ידיעת העם והמדינה לעולים חדשים לבתי ספר דתיים מסמ"ת
|
|
|
ענה על שתיים מהשאלות 4-1 (לכל שאלה – 15 נקודות). 1. מה הייתה המטרה של כינוס "ועידת קטוביץ'" (1884)? ציין שתיים מההחלטות שהתקבלו בוועידה. |
|
תשובה  |
|
2. מה הייתה הסיבה להקמת תנועת "המזרחי" בתוך התנועה הציונית? מה הייתה הסיבה להקמת "הפועל המזרחי"? |
|
תשובה |
|
3. ציין את התוכן העיקרי של הצהרת בלפור. הצג שתי התחייבויות של בריטניה המופיעות בטופס המנדט. |
|
תשובה |
|
4. כיצד פעל היישוב היהודי בתקופת המאורעות (1939-1936) בתחום הצבאי ובתחום ההתיישבותי? הבא דוגמה אחת מכל תחום. |
|
תשובה |
|
|
ענה על אחת מהשאלות 6-5.
|
| 5. מהי "תורת הגזע"? הסבר שני עקרונות יסוד של תורה זו. |
|
תשובה |
| 6. ציין שלוש פעולות שעשו היהודים בגטאות, כדי להתגבר על התנאים הקשים בגטו. |
|
תשובה |
|
|
ענה על שתיים מהשאלות 10-7 (לכל שאלה – 15 נקודות).
|
| 7. הצג יתרון אחד וחיסרון אחד של שיטת הבחירות היחסית-ארצית-רשימתית. |
|
תשובה |
| 8. מה הן שלוש רשויות השלטון במדינת ישראל, ומדוע יש הפרדה ביניהן? |
|
תשובה |
| 9. כתוב את שני התפקידים של בית המשפט העליון. |
|
תשובה |
| 10. ציין שתי זכויות שמופיעות בהכרזת זכויות האדם והאזרח של האו"ם משנת 1948. |
|
תשובה |
|
|
ענה על חמישה מהמושגים/שמות 20-11 (לכל מושג/שם – 5 נקודות). |
| דגם תשובות לשאלון בידיעת העם והמדינה, מס' 031203, קיץ תשס"ב |
|
1. מטרת כינוס "ועידת קטוביץ'": לאחד את כל האגודות של חובבי ציון, ולהעמיד בראש הנהגה מרכזית. החלטות הוועידה: |
 השאלה הבאה |
|
2. הסיבה להקמת "המזרחי" בתוך התנועה הציונית: "הסיעה הדמוקרטית" תבעה בקונגרס הציוני החמישי להקדיש זמן ומשאבים לעבודה חינוכית-לאומית ברוח חילונית. הדתיים בתנועה הציונית התנגדו לחיזוק החילוניות, ועל רקע זה קמה "המזרחי". הסיבה להקמת "הפועל המזרחי": |
|
השאלה הבאה |
|
3. התוכן העיקרי של הצהרת בלפור: – ממשלת בריטניה תסייע לייסוד בית לאומי ליהודים בארץ-ישראל. התחייבויות של בריטניה בטופס המנדט: |
|
השאלה הבאה |
|
4. פעולות היישוב היהודי בתחום ההתיישבות – בתקופת המאורעות (1939-1936): – רכישת קרקעות (על ידי הקרן הקיימת). – הקמת יישובי "חומה ומגדל". פעולות היישוב היהודי בתחום הצבאי – בתקופת המאורעות (1939-1936): |
|
השאלה הבאה |
|
5. תורת הגזע: סיווג האנשים לגזעים שונים, על-פי אפיונים ביולוגיים שונים, שאפשר להעריך כ"נעלים" או כ"נחותים", כדי להצדיק את עליונות האדם הלבן (או קבוצה מן הגזע הלבן). עקרונות יסוד: |
|
השאלה הבאה |
|
6. פעולות שונות של היהודים בגטאות, כדי להתגבר על התנאים הקשים: – ייצור מוצרים בעזרת ניצול חומרים/חפצים ישנים ומשומשים ומכירתם לשוק הפולני או לגרמנים. – מכירת דברי ערך וחפצים אישיים. – הברחות אוכל לתוך הגטו. – הקמת מוסדות סעד ועזרה הדדית, גמילות חסדים. – פעולות תרבות וחינוך. – דבקות בדת, שמירת מצוות, לימוד תורה. – "שאלות ותשובות" – פסיקת הלכות תוך סיכון עצמי. |
|
השאלה הבאה |
|
7. יתרונות שיטת הבחירות היחסית-ארצית-רשימתית: – עונה בצורה מרבית על עקרון הייצוגיות. – פועלת להקטנת המתח החברתי הקיים. חסרונות שיטת הבחירות היחסית-ארצית-רשימתית: |
|
השאלה הבאה |
|
8. שלוש הרשויות במדינת ישראל: – רשות מחוקקת – הכנסת. – רשות מבצעת – ממשלה. – רשות שופטת – בתי המשפט. ההפרדה בין הרשויות: |
|
השאלה הבאה |
|
9. התפקידים של בית המשפט העליון: – בית המשפט לערעורים (פליליים ואזרחיים) על ההחלטות של בית משפט השלום ושל בית המשפט המחוזי. – בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) – נותן סעד לאדם או למוסד כלשהו במדינה שנפגעו על ידי רשויות השלטון. |
|
השאלה הבאה |
|
10. זכויות המופיעות בהכרזת זכויות האדם והאזרח של האו"ם: – הזכות לחיים, לכבוד, לחירות ולביטחון אישי. – הכול שווים לפני החוק. – כל אדם זכאי למשפט הוגן ופומבי. – כל אדם זכאי לחופש תנועה. – כל אדם זכאי לחירות המחשבה, המצפון והדת. – כל אדם זכאי לחירות ולביטחון. – לכל אדם יש זכות לקניין. – כל אדם זכאי לעבודה, לבחירה חופשית של עבודתו ולתנאי עבודה צודקים. – כל אדם זכאי לחינוך. – לכל אדם יש זכות להשתתף בהנהלת ארצו בהשתתפות ישירה או דרך נציגות שנבחרה בבחירות חופשיות. |
|
השאלה הבאה |
|
11. הספר "אוטואמנסיפציה" כתב פינסקר ב- 1882 על רקע "הסופות בנגב". הספר מציע פתרון לבעיית האנטישמיות בגולה – שחרור עצמי של היהודים, באמצעות הקמת מסגרת ריבונית לאומית. |
|
השאלה הבאה |
|
12. ביל"ו – ראשי תיבות של הפסוק: "בית יעקב לכו ונלכה", שאימצה קבוצת "חובבי ציון" ברוסיה. – ב- 1882 עלתה הקבוצה הראשונה, בסך הכול עלו מהם עשרות אחדות. – בני ביל"ו היו הראשונים שהרימו כתנועה מאורגנת את דגל החלוציות המגשימה. – תנועת הבילויים הסתיימה בכישלון: רק מעטים נשארו בארץ והתנועה חדלה להתקיים. |
|
השאלה הבאה |
|
13. פולמוס אוגנדה – בקונגרס השישי העלה הרצל את ההצעה להתיישבות זמנית במזרח אפריקה. – בעקבות הצעה זו התעורר ויכוח בין מקבלי ההצעה לשולליה. – הקונגרס השביעי דחה הצעה זו. |
|
השאלה הבאה |
|
14. האנייה "ולוס" – הביאה לתל-אביב, ביולי 1934, 350 חלוצים וחלוצות. – היוזמה הייתה של שליחי ההתיישבות העובדת בארץ ישראל ואנשי "החלוץ" בפולין. – הניסיון השני של אנייה זו נכשל, והבריטים אילצו אותה לשוב לפולין. |
|
השאלה הבאה |
|
15. "מרחב מחיה" – עיקרון באידאולוגיה הנאצית, שלפיו העם הגרמני זכאי להבטיח לעצמו שטח נוסף למחיה. – העיקרון נובע מתורת הגזע שתומכת בזכות הגזע החזק לשעבד את הגזעים הנחותים. – עיקרון זה היווה בסיס לכיבושים שהביאו להרחבת שטחי גרמניה במזרח אירופה. – מרחב המחיה החדש יחדש את צמיחת האומה הגרמנית על בסיס גרמני טהור ויגשים את הקשר בין דם, אדם ואדמה. – הגשמת עיקרון זה תחזיר לגרמניה את כבודה שהושפל בחוזה ורסאי. |
|
השאלה הבאה |
|
16. חסידי אומות העולם אנשים או משפחות (לא יהודים) שהתמסרו להצלת יהודים בתקופת השואה מסיבות הומניטריות, תוך כדי סיכון חייהם וחיי משפחותיהם. |
|
השאלה הבאה |
|
17. החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר – ב- 29 בנובמבר 1947 התקיימה הצבעה באו"ם כדי לתת תוקף להצעת החלוקה של ארץ ישראל למדינה יהודית ומדינה ערבית. – ההחלטה נתקבלה [בעד ההצעה הצביעו 33, נגדה 13 קולות ונמנעו 10]. – עיקרי ההחלטה: סיום המנדט הבריטי, הקמת שתי מדינות עצמאיות – יהודית וערבית [פעולות הכנה שונות לקראת העצמאות, המלצה לצירוף לאו"ם], ירושלים – במשטר בין-לאומי. |
|
השאלה הבאה |
|
18. הרבנות הראשית – הגוף הרשמי המחליט בענייני ההלכה היהודית. – תפקידיה הרשמיים הם: טיפול בכשרות מוצרי המזון, הסדרת נישואין וגירושין, בחינת מועמדים לרבנות ודיינות, הכוונה והנחיות בכל השאלות המעסיקות את הציבור היהודי בארץ ובעולם. – דרך הבחירה של הרבנים ושל מועצות הרבנות הראשית קבועים בחוק. |
|
השאלה הבאה |
|
19. צו הבִיאַס קורפוּס צו שבג"ץ מוסמך לתת ומשמעותו – צווי שחרור. בית המשפט נותן לרשות (לשלטון) הוראה לשחרר אדם ממעצר או ממאסר בלתי חוקי. |
|
השאלה הבאה |
|
20. תקנות לשעת חירום – תקנות שהממשלה קובעת בשעת חירום – כשיש קשיים גדולים מבחינה כלכלית או ביטחונית. – תקנות לשעת חירום יכולות להיות מנוגדות לחוק קיים וגם יכולות לבטל חוק באופן זמני. – תקנה לשעת חירום תקֵפה רק לשלושה חודשים. – אפשר להאריך תוקפה של תקנה רק באישור הכנסת. |
