חורף תשס"ד, 2004 - דעת

תרומתם של אנשי העלייה הרביעית להתיישבות החקלאית:

– רכישת קרקעות ("עמק זבולון", "עמר חפר"), יצירת רצף של התיישבות יהודית.

– ייסוד קיבוצים (גבעת ברנר, גבת, רמת הכובש, עין שמר).

– התיישבות חקלאית פרטית (בני ברק, מגדיאל, הרצליה, רמתיים, כפר גנים, נחלת גנים, גת-רימון, קריית שאול, נחלת יצחק).

– פיתוח ענף ההדרים. [סייע לביסוס מושבות ותיקות. מקור תעסוקה לפועלים, יעד להשקעות הון].

השאלה הבאה

4. תגובות של היישוב על המאורעות בשנים תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936)

– היערכויות צבאיות: "הנודדת", הנוטרות, פלוגות השדה, פלוגות הלילה המיוחדות.

– הקמת "גדר הצפון".

– "כופר היישוב".

– התיישבות "חומה ומגדל".

– שבירת המצור הכלכלי [נמל תל-אביב, ייצור עצמאי, הרחבת שטחי עיבוד חקלאיים, פועלים עבריים].

השאלה הבאה

פרק שני

יש לענות על שאלה אחת מהשאלות 6-5.

5. הרקע ל"ליל הבדולח":

גירוש זבונשיין. בין המגורשים הייתם משפחת גרינשפן שבנם הרשל שהה בפריז, וכאשר שמע על הגירוש התנקש במזכיר השלישי של שגרירות גרמניה בצרפת. מעשה זה שימש עילה ל"ליל הבדולח".

הפגיעות ביהודים ב"ליל הבדולח" ולאחריו:

– הריסת בתי כנסת, חנויות, מקומות מגורים.

– רצח יהודים.

– שילוח יהודים למחנות ריכוז. [שחרורם התאפשר רק כשהוכיחו שיעזבו את גבולות הרייך].

– קנס קיבוצי בסך מיליארד מארק.

– חקיקת חוקים [במטרה לדחוק סופית את היהודים אל מחוץ לחברה הגרמנית], הפסקת הלימודים של היהודים, הפסקת פעולות המפלגות וההתאגדויות היהודיות, איסור החזקת רישיון נהיגה, איסור להיכנס למקומות ציבוריים וכו'.

השאלה הבאה

6. בעיות שעמדו לפני היודנראטים בביצוע תפקידם:

– האם למלא אחר כל הוראות הנאצים בתמורה לשמירה על המשך החיים בגטו.

– שמירת הסדר בגטו: בכל מחיר או העלמת עין ממבריחי מזון ומדומיהם.

– כרטיסי עבודה: למי לספק ולמי לא.

– מרי מזוין נגד הגרמנים: לתמוך במורדים או להתנגד להם, [מתוך שיקול של סיכון כלל תושבי הגטו או מתוך החשיבה של "עבודה כדרך הצלה"].

– דילמה של הכרעה בפקודות הגירוש.

השאלה הבאה

פרק שלישי

יש לענות על שתיים מהשאלות 10-7.

7. השלבים בתהליך חקיקת חוק עד לפרסומו ברשמות:

1. קריאה ראשונה: הצעת החוק לפני חברי הכנסת, דיון כללי והצבעה.

אם מחליטים בהצבעה לקבל את הצעת החוק מעבירים אותה לוועדה המתאימה.

הוועדה בודקת את הצעת החוק ומנסחת אותו.

2. קריאה שנייה: הוועדה מביאה את החלטותיה בפני מליאת הכנסת.

הכנסת מצביעה על כל סעיף וסעיף בנפרד.

3. קריאה שלישית: מצביעים על הצעת החוק כולה. ההצבעה מתקיימת מיד לאחר שהצעת החוק התקבלה בקריאה השנייה.

על כל חוק שקיבלה הכנסת חותמים: הנשיא, ראש הממשלה והשר שהחוק קשור למשרדו.

השאלה הבאה

8. החשיבות של בג"צ במשטר הדמוקרטי:

– נותן סעד משפטי לאזרח, ומונע מהרשות המבצעת מלפגוע באזרח על ידי מעשה החורג מסמכויותיה או כופה על אותה רשות למלא את חובתה כלפי האזרח.

– מונע שרירות לב, אפליה או מעשי עוול מצד השלטון.

צווים שבג"ץ מוסמך לתת:

– צו "הביאסקורפוס": שחרור אדם המוחזק במעצר/מאסר שלא כדין.

– צו "עשה" או "לא תעשה": צווים לרשויות המדינה, רשויות מקומיות, גופים הממלאים תפקידים ציבוריים – לעשות מעשה או להימנע מעשייתו.

– צו "איסור" וצו "בירור": צווים נגד בתי משפט אזרחיים לעניינים מיוחדים, בתי משפט צבאיים ובתי דין דתיים – לדון בעניין פלוני או להימנע מלדון בו.

השאלה הבאה

9. שלוש הרשויות במדינת ישראל:

– רשות מחוקקת – הכנסת.

– רשות מבצעת – ממשלה.

– רשות שופטת – בתי המשפט.

ההפרדה בין הרשויות:

הפרדת הרשויות באה להבטיח שהכוח לא יהיה כולו בידי רשות אחת, כדי שלא יהיה לאדם אחד או לקבוצה אחת בשלטון יותר מדי כוח.

השאלה הבאה

10. חוקים המבטאים את האופי היהודי של המדינה:

– חוק שעות עבודה ומנוחה (תשי"א) – החוק מכיר בשבתות ובמועדי ישראל כימי מנוחה ליהודים.

– חוק רשות השידור (תשכ"ה) – החוק קובע שמטרת השידורים היא לחזק את הקשרים עם המורשת היהודית.

– חוק יסודות המשפט (תש"מ) – החוק קובע שכאשר יש בעיה משפטית שאין לה מענֶה בחוקים הקיימים, יש להחליט לגביהָ ברוח עקרונות החירות והצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.

סמלים המבטאים את האופי היהודי של מדינת ישראל:

– דגל המדינה – צבעיו כחול ולבן – הצבעים המקוריים של הטלית המסמלים במסורת היהודית קדושה וטוהרה. מגן הדוד שעל הדגל, סמל יהודי מסורתי מתקדש בעם ישראל.

– סמל המדינה – מנורה וענפי זית, המנורה – המקור שלה הוא מנורת הזהב שהאירה בבית המקדש. ענפי זית – סמל לשלום ולשורשים העמוקים של עם ישראל.

– ההמנון – התקווה" היונקת במשך אלפיים שנה משורשים לאומיים דתיים.

– הכנסת – בית המחוקקים על שם הכנסת הגדולה בימי בית שני.

– תאריך עברי – חובת השימוש בלוח השנה העברי.

השאלה הבאה

פרק רביעי

יש לענות על חמישה מהמושגים 20-11.

11. הספר "אוטואמנסיפציה"

– נכתב על ידי פינסקר ב-1882 על רקע "הסופות בנגב".

– הספר מציע כפתרון לבעיית האנטישמיות שממנה סובלים היהודים בגולה, את רעיון השחרור העצמי – אוטואמנסיפציה (בניגוד לאמנסיפציה).