– אדישות לגורל היהודים.
השאלה הבאה
10. "סופות בנגב"
– פרעות ביהודים בדרום רוסיה (התחילו ב-1881).
– פרעות שכוונו על ידי הממשלה הרוסית.
– השפיעו על התעוררות תנועת "חיבת ציון".
10. "סופות בנגב"
– פרעות ביהודים בדרום רוסיה (התחילו ב-1881).
– פרעות שכוונו על ידי הממשלה הרוסית.
– השפיעו על התעוררות תנועת "חיבת ציון".
השאלה הבאה
11. תנועת "חיבת ציון"
– זרם רעיוני ותנועה חברתית שמטרתם הייתה תחיה לאומית של היהודים ושיבה לארץ ישראל.
– קמו בשנות ה-80 של המאה ה-19, בעיקר באירופה המזרחית.
– רקע להקמתה: אכזבה מאפשרות של השתלבות בחיי האומות. בעיקר מצד משכילים, הסופות בנגב.
– דתיים וחילוניים הצטרפו אליה, ביניהם ד"ר פינסקר והרב מוהליבר והנצי"ב.
11. תנועת "חיבת ציון"
– זרם רעיוני ותנועה חברתית שמטרתם הייתה תחיה לאומית של היהודים ושיבה לארץ ישראל.
– קמו בשנות ה-80 של המאה ה-19, בעיקר באירופה המזרחית.
– רקע להקמתה: אכזבה מאפשרות של השתלבות בחיי האומות. בעיקר מצד משכילים, הסופות בנגב.
– דתיים וחילוניים הצטרפו אליה, ביניהם ד"ר פינסקר והרב מוהליבר והנצי"ב.
השאלה הבאה
12. "אעלה בתמר"
– עליית יהודים מתימן בשנת תרמ"ב (1882), תקופת העלייה הראשונה.
– מניעי משיחי לעלייה – שנת תרמ"ב נתפסה כשנת גאולה, על יסוד הכתוב בשיר השירים:
"אעלה בתמר".
– מניע נוסף לעלייה – התפשטות השמועה שרוטשילד קנה אדמות עבור היהודים בארץ ישראל.
– כיבוש תימן על ידי השלטון העותמאני הקל את העלייה.
12. "אעלה בתמר"
– עליית יהודים מתימן בשנת תרמ"ב (1882), תקופת העלייה הראשונה.
– מניעי משיחי לעלייה – שנת תרמ"ב נתפסה כשנת גאולה, על יסוד הכתוב בשיר השירים:
"אעלה בתמר".
– מניע נוסף לעלייה – התפשטות השמועה שרוטשילד קנה אדמות עבור היהודים בארץ ישראל.
– כיבוש תימן על ידי השלטון העותמאני הקל את העלייה.
השאלה הבאה
13. הרב ריינס
– הקים בלידא ישיבה, ששילבה לימודים כלליים בלימודי הישיבה.
– תמך בהרצל כי על פי השקפתו הדת והלאומיות הם עניין אחד.
– מיוזמי הקמת "המזרחי" ב-1902.
13. הרב ריינס
– הקים בלידא ישיבה, ששילבה לימודים כלליים בלימודי הישיבה.
– תמך בהרצל כי על פי השקפתו הדת והלאומיות הם עניין אחד.
– מיוזמי הקמת "המזרחי" ב-1902.
השאלה הבאה
14. מאורעות תרפ"ט
פרעות שהושפעו מגלי העלייה הרביעית ל"סכסוך הכותל". בפרעות נפגעו היישוב היהודי בירושלים העתיקה והיהודים מארבע ערי הקודש, שסירבו לקבל את הגנת היישוב.
פרעות אלה גררו את פרסום "הספר הלבן" השני (1930), שהחמיר את יחס בריטניה כלפי היישוב.
14. מאורעות תרפ"ט
פרעות שהושפעו מגלי העלייה הרביעית ל"סכסוך הכותל". בפרעות נפגעו היישוב היהודי בירושלים העתיקה והיהודים מארבע ערי הקודש, שסירבו לקבל את הגנת היישוב.
פרעות אלה גררו את פרסום "הספר הלבן" השני (1930), שהחמיר את יחס בריטניה כלפי היישוב.
השאלה הבאה
15. ועדת פיל (1937)
ועדת חקירה ששלחה בריטניה לארץ-ישראל בעקבות מאורעות תרצ"ו (1936). בראש הוועדה עמד הלורד פיל. ביולי 1937 פרסמה הוועדה את מסקנותיה: אין סיכוי לדו-קיום בין שני העמים במדינה אחת, המנדט הבריטי נכשל ויש לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות.
15. ועדת פיל (1937)
ועדת חקירה ששלחה בריטניה לארץ-ישראל בעקבות מאורעות תרצ"ו (1936). בראש הוועדה עמד הלורד פיל. ביולי 1937 פרסמה הוועדה את מסקנותיה: אין סיכוי לדו-קיום בין שני העמים במדינה אחת, המנדט הבריטי נכשל ויש לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות.
השאלה הבאה
16. "תנועת המרי העברי"
– שיתוף פעולה זמני בין כוחות המגן בארץ ישראל (הגנה, אצ"ל, לח"י) במאבק נגד הבריטים (1945-1945).
– התנועה קמה בגלל האכזבה ממדיניות בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה, שהמשיכה לדבוק בגזרות "הספר הלבן".
– המאבק כלל פגיעה ביעדים אסטרטגיים צבאיים. למשל: "ליל הרכבות", "ליל הגשרים", פיצוץ בתי המלאכה, פגיעה בסירות משמר החופים ובתחנות רדאר.
– התנועה התפרקה לאחר פיצוץ מלון המלך דוד (יולי 1946).
16. "תנועת המרי העברי"
– שיתוף פעולה זמני בין כוחות המגן בארץ ישראל (הגנה, אצ"ל, לח"י) במאבק נגד הבריטים (1945-1945).
– התנועה קמה בגלל האכזבה ממדיניות בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה, שהמשיכה לדבוק בגזרות "הספר הלבן".
– המאבק כלל פגיעה ביעדים אסטרטגיים צבאיים. למשל: "ליל הרכבות", "ליל הגשרים", פיצוץ בתי המלאכה, פגיעה בסירות משמר החופים ובתחנות רדאר.
– התנועה התפרקה לאחר פיצוץ מלון המלך דוד (יולי 1946).
השאלה הבאה
17. "איינצזגרופן"
– עוצבות מבצע של האס.אס. שליוו את הצבא הגרמני במלחמה כדי "לטהר את השטח מיסודות עוינים".
– במהלך פלישת גרמניה לברית המועצות ביצעו רצח המוני של היהודים (ירי המוני בבורות וביערות).
– הרצח ההמוני נעשה בשיתוף פעולה עם תושבים מקומיים (ליטאים, בילורוסים וכיו"ב).
17. "איינצזגרופן"
– עוצבות מבצע של האס.אס. שליוו את הצבא הגרמני במלחמה כדי "לטהר את השטח מיסודות עוינים".
– במהלך פלישת גרמניה לברית המועצות ביצעו רצח המוני של היהודים (ירי המוני בבורות וביערות).
– הרצח ההמוני נעשה בשיתוף פעולה עם תושבים מקומיים (ליטאים, בילורוסים וכיו"ב).
השאלה הבאה
