מעמדה שלירושלים בתקופתהברונזה
החינונה 11לאור הממצאים
הארכיאולוגיים
יצחקמייטליס
אוניברסיטת תל-אביב
מחקרייהודהושומרון קובץו -תשנץ* 1997
דעת -אתרלימודייהדותורוח
תקופת הברונזה התיכונה ]] ( 1550-1800לפני הספירה) הייתה אחת מתקופות השיא
בתולדות היישוב באזור ההר ,אך למרבה הפלא לא הותירה אחריה מקורות היסטוריים.
כ 70-אתרי יישוב התגלו באזור שבין בית-אל לחברון ,הגדולים שבהם מרוכזים בהרי
ירושליםוביניהם האתר במנחת(אדלשטיין ,תשנ"ד) ,האתר בעמק רפאים(אייזנברג ,תשנ"ד)
ועוד רבים נוספים(מייטליס ,תשנ"ו.)23 ,
כדי לעמוד על מקומה של ירושלים במערכת היישובית בהרי יהודה יש להכיר את
המערך המדיני והיישובי באותה תקופה באזור ההר .בשל העדר מקורות היסטורייםיש
להתבסס על שלושה יסודות :על הממצא הארכיאולוגי מתקופהזו ומתקופות סמוכות ,על
מקורות היסטוריים מתקופות סמוכות (מתקופת הברונזה התיכונה 1800-2000( 1לפני
הספירה) ומתקופת הברונזה המאוחרת 1300-1400( 11לפני הספירה)]ן ועל עיקרון ה"משך
הארוך" iLongue Dure'elעל עיקרון זה ראה.)/1]1, 1925; Braudel, 1980 :
בשלב ראשון מתוארת תמונת המצב בהר בתקופה הכנענית התיכונה ,1לאחר מכן
מתוארת תמונת המצב בתקופת הברונזה המאוחרת ]] לאור המחקרים השונים ,ולבסוף
נבדוק ,האםניתן ללמוד מהן אודות התקופה ,שעליה בעיקר נסבדיון זה.
וצפופת הברונזה התיכונה1
בתקופה זו נטשו יישובי הקבע הפרוזים והאוכלוסייה המעטה שנשארה באזור הפכה
להיות נוודית .מן המחקר הארכיאולוגי עולה,בי בסוף התקופה (המאה ה 19-לפני
הספירה) החלו להתגבש יישובים קטנים בשכם ,בירושלים ובחברון (מייטליס ,תשנס;
מייטליס ,תשנ"ו) .שני מקורות היסטוריים מהמאה ה 19-לפני הספירה עוסקים בהר
המרכזי בתקופה זו" :כתבי המארות" והכתובת על "מסע חיו-סבך".
ב"כתבי המארות" מוזכרות שתי ערים :שכם וירושלים (יש לציין שלדעת נאמן אין
ירושלים מוזכרת ב"כתבי המארות" (נאמן ,תשנ"א)] .בכתובת ח"ו-סבך מסופר אודות מסע
צבאי מצרי ל"ארץ שכם" .אזכורם של שני אתרים אלה בלבד מלמדת ,לדעת חוקרים
שונים ,על כך שההר המרכזי היה מחולק לשתי יחידות טריטוריאליות גדולות ,שמרכזיהן
ק
12
היו שכם בצפון וירושלים בדרום (מזר ,תשל"ד46 ,25, ,ן נאמן .)147 ,1982 ,ואמנם,
הממצאים הארכיאולוגיים מלמדים על קיומם שליישובים קטנים בירושלים ובשכם ,אך
קשה לדעת האם שלטו שככ וירושלים על אזור ההר המרכזי כולו או שזכו להיזכר
בכתובות המצריות רק בשל חשיבותן היחסית .הההגדרה הגיאוגרפית המדויקת של
"רת'נו" ,המוזכרת בכתובת ח'ו-סבך ,אינה נהירה אך נראה,כיהכינוי "העלובה" ,שהוצמד
ל"רת'נו" בכתובת ח"ו-סבך ,תואם את המצב בהר המרכזי בתקופה זו.
תקופת הברונזה המאוחרת11
בתקופה זו היה היישוב בהרדליל למדי ביחס לתקופת הברונזה התיכונה .11פינקלשטיין
מנה כ 30-אתרייישוב בלבד באזור הרי יהודה ושומרון כולו בתקופת הברונזה המאוחרת
ח ( .(Finkelstein, 1993תקופה זו זכתה לתיעוד נרחב למדי במכתבי אל-עמרנה ,שמהם
ניתן ללמוד,כי שני כוחות מרכזיים שלטו בהר המרכזי :ירושלים ושכם (קלאי ותדמור,
תשכ"ט; נאמן ,תשנ"א; .(Campbell, 1991, 100למרות הריבוי היחסי של מקורות
היסטוריים העוסקים בתקופה אין הסכמה בין החוקרים באשר למערך המדיני בהר
בתקופת הברונזה המאוחרת .יש הסוברים,כיאי אזכורם של מקומות אחרים בהר מלמדת
על שליטתה של ירושלים על אזור הרי יהודה כולו ואילו הערים המבוצרות כגון בית-אל
וחירבת רבוד היו כפופות לירושליכ (קלאי ותדמור ,תשכ"טן בונימוביץ,1990 ,
.(Finkelstein, 1993לעומתם טען נאמן (תשנ"א בעקבות ,)/111, 1925, 152-154ששטחה
של ממלכת ירושלים היה מצוצמם למדי .מצפון לה שכנה ממלכת בית-אל ומדרום -
ממלכה שבמרכזה ח'רבת רבוד (היא דביר) .החוקרים מסכימים,כי שטחה של ממלכת
שכם היה גדול והשתרע על אזורהרי מנשה ואפרים כולו .גבולה הדרומי של ממלכת שכם
,llebpmaC
היה לדעת נאמן (תשנ"א )377 ,מצפון לבית-אל ,ואילו לדעת קמפבל (1991,
)100עבר הגבול מדרום לבית-אל ומצפון לירושלים .מכאן שגם בתקופה זו ,שהידע
ההיסטורי אודותיה רב למדי ,אין הסכמה באשר לתחומה הטריטוריאלי של ממלכת
ירושלים.
תקופת הברונזה התישנה11
לצורךדיון בתקופה וויש לבדוק האםניתן ללמוד מתקופת הברונזה התיכונה 1ומתקופת
הברונזה המאוחרת 11על תקופת הברונזה התיכונה 11בעזרת עיקרון ה"משך הארוך"ow> .
כך יש לבדוק ,האם קיים דמיון בתפרוסת היישובים ובארגון המדיניבין שתי התקופות.
הבדיקה מלמדת ,שהההבדל בין התקופות רב על הדמיון ביניהן .בתקופת הברונזה
המאוחרת ובתקופת הברונזה התיכונה 1היו בהר יישובים מעטים (מספר היישובים
בתקופת הברונזה התיכונה 11היה למעלה מפי שמונה ממספר היישובים בתקופת הברונזה
המאוחרת) ומשקלה של האוכלוסייה הנוודית היה גדול מאשר בתקופת הברונזה התיכונה
.(Finkelstein ,1993, 11
לכך דומה,כייש לנהוג במשנה זהירות בעת הסקת מסקנות אודות תקופת הברונזה
אי
התיכונה 11בעזרת המידע אודות תקופות הברונזה המאוחרת 11והברונזה התיכונה .1זאת
ועוד ,גם לגבי תקופות אלה חלוקות הדעות .מכאן שיש להתמודד עם הנושא בעזרת
הנתונים העולים מן המחקר הארכיאולוגי בלבד ,המתפרשעל-ידי החוקרים בשני אופנים
שונים :כל עיר מבוצרת שימשה עיר-ממלכה או שבאזור ההרהיו שתי ישויות דומיננטיות,
ירושלים ושכם.
הגישה הראשונה מתייחסת אל כל אתר מבוצר כאל עיר-ממלכה ,השולטת על
סביבותיה ,בדומה למצב במישור החוף באותה תקופה (זרטל ,תשמ"ו,197 ,190-188 ,
בונימוביץ ,תש"ן ,1990 ,נאמן ,תשנ"א) .החוקרים המצדדים בגישהזו מסתמכים בעיקר על
שני עקרונות (שאינם בלעדיים) :העיקרון האחד הינו התבססות על תקופות אחרות כגון
תקופת הברונזה המאוחרת ועל עיקרון ה"המשך הארוך" (נאמן ,תשנ"א) .עלפי עיקרון זה
מביאים בחשבון גם את תקופת הברזל ] 1ואת התקופה העותומנית ,שבהן חולקו הרי
יהודה לשתייחידות מנהלתיותן.
העיקרון האחר מבוסס על התבוננות במערכת היישובית ,העולה מן המחקר
הארכיאולוגי ,ועל התאמתה למודליםגיאוגרפיים של מדרגעירוני ול"חוקסדרי הגודל" על
פי התפלגות סדרי הגודל של האתרים השונים בהר(בונימוביץ,חש"ן .)1990 ,עלפיגישהזו
היה ההר המרכזי מפוצל לערי-ממלכה אחדות :שככ ,בית-אל ,ירושלים וחברון .אף
שטיעונים אלה הינםכבדי משקלאין הם מתמודדים עם ממצא מרכזי ,העולה מן החפירות
ומן הסקרים שנערכו בהרי יהודה ואפריש שטח האתרים המבוצרים שנחפרו כגון חברון,
בית-צור ,בית-אל ושילה אינו עולה על שלושים דונמיכ (שטח חברון היה לדעת עופר
(תש"ן) 28דונמים ולדעתפינקלשטיין ( 15 (Finkelstein, 1992דונמים בלבד ,שטח בית-צור
היה 12-8דונמים ,זה של בית-אל 15 -דונמים וזה של שילה 17דונמים] .גם אם היו
ערים אלה מאוכלסות בצפיפות לא עלה מספר התושבים בכל אחת מהן על מאות
ספורות .יתר על כן ,בשילה ובשכם לדוגמה לא התגלורובעי מגורים .כלומר השטח הקטן
של האתרים והיעדר מבני מגורים מוכיחים ,קרוב לוודאי ,כי אתרים אלה לא היו
ערי-ממלכה למרות הביצורים המרשימים שנמצאו בהם.
להתמודד עם בעיות אלה מעלה פינקלשטיין ((Finkelstein, 1993, 123-224
כדי
אפשרות אחרת ,המבוססת על מחקריו של Rowtonבאזורים ההררייכ] של אירן ושל
טורקיה (, 1973; 1976ת10עו0ו .)1עלפי גישה זו לא היה חלק מן האתרים המבוצרים
ערי-ממלכה במובן המקובלכי אם מעוזים מבוצרים של שליטים מקומיים ,ששלטו על
אוכלוסייה מעורבת של נוודים ושל יושבי קבע ) .(Chiefdoms Dimorphicהאתרים
המבוצרים שימשו למגורי השליט ,לאחסון מוצרים חיוניים ולפולחן ,ואילו הביצורים
שימשו להפגנת עצמתו של השליט יותר מאשר להגנה בפועל .בהנחה שהמקורות
ההיסטוריים מן המאה ה 19-לפני הספירה ומן המאה ה 14-לפני הספירה משקפים גם
את תקופת הברונזה התיכונה ]] טוען פינקלשטיין (שם) ,שלשליטי המעוזים ההרריים
הייתה אוטונומיה ,אך הםהיו כפופים לשתיישויותפוליטיות גדולות :שכםוירושלים.
עלפי גישה זו יש לבדוק כל אתר לגופו .אתר מבוצר קטן ממדים וחסר רובעי מגורים
היה מעוז הררי של שליט מקומי ,ואילו אתר גדוליותר עם רובעי מגורים היה עיר-ממלכה
בדומה לדגם השכיח במישור החוף .בהתאם לכך טוען פינקלשטיין (שם),כי תל פרעה
(צפון) -אתר נרחב שנתגלו בו בתי מגורים -היה כנראה עיר-ממלכה ,להבדיל מן
האתרים שהוזכרו לעיל .גישה זו פותרת חלק גדול מן הבעיות שהוצגו לעיל ,אךיש להוסיף
ולשאול :האם היו כל האתרים העיקריים בהר מעוזים מבוצרים ,או שמא קיימים בהר
אתרים נוספים ,הדומים לתל פרעה (צפון)? נראהכי הנתונים העולים מן החפירות בעיר
.1באשר לגישתו של נאמן יש להעיר ,שהשימוש בעיקרון ה"המשך הארוך .מוביל למסקנות
הפוכות מאלה שנאמן הגיע אליהן .אמנם גם בתקופת הברזלוו וגם בתקופה העותומנית חולקו
הרי יהודה לשתי יחידות מינהלתיות ,שמרכזיהן היו חברון וירושלים ,אך בשתי התקופות היה
לירושלים מעמד-על.
יצחק מייטליס
דוד מלמדים,כי ירושלים של תקופת הברונזה התיכונה ) 1אינה עומדת בקריטוריון של
מעוז הררי שכן שטחה נרחב למדי ומשום שהתגלו בהבתי מגורים.
דעתם של חופרי עיר דוד היא ,ששטחה של ירושלים בתקופה זו היה כשישים דונמים.
בדיקת הנתונים מלמדת ,שאומדן זה סביר ,שכן שרידים ארכיטקטוניים הכוללים קטעי
חומה התגלו בחתך 4שלקניון ובשכבות 18ו 17-בשטח ] בחפירותיו של שילה .כן נחשפו
בשטח ,]1הן בצמוד לחומה והן בחלקו המערבי של החתך ,כמו גכ בשטח ,]3מבני
התקופהiהתגלו
lבחפיoרות h
חרסיםSבני h
.גם (
מגורים (שילה ,תשמ"ד ,ו-כן 1985,
שערכו מקליסטר ודנקן Duncan, 1926, 177-1781ש (Macalisterבשטחים 8ו1-ם
,ממזרח לחומה) ,ובשלושה מקומות בחפירות העופל (Mazar 8] Mazar, 1989, 20, 34-
.)35בהתייחס לטופוגרפיה של קו החומה ,שנחשף בקו גובה 670מ' מעל פני הים,
באמצעיתו של המדרון המזרחי בחתך 4ובשטח ] ,ועלפי תפרוסת הממצאים באזורים
שונים באתר ,מתקבל אומדן זה על הדעת .לכן נראה ,שירושלים הייתה העיר הגדולה
ביותר בהרי יהודה(פי שלושה ויותר משאר האתרים) ,ורק האתרים בצפון הרי מנשה היו
בסדר גודל דומה .עירזו קטנה אמנם בהשוואה לאתרים מרכזיים כגון תל אל-עג'ול,לכיש,
מגידו וחצור ,ששטחם עלה על 100דונם ,אך היא גדולה יותר מאתרים כגון תל בטש (40
דונמים) ,תלבית מירסים ( 30דונמים) ,בית-שמש ( 40דונמים)ובית-שאן ( 38דונמים).
עלפי הערכה זו הייתה ירושלים העיר הגדולה בהרי יהודה ,וגודלה מלמד כנראה על
מעמדה המועדף .על מעמדה של עיר מסוימת לאור גודלה היחסי באזור נתון עמד
לראשונה ג'פרסון (, 1939ח21"]50נ) ,שקבע את הכלל הגיאוגרפי "חוק העיר הראשה" (על
יישום המודל הגיאוגרפי בארכיאולוגיה ראה :בונימוביץ, 1977,267 ,1990 ,ח50חחסנ).
לנתון אודות שטחה של ירושליםיש להוסיף את הממצא העשיר שנחשף בקברים שבהר
הזיתים ,כגון הקבר בדומינוס פלוויט ( (Saller, 1964ובביתניה (,(Loffreda, 1974; 1984
ואת הנתונים שהובאו בראשית המאמר ,המעידים שלמעלה ממחצית השטח הבנוי בהרי
יהודה התרכז סביבירושלים.
בהרי מנשה נראה המצב מורכב יותר,כיוון שלא נמצא באזור זה אתר אחד הבולט
בגודלו בהשוואה לשאר האתרים .שטחה של שכם משתרע אמנם עלפני 50-40דונמים,
אך למרות החפירות הנרחבות שנערכו באתר (ראה סיכום אצל (Wright, 1965 :לא נמצאו
בה רובעי מגורים .זאת ועוד ,בסקר מנשה התגלו אתרים נוספים באותו סדר גודל ואף
גדולים יותר (זרטל ,תשמ"ו) .עם זאת נראה ,שלשכם ולסביבותיה היה מעמד מועדף באזור
הרי מנשה ,שכן רוב האתריב בצפון הר השומרון התרכזו סביבה.
י
ייללכן
אודות מעמדה של ירושלים בתקופת הברונזה התיכונה )1ניתן
האינטנסיבי שנערך בהרי יהודה ,המפצה מעט על העדר מקורות היסטוריים ,בניגוד
לתקופה הברונזה המאוחרת ,שהממצא הארכיאולוגי לגביה דל וזעום אך התעודות
ההיסטוריות (מכתבי אל-עמרנה) שופכות עליה אור .באשר לתקופת הברונזה המאוחרת
מעידים הן התעודות ההיסטוריות והן המחקר הארכיאולוגי על מעמדה המרכזי של
ירושלים כעיר-ממלכה .יש להניח ,שאף בתקופת הברונזה התיכונה 11השתרע תחום
השפעתה של ירושלים על אזור דרום ההר המרכזי כולו.
ללמוד ממחקר השטח
,
מעמדה של ירושלים בתקרת הברונה התיכונה 11לאור הממצאים הארכיאולוגיים
רשימת מקורות
אדלשטיין ג' ,תשנ"די
מתקופת הברונזה בדרום-מערב ירושלים" ,קדמוניות ,עמ' .104-103 ,102-96
"מנחת -כפר
אייזנברג ע' ,תשנ"דן
.נחל רפאים -כפר מתקופת הברונזה בדרום-מערב ירושלים" ,קדמוניות,
עמ' ,95-82
.104-103
בונימוביץ ש',
תש"וי
בתקופת הברונזה המאוחרת :מקרה מבחן לשינוי חברתי תרבותי בחברה
ארץ-ישראל
מורכבת ,חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה של אוניברסיטת תל-אביב.
בונימוביץ ש';1990 ,
.תהליכים תרבותיים ותמורות חברתיות-פוליטיות בהר המרכזי של ארץ-ישראל ערב ההתנחלות
' פינקלשטיין (עורכים) ,מנוודות למלוכה ,ירושלים ,עמ' .283-257
הישראלית ,.בתוך :נ' נאמןוי
זרטל א' ,תשמ"ו;
ההתנחלות הישראלית בהר מנשה ,חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה של
אוניברסיטת תל-אביב.
מזר ב' ,תשל"ד,
-ארץ כנעןבימי הממלכה התיכונה של מצרים" ,בתוך :ב' מזר(עורך),כנען וישראל ,ירושלים.
מייטליסי',
הרתשנ"הי
:
ך
ו
ת
ב
אשל
,
ן
מ
י
כ
ר
ו
ע
(
ז"ח
ך
י
ל
ר
א
,
"
ה
ר
י
פ
ס
ה
'
י
ו
בראשית
האלף
ן
ו
ר
ב
ח
"צפון
מחקרי
השנילפני
יהודה ושומרון -דברי הכנסהרביעי ,מכון המחקר ,מכללת יהודה ושומרון ,קדומים-אריאל,
עמ'
.21-11
מייטליסי' ,תשנ"ו,
.צורות קבורה כאמצעילזיהוי גורמים אתניים שונים בהרי יהודה בתקופת הברונזה התיכונה",
החמישי ,מכון המחקר ,מכללת
בתוך :י' אשל (עורך) ,מחקרי יהודה ושומרו
.26-23ן -דברי הכני
יהודה ושומרון ,קדומים-אריאל ,עמ'
נאמן נ'1982 ,ן
"ארץ-ישראל בתקופה הכנענית :תקופת הברונזה התיכונה ותקופת הברונזה המאוחרת
' אפעל (עורך) ,ההישטוריה של ארץ-ישראל ,כרך
( 1200-2000לפני הספירה בקרוב)" ,בתוך:י
ראשון :התקופות הקדומות ,ירושלים ,עמ' .161-131
נאמן נ' ,תשניא;
,נו ,עמ' .380-361
.גבולותיה של ירושליס הכנענית באלף השנילפני הספירה,-ציון
עופר א',
תש"ו
ירון המקראית",קדמוניות ,כב ,עמ' .88-39
.חפירות חב
קלאיז' ותדמור ח' ,תשכ"טן
"בית נינורתה=בית חורון -לקורות ממלכת ירושלים בתקופת אל-עמארנה ,-ארץ-ישראל ,ט,
עמ'
.147-138
שילהי' ,תשמ"דן
.החפירות בעיר דוד ]" ,קדם,
.19
;/1"/1 ., 1925
Old Testament Historyחס 5עPalastina, ]550ח
Die Landnahme der Israeliten ,
35-169.ן .קק , Oxford, (trans. 1996(,ח0ועו,שא and
;., 1980ק Braudel
Histoy, London.חל)
יצחקמייטליס
Campbell E.F-. ןנ., 1991;
וון,Country Vale, 14118ח18.
Shechem 11- Portrait of ם,
Finkelstein 1., 1992;
" שוממואBronze Age 'Fortifications'; גReflection 01 Socia[ Organization and
Political Formations", Tel Auiu, 19, קק. 201-220.
Finkelstein 1., 1993;
"The socio-Politica[ Organization 01 the Central ]וווןCountry חוthe Second
Millennium BCE", 1ת: ג. Biran נ ש. Aviram )מש5.(, Biblical Archaeology Today
1990, Proceedings of the Second International Congress 0 חBiblical
Archaeoloyy, Jerusalem 1990, קק. 110-131.
Jefferson ה4., 1939;
"The Law of Primate city", Geographic Reuiew, 29, קק. 226-232.
Johnson )3./1., 1977;
"Aspects of Regional Analysis חןAntropology", Annual Reuiew of Archaeology,
6, קק. 495-501.
Loffreda 5., 1974;
"La tomba
ח. 3
presso ] שSuore della Nigrezia Betania", Liber Annus, 24, קק.
143-169.
Loffreda 5., 1984;
"] פtomba ח. 4 del Bronzo Medio 11Betania", Liber Annus, 34, קק.
Macalister R.A.S. 1 Duncan נ.ם. י1926;
357- 370.
"Excavation 5 0 חthe ]הוןOphel, Jerusalem 1923-1925 ", APEF, עו.
Mazar ]. 8) Mazar 8., 1989;
"])א8ע81חסו5 חןThe South of The Tempel Mount", Qedem ,29.
Rowton א.8., 1973;
"Urban Autonomy מ חןNomadic Environment", ]"נ5, 32, קק. 201-215.
Rowton ה4.8.ן י976;
"Dimorphic Structure and Tribal Elite", 1ח: ג,-Bahit: Festschirft Joseph
Henniger, Studia Instituti Anthropos, 28, 51. Augustin bei 8חתס, קק. 219-257.
Saller 5.נ., 1964;
of Dominus
Fleuit, Part
, The Excauations
e
c
a
ו,
The Jebusite
Burial P
l
Jerusalem.
Shiloh 'ל., 1985;
"Jerusalem , city Of David", 1]נ, 35, קק. 65-67.
Wright )3.]., 1965;
Shechem – The Biography of 0 Biblical city, New וזסץ8) Tronto.