בחינת בגרות בידיעת העם והמדינה לבתי ספר דתיים מסמ"ת2 יחידות לימוד, שאלון מספר 913631, קיץ תשס"ו, 2006 |

ה ש א ל ו ת
פרק ראשון
ענה על ארבע מהשאלות 7-1
1. הסבר שני גורמים לעלייה השלישית, וציין את המאפיינים של העולים בעלייה זו.
תשובה2. הסבר כיצד ההתיישבות בקיבוץ או במושב העובדים מגשימה את הרעיונות של תנועת "הפועל המזרחי". בתשובתך הבא שני הסברים.
תשובה3. בתקופת העלייה הרביעית הייתה התפתחות מהירה של הערים.
הבא שני הסברים להתפתחות זו.
תשובה4. ביישוב היהודי בארץ היה ויכוח בנוגע לתגובה על מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.
מה היו שתי העמדות בוויכוח זה, וכיצד הסביר כל צד את עמדתו?
תשובה5. "עלינו לעזור לאנגלים במלחמתם [נגד היטלר] כאילו לא היה 'ספר לבן', ועלינו לעמוד נגד 'הספר הלבן' כאילו לא הייתה מלחמה". (דוד בן גוריון, 1939)
כתוב כיצד פעל היישוב על פי דברים אלה של בן-גוריון.
תשובה6. בשנים 1947-1945 נאבק היישוב היהודי למען הקמת המדינה.
הסבר את התרומה של ההעפלה ושל ההתיישבות במאבק זה.
תשובה7. במלחמת העצמאות הצליח צה"ל לעצור את פלישת הערבים לארץ ישראל.
הבא שני גורמים להצלחה זו.
תשובהפרק שני
ענה על אחת מהשאלות 9-8.
8. הסבר מהי תורת הגזע, והבא דוגמא אחת לביטוי של תורה זו בתעמולה הנאצית.
תשובה9. הצג שתי עמדות של היודנראטים בנוגע למרד, והבא נימוק אחד לכל עמדה.
תשובהפרק שלישי
ענה על שתיים מהשאלות 13-10
10. הצג מחלוקת אחת בנושא "דת ומדינה", וכתוב מהי עמדת החילונים ומהי עמדת הדתיים במחלוקת זו.
תשובה11. הסבר שני אמצעים שבעזרתם הכנסת יכולה לפקח על הממשלה.
תשובה12. הסבר שני אמצעים שמאפשרים לשמור על העצמאות של הרשות השופטת.
תשובה13. שיטת הבחירות בישראל היא ארצית-יחסית. תאר שיטה זו בקיצור.
תשובהפרק רביעי
ענה על חמש עשרה השאלות 28-14 (לכל שאלה – 2 נקודות).
לכל שאלה מוצגות ארבע תשובות, אך רק אחת מהן נכונה.
14. "אני מתנגד באופן עקרוני לחדירה לארץ ישראל בחשאי ובדרך לא חוקית… יש לרכז את כל הכוחות כדי לרכוש את ארץ ישראל לפי משפט העמים".
איזה זרם בציונות היה יכול להגיד אמירה זו?
א. ציונות רוחנית.
ב. ציונות סוציאליסטית.
ג. ציונות מדינית.
ד. ציונות מעשית.
תשובה15. ייסוד "המזרחי" בתנועה הציונית נבע:
א. מהתנגדות להצעת אוגנדה.
ב. מהתנגדות לפעילות ציונית בתחום התרבות.
ג. מהצורך לארגן את הצירים יוצאי ארצות המזרח.
ד. מהצורך להגדיל את ההון של "אוצר התיישבות היהודים".
תשובה16. "הוועד הלאומי" הוא:
א. הרשות המבצעת של "המדינה שבדרך" בתקופת המנדט.
ב. ועדה ציונית שנשלחה לארץ לאחר הצהרת בלפור.
ג. גוף שהגה הרב קלישר, כדי לממש את תכניותיו.
ד. המוסד העליון של "הארגון הצבאי הלאומי" (אצ"ל).
תשובה17. הרב אברהם יצחק הכהן קוק פעל להקמת:
א. הוועד הכללי – כנסת ישראל.
ב. כולל "שומרי החומות".
ג. הסוכנות היהודית.
ד. הרבנות הראשית.
תשובה18. הנציב הרברט סמואל סבר שהפתרון לבעיה היהודית-הערבית בארץ ישראל הוא:
א. לתת ליהודים ולערבים שוויון זכויות בפיתוח הארץ.
ב. להעדיף את הערבים כי הם הרוב בארץ.
ג. להעדיף את היהודים בגלל ההבטחה להקמת בית לאומי, שניתנה להם בהצהרת בלפור.
ד. להקפיא את המצב בארץ, כדי למנוע זעזועים באימפריה הבריטית.
תשובה19. ועדת פיל מ-1937 המליצה:
א. להקים מדינה ערבית שבה תינתן ליהודים אוטונומיה.
ב. להקים מדינה דו-לאומית בגדה המערבית.
ג. לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות – יהודית וערבית.
ד. להקים משטר מנדטורי בחסות חבר הלאומים.
תשובה20. בוועידת בילטמור (1942) הוצגה תכנית שכללה:
א. צירוף יהודי ארצות-הברית להסתדרות הציונית.
ב. החלטה של ארצות הברית לשנות את חוקי ההגירה.
ג. הצהרה של התנועה הציונית על מטרותיה.
ד. הסכמה להקמת שתי מדינות בארץ ישראל.
תשובה21. הוועדה האנגלו-אמריקנית המליצה להעניק מאה אלף רשיונות עלייה לפליטים יהודים. אטלי ובויין הסכימו לכך בתנאי ש:
א. לא יוקמו יישובים חדשים מחוץ לשטח שהוקצה להתיישבות יהודית.
ב. יפורקו הארגונים הצבאיים היהודיים הבלתי חוקיים שנמצאים בארץ.
ג. יוסכם להאריך את המנדט על ארץ ישראל בעשר שנים.
ד. עקורי המחנות יוחזרו לארצות שמהן יצאו.
תשובה22. "השבת השחורה" היא השבת שבה:
א. תקפו הערבים את שיירת הדסה בדרכה להר הצופים.
ב. כלאו הבריטים את מנהיגי היישוב היהודי במחנות.
ג. פורסם "הספר הלבן" השלישי (1939).
ד. גורשו ראשוני המעפילים למחנות בקפריסין.
תשובה23. "ועידת ואנזה", שהתקיימה בשנת 1942, דנה:
א. בהשמדה מוחלטת של העם היהודי.
ב. בריכוז של יהודי פולין בגטאות.
ג. בפתרון בעיית הפליטים היהודים.
ד. בהגירת יהודים לאי מדגסקר.
תשובה24. את מה כינו בשם "משאיות תמורת דם"?
א. מבצע ההצלה המקיף שיזמה דנמרק להצלת יהודי ארצה.
ב. המשא ומתן עם הנאצים להצלת יהודי הונגריה.
ג. הסכם שיזמה "קבוצת העבודה" בסלובקיה בתמורה להפסקת הגירושים למחנות.
ד. האופן שבו העבירו הנאצים יהודים מאירופה למחנות השמדה.
תשובה25. ב"צעדת המוות" הגרמנים:
א. הובילו את אסירי המחנות, עם הנסיגה, מערבה לגרמניה.
ב. הובילו את יהודי הונגריה לאושוויץ
ג. גירשו יהודים מגרמניה לפולין, לאחר כיבוש פולין.
ד. הובילו יהודים לבורות הירי.
תשובה26. חסינות מקצועית מבטיחה שחברי הכנסת:
א. ישמרו על טוהר המידות במסגרת תפקידם.
ב. לא יועמדו לדין בשל פעילות הקשורה לתפקידם.
ג. יוכלו למנוע פרסום מאמרים המבקרים אותם.
ד. יהיו פטורים ממסים על מוצרים שונים.
תשובה27. "ממשלת מעבר" היא ממשלה:
א. אשר רוב השרים שמכהנים בה נמצאים בחו"ל.
ב. הנמצאת בתהליך של צירוף מפלגה חדשה, אך ממשיכה בינתיים לכהן.
ג. המכהנת בתקופה שבה עדיין לא נבחר נשיא למדינה.
ד. שסיימה את כהונתה, אך ממשיכה לכהן עד שתוקם ממשלה חדשה.
תשובה28. הדוח השנתי של מבקר המדינה מוגש לידי:
א. המשרד לבטחון פנים.
ב. הכנסת.
ג. הרשויות המקומיות.
ד. נשיא המדינה.
תשובה

דוגמאות לתשובות
1. הסבר הגורמים לעלייה השלישית:
– הצהרת בלפור – עוררה התלהבות ותקוות בקרב ההמונים, ובישרה תקופה חדשה לציונות ולבניין הארץ.
– הרצון להגשים רעיונות סוציאליסטיים.
– המהפכה ברוסיה ומלחמת האזרחים היו מלוות ברדיפות ופרעות ביהודים.
– הלחץ הכלכלי שיהודים במזרח אירופה היו נתונים בו.
המאפיינים של העולים בעלייה זו:
– אנשים צעירים, חלוצים, קבוצות מאורגנות, אידאולוגיה של שיתופיות.
2. כיצד ההתיישבות בקיבוץ או במושב העובדים מגשימה את הרעיונות של "הפועל המזרחי":
– עבודת אדמה כערך יהודי.
– שיבה לחיים יהודיים, "חיים טהורים" המבוססים על צדק חברתי ושוויון.
– שילוב בין תורה לעבודה.
– הגשמת סוציאליזם כערך יהודי.
– הגשמת חיים יהודיים קהילתיים.
– "המרד הקדוש" – מרד באורח החיים בגולה.
3. הסברים לכך שבתקופת העלייה הרבעיית התפתחו הערים בקצב מהיר:
– בני העלייה הרביעית נהרו לעיר מכיוון שהרקע, האופי וההרכב המקצועי שלהם התאימו לחיים בעיר.
– אנשי העלייה הרביעית לא תמכו באידאולוגיה של סוציאליזם ועבודה חקלאית.
– היה שינוי לטובה בתפיסת העיר ובחשיבות תפקידיה.
– רבים מהעולים היו בעלי הון פרטי שהושקע בבניין ובתעשייה.
– החל מפעל בנייה רחב היקף – קניית מגרשים, בנייה וכו'.
– העיר מספקת מקורות תעסוקה רבים יותר מכל צורת התיישבות אחרת.
4. העמדות שהיו ביישוב בנוגע לדרך התגובה על המאורעות:
עמדה 1 – הבלגה – בעמדה זו תמך מחנה הפועלים.
הנימוקים (יש להביא נימוק אחד): לשמור על יחסים טובים עם בריטניה (משום שעתיד העלייה וההתיישבות תלויים בה); לזכות בתמיכת דעת הקהל העולמית; להמחיש לבריטים וליישוב את ההבדלים המהותיים בינם ובין הטרור הערבי; דרך זו תואמת את ערכי המוסר של היישוב.
עמד 2 – תגובה – בעמדה זו תמכו הרוויזיוניסטים.
הנימוקים (יש להביא נימוק אחד): "הבלגה" פירושה חרפה לאומית – השארת היזמה בידי הערבים; "הבלגה" תחזק את תחושת הערבים כי הם "בעלי הבית" בארץ ישראל: חולשת היישוב מקטינה את הסיכוי להקים גדוד עברי עצמאי.
5. כיצד פעל היישוב על פי הדברים של בן-גוריון:
– מצד אחד שיתוף פעולה עם הבריטים במאבק נגד הגרמנים: התנדבות לצבא הבריטי, הפלמ"ח, "תכנית הצפון", הצנחנים, הבריגדה היהודית, שיתוף פעולה כלכלי.
– מצד אחר מאבק בבריטים כדי להמשיך במפעל הבית הלאומי: רכישת קרקעות, הקמת יישובים, העפלה.
6. התרומה של ההעפלה ושל ההתיישבות:
העפלה:
– מציאת פתרון לבעיית העקורים ששאפו להגיע לארץ ישראל.
– חיזוק היישוב מבחינה דמוגרפית.
– מאבק במדיניות "הספר הלבן", שהגבילה עליית יהודים לארצם.
– התעוררות דעת קהל בעולם, שיצאה נגד בריטניה.
– חיזוק האחדות בתנועה הציונית ובעם היהודי.
התיישבות:
– השפעה על גבולות המדינה היהודית העתידית. ביטוי למאבק נגד חוקי הקרקע המגבילים.
– התיישבות בעלת חשיבות אסטרטגית צבאית (גוש עציון), רכישת קרקעות בארץ ישראל (העלייה לביריה, 11 הנקודות בנגב).
7. הסברים להצלחה של צה"ל לעצור את פלישת הערבים:
– רוח הלחימה היהודית.
– הגיעו ליישוב אמצעי לחימה.
– ההגנה המרחבית של היישובים היהודיים.
– הכוחות הפולשים היו חסרי ניסיון צבאי.
– כישלון מודיעיני של צבאות ערב.
– פער חברתי (אליטה של קצינים מול כוחות לוחמים הנתונים בתנאים קשים) בצבאות ערב.
8. האידאולוגיה הנאצית
"תורת הגזע":
תורה הטוענת שבני האדם אינם שווים מיסודם, ועל הגזע "העליון" הארי לשלוט בגזעים "נחותים". לטענתם, סימני הגזע הם תורשתיים ואין אפשרות לשנותם. הגזע היהודי הוא בתחתית הסולם.
כיצד "תורת הגזע" באה לידי ביטוי בתעמולה הנאצית:
– הצגת היהודי כטפיל, כמזיק ביולוגי.
– הדגשת תכונות נעלות של הגזע הארי, יופי, חוזק, יצירתיות ותכונות שליליות כביכול של "הגזע" הנחות", כיעור, אכזריות, בוגדנות, רמאות.
9. עמדות היודנראטים בנוגע למרד (כולל נימוק העמדה):
– שלילת המרד.
נימוק: המרד מנוגד לתפיסה של היודנראט שיש לשמור על קיום הגטו; מרד ימיט אסון על כל הגטו.
– בעד המרט.
נימוק: שמירה על הכבוד היהודי, סיכוי כלשהו להצלה (במיוחד ככל שחשו כי הקץ קרוב).
10. מחלוקות בנושא "דת ומדינה" ועמדות הצדדים במחלוקת:
המחלוקות:
– אופי השבת כיום מנוחה.
– כשרות במקומות ממשלתיים.
– נישואין וגירושין על פי ההלכה.
– שאלת "מי הוא יהודי".
העמדות:
חילונים – לשמור על המהות החילונית של המדינה, לשמור על חופש הפרט.
דתיים – על המדינה לספק את כל התנאים כדאי לאפשר קיום חיים על פי דיני תורה.
– כדי לשמור על אופייה היהודי של המדינה.
– כדי למנוע קרע בעם.
11. אמצעים שבעזרתם הכנסת יכולה לפקח על הממשלה:
– חקיקת חוקים המאפשרים את ביצוע תכניות הממשלה ופעילות מוסדותיה.
– הבעת אמון / אי אמון בממשלה.
– אישור תקציב המדינה.
– פיקוח פרלמנטרי: הצעות לסדר היום, שאילתות.
– ביקורת על הממשלה על ידי מבקר המדינה, האחראי בפני הכנסת.
– עבודת ועדות הכנסת.
– ועדת חקירה פרלמנטרית.
12. אמצעים המאפשרים לשמור על עצמאות הרשות השופטת:
– מינוי שופטים על ידי נשיא המדינה, בהמלצת ועדת מינויים שהרכבה מגוון ומאוזן.
– על השופט אין מרות בענייני שפיטה זולת מרותו של החוק.
– מינוי השופט הוא לכל חייו – עד גיל 70 [הפסקת כהונתו בדרכים אלה: התפטרותו, פרישתו, העברתו מכהונתו].
– שכר השופטים נקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת [לא כפוף למשא ומתן עם האוצר].
– העברת השופט לשפוט בבית משפט אחר נעשית רק בהסכמת נשיא בית המשפט העליון.
13. שיטת הבחירות הארצית-יחסית:
ארצית – כל הארץ היא אזור בחירה אחד.
יחסית – מספר חברי הכנסת מכל רשימת מועמדים נקבע באופן יחסי למספר הקולות שקיבלה הרשימה בבחירות.
14. ג. ציונות מדינית.
15. ב. מהתנגדות לפעילות ציונית בתחום התרבות.
16. א. הרשות המבצעת של "המדינה שבדרך" בתקופת המנדט.
17. ד. הרבנות הראשית.
18. א. לתת ליהודים ולערבים שוויון זכויות בפיתוח הארץ.


