חורף תשס"ד 2004

אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 4-1. (לכל שאלה – 25 נקודות).

1. המעמד המשפטי

א. ציין את המטרה של המוסלמים בפרסום "תנאי עומר", ופרט שניים מהסעיפים שב"תנאי עומר". (13 נקודות)

ב. מדוע תימן ואירָן החמירו בהגבלות על היהודים יותר מארצות אסלאם אחרות?

ציין שתי הגבלות / גזֵרות שהיו מיוחדות לתימן ו/או לאירן. (12 נקודות)

תשובה

2. החינוך

א. מדוע לא היו בתי ספר לבנות בחינוך היהודי המסורתי בארצות האסלאם?

ציין שתי דרכים שבהן קיבלו הבנות את חינוכן. (15 נקודות)

ב. ציין שני מאפיינים של לימוד הגמרא בארצות האסלאם. (10 נקודות)

תשובה

3. ההשפעה של חדירת מעצמות המערב לארצות האסלאם

א. מה היה השינוי במעמד המשפטי של היהודים ברוב ארצות האסלאם, לאחר חדירת המעצמות? בתשובתך הבא שתי דוגמאות המבטאות שינוי זה. (13 נקודות)

ב. ציין שני שינויים שהוכנסו בחינוך היהודי לאחר חדירת המעצמות. (12 נקודות)

תשובה

4. המשפחה

א. ציין שני מאפיינים של קשרי נישואין בחברה היהודית בארצות האסלאם.

(13 נקודות)

ב. ציין שני ביטויים לליכוד המשפחה היהודית בארצות האסלאם, מלבד קשרי נישואין.

(12 נקודות)

תשובה

נושא שני: תקופת בית שני 50 נקודות)

אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 8-5. (לכל שאלה – 25 נקודות)



5. הרקע ל"מרד הגדול"

א. הסבר סיבה מדינית אחת וסיבה חברתית-כלכלית אחת, לפרוץ "המרד הגדול".

(12 נקודות)

ב. הָבֵא מהנאום של אגריפס השֵׁנִי שני נימוקים נגד המרד. (13 נקודות)

תשובה

6. "המרד הגדול" ותוצאותיו

א. מה הייתה העֶמדה של ממשלת המרד (66 לספירה) כלפי המלחמה נגד רומא?

(10 נקודות)

ב. פָּרֵט שתי תוצאות של הכישלון של המורדים במלחמה נגד הרומאים. (15 נקודות)

תשובה

7. גיבוש המרכז ביבנה

א. מדוע היה צורך באיחוד הפסיקה בדור יבנה? ציין אחד מהכללים שקבעו חכמים כדי ליצור פסיקה אחידה. (12 נקודות)

ב. מה היה הרקע לחיבור "ברכת המינים", ומה הייתה המטרה של חיבור "ברכת המינים"? (13 נקודות)

תשובה

8. מרד בר כוכבא

א. פָרֵט שתי סיבות לניצחון של המורדים על הרומאים, בשלב הראשון של מרד בר כוכבא. (12 נקודות)

ב. ציין פעולת ענישה אחת של הרומאים, לאחר מרד בר כוכבא, והסבר מה הייתה המטרה של הרומאים בפעולה זו. (13 נקודות)

תשובה

נושא שלישי: הקהילה היהודית בימי הביניים (50 נקודות)

אם בחרת בנושא זה, ענה על שתים מהשאלות 12-9 (לכל שאלה – 25 נקודות)



9. תור האמונה

א. הסבר את הבעיה בקיום היהודים על פי הנצרות. (10 נקודות)

ב. כתוב את הפתרון שנתנו הנוצרים לקיום היהודים במדינותיהם.

איך בא לידי ביטוי פתרון זה במדינה הנוצרית? (הבא דוגמה אחת). (15 נקודות)

תשובה

10. בעלי תפקידים בקהילה

א. הסבר מדוע קהילה דלת אמצעים לפעמים העדיפה למנות שליח ציבור ולא רב.

ציין תפקיד אחר של שליח הציבור, מלבד תפקידו כ"עובר לפני התיבה".

(13 נקודות)

ב. תאר את תפקיד הפרנסים בקהילה, וציין דרך אחת שבה הם יכלו להיכנס לתפקיד.

(12 נקודות)

תשובה

11. החינוך בקהילה

א. מה היה היעד המרכזי של חינוך הילד בקהילה היהודית בימי הביניים?

(10 נקודות)

ב. תאר את חינוך הילדים בקהילה במסגרת הפורמלית ובמסגרת הבלתי פורמלית.

(15 נקודות)

תשובה

12. מוסדות הקהילה

א. ציין שני תפקידים של בית הכנסת (מלבד מקום תפילה). (10 נקודות)

ב. הסבר את המשמעות הדתית של החרם.

ציין שתי דוגמאות להרחקה חברתית שהחרם גורם. (15 נקודות)

תשובה

נושא רביעי: החסידות (50 נקודות)

אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 16-13. (לכל שאלה – 25 נקודות)



13. עבודת ה'

א. הסבר את הרעיון "מלוא כל הארץ כבודו", כפי שהחסידות מפרשת אותו.

(13 נקודות)

ב. הסבר את הרעיון של "עבודת ה' בגשמיות", על פי החסידות. (12 נקודות)

תשובה

14. רעיון הגאולה

א. הסבר, על פי החסידות, מהי גאולת הפרט ומהי גאולת הכלל. (13 נקודות)

ב. הסבר, על פי החסידות, את תפקיד הצדיק בתהליך הגאולה של הפרט.

(12 נקודות)

תשובה

15. העדה החסידית

א. הצג שני הבדלים בין ההשתייכות ל"עדה החסידית" ובין ההשתייכות לקהילה.

(15 נקודות)

ב. ציין שני תפקידים שהיו בידי הקהילה ועברו לידי הצדיק. (10 נקודות)

תשובה

16. התפשטות החסידות

א. הסבר את המושג "בעל שֵׁם"

כיצד פעל הבעש"ט כדי לְקָרֵב יהודים לחסידות?

(13 נקודות)

ב. תאר שתי סיבות המסבירות מדוע נעשתה החסידות לתנועה גדולה ורחבה.

(12 נקודות)

תשובה

דגם תשובות לשאלון בתע"י לעולים חדשים, מס' 029105, חורף תשס"ד

נושא ראשון – יהדות המזרח

יש לענות על שתיים מהשאלות 4-1.



1. המעמד המשפטי

א. המטרה של המוסלמים בפרסום "תנאי עומר":

לתת ביטוי לדרישת הקוראן להשפיל את היהודים והנוצרים.

הסעיפים של "תנאי עומר":

– איסור על הפגנת הדת ברבים. (נשיאת צלבים ברחוב, איסור תהלוכות דתיות).

– איסור לשדל מוסלמים להתייהד או להתנצר.

– איסור לבנות כנסיות או בתי כנסת חדשים.

– הבלטת כבוד המוסלמים (איסור להגביה את הבתים מעל לבתי המוסלמים).

– היבדלות מהמוסלמים בלבוש.

– איסור למכור משקה משכר.

– איסור ללמוד את הקוראן.

– איסור לחגור חרב.

– איסור רכיבה על סוסים / פרדות.

– איסור פגיעה כלשהי בדת המוסלמית.

ב. הסבר להחמרה בהגבלות בתימן ובאירן:

– האידיאולוגיה (הקנאות) של האסלאם השיעי כלפי מי שאינם מוסלמים.

– עוצמתם של כוהני הדת לעומת חולשת השליטים בארצות אלה.

הגבלות מיוחדות לארצות אלה:

תימן: – "גזרת העטרות".

– חיוב ללכת גלויי ראש.

– גירוש מוזע.

אירן – גזרת משהד (אילוץ להמרת הדת)

– הורחבה תפיסת היהודי כטמא: איסור על היהודים לצאת בימי גשם,
לבל יתיזו מים על המוסלמים.

השאלה הבאה

2. מערכת החינוך

א. מדוע לא היו בתי ספר לבנות בחינוך היהודי המסורתי בארצות האסלאם:

– חשש מחשיפת הבנות למוסדות שאינם מתנהלים ברוח התורה.

– "כל כבודה בת מלך פנימה".

– החינוך מיועד לכניסה לחברת בית הכנסת, ולבנות אין צורך בו.

דרכים שבהן קיבלו הבנות את חינוכן:

– מלמדים מיוחדים.

– האזנה לדרשות של שבת.

– לימוד שפות בבתי ספר נכריים.

– חינוך מהאם ומהסבתא, בתוך הבית.

ב. מאפיינים של לימוד הגמרא בארצות האסלאם:

– לימוד הסברה הפשוטה ולא הפלפול.

– דגש על קריאה ברורה של דף גמרא עם הטעמות והפסקות.

– לימוד ההלכה המעשית כגון סדר מועד (הלכות חגים).

– יש מקומות שהתעסקו גם בחקר התהוות היצירה התלמודית.

השאלה הבאה

3. ההשפעה של חדירת מעצמות המערב לארצות האסלאם

א. דוגמאות המבטאות את השינוי במעמד המשפטי של היהודים ברוב ארצות האסלאם חדירת המעצמות:

השינוי: ביטול חלקי של הגבלות, מתן יתר זכויות.

– ביטול מס גולגולת באימפריה העותומאנית.

– הענקת שווין זכויות חוקי ליהודי האימפריה העותומאנית.

– חובת גיוס לצבא באימפריה העותמאנית.

– צווים מלכותיים להגן על היהודים מפני עלילות דם.

– חוקת הביי שהעניקה שוויון מלא ליהודי טוניס.

– פקודת כרמיה (1870) – מתן זכויות אזרח צרפתי ליהודי אלג'יריה.

– בסוריה ובלבנון – היהודים זכו לשוויון במסגרת התיקונים באימפריה העותמאנית.



ב. שינויים שהוכנסו בחינוך לאחר חדירת המעצמות:

– שילוב לימודים כלליים בלימודי קודש.

– חינוך לבנות.

– לימוד עברית כשפה מדוברת.

– דגש על השפה והתרבות הצרפתית (רשת "אליאנס").

– שינוי בדמות המורה.

– מקום הלימוד (מ"חדר" לבית ספר).

– חלוקה לכיתות על פי גיל ורמה.

– שימוש באמצי הוראה חדשים.

– הקמת בתי ספר "מתוקנים" בחלק מהמדינות (מצרים).

השאלה הבאה

4. משפחה

א. מאפיינים של קשרי הנישואין בחברה היהודית בארצות האסלאם:

– נישואין בגיל צעיר.

– נישואין בין קרובי משפחה.

– נישואין בין משפחות שמעמדן דומה (מבחינת ייחוס ו/או עושר).

– היכרות בין בני זוג על ידי שידוך.

– השפעה מכרעת של ההורים על בחירת בני זוג.

– היתר לשאת אישה שנייה בתנאים מסוימים.

– מיעוט גירושין (הנורמה נגד גירושין).

ב. ביטויים לליכוד המשפחה בחברה היהודית בארצות האסלאם, מלבד קשרי נישואין:

– מגורים בבית משותף לכל המשפחה המורחבת.

– פעילות כלכלית משותפת.

– תמיכה כלכלית של ההורים בבן או בחתן בתקופה הראשונה לנישואין.

– כיבוד הורים וזקנים – נורמה.

השאלה הבאה

נושא שני – תקופת בית שני

על התלמיד לענות על שתיים מהשאלות 8-5.



5. הרקע ל"מרד הגדול"

א. סיבות מדיניות שהביאו לפרוץ "המרד הגדול":

– שיקום היסוד הנוכרי בארץ על ידי הרומאים.

– התגרויות הנציבים באוכלוסיה היהודית, בפרט פלורוס.

– הסירוב להכיר בשלטון נכרי בארץ-ישראל (המורדים ראו בארץ ישראל טריטוריה יהודית ובמקדש את הבירה של הטריטוריה).

העיתוי שהיהודים בחרו בו למרוד קשור לסיטואציה המדינית באותו זמן:

– היהודים היו מודעים לבעיות הפנימיות של רומא.

– המורדים ניצלו את ההזדמנות למרוד כאשר הרומאים היו עסוקים במלחמה נגד הגאלים והפרתים.

– היהודים סברו שהפרתים ובני חדייב יצטרפו למרד היהודים.

סיבות חברתיות כלכליות שהביאו לפרוץ המרד:

– חיכוך בין אוכלוסיה יהודית לנוכרית בערים המעורבות.

– תמיכת הנציב בנכרים, שהתגרו ביהודים.

– מצוקה כלכלית הביאה להתחברות של הסיקריקים.

– רצון לשינוי חברתי – לצדק חברתי על ידי מהפכה.

– העמקת הפערים החברתיים והכלכליים יצרה תסיסה ואלימות.

ב. נימוקים נגד המרד שהעלה אגריפה השני בנאומו:

– המצדדים במרד הם בני נעורים שאינם צופים את התוצאות ההרסניות.

– אין זה נכון להפנות את הכעס שיש כלפי הנציבים נגד השלטון הרומאי כולו.

– יש לצפות שהנציבים יוחלפו בטובים מהם.

– עבר זמנה של השאיפה לחירות.

– אין בידי היהודים אמצעים ומשאבים למלחמה.

– תוצאותיו של המרד ישפיעו לרעה גם על יהודי התפוצות.

– אין לצפות לעזרה מאחרים.

– עמים חזקים מהיהודים נכנעים לרומאים.

– הצלחת הרומאים היא עדות לעזרת ה'. מרד בהם הוא פגיעה בה'.

– חומות ירושלים לא יגנו על המורדים.

– יצטרכו להילחם בשבת.

– המרד יגרום לחורבן הבית.

השאלה הבאה

6. מהלך "המרד הגדול" ותוצאותיו

א. העמדה של ממשלת המרד (66 לספירה) בעניין המלחמה נגד רומא:

ראו בשעבוד לרומא בעיה דתית והתכוונו להילחם ברומאים, אך לא בכל מחיר ורק בנסיבות שבהן היה סיכוי להצליח. הם לא שללו התפשרות עם הרומאים בשעת הצורך.



ב. תוצאות של הכישלון במלחמה נגד הרומאים:

– חורבן המקדש וביטול הסנהדרין.

– דלדול האוכלוסייה.

– חורבן ערים והרס שטחי חקלאות.

– יהודים רבים איבדו את קרקעותיהם.

– הטלת "המס היהודי" למקדש יופיטר ברומא.

– הורדת יהודים רבים שנחשדו במרדנות ברומא לסטאטוס של "זרים נתונים".

– עשירים רבים ירדו מנכסיהם.

השאלה הבאה

7. גיבוש המרכז ביבנה

א. סיבות לצורך באיחוד הפסיקה בדור יבנה:

– המשך חופש ההוראה והפסיקה יכול לחבל באיחוד האומה ובליכודה.

– למנוע היווצרותן של כמה תורות.

הכללים שקבעו חכמים לאיחוד הפסיקה:

– לעולם הלכה כבית הלל.

– פוסקים על פי דעת הרוב.

ב. הרקע לחיבור "ברכת המינים":

התקרבותן של הכיתות הנוצריות (היהודיות במקורן) אל הגויים והוצאת עצמן מכלל האומה בזמן החורבן.

המטרה של חיבור ברכת המינים:

להוציא את הנוצרים מכלל ישראל על ידי החדרת ההכרה שהנוצרים החדשים= המינים, הם כמשומדים ואינם בכלל ישראל.

השאלה הבאה

8. מרד בר כוכבא

א. סיבות לניצחון המורדים על הרומאים בשלב הראשון של המרד:

– הכנה מוקדמת.

– הכנת מערות מסתור תת-קרקעיות.

– שמירה על סודיות מוחלטת.

– הטעיית הרומאים.

– עיתוי המרד עם התרחקותו של אדריאנוס מהארץ.

– לא הסתכנו במערכה חזיתית.

ב. פעולות ענישה של הרומאים לאחר מרד בר כוכבא, והסבר המטרות:

– הפיכת יהודה לסוריה-פלסטינה.

– ירושלים כעיר אלילית – איליה קפיטולינה.

– גזרות הדת (ביטול ההסמכה, איסור על לימוד תורה וכד').

מטרה כללית:

– מחיקת המסגרות הלאומיות והדתיות של היהודים כדי לצמצם את הסכנה שיתגבשו וישובו למרוד ברומא.

– כוונה לעצב את ארץ ישראל כפרובינקיה הלניסטית ולמחוק את אופיה היהודי.

השאלה הבאה

נושא שלישי: הקהילות היהודיות בימי הביניים

9. תור האמונה

א. הבעיה בקיום היהודים על פי הנצרות:

– הנוצרים ראו את עצמם כממשיכי דת ישראל, ובברית החדש. אין יותר מקום לברית הישנה.

– הברית החדשה קבעה שאין מקום ללא מאמין בקהילת המאמינים.

ב. הפתרון שנתנו הנוצרים לקיום יהודים במדינותיהם (יש להביא פתרון אחד):

– אל תהרגם: היהודי אמנם טועה בגישתו הדתית אבל אין להורגו בשל כך, אלא מוטב להשאירו כדוגמא מוחשית ונצחית לגורלו המושפל של הטועה.

– הניעמו בחילך והורידמו: יש להשפיל את היהודים. אם הנוצרים יראו את היהודי בשפלותו, הם ילמדו עד כמה נכונה דרכם, והיהודים יסיקו את המסקנה הנכונה ויעברו לנצרות.

דוגמאות שממחישות את הפתרון:

– "עבדות היהודים" – הוגדרו כעבדים עם זיקה לאוצר המלך.

– היהודים הוצאו מהמשרות הציבוריות.

– גביית מס מיוחד (מס גולגולת).

– הפרדה בין היהודים לאוכלוסייה הנוצרית – הצגתם כמנודים וטמאים.

– עלילות דם.

– עלילות גנֵבת לחם הקודש.

– האשמתם בגרימת מגפות שונות.

– השפלה וביזוי של היהודים בהצגות וביצירות אמנות.

השאלה הבאה

10. בעלי תפקידים בקהילה

א. מדוע קהילת דלת אמצעים העדיפה שליח ציבור:

לעתים העדיפו את שליח הציבור משום שהוא מוציא את הרבים מידי חובתם, ובלעדי שליח הציבור התפילות לא יוכלו להתקיים (בגלל אי-ידיעת עברית וארמית). (לפי תשובה של הרא"ש).

תפקידים של שליח הציבור, מלבד תפקידו כ"עובר לפני התיבה":

– להסביר את התפילות.

– לחבר פיוטים ובקשות.

– לרוב שימש גם שוחט.

ב. תפקיד הפרנסים בקהילה:

ניהלו את ענייני הקהילה, והחזיקו בידיהם סמכויות שלטון נרחבות.

הדרכים לכניסתם לתפקיד:

– נבחרו על ידי הקהילה.

– עלו לשלטון בכוח מעמדם וכספם – מינוי.

השאלה הבאה

11. החינוך בקהילה

א. היעד המרכזי של חינוך הילד בקהילה

הכשרת הילד להצטרפות (מהר ככל האפשר) לחברת המבוגרים [המגשימה את רצון האל באמצעות קיום מצוות].

ב. החינוך במסגרת הפורמלית:

– החדר – לימוד א"ב, סידור חומש וכו'.

– הישיבה – לימוד הלכה.

החינוך במסגרת בלתי פורמלית:

– המשפחה – ברכות ומנהגים.

– בית הכנסת – קריאה בתורה, חגים, תפילה.

השאלה הבאה

12. מוסדות הקהילה

א. תפקידים של בית הכנסת, מלבד היותו מקום תפילה:

– מקום לימוד – בית מדרש.

– מקום כינוס לציבור (קביעת שיעורי המס, הכרזת חרם, מסירת הודעות וכד').

– מקום מושב המשפט לדייני הקהילה.

– מקום בו מתבצעת הגנה על זכויות הפרט על ידי "עיכוב תפילה".

ב. המשמעות הדתית של החרם:

החרם נתפס כעונש משמים, ודין שמים חל על המוחרם.

דוגמאות להרחקה החברתית שבחרם:

– הרחקה ממניין.

– איסור צירופו לתפילה וברכות.

– אי-ביצוע קבורה למוחרם.

– אי-ביצוע ברית לבניו של המוחרם.

– איסור על אכילה ושתייה מעשה ידיו (כדין טרפות).

השאלה הבאה

החסידות

על התלמיד לענות על שתיים מהשאלות 16-13



13. עבודת ה'

א. הרעיון "מלוא כל הארץ כבודו" כפי שמפרשת אותו החסידות:

– נוכחות האל בבריאה, קיומה של ישות אלוהית הנוכחת בכול. לעתים נוכחות זו מוסתרת, אך אפשר לחשוף אותה.

ב. הסבר הרעיון של "עבודת האל בגשמיות", על פי החסידות:

אפשר להגיע לדבקות בעת ביצוע הפעולות הגשמיות היום-יומיות כגון אכילה ושתייה תוך כדי התמודדות עם הקשיים והפיתויים שהמציאות מציבה לפני החסיד.

הסטת המחשבה מהדבר הגשמי למחשבה על האל.

השאלה הבאה

14. רעיון הגאולה

א. גאולת הפרט:

שלטון הרוח על הגוף, הנשמה על הגשמיות, השתחררות מן הכוחות הרעים של האדם הפרטי. החסידות מטילה על האדם את האפשרות לקרב את הגאולה, גם בהמשך החיים בגולה.

גאולת הכלל:

הגאולה הקיבוצית – ההיסטורית של עם ישראל. הגאולה הלאומית נבנית מצירוף תהליכי הגאולה שחווים הפרטים.

ב. תפקיד הצדיק בתהליך הגאולה של הפרט:

תפקיד הצדיק מקביל לתפקיד של המשיח בגאולה הכללית: הדבקות בצדיק מאפשרת לאדם הפרטי לדבוק באל, וכך הוא גואל את נפשו.

השאלה הבאה

15. העדה החסידית

א. הבדלים בין ההשתייכות ל"עדה החסידית" ובין ההשתייכות לקהילה:

– העדה החסידית – על-טריטוריאלית.

הקהילה – טריטוריאלית.

– העדה החסידית – וולונטרית.

הקהילה – חובה.

– העדה החסידית – הרצון למצוא מסגרת ערכית מוסרית, רצון להשתתף בעבודת ה' של הצדיק בתפילה ובעבודת ה' בגשמיות – היא מעניקה תחושת סולידריות ומשמעות דתית.

הקהילה – ארגונית, הקהילה מעניקה שירותים ומספקת ביטחון.

– החדה החסידית – מתן מתנות לצדיק.

הקהילה – כרוך בתשלום מסים.

ב. תפקידים שהיו בידי הקהילה לידי הצדיק:

– פדיון שבויים.

– שחיטה.

– ארנדה.

השאלה הבאה

16. התפשטות החסידות

א. המושג "בעל שם":

אדם שעוסק בריפוי מאגי (למשל: ריפוי עקרות, מחלות רוח ושיגעון, גירוש שדים ומזיקים וכתיבת קמעות).

פועלו של הבעש"ט לקירוב יהודים לחסידות:

– קשר ישיר עם האדם הפשוט.

– הפיץ את השקפתו על הדרך הנכונה לעבוד את ה' בקרב חבורות של חסידים.

– פתר מצוקות רוחניות ויום-יומיות של הקהילה.

ב. סיבות להפיכת החסידות לתנועה גדולה ורחבה:

– משבר הערכים – החסידות עיצבה מערכת ערכים ורעיונות שבאו לענות על משבר הערכים.

– משבר המנהיגות – החסידות הציגה דמות חדשה של מנהיג – הצדיק, שנתנה מענה למשבר המנהיגות.

– החסידות נתנה מענה לבעיות שנוצרו עקב הזעזוע המשיחי והמשבר שהתרחש בעקבות המרתו של שבתאי צבי. היא יצקה תוכן חדש ברעיון הגאולה במסגרת החיים הקיימת.

---