חידונים בפרשת השבוע

כ׳ באב תשפ״ו · תנ"ך

אריה פלהיימר


פרשת אמור

שאלות




1. כא, כ: או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך.

    או: ג' פסוק אית בהון ו' מלין דמיין.




2. כב, ב: דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני ה'.

    וינזרו: ל' וא"ו והוא חד מן כג זוגין מן ב"ב חד מלרע וחד מלעיל.




3. כב, יא: וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו.

    וכהן: ל' ר"פ וחד ס"פ.




4. כב, טז: והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני ה' מקדשם.

    והשיאו: ב' כל ישראל אל העיר ומ"י תנין.




5. כג, ג: ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא לה' בכל מושבתיכם.

    מושבתיבם: כולם כ"כ מו"ק ומ"י במ"ג חסר ו"ק וב' מלא דמלא בלי'.




6. כג, יט: ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים.

    ועשיתם: סי' עומרא סליק צפירא נחית.




7. כג, לו: שבעת ימים תקריבו אשה לה' ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה לה' עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו.

    אשה: דסמיך להל"ע סגול.




8. כד, טז: ונקב שם ה' מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת.

    יומת: ד' וכל אס"ף דכו'.

תשובות




1. כא, כ או: בשלושה פסוקים במקרא יש שש מלים זהות: או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך.

    [שני הפסוקים האחרים:

    ב. שמות כב, ח: על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלקים יבא דבר שניהם

    אשר ירשיען אלקים ישלם שנים לרעהו.

    ג. משלי כג, כט: למי אוי למי אבוי למי מדונים [מדינים קרי] למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים].




2. כב, ב וינזרו: המלה וינזרו יחידאית במקרא, והיא אחת מעשרים ושלושה זוגות של שניים שניים – אחת בשווא ואחת בפתח

    ["בעלי המסורה קורין לשוא נגד הפתח מלרע והפתח מלעיל"] – "מבין חידות". [המלה וַינזרו נזכרת בהושע ט, י].




3. כב, יא וכהן: ליתא ראש פסוק וחד סוף פסוק.

    המלה וכהן בראש פסוק יחידאית במקרא, ופעם אחת היא מופיעה בסוף פסוק [איכה ב, ו: …וינאץ בזעם אפו מלך וכהן).




4. כב, טז והשיאו: "והשיאו" באה פעמיים בתנ"ך. ההיקרות השנייה היא בפסוק (ואם אל עיר יאסף) והשיאו כל ישראל אל העיר ההיא חבלים

    וכו' [שמואל ב, יג]. ועוד – המלה נכתבת בכתיב מלא יו"ד אחרי האות שׂ.




5. כג, ג מושבתיכם: כולם כתיב כן מלא ו קדמאה ומלא י בר מן ג חסר ו קדמאה וב' מלא דמלא בלישנא.

    כל ההיקרויות של המלה מושבתיכם כתובות כך: מלא ו בתחילת המלה ומלא י באמצעיתה – פרט לשלושה מקומות, שבהם הכתיב

    חסר ו בתחילת המלה, ופרט לשני מקומות, שבהם הכתיב מלא דמלא בלשון, דהיינו בלשון דומה [ממושבותיהם].




6. כג, יט ועשיתם: סימן העומר עולה והצפיר יורד.

    הכוונה לטעמי המקרא הנלווים למלה ועשיתם, המופיעה פעמיים בפרקנו. בפעם הראשונה [בפסוק יב] – ועשיתם ביום הניפכם את העמר וכו' –

    הטעם המלווה הוא זקף גדול הממוקם מעל למלה, דהיינו "העומר עולה", בעוד שבשנית, בפסוקנו, ועשיתם שעיר [= צפיר] עזים וכו',

    הטעם המלווה הוא תביר, המצוי מתחת למלה.