נושאים בתולדות עם ישראל (יחידה י')
|
הוראות לנבחן:
|
| תודוקנ 50 – (25X2) | – חרזמה ידוהי | פרק ראשון – |
| תודוקנ 50 – (25X2) | – הריחב אשונ | – ינש קרפ |
| תודוקנ 100 – כ"הס |
|
ןיא :שומישב רתומ רזע רמוח .ג :תודחוימ תוארוה .ד .תדמלש הריחבה אשונ תא תרבחמה תכירכ לע בותכ .1 .תויללכ תוכרעהב קפתסת לא ,תודבוע .2הבא בתשובותיך
|
פרק ראשון – יהודי המזרח ( 50נקודות)
|
|
(תודוקנ 25 – הלאש לכל) 3-1 תולאשהמ םייתש לע הנע
1 הלאש היתונקתו הליהקה :תונקת שולש ךינפל ( ]…[" )1שלא לקנות דגים שנה או שנתיים עד שיחזור השער למקומו […]" (איזמיר המאה (ח"יה ( ]…[" )2וגזרה גזרנו שאין לשום אחד לקחת ילדים ונערים מנוערים מן המצוות לעשות מלאכתן…עד שיתחנכו במצוות ציצית ותפילין" (ליוורנו תרל"א) (]…[" )3ראינו לתקן שכל בר ישראל הדר בעירנו זאת, בעשותו סעודה לשם שמחה…לא יעשה בעל הסעודה כי אם סעודה ראשונה לשם אותה שמחה… ובסעודה הראשונה עצמה לא יזמין כי אם הקרובים […]" (ליוורנו, תרכ"ט) תונקתמ תחא לכ תעיבקל יאבהש הליהקב ילכלכ-יתרבחה בצמה תא הרצקב ראת .א (תודוקנ 9) .הלא (תודוקנ 9) .תראיתש בצמה תא תונשל תונקתהמ תחא לכ הלכי דציכ רבסה .ב בכמה קהילות נחלקו בנוגע לאופן קבלת ההחלטות – הכרעה על-פי "רוב מניין" או על-פי .ג "רוב בניין". הסבר את המחלוקת. ( 7נקודות) |
|
הבושת 
|
|
2 הלאש תחומי התעסוקה של היהודים תחומי תעסוקה שהיו אופייניים ליהודים בארצות האיסלם. השולש ןייצ .א (תודוקנ 6) תנייצש הקוסעתה ימוחתמ דחא לכ ציין גורם חברתי ו/או דתי שהשפיע על בחירת .ב גורמים). ( 9נקודות)השולש(בסך הכול – במהלך המאה ה- 20הוגבלו תחומי התעסוקה של היהודים בכמה מארצות האיסלם. .ג מן הגורמים להגבלות אלה. ( 10נקודות) השולש רבסה |
|
הבושת
|
|
3 הלאש הזיקה לארץ ישראל יהודים מארצות האיסלם, שרצו לעלות לארץ-ישראל, נתקלו בקשיים מתחומים שונים. .א |
|
הבושת |
(תודוקנ 50) הריחב אשונ – ינש קרפ
|
|
5 הלאש מקומו של המקדש בחיי העם סיבות לירידה שחלה במעמד של המקדש בימי הורדוס והנציבים. יתש רבסהו גצה .א (תודוקנ 7) ציין שתי פעולות דתיות שהיו נהוגות בבית-הכנסת בתקופת בית שני..ב הסבר במה הייתה הפעילות בבית-הכנסת שונה מן הפעילות במקדש מבחינה חברתית. (תודוקנ 9) הסברים לכך. ( 9נקודות)השולש חורבן המקדש יצר חלל רוחני גדול בעם. תן .ג |
|
הבושת
|
|
6 הלאש הנביב זכרמה תפקידים, שבהם החליף המרכז ביבנה את המקדש. ( 7נקודות)ינש ןייצ .א של רבן יוחנן בן זכאי שטעמה הוא יצירת זכר למקדש, ותקנה תחא הנקת גצה .ב שנובעת מהצורך להסתגל לחיים בלי מקדש. ( 8נקודות)תחא תועצמאבכל תחום תפקידים שבהם פעל רבן גמליאל לליכוד העם. הסבר ינש גצה .ג (תודוקנ 10) .המגוד |
|
הבושת
|
הקהילה היהודית בימי-הביניים
|
|
הבושת
|
|
8 הלאש הליהקה תוטלחה הסמכות להכריח את חברי הקהילה להישמע להחלטותיה נשענת על רעיון מוסרי ועל .א עיקרון משפטי. הסבר את הרעיון ואת העיקרון. ( 10נקודות) טיעונים הלכתיים, שעליהם יכול היה חבר הקהילה להתבסס אילו רצה ינש אבה .ב רערעל (תודוקנ 10) .הליהקה לש טופישה תוכמס לע במקרים מסוימים הגבילו חכמים את האפשרות לכפות את דעת הרוב על המיעוט. הצג .ג (תודוקנ 5) .תחא הלבגמ |
|
הבושת
|
|
9 הלאש הליהקב תוכמס ילעב מקורות סמכות של הרב, ומקור סמכות של החצרן/שתדלן. ( 7נקודות)ינש גצה .א דרכים באמצעותן תרם החצרן לקיום הקהילה, והסבר את הסיכון לקהילה יתש ןייצ .ב שנבע ממעמדו של החצרן. ( 9נקודות) .ם"במרה יבתכ לע סומלופב יוטיב ידיל אב תוליהקב יתרבחה בוטיקה .ג (תודוקנ 9) .דצ לכ לש תחא מי היו הצדדים שנטלו חלק בפולמוס? הבא טענה |
|
הבושת
|
תודיסחה
|
|
הבושת
|
|
11 הלאש תידיסחה העונתה תוטשפתה כיצד תרמו אישיותו ופועלו של הבעש"ט לקירוב יהודים לחסידות? (בתשובתך הבא .א .(םירבסה ינש מה אפיין את החסידות כתנועה בתקופת פעילותו של הבעש"ט? ( 9נקודות) (רעב בד 'ר) שטירזממ דיגמה תמורת התייה המו ,האנלופמ בקעי 'ר תמורת התייה המ .ב (תודוקנ 7) ?הלודג העונתל תידיסחה העונתה תכיפהל הסבר כיצד עודדה הקמת "העדה החסידית" את התפשטות התנועה בתשובתך הבא .ג הסברים. ( 9נקודות)השולש |
|
הבושת
|
|
12 הלאש מהי המשמעות בחסידות של "להידבק בתלמידי חכמים", ומהו חלקו של הצדיק בתהליך .א (תודוקנ 10) ?הז מהם מבטא את דחא לכ מאפיינים של הווי החצר החסידית, והסבר כיצד ינש גצה .ב הקשר בין הצדיק לחסיד. ( 10נקודות). (תודוקנ 5) .הליהקה יניינעב קידצה תוברועמל תחא אמגוד אבה .ג |
|
הבושת
|
תשובות בתולדות עם ישראל
|
פרק ראשון – יהדות המזרח
|
|
1 הבושת היתונקתו הליהקה :תונקתהמ תחא לכ תעיבקל איבהש ילכלכ-יתרבחה בצמה .א לכבוד שבת וחג הקפידו היהודים לקנות דגים בכל מחיר. תקנה נגד הפקעת מחירים: הסוחרים ניצלו זאת והפקיעו מחירים. בגלל מצב כלכלי קשה הוציאו ההורים את ילדיהם הקטנים תקנה נגד העסקת קטינים: מבתי-הספר כדי שיעזרו בפרנסת המשפחה. לפיכך, הילדים לא למדו תורה ולא ידעו לקיים .תווצמה תא למרות המצב הכלכלי הקשה העשירים וגם העניים תקנה שלא לבזבז ממון בסעודות: בזבזו כסף רב על שמחות. כתוצאה מכך גבר המתח החברתי, גם העשירים התרוששו. הגויים .וזזבו תוראופמה תודועסל וכשמנ אם היהודים לא יקנו דגים בערבי שבת ויום-טוב, הרי תקנה נגד הפקעת מחירים: .ב אף-על-פי שיוותרו בכך על עונג שבת, הדבר יביא לירידת מחירים. איסור העסקת קטינים יחזיר את התלמידים ללמוד תורה. תקנה נגד העסקת קטינים: הגבלת הסעודות וצמצומן יפחיתו את המתח החברתי תקנה שלא לבזבז ממון בסעודות: ואת העושק מצד הגויים, ויגדילו את התרומות לארץ-ישראל. :תקולחמה .ג הבעיה הייתה להגדיר מהו הרוב: היו שטענו כי צריך להכריע על-פי "רוב מניין", דהיינו, רוב מספרי, המון העם; ואחרים טענו שעדיף "רוב בניין" – רוב טובי העיר: הנכבדים, החשובים .םירישעהו |
|
האבה הלאשה 
|
|
2 הבושת תחומי התעסוקה של היהודים הקוסעתה ימוחת .א תחומי תעסוקה עצמאיים – כדי לא לעבוד בשבת. .דוח רחס ,תולכור :רחסמ עסקי כספים: בנקאות, גביית מסים, מכס, הטבעת כספים, הלוואות, צורפות. .תורלדנס ,תופרוצ ,תוטייח ,תואקסרוב ,הגירא :הכאלמ מקצועות חופשיים: סוכנים, מתורגמנים, דיפלומטים, רופאים, פקידים. הכנת מזון: יין, שמן, גבינות. הגורמים שהשפיעו על בחירת תחומי התעסוקה .ב – היוזמה שגילו היהודים, ידיעת השפות, רמת השכלה גבוהה יותר, קשרים עםרחסמ – יהודים בארצות אחרות, ישיבה בערי נמל ובמרכזים עירוניים. – – (מתורגמנים, דיפלומטים, רופאים וכו') – יוזמה, השכלה, שליטה מקצועות חופשיים – בשפות וכו'. רופאים – השכבה השלטת נתנה יותר אמון ביהודים בזכות כישוריהם .םתונמיהמו – איסור דתי שחל על המוסלמים להלוות בריבית ולעסוק בכספיםבנקאות וכספים – – גורם דתי: "גדול הנהנה מיגיעו". כמו כן, כאשר הם מייצרים לגויים הם הכאלמ – .םייוצר – מקצועות שנחשבים בזויים או אסורים למוסלמים – (אריגה, עיבוד עורות, הלוואה בריבית, ייצור יין). : מטעמי כשרות. יין – גם כי נאסר על המוסלמים. הכנת מזון – הגורמים וההגבלות.ג – התגברות הקנאות הדתית המוסלמית הביאה לדחיקת רגליהם של היהודים מעמדות .תוילכלכ – תהליך קבלת העצמאות של ארצות מוסלמיות חיזק שאיפות לאומיות ועורר מתיחות בין מוסלמים ליהודים. – בעקבות הקמת מדינת ישראל גברה השנאה ליהודים. – שלטון ממשלת וישי בצפון-אפריקה אימץ מדיניות של אפליה כלכלית. .ילכלכ עקר לע האנק – |
|
האבה הלאשה
|
|
3 הבושת הזיקה לארץ-ישראל :היילעל םיישק .א – תנאי הפלגה קשים ומסוכנים, חשש לסערות וטביעה, סכנת שוד, שבי או סכנת דרכים הריגה בידי שודדי ים או בדווים במדבריות. – הוצאות הדרך הרבות, הטלת מס על היוצאים, החשש מפני המצב קשיים כלכליים הכלכלי הקשה בארץ-ישראל. – התנגדות של המשפחה לעלייה, הקושי בניתוק מן המשפחה. החפשמ – הציבו קשיים בפני עזיבת הארץ. תונוטלשה תקנות לחיזוק הזיקה לארץ-ישראל .ב – חיוב בתשלומים, במסים, בתרומות ובהקדשות ליושבי ארץ-ישראל. – לסייע בעין יפה לשליחים מארץ-ישראל. – לא לבנות בתים מרווחים, כדי שלא ייתן בלבו להשתקע בחו"ל. תקנות המקלות על העלייה לארץ-ישראל – היתר למכירת ספר תורה כדי לממן עלייה לארץ-ישראל. – הקלות במסי הקהילה למתכוונים לעלות לארץ-ישראל (באיזמיר, רודוס, טורקיה). – אישה שרוצה לעלות לארץ-ישראל ובעלה מסרב, כופין אותו לתת לה גט. – אדם שנודר לעלות לארץ-ישראל, חייב לקיים את נדרו למרות התנגדות הוריו. קבוצות של עולים מהמזרח ומניעיהן .ג עליית המערביים – כיבוש אלג'יר בידי הצרפתים ושליטת המעצמות בים התיכון הביאו לשיפור בתנאי הביטחון בנתיבי הים. – כיבוש ארץ-ישראל בידי מוחמד עלי שינה לטובה את מצב היהודים בארץ. – במהלך המאה ה- 19סבלו יהודי צפון-אפריקה מפרעות וגזרות. – שמועות שהגיעו למרוקו כי עשירי היהודים עומדים לקנות את ארץ-ישראל מידי .םינאמתועה עליית יהודי תימן – השליחים מהארץ הביאו את הבשורה על גידול היישוב בארץ. – כיבוש תימן על-ידי העותמאנים החמיר את מצב היהודים בתימן מבחינה כלכלית ופוליטית. – השמועות שרוטשילד קנה מקומות רבים בארץ-ישראל. – העולים הראשונים שהגיעו לארץ שלחו מכתבים שבהם סיפרו בשבחה של ארץ-ישראל. – בשנת תרמ"ב – רמז משיחי בנוטריקון. ןאטסידרוכ .תופידרהמ וטלמנ (קאריע) לבב ילוע – בעקבות עליית ר' אליהו מני, שהיה מרבניה החשובים של בגדד, הגיעו עולים רבים מבבל. |
|
האבה הלאשה |
הריחב יאשונ – ינש קרפ
|
ינש תיב תפוקת
|
|
4 הבושת מריב האחים עד סוף מלכות הורדוס האסון – אבדן החירות המדינית של היהודים / קץ ממלכת החשמונאים / שעבוד לרומא .א .דבוע סמ תלטהו – האחים החשמונאים פנו ביוזמתם אל המצביאים הרומיים (סקאורוס ואחר כך רבסהה פומפיוס) שיתערבו בסכסוך הירושה ביניהם. :הפעולות שעשה הורדוס להתגבר על התנגדות העם .ב – הקים מנגנון של פיקוח והפחדה (משטרה, מבצרים). – תבע שבועת אמונים מהעם. – הרג את המקורבים למלכות בית-חשמונאי. – הריגת 45מעשירי ירושלים שתמכו באנטיגונוס. – מינה אצולת כוהנים חדשה מנאמניו. – צמצם את כוחה של הכהונה והכפיפה למלן. .לילגה יאנק תא גרוהל איצוה – – פגע במעמדה המדיני של הסנהדרין. :הפעולות של הורדוס להשתלבות בעולם הרומי-הלניסטי .ג – בנה מקדשים לכבוד הקיסר אוגוסטוס בערים היווניות. – ערך תחרויות ומשחקים לכבודו ועל שמו של הקיסר, גם בירושלים. – הנהיג חצר הלניסטית עם כל הגינונים. – תמך כספית בערים הלניסטיות מחוץ לארץ-ישראל. – בני המלך התחנכו ברומא, כדי שיהפכו ל"נסיכים הלניסטיים". – העביר את מרכז השלטון לקיסריה. |
|
האבה הלאשה
|
|
5 הבושת מקומו של המקדש בחיי העם :שדקמה דמעמב הדיריל תוביסה .א .שדקמה לש יתדה ודיקפתב העגפ הנוהכה לש ירסומה הדמעמב הדיריה – – הסטת המרכז מירושלים לקיסריה פגעה במרכזיות ובחשיבות של ירושלים ושל המקדש. – התבססות מעמד החכמים הביאה להעתקת מרכז הכובד מבית-המקדש לבית-הכנסת. :ינש תיב תפוקתב תסנכה-תיבב תוגוהנ ויהש תולועפה .ב הרותב האירק – הליפת – הרות דומיל – – פסיקת הלכה (בית-דין) דסחו הקדצ ילעפמ – השוני ביו המקדש לבין בית-הכנסת מבחינה חברתית בית-הכנסת א�פשר ביטוי עממי ובלתי אמצעי של עיסוקי קדושה לכולם. (דגש על שוויוניות) לעומת זאת, במקדש העיסוק בקודש רק על-ידי כוהנים. :הסבר החלל הרוחני שגרם חורבן המקדש .ג – החורבן יצר מצוקה נפשית בשל הפגיעה באמונה שהמקדש יעמוד לנצח. – החורבן ניתק את הקשר המוחשי בין העם לאלוקיו בהיעדר מרכז פולחני. – עולם בלי מקדש הוא עולם פגום – אין אפשרות לכפר על עוונות או להיטהר. .הנוהכה לש תוכמסה רוקמב העגפ שדקמה תדובע תקספה – – הושבתה פעולת הסנהדרין בירושלים. |
|
האבה הלאשה
|
|
6 הבושת הנביב זכרמה :םידיקפתה .א חלופי למקדש, שאמור לפסוק הלכות ולתקן תקנות כסנהדרין בשעתה. הגהנה דסומ – חלופי לירושלים ולמקדש – גם לתפוצות. יתדו ינחור זכרמ – :שדקמל רכז תריציל הנקת .ב – נטילת לולב מחוץ למקדש. – ברכת כוהנים. תקנה להסתגלות לחיים ללא מקדש: – מתן עדות בפני בית דין גדול – קבלת עדות כל היום ולא רק עד המנחה. .שדוחה ד�ע ידי לע תבשה לוליח רוסיא – .רגה תובוח – התחומים שבהם פעל רבן גמליאל דיבנה .ג :הרחקת הנוצרים מהיהודים (1) – קביעת תפילת "על המינים". – חתימת כתבי הקודש – כדי לפסול ספרים שלא נכללו בקודקס זה. הדיחאל תיתכלהה תכרעמה תכיפה (2) הקיספה דוחיא – – צביון חדש לחגים, סדר ליל פסח, ההגדה. .דיחא הנש חול תעיבק – – התנגדות לחכמים שסירבו לקבל את הכרעת הרוב. |
|
האבה הלאשה
|
הקהילה היהודית בימי-הביניים
|
|
האבה הלאשה
|
|
8 הבושת הליהקה תוטלחה .וינב לש לרוגה תופתושו לארשי תודחא .תידוהיה תידדהה תוברעה :ןויערה .א : ההלכה הקובעת שלהנהגת הקהילה יש תוקף וסמכות כזו של בית-דין. ןורקיעה – לרוב יש זכות לכוף את רצונו על המיעוט רק במקרה שהסכים המיעוט מראש לקבל את .ג |
|
האבה הלאשה
|
|
9 הבושת הליהקב תוכמס ילעב ברה לש תוכמסה תורוקמ .א – מקור הסמכות של הרב הוא בקיאותו בתוכן המסורת (כמו כן ביטחונו שהוא מוסמך לפרש .(התוא – דעת הקהל ה"ספונטנית" בקהילה (הפניות אליו מצד חברי הקהילה כמי שמוסמך ובקיא .(םהיניעב מקור סמכות של החדרן / שתדלן: .תוכלמל הברקה – .ברה ורשוע – :הדרכים שבהם תרם החצרן .ב .תורזג לוטיב – – הסדרת ענייני היהודים במלכות. .תופידר ינפמ הנגה – ןוכיסה – כאשר החצרן מאבד את מעמדו בחצר השליט או נפטר, השנאה והכעס כלפיו גוררים האשמות, ואלה מועברות גם לקהילה היהודית מכיוון שהוא מזוהה אתה. :הצדדים בפולמוס וטענותיהם .ג מנהיגי הקהילות וחכמים :דגנ – לימוד כתבי הרמב"ם ישאיר את הלומדים קירחים מכאן ומכאן: רובם לא יבינו את הפילוסופיה, ומצד אחר – גם לא יכירו את עקרונות היהדות ותורתה. – אנשים שלא חונכו על ברכי היהדות יושפעו מהלחץ וימירו את דתם. – האשימו את החצרנים, שדגלו בלימוד הפילוסופיה של הרמב"ם, בחיי הוללות ובזלזול .תווצמב :החצרנים ועשירי הקהילות :דעב – ההשכלה בפילוסופיה מקלה על שילובם בחברה הנוצרית הגבוהה. "העבודה השלמה" היא עיון פילוסופי (ידיעה) וקיום מצוות (עבודה), והידיעה אף קודמת לקיום המצוות. מי שרק מקיים מצוות, איננו האיש השלם. |
|
האבה הלאשה
|
תודיסחה
|
|
האבה הלאשה
|
|
11 הבושת תידיסחה העונתה תוטשפתה :ט"שעבה תמורת .א הקהילה למען רווחתה. ךותב לעפ – – גילה יחס אוהד לפשוטי העם והגן על דרכם בעבודת האל. – פתר מצוקות רוחניות ובעיות יום-יומיות של בני הקהילה. :אפיון החסידות כתנועה בתקופת הבעש"ט – חוג חסידים מצומצם, אליטיסטי. :האנלופמ בקעי 'ר תמורת .ב – נתן ביטוי ספרותי לאידאולוגיה של תנועת החסידות. – פיתח את רעיון הצדיק – קבע את הדרישה לדבוק בצדיק. – פיתח את הרעיון של גילויי האלוהות בכול – גם באדם הפשוט. :שטירזממ דיגמה תמורת העביר את מרכז התנועה מז'יבוז' (דרום פולין) למזריטש בפלך ווהלין – מיקום שהקל מבחינה .תודיסחה תרות תצפה לע תיפרגואג .תודיסחה תעונת לש הצפהל תיתשת תריצילו הארוהל רסמתה ובש ,עובק– הקים מרכז :העונתה תוטשפתה תא הדדוע "תידיסחה הדעה" תמקה דציכ .ג – ההשתייכות היא על-טריטוריאלית – אפשר היה להיות חלק מהעדה גם במצב של פיזור .יפרגואג – השתייכות מתוך בחירה אישית. – הנהגת שוויון והסרת מחיצות בין האנשים, בכל מה שקשור למנהגים ולהסדרים חברתיים. – השתלטות העדה החסידית על תפקידים של הקהילה (ארנדה, שחיטה). – חיזוק תחושת ההשתייכות כתוצאה מהחברותא, השיתוף והעזרה ההדדית. |
|
האבה הלאשה
|
|
12 הבושת הדעהו דיסחה ,קידצה :משמעות הדבקות בתלמידי חכמים .א אדם לא יכול להגיע לבדו למדרגה של דבקות בה', וכדי להגיע לכך עליו לדבוק בצדיק. :קידצה לש וקלח הצדיק יוזם את ה"ירידה" אל החסיד הפשוט ואת ההתקשרות למחשבתו, ואז הוא מעלה אותו ממחשבות החולין לדרגה גבוהה יותר. יווהה ינייפאמ .ב "שיט" – הליפת – "לטיווק" – :הביטוי לקשר עם הצדיק – דרך ההשתתפות בעבודה הגשמית של הרבי קיוו החסידים להגיע להתעלות שיט – רוחנית או לדבקות. כמו כן, קיבלו השראה מן הדרשה של הרבי. .(ינוזמ ,ייח ,ינב) יברהמ הכרבה תשקב – לטיווק – – התלות ההדדית בין הצדיק לחסידיו, תפילה בנוסח מסוים. הליפתה – הליהקה יניינעב קידצה תוברועמ .ג הדנרא – – פדיון שבויים הטיחש – |
