חידושים בחקר מרד בר כוכבא

ינואר 10, 2010 · מאת דוד עמית · מחקרי יהודה ושומרון, קובץ ב, 1992 · בית שני, משנה ותלמוד

‫חידושיםבחקרמרדבר‪-‬כוכבא‬
‫מחקרייהודהושומרון קובץב ‪ -‬תשנ"ב* ‪1992‬‬
‫דעת ‪-‬אתרלימודייהדותורוח‬

‫דודעמית‬

‫רשותהעתיקות‬

‫מבוא‬

‫העדויות ההיסטוריות על מרד בר‪-‬כוכבא הן מעטות וקטועות‪ ,‬לעתים סותרותזו אתזו‬
‫ופעמים מגמתיות‪ .‬מרד זה לא זכהלהיסטוריון משלו‪ ,‬כשם שהיהיוסףבן מתתיהו למרד‬
‫הגדול‪ .‬שאלות מרכזיות הקשורות למרד בר‪-‬כוכבא נותרו אפוא ללא מענה ברור של‬
‫המקורות‪ .‬לפיכך רבה חשיבותן של התגליות הארכיאולוגיותמימי מרד זה להשלמת‬
‫מעשה הפסיפס של התמונה ההיסטורית והגיאוגרפית‪-‬היסטורית‪ ,‬בצד תרומתן לחקר‬
‫התרבות החומרית של התקופה‪ .‬אל שפע התגליות של השנים האחרונותניתן עתה לצרף‬
‫את תוצאותחפירותינובשנ אתריםביהודה‪:‬‬
‫יפון הר‪-‬חברון‪ ,‬לא הרחק מביתר‪ ,‬בלב האזור שהיה הפעיל‬
‫א‪ .‬חורבת הילל‪ -‬כפר בצ‬
‫ביותר במרד‪ .‬אתרזה חרבבשלהי המרד עם כלהיישובהיהודיביהודה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מערת‪-‬מפלט בנחל‪-‬חברהעילי‪ ,‬במורדותהדרומיים‪-‬מזרחיים של הר חברון‪ .‬מערה זו‬
‫שימשהפליטים מההר‪ ,‬שהסתתרו בהבשלהי המרד‪.‬‬

‫חורבתהיללנחתהילחך)‬

‫ח' הילל מצויה כ‪ D"p 1-‬מצפון‪-‬מערב לכפרעציון‪,‬נ"צ ‪ ,)1601-1182‬ברוס ‪ 870‬מ' מעל‬
‫פני‪-‬הים‪,‬עלגבי שלוחת הר היורדת מבמת ההר ומפרשת‪-‬המים הארצית לעכר השפלה‪.‬‬
‫נכלל בסקרים ארכיאולוגיים שנעשו בסביבה‪ ,‬וזכה בעבר רק לאיזכור קצר‬
‫האתר לא‬
‫עלידינו‪,‬כיישוב מהתקופה הביזאנטית!‪ .‬בשנת תש"ן (‪ ,)1990‬עם פריצת דרך‪-‬גישה אל‬
‫היישוב החדש בת‪-‬עין‪ ,‬שהוקם בקרבת האתר‪ ,‬נפגע האתר ועקב זאת ערכנו בו חפירת‬
‫הצלתן‪.‬‬

‫בחפירה התגלו שתי שכבותיישוב קדומות‪ ,‬שבהן כמה שלבי‪-‬משנה‪ :‬השכבה הקדומה‬
‫יבית‪-‬שני ותקופת בר‪-‬כוכבא (מאה א' לפנה"ס‬
‫היא מהתקופה הרומית הקדומה‪,‬שלהיימ‬
‫ מאהב' לסה"נ)‪ .‬השכבה המאוחרתהיא מן התקופההביזאנטית‪,‬מאות דעז'לסה"נ)‪.‬‬‫‪ 1‬ראה ש מרקוםוד‪,‬עמית‪ ,‬הר חברון‪ -‬סקרנוףומסלוליטיול‪ ,‬רשות שמורות הטבע‪,1989 ,‬עמי ‪.216‬‬
‫‪ 2‬החפירה נערכהבהנהלתי‪ ,‬מטעם קמ"טארכיאולוגיהביו"ש‪ ,‬ובהשתתפות פועלים מדורא‪ ,‬תנדבים מסדנת‬

‫אילן שליד מכון‪-‬אבשלום‪,‬מדריכים מבי"ס שדה כפרעציון‬

‫נוער ומבוגרים‬

‫טשעציון‪.‬‬

‫צבי‬
‫ובנ‬
‫יידות)‪ ,‬טניה סלוצמקייי‪-‬שגווברישטיין‪,‬ציור‬
‫סייעובידיי מרגלית פרידמן ‪,‬רישום ממצאיסן‪ ,‬ולנסין שור ‪,‬מד‬
‫שלמהעממי‪,‬צילום שטחן‪ ,‬דונלד צ' אריאל ונחוםדרדיק‪,‬מטבעות)‪,‬יעלרוע‪-‬גוריןוכליזכוכית)‪.‬‬
‫ממצאיכן‪,‬‬

‫דודעמית‬

‫איור ‪ :1‬מפתאיתורנללית‬

‫יירושלים‬

‫י‬

‫ג‬
‫ג‬

‫ב'ת‬

‫י"ם‪,_44‬‬

‫הייד‪,‬ווג‬

‫נ‬

‫‪1‬‬

‫ן‬

‫גביתי‬

‫‪/‬‬

‫ע‪.‬י‪,‬יי‬
‫‪/‬כפרעציון‬

‫"גניים‬

‫ציש‪.%,.‬יי"ש‬
‫)‬

‫‪1‬‬

‫בני‬

‫נעיסל‬

‫‪.‬‬

‫ן‬

‫בשכבה הקדומה נחשפו שרידי אחוזה חקלאית יהודית‪ ,‬שהוקמה בימי‬
‫התקיימה ברציפות עד מרד בר‪-‬כוכבא וחרבה במרד‪.‬‬
‫במרכזהיישוב עמדבניין מרכזי גדול שאורכו כ‪ 20-‬מ'‪ .‬הכשרת קרקעועיבוד חקלאי‪,‬‬
‫הורדוע‪,‬‬

‫שנעשו במקום בדורות האחרונים‪ ,‬הרסו את רובהבנייןונותר רק אגפו המערבי‪ .‬אל הקיר‬
‫יבנוי‪ ,‬שעוביו ‪ 2.5‬מ'‪.‬‬
‫המערבי‪ ,‬שעוביו המקורי היה ‪ rrn 0.9‬הוסיפו בשלב מאוחרעיבו‬
‫אפשר שפעולת ביצור זו נעשתה במסגרת ההכנות לקראת מרד בר‪-‬כוכבא‪ ,‬כפי שתוארו‬
‫בכתביו שלההיסטוריון הרומאידיו‪-‬קאסיוט‪:‬‬
‫"היהודים לא העזו להסתכן במערכה חזיתית עם הרומאים‪ .‬הם תפסו את המקומות‬
‫הנוחים של הארך וחיזקו אותם במחילות ובחומותכדי שישמשו להם כמקלטים בעת‬
‫מצוקה" (תולדות הרומאים‪ ,‬ספר ס"ט)‪.‬‬

‫חמושים בחקר מרר בר‪-‬כוכבא‬

‫איור ‪ :2‬חולנתהי~‪:‬מבט~ליממערבלמזרח‪.‬‬
‫בחזית‪:‬גת מהתקופההביזאנטית;בעומק‪:‬אחוזהמימיביתשניותקופתבר‪-‬כוכבא‪.‬‬
‫מימין‪:‬מקווה טהרהמהתקופותהנ"ל;ברקע‪:‬בנייןערבימהדורותהאחרונים‬

‫אל הבניין המרכזי נסמכה מערכת חדרים‪ ,‬ששימשה למגורים‪ ,‬למלאכות שונות‬
‫ולאיחסון‪ .‬מתחתלמבנים נחצבו מערכות תת‪-‬קרקעיות‪ ,‬שפתחי שלוש מהן נתגלובחפירה‪.‬‬
‫אףכיחפירתן רק החלה‪,‬ניתןלהניח שהן שימשו לאיחסון ולמילוט‪ ,‬בהתאם לדברידיו‪-‬‬
‫קאסיוס‪ ,‬שצוטטולעיל‪.‬‬
‫בתוךשרידי המבנים המתוארים נמצאו מפולותאבנים ועקבותשריפה‪ ,‬שנגרמו בחורבן‬
‫אלים של המקום‪ .‬בחלקו המערבי של האתר פונו בתקופה הביזאנטית הריסות השכבה‬
‫הקדומה ותחתן הוקם‪ ,‬תוךשימוש‪-‬משני באבנים הקדומות‪,‬בית‪-‬גת גדול ומשוכלל‪ .‬הוא‬
‫כלל את מתקני הגת עצמה‪ ,‬בהם גם מכבש‪-‬בורג‪ ,‬וחדרי איחסון לתוצרת הגת‪ .‬הקיר‬
‫של הגת נבנה על גרם מדרגות מן השלב הקדום‪ .‬דרכוירדו אל מקווה‪-‬טהרה‬
‫גבי‬
‫הדדורלו‬
‫י השכבה הקדומה‪.‬‬
‫ינחצב בסלע‪,‬בפינתוהדרומית‪-‬מערבית של מכלול‬
‫‪,‬מש‬
‫ג‬
‫נ‬
‫י‬
‫י‬
‫נ‬
‫ב‬
‫חלקי המקווה שנחצבו‪ -‬חדרהטבילה והמדרגותשלפניו‪ -‬נשתמרוהיטב‪,‬ואילוחלקיו‬
‫העיליים‪,‬שהיובנויים‪,‬נהרסו כמעטלחלוטין‪.‬‬
‫תכנית חדר הטבילה היאדמויית טרפז‪ :‬הצלע המערבית‪ ,‬שבה הפתח‪ ,‬אורכה ‪2.5‬מי‪,‬‬
‫בעוד שהצלע המזרחית‪,‬הפנימית‪ ,‬אורכה ‪ 3‬מ' והמרחקביניהן הוא ‪ 2.9‬מ'‪ .‬מהפתחירדו‬
‫בשלוש מדרגות‪ ,‬שנחצבו למלוא רוחב החדר‪ ,‬אל תחתיתו‬
‫ששימשהכאגן הטבילה‪ .‬מדרגת‪-‬‬
‫ל בערך מרום שאר‬
‫עזר קצרה סייעה לירידה בדופן אגן הטבילה‪ ,‬שגובהה‪.‬היהכפי‬
‫המדרגות‪.‬‬
‫פתח חדר הטבילה השתרעה מערכת המדרגות החיצונית‪ .‬שבע מדרגות נחצבו‬
‫לפנ‬
‫יאת בנוסף לשלוש שבתוך חדר הטבילה‪ .‬כמה מן המדרגות‪,‬לסירוגין‪,‬היו רחבות‬
‫כאן‪ ,‬וז‬
‫יותר‪,‬כדי להקל את הטבילה על גביהן בחורף‪ ,‬כשחדר הטבילההיה מלא מים עד מעל‬
‫לקומת אדם‪ ,‬במחצית התחתונה של גרם המדרגות נבנתה מחיצה נמוכה‪ ,‬שחילקה את‬
‫המדרגותלשתיים ויצרהשני מסלולים‪ ,‬אחדלירידהוהשנילעלייה‪ .‬תופעה ארכיטקטונית‬
‫זו היא ממאפייני המקוואות בירושלים באותה עת‪ ,‬כפי שתתברר בחפירות הנרחבות‬

‫‪217‬‬
‫‪"*,‬‬

‫"גש‪1‬‬

‫עמית‬

‫די‬

‫‪218‬‬

‫איור ‪:3‬חורבתהילל‪:‬תוכניתהאתר‪.‬‬

‫_ב[בת_‪8. %-‬‬
‫‪g‬‬

‫‪y‬‬

‫‪8‬ששחילפטן*‪*-‬אחירה?‬
‫‪t‬‬

‫‪b‬‬

‫שששששששש‬

‫‪,‬‬

‫‪.‬‬

‫פ‪.‬י‪.‬י‪",,.‬‬

‫‪*khd‬‬

‫שנערכובעירובסביבתה‪,‬ואליהמכווניםדברי המשנהי "כלהכליםהנמצאיןבירושליםדרך‬
‫ירידהלביתהטבילה‪-‬טמאין‪,‬דרךעליה‪-‬טהורין‪ ,‬שלא כדרךירידתך‪-‬עליוע"'שקלים חןץ'‬
‫‪ 3‬למקורות נוספים המתייחסים למקוואות אט ולממצא הארכיאולוגי מירושלים‪ ,‬ראהר'רייך‪",‬משנה‪,‬‬
‫שקלים פ"ח מ"ב והממצא הארכיאולוגי"‪ ,‬א'אופנהיימר‪ ,‬א' רפפורט ומ' שטרן‪,‬עורכים)‪ ,‬פרקים בתולדות‬
‫ירושליםגיסיביתשני‪ -‬ספר זכרון לאברהם שליט‪,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"א‪,‬עמי ‪ .266-225‬לאחרחפירותי בח'‬
‫הילל חפרתי מקווה נוסף מהטיפוס הנדון‪ ,‬כ‪ 2.5-‬ק"מ מזרחית לח' חילל‪ ,‬והתבררלי קיומם של עוד‬
‫מקוואות "ירושלמיים" בהר חברון‪ -‬בהרודיון ובבית לחס‪ .‬ראה ד'עמית‪" ,‬מקוואות'ירושלמיים'מימי‬
‫ביתשני בהר חברון"‪ ,‬ספרפליקס‪,‬קובך מאמרים בהוצאתאוניברסיטתבר‪-‬אילח‪(,‬בדפוסן‪.‬‬

‫חירושים בחקר פרד בר‪-‬כוכבא‬

‫איור ‪:4‬חורבתהיש;הקירהכערבי שלהבניןהמרכזי(משמאל)והעיבוישהוצמדאליו(מימין)‬
‫מבטמצפוןלדרות‪,‬‬

‫סביב השטחהבנוי נסקרו מספר בורותמים‪ ,‬מערות קבורה‪,‬גיתות חצובות ומתקנים‬
‫נוספים‪,‬שהעידועלאופיו החקלאי של האתר‪.‬‬
‫ירהראוייםלציון נרות חרס מקורצפים("הרודיאניים")‬
‫מבין הממצאים שנתגלו בחפ‬
‫ונרות רומיים עגולים‪ ,‬כלי זכוכית ובהם בקבוקונים דמויי פמוט וקערות שונות מן‬
‫הטיפוסיםהידועים ממערות מדבריהודה‪,‬כלי אבן ובהם "ספלי מדידה" וקערות חרוטות‪,‬‬

‫‪!19‬‬

‫דיעמית‬

‫‪220‬‬

‫איור ‪ :5‬חורבתהילל‪:‬מערכתההדריםשנספחהלבניןהמרכזי‪.‬‬
‫במרכזהתמונה‪ -‬פתתלמערכתתת‪-‬קרקעית‪.‬‬

‫איור ‪:6‬תורבתהילל‪,‬מטגעמשנהראשונהשלמרדברכיכבא‬
‫ז תמוולנתונת"א‪11,,‬הנה‪"]11‬‬
‫ן ‪,%‬‬

‫אשנו‪:, ,‬נ‪,‬ס והנהונתי "שגת א'‬

‫יי"‬

‫"וו‪:‬ןוו‪,‬ווווןן‪,‬ו‪,,,‬ושן"ןו‪:‬ןו‪,,‬ו‪,‬וו‪,‬ןיויי'"‪1~1‬‬

‫חידושים בחקר מרדבר‪-‬כוכבא‬

‫איוו ‪:7‬חורבתהילל‪,‬נליאבןמטיפוסתיפליהמדידה"‬

‫ששימשוככלי אוכל בבתייהודיםבנ התקופה‪ ,‬משום שאינם מקבלים טומאה‪4‬ן מפתח‬
‫יבינוניים שנתגלו בצרור במערתהאיגרותי‪,‬מסמרים‬
‫ארנובהע ברזל‪ ,‬הזהה למפתחותה‬
‫שויהמסומר" שהיה סימן‪-‬היכר לחיילים הרומאיס‪ .6‬כן נמצאו כמה עשרות‬
‫של "סנדל‬
‫מטבעות‪ ,‬המייצגים את רצף קיומו של האתר‪ .‬האחרון שבהם הוא פרוטה מהשנה‬
‫הראשונה למרד בר‪-‬כוכבא (‪32/3‬נ לסה"נ)‪ ,‬שנמצאה על אבני הקיר המרכזי במערכת‬
‫החדרים שתוארה לעיל‪ .‬מטבע זה מעיד חד‪-‬משמעית‪ ,‬ששכבת השריפה ומפולות האבן‬
‫שנתגלובחפירהשייכיםלחורבן המקוםבשלהי מרדבר‪-‬כוכבא‪.‬‬
‫הכפר שהתקיים בח' הילל‪ ,‬ששמו הקדום אינוידוע‪,‬היה אפוא אחד מתוך עשרות‬
‫הכפרים‪ ,‬שחרבו ביהודה בעתדיכוי המרדבידילגיונות הצבא הרומאי‪.‬‬
‫דיו‪-‬קאסיוס‪ ,‬בתארו את ממדי החורבן‪ ,‬מנה ‪ 985‬כפרים חשובים שחרבו‪ ,‬אך דומה‬
‫שמספר זה מוגזם‪ .‬על כלפנים‪ ,‬מתוך הכפרים הרבים הללו‪ ,‬ח'הילל הוא מן הבודדים‪,‬‬
‫שנחשפובחפירהארכיאולוגית‪.‬‬

‫יביתשני‪,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬תשמ‪-‬ח‪,‬עמ' ‪.103 -94‬‬
‫‪ 4‬ראהי‪,‬מגן‪,‬תעשייתכלי אבןבירושליםבימ‬
‫י בר‪-‬משבא במערתהאיגרות‪,‬ירושלים‪ ,‬תשב‪-‬ג‪,‬עמי ‪.103-96‬‬
‫‪ 5‬ראהי'ידין‪ ,‬הממצאיםמימ‬
‫' טפר‪ ,‬מערכות‬
‫‪ 6‬ראה שהר‪" ,‬איסור הסנדל המסומר‪ -‬למקורה ההיסטורי של הלכה אחת"‪,‬ע' קלונרוי‬
‫המסתור בשפלת יהודה‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,1987 ,‬עמ' ‪ ;404-395‬ח' אשל‪" ,‬סנדלים מסומרים במקורותהיהודיים‬
‫‪,‬נ‪-‬ג‪,‬תשמכר‪,‬עמי ‪.198-191‬‬
‫וממצא חדש ממערה בכתףיריחו"‪,‬ציון‬

‫יי‬

‫ף‬

‫דודעפיה‬

‫‪222‬‬

‫איור ‪:8‬חורבתהילל‪:‬מפתחארבתה‪.‬‬

‫~_‪L‬‬
‫מערתמפלטבנחלחברהעילוי‬

‫בחודשתשרי תשנ"ב(אוקטובר ‪)1991‬גילינו מערה קארסטיתטבעית‪,‬גדולת‪-‬ממדים‪ ,‬באחד‬
‫היובליםהעליונים של נחל הבר‪ ,‬הנקרא בערביתואדי אל‪-‬קוניטרה (נ"צ ‪1704-0961‬ץ‪.‬‬
‫המערה מרוחקת כתריסר ק"מ ממערת האימה וממערת האיגרות‪ ,‬שבחלקו התחתון של‬
‫נהל הבר‪ ,‬שבהןנתגלובשנותהחמישיםוהשישים ממצאיםרביםמן התקופההכלקוליתית‬
‫ומתקופת מרדבר‪-‬כוכבא‪.‬‬
‫המערה נוצרה בתהליכי המסה פראטיים‪ ,‬כלומר סלע הגיר הקשה הומס כאשר‬
‫המערה היתה מתחת למפלס מי התהום‪ .‬היא מצויה במצוק של "תצורת שבטה" מגיל‬
‫הטורון(לפי החלוקה הסטראטיגרפית של מדבר יהודה)‪ ,‬או בפרט ה"מלכה" של "תצורת‬
‫בענה"(לפי החלוקה' של הריירושלים)‪ .‬בשכבות הסלע של תצורהזו התפתחו כמעט כל‬
‫המערותהטבעיות הגדולותהידועותלנו במדבריהודהי‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫הפרק דלהלן הואדיווח ראשוני על ההפירה‪ ,‬שממצאיה נמצאיםעדיין‬

‫בתהליךעיבוד והכנה לפרסום‬

‫דו‪.‬חראשוני זה נכתביהד עם הנן אשל‪,‬שותפילניהול החפירה‪.‬‬
‫התגלתה בעתסיור משותף שערכתי עם דודהיימן‪ ,‬פקה רשות שמורות הטבע‪ ,‬ונהום מקרית‬
‫המערה‬
‫ארבע‪ ,‬בעקבותדיווחו של האחתן על מערה אחרת‪ ,‬המצויה כ‪ 1.5-‬ק"מ מערבית למערה הנדתה‪ ,‬ושבה‬
‫לאנתגלושרידיםעתיקים‪.‬‬
‫לדיון מפורט בתהליך היתצחתן של המעטת מטיפוס זה‪ ,‬ראה ע' פרומקין‪" ,‬היווצרותן של מערות גחל‬
‫י תשמ"ו)‪,‬עמ' ‪.44-33‬‬
‫תקוע"‪ ,‬נקרותצורים‪,13 ,‬תשר‬

‫חידושיפ בחקר מרדבר‪-‬נוצבא‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫איור ‪:9‬נחלחבר‪:‬מבטעלפתחיהמערה‪.‬‬

‫יק"‪-‬י‬
‫ייי~נ‬

‫איור‪:10‬נהלחברות‪51‬ויתנלליתשלתפערה‪.‬‬

‫י‪,.,‬י‪.‬‬
‫‪"-‬ישע‬

‫‪4‬‬

‫ע~‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫מ‪,0‬‬

‫‪0‬ט‬

‫‪223‬‬

‫חידושים בחקר מרדבר‪-‬כוכבא‬

‫במערה נוצרה רשת מסועפת של מחילות וארובות ושלושה אולמות גדולים‪ ,‬שנתהוו‬
‫בנקודות המפגש של מחילות מספר‪ .‬אורכן הכולל של המחילות והאולמות‪ ,‬מפתחי‬
‫המערהועד לנקודה העמוקהביותר הניתנת לגישת אדם‪ ,‬הוא כ‪ 200-‬מ'‪.‬‬
‫צורת האולמות סגלגלה (אליפטיתן בקירוב‪ ,‬ולהלן מידות האורך והרוחב המרביות‬
‫שלהם‪ :‬אולםאי‪ 8%12 -‬מ'‪ ,‬אולםבי‪ 12%18 -‬מ'‪ ,‬אולםג'‪ 12%16 -‬מ'‪.‬‬
‫כבר בביקור הראשון במערה‪ ,‬עםגילויה‪ ,‬נמצאו בה ובטראסה שלפניה שרידים מן‬
‫התקופה הכלקוליתית ומתקופת ‪,‬בר‪-‬כוכבא‪ .‬אולם בכל מקום במערה ניכרו סימנים‬
‫לחפירות שודאינטנסיביות‪.‬לפיכך הטילה רשות העתיקותעליועלחנן אשל לבצע במקום‬
‫חפירת הצלה‪ .‬החפירה נעשתה במשך ‪ 5‬ימים‪ ,‬בחנוכה תשנ"ב (דצמבר ‪ -,)1991‬בעזרת‬
‫מתנדביםרבידם!‪.‬‬
‫י קדם‪,‬‬
‫ת‬
‫ו‬
‫ל‬
‫י‬
‫ע‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ד‬
‫י‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ש‬
‫אדם‬
‫ל‬
‫ע‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫מ‬
‫י‬
‫ס‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ג‬
‫ת‬
‫נ‬
‫ה‬
‫ש‬
‫י‬
‫ג‬
‫ל‬
‫ם‬
‫י‬
‫נ‬
‫ת‬
‫י‬
‫נ‬
‫ה‬
‫המערה‬
‫בימ‬
‫בכל חלקי‬
‫אך בכל מקום נמצאו גם עקבות החיטוט של שודדי העתיקות‪ .‬חרף ואת הצלחנו לגלות‬
‫מבחרמגווןלמדי של ממצאיםקדומים‪.‬‬
‫נמצאו כלי צור שונים מהתקופה האפי‪-‬פליאוליתית (התרבות הנאטופית‪ ,‬האלף‬
‫לפנה"סבערך)‪ ,‬בהםמגרדים‪,‬להבים‪,‬שקערוריותומשוננים‪.‬‬
‫העשימרןיהתקופה הכלקוליתית (האלףהרביעי לפנה"ס) נמצאו שברי כלים רביםהידועים‬
‫מהתרבות העיסולית‪ ,‬מיעוטםכלי אבן ורובםכלי חרס‪.‬נציין מתוכם את מגרדי המניפה‬
‫עם הקליפה‪,‬האופיינים לתקופה‪ ,‬ואת הדיסק המשונן‪ ,‬בעל חור במרכזו‪,‬העשוי צור;גרזן‪,‬‬
‫מקבת וסדן מצור‪ ,‬קערת בזלת מעוטרת בשפתה במשולשים חרותיסן חרסים מעוטרים‬
‫בצבעובעיטורי חבל‪ ,‬שבר גלוסקמת חרסוידיות של מחבצות‪.‬‬
‫הממצא הוא מתקופת בר‪-‬כוכבא‪ .‬הוא כולל שפע רב שלכלי חרס ובעיקר‬
‫עיקר‬
‫קנקניםוסיריבישול‪ .‬נמצאו נרות משלושה טיפוסים‪ :‬הנר המקורצף("הרודיאני")‪ ,‬שהיה‬
‫כבר במיעוט באותה עת (כ‪ 15%-‬מכלל הנרות אצלנו)‪" ,‬נר הדרום" ‪ -‬טיפוס שראשיתו‬
‫בתקופה שבין המרידות והיה עתה דומיננטי (‪ 50%‬אצלנוץ!‪ ,‬הנר הרומי העגול (כ‪20%-‬‬
‫אצלנו)‪.‬‬

‫בין החרסים נמצאו גם שלושה אוסטרקונים‪ .‬באחדניתן לקרוא את קצה השם יהודה‪:‬‬
‫[יה]ודה‪ .‬בשניהיה חלק מכתובתדו‪-‬לשונית‪,‬בלטינית ובארמית‪ ,‬שנכתבהבדיו עלדופן‬
‫קנקןוציינה את סוגהיין שהכיל קנקן זה‪ .‬גםבשלישיהיה חלק מכונובתשציינה תכולה‬
‫של קנקן‪.‬‬
‫כליהזכוכית שנתגלו אף הםעשירים בכמותם ובגיוסם‪ .‬רובם מןהטיפוסיםהידועים‬
‫מהמערות שבתחתית הנחל ובמערות אחרות במדבר יהודה‪ :!2‬קערות עמוקות וקערות‬
‫שטוחות‪ ,‬שנעשובשיטתהניפוח החופשי‪,‬כלים שנעשו בדפוס‪,‬בקבוקיםדמויי פמוטועוד‪.‬‬
‫נוסף לאלה נמצאו גם כמהכליםמטיפוסיםנדירים‪,‬המתגלים לראשונה בארץ‪.‬‬
‫חפצי המתכת שנמצאו אינם רכיםיחסית‪ ,‬בהם ראשי חצים‪ ,‬טבעות קישוט ומסמרים‬
‫בגדלים שונים‪ .‬אלה האחרונים מעידים‪ ,‬ששוכני המערה התקינו לעצמם כליםורהיטים‬
‫מעץ‪.‬‬
‫‪0‬נ החפירה נערכה בעזרת חברי סדנתצביאילן שליד מכון אבשלום‪,‬תלמידי המכינה הקדם‪-‬צבאית בבית‬
‫יתירומדריכים מבתי ספר שדה בכפרעציון ובסוסיא‪ .‬סייס בניהול החפירה ובעיבוד ממצאיהי אפרת‬
‫אסף‪,‬יעל רוזן‪-‬גורין‪ ,‬אחמד עבאסי‪,‬עוזי דהרי‪ ,‬יהושעדריי‪ .‬במקביל לחפירה נעשהמיפוי של המערה‬
‫יחברי חוג הנוער של המרכז לחקר מערות (מלח"ם)‪.‬‬
‫ביד‬
‫‪ 11‬ראה ד' בר"ג‪" ,‬נרות חרס מתקשת בר‪-‬כוכבא ממערות במדבר יהודה"‪,‬דברי הקונגרס העולמי החמישי‬
‫למדעי היהדות (תשכ"טן‪ ,‬עמי ‪ ,91-87‬ורדה חסמן‪ ,‬נרות חרס מעוטריםמימי חורבןביתשני עד לאחר‬
‫מרד בר‪-‬כזכבא‪,‬ירזשלים‪ ,‬תשאב‪.‬‬
‫‪ 12‬ראהדי בר"ג‪" ,‬כלי הזכוכית ממערת האימה"‪ ,‬מערות מדבר יהודה ב'‪ -‬סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"א‪,‬‬
‫ן(לעיל הערה‪5‬ן‪,‬עמ' ‪.113-104‬‬
‫ירושלים תשכ"ב‪,‬עמ' ‪,182-175‬ידי‬

‫‪225‬‬

‫‪-‬‬

‫‪226‬‬

‫דודעמית‬

‫‪-‬‬

‫איור ‪:13‬נחלחבר‪:‬שלעכסףמהשנההשלישיתלמרדברכוכבא‬

‫‪ 13‬א'‪:‬חזיתבית המקדשוהכתובת‬
‫"שמנעון]"‪.‬‬

‫וווווןווזוןווווןוויון~ונ‪,‬ןוי‬
‫ןיו‬
‫ןו‬
‫‬‫ןון)ווו‬

‫ן‬

‫‪13‬ב'‪:‬ארבעתהמינים והכתובת "לחנר]ת‬
‫ירושלש"‬

‫יןו‬

‫ווון‪.‬ווווןווווןוווון~וווןוווון‬
‫וווו ווו‬

‫ן‬

‫גולת הכותרת של הממצא מתקופת מרד בר‪-‬כוכבא היתה מטבע כסף‪ ,‬בערך של סלע‬
‫(טטראדרכמה)‪ ,‬שבצדו האחד טבועהחזיתבית המקדש ומסביב לה הכתובת "שם[עושי‪,‬‬
‫ובצדו האחר‪ -‬ארבעתהמינים וסביבם הכתובת "לחרות ירושלם"‪ .‬המטבעות מן הטיפוס‬
‫הזה‪ ,‬חסר התאריך‪ ,‬מיוחסים לשנה השלישית של המרד (‪ 134/5‬לסה"נ)‪ .‬בכךיש משוס‬
‫עדותכ השימוש במערה נעשה לקראתסוף המרד‪.‬‬
‫י הידוע לנו זו הפעם הראשונה שסלע כסף מתקופת מרד בר‪-‬כוכבא מתגלה‬
‫ככל‬

‫בחפירה מדעית‪.!3‬‬
‫מטבעות מספר וחרסים מן התקופה הערבית הקדומה ומן התקופה הממלוכית‪,‬‬
‫שנמצאו במערה ובמדרוןשלפניפתחיה‪,‬מעידיםעלשימושארעי‪,‬בהיקף מצומצם‪ ,‬שנעשה‬

‫במערהגם בתקופות אלו‪.‬‬

‫הממצאמימי מרד בר‪-‬כוכבא‪ ,‬הן בכמותו והן באופיו‪ ,‬מוכיחכי המערה שימשה‬
‫כמערת מפלט בסופו של המרד‪ .‬ניתןלהניח‪ ,‬שכשם שהמערות בנחל חבר התחתון שימשו‬
‫אתהמורדיםמעיןגדיוסביבתה‪,‬כך שימשה המערההנידונה מורדים אופליטיםמיישובים‬
‫יהודיים ששכנו מדרוםלחברון‪ .‬מערהזו מצטרפתאיפוא למערות נוספות‪ ,‬שנתגלובשנים‬
‫האחרונות בספר‪-‬המדבר של יהודה‪,‬ומעידות שתופעת מערות המפלט לא התייחדה רק‬
‫לאזורים המלח ובקעתהירדן‪ ,‬אלא התפשטה גםבאזורי ההר"‪.‬‬
‫‪ 13‬לדיווח נרחב על המטבע ראה‪:‬‬

‫תו ‪4 Tetradrachma (Sella') of Bar-Kokhba from 8 Cave‬ל' ‪1. Eshel,‬ן ‪ %‬אותץ ‪.‬ם‬
‫‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫‪1,11, (Fortheoming).‬ח‪Nahal Hever", 1‬‬
‫בהבחנה במישחבין מערת מפלש‪ ,‬שהיא מערהטבעית שנוצלהעל‪-‬ידי המורדיםוהפליטים‪,‬לבין מערכת‬
‫משתור‪ ,‬שנחצבהבידי אדם‪ ,‬בעיקרבאזורי הקירטון של השפלה‪,‬אני הולךבעקביתע' קלונר‪ .‬ראה קלונר‬
‫' פטריך‪,‬‬
‫וטפר‪,‬לעיל‪ ,‬הערה ‪6‬ן‪ ,‬עמ‪ .262-261 ,‬לדוגמאות נוספות של מערות מפלט בספר‪-‬המדבר ראהי‬
‫הנ"ל‪,‬‬
‫"מערות מסתור וכתובותיהודיות במצוקי נחל מכמס"‪ ,‬ארד‪-‬ישראל‪ ,‬י"ח (תשמ"ה)‪ ,‬עמ'‬
‫‪53‬ן‪166-‬י‬
‫' אשל‪,‬‬
‫"התפירות במערת אל‪-‬מציה שבנחל דרגותעליון"‪ ,‬נקרותצורים‪( 13 ,‬תשרי תשמת)‪ ,‬עמ' ‪87-76‬ן ח‬
‫"מערת מפלט בר‪-‬כוכבאיתבוואדי מכוךעליון"‪ ,‬נקרותצורים‪,14 ,‬טבת תשמ"חן‪ ,‬עמ' ‪.67-55‬‬

‫חיוושיפנחקרמרדבר‪-‬כוכבא‬

‫‪227‬‬

‫בין האיגרות של בר‪-‬כוכבא‪ ,‬שנתגלו בשנות החמישים בואדי מורבעאת‪,‬מצויה איגרת‬

‫‪ ,43‬שבה נזכר כנראה שם מקום‪ ,‬שהחוקרים נתקשו בקריאתו‪ ,‬והתלבטובין "הברך"‬
‫למבסי'ן "הכרך"‪5‬י‪ .‬עלפי האפשרות הראשונה‪,‬יש המזהים את המקום עםכפר‪-‬בריכה‪,‬יישוב‬

‫קדום מהתקופות הרומיתוהביזאנטית‪ ,‬שעלחורבותיו שוכןכיום הכפרהערביבנינעים‪6‬י‪.‬‬
‫הואמצו ממזרח לחברון ובמרחק ‪ 8‬ק"מ בערך מצפון‪-‬מערב למערה‪.‬‬
‫י איפוא‪ ,‬שהפליטים אשר נמלטו למערה‪ ,‬בעת שטבעת החנק הרומאית התהדקה‬
‫אפשר‬
‫סביב כפרם‪ ,‬מוצאםהיהמהיישובהיהודי הזה‪.‬‬

‫דוגנה‬

‫אתרלימודי יהדות ורוח‬
‫‪www.daat.ac.il‬‬

‫‪ 15‬ראה‪.160 :‬ק ‪, Oxford 1961,‬ע ‪the Judean Desert,‬ח‬
‫‪, Discoueties ,‬אא‪.541‬ז‪.‬נ‪ .‬גם עדה‬
‫ירדני‪ ,‬שבדקה לאחרונה את האיגרת הזו במסגרת מחקרה‪ ,‬לא הגיעה לכלל הכרעתביןשתי האפשרויות‬
‫‪,‬מידעבע"פן‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫ראהמיליק‪,‬שם‪,‬‬

‫‪, Jerusalem 1976,‬ן‪54. Avi-Yonah, Gazetteer 0( Roman Palestine (Qedem 5‬‬
‫‪.46‬ק‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)