אריה פלהיימר

פרשת נצבים וילך


| 1 |
נאספו הכל – בטלנים עם אנשי מעש גם אנשי "מקורות" ופועלי מעץ. היתה זו ממש הקהלה על כולם הונחתה האלה. |
![]() |
| 2 |
מי שעיניו בראשו ואת העתיד חוזה יודע הלכות הסכמים וחתימת חוזה. התיתכן איפוא כריתת ברית – בפועל ולא בכח כאשר חסר הצד השני, היינו הלקוח? |
![]() |
| 3 |
אין צמחיה, אף לא חורש ובכל זאת מסופר על טיפול שורש. |
![]() |
| 4 |
הטיבטי שואל "מה" (היהודי – "למה") על אף הגיעו מארץ הלמה. לרישא מכל מקום יש יוצא דופן – שואל הגוי שאלה בכל אופן. |
![]() |
| 5 |
ניתנה לנו תורה על מגש הרוצה לקיימנה לקראתה אך יגש. יושיט את ידו כמלוא האמה ישיגנה לאלתר ויטעם טעמה. |
![]() |
| 6 |
"לא יכול", בן דוד הוא של "לא רוצה" האם מהכלל הזה ישנו יוצא? |
![]() |
| 7 |
מי הוא זה אשר הגיד ויאמר דברי תוכחה בקל וחומר? |
![]() |
פתרונות


| 1 |
כט, ט-יג: "אתם נצבים היום כלכם… מחטב עציך ("פועלי מעץ" = מעץ) עד שאב מימיך (אנשי "מקורות") …ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת". |
![]() |
| 2 |
כט, יג-יד: "ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת. כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלקינו ואת אשר איננו פה עמנו היום". |
![]() |
| 3 |
כט, יז: "פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם ה' אלקינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם, פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה". |
![]() |
| 4 |
כט, כא-כג: "ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה… ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה". "ארץ הלמה" – טיבט – ארץ מוצאה של בהמת ה"למה". |
![]() |
| 5 |
ל, יא-יד: "כי המצוה אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא, לא בשמים הוא לאמר… ולא מעבר הים הוא… כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו". |
![]() |
| 6 |
לא, ב: "ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא וה' אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה". "לא אוכל" – איני רשאי (רש"י). |
![]() |
| 7 |
לא, כז: "כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם ה' ואף כי אחרי מותי". |



